מאקרו: CPI - עליה באינפלציה ירידה באינפלציית הליבה

לקראת נתון האינפלציה הצפוי להתפרסם היום, הצפי בשוק הוא להמשך המגמות מהחודש הקודם: עלייה קלה באינפלציה (בעיקר בעקבות עליית מחירי האנרגיה) מ-3.2% ל-3.6% בשיעור שנתי, וירידה בליבת האינפלציה מ-4.7% ל-4.3%. זהו תרחיש טוב יחסית לשווקים במידה ואכן יתממש.

על מה יסתכלו בשווקים ובמשרדי הפד'? מרכיב חשוב במדד הוא "קורת גג" שיכול להיות מקור להתחזקות המגמה הדיפלציונית של החודשים האחרונים. הנתון הצפוי במדד הקרוב הוא עליה קלה. הפתעה פה תגרור ככל הנראה תגובה בשוק. נתון חשוב נוסף שעשוי לתרום לאותה מגמה הוא מחירי המכוניות המשומשות והחדשות שצפויים להמשיך לרדת, המשומשות יותר מהחדשות, ולהמשיך להשפיע בחיוב על ליבת האינפלציה.

השאלה הגדולה היא כמובן איך ישפיע המדד הצפוי על החלטת ועדת השוק הפתוח שבוע לאחר מכן בנוגע לריבית. גוברות הציפיות שהפד' לא יעלה את הריבית במפגש הקרוב והן עומדות כרגע על 93%. הציפיות להעלאה בנובמבר לעומת זאת ממשיכות במגמת התחזקות וכרגע עומדות על 41% לטובת העלאה לעומת 33% לפני חודש.

סקר העסקים הקטנים: נתונים נוספים שעשויים להילקח בחשבון בישיבת הפד' בשבוע הבא התפרסמו אמש בסקר העסקים הקטנים. 40% מהעסקים הקטנים מדווחים על משרות פנויות - ירידה מהחודשים האחרונים אבל עדיין מעל הרמות שלפני המגפה. 30% מתכוונים להעלות מחירים. פחות מ-50% בשיא האינפלציה אבל מספר נורמלי יותר יהיה 20%. כמו כן, 26% מהמעסיקים הקטנים צופים העלאת משכורות. גם פה מדובר בירידה אבל עדיין זהו נתון אינפלציוני.

• ב-1979 ארה"ב פספסה תשלומי אג"ח ממשלתיים, האם זה יחזור ב-2024?
• נתוני צמיחה טובים בארה"ב ברבעון הרביעי - התמ"ג עלה ב-2.9%
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

מחנק אשראי: יותר עסקים מדווחים על קושי בקבלת אשראי, קרוב ל-60% - הנתון הגבוה ביותר מאז יוני 2013. הנתון הזה מתאים לנתון דומה שעלה מסקר של הפד' עצמו שמראה שהסטנדרטים למתן אשראי הוקשחו באופן משמעותי השנה. שיעור הצמיחה במתן אשראי על ידי הבנקים נפל אף הוא. ייתכן שבהפוך על הפוך שוב מדובר בנתון שיסייע לשווקים. התהדקות תנאי האשראי פוגעת בצריכה ומבחינה מסוימת "עושה את העבודה" בשביל הפד' ותאפשר לו להוריד את הרגל מדוושת הריבית. 

מאקרו: מהפך עולמי - סין לא היצואנית הגדולה ביותר לארצות הברית

נפל דבר בכלכלה העולמית. לאחר שנים רבות סין היא כבר לא היצואנית הגדולה ביותר לארצות הברית. למעשה היא גם לא השניה אלא רק השלישית, מה שמעיד שוב על החולשה המפתיעה (או לא) שנפלה על הכלכלה השניה בגודלה בעולם.

מלבד הבעיות המבניות והפנימיות של כלכלת סין, ישנו גם המתח הכלכלי שמתפתח כבר למלחמת סחר של ממש מול ארצות הברית עם חרמות וצעדים תוקפניים האחת כלפי השניה. חברות רבות מחפשות תחליפים שיספקו תשתיות שיאפשרו ייצור זול בהיקפים גדולים ומעבירות פסי ייצור למדינות כמו וויטנאם או הודו. 

• סעודיה חושפת את אצטדיון NEOM: מתקן הספורט התלוי הראשון בעולם
• למה עשירים מכל העולם עוברים לאיטליה?
• תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
• 10 הצבאות העשירים בעולם ואיפה ממוקם צה"ל?

הבום המקסיקני

משבר של אחד יכול להיות הזדמנות של חברו. מי תפס את מקומה של סין כיעד יצור נחשק? השכנה של הגרינגוס מהדרום, מקסיקו, היא כעת היצואנית הגדולה ביותר לארצות הברית.

מקסיקו נהנית מתנאי פתיחה מעולים שמעניקים לה את הפוטנציאל לפרוח ולהיות כוח כלכלי עולה. קרבה גיאוגרפית למעצמה הגדולה בעולם (שמועילה גם לצד העני ולא רק לעשיר), אתרי תיירות נחשקים, משאבי טבע וכוח עבודה זול וכמעט אין סופי.

התוצאה של היתרונות האלו יחד עם המתח עם סין והחיפוש אחר אלטרנטיבות קרובות לבית היא בניה מואצת של אזורי תעשייה, מרלוגי"ם ומפעלים. אזורים מסוימים בצפון מקסיקו הסמוכה לארצות הברית נראים כמו אתר בניה אחד גדול. אזורי תעשייה ומחסנים מושכרים ל-10 שנים קדימה ואחוז המקומות הפנויים בפארקים תעשייתים נפל ל-2.1%. חברות זרות, רבות מהן סיניות, מנסות לתפוס נתח מהשטחים הנחשקים כדי להנות מהקרבה לארצות הברית ומהסכמי הסחר החופשי ומזרימים כספים רבים למדינה הלטינית.

לדוגמה, Vesta, מפתחת נכסים תעשייתיים, הונפקה לראשונה לציבור בארצות הברית וגייסה כמעט חצי מיליארד דולר – הגיוס הגדול ביותר לחברה מקסיקאית. חברת הרי"ט פרונולגיס מתכננת השקעה במחסנים וקרקעות בהיקף של 1.2 מיליארד דולר. בנוסף, השקעה בציוד תעשייתי כבד זינקה בקצב המהיר ביותר מאז 1993. כך הפך הפסו המקסיקאי למטבע החזק ביותר בעולם מול הדולר השנה וגם הבורסה המקומית נהנתה מעליות נאות.

גם ההשקעות הזרות זורמות וצמחו כבר ב-40% מתחילת השנה, כשגולת הכותרת היא ההחלטה של טסלה להקים מפעל בעלות של 5 מיליארד דולר במדינת נואבו לאון בצפון מקסיקו (בנוסף למפעל הנבנה בטקסס הסמוכה, שגם ממנו נהנים ספקים רבים בצפון מקסיקו). מאז ההכרזה של טסלה יותר מ-30 חברות העבירו את פעילותן לנואבו לאון כדי לנסות לתופס נתח מהשלל.

הבעיה - מקסיקו לא מממשת את הפוטנציאל בעשורים האחרונים

ובכל זאת לא הכל דבש במקסיקו, רחוק מכך. מאז 1994, אז נחתם הסכם NAFTA לסחר חופשי בין קנדה, מקסיקו וארצות הברית, הצמיחה הממוצעת במקסיקו עומדת על 2% בשנה בלבד, רחוק מכלכלות מפתחות אחרות, ומספר שלא משקף את הפוטנציאל העצום של הסחר החופשי עם הענקיות מצפון. בשנת 2000 מדינות כמו טורקיה מלזיה או פולין היו עניות יותר ממקסיקו, וכעת הן עוקפות אותה בסיבוב, מה שמעיד על הפונציאל המבוזבז של המדינה הלטינית.

יש הרוצים להטיל את האשמה על שלטונו של הנשיא הפופוליסטי אנדרס מנואל לופז לוברדור שלא מחמיץ הזדמנות להתנגש במגזר העסקי במדינה. יחד עם זאת, למרות לא מעט החלטות גרועות מבחינה כלכלית, ובניגוד לחששות שעלו עם בחירתו, הנשיא לא אימץ מדיניות "צ'אביסטית" (מלשון הוגו צ'אבס שהרס את וונצואלה מבחינה כלכלית), קיצונית של הלאמות, השתלטות על כל המערכת הממשלתית, וביטול הדמוקרטיה דה פקטו. כך לדוגמה, בניגוד למה שצפו רבים, אוברדור לא שינה את החוקה ויסיים את תפקידו מבלי לנסות לרוץ לכהונה נוספת (במקסיקו נשיא יכול לכהן כהונה אחת בלבד). גם ההוצאות הממשלתיות לא היו חריגות בניגוד לתחזיות השחורות של מתנגדי הנשיא.

לכן, למרות נזק מסוים מהמדיניות הממשלתית, תהיה זו טעות להניח כי מקסיקו היא קורבן נוסף של מדיניות סוציו-פופוליסטית בדומה לקורבנות אחרים כמו ארגנטינה או ונצואלה. אוברדור בשלטון רק קדנציה אחת, ובמקסיקו היו גם ממשלות ימין, לפחות על הנייר, כך שלא ניתן להטיל את האשמה בצמיחה האיטית בעשורים האחרונים ובאיי העוני הלא נגמרים במדינה על כתפיו הצרות והלא משמעותיות של הנשיא הנוכחי.

מקסיקו סובלת מכמה בעיות עומק מבניות שהם מעבר לשיטה כלכלית כזו או אחרת. המרכזיות שבהן היא שחיתות ופשיעה שהורסים כל חלקה טובה. התוצאה היא בזבוזי כספים ממשלתיים, ובעיקר תשתיות מוזנחות שפוגעות ישירות במגזר העסקי ובפיתוח התעשייתי. זיהום אוויר, פקקי תנועה בלתי אפשריים, הפסקות מים וחשמל באזורים תעשייתיים רבים שגורמים לפגיעה בייצור ובפוטנציאל הצמיחה הם רק חלק מהתוצאות של בעיות העומק הללו.  

בעיה נוספת היא פיזור העושר, או שמא יש לומר חוסר פיזור העושר, או הריכוזיות יוצאת הדופן של העושר בשכבה דקה מאד של האוכלוסייה. כותב שורות אלו הוא האחרון אותו ניתן להאשים בנטיות סוציאליסטיות אבל במקרה זה הפערים פשוט בלתי נסבלים. המיליארדים הרבים שמזרימות החברות הזרות, ונהרות הכסף שזורמים מהכיס הבלתי נגמר של הצרכן האמריקאי לא מגיעים ל-130 מיליון המקסיקנים שרובם המוחלט חי בעוני, ולא מעטים מהם בעוני קיצוני. גם העסקים הקטנים המקומיים לא נהנים מהאשראי, שמוזרם ברובו לחברות הזרות שבעיקר נהנות מכוח העבודה הזול אבל משאירות מעט מאד כסף אמיתי במדינה. מקסיקו היא הכלכלה עם חוסר השוויון בהכנסות השני בגודלו מבין מדינות ה-OECD, ברמה שכבר מדובר בבעייה אמיתית.

ישנו גם פער משמעותי בין הצפון המפותח יחסית לבין הדרום הנחשל הרבה יותר. הסכם הסחר החופשי אמנם גרם לזינוק ביצוא ופיתוח מפעלים ואזורי תעשייה רבים בצפון הקרוב לגבול, אך איפשר גם יבוא חופשי של דגנים אמריקאים כגון תירס ומוצרי חקלאות אחרים שחיסלו את החקלאות הקטנה בדרום וריקנה אותו מתושביו. הממשלה עושה מאמצים לתקן את המצב עם השקעות עודפות בדרום, אבל המרחק מארצות הברית עד כה היה משמעותי יותר מהמאמצים האלו.

פתח לשינוי חיובי?

הנתון הסימבולי של "יצואנית מספר אחת" לארצות הברית בכל זאת מעודד. ברבעונים האחרונים ישנו מומנטום מסוים גם בצמיחה. ברבעון השני נרשמה צמיחה של 3.6% וברבעון הראשון של 4.1%, צמיחה שהונעה בעיקר מעליה בייצור אבל גם מחקלאות וצריכה מקומית. יחס עם זאת הצמיחה צפויה להאט במחצית השניה של השנה, וקונזצנזוס האנליסטים מצביע על צמיחה שנתית צפויה של כ-2.5% ואינפלציה של 4.6%, אף היא במגמת ירידה כמו גם אינפלציית הליבה. 

האם מקסיקו תדע סוף סוף להתגבר על הבעיות המבניות ולממש את הפוטנציאל האיסופי שלה? בשנת 2024 תערכנה הבחירות לנשיאות ולפרלמנט במדינה. מהצד של מפלגתו של לוברדור, ניצבת קלאודיה שיינבאום היהודיה, ראש העיר לשעבר של מקסיקו סיטי, ומצד האופציזיה המועמדת הבולטת היא שוצ'יטל גאלבז, ממוצא אינדיאני. נראה שהנשיא הבא של מקסיקו יהיה לראשונה בהיסטוריה נשיאה (גם המועמדת השלישית בסקרים היא אישה). המשימה שתעמוד בפניה תהיה להתגבר על הפשיעה, השחיתות והתשתיות הקורסות, ולנצל את זרם הכספים שזורם למדינה כדי לבנות כלכלה בריאה ושווינית מעט יותר. 

מיקרו: איך לרכוב על הטרנד המקסיקני?

הדרך המומלצת להיחשף למקסיקו כמו במקרים רבים בהם קשה לנתח חברות ספציפיות, היא דרך שוק תעודות הסל. גם במקרה של מקסיקו ישנו מבחר נאה של תעודות שמעניקות חשיפה כזו בעלות נמוכה יחסית. נציג שתי תעודות סל, אחת רגילה והשניה ממונפת. 

iShares MSCI Mexico ETF (EWW) היא הבחירה הקלאסית לחשיפה לשוק המקסיקני. התעודה גובה 0.5% ומנהלת נכסים בהיקף של 1.6 מיליארד דולר. התשואה מתחילת השנה עומדת על קרוב ל-23% ותשואת הדיבידנד היא 2.4%. האחזקות הגדולות של התעודה הן הבנק Banorte, הסניף המקסיקני של וול מארט וחברת הסלולר של המיליארדר קרלוס סלים אמריקן מוביל.