דיסקונט: "האופטימיות בתחילת השנה הייתה מוגזמת - והחששות כעת כבדים"
חודש אפריל מסתיים עוד מספר ימים ובכך ניתן כבר לסכם שליש משנת 2012. במחלקת המאקרו של דיסקונט הוציאו סיכום חודשי, אנחנו מביאים אותו כפי שהוא.
קרן המטבע עדכנה, אומנם, את תחזיות הצמיחה בעולם ל-3.5% השנה ו-4.1% בשנה הבאה, אולם נראה כי האופטימיות ששררה בתחילת השנה היתה מוגזמת. גוש האירו נקלע לאי וודאות פוליטית, הצמיחה בארה"ב עדיין שברירית והמשקים המתפתחים צפויים לחוות האטה.
ארה"ב: הנתונים האחרונים גרמו למשקיעים "לחשוב שנית"
לאחר שהנתונים הכלכליים בתחילת השנה היו טובים מהציפיות, ואף גרמו להעלאה מסוימת של תחזיות הצמיחה ב-2012 בקרב הכלכלנים בעולם, הנתונים בחודש האחרון גרמו למשקיעים "לחשוב שנית" ותמכו בהערכתנו המוקדמת כי כלכלת ארה"ב רחוקה מלרשום צמיחה חזקה ומתמשכת, אם כי מאידך החברות בארה"ב מציגות רווחים גבוהים מהצפוי.
נתוני התעסוקה לחודש מרץ הצביעו על תוספת משרות של 120 אלף בלבד (נמוך יותר מהתחזית הפסימית במערכת "בלומברג"), כשההאטה בגיוסי המשרות הקיפה סקטורים רבים, ומתחזקות הערכות כי חלק מהשיפור שנרשם בעבר נגרם בשל מזג אויר נוח יחסית. גם הירידה בשיעור ההשתתפות, והעלייה בתביעות המובטלים, מצביעים על חולשה (יחסית לעבר) בשוק התעסוקה.
בשוק הנדל"ן ניכר כי הפעילות ממשיכה להיות חלשה, כשנתוני מכירות בתים קיימים והתחלות הבניה היו נמוכים מהצפי, ורשמו ירידות בהשוואה לחודש קודם. מחירי הבתים נמצאים ברמות הנמוכות ביותר מאז 2003, למרות שזמינות הדיור (מדד תנאי הדיור בארה"ב) נמצאת בשיא.
נראה כי המצב בשוק הנדל"ן האמריקאי בעתיד תלוי בהתפתחויות בתעסוקה, מדיניות הממשלה וההתפתחויות בדירות המעוקלות. עוד נציין כי היצור התעשייתי למרץ נותר ללא שינוי.
נתוני האינפלציה למרץ מצביעים על התמתנות באינפלציה הכוללת והאצה באינפלציית הליבה, על רקע ההתפתחויות במחיר הנפט. לגבי מחיר הנפט נציין כי יתכן ובשבועות הבאים תרשם רגיעה/ירידת מחירים בשל הרגיעה הזמנית בהתפתחויות מול אירן עד לסבב השיחות מול המערב ב-23/5.
הצרכן האמריקאי ממשיך להגדיל צריכה, כפי שעולה מנתוני הצריכה הפרטית לפברואר והמכירות הקמעונאיות למרץ, אולם צריכה זו אינה מבוססת על גידול משמעותי בהכנסות, והיא התבצעה תוך ירידה משמעותית בשיעור החיסכון של משקי הבית.
בבחינת סקרי ומדדי האופטימיות השונים בקרב הצרכנים והעסקים בארה"ב עולה מגמה מעורבת. המדדים אומנם גבוהים מרמתם בתחילת השנה, אולם בחלקם נרשמה ירידה בחודש החולף.
מפרסום הדו"חות הרבעוניים עד כה עולה כי נמשכת הרווחיות של החברות בארה"ב, שממשיכות להפתיע לטובה (נכון לסוף השבוע שעבר) בשורת הרווח והמכירות, ובפרט הבנקים הגדולים.
ארה"ב, במבט לעתיד: השנה צפויה צמיחה איטית יחסית של הכלכלה האמריקאית. ההתפתחויות במחירי הנפט והמצב בגוש האירו ימשיכו להוות גורמי סיכון לכלכלה, והתלות של הכלכלה בפעולות הפד והממשלה עדיין גבוהה. אי הוודאות לגבי המצב הפוליטי בארה"ב, יחד עם קיצוצים אוטומטיים/הפסקת חלק מצעדי התמרוץ בסוף השנה עשויים להעיב על צמיחת כלכלת ארה"ב גם בשנת 2013, אשר גם בה צפוי להירשם קצב צמיחה נמוך (אך עדיין חיובי) מהממוצע ארוך הטווח בעשרות השנים האחרונות.
גוש האירו - קיימים חששות כבדים
מהצד החיובי היו אלו ההנפקות המוצלחות יחסית של ספרד ומדינות אחרות, אך מאידך החשש מהמיתון בגוש האירו, לצד ההתפתחויות הפוליטיות בעיקר בתוך המדינות כמו בצרפת והולנד, ימשיך לגרום ל"אי שקט" בשווקים בשבועות הבאים. ההנפקות של ספרד ומדינות אחרות בגוש היו מוצלחות יחסית. מצד הכלכלה, הנתונים שפורסמו לאחרונה מצביעים על המשך הירידה ביצור, עלייה ברמת החוב (בסיכום שנת 2011), עלייה באבטלה, שניכרת בעיקר בקרב הצעירים בספרד ויוון, וירידה מתונה במכירות הקמעונאיות בפברואר. מדדי מנהלי הרכש באפריל (בעל מתאם חזק עם השינויים במניות בעתיד) רשם ירידה הן ביצור והן בשירותים, למרות צפי ראשוני לשיפור. נציין כי ירידה מפתיעה נרשמה במדד מנהלי הרכש ביצור בגרמניה לאפריל, על רקע החולשה ביצוא הגרמני.
ה-ECB הותיר את הריבית לאפריל ללא שינוי (1%), והאינפלציה השנתית בגוש עמדה במרץ על 2.7% (מעל ליעד של 2% ומעל לצפי של 2.6%). נראה כי רצונו של ה-ECB להגביר את המעורבות בשווקים אינו גבוה כעת, אולם ההתפתחויות בנושא תלויות כמובן בהמשך ההתפתחויות בכלכלות ובשוקי ההון.
שרי האוצר באירופה הסכימו להגדיל את היקף קרן הסיוע , אולם לא באופן ניכר, וקרן ה-IMF הודיעה על גיוס כ-430 מיליארד דולר (בעיקר מאירופה) לצורך בלימת משבר החובות.
אירופה, במבט לעתיד: קיימים חששות כבדים, כשהמיתון הצפוי בגוש, המצב הבעייתי של הבנקים במדינות, כמו: ספרד, ואי הוודאות הפוליטית והחברתית במדינות הגוש (בימים האחרונים בעיקר לגבי צרפת והולנד), מונעת פתרון יעיל ויסודי ותעיב על הכלכלות והשווקים באירופה.
גלובלי: החששות להאטה בשווקים המתפתחים גרמו למדיניות ההרחבה המוניטארית של בנקים מרכזיים רבים, כמו: הורדת ריבית בהודו (במפתיע ולראשונה מזה 3 שנים), בברזיל ובסין (הרחבת נזילות מול מערכת הבנקאות). בסין נרשמה ברבעון הראשון צמיחה נמוכה מהצפוי והחלשה מזה כשלוש שנים. נראה כי בסיכום 2012 הצמיחה תתמתן, אולם עדיין תהיה גבוהה מהיעד הממשלתי (7.5%), תוך שינוי בתמהיל הצמיחה.
ישראל: המשך צמיחה, אבל קצב נמוך יותר
האינדיקאטורים הכלכליים מצביעים על המשך הצמיחה, אך בקצב איטי בהשוואה למחצית השניה של 2011. המדד המשולב לחודש מרץ עלה בקצב של כ- 0.2% (בדומה לשלושת החודשים הקודמים ונמוך מהעליות בחודשים לפני כן). בבחינת הרכיבים השונים עולה כי חלה ירידה של 2.2% ביצור התעשייתי בפברואר, ירידה ביצוא במרץ ויציבות בפדיון המסחר והשירותים.
בצד החיובי נציין כי בנק ישראל עדכן את תחזית הצמיחה לשנת 2012 כלפי מעלה ל-3.1% וסקרי אמון שונים כמו מדדי מנהלי הרכש וסקר החברות לרבעון הראשון, מצביעים על שיפור מסוים. הלמ"ס עדכנה את הגדרות האבטלה, ומההגדרות החדשות עולה כי האבטלה עמדה על 6.5% בפברואר.
בסיכום הרבעון הראשון עולה כי הגירעון הוא 400 מיליון שקל (מעל לתוואי החזוי לתקופה זו), אולם החששות הינם לגבי עליית הגירעון בשנת 2013. אנו מעריכים כי תיתכן אומנם עלייה בגירעון בשנה הבאה, אולם לא באופן דרסטי, כשהסיכון נובע הן מהאטה בצמיחה וירידה בקצב ההכנסות והן מגידול בהוצאות מעבר לתקרת ההוצאות שבחוק התקציב (תוכניות שכבר אושרו, לרבות יישום המלצות ועדת טרכטנברג). בענף הבניה נמשכת בינתיים הפעילות הגבוהה במשק, תוך עלייה במחירי הדירות.
התפתחות שערי החליפין ואינפלציה: מאז ה-23/3 ועד ה-24/4 התחזק שערו היציג של הדולר ב-0.6%, ואילו שערו היציג של האירו נחלש ב-0.1%.
מדד המחירים לחודש מרץ עלה ב-0.4%, על רקע העלייה במחירי האנרגיה והדלקים (לעומת קונצנזוס השוק ודיסקונט לעלייה של 0.2%), כאשר האינפלציה השנתית הסתכמה ב-1.9%. בסיכום שנת 2012 האינפלציה צפויה לחרוג מהיעד ולעמוד על 3.4%, ובראיה של שנה קדימה, האינפלציה צפויה להיות 2.6%.
מדיניות מוניטארית: הריבית לחודש מרץ נותרה ללא שינוי ברמה של 2.5%, בדומה לקונצנזוס השוק ותחזית דיסקונט. אנו מעריכים כי השינוי הבא בריבית יהיה כלפי מטה (עד לרמה של 2%).
שוק ההון: נתוני מקרו חלשים ובפרט נתוני התעסוקה בארה"ב, יחד עם החששות להתפתחויות בגוש האירו, בעיקר במישור הפוליטי גרמו לירידה בתשואות אג"ח ממשלת ארה"ב וישראל, לצד ירידות בשוקי המניות בעולם בתקופה הנסקרת (23/3 עד 24/4), בעוד שהשוק המקומי הניב תשואת יתר משמעותית על שוקי חו"ל.
מדד ה-S&P 500 ירד ב-1.8%, מדד האירוסטוקס 50 ירד ב-9.6%, ואילו מדד ת"א 100 הפגין עוצמה יחסית ועלה ב-3.9% . באג"ח ממשלת ארה"ב ל-10 שנים חלה ירידת תשואות של 26 נ.ב. , על רקע שינוי בהערכות המשקיעים לגבי מדיניות הפד ונתוני התעסוקה החלשים בארה"ב. בישראל נרשמה ירידת תשואות (ממש"ק 122) מרמת שיא השנה של כ-4.8% באמצע מרץ עד לרמה של 4.6% באמצע אפריל, ובסוף 24.4 התשואות נסחרות ברמה של 4.69%. במדד התל בונד 20 חלה עליה של 1.7%.
* הסקירה הוכנה במחלקת מאקרו כלכלה ואנליזה בנקאית, בנק דיסקונט
כתב וניתח : שמואל קצביאן
* הניתוח הכלול בסקירה זו הינו למטרת אינפורמציה בלבד ואין לראות בו המלצה, תחליף לייעוץ אישי המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל לקוח או הזמנה לייעוץ כאמור או הצעה להחזיק/לקנות/למכור ני"ע או נכסים פיננסיים או התחייבות של בנק דיסקונט לישראל בע"מ (להלן: "הבנק") לייעץ ללקוחותיו בהתאם לאמור בו. הניתוח מתפרסם בהתבסס, בין היתר, על נתונים ומידע גלויים לציבור שהונחו כמהימנים מבלי שנבדקו עצמאית, העשויים להיות חסרים, בלתי מדויקים, בלתי מעודכנים ואינם מתיימרים להוות ניתוח מלא של כלל הנושאים המפורטים בה או להחליף את שיקול דעתו העצמאי של הקורא. הדעות המובאות בסקירה מייצגות את עמדת מחבריה והן אינן זהות בהכרח לעמדת יועצי ההשקעות בבנק. הדעות האמורות נכונות ליום פרסומן לראשונה והן יכולות להשתנות בכל עת ללא הצורך בהודעה מוקדמת. הניתוח מופץ כחלק מתפוצה רחבה, וגם אם במסגרת תפוצה רחבה זו, הוא מגיע אליך אישית באמצעות הדוא"ל או בכל דרך או מדיה אחרת, אין לראות בו משום ניתוח או סקירה המותאמים לצרכיך ולנתונים האישיים שלך, לא מבחינת תוכן הניתוח, לא מבחינת סוגי הניי"ע והנכסים הפיננסיים הנזכרים בו, ככל שיהיו ולא מכל בחינה אחרת.
- 18.קרן אור נזהרת 26/04/2012 14:23הגב לתגובה זוממה שאני מבינה- זה לא אומר שלא יהיו עוד עליות, אלא שכולם יותר מדי אופטימיים ביחס למציאות ואם מסתכלים על נתוני השוק, הכלכלה, VIX ,מדדי אירופה וכו, לאור זה שהאופטימיות כבר גלומה בשווקים, נראה שאכן כרגע צריך יותר לךהיזהר מאשר להיכנס בכוח לשוק.
- 17.מעוף יום א, אחוז וחצי ירוק (ל"ת)יובל רן החדש 26/04/2012 11:58הגב לתגובה זו
- ארביטראז 0.66- 26/04/2012 13:29הגב לתגובה זויום ראשון 1.5 אחוז ירידות.
- יש את היום ומחר לתקן את הארביטראז (ל"ת)יובל רן החדש 26/04/2012 14:02
- 16.לאייל החמוד גורביץ 26/04/2012 11:12הגב לתגובה זואנא תן לנו מניות למכירה בנסד" ק....
- 15.אני מת על גורביץ 26/04/2012 11:11הגב לתגובה זואמר שאפל רק בתחילת התיקון מטה, קניתי, יש רווח מעל 10,אצא קצת היום, אמר שהשווקים בארהב בתיקון למטה-חחח ,קניתי לונג נסד" ק-רווחים יפים. מתפלל שיתן עוד כמה,דרך אגב זה אני שקניתית את קסם ניקיי היפני כשהוא אמר שיירד המדד היפני ל 7500-7300,ומכרתי ב 10,020, ממתין לו בסבלנות כי גם אלביט הדמיה ברגע שאמר שנימצאה תחתית והיתה באיזור 1200 מכרתי. רק הפוך. לאתר: שיתן סקירה עם הרבה מניות ומדדים, בבקשה.
- 14.תילמדו 26/04/2012 11:08הגב לתגובה זוהבורוסות עובדות הפוך למצב וזה החל משנת 2009 ,ככל שיודיעו על בעיות עם איטליה,ספרד,פורטוגל,סין,יפן,ארה" ב - הבורוסות יעלו, אצלנו אם היו מעלים דירוג אשראי לישראל ע" י קרן המטבע-היינו טסים למעלה,לא העלו-נעלה גם כן,כך זה עובד.
- 13.אין משבר הכל 26/04/2012 10:53הגב לתגובה זומתי לאחרונה שמעתם שיוון התפרקה?האם באמת התפרקה? לא. אם ספרד בבעיה,אז למה הבורסה שם יותר עולה ולא יורדת...... אם מודיעים שאנגליה ניכנסה למיתון והבורסה שם עולה,ועולה, האם אנגליה באמת במיתון?הכל בלוף,כדי שלא תרוויחו.
- דן 26/04/2012 11:43הגב לתגובה זוהכל ורוד,ורוד ,ורוד......שחור שחור שחור שחור שחור שחור שחור......רגע ,אבל חשבתי שהכל תרוצים.
- 12.לא לגת-יירד עוד (ל"ת)לגבי התיקשורת 26/04/2012 10:09הגב לתגובה זו
- 11.שאנחנו הציבור ירוויח.... (ל"ת)הם פשוט לא רוצים 26/04/2012 10:08הגב לתגובה זו
- 10.שימעון 26/04/2012 09:55הגב לתגובה זוהנה עוד חמור שיוצא בכתבה קצביאןכמה שאתה חמור רק את זה אתה יודע תן לשוק להתנהג לפי הצע וביקוש אתה יוצא עים מאמר כאילו שאתה מביו הרהבה אים אתה כזה חכם הבנק שאיתו אתה עובד לא היה ניראה כפי שהוא ניראה היום שים לך רסו בפה ותישתוק
- תשים לב אליהם... 26/04/2012 12:53הגב לתגובה זוכדאי פעם לבחון מה כל אחד אומר ומה קרה בפועל. ודווקא הנאמר כאן נשמע הגיוני , בואו נעקוב.
- 9.שמעון 26/04/2012 09:49הגב לתגובה זונכון שבזק קיבלה מכה לטוח ארוך אולי יש סיכוי שהיא תתרומם עי השקרן הכיא גדול אלוביץ איך שהוא ניראה ככה בזק ניראת חבל בזק שיש אנשים כאלה שעומדים מאחריה רמאים ושקרנים מהמעלה הרישונה
- 8.שמעון 26/04/2012 09:45הגב לתגובה זוערן יעקובי כותב שהשוק נימצא בחבטה תיסתכלו לא בעניים כמה שהוא שקרן מנסה להפיל אנשים בפח הלא אתה יודע ששוק התיקשורת לא יתרומם תמליץ לעצמך ליקנות מיות בזק הציבור כבר יודע ששוק ההון רק למקורבים בילבד אז תפסיק בבקשה לבלבל לאנשים את המוח
- 7.השוק יעלה חזק למעלה לבנקים אסור להקשיב (ל"ת)חנן 26/04/2012 09:31הגב לתגובה זו
- 6.הבכיר בעולם הכלכלה 26/04/2012 09:22הגב לתגובה זוכל הזמן אני אומר הבורסה מסוכנת.היום איש ברמתו אומר שהבורסה מסוכנת.אני יום ראשון בורח מיליון ק" מ מהבורסה.המשבר בעולם לא פםח על,איטליה,אנגליה,ספרד,בריטניה,צרפת,פורטוגל,יונייטד קינדים,יוון,ובהמשך גם גרמניה הולנד מיצרים אין להם מה לאכול.חוזרים למיתון של שנות החמישים,אוכל רק בתלושים.חג עצמאות שמח.
- 5.משקיע בבורסה 26/04/2012 09:13הגב לתגובה זואתה צודק באופן חלקי, כי פאסימי בשוק אופטימי הוא האדם ההזוי ביותר, במיוחד שאי היגיון במה שהוא אומר, וזה מה שנראה כאן בכתבה, הזוי לחלוטין!!, לא הספיק לכם שהבאתם את רוביני בכמויות מטורפות בתקופות המשבר שחזה שהשוק ייכנס למשבר ולמרות זאת השוק יתאושש, עכשיו אתם מביאים משהוא מדיסקונט, מי זה ההזוי הזה ומי זה בנק דיסקונט בכלל, בושה!!!
- 4.ל 26/04/2012 09:01הגב לתגובה זואבל הבורסות (בייחוד אצלנו)- הכל עובד הפוך...יעלו ויעלו ויעלו בשביל לשרוף שורטים ופוטים .....וברגע של שאננות כשכולם יחשבו שהכל בסדר וממשיכים במגמת עלייה...אז תבוא ההתרסקות.
- 3.בנטוב 26/04/2012 09:01הגב לתגובה זושנית כי במחשבה שנייה גורמים לשוק ליפול במידה מסויימת לפי האינטרס ועושים סיבוב נוסף בקיצור רוצים ליגרוף רוחים מהירים והמשקיעים לטווח ארוך אוכלים את החרה שהחזירים יוצרים יש לשנות את כללי המס ולתת הטבות למשקיעים לטווח ארוך
- 2.ימנה 26/04/2012 09:00הגב לתגובה זומה שהיה ביון זה רק הפרומו -למה שעתיד להיתרחש בקרוב אל תיתפתו להיכנס למלכודת הדבש הקרישים ישאירו אתכם בפנים ויברחו כאשר אתם תקועים עם 70% הפסד שלא תיצאו ממנו זמן רב---זיכרו אותי ממליצה מכל הלב ומניסיוני הרב תידללו או תברחו כל עוד נפשכם בכם הכתובת על הקיר ולא צריך להיות נביא אירופה אמריקה והמיזרח בקריסה-וכול העולם חוגגים כאילו אין מחר מישהוא ישלם את כל זה -אל תהיה אתה ממלץ לשבת על הגדר וליצפות בסרט מאשר אתה תהיה הסרט. חג עצמאות שמח
- 1.משקיע ממוצע 26/04/2012 08:51הגב לתגובה זוהכי קל שבעולם זה לכתוב כתבה פסימית. אם טעית? לפחות היית סולידי ולא מתלהם או לוקח סיכונים מיותרים (בעיני הבוסים שלך). אם לא טעית? שיחקת אותה. לכן כתבות פסימיות מוצאים בכמויות. אופטימיות? השתגעתם?
כדי להרוויח בשוק ההון צריך להיזהר מהסכנה הכי גדולה- המשקיע עצמו
מדוע אנו מפחדים מהחלטות השקעה? כיצד מימון התנהגותי יעזור לנו להיות משקיעים יותר טובים? מהי הטיית שנאת הפסד? כיצד תיעוד השקעה מסודר ומפורט יעזור לנו להיות משקיעים טובים יותר, ולקחת החלטות טובות יותר? מימון התנהגותי האם לפני החלטה חשובה בנושאי כספים והשקעות אתם סובלים מקצב לב מעט מוגבר? הזעת יתר? הרגשת חוסר נוחות? אם כן, אז כנראה שאתם בני אדם רגילים ולא מכונות רציונאליות קרות ומנוכרות! זה אולי מפתיע לחלקנו לגלות, אבל אנחנו לא משקיעים רציונליים לחלוטין. אנו מאוד מושפעים מהטיות פסיכולוגיות מורכבות, שגורמות לנו לעשות טעויות השקעה, לפעמים עם משמעויות מרחיקות לכת. זוכה פרס נובל לכלכלה - דניאל כהנמן, ושותפו עמוס טברסקי (שנפטר קודם לזכייה, אחרת היה זוכה גם הוא) הם האבות המייסדים של התחום. הם הוכיחו, כי באופן עקבי בני אדם מקבלים החלטות, שאינם לחלוטין הגיוניות ורציונאליות. חשוב להבין כי כולנו בני אדם, ובאופן טבעי תהליך קבלת ההחלטות שלנו מורכב ומושפע ממגוון רחב של רגשות, מאוויים ופחדים. קיצורי דרך של המוח צוות המחקר של כהנמן וטברסקי הראה כי אצל כולנו יש "היוריסטיקות"; קיצורי דרך של המוח, לקבלת החלטות מנטליות מהירות. המוח האנושי ממהר להסיק מסקנות אודות קשרים של סיבה ותוצאה, גם ממידע מאוד מוגבל. לדוגמא: אם נראה בחדשות ידיעה אודות תאונת מטוסים, ולאחר מכן יבקשו מאיתנו להעריך את ההסתברות לתאונה אווירית שכזו, רובנו ניתן להערכה עם הטיה כלפי מעלה. היינו, נסביר כי ההסתברות לתאונת מטוסים הרבה יותר גבוהה מהמציאות (או אפילו גבוהה מההערכה שלנו, מלפני החשיפה לידיעה החדשותית). הטיה זו הינה חלק מהותי מהמבנה הפסיכולוגי שלנו, והיא לרוב די מוצדקת. הסקת המסקנות המהירה שלנו (גם ממידע מוגבל), עוזרת לנו להעריך מצבים גם בסביבה דינמית ומורכבת. אם אנחנו מנסים לחצות את הכביש ושומעים רעש שדומה למכונית, הרבה יותר בטוח להניח שמכונית מגיעה מעבר לעיקול, ולכן לא לחצות כרגע. זוהי דוגמא טובה להיוריסטיקה קלאסית, שממש מצילה חיים. אם נבין כיצד ומדוע אנו פועלים לעיתים בצורה לא רציונאלית, נוכל לבצע פעולות מניעה שישפרו את תהליך קבלת ההחלטות שלנו. כנראה שלא נוכל למנוע לחלוטין את ההשפעות הפסיכולוגיות, אבל נוכל להיטיב את החלטות ההשקעה שלנו ולהימנע משגיאות מוכרות ונפוצות. שנאת הפסד אחת ההטיות המרכזיות שקשורות מאוד להחלטות השקעה, הינה הטיית שנאת הפסד (Loss Aversion Bias). במסגרת הטיה זו נמצא כי הסבל כתוצאה מהפסד של 100 שקלים, עולה בהרבה על ההנאה מרווח של 100 שקלים. נדגים את ההטיה הזאת בעזרת הימור פשוט: נטיל מטבע רגיל, עם 50% סיכוי לרווח של 300 שקל ו- 50% סיכוי להפסד של 100 שקל. מבחינה רציונאלית והגיונית אנו אמורים מאוד לשמוח על ההימור ולבקש להשתתף בו כמה שיותר. ואולם, רוב בני האדם יעדיפו שלא להשתתף בהימור או להשתתף בצורה מאוד מוגבלת. שנאת הפסד גורמת לנו לייחס חשיבות יתר לסטטוס קוו הנוכחי, ונותן משקל מאוד גבוה לכל חריגה כלפי מטה, ביחס לחריגה זהה כלפי מעלה. שערו בנפשכם שני משקיעים שונים: הראשון, מחזיק במניה של חברה א' ושוקל למכור אותה ולהשקיע בחברה ב'. לבסוף הוא מחליט שלא לעבור לחברה ב' וכתוצאה הוא מגלה שאילו היה עובר היה מרוויח 1,000 שקל יותר. לעומתו, המשקיעה השנייה החזיקה במניה של חברה ב' וקיבלה החלטה למכור אותו ולעבור לחברה א'. כתוצאה, היא מגלה כי אם לא הייתה עוברת למניה א' הייתה מרוויחה 1,000 שקל יותר. מי משני המשקיעים מרגיש/ה יותר חרטה? מעל 90% מהנשאלים ענו כי המשקיעה, שמכרה בפועל את מניה ב', מרגישה הרבה יותר חרטה! זאת למרות ששני המשקיעים הגיעו לבסוף בדיוק לאותה תוצאה פיננסית ולאותו הרכב מניות. נראה כי אנשים חווים הרבה יותר חרטה כאשר הם מבצעים פעולה ממשית שמובילה להפסד, מאשר למצב של המשקיע הראשון הפאסיבי, שבפועל לא עשה כל שינוי בתיק ההשקעות שלו. נוכל אפילו לומר כי זו אולי הסיבה מדוע אנשים רבים נאבקים ולבסוף נמנעים מביצוע כל פעולת השקעה בשוק ההון. הטית הפסד גורמת להם להישאר פאסיביים ולהשאיר את כספם בפיקדונות בנקאיים חסרי ריבית. כאמור, אנחנו לא רובוטים מושלמים שמקבלים החלטות הגיוניות ורציונאליות לחלוטין. אותם אנשים שחושבים שהם מחשבים אנושיים, עובדים רק על עצמם - ומוכיחים הטיה קוגניטיבית אחרת (שלרוב מופיעה בעיקר אצל פוליטיקאים מקצועיים). החתונה הקתולית הטית שנאת הפסד גורמת