לאחר שכמעט קרס בחודש שעבר, פירסט רפאבליק בנק יפרסם את דוחותיו - עד כמה המצב חמור?
עד לא מזמו פירסט רפאבליק בנק FIRST REPUBLIC BANK לא היה בין הבנקים הגדולים והמוכרים בארה"ב, כמו ג'יי פי מורגן או בנק אוף אמריקה למשל, אך בחודש שעבר השם שלו עלה לכותרות ולא בעקבות אירוע חיובי. קריסתו של סיליקון ואלי בנק (SVB) הובילה לשמועות בנוגע לקשיי נזילות של בנק FRC, הלקוחות החלו במשיכות הכספים והמשקיעים התרחקו מהמניה כמו מאש. בסופו של דבר הממשל, ביחד עם הבנקים הגדולים ביותר בארה"ב, נאלצו לחלץ את הבנק על ידי הזרמת כספים והרגעה של גל המשיכות - 11 מהבנקים הללו הזרימו כ-30 מיליארד דולר, מה שלעת עתה מנע קריסה נוספת, אשר הייתה עלולה בסופו של דבר גם להשפיע על אותם הבנקים. בנוסף לכספים שקיבל הבנק מיתר הבנקים, הבנק הודיע כי לווה מהפדרל ריזרב בין 20 ל-109 מיליארד דולר בנוסף ל-10 מיליארד דולר נוספים מהקרן שהוקמה להגנה על הבנקים לאור המשבר. לקראת סוף החודש המנכ"ל ועוד חברי דירקטוריון החליטו על כך שלא יקבלו בונוס שנתי בכלל ב-2023 ובתחילת החודש הנוכחי הדירקטוריון החליט להשהות את חלוקת הדיבידנד של מניות הבכורה של הבנק. החשש מקריסה של FRC הגיע עבור רבים משום מקום - בשמונה השנים האחרונות הבנק פספס את תחזיות האנליסטים 5 פעמים בלבד וסך הנכסים שניהל צמחו מ-2017 ועד 2022 ביותר מ-150% אל 271 מיליארד דולר. ברבעון האחרון הבנק רשם הכנסות בסך 1.96 מיליארד דולר ורווח תפעולי של 448 מיליון דולר, זאת בהשוואה ל-1.41 מיליארד דולר ו-477 מיליון דולר ברבעון המקביל. הבנק הציג צמיחה מרשימה לאורך השנים האחרונות כשבשנת 2016 רשם הכנסות של 2.38 מיליארד דולר ורווח נקי של 673 מיליון דולר, בשנה האחרונה הבנק רשם הכנסות בסך 6.76 מיליארד דולר ורווח נקי של 1.67 מיליארד דולר. מה שתרם להגעה לצמיחה המרשימה הזו היה סקטור ניהול העושר בבנק - היחידה הייתה אחראית ל-15% מההכנסות של השנה החולפת, זאת בהשוואה ל-5.5% בלבד בשנת 2010. "חלק גדול משווי הבנק מגיע מבסיס לקוחות עם הון גבוה" אמר האנליסט אריק קומפטון ממורנינג סטאר. קומפטון הוסיף: "הם (מנהלי הבנק) ידועים גם עבור השגת טאלנטים, בין אם זאת בנקאיים פרטיים או מנהלי כספים, אני חושב שזה משהו נוסף שמעסיק אנשים בנוגע לטווח הארוך מבחינת הבנק". בסופו של דבר, עניין הפקדונות צפוי להיות מוקד תשומת הלב של המשקיעים בדוחות הקרובים, אשר יראו עד כמה המצב באמת חמור. נכון לסוף הרבעון האחרון של 2022 לבנק היו 176 מיליארד דולר בפקדונות ועל פי הודעת הבנק באמצע החודש שעבר, כמות המזומנים שלו עמדה על 34 מיליארד דולר בלבד - מה שהצית את החששות בנוגע ליכולת הנזילות של הבנק. "המצב מתייצב, מערכות הבנקאות של ארה"ב נשארת שלמה" אמרה שרת האוצר של ארה"ב, ג'נט יילן, לקראת סוף החודש שעבר. יילן הוסיפה ואמרה: "ההתערבות שלנו הייתה הכרחית בכדי לשמור על כל מערכת הבנקאות בארה"ב ופעולות דומות צפויות לקרות במקרה וגופים קטנים יסבלו מריצות (אל הבנק) אשר יהוו סכנה להדבקה". הפעולות של הממשל והגופים הגדולים בסקטור הבנקאות בסופו של דבר עזרו למניית FRC לעלות עד כה בכ-30% מהשפל אך הסיכון עדיין לא חלף. שווי החברה עומד על 2.8 מיליארד דולר, 90% מתחת לגבוה השנתי.
טראמפ האיחוד האירופימאזן האימה: וושינגטון מאיימת בצעדי תגמול נגד ענקיות טכנולוגיה אירופיות
ממשל טראמפ מאשים את בריסל ברדיפה רגולטורית של חברות טכנולוגיה אמריקאיות ומזהיר מהטלת מגבלות, אגרות וסנקציות כלכליות על חברות אירופיות מובילות, זאת על רקע חקירות, קנסות ומאבק גובר על עתיד הכלכלה הדיגיטלית
המתיחות בין ארצות הברית לאיחוד האירופי סביב רגולציית הטכנולוגיה עולה מדרגה. ממשל טראמפ פרסם בימים האחרונים אזהרה חריגה וחריפה כלפי בריסל, שבה הוא מאיים לנקוט צעדי תגמול כלכליים ישירים נגד חברות טכנולוגיה ושירותים אירופיות, אם האיחוד לא יחזור בו ממדיניות הרגולציה, הקנסות והתביעות נגד ענקיות טכנולוגיה אמריקאיות.
בהודעה פומבית שפרסם נציג הסחר של ארצות הברית, הגוף האחראי על ניהול יחסי הסחר של וושינגטון, נטען כי האיחוד האירופי ומדינות החברות בו מתמידים ב-"מסלול מתמשך של תביעות מפלות ומטרידות, מסים, קנסות והנחיות רגולטוריות" נגד חברות אמריקאיות. לדברי הממשל, צעדים אלה ננקטים לאורך שנים, חרף פניות חוזרות ונשנות מצד ארצות הברית, וללא נכונות אמיתית של בריסל לנהל דיאלוג מהותי או לשנות כיוון.
וכך, אנחנו רואים דוגמא נוספת לעקביות של ממשל טראמפ, ואם תרצו גם של MAGA, שדואג להעביר כל מחלוקת למישור כלכלי מובהק ולהשתמש בכובד המשקל של הכלכלה האמריקאית להכרעה ולסיום סכסוכים. פרשנות אחרת תוכל לומר שטראמפ שש אלי קרב ולא מוותר על אף סכסוך, אבל זה כבר תלוי בהשקפת עולם, שלא לומר פוזיציה.
איום גלוי בצעדי תגמול
בהודעת נציג הסחר נאמר כי אם האיחוד האירופי ימשיך במדיניותו הנוכחית, לארה״ב "לא תיוותר ברירה אלא להתחיל להשתמש בכל הכלים העומדים לרשותה” כדי להתמודד עם מה שהוגדר כצעדים בלתי סבירים. בין האפשרויות שעלו הוזכרו במפורש הטלת אגרות, מגבלות וצעדים רגולטוריים נגד
חברות שירותים זרות, צעדים שעשויים לפגוע ישירות בפעילותן של חברות אירופיות בשוק האמריקאי.
- ארצות הברית מאשרת לטייוואן חבילת נשק בהיקף 11.1 מיליארד דולר
- הום דיפו: תחזית לצמיחה כמעט אפסית בשנה הבאה עקב ריביות ולחץ על הצרכן
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
באופן חריג, הממשל אף נקב בשמות של חברות אירופיות שעשויות להיפגע מצעדי התגובה, בהן Accenture, DHL, מיסטראל, SAP, סימנס וספוטיפיי. לפי וושינגטון, חברות אלה
נהנות מפעילות חופשית בארצות הברית ומתרומה משמעותית לכלכלה האמריקאית, בעוד שחברות אמריקאיות סובלות, לטענת הממשל, מיחס מפלה באירופה.
