אנחנו מפנים את תשומת לבכם להתפתחויות חשובות וחיוביות בכמה מהחברות הישראליות שנסקרות כאן מפעם לפעם, היום זו אנזימוטק (סימול: ENZY) עליה בתחילת אוקטובר 2013. החברה עומדת לצאת בהנפקה נוספת בנאסד"ק, הפעם של כ-115 מיליון דולרים ובהובלתן של וולס פארגו, מריל לינץ' וג'פריס. בתחילת החודש החברה פרסמה את הדוחות על 2013 שהיו מצוינים. המכירות עלו ב-74.4% ל-80.6 מיליון דולרים, הרווח הנקי עלה ב-138% ל-11.4 מיליון והרווח למניה עלה ב-89.2% ל-53 סנט. לפי ד"ר אריאל כץ, הנשיא/מנכ"ל, שנת 2014 צפויה להסתיים בעליות דומות. הוא מעריך רווח למניה בטווח של 77-94 סנט למניה (לעומת 76 סנט בקונצנזוס כרגע).

החברה מושכת יותר ויותר משקיעים גדולים והאחרון שבהם, ג'ון פאולסון, אחד ממנהלי ההשקעות המובילים שהתפרסם בספר, "the greatest trade ever" על מכת הענק שלו במכירת מניות וקרנות סאב פריים בשורט במהלך 2007-8. הקרן שלו, Paulson & Co, רכשה במהלך הרבעון האחרון של השנה החולפת 1,733,030 מניות ENZY, שכרגע מהוות 7.4% מההון הנפרע (עמד על 23,380,202 מניות בסוף 2013). המניה הגיעה לשיא של 35.12 דולרים בדצמבר 2013, אך התדרדרה מאז בשל העליות החדות מאז ההנפקה (הונפקה ב-14 דולר ב-27 בספטמבר) ובגלל החשש הרגיל מהנפקות משניות. אבל אינזימוטק אינה מגייסת בגלל מחסור במזומנים, יש לה למעלה מ-74 מיליון בקופה, אלא בגלל שהשוק טוב לצורך פעילות M&A בעתיד. במקרה זה, שלא כהרגלנו, אנחנו מאוד ממליצים לנצל את הירידות לאיסוף - אין הרבה חברות מהסוג הזה במחוזותינו - חברי קיבוץ מענית (מחזיק ב-6,521,880 מניות, כ-28%) מסודרים.

האם 2014 תהיה שנת ה-Internet of Everything (IOE)?

אחרי "בישול" של שנים במעבדות ובאקדמיה, נראה שחלום ה-IOE קורם עור וגידים. מדובר בחלום שהתחיל באקדמיה האמריקנית בתחילת שנות ה-80'. באותם ימים טענו ש"מתישהו בעתיד" נוכל להיות מחוברים לכל דבר. מדובר בתסריט בו פריטים, בעלי חיים ובני אדם יסומנו באמצעות תווית זיהוי ייחודית (unique identifier), IP למעשה, שתגרום לאיסוף, שימור והעברת מידע אוטומטית על הרשת ללא אינטראקציה בין אנשים לאנשים או בין אנשים למכונות. אז כיוונו לאמצע המאה ה-21 כיעד, אבל מהפכות הטכנולוגיה והאינפורמציה התקדמו מהר מהצפוי עם הצטרפות טכנולוגיות האלחוט, מערכות המיקרו-אלקטרו-מכניקה (ה-MEMS ) והתפתחות התקשורת החכמה, והביאו להתגשמות מהירה מהצפוי של החלום.

במהלך 2013 "הצטרפו" טכנולוגיות הענן והביג דאטא שנתנו לחלום ה-IOE דחיפה רצינית (למשל, התחום הרפואי, שם מדעני חברת Glaxo נצליחו להקים "ספרייה" של למעלה מ-4 מיליארד מולקולות "קטנות", שכל אחת מהן מקודדת ב-IP משלה). מומחים רבים בתחומי המידע, כמו ג'ון צ'מברס וד"ר פול ג'ייקובס, יושבי הראש והמנכ"לים של סיסקו (סימול: CSCO) וקוואלקום (סימול: QCOM), וקווין אשטון, נביא ה-IOE מאוניברסיטת MIT, מאמינים כעת שבמהלך שנת 2014 יתחיל היישום של ה-IOE בכלכלה הריאלית ועולם העסקים. תהליך כזה יגרום לגל נוסף וגדול של התייעלות בעולם העסקי, ימשיך למתן התפתחות אינפלציה שצפויה בעקבות ההתאוששות הכלכלית הגלובלית והכי חשוב, יעזור מאוד לשיפור המצב הכלכלי ברחבי העולם. הרכישה האחרונה של גוגל (סימול: GOOG) מעידה על כך.

• וול-סטריט ננעלה באדום: הנאסד״ק נפל ב-1.8%, אנבידיה איבדה 4%
• קומפיוג'ן מזנקת 15%, מיקרון ב-2.6% אמזון ב-1.4% - מה קורה בחוזים?
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

גוגל רכשה ב-3.2 מיליארד דולרים את יצירתו של "אבי ה-iPod", טוני פאדל בוגר אפל (סימול: AAPL), חברת Nest Labs בת השלוש. נסט אומנם פועלת בתחום האטומיזציה של בית המגורים, אבל לא בשל כך שילמה גוגל סכום עתק שכזה. לדעת מומחים, נסט תסופח לגוגל אבל תישאר כיחידה עצמאית, מובילה בעולם בתחום ה"התאמה" שבין תוכנה לחומרה. טרום הרכישה, גוגל מכרה את החזקותיה במוטורולה, ללא הפטנטים, ללבונו הסינית, שתאפשר לנסט שימוש בפטנטים לצורך ההתאמה בין מערכות התוכנה והחומרה שישמשו בפיתוח ה-IOE.

