פולסטר רכב חשמלי
צילום: צילום מסך אתר החברה

פולסטר - שחקנית חדשה ישנה בתחום הרכב החשמלי - הזדמנות?

החברה הבת של ווולוו הונפקה לאחרונה במיזוג ספאק ומציגה כמה יתרונות מעניינים וביניהם מכירות בהיקף נרחב ומבנה נכסים קל המסתמך על החברה האם - מהם היתרונות האחרים ומהם החסרונות של השחקן החדש בסקטור הרכב החשמלי?
גיא טל |

תחום הרכב החשמלי שהיה אחד הלוהטים בשנת 2021 הוא בין נפגעיה העיקריים של שנת 2022 על כל מכותיה, כשהאוויר יצא מהבועה שתימחרה חברה כמו ריוויאן RIVIAN AUTOMOTIVE ללא מכירה של רכב אחד בכ-150 מיליארד דולר' ושווי החברות,, ירד בחדות. ריוויאן ירדה כ 70% מההנפקה ולוסיד LUCID GROUP ירדה כ-50% בפרק זמן דומה. אפילו טסלה TESLA INC הגדולה חווה שנה קשה עם ירידה של 35% מתחילת השנה. 

דווקא בתקפה לא טובה של הסטקטור החליטה וולוו VOLVO AB הנשלטת על ידי החברה הסינית Geely להנפיק את החברה הבת שלה פולסטר (סימון: PSNY) שמתמקדת אך ורק ברכב חשמלי דרך מיזוג ספאק, טכניקה הרבה פחות פופלרית בימים אלו להנפקות. ההנפקה מעניקה לחברה שווי של 21 מיליארד דולר אחרי הכסף. ביום הראשון של המסחר במניה היא עוד זינקה ב-16%, לאחר מכן ירדה עד 12% פחות ממחיר ההנפקה, וכעת התאוששה מעט ומציגה ירידה של 5% מהמחיר בהנפקה. כספי ההנפקה נועדו לקדם את פיתוח הדגמים החדשים אותם צפויה החברה להציג בשנים הקרובות. 

פולסטר בולטת בשוק הרכב החשמלי בכך שמדובר ביצרנית רכב חשמלי טהורה, כלומר לא יצרנית מסורתית שגם מנסה להיכנס לתחום הרכב החשמלי כמו פורד FORD MOTOR או GM GENERAL MOTORS , מצד אחד, ומצד שני לא מדובר בסטארט אפ שרק מתחיל למכור רכבים אלא חברה שכבר מוכרת עשרות אלפי מכוניות בשנה בפריסה בינלאומית - סין, אירופה וארצות הברית. מהבחינה הזו נקודת ההשוואה היחידה היא טסלה, שאף היא שחקן של רכב חשמלי בלבד (בתחום הרכבים, לטסלה עסקים נוספים בתחום הבטריות) והיא מוכרת בהיקפים גדולים ברחבי העולם. 

פולסטר גם מציגה צמיחה אגרסיבית. הצפי הוא למכירות של 50 אלף רכבים השנה לעומת 29 אלף בשנת 2021. בשנת 2023 מצפה החברה למכור כבר 124 אלף רכבים, והצפי לשנת 2025 הוא להכפיל פי עשר את המכירות של שנת 2021 ולהגיע לכ-300 אלף מסירות.

דגם הפלסטר 2 נסחר כעת ב-49 אלף דולר והחברה צפויה להשיק דגם ספורטיבי חדש, הפולסטר 3, בהמשך השנה. עד שנת 2024 מתכוונת החברה להשיק סך הכל 3 דגמים חדשים כשגם הפולסטר 4 ו-5 יצטרפו לצי הרכבים של החברה. דגם פוליסטר 1 היה רכב ספורט בעלות של מעל 100 אלף דולר שנמכר בין השנים 2019 ל-2021 אך לא נמכר יותר. בנוסף, נהנית החברה מקרדיט מס של 7500 דולר לרכב בארצות הברית, הטבת מס לה טסלה ו-GM כבר לא זכאיות על הרכבים החשמליים שלהן. ההטבה הזאת היא עד מכירות של 200 אלף כלי רכב. 

יתרון נוסף של פולסטר הוא הגב של וולוו והחברה האם שלה Geely הסינית עם יכולות הייצור ומפעלים קיימים. החברה מייצרת במפעלה של Geely בסין ודגם הפולסטר 3 עתיד להיות מיוצר במפעלי וולוו בארצות הברית. כך היא חוסכת עלויות הקמת מפעלים גבוהות מאד של החברות המתחרות. הנכסים אומנם לא שלה אך מתאפשר לה לייצר בהשקעה נמוכה מאד יחסית. היא גם נהנית מיכולות המחקר ופיתוח של החברה האם והחברה הסבתא. כל זה מאפשר לה מודל עסקי "קל" מבחינת הוצאות. עוד יתרון שמביא החיבור עם וולוו הוא השם הטוב בכל הנוגע לבטיחות ועיצוב בהם וולוו מצטיינת 

 

אז מה פולסטר מביאה לשולחן? חברה ותיקה עם הגב של וולוו ו-Geely עם מכירות בהיקפים גדולים יחסית ברחבי העולם, מבנה נכסים קל, צמיחה שנתית של עשרות אחוזים והטבות מס שמעלות את הרווחיות. 

קיראו עוד ב"גלובל"

בצד החסרונות מדובר במותג פחות חזק משל טסלה, היא נכנסת לשוק תחרותי, היא תתמודד מן הסתם עם קשיי האספקה כמו שאר החברות בענף, והיא עדיין הפסדית בשורה התחתונה. 

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
ארנולד שוורצנגר קרדיט: גרוקארנולד שוורצנגר קרדיט: גרוק

קרוז, פיט או צ'אן: מיהו שחקן הקולנוע העשיר ביותר בכל הזמנים?

הדס ברטל |
נושאים בכתבה שחקנים קולנוע

שחקני קולנוע גדולים ואייקוניים זה מונח ששייך בעיקר לכוכבי עבר. בשנים האחרונות, הוליווד לא הנפיקה כוכב קולנוע צעיר, מוכשר וכריזמטי כמו השמות הגדולים ביותר שעשו מאות מיליונים בתעשייה וידעו גם להפוך את השכר מהסרטים לעסקים מצליחים ולעיתים גם אימפריות שמניבות מאות מיליונים. