קרואטיה
צילום: Jonathan Chng on Unsplash

המדינה שמתחילה לסחור באירו רוצה לצמצם אבטלה: כלכלת קרואטיה - לאן?

ב-1 בינואר המדינה מהבלקן תרשום היסטוריה: היא תעבור למטבע האירו, בניסיון למחוק את האבטלה הגואה ולצמצם את האינפלציה. אה, וגם לעקוף את סלובניה כמוליכת הבלקן. האם זה יצליח לה?
איציק יצחקי | (2)

מריו, אזרח קרואטי המתגורר בזאגרב, רגיל לרכוש את מרכולתו בכל בוקר מחנות המכולת הסמוכה לביתו. אבל בימים האחרונים, משהו השתנה עבורו. המוכרים כבר חוששים לקבל ממנו את הקונה - המטבע הלאומי של קרואטיה, אחרי שקראו את כותרות העיתונים בחודש שעבר - המטבע הזה סיים סופית את דרכו במדינה והאירו ייכנס לתוקף ב-1 בינואר 2023.

לקרואטיה ייקח קצת זמן עד שתתרגל לשינוי הזה, להחלטה הזאת, שקיבל עבורה האיחוד האירופי. כי עד היום, מי שהצטרפה לאיחוד האירופי ב-2013, התעקשה לשמר, אולי גם מטעמי גאווה לאומית, את המטבע שלה. כיום, אירו אחד שווה 7.55 קונה, אבל הקרואטים כבר סיכמו עם האיחוד על שער המרה שיתרחש ממש באותו יום היסטורי, 1 בינואר - 7.534 קונה לאירו.

אם כן, מה הסיבה שקרואטיה נזכרה רק עכשיו להחליף מטבע? מתברר כי הנציבות באיחוד האירופי בדקה את המצב הכלכלי של המדינה והחליטה כי היא עומדת בדרישות להחלפת מטבע, בגלל שיעור האינפלציה שלה והישגי החוב הציבורי.

אל תתבלבלו. האיחוד האירופי לא מאפשר לשנות את המטבע בכזאת קלות. ליטא הייתה האחרונה שקיבלה את האישור, אי שם ב-2015. המטרה, מספרים באיחוד האירופי, היא להגדיל את תחושת השייכות של מדינות קומוניסטיות לשעבר לעולם המערבי. וקרואטיה הייתה כזאת, עד לפני שני עשורים. ועכשיו היא הפכה לחלק מתוך 340 מיליון תושבים שגרים בגוש.

אבל למה קרואטיה צריכה את זה? סיבה אחת: למרות התדמית שנוצרה לה, היא עדיין מדינה עניה יחסית לרוב המדינות באיחוד. יש מי שיאמר שהמהלך הזה מבטל את העצמאות שלה מבחינה מוניטרית, אבל בעזרת ההתחברות ליורו היא תוכל לקבל אשראי גדול יותר בריבית נמוכה יותר ולאפשר לה הקלות בסחר, עם מדינות האיחוד. וזו סיבה טובה יותר לשנות. חוץ מזה, יש לה גם כלכלת תיירות לא מבוטלת גם ממדינות הגוש (10 מיליון תיירים בשנה מכל העולם). כשתיירים יידעו שאתה מגיע למדינה אבל לא צריך להחליף מטבע, זאת תחושת הקלה עבורם. ואולי אפילו יחזק עוד קצת את התיירות.

לפני שנצלול פנימה, אל תוך ראי הכלכלה שלה, קצת מספרים: קרואטיה, שהכריזה על עצמאותה בשנת 1991, הגיעה במהלך 2022 ל-4 מיליון איש. התמ"ג שלה עומד על כ-67 מיליארד דולר. כלומר, התמ"ג לנפש עומד על כ-16,750 דולר לנפש. לא הרבה.

קיראו עוד ב"גלובל"

התעשייה שלה שווה 19% מהתל"ג, החקלאות 10%. היא סוחרת בעיקר בברזל, פלדה, כימיקלים, אלקטרוניקה, נייר, טקסטיל, ספינות, ומוצרי נפט, כי יש לה ככאלה כאוצרות טבע, ואפילו גז טבעי ויהלומים. עוד נתון שעוזר לה: הכוח ההידרואלקטרי שמספקים הנהרות מספיק כדי לממן 60% מתצרוכת החשמל שלה.

למרות התמ"ג הנמוך לנפש, קרואטיה נחשבת למדינה מודרנית ומבוססת ביחס לשכנות שתפצלו לאחר פירוק יוגוסלביה. היא שניה רק לסלובניה בהקשר הזה - מדינה שהכריזה על עצמאותה בסמוך לקרואטיה. מצד שני, היא סובלת מאבטלה גבוהה.

שיעור האינפלציה השנתי בקרואטיה השנה עומד על 13.2%, שיא חדש במדינה.         שיעור האבטלה גבוה, יותר מ-11%. קרואטיה רוצה להוריד אותו ולהפוך למעצמה כלכלית בעזרת ניצחון קטן-גדול על סלובניה, ובכך להפוך למדינה שתוביל את הבלקן.

צריך לזכור גם את השפעת תחילת העצמאות של קרואטיה על הכלכלה. המלחמה עם סרביה הובילה את הקרואטים באמצע שנות ה-90 לפתוח במלחמה ולתפוס את מקומה במובלעת במרכז המדינה. אחרי ארבע שנים של מאבק קשה ומזוין, היא סילקה את הסרבים. המלחמה הייתה קשה והביקורת על קרואטיה גברה בעולם, אבל בשורה התחתונה - זה תרם לכלכלה וייצב אותה ביחס לשכנותיה.

מבחינת קרואטיה, שנחשבת למדינה ענייה ביחס לרוב מדינות האיחוד האירופי, המהלך אומנם מבטל את העצמאות המוניטרית שלה, אולם הוא גם צפוי לסייע לה לקבל אשראי בריביות יותר נמוכות, לחזק את הקשר בינה לבין מדינות האיחוד ולהקל על הסחר. בנוסף, החל משנת 2023, 340 מיליון התושבים שגרים בגוש האירו לא יצטרכו עוד להחליף את המטבע כשהם יבקרו במדינה. איך אמר נגיד הבנק הלאומי הקרואטי במסיבת העיתונאים? "סיכון המטבע ייעלם, קרואטיה אטרקטיבית עבור השקעות ובטוחה במשברים".

בסוף, צריך לזכור מדובר במדינה הזאת שעברה מלחמת אזרחים. אז למה יתרום החיבור לגוש האירו? ג'ייקוב קירקגור, בכיר בקרן מרשל הגרמנית, אמר כי "בטווח הבינוני-ארוך האינפלציה תקטן, הריביות יהיו נמוכות יותר". אם זה יקרה כתוצאה מהמעבר ליורו, קרואטיה תקטין אט אט גם את האבטלה ותוכל להשקיף על סלובניה מלמעלה.

תגובות לכתבה(2):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    סדרת כתבות נהדרת נהניתי מאוד לקרוא! (ל"ת)
    מירן 09/12/2022 15:21
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    קשקש 09/12/2022 10:51
    הגב לתגובה זו
    הניסיון להפוך את אירופה כולה לגוש אחד לא צלח כי השכר לא תואם את מחירי הנדל"ן מה שגרם למשבר אולי זה "יצליח" בהמשך מה שקשה לי להאמין לדוגמה איטליה עם הלירטה הייתה כלכלה מצויינת עד שהציבור הפך את מחיר הנכס מלירטה לאירו והקפיץ את מחירי הנכסים במאות אחוזים והשכר לא עלה בהתאם.
בריינסוויי
צילום: יח"צ

FDA אישרה קסדה ביתית לטיפול בדיכאון – מה זה אומר לשוק?

מכשיר ה-tDCS של Flow  יושק בארה"ב ב-2026 במחיר 500 דולר; האם בריינסווי הישראלית עלולה להיפגע?



רן קידר |

רשות המזון והתרופות האמריקאית (FDA) העניקה אישור ראשון מסוגו למכשיר ביתי לטיפול בדיכאון מג'ורי (MDD). מדובר בקסדת ה-FL-100 של חברת Flow השוודית, המבוססת על גירוי חשמלי מוחי מסוג tDCS (Transcranial Direct Current Stimulation). האישור, דרך מסלול Pre-Market Approval (PMA) המחמיר, מאפשר שימוש ביתי תחת פיקוח רפואי מרחוק. Flow מתכננת השקה מסחרית בארה"ב במחצית השנייה של 2026, במחיר של כ-500 דולר - דומה למחיר באירופה, שם המכשיר זמין מאז 2020.

ה-FL-100 שוקל 150 גרם, קל יותר מאוזניות אלחוטיות סטנדרטיות, ומספק גירוי חשמלי בעוצמה נמוכה של 2 מיליאמפר דרך אלקטרודות על המצח. הטיפול נמשך 30 דקות, חמש פעמים בשבוע, ומכוון לאזור הקדם-מצחי (DLPFC) האחראי לוויסות מצב רוח. הנתונים הקליניים, המבוססים על ניסוי פאזה 2 עם 174 משתתפים ב-2024, הראו ירידה של 40% בתסמיני הדיכאון בקבוצת הטיפול לעומת 22% בקבוצת הדמה, לאחר ארבעה שבועות. מטא-אנליזה מ-2025 של 25 מחקרים (n=1,200) אישרה יעילות tDCS כטיפול עזר.

