כלכלנים בכירים מודאגים: החוב הממשלתי ברחבי העולם תופח ואין פתרון באופק
את מרכז תשומת הלב התקשורתית של מפגש בכירי הבנקים המרכזיים בג'קסון הול תפס כרגיל הנאום של נשיא הפד' ג'רום פאוול. המאזינים האזינו ברוב קשב וניסו להבין מתוך הדברים מה כיוון הריבית מכאן והלאה. קצת פחות עניין ריכזו הדיונים האקדמיים שהתקיימו בוועידה ונגעו לנושאים כלכליים רחבים יותר. אבל ייתכן שאלו דווקא הדיונים החשובים והמשמעותיים ביותר שהתקיימו באותה וועידה.
בין השאר, בפיננשל טיימס הפנו זרקור לאחד מאותם דיונים אקדמאיים "משעממים" שהתרכז בנושא שייתכן שישפיע הרבה יותר על עתידן הכלכלי של כלכלות רבות ומרכזיות בעולם, וממילא על הכיס של כל אחד ואחד מאיתנו, ילדינו ונכדינו - גודל הממשלה.
בניגוד לשיח הפופליסטי המקובל שמקשר את המושג "ממשלה גדולה" למספר השרים, המושג הזה בעיקרו מתייחס לפעילות הממשלה מבחינת השקעה בתשתיות, שירותים וכו', ומשכך לרמת ההוצאה הממשלתית. מובן שמספר רב של שרים מעלה במקצת את פעילות הממשלה, לעיתים קרובות בצורה לא נחוצה, אבל תתכן גם ממשלה עם 7 שרים שהיא גדולה מאד – אם ההוצאות שלה הן גדולות ומשמעותיות, וממשלה עם 50 שרים שלא מוציאה כמעט כלום, כלומר ממשלה קטנה.
ממשלה גדולה עשויה להישמע כמו דבר טוב - יותר השקעה באזרחים - חינוך, בריאות, תשתיות, רווחה. למה לא? הבעיה היא כמובן שלממשלות אין בדרך כלל עץ כסף, ומי שמממן את כל הטוב הזה הוא האזרחים עצמם, שכן אם אתה לא סעודיה או נרובגיה, אז עיקר ההכנסות של הממשלה שלך הם המיסים ולא מרבצי נפט אינסופיים. לעיתים ישנן הכנסות נוספות מפעילות ממשלתית נושאת רווח, אך אלו על פי רוב זניחות. את הפער בין ההוצאות להכנסות משלימות הממשלות באמצעות גיוס החוב.
- לאור "ליקויים מקצועיים" אלביט ותע"א הוצאו מהתערוכה האווירית בדובאי
- אלביט מערכות חושפת את Frontier: מערכת AI חדשה להגנת גבולות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
גיוס חוב הוא הגיוני כדי לממן צמיחה עתידית, אבל אם החוב מממן הוצאות שוטפות, המשמעות היא שאנחנו חיים על חשבון הילדים שלנו. כמו כן, כאשר החוב עובר גבול מסוים הוא הופך למעמסה עקב תשלומי הריבית הממשלתיים שהופכים לאחוז גבוה מדי מהתקציב. לכן ממשלה גדולה ללא צמיחה מתאימה מהווה בעיה יותר מאשר מלמדת על טוב ליבם ונדיבותם של הפוליטקאים.
מאז שנות השמונים, בהם שלטו ה"רייגניזם" בארצות הברית וה"טאצ'ריזם" בבריטניה, הקו השולט היה משמעת תקציבית. כלומר, שליטה בחוב הממשלתי על ידי הקטנת הממשלה עד כמה שניתן באופן שיאפשר הורדת מיסים זהירה או לפחות הימנעות מהעלאת מיסים. הצמיחה הצליחה על פי רוב לממן את החוב הממשלתי בקלות יחסית, ומדד החוב ביחס לתוצר נשאר בשליטה או אף קטן בהדרגה במקומות מסוים (כמו ישראל). לאחרונה המגמה הזו משתנה בצורה דרסטית.
בועידה בג'קסון הול, פרופסור בארי איכנגרין מאוניברסיטת ברקלי בקליפורניה הביע דאגה ביחס למגמה הזו. אין סיבה לחשוב, לדבריו, שהממשלות יוכלו להתמודד עם החובות ההולכים ותופחים בעתיד הנראה לעין. לא מצד ההכנסות ולא מצד ההוצאות.
