חאבייר מיליי נשיא ארגנטינה
צילום: טוויטר

הבורסה שעלתה ב-172% ואיך זה שהבורסה הטורקית עקפה את הבורסה שלנו?

2024 הייתה שנה של זינוקים בשווקים רבים בעולם, עם מדדים שהציגו תשואות יוצאות דופן. בעוד משברים כלכליים ואי ודאות פוליטית ממשיכים ללוות את השווקים, אנליסטים מעריכים המשך עליות - אבל יש גם סיכונים
עמית בר | (15)

2024 הייתה שנה של זינוק בשווקים רבים בעולם, עם מדדים שהציגו תשואות יוצאות דופן. בעוד משברים כלכליים ואי ודאות פוליטית ממשיכים ללוות את השווקים, מדדים מרכזיים ברחבי העולם הדהימו עם עליות משמעותיות. ארגנטינה הפתיעה עם זינוק פנומנלי וגם טורקיה הפתיעה לטובה. 

מעל לכל, וול סטריט היתה שוב במרכז העניינים, עם עלייה של 34% במדד הנאסד"ק ו-27% במדד ה-S&P 500. הביצועים המרשימים האלו מדגישים את הדומיננטיות המתמשכת של השוק האמריקאי בזכות מניות שאטרקטיביות לכולם - אנבידיה, טסלה ושבע המופלאות בכלל לצד השקעה ב-S&P 500 הן ההשקעות האטרקטיביות ביותר בעשרות מדינות. המסחר ביום אחד במניות כמו - אנבידיה, אפל, טסלה הוא מעל המסחר היומי ברוב הבורסות בעולם. 

המניות בוול סטריט זינקו בשנתיים קרוב ל-57%, וצריך להדגיש כי ככל שהעליות מתחזקות כך הסיכון גדל. הסיכוי שהעליות ימשיכו בקצב כזה אולי קיים, אבל הוא נמוך - גם בראייה היסטוריה וסטטיסטית זה כמעט ולא קיים וגם מבחינת ערכים ותמחור הרי שהתמחור כבר לא זול. מנגד, אומרים לנו - "כן, אבל הפעם יש מהפכה גדולה - מהפכת ה-AI". 

המהפכה הזו אולי תחסוך בהוצאות ותשפר את הרווחים, אבל מהפכות דווקא בעבר הביאו בשלב יחסית מוקדם לירידות בשווקים ורק בהמשך לאיזון - כך היה למשל במהפכת הדוט.קום. כך או אחרת, המומחים בוול סטריט צופים תשואה טובה גם בשנה הבאה (הנה למשל התחזית של מורגן סטנלי), מנגד הנה ההערכה של צבי סטפק שצופה ירידות. אגב, הבורסה האמריקאית נסחרת בתמחור גבוה יותר מיתר הבורסות בעולם - ה-S&P 500 נסחר במכפילי רווח של 25 לשנה הבאה, באירופה מדובר על 14-16, אצלנו זה באזור של אירופה, אבל יקר ביחס למדינות כמו איטליה וספרד.

כך או אחרת, ובחזרה ל-2024. השנה הזאת היתה השנה של ארגנטינה שהפתיעה בנסיקה ענקית במדדים המובילים.   

 

ארגנטינה: ה-Merval מעל הבורסות האחרות

מדד ה-Merval הארגנטינאי הפתיע את העולם עם עלייה מדהימה של 172% השנה - הרבה מעל כל הבורסות האחרות. מדובר בתוצאה יוצאת דופן הנובעת מיישום רפורמות כלכליות עמוקות שהוביל נשיא המדינה, חאבייר מיילי, שנבחר לתפקידו בשנת 2023. מיילי  שהוא כלכלן חולל דרמה גדולה במדיניות הכלכלית של ארגנטינה דרך "טיפול בהלם" 

אחת ההחלטות המרכזיות של מיילי הייתה תהליך "דולריזציה" של הכלכלה, כלומר ביטול המטבע המקומי (פזו ארגנטינאי) והחלפתו בדולר האמריקאי. המהלך, שנוי במחלוקת, נועד להחזיר יציבות לשוק הכספים המקומי ולבלום את האינפלציה, שעמדה על למעלה מ-100% בשנה טרם כניסתו לתפקיד. מיילי טען שהפזו הוא "אמצעי שאין לו ערך אמיתי," ושביטולו הוא הדרך היחידה לייצב את המחירים במדינה. בעוד שיש תמיכה במהלך מצד גורמים מסוימים, כמו בעלי הון ועסקים, מתנגדי המהלך הזהירו מפני אובדן עצמאות מוניטרית. בינתיים זה עובד. 

כחלק מהתוכנית לצמצום הגירעון התקציבי, מיילי הוביל מהלך מקיף של קיצוצים במגזר הציבורי ובשירותים החברתיים. הממשלה הקטינה את מספר המועסקים במגזר הציבורי, חתכה תקציבים למוסדות מדינה, וביטלה סובסידיות שהיו נהוגות בתחומים כמו אנרגיה, תחבורה ומזון. קיצוצים אלו גרמו לעלייה ביוקר המחיה והובילו למחאות נרחבות בקרב מעמד הביניים והשכבות החלשות, אך מיילי התעקש שהם חיוניים לחילוץ ארגנטינה מהמשבר.

קיראו עוד ב"גלובל"

כמו כן, הרפורמות של מיילי התמקדו גם ביצירת סביבה ידידותית יותר למשקיעים זרים. הוא ביטל רגולציות רבות, פתח את השוק המקומי להשקעות חוץ, והבטיח הקלות מס למשקיעים שיעבירו את הונם לארגנטינה. תומכיו טוענים שהמהלכים האלו יחזקו את הכלכלה בטווח הארוך ויביאו לצמיחה בתעסוקה ובפריון, אך המבקרים מזהירים מפני ריכוז הון בידי מעטים ומחוסר השקעה בשכבות החלשות.

הרפורמות של מיילי, האמת כמו כל רפורמות, גורמות גם לפגיעה בשכבות מסוימות. בארגנטינה החלשים נפגעים, אבל מיילי מסביר שזה לתקופה יחסית קצרה ובהמשך כולם יקצרו את הפירות. 

 

טורקיה: מפתיעה בעליות

המדד הטורקי רשם עלייה של 34%, מה שממקם אותו כאחד המובילים באירופה. למרות שנים של אינפלציה גבוהה וחוסר יציבות כלכלית, תמריצים ממשלתיים ותמיכה מצד הבנק המרכזי הביאו להתאוששות מפתיעה. בנוסף, הסקטור התעשייתי בטורקיה נהנה מגידול משמעותי בביקושים מיבשת אירופה בעקבות המעבר של ייצור מחוץ לסין.

העליות במניות מגיעות משיפור מרשים בכלכלה - לאחר שנים של אינפלציה גבוהה, משברים במטבע המקומי (לירה טורקית), וחוסר יציבות כלכלית, שנת 2024 הביאה עמה שינוי במגמה. המדיניות של ריבית נמוכה שנכפתה על ידי נשיא טורקיה רג'פ טייפ ארדואן, על הבנק המרכזי של טורקיה, השתנתה. ב-2024, עם מינויו של חאפזה גאיה ארקן לנגידת הבנק המרכזי, החלה סדרת העלאות ריבית אגרסיביות. הריבית עלתה מ-8.5% לכ-40%, במטרה לבלום את האינפלציה, שעמדה על למעלה מ-60% בשנים הקודמות. הצעד הזה הוביל לייצוב מסוים של הלירה הטורקית ושיפר את אמון המשקיעים במדיניות הכלכלית.

השינוי הזה הוביל לגידול בהשקעות הזרות. ההעלאות בריבית יחד עם צעדים לשיפור השקיפות הפיננסית והבטחת יציבות בשוק הקפיטליסטי עודדו משקיעים זרים לחזור לטורקיה. הבורסה של איסטנבול, שבעבר נחשבה מסוכנת בשל אי-יציבות פוליטית וכלכלית, הפכה ליעד מעניין למשקיעים, במיוחד בשל מחירי מניות נמוכים יחסית.

בנוסף, מגזרים מסוימים בכלכלה הטורקית הפגינו ביצועים חזקים במיוחד. ענף הייצוא, ובעיקר תעשיות כמו רכב, טקסטיל, וכימיקלים, נהנה משער חליפין נוח ללירה הטורקית. טורקיה גם הפכה למוקד ייצור זול עבור מדינות אירופה, שמחפשות אלטרנטיבות לשרשרת האספקה המזרח-אסייתית. ההכנסות מייצוא סייעו לצמצום הגירעון המסחרי ולחיזוק מאזן התשלומים.

גם התיירות לטורקיה רשמה התאוששות עם מספר שיא של מבקרים. התיירות, שמזינה מגזרים רבים כמו מלונאות, תחבורה ומסעדנות, תרמה להזרמת מטבע זר ולהעלאת ההכנסות הממשלתיות.

העליות בבורסה הטורקית נבעו גם מצעדים ישירים של הממשל - הקלות על חברות לגייס הון בשוק ההון המקומי, הקלות במיסוי ועוד.

 

ישראל:  עלייה של 27%

הבורסה בתל אביב שגשגה עם עלייה של כ-27% במדדים המובילים. העלייה נובעת מתמחור נוח ומהציפיות לחדשות טובות במחצית השנייה של השנה במקביל להצלחה של צה"ל בלבנון מול חיזבאללה, ובעזה מול החמאס וכן מול איראן. 

 

שאלות ותשובות על התשואות בבורסות בשנת 2024

  • מה תרם לזינוק במדד ה-Merval הארגנטינאי?

    הרפורמות הכלכליות האחרונות בארגנטינה, שכללו הפחתת מיסים, עידוד השקעות זרות ושיפור התשתיות, היוו גורם משמעותי. בנוסף, היציבות הפוליטית היחסית והתאוששות המטבע המקומי תרמו למגמת העלייה.

 
  • למה טורקיה הצליחה להתברג בין המובילות?

    תמריצים כלכליים, התאוששות חזקה בסקטור הייצוא והתייעלות תעשייתית סייעו לשוק המניות להתאושש בצורה מרשימה, למרות אי הוודאות הפוליטית במדינה.

 
  • האם 2024 הייתה שנה יוצאת דופן עבור שוקי ההון?
  • ללא ספק. העליות החדות במדדים רבים משקפות התאוששות כלכלית גלובלית וזרימת הון למגזרים כמו טכנולוגיה, תעשייה ואנרגיה ירוקה.
 

תגובות לכתבה(15):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 13.
    אצלנו על המלצה זו השחלה נייס קמטק בזק פועלים (ל"ת)
    מאור 28/12/2024 09:02
    הגב לתגובה זו
  • 12.
    הכלכלה שלנו טובה הבורסה גרועה תרד בראשון (ל"ת)
    ליאור 28/12/2024 09:02
    הגב לתגובה זו
  • 11.
    מעל 200 מניות נמוכות משעריהם בזק גיל.טבע דלק ועוד (ל"ת)
    מאור 28/12/2024 09:02
    הגב לתגובה זו
  • 10.
    השחלות זו הסיבה מוצאים את כספם. (ל"ת)
    חיים 28/12/2024 09:01
    הגב לתגובה זו
  • 9.
    כי אצלנו מי שקובעים הם שחקני מעוף ולא משקיעים (ל"ת)
    שחף מ. 28/12/2024 09:00
    הגב לתגובה זו
  • 8.
    אצלנו שוקברע .נמוך בין 35-39 מהעולם .זה למה (ל"ת)
    ערן 28/12/2024 09:00
    הגב לתגובה זו
  • 7.
    כי אצלנו בורסה דפוקה ומגעילה.ונחותה מהעולם (ל"ת)
    שוקי 28/12/2024 08:59
    הגב לתגובה זו
  • 6.
    אריסטו 26/12/2024 22:14
    הגב לתגובה זו
    מהעליה של הבורסה בטורקיה צריך להוריד 20% (ירידת ערך המטבע הנקוב) כדי להשוות מול בורסות אחרות.[
  • 5.
    צריכים מישהו כמו מיליי אבל לנו יש דמוי ארדואן (ל"ת)
    איש פשוט 26/12/2024 14:39
    הגב לתגובה זו
  • אנונימי 29/05/2025 18:04
    הגב לתגובה זו
    מדוע טיפשים שימושיים חייבים להגיב
  • הוא חבר של רוה"מ ומזדהה איתו בהשקפה. לכם יש את י.גולן (ל"ת)
    אור 26/12/2024 15:01
    הגב לתגובה זו
  • 4.
    ויטלי 26/12/2024 14:26
    הגב לתגובה זו
    אסור שלטורקיה תהיה כלכלה טובה במיוחד שחלאה אנטישמית מנהל אותה.
  • 3.
    הכל טוב 26/12/2024 14:08
    הגב לתגובה זו
    או מי מהמקורבים שלו
  • 2.
    תודה רבה (ל"ת)
    אנונימי 26/12/2024 13:57
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    קשקש 26/12/2024 13:48
    הגב לתגובה זו
    ביחס למטבע הטורקי הבורסה ירדה ולא עלתה
B2 (X)B2 (X)

10 הצבאות העשירים בעולם ואיפה ממוקם צה"ל?

מדינות העולם מגדילות את ההוצאות הביטחוניות לאור ריבוי המלחמות והמתחים, אז מיהם הצבאות העשירים בעולם - יש הפתעות 

הדס ברטל |

הוצאות הביטחון הן חלק משמעותי מתקציבים של מדינות וזה יילך ויגדל. מדינות נאט"ו יכפילו את תקציבי הביטחון שלהם ב-3-4 שנים, כשבמקביל קיימים חששות מהתלקחויות ועימותים גדלים. אנחנו אחרי סיום מלחמה ממושכת עם הישגים משמעותיים בכל הזירות. צה"ל הוכיח את עצמו במלחמה כשהוא גם הצבא הראשון שהתמודד בהצלחה עם איומי טילים, כטב"מים ורחפנים בהיקף גדול וממספר זירות. אין ספק שהכוח, מעמד והחוזקה של צה"ל מבין צבאות העולם עלה משמעותית, אבל כשבוחנים את החוזק לפי היקף ההשקעה הכספית, ישראל לא בטופ.   

הוצאות הביטחון בישראל מוערכות בכ-45 מיליארד דולר. ישנם דירוגים הממקמים את צה"ל במקום ה-12 ויש אפילו הממקמים אותו במקום 17. כנראה שמבחינת יכולות אנחנו בעשירייה המובילה

המחקרים והבדיקות על היקפי תקציבי הביטחון בעולם מציגים עלייה של 9% בהוצאות הביטחון בשנה שעברה לכ-2.72 טריליון דולר, כשהשנה זה צפוי להגיע ל-3 טריליון דולר. העלייה בתקציבי הביטחון היא התלולה ביותר מאז סוף המלחמה הקרה, ומיוחסת למתח הגובר באירופה, במזרח אסיה, במזרח התיכון ובמקומות נוספים בעולם. הנה עשרת הצבאות העשירים ביותר. 

1 #  ארצות הברית

תקציב ביטחון: 997 מיליארד דולר (2024)
אחוז מהתמ"ג: 3.4%
כוח אדם משוער: כ-2.1 מיליון כולל מילואים (1.33 מיליון פעילים)

ארצות הברית ממשיכה להוביל את העולם וחלק מזה הוא בזכות הצבא החזק שלה. היא משקיעה יותר מכל מדינה אחרת, היא מפתחת יותר מכל מדינה אחרת והיא מתכננת עכשיו "כיפת זהב" - סוג של "כיפת ברזל". שלנו, רק הרבה יותר גדולה-רחבה ועם הרבה יותר כלים. 

דונלד טראמפ; קרדיט: טוויטרדונלד טראמפ; קרדיט: טוויטר

טראמפ מעלה את המכסים על קנדה ב-10% בגלל פרסומת

פרסומת של קנדה שבה הנשיא לשעבר רונלד רייגן מתנגד לכאורה למכסים עומדת בלב העימות המתחדש; טראמפ מגדיר אותה פייק; האמירות של רייגן אמיתיות אבל הוצאו מהקשרם

אדיר בן עמי |
נושאים בכתבה דונלד טראמפ

נשיא ארה"ב דונלד טראמפ הודיע בסוף השבוע על העלאת מכסים נוספת בשיעור של 10% על קנדה. ההכרזה הגיעה בתגובה לפרסומת שהפיקה ממשלת מחוז אונטריו, שהציגה עמדות פרו-סחר חופשי ברוחו של הנשיא לשעבר רונלד רייגן, ונתפסה בוושינגטון כצעד עוין שמתבסס על אמירות שהוצאו מהקשרם. טראמפ כינה את הפרסומת - פייק. (הרחבה: שימוש בנאום של רייגן הוביל את טראמפ להפסקת המו"מ עם קנדהטראמפ מודיע על הפסקת השיחות עם קנדה: "מכסים הם אינטרס ביטחוני וכלכלי")

לפי הפוסט שפרסם טראמפ ברשת Truth Social, מדובר ב"מעשה עוין ועיוות חמור של העובדות" מצד קנדה. הוא לא פירט אילו מוצרים יושפעו מהמהלך, אך ציין כי מדובר בתוספת של 10% מעל לרמת המכס הנוכחית.

עימות מחריף בין שותפות סחר קריטיות

יחסי הסחר בין קנדה לארה"ב נחשבים מהצפופים בעולם, עם היקף סחר דו-צדדי של כ-900 מיליארד דולר בשנה. עם זאת, בתקופת טראמפ הם הפכו למוקד למתיחות חוזרת, במיוחד סביב ענפי הפלדה, האלומיניום ותעשיית הרכב.

מרבית המוצרים הקנדיים נהנים מהגנה במסגרת הסכם הסחר USMCA, שמבטיח פטור ממכסים על רוב הסחורות. אולם, תחומים כמו פלדה ואלומיניום אינם נכללים בהסכם - ונתונים למכס אמריקאי בגובה 50%. גם רכבים מתוצרת קנדית סובלים ממכסים חלקיים של עד 25%. העלאה נוספת עשויה להחריף את הפגיעה בסקטורים אלה.

אונטריו במוקד המחלוקת

המחוז הקנדי אונטריו, שבו מתגוררים כ-16 מיליון תושבים, עומד במוקד המחלוקת עקב חשיפתו הגבוהה לתעשיות הרכב והמתכת. המודעות שיצר המחוז, בהן הושווה טראמפ באופן מרומז למדיניות פרוטקציוניסטית שפוגעת באינטרס האמריקאי, עוררו את תגובתו של הנשיא. לפי דיווחים, תקציב הקמפיין עמד על כ-75 מיליון דולר קנדי והוא תוכנן להימשך חודשים.