האישור מגיע על רקע עלייה של 15% במקרי דיכאון מג'ורי בארה"ב בין 2020 ל-2025, עם 21 מיליון מבוגרים מושפעים (15.5% מהאוכלוסייה). נשים סובלות פי שתיים מגברים (10.3% לעומת 6.2%), ו-13.1% מבני 12 ומעלה דיווחו על תסמינים.

לפי נתוניהרשויות, תרופות נוגדות דיכאון, כמו SSRI, יעילות ב-50%-60% מהמקרים, אך 56% מהמטופלים מפסיקים את הטיפול הראשון תוך שישה חודשים עקב תופעות לוואי כמו עלייה במשקל (25%), הפרעות שינה (18%) והפחתת ליבידו (15%). tDCS מציע חלופה לא פולשנית, ללא תרופות, עם שיעור נשירה נמוך של 8% בניסויים.

Flow, שהוקמה ב-2016, גייסה 22 מיליון דולר עד 2024, וכעת בסבב גיוס נוסף של 30 מיליון דולר בהובלת Khosla Ventures. החברה מדווחת על 10,000 משתמשים באירופה, עם שיפור ממוצע של 35% בדירוג MADRS (מדד חומרת דיכאון) לאחר 10 שבועות. האישור כולל אפליקציה לניטור התקדמות, עם תזכורות ושילוב נתונים רפואיים. עם זאת, המכשיר דורש מרשם ואינו מיועד למצבים חריפים או כטיפול יחיד ללא פיקוח.

צילום: Huy Phan, Pexelsצילום: Huy Phan, Pexels

אחד מכל 5 ילדים בעולם: אלה ממדי המשבר הגלובלי של אי-ביטחון תזונתי

נתוני 2025 חושפים תמונה קשה, והמאבק מתנהל בכמה חזיתות - החל בסיוע ממשלתי ישיר ועד טכנולוגיות אגריטק חדשניות, וכמובן גם בינה מלאכותית

ענת גלעד |

כאשר אנחנו שומעים את המושג "רעב", רבים מדמיינים תמונות קשות ממדינות עולם שלישי רחוקות. אך המציאות מורכבת הרבה יותר. בעולמנו השבע לכאורה, מתחולל "רעב שקט" - משבר גלובלי של אי-ביטחון תזונתי הפוגע במיליארדי בני אדם, ונוכח גם במדינות מפותחות כמו ישראל. זהו אתגר שאינו נראה תמיד בעין, אך גובה מחיר אנושי כבד בבריאות, בחינוך ובעתיד.

על פי ארגון המזון והחקלאות של האו"ם (FAO), ביטחון תזונתי (Food Security) אינו רק היכולת למלא את הבטן. הוא מתקיים כאשר לכל האנשים, בכל עת, יש גישה פיזית, חברתית וכלכלית למזון מספק, בטוח ומזין, העונה על הצרכים התזונתיים שלהם ועל העדפות המזון שלהם לחיים פעילים ובריאים. 

היעדר ביטחון כזה - כלומר, אי-ביטחון תזונתי - הוא מצב שבו לאנשים אין גישה כזו באופן קבוע. זהו "הרעב הנסתר", שאינו תמיד נראה לעין כרעב המוני, אך מחלחל עמוק לתוך החברה ופוגע במערכת החיסון, בהתפתחות הקוגניטיבית ובירידה בתוחלת החיים.

תמונת מצב גלובלית: מספרים וכסף

העולם ניצב כיום בפני אחד האתגרים הגדולים ביותר שלו, והנתונים מדאיגים. בשנת 2024, כ-673 מיליון בני אדם ברחבי העולם חוו רעב כרוני. כ-295 מיליון איש ב-53 מדינות נמצאים במצב של חוסר ביטחון תזונתי חריף (מצב חירום). מספר האנשים העומדים בפני רעב קיצוני ומוות כמעט שולש מאז 2016.

כ-1.7 מיליארד בני אדם חיים כיום באזורים שבהם הידרדרות הקרקע מחסלת את תפוקת היבולים עקב שינויי אקלים ופעילות אנושית.

עד שנת 2050, אוכלוסיית העולם צפויה לגדול בכ-40%, ולהגיע לכמעט 10 מיליארד בני אדם. במקביל, צריכת המזון צפויה לזנק בכ-70%. בעוד שהביקוש עולה, ההיצע נמצא בסיכון: כ-13% מהאדמות הראויות לעיבוד צפויות להיעלם עקב שינויי אקלים, מדבור ועיור. נוצר "פער מזון" עצום, שאותו ניתן יהיה לסגור רק באמצעות הגדלה דרמטית של יעילות הייצור ושינוי הרגלי הצריכה הגלובליים. למרבה הצער, הפגיעה בילדים היא הקשה ביותר: נתונים עדכניים מראים כי אחד מכל חמישה ילדים מתחת לגיל 5 ברחבי העולם סובל מעיכוב בגדילה, כתוצאה ישירה מתת-תזונה וחוסר-ביטחון תזונתי כרוני.