גוגל
צילום: Pawel Czerwinski on Unsplash

גוגל נגד קליפורניה - האם ענקיות הטכנולוגיה ייאלצו לשלם לעיתונאים?

מהלך חקיקה חדש שמתנהל בקליפורניה עשוי לאלץ ענקיות טכנולוגיה כמו גוגל ומטא לשלם לעיתונאים כאשר הן מציגות תוכן שלהם במנועי החיפוש או באתרים שלהן; פעילי חופש המידע והחברות עצמם מתנגדים
רוי שיינמן |

פוליטיקאים בקליפורניה מקדמים הצעת חוק שתאלץ את גוגל  GOOGLE ומטא  META PLATFORMS לשלם לעיתונאים בכל פעם שהן מציגות חלקים מהכתבות שלהם או מציגות קישורים אליהם בתוצאות החיפוש או ברשתות החברתיות. החברות מפעילות לובי חזק כדי לחסום את החוק, בטענה שהוא יטיל "מס קישור" וישבש את הזרימה החופשית של המידע ברשת.

גוגל מחריפה את ההתנגדות שלה למהלך על ידי חסימה מוחלטת של קישורים לחדשות מכלי תקשורת מקומיים בקליפורניה כך שלא יופיעו בתוצאות החיפוש עבור חלק מהתושבים במדינה. גוגל לא ציינה כמה אנשים מושפעים מהחסימה, אך בפוסט בבלוג שפרסמה מוקדם יותר החודש כינתה את המהלך "ניסוי לטווח קצר".

הפוליטיקאים ומספר מו"לים של עיתונים תקפו בחזרה: "זה איום מסוכן מצד גוגל" שהוא "בבירור ניצול לרעה של כוח והתנשאות יוצאת דופן", אמר מייק מקגווייר, סנטור מדינת קליפורניה מטעם המפלגה הדמוקרטית, המוביל של הצעת החוק.

"הפעולות האלה של גוגל מראות מדוע הצעת החוק הכרחית. זה מדאיג שחברה אחת יכולה למעשה לחסום את הזרימה החופשית של מידע למשתמשים", אמרה בריטני ברסוטי, היועצת המשפטית הראשית של איגוד המוציאים לאור של עיתונים בקליפורניה. למעלה מ-350 מוציאים לאור של עיתונים חתמו על מכתב תמיכה בהצעת החוק ב-18 באפריל, כולל לוס אנג'לס טיימס וסן פרנסיסקו כרוניקל.

הפעולה של גוגל היא הצעד האחרון במאבק הולך וגובר בין ענקיות הטכנולוגיה לתעשיית החדשות. לאחר שנים של ירידה בהכנסות מפרסום, פיטורים ופשיטות רגל של עיתונים, ארגוני החדשות פונים יותר ויותר לממשלות כדי לחוקק חוקים חדשים שיכריחו את פלטפורמות הטכנולוגיות לחלוק חלק מהכסף שהן מרוויחות מהרשת עם ארגוני עיתונאות.

תומכי החוק טוענים שהם דרך הוגנת לשמור על עיתונות חיה, בעוד שחברות הטכנולוגיה אומרות שחיוב תשלום עבור פרסום קישורים וחלקים מכתבות חדשות ציבוריות סותר את העקרונות של אינטרנט פתוח וחופשי, ויכול לחשוף אותן לתביעות משפטיות בלתי פוסקות מצד ארגונים שאינם עיתונאיים שרוצים עסקאות דומות. מטא אמרה שהיא תחסום את כל קישורי החדשות בפלטפורמות החברתיות שלה אם הצעת החוק תעבור. מוציאים לאור של עיתונים בקליפורניה טוענים עד כה כי לא ראו השפעה משמעותית מהמהלך של גוגל.

ברית המדיה החדשה, ארגון תעשייה המייצג 2,200 ארגוני חדשות ברחבי ארצות הברית, האשים את גוגל בהפרת חוקי התחרות ושלח מכתבים למשרד המשפטים ולנציבות הסחר הפדרלית בבקשה מהגופים לחקור את ההתנהלות של גוגל. 

ענקיות הטכנולוגיה הפכו גם לענקיות הפרסום

במשך שני עשורים, גוגל ומטא הגדילו בהתמדה את אחיזתן בעולם הפרסום. גוגל הרוויחה 65.5 מיליארד דולר מהכנסות פרסום ברבעון הרביעי של 2023 בלבד, בעוד מטא הרוויחה 40.1 מיליארד דולר באותה תקופה. בינתיים, ארגוני חדשות שהסתמכו בעבר על פרסומות ומודעות מסווגות התכווצו. אלפי עיתונים מקומיים בארצות הברית נסגרו ועשרות אלפי עיתונאים איבדו את עבודתם.

קיראו עוד ב"גלובל"

במשך שנים, מטא-פייסבוק הביאה כמות גדולה של תנועה לאתרי החדשות, מה שאפשר לעיתונים ומגזינים מקוונים כמו באזפיד ווייס מדיה לצמוח במהירות. אולם, בשנים האחרונות, מטא הפחיתה את הדגש שלה על חדשות, מה שפגע קשות בעסקים של חברות אלה והוביל לגל פיטורים חדש. גוגל נותרה המקור החשוב ביותר לתנועה עבור רוב ארגוני החדשות, והמקום שבו רוב האנשים מחפשים מידע על העולם ומוצאים חדשות רלוונטיות.

התקדים באוסטרליה ובקנדה

ב-2021, אוסטרליה העבירה חוק המחייב את מטא וגוגל לנהל משא ומתן על תשלומים עם מוציאים לאור של עיתונים עבור הצגת התוכן שלהם באתרים שלהן. החברות נלחמו בחזרה בחריפות, כאשר מטא חסמה את כל קישורי החדשות בפלטפורמה שלה וגוגל איימה להסיר את מנוע החיפוש כולו מאוסטרליה. הממשלה והחברות הגיעו לפשרה, ולבסוף נוהל משא ומתן על תשלומים. ארגוני החדשות במדינה אומרים שהעסקאות אפשרו להם להעסיק יותר עיתונאים, במיוחד באזורים כפריים מוזנחים במדינה.

גם ארגוני חדשות ופוליטיקאים קנדים לקחו זאת לתשומת ליבם, ועד מהרה דחפו לחוק משלהם. ענקיות הטכנולוגיה שוב נלחמו בחזרה, כאשר גוגל ערכה "מבחן" דומה לזה שהיא עורכת כעת בקליפורניה. מטא הלכה רחוק יותר, וחסמה את כל הקישורים לתוכן חדשות באתר שלה.

בקיץ 2023, כאשר קנדה אסרה על מטא להציג חדשות בפלטפורמה שלה, פרצה סערה ציבורית. פוליטיקאים מהאופוזיציה האשימו את ראש הממשלה ג'סטין טרודו על כך שקידם חקיקה רשלנית שפגעה דווקא בארגוני חדשות קנדיים. בסופו של דבר, גוגל והממשלה הגיעו לפשרה: גוגל התחייבה להקים קרן חדשות שנתית בסך 73.5 מיליון דולר קנדי (כ-100 מיליון דולר אמריקאי) לחלוקה בין ספקי תוכן מקומיים.

מטא, לעומת זאת, ממשיכה לעמוד על שלה. קישורי חדשות עדיין חסומים לחלוטין בפייסבוק ובאינסטגרם בקנדה. "חלה ירידה משמעותית בתנועה לאתרי חדשות קנדיים", אומר דוויין ווינסק, פרופסור לתקשורת מאוניברסיטת קרלטון באוטווה. עם זאת, מוקדם מדי לקבוע אם הירידה הזו תוביל גם לירידה בהכנסות, לדבריו.

לא כל עיתון בקליפורניה תומך בחוק. ג'ו אלן גרין קייזר, מנכ"לית ה-Jewish News of Northern California, כתבה במאמר מערכת בשבוע שעבר כי החוק עלול "להרוס את יכולת החשיפה שלנו באינטרנט" אם יוביל לכך שגוגל תחסום תכני חדשות. לובי המייצג חברות טכנולוגיה, הכולל את גוגל ומטא, טוען באתר שלו כי עיתונים מקומיים מסוימים, בנוסף לקבוצות עסקיות אחרות, מתנגדים לחוק.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
רפי עמית קמטק
צילום: רענן טל

המניה שתזנק מחר ב-5% למרות דילול המשקיעים

רן קידר |
נושאים בכתבה קמטק

שבוע אחרי ש נובה 4.45%  גייסה אג"ח להמרה בקופון אפס (ריבית אפס), גייסה קמטק 0.8%  425 מיליון דולר בקופון אפס. שתי החברות הן שחקניות בשוק השבבים, כשקמטק מפתחת מערכות לבדיקת תהליכי הייצור בשבבים. השאלה הראשונה שאמורה לעלות היא - איך אפשר לגייס אג"ח בריבית אפס? והתשובה היא שמדובר באג"ח להמרה למניות. אג"ח שיש לה סוכרייה - אפשרות להפוך למניה. המשקיעים מוותרים על ריבית ומקבלים אפשרות המרה למניות. זה יכול להיות משתלם להם כי יש להם אפסייד (אם כי פחות ממניה) ומצד שני - יש להם דאונסייד: רצפה כי האג"ח תיאורטית לא יכולה ליפול (להבדיל ממחיר המניה), אלא אם החברה נכנסת למצוקה תזרימית ופיננסית, וזה לא המצב. 

ומעבר לרצפה, יש להם אפסייד. אם המניה תעלה - ותעקוף את פרמיית ההמרה, הם ירוויחו. במקרה של קמטק, המניה נסחרה בכ-84 דולר (לפני העלייה בשישי) והמחיר שמבטאות האג"ח להמרה הוא כ-109 דולר. כלומר, מי שקונה את האג"ח רוכש בפרמיה של קרוב ל-30%. אם המניה תצנח, המשקיע עדיין מקבל את קרן האג"ח בסוף התקופה, אבל אם המניה נניח תעלה נניח פי 2 לאורך תקופת חיי האג"ח (עד שנת 2030) הוא מרוויח כ-65%, כי המניה סגרה את הפרמיה של ה-30% והוסיפה משם עוד 65%. עלייה מעבר למחיר ההמרה הופכת את האג"ח למניה - ההתנהגות זהה.

יש כאן סוכרייה גדולה, מול חיסרון של ויתור על הריבית, אבל משקיעים רבים אוהבים ומעדיפים השקעה כזו. לכן, לרוב, הנפקה של אג"ח להמרה, נחשבת לסוג של דילול ומפילה את המניה. זה מה שקרה לנובה. היא נפלה ב-10% ביום ההנפקה. הסברנו שזו יכולה להיות הזדמנות כי מדובר בירידה טכנית, אך אין דבר כזה בטוח, יש סיכון. המניה תיקנה מאז ועלתה ב-12%. 

אולי זו הסיבה שהשוק לא הפיל את קמטק אתמול. הדילול לא השפיע על המניה. אולי זו ההערכה שיהיה תיקון לאחר הירידה, ועדיין זה לא מסביר עלייה של 3.5% שתוביל מחר בבורסה בת"א לעלייה של 5%. 

אין לנו הסבר מוצק. גורמים שהיו מעורבים בהנפקה מסבירים שהביקושים היו גבוהים והחברה עשתה רושם חזק בשיחות עם הגופים הרוכשים. אולי "מעז יצא מתוק". אולי השיחות עם השוק, יצרו עניין שתורגם לביקושים למניה. כנראה גם לא היו כאלו שעשו החלפה - במקרים רבים, יש גופים מוסדיים שמחליטים למכור את המניה ולקנות אג"ח להמרה במקום, הפעם כנראה זה היה בשוליים.

כמו כן, הסיבה היא גם פרמיית ההמרה שרחוקה "מהכסף", אם כי אחרי העלייה במניה מדובר בפרמיית המרה שירדה ל-26%, זאת לא פרמייה גבוהה.  

רפי עמית קמטק
צילום: רענן טל

המניה שתזנק מחר ב-5% למרות דילול המשקיעים

רן קידר |
נושאים בכתבה קמטק

שבוע אחרי ש נובה 4.45%  גייסה אג"ח להמרה בקופון אפס (ריבית אפס), גייסה קמטק 0.8%  425 מיליון דולר בקופון אפס. שתי החברות הן שחקניות בשוק השבבים, כשקמטק מפתחת מערכות לבדיקת תהליכי הייצור בשבבים. השאלה הראשונה שאמורה לעלות היא - איך אפשר לגייס אג"ח בריבית אפס? והתשובה היא שמדובר באג"ח להמרה למניות. אג"ח שיש לה סוכרייה - אפשרות להפוך למניה. המשקיעים מוותרים על ריבית ומקבלים אפשרות המרה למניות. זה יכול להיות משתלם להם כי יש להם אפסייד (אם כי פחות ממניה) ומצד שני - יש להם דאונסייד: רצפה כי האג"ח תיאורטית לא יכולה ליפול (להבדיל ממחיר המניה), אלא אם החברה נכנסת למצוקה תזרימית ופיננסית, וזה לא המצב. 

ומעבר לרצפה, יש להם אפסייד. אם המניה תעלה - ותעקוף את פרמיית ההמרה, הם ירוויחו. במקרה של קמטק, המניה נסחרה בכ-84 דולר (לפני העלייה בשישי) והמחיר שמבטאות האג"ח להמרה הוא כ-109 דולר. כלומר, מי שקונה את האג"ח רוכש בפרמיה של קרוב ל-30%. אם המניה תצנח, המשקיע עדיין מקבל את קרן האג"ח בסוף התקופה, אבל אם המניה נניח תעלה נניח פי 2 לאורך תקופת חיי האג"ח (עד שנת 2030) הוא מרוויח כ-65%, כי המניה סגרה את הפרמיה של ה-30% והוסיפה משם עוד 65%. עלייה מעבר למחיר ההמרה הופכת את האג"ח למניה - ההתנהגות זהה.

יש כאן סוכרייה גדולה, מול חיסרון של ויתור על הריבית, אבל משקיעים רבים אוהבים ומעדיפים השקעה כזו. לכן, לרוב, הנפקה של אג"ח להמרה, נחשבת לסוג של דילול ומפילה את המניה. זה מה שקרה לנובה. היא נפלה ב-10% ביום ההנפקה. הסברנו שזו יכולה להיות הזדמנות כי מדובר בירידה טכנית, אך אין דבר כזה בטוח, יש סיכון. המניה תיקנה מאז ועלתה ב-12%. 

אולי זו הסיבה שהשוק לא הפיל את קמטק אתמול. הדילול לא השפיע על המניה. אולי זו ההערכה שיהיה תיקון לאחר הירידה, ועדיין זה לא מסביר עלייה של 3.5% שתוביל מחר בבורסה בת"א לעלייה של 5%. 

אין לנו הסבר מוצק. גורמים שהיו מעורבים בהנפקה מסבירים שהביקושים היו גבוהים והחברה עשתה רושם חזק בשיחות עם הגופים הרוכשים. אולי "מעז יצא מתוק". אולי השיחות עם השוק, יצרו עניין שתורגם לביקושים למניה. כנראה גם לא היו כאלו שעשו החלפה - במקרים רבים, יש גופים מוסדיים שמחליטים למכור את המניה ולקנות אג"ח להמרה במקום, הפעם כנראה זה היה בשוליים.

כמו כן, הסיבה היא גם פרמיית ההמרה שרחוקה "מהכסף", אם כי אחרי העלייה במניה מדובר בפרמיית המרה שירדה ל-26%, זאת לא פרמייה גבוהה.