- "הנשיא תכנן הפיכה צבאית" - בית המשפט בברזיל קבע שז'איר בולסונארו תכנן לחסל את הנשיא שהחליפו
- Wearable Devices מנצלת את העליות ותגייס 4 מיליון דולר
- תוכן שיווקי צברתם הון? מה נכון לעשות איתו?
- קריסת התיירות בטורקיה: 3 מיליארד דולר הפסדים, 30% ירידה...
נציין, שכיום נטל החוב של הממשלות גבוה למדי, כירושה של תקופת הקורונה, בה מצד אחד ירדו ההכנסות הממשלתיות בחדות עקב עצירת הפעילות הכלכלית, ומצד שני ההוצאות עלו עקב עלויות בריאות גבוהות מהרגיל כמו גם מענקים וסיועים ושונים למגזר הפרטי והעסקי בסכומים חסרי תקדים. האם ניתן להתאושש מרמת החוב הזו? לא כל כך בקלות.
למרות, שנחיתה הרכה היא התרחיש המרכזי כעת, עדיין אנו מצפים להאטה כלכלית בארצות הברית, מה שבאופן טבעי אמור להביא לירידה בהכנסות הממשלה. באשר לשאר העולם המצב גרוע בהרבה. גרמניה כבר נמצאת במיתון, ושאר אירופה עם צמיחה חלשה, סין נראית רע מאד, יפן כבר עשורים שלא מציגה צמיחה משמעותית והעולם המתפתח לא ממש יכול להוביל צמיחה עולמית, והוא גם מושפע מהמצב בכלכלות הגדולות. המשמעות היא שאנו לקראת תקופה של צמיחה עולמית נמוכה יותר לאורך זמן. כלומר, גם במבט עולמי לא צפויה עליה טבעית ניכרת בהכנסות ממיסים.
מה עושים כשההכנסות מתכווצות? הפתרון הפשוט הוא קיצוץ מקביל בהוצאות, או לפחות לא להגדיל אותן. כלומר, ממשלה קטנה יותר. הבעיה היא שהטרנד הנוכחי הוא בדיוק הפוך – הממשלות הולכות ומגדילות את פעולתן, בעיקר בשלושה תחומים מרכזיים: בטחון, שינויי אקלים ודמוגרפיה.
בטחון
מאז נפילת הגוש הקומניסטי בסוף שנות השמונים וירידת המתח הבין גושי ירדו בעקביות הוצאות הבטחון בעולם והכסף נותב לאפיקים אחרים. המגמה הזו נקברה קבורת חמור עם פלישת החייל הרוסי הראשון לאדמת אוקראינה, ונפתח מחדש מרוץ חימוש עולמי. אל המתח באירופה מצטרף זה שבמזרח בין סין לטיוואן (ושאר העולם), בעוד שאר המתיחויות הישנות במזרח התיכון, באפריקה, בחצי האי הקוריאני ועוד לא נפתרו מעולם. התוצאה היא הגדלה מאסיבית של תקציבי הבטחון.
בסוף 2021 פחות ממחצית מדינית גוש נאטו עמדו בדרישת הברית להוצאה של 2% מהתמ"ג על בטחון. מיד אחרי הפלישה הרוסית הודיע נשיא גרמניה על חתירה לעמידה ביעד ה-2% עד שנת 2024 ואליו הצטרפו מנהיגים נוספים באירופה. גם יפן, החוששת הן מסין הן מצפון קוריאה והן מרוסיה, תעלה את תקציב הבטחון ב-57%. המלחמה באוקראינה נתנה אף דחיפה ישירה לתעשיות הבטחוניות שמחדשות מלאים ומייצרות בקצב מוגבר כדי לספק את הדלק למרחץ הדמים הלא נגמר. נראה, שאנו עומדים בפני שנים ארוכות של עליה עקבית ומשמעותית בתקציבי הבטחון הממשלתיים.
דמוגרפיה
האוכלוסיה הולכת ומתבגרת, תוחלת החיים עולה בהתמדה ואילו שיעורי הילודה ברוב מדינות העולם, בוודאי המערבי, הולכים ויורדים. המשמעות היא שאחוז המבוגרים ביחס לצעירים גבוה יותר מבעבר. מבוגרים בפנסיה כבר לא מייצרים הכנסות אך כן מייצרים הוצאות – בעיקר בתחום הבריאות. כך יוצא שהמיסים של פחות ופחות צעירים ממנים יותר ויותר הוצאות בריאות של יותר ויותר מבוגרים. היחס בין אחוז המבוגרים מעל גיל 65 לאחוז הצעירים בין גיל 20 ל-64 צפוי לעלות מ-33% בשנת 2023 ל-36% בשנת 2027, ולהמשיך לעלות עד לשיעור מפחיד של 52% בשנת 2050.
העליה בהוצאות הבריאות הממשלתיות מתגברת לא רק במקומות כמו אירופה או קנדה בהן מרבית מערכת הבריאות היא ממשלתית, אלא גם בארצות הברית בה רוב מערכת הבריאות היא פרטית הממשלה מממנת תוכניות כמו מדיקייר שמיועדת בעיקר לאוכלוסיה המבוגרת, שכל הזמן מתרחבות למימון תחומים נוספים. אם המגמות הנוכחיות ימשכו נגיע בקרוב למצב שבו לא ניתן יהיה להמשיך עם הנוסחה הנוכחית שכן ההכנסות לא יספיקו לממן את מערכת הבריאות המתרחבת. הבעיה היא שבלתי אפשרי למכור לציבור את הרעיון שצריך לקצץ בהוצאות בריאות, כי הרי הבריאות זה הדבר הכי חשוב, לא? לכן תמיד יהיה משהו חשוב שצריך לממן, והשאלה מהיכן יבוא הכסף פחות עולה לדיון.
שינויי אקלים
קיים קונצנזוס רחב יחסית סביב העובדה שהאקלים משתנה. הקונצנזוס עדיין נשאר רחב למדי ביחס לאחריות של האדם לשינוי הזה, אבל הולך ומצטמצם ככל שהדבר נוגע לממדי האסון העתידי הצפוי, ובעיקר ביחס לפעולות שניתן לעשות כדי לשנות את המגמה הזו ואת יעילותם.
אסון או לא אסון, יעיל או לא יעיל, ממשלות מוציאות הון תועפות כדי להילחם בתופעה באמצעות השקעה במחקר ופיתוח של טכנלוגיות ירוקות, וכן סבסוד ומימון מעבר לאנרגיה ירוקה וכדו'. דוגמה בולטת לכך היא מדיניות ממשל ביידן לסבסוד תוכניות ירוקות שעבר בשנה שעברה. על פי התוכנית מוקצים מאות מיליארדי דולרים לסובסידיות או הפחתות מס לטובת ייצור ופיתוח עם אג'נדה ירוקה. ארצות הברית, כמובן, לא לבד במרוץ הזה, וגם באירופה מושקעים תקציבי עתק ממשלתיים בניסיון להילחם בשינויי האקלים.
שלושת הגורמים האלו כאן כדי להישאר ויגדילו באופן מתמיד את הוצאות הממשלה בעתיד הנראה לעין, בזמן שההכנסות, כאמור, לא מדביקות את הקצב. אז מה עושים? ישנם כמה פתרונות תיאורטיים, אף אחד מהם לא נראה שנמצא על השולחן, לפחות לבינתיים.
פתרון אפשרי ראשון הוא העלאות מיסים. הבעיה היא שכבר כיום נטל המס גבוה למדי במדינות המערב. נטל המס הממוצע במדינות ה-OECD עלה מ-24.9% בשנת 1965 ל-32.6% בשנת 1988. מאז הוא נשאר יציב יחסית, אך מאז הקורונה הוא חזר לעלות ובשנת 2021 הוא כבר הגיע ל-34.1%. כמו כן, בזמן של אינפלציה גבוהה יחסית והאטה כלכלית, יחד עם התפרצות פופליזם פוליטי כמעט חסרת תקדים, ההיתכנות הפוליטית להעלאת מיסים נוספת נראית אפסית.
פתרון אחר אפשרי הוא קיצוץ בשירותים האחרים של הממשלה, כלומר לא אלו הקשורים למגמות הדמוגרפיות, להוצאות הביטחון או לשינויי האקלים. הממשלות נוקטות בו במידה כזו או אחרת, עם קיצוצים שפחות מעוררים זעם ציבורי. אך גם הכיוון הזה כפתרון מקיף אינו נראה פשוט מבחינה פוליטית כלל ועיקר. הקיצוצים הנדרשים עמוקים מדי ואי אפשר לעשות אותם בסתר.
ישנם הקוראים לשנות את מערכת המס. מקריאות פופליסטיות למיסוי עשירים ועד הצעה למיסוי נכסים כמו קרקעות בצורה מאסיבית יותר או להעלאת מס רווחי הון. קשה לראות איך העמקת נטל המס עם מיסים יצירתיים אחרים, שמשמעותם הפשוטה היא הוצאת עוד כסף מאותם אזרחים באמצעות שמות אחרים, תוכל ליצור מהפכה אמיתית. שינוייים משמעותיים במערכת המס עלולים גם לגרום להשפעות מסדר שני שלא תמיד קל לחשוב עליהם מראש. על כל פנים, לא נראה ששינויים כאלו יוכלו להתמודד עם הבעיה בטווח הארוך, כי בסופו של דבר, כשסוחטים את הלימון עוד ועוד המיץ נגמר.
אז מה יש לנו? ההוצאות עולות, ההכנסות עולות פחות, אי אפשר להעלות את ההכנסות (העלות מיסים) אי אפשר כמעט לקצץ בהוצאות (קיצוץ שירותים). אל זה יש לצרף גורם נוסף שהתפתח בחודשים האחרונים: עליה בשיעורי הריבית, שמעלה משמעותית את התשלומים על החוב הקיים והחוב החדש שממשיך להיות מגויס.
כשאין פתרון קל לפעמים התוצאה היא שהפוליטקאים בוחרים הוא להשאיר את המצב ללא פתרון, כלומר פשוט נותנים לעניינים להמשיך להתגלגל באותו אופן. התוצאה הבלתי נמנעת היא חוב שהולך וגדל ביחס לתוצר. כלומר, אנחנו חיים כיום על חשבון הילדים והנכדים, אולי גם הנינים שלנו שיצטרכו לפרק את המוקש הזה, או שבאיזה שלב המערכת העקומה הזו תשבר ויווצר משבר כלכלי שיאזן את העיוותים בדרך הקשה. השאלה היא האם בשלב כשלהו יקומו פוליטיקאים אמיצים דיים ולא פופוליסטים שיוכלו לומר לציבור: אלו ההוצאות, אלו ההכנסות, אנחנו חיים על חשבון הנכדים שלנו, יש צורך בשינוי.
מיקרו: לרכוב על טרנד הבטחון
לפתור את בעית החוב הממשלתי הגלובלי כנראה נמצא שלא נצליח, אבל אנחנו יכולים לנסות להפיק משהו מן המגמה של עליית התקציבים הממשלתיים בתחום הבטחון. ישראל היא מובילה עולמית בתחום הייצור הבטחוני, אך רוב החברות הגדולות אינן ציבוריות. אלביט מערכות 0.94% היא החברה הציבורית הבולטת בתחום, ואף נכנסה לרשימת חמש המניות המעניינות להשקעה של ביזפורטל.
למי שמעוניין להיחשף באופן רחב יותר לתחום, שוק תעודות הסל האינסופי ברחבי העולם מציע מספר אופציות פשוטות ומעניינות. נציג שתיים מהן:
SPDR S&P AEROSPACE & DEFENSE ETF עוקבת באופן כללי אחר מדד החלל וההגנה של S&P אבל למנהל התעודה יש חופש לבחור מניות נוספות בסכום שלא יעלה על 80% מנכסי התעודה. התעודה גובה 0.35% דמי ניהול. סך הנכסים בתעודה מגיע ל-1.6 מיליארד דולר ותשואת הדיבידנד היא כמחצית האחוז. החברה מחזיקה רק 31 ניירות שונים, אך באופן מפוזר יחסית שכן אף מניה לא עולה על 5% מנכסי הקרן. התשואה הממוצעת בשלוש השנים האחרונות מגיעה ל-14% וב-10 השנים האחרונות ל-13%. מתחילת השנה עלתה התעודה בכ-14%.
INVESCO AEROSPACE & DEFENSE ETF משקיעה לפחות 90% במדד SPADE בתחום ההגנה. היא גובה דמי ניהול גבוהים יותר של 0.58% ומנהלת כ-2 מיליארד דולר. שיעור הדיבידנד הנוכחי הוא כ-0.6%. מתחילת השנה השיאה התעודה 9.55% אך הממוצע השנתי בשלוש השנים האחרונות מגיע כבר ל-17% ובעשר השנים האחרונות ל-14%. בואינג מהווה 7.4% מנכסי התעודה, ונורת'רופ 6.2% ולוקהיד מרטין עוד 6.1%. אלביט היא האחזקה ה-17 בגודלה של הקרן עם 2.23% מהנכסים.
- 16.המגיב 06/09/2023 20:20הגב לתגובה זויצרני התרופות, ויצרני המכשירים הרפואיים, מעלים מחירים בצורה לא פרופורציונלית, ואף אחד לא עוצר אותם.
- 15.לרון 06/09/2023 17:46הגב לתגובה זובהרצאות ארכאיות,1977,סטפק ואילך?ההיסטוריה כמובן היתה ובאשר לעתיד שאלו את אלטשולר.....אולי?!?!?!
- 14.לרון 06/09/2023 17:30הגב לתגובה זוהבטחונית/תעופתית לא תימשך עוד זמן רב,כשהמלחמות מעבר לאוקראינה לא כ"כ "מתפתחות"
- 13.לרון 06/09/2023 17:24הגב לתגובה זוומה עם ניצול הגז בים התיכון ליד מדינה מטורללת שלא יודעת לנצל משאביה אשלגן,גז,התפלה וכדו'
- 12.הרפורמה המשפטית - הסיבה למצב הכלכלי בארה"ב ובעולם כולו (ל"ת)קומי ישראל 06/09/2023 16:46הגב לתגובה זו
- 11.בכל הבעיות הכלכליות בעולם - אשמה הרפורמה המשפטית (ל"ת)אחים לנשק 06/09/2023 16:26הגב לתגובה זו
- 10.פתרון:לא לעשות כלום,לתת להכל לדאוך ולביטקוין להחליף הכל (ל"ת)כלכלן 06/09/2023 15:59הגב לתגובה זו
- 9.ביטול ה gold standard = חיסול הציוויליזציה המערבית (ל"ת)88 06/09/2023 14:21הגב לתגובה זו
- 8.חיים 06/09/2023 14:01הגב לתגובה זואם יילחמו בהון השחור, אפשר לפתור את המחסור בהכנסות מדינות העולם
- 7.להשקיע בבורסה בת'א רווח מובטח (ל"ת)דוד 06/09/2023 13:36הגב לתגובה זו
- 6.יש מכונת הדפסת דולארים?אז מה הבעיה (ל"ת)בבר שבעים שנה בבורסה 06/09/2023 12:57הגב לתגובה זו
- לרון 06/09/2023 17:25הגב לתגובה זובגז בים,במשאבי ים המלח
- 5.אלי 06/09/2023 12:51הגב לתגובה זונכון לעדכן כרגע את היעד ל 3 אחוזי אינפלציה. אינפלציה גבוהה זה פויה , אבל הלו תתעוררו , גם ריבית של 5.5-6 אחוזים זה פויה ורע מאד לכלכלה העולמית. הריבית הריאלית היא אי שם באמצע.
- 4.תבזבזו פחות אולי ? חשבתם על זה? (ל"ת)ברי 06/09/2023 12:42הגב לתגובה זו
- איך? אנחנו חייבים לממן את מחאת השמאל (ל"ת)State Department 06/09/2023 16:47הגב לתגובה זו
- 3.צחי 06/09/2023 12:26הגב לתגובה זוהריבית הגבוהה מעצימה את החוב האמריקאי. התנהלות חסרת אחריות ובקורת אפסית. בושה וחרפה.
- 2.1929 כאן !!! אוטוטו מתחיל בארה"ב ובעולם כולו !!! (ל"ת)דן 06/09/2023 12:26הגב לתגובה זו
- 1.אלי 06/09/2023 12:16הגב לתגובה זוהדרך הנוספת שנוסתה בעבר היא להביא לשחיקת החוב הנומינלי ע"י אינפלציה
- אל פני העתיד 06/09/2023 12:52הגב לתגובה זוהפתרון המוצע במדינות אירופה הוא אינדוקטרינציה להמתות חסד מרצון בגיל 80.
- דן 06/09/2023 12:47הגב לתגובה זועכשיו , רק מפולת קולוסאלית שתקרה בוודאות תעזור !!!!
- לרון 06/09/2023 13:59קנה פוטים או פוטין

המניה הישראלית שזינקה אתמול פי 5 וצפויה להמשיך לעלות גם היום
חברה ישראלית מיקנעם, כמעט אלמונית, זינקה אתמול יותר מ-410%, וגם עכשיו הראלי לא נרגע כשבמסחר המאוחר היא מוסיפה 25%: אחרי שנתיים של מו"פ היא מדווחת שמוצר הדגל שלה - צמיד לביש שמאפשר לשלוט במכשירים דיגיטליים עם מחוות ידיים - יצא למשלוחים מסחריים וגם הוגן בפטנט; Wearable Devices הולכת ראש-בראש עם ענקיות הטק, שורפת מליונים אבל וול סטריט בכל זאת נותנת לה צ'אנס
אתמול תוך שעות בודדות היא הפכה לשם הכי חם בוול סטריט. Wearable Devices או אם נתרגם את השם שלה לעברית - "מוצרים לבישים" חברה קטנה מיקנעם, עם עשרות עובדים קפצה 410% ומשווי שמגרד את ה-3 מיליון הדולר היא הגיעה לכ-12 מיליון דולר. החברה מייצרת צמיד לביש שאמור לאפשר לכם לשלוט במכשיר הנייד או המחשב עם מחוות ידיים עדינות. זה קורה על ידי זה שהצמיד שנקרא Mudra Link מזהה עם אלקטרודות חכמות אותות עצביים שמורגשים על פני העור כשמוח שולח פקודה למשל להזיז את היד - וזה אפילו אם לא ביצעתם את התנועה בפועל. מה שאומר שאתם יכולים לחשוב או לדמיין שאתם מזיזים את העכבר במחשב ימינה ומיד זה יקרה.
הטכנולוגיה הזאת רלוונטית להרבה תחומים, גם בידוריים וגם רפואיים, היא מושכת עניין גם מצד ענקיות כמו אפל, מטא, סמסונג ואחרות שהן פועלות בזירת הממשקים הלבישים והשליטה ללא מגע, בעיקר דרך מצלמות, חיישני תנועה או משקפי XR. אבל בניגוד אליהן, Wearable Devices מנסה להציע פתרון פשוט יותר, לביש, אפילו דיסקרטי שמבוסס על קריאת אותות עצביים אמיתיים מהיד עצמה, ולא על ראייה ממוחשבת או חיישנים חיצוניים. זה נותן לה יתרון בשוק שבו יש צורך בממשקים אינטואיטיביים, מהירים, ואישיים יותר במיוחד באפליקציות כמו בריאות דיגיטלית, תפעול צבאי וגם ברכבים חכמים.
מאחורי החברה, שהוקמה ב־2014, עומדים שלושה יזמים ישראלים - אשר דהן, גיא ואגנר וליאור לנגר. אחרי כמעט עשור של פיתוחים, הצגה בתערוכות וגם השקעה בקניין הרוחני, החברה
הודיעה שהמוצר נכנס לראשונה לשלב המסחרי, מה שעשוי להפוך את Mudra Link לפלטפורמה שניתן יהיה לשלב במוצרים צרכניים, מקצועיים וצבאיים כאחד (ואולי גם לגרום לאחת מהענקיות לרכוש אותם?)
שנים של מו"פ ונקודת המפנה?
כמה שזה נשמע עתידני - שליטה במחשב
באמצעות כח המחשבה - הדרך לשם עבור החברה מיקנעם לא הייתה פשוטה. השנתיים האחרונות היו מתסכלות עבור Wearable Devices או אם נדייק בעיקר לבעלי המניות שלה. היא שרפה מליונים על מו"פ, על שיווק והצגה בתערוכות והמשקיעים התחילו לאבד סבלנות. השווי שוק שלה צלל והיא נאלצה
לדלל בלי סוף כדי לשרוד את השנה. מאז ההנפקה בספטמבר 2022 בנאסד"ק, שבה גייסה כ-16 מיליון דולר, צנחה המניה ביותר מ־90% והפכה מבחינת רבים לסיפור של פוטנציאל לא ממומש. שווי השוק של החברה גירד לאחרונה את רף המיליון דולר כשהיא כמעט מסתכנת בזריקה מהבורסה כשבנאסד"ק
הדרישה היא לשווי שוק של לפחות 2.5 מיליון דולר בנוסף לנזילות וסחירות.
- Wearable Devices מנצלת את העליות ותגייס 4 מיליון דולר
- החברה הישראלית שמזנקת ב-70% בוול סטריט
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אבל שלשום הגיעה מה שנראה ככל הנראה נקודת המפנה שלה. זה התחיל בפרסום הדוחות החצי־שנתיים: החברה אמנם רשמה ירידה בהכנסות ל־294 אלף דולר במחצית הראשונה של 2025, לעומת 394 אלף בתקופה
המקבילה, במקביל להפסד נקי שהצטמצם ל-3.7 מיליון דולר, לעומת הפסד של 4.2 מיליון דולר בתקופה המקבילה אבל וול סטריט לא התמקדהבשורה העליונה וגם לא בשורת הרווח. מה שבלט לעין המשקיעים היה שבפעם הראשונה מאז ההקמה, החברה מדווחת על התחלת משלוחים מסחריים בפועל של ה־Mudra
Link, מה שמסמן מעבר ממחקר ופיתוח להכנסות אמיתיות ממכירות.

שורט סקוויז הזניק את אופן דור ב-80%; הנאסדק עלה 0.7%
המדדים סיימו בעליות גם אחרי פרסום מדד המחירים לצרכן שיצא מעט מעל הצפי בחישוב חודשי, כאשר המשקיעים מבינים שהריבית בדרך לרדת בהחלטת הריבית הקרובה ברקע החולשה בשוק התעסוקה
המסחר בניו יורק נסגר בעליות, על רקע הערכות בשוק שהאינפלציה שפורסמה לא צפויה לטרפד את הכוונה של הפד להוריד את הריבית כבר בשבוע הבא. ה-S&P 500 הוסיף 0.9%, הדאו ג'ונס טיפס ב-1.4% והנאסד"ק עלה ב-0.8%.
מדד המחירים לצרכן (CPI) לחודש אוגוסט הציג עלייה חודשית של 0.4%, מעל הציפיות שעמדו על 0.3%, אבל במבט שנתי עמד בדיוק על התחזית 2.9%. גם מדד הליבה, שמנטרל מזון ואנרגיה, היה בהתאם לציפיות: עלייה של 0.3% בחודש
ו-3.1% בשנה.
מי שקרא את המאמר שהכנו לפני פרסום המדד, הגיע מוכן לנתונים וידע לתת משמעות לנתונים מדד המחירים הכי קריטי בשנתיים האחרונות - מה ייחשב להפתעה ומה לאכזבה?. בפועל המדד הוא 2.9%. יש שינוי של 0.4% בנתון החודשי לעומת צפי של 0.35, אבל השוק לא חושב שזו דרמה - ה-CPI של אוגוסט: הקריאה השנתית תואמת, אבל הקצב החודשי מפתיע ללמעלה. ואם בענייני מאקרו - מספר דורשי האבטלה בארה"ב שוב הגיע מעל הצפי, ועמד על 263 אלף דורשי אבטלה שבועיים חדשים לעומת צפי של 235 אלף. שוק התעסוקה ממשיך להראות חולשה והוא הגורם המרכזי שתומך בהורדת הריבית בארה"ב.
חברה ישראלית מיקנעם, כמעט אלמונית, זינקה אתמול יותר מ-410%, וגם עכשיו הראלי לא נרגע כאשר היא הוסיפה היום עוד 58%: אחרי שנתיים של מו"פ Wearable Devices 56.56% מדווחת שמוצר הדגל שלה - צמיד לביש שמאפשר לשלוט במכשירים דיגיטליים עם מחוות ידיים - יצא למשלוחים מסחריים וגם הוגן בפטנט; Wearable Devices הולכת ראש-בראש עם ענקיות הטק, שורפת מליונים אבל וול סטריט בכל זאת נותנת לה צ'אנס - המניה הישראלית שזינקה אתמול פי 5.
החברה כבר הספיקה לנצל את הזינוק ולגייס 4 מיליון דולר בדיסקאונט משמעותי, אבל זה לא מונע ממנה להמשיך ולעלות גם היום Wearable Devices מנצלת את העליות ותגייס
4 מיליון דולר בדיסקאונט מהותי
- הנאסד״ק ננעל ביציבות; אורקל טסה ב-36%, רדיט קפצה ב-8%
- הנאסד״ק עלה ב-0.4%; וויקס ויונייטד הלת׳ זינקו ב-9%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
נאסד"ק