למשקיעים מנוסים לקבל החלטות גרועות ומופסדות. הדוגמא הקלאסית לכך היא כאשר משקיעים רוכשים נכס פיננסי מסוים (כמו מניה של חברה מוצלחת וטובה). במקרים רבים, החברה אינה מוצלחת וההשקעה חווה ירידות שערים מתמשכות לאורך זמן. ההשקעה יוצרת הפסד תיאורטי שרק הולך וגדל, אבל המשקיעים לא מוכנים להכיר בטעות שלהם. מבחינה פסיכולוגית הם נמצאים במין חתונה קתולית עם הפוזיציה של ההשקעה. במקום למכור את המניה ולצמצם את ההפסד, הם נוקטים באסטרטגיה ממשית של "שב ואל תעשה". הם מסרבים לקבל החלטה אקטיבית למכור את מניות החברה, ונאחזים בדמיונות וסיפורי מעשיות על כך שמניית החברה תתאושש במהרה ותעלה מעלה מעלה. הם יוצרים מערכת מורכבת של הצדקות והסברים מדוע זו השקעה טובה ומדוע צריך אורך רוח וסבלנות. הם פוחדים מביצוע המכירה של ההשקעה הכושלת, כי המכירה תקבע את ההפסד בצורה מוחלטת. עד המכירה - ההפסד הוא הפסד הון שטרם מומש. לאחר המכירה - הם צפויים להרגיש את מלוא ההשפעה הפסיכולוגית השלילית של הפסד בפועל. כמו בדוגמא הקודמת, הטית שנאת הפסד מובילה לעיתים להתנהגות פאסיבית והרסנית. אז כיצד ניתן למזער את ההשפעה של הטית שנאת הפסד? מהם הכלים הבסיסיים הנדרשים, על מנת להימנע ככל שניתן מהחלטות השקעה לא הגיוניות? תיעוד השקעה אחד הכלים הבסיסיים והפשוטים למימוש בכל החלטת השקעה הינה הפעולה של תיעוד. בתהליך קבלת החלטת השקעה, עוד לפני שהשקענו בפועל, ראוי לשים על הכתב (במחברת פיזית או בקובץ על גבי מחשב) את מערכת הנימוקים והנסיבות שהובילו אותנו להשקעה זו. לדוגמא: אם החלטנו להשקיע בחברה מסוימת, נתחיל ברישום מפורט של ההסברים וההצדקות שהובילו אותנו להחלטה זו. אולי ביצענו ניתוח מהותי לדוחות הכספיים והגענו למסקנה שהחברה צפויה להמשך מגמת הרווחיות שהציגה. ייתכן והמגמה הכללית של הענף הינו מאוד חיובי, כתוצאה משינוי רגולטורי צפוי. כל סיבה והסבר שהובילו אותנו להחלטת ההשקעה ראוי שתירשם בצורה ברורה וישירה. בשלב זה, חלקכם אולי שואלים: למה לרשום? אני זוכר הכול. למה להעלות על הכתב? התשובה הינה שלנימוקים, הסברים, והחלטות ששמורים רק בראש שלנו יש גמישות רבה. אנו נוטים לזכור בסלקטיביות רבה את הדברים, ויש לנו פחות מחויבות להם (בוודאי לאחר זמן). הגמישות הרבה שלנו היא יתרון מובנה שלנו כבני אנוש, אבל במקרה הזה היא פוגעת בתהליך קבלת החלטות השקעה שקולה ומסודרת. Stop Loss במסגרת תיעוד ההשקעה, ורישום שלל הנימוקים וההסברים, ראוי לכלול גם רישום מדויק של רמת ההפסד המקסימאלי שאנו נכונים לסבול בהשקעה זו. היינו, עוד לפני שהשקענו בפועל אנו מקבלים החלטה שקולה ומסודרת אודות הסכום הכספי הממשי, שאם נפסיד אותו בפועל נשתכנע שטעינו וראוי למכור את המניה. ההחלטה אודות סכום ה- Stop Loss דורש בחינה של נייר הערך, ההיסטוריה שלו והנחות מאקרו כלכליות אחרות. הכי חשוב לרשום בצורה מפורשת וחדה את סכום ה- Stop Loss. Take Profit במקביל, ראוי גם לרשום הערכה שקולה לסכום הרווח הצפוי מהשקעה זו. באיזה רמת רווחיות נקבל החלטה למכור לחלוטין או לצמצם את ההשקעה. היינו, באילו תנאים נשתכנע שההשקעה הינה מוצלחת וכי ראוי כעת לעבור להשקעה הבאה. אנו לא מניחים כי החברה תצליח בכל תנאי ובכל מצב, ולכן ראוי לנסות ולחזות מתווה רווחיות התואם למערכת הנימוקים וההסברים שלנו. זו החלטה קצת יותר מורכבת מהקודמת, אבל היא חשובה ובעלת ערך. השקעה דינמית תיעוד ההשקעה; ההסברים, הנימוקים, ההפסד המרבי (Stop Loss), הרווח הצפוי (Take Profit) – נראים לעיתים קצת קשיחים מדי לעולם ההשקעות. הסיבה נעוצה בכך שרבים וטובים לא יודעים כיצד לנצל בצורה מיטבית את מסמך תיעוד ההשקעה. תיעוד ההשקעה צריך להיות הבסיס לכל החלטה שמקבלים אודות ההשקעה. מומלץ לבחון את ההשקעה אחת לרבעון או אפילו בתדירות נמוכה יותר, ולראות האם אותם נימוקים והסברים שרשמנו עדיין מתקיימים? האם הגענו לרמות הרווח או ההפסד שרשמנו? אם ההשקעה כבר נמצאת ב- Stop Loss ראוי למכור ומהר, למרות הנטייה הפסיכולוגית שלנו להימנע מכך. לעומת זאת, אם חל שינוי באותם הנחות עבודה שרשמנו בנימוקים ובהסברים להשקעה, אז הגיע הזמן "לחשב מסלול מחדש" ולבחון האם ההשקעה עדיין מוצדקת. כל שינוי מהותי בהנחות היסוד של ההשקעה, דורשת בחינה חוזרת ומלאה; אם היינו נדרשים לכך, האם היינו נכנסים כעת להשקעה זו? אם התשובה היא לא – אז בוודאי שראוי למכור ובמהירות. למה לא? קל להצדיק כל השקעה שאנו משוכנעים שתצליח. ולכן ישנה חשיבות רבה לנסות ולחפש באופן יזום ומפורש את אותם הסיבות והנימוקים שמובילים למסקנה ההפוכה מזו שקיבלנו. לחפש את הסיבות וההסברים מדוע לא לבצע את ההשקעה. זה ממש לא קל, כי רובנו נוטים להתעלם ממצאים שסותרים החלטות שכבר קיבלנו. אבל הבחינה האמיתית והשלמה, כוללת התייחסות גם לעובדות שלא ממש תומכות במסקנות שלנו אודות ההשקעה. גם את ההסברים והנימוקים ההופכיים להחלטות ההשקעה - ראוי לצרף לתיעוד ההשקעה. בחינה לאחור, תגלה האם צדקנו כשהחלטנו שלא לתת להם משקל ממשי בהחלטה שלנו. כך נוכל להיכנס לתהליך של שיפור מתמיד, והטבה של החלטות ההשקעה העתידיות שלנו. כולנו בני אדם, וכולנו מושפעים מהמורכבות הפסיכולוגית האנושית. כל החלטת השקעה, דורשת התמודדות ממשית עם ההטיות הקוגניטיביות הטבעיות שלנו. כלי יעיל ופשוט הינו תיעוד השקעה שכולל רישום של העובדות, המגמות והנחות היסוד שבבסיס החלטת ההשקעה שלנו. כמו כן, ראוי לרשום בצורה מפורשת את רמות ההפסד (והרווח) שבהם נשתכנע שראוי לצאת מההשקעה. בנוסף, חשו במאוד לכלול בתיעוד ההשקעה גם את ההסברים והנימוקים ההופכיים שאינם תומכים בהחלטת ההשקעה. תיעוד השקעה טוב ובחינה מרווחת (אחת לתקופה, ולא בכל שבוע) יכולה להיות כלי מרכזי בניתוח, הבנה ושיפור תהליך החלטות ההשקעה שלנו. הלל בש ([email protected]) - מנהל סיכונים פיננסים בחברת סמארט אופשנס בע"מ, מרצה במרכז האקדמי לב ובאוניברסיטת בר אילן. אין לראות באמור לעיל משום המלצה לביצוע פעולות ו/או ייעוץ השקעות ו/או שיווק השקעות ו/או ייעוץ מכל סוג שהוא. המידע המוצג הינו לידיעה בלבד ואינו מהווה תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם. כל העושה במידע הנ"ל שימוש כלשהו - עושה זאת על דעתו בלבד ועל אחריותו הבלעדית. החברה ו/או הכותבים מחזיקים ו/או עלולים להחזיק חלק מן הניירות המוזכרים לעיל.