סרגיי ברין, ממייסדי גוגל ואחד האנשים העשירים בעולם, תרם השבוע מניות של חברת האם אלפבית בשווי כולל של יותר מ-1.1 מיליארד דולר. לפי דיווח לרשות ניירות ערך בארצות הברית (SEC), התרומה כללה מעל 3.5 מיליון מניות של אלפבית, מבלי לציין במפורש את כל הגופים המקבלים. עם זאת, דובר מטעם משרד המשפחה של ברין אישר שרוב הסכום, כ-1 מיליארד דולר, הועבר לעמותה Catalyst4, שהוקמה על ידי ברין בשנת 2021 ומקדמת מחקרים בתחום מחלות מערכת העצבים המרכזית לצד פתרונות אקלימיים. 

בנוסף, סכום של כ-90 מיליון דולר הועבר לקרן המשפחתית של ברין, ועוד 45 מיליון דולר הועברו ל-Michael J. Fox Foundation, עמותה ידועה שמובילה מחקר סביב מחלת הפרקינסון. זו אינה הפעם הראשונה שברין מחלק מניות אלפבית: במאי 2025 תרם כ-700 מיליון דולר לאותן שלוש עמותות בדיוק.

כתבה באותו הקשר: המעשה הטוב של השבוע - חברה נתנה לה לפני 40 שנה הלוואה כדי לסיים את הלימודים והיא החזירה לה עכשיו מיליארדים

המהלך הפילנתרופי מתרחש בתקופה שבה מניית אלפבית נסחרת בשיא של כל הזמנים, לאחר ראלי מרשים השנה שמגיע ברקע להצלחות החברה בתחום הבינה המלאכותית. העלייה במניה מונעת בין היתר מדיווחים על מכירות שבבי AI לחברות כמו מטא ומהשקת ג'ימיניי 3 שנתפס כחזק ואיכותי. 

• המהלך הכלכלי פורץ הדרך של מועדון הפוטבול ומה קרה היום לפני 66 שנה
• גוגל נופלת ב-5.5%: פספסה בהכנסות וברווח ומפילה גם את מטא ב-4%
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

ברין, שמחזיק בכ-6% ממניות אלפבית, נהנה מהמשך התעשרות מהירה. הונו האישי מוערך ב-253 מיליארד דולר, והוא מדורג במקום הרביעי ברשימת עשירי העולם  עם זינוק של 100 מיליארד בשוויו מתחילת השנה. 

נשיא ארה"ב דונלד טראמפ הפך את המאבק בסחר בסמים לאחת הסוגיות הביטחוניות המרכזיות של ממשלו השני, תוך הגדרת קרטלי הסמים כ"ארגוני טרור זרים" באופן רשמי. הוראת הנשיאות EO 14157, שנחתמה בינואר, מאפשרת שימוש בכוח צבאי ישיר נגד ארגונים כמו קרטל סינאלווה, CJNG, קרטל המפרץ וקבוצות נוספות בוונצואלה, האיטי ואל סלווודור. ההגדרה הזו, שמבוססת על מודל "המלחמה בגלובלי טרור" מ-2001, הובילה להכרזה על שמונה ארגונים כ-FTOs (Foreign Terrorist Organizations) ב-20 בפברואר על ידי מחלקת המדינה. מדיניות זו יצרה זריקת ענק לתעשיית הטכנולוגיה הביטחונית: חברות שפיתחו בעבר מערכות נגד סין, רוסיה או חמאס מתאימות כעת את המוצרים שלהן למה שמכונה "נרקו-טרור", שילוב של סחר בסמים, אלימות מאורגנת, הלבנת הון וסחר נשק בינלאומי. תקציבי הביטחון הפנימי והימי גדלו ב-15% ב-2025, עם דגש כבד על מערכות אוטונומיות, רחפנים וניתוח בינה מלאכותית, כחלק מחוק "One Big Beautiful Bill Act" (OBBBA) שהתקבל ביולי  ומגדיל את ההוצאה על אכיפה בגבול למעל 10 מיליארד דולר.

הזירה העיקרית היא הים הקריבי והאוקיינוס השקט הדרומי. משמר החופים (USCG) והצי האמריקאי מגבירים נוכחות עם ספינות, מטוסי סיור ורחפנים ארוכי טווח, במטרה לחסום את זרם הפנטניל, הקוקאין והמתאמפטמינים. מתחילת השנה בוצעו מעל 20 תקיפות חמושות על כלי שיט חשודים שבהן נהרגו מעל 80 איש. רוב התקיפות בוצעו על ידי מסוקים ורחפנים חמושים, כולל תקיפה ראשונה ב-2 בספטמבר על סירת מירוץ וונצואלית שבה נהרגו 11 אנשים, אותה תוארה כשייכת לקבוצת טרן דה ארגואה. הממשל מציג את הנתונים כהצלחה, עם תפיסות בשווי 1.5 מיליארד דולר, אך דוחות עצמאיים מראים שזרם הסמים דווקא עלה ב-10% השנה, בעיקר בגלל מעבר לנתיבים יבשתיים, מנהרות ומעבר דרך נמלי כניסה רשמיים. 

החלוץ: רחפן אחד שווה עשר ספינות

חברת Shield AI האמריקאית היא הדוגמה הבולטת ביותר. רחפן ה-VBAT שלה, שמסוגל לטוס מעל 1,000 מיילים רצופים, לשאת חיישנים מתקדמים ולפעול אוטונומית 10 שעות, מחליף למעשה צי שלם של ספינות סיור קטנות, תוך הפחתת עלויות תפעול ב-70%. מאז תחילת 2025 הרחפנים של Shield איתרו סמים בשווי של יותר ממיליארד דולר, בעיקר בנתיבי הים הקריביים והפסיפי, כולל פריסה ראשונית במבצע Pacific Viper באוגוסט. חוזה הרכש הראשוני מ-2024 (200 מיליון דולר) הורחב משמעותית השנה, והמשמר מתכנן לפרוס מאות יחידות לאורך הגבול הימי עם מקסיקו עד סוף השנה, כולל אינטגרציה עם לוויינים ומערכות AI לזיהוי אוטומטי. עם זאת, נתונים רשמיים מראים שרחפנים וטכנולוגיה אוטונומית אחראים רק לכ-20% מהתפיסות בלבד; 80% עדיין מבוססים על מודיעין אנושי מסורתי, כולל מודיעין משותף עם קולומביה ומקסיקו. החברה, שגייסה 500 מיליון דולר בהשקעות פרטיות, מתמודדת עם אתגרים רגולטוריים סביב שימוש אוטונומי, כולל תקרית ב-2023 שבה נפצע חייל באימון.

• בתמיכת פיטר תי׳ל: חברת רחפנים גרמנית מזנקת לשווי של 3.5 מיליארד דולר
• סטארט-אפ הרחפנים הגרמני שהפך לענק של 3.5 מיליארד דולר: הצצה לשדה הקרב העתידי
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

המחסור הכרוני בכוח אדם במשמר החופים (כ-12% מתחת למכסה מאז 2020) מאלץ אוטומציה מואצת. התקציב לשנת 2025 כולל 4 מיליארד דולר לספינות סיור חדשות, 400 מיליון דולר לרובוטיקה ו-6 מיליארד דולר לטכנולוגיות גבול (טכנולוגיות למניעת כניסות והברחות). המטרה המוצהרת: הגדלת יעילות ב-30%. המבקרים טוענים שהכסף מופנה לפרויקטים יוקרתיים במקום לתחזוקת הספינות הישנות, שחלקן סובלות משחיקה כרונית ומחסור בחלפים. דוח CSIS מנובמבר 2025 מציין כי למרות ההשקעות, שיעור התפיסות הכולל נותר נמוך מ-10% מזרם הסמים, בעיקר בגלל הסתמכות יתר על טכנולוגיה ללא אימון מספיק לצוותים.