על מה מדובר בפועל ומי החברות שתשתתפנה במהלך הגדול הזה?

מדובר במספר גדול של חברות שמתארגנות לפעול בתחום - חברות קצה שעומדות מול הצרכן, חברות התשתית המובילות, חברות העיצוב, ספקיות ה-IP ובתי היציקה של המוליכים למחצה והמעגלים. עמוד האש שלפני המחנה הגדול הזה היא סיסקו. היו"ר שלה, צ'מברס, דוחף את הנושא עוד מתחילת המאה. לטענתו, 2014 תהיה שנת הפריצה. צ'מברס נתן לאחרונה ראיון ליועץ העל בנושאי ההתפתחויות העתידיות בתחומי התוכנה והחומרה, Tim Bajarin, נשיא חברת הייעוץ Creative Strategies, שמוכר בעולם גם כעתידן המוביל בתחום. "צ'מברס", אומר באז'ארין, "זו תעשייה שצפויה לגלגל 4.6 טריליון דולרים, וזה רק מול הסקטור הציבורי". הוא מוסיף ואומר כי "עד לאחרונה, כשדיברו אתי על סכומים כאלו לא התייחסתי לדיבורים ברצינות. אבל כעת הם נשמעים לי הגיוניים מאוד. עברתי (בתערוכת האלקטרוניקה בלאס וגאס - ש"ג) בעשרות ביתנים, ממכוניות ועד לבריאות וציוד לבית, וכולם מדגישים את החיבור (Connectivity) של המוצרים לאייפון או למחשב האישי."

סיסקו, בדומה לג'וניפר (סימול: JNPR), אלקטל (סימול: ALU), נוקיה (סימול: NOK), אריקסון (סימול: ERIC), סימנס (סימול: SI) ועוד כמה ענקיות, מתארגנת לבניית התשתיות. אבל בשביל לייצר את החליפה המלאה, צריך יהיה לשתף בפרויקט שורה ארוכה של חברות שתתרומנה מהידע שלהן, כמו אינטל (סימול: INTC), קוואלקום, נבידיה (סימול: NVDA) וכו', שתפתחנה את המעבדים הדרושים (אינטל כבר יצאה עם האדיסון שלה - מערכת מחשב מלאה על שבב שמתאימה לכל דרישות ה-IOE).

• שתי זריחות בטיסה אחת: הפרויקט השאפתני של קוואנטס האוסטרלית
• נחיתת חירום באיירבוס היתה הסימן לתקלה מערכתית - הסכנה עדיין באוויר
• תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
• מניות קטנות - הזדמנויות גדולות

נישת הסנסורים תתרחב משמעותית. הדרישה לאפליקציות ומעגלים תגדל משמעותית. קשה מאוד להצביע על "מנצחות" - יש שורה ארוכה של חברות טכנולוגיה גדולות כמו אפל (סימול: AAPL) או AT&T (סימול: T), שלא יוותרו על נתחים מה-IOE. חברות ישראליות רבות כבר פועלות בתחום. אם תנוהלנה נכון, נפתח כאן פתח לבוננזה, בתנאי שיקדישו מחשבה ומאמץ לניהול, ולא לאקזיטים (הצעות הרכש לחברות המתאימות תהיינה יותר מפתות מבעבר). חברות הישראליות שיכולות להפיק הנאה מההתפתחות הזו הן צ'קפוינט (סימול: CHKP) ומתחרותיה בתחום האבטחה, שרק יגדל בחשיבותו, חברות האפליקציות והתמיכה בתנועת האינפורמציה, שהבולטות ביניהן הן אלוט (סימול: ALLT), מלאנוקס (סימול: MLNX), סיליקום (סימול: SILC), איזיצ'יפ (סימול: EZCH), סיווה (סימול: CEVA) ו-DSPG, חברות בדיקה ובקרה כמו אורבוטק (סימול: ORBK) ונובה (סימול: NVMI), שמתקדמת בנישה מאוד חשובה. חברות ש"מטפלות" באינפורמציה, במיוחד בענן ובדאטא, כמו אוטוניטי (סימול: ATTU) וישנה גם טאואר (סימול: TSEM), שכולנו עדיין מייחלים להצלחתה המסחרית המתעכבת, אבל לדעתנו תהנה בגדול מאותן התפתחויות. טאואר היא בית יציקה שמתמחה בייצור מעגלים לצורך פתרונות של צרכים ייחודיים ומשתנים של מעצבי השבבים השונים - פתרונות כאלו יהיו מבוקשים יותר ויותר. כיוון שהסיכוי שהמשקיע הממוצע יצליח לזהות את המנצחות קלוש, היינו מתרכזים בסלים - סלי ה-IT, מסל שמתרכז בענקיות (אבל לא רק) כמו קרן ואנגארד (סימול: VGT) ועד קרן החברות הקטנות של PowerShares S&P SmallCap Info Tech (סימול: PSCT).