שבביםהאם החברה הוותיקה שהידרדרה מאז בועת 2000 מתעוררת?
חברת STMicroelectronics היתה התקווה הגדולה של תעשיית המוליכים למחצה בתחילת המאה ונשארה מאחור. השבוע היא ריכזה תשומת לב לאחר שפורסם כי סיפקה יותר מ-5 מיליארד שבבים לסטארלינק של אילון מאסק במסגרת הסכם בן עשור בין שתי החברות, וכי הכמות הזאת צפויה להכפיל את עצמה בעוד שנתיים
בחודש האחרון הפך מדד הראסל 2000 (סימול: RUT^) למדד המוביל בניו יורק, תופעה שלא אירעה מאז החל המדד הזה להיסחר. הסיבה לכך קשורה בעיקר בערכי החלל שלפיהם נסחרות המניות שמובילות את המדדים המובילים, ובמיוחד הנאסד"ק.
מדד הראסל 2000, שמכונה "המדד שמשקף את הכלכלה האמיתית", מייצג את "המניות הקטנות", שהן קטנות בהשוואה למניות ה-S&P 500. ג'וזף בראסואלס, הכלכלן הראשי של RSM International, שהיא הרשת השישית בגודלה בעולם, מבחינת ההכנסות, לשירותי החשבונאות המקצועיים, מסביר שהסיבה לכך קשורה בעובדה שכספי ההשקעה זרמו ברובם למדדים המובילים, ובמיוחד לנאסד"ק.
לדבריו, "המשקיעים פשוט התעלמו מהחברות שכלולות במדד הראסל 2000 ולא השקיעו במניותיהן. אבל קיצוצי הריבית של הפד והקלות המס של הנשיא טראמפ, שייכנסו לתוקף בינואר, לצד הירידה החדה במחירי הנפט, מזינים אופטימיות כלכלית, והתחזית לחברות קטנות יותר משתפרת. ברמות המחירים הנוכחיות יש הרבה הזדמנויות שפשוט התעלמו מהן בגלל שכולם התמקדו יתר על המידה בהזדמנויות טכנולוגיות". מה שזה בעצם אומר הוא שהחגיגה בבורסות לא הסתיימה והסיפור הטכנולוגי רק תופס מנוחה קצרה עד לסיבוב הבא.
הירידה במחירי הנפט מ-125 דולר בקיץ 2022 ל-56 דולר כיום, היא בעיקר תוצאה של עודפי היצע שחלקם "באשמת" טראמפ "ששחרר" את הנפט האמריקאי לשווקים הגלובליים, חלקם ב"אשמת" המדינות שאינן חברות באופ"ק שמגדילות ייצור (קנדה, ברזיל ואחרות), חלקם בגלל קרנות הגידור, חלקם בגלל איראן ורוסיה שמוכרות מתחת לשולחן, וחלקם בגלל הרגיעה בצמיחה הכלכלית. אין זה פלא שהסכמי אברהם תופסים עניין שהולך וגדל.
- סיסקו ו-IBM בונות את האינטרנט הקוונטי: מחשבים שמדברים ביניהם תוך 5 שנים
- IBM וגוגל מציגות התקדמות במרוץ הקוונטי: לא רק החברות הקטנות בתמונה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
לבסוף, ענקית ניהול הנכסים KKR הוציאה השבוע את התחזית המאקרו גלובלית לשנת 2026 שלפיה הם מאמינים שתהיה צמיחה טובה מהצפוי בתמ"ג וברווחים ברוב האזורים העיקריים בעולם בשנת 2026, צמיחה שנתמכת על ידי מחירי נפט נמוכים, שיעורי חיסכון גבוהים יותר ותנאים פיננסיים נוחים. הם גם מציינים שהכלכלה העולמית עדיין נמצאת בעיצומו של רנסנס של פרודוקטיביות, בהובלת דיגיטציה, אוטומציה ואימוץ מואץ של בינה מלאכותית, במיוחד בארצות הברית. כדאי להקשיב להם כי החברה הזו היא מהטובות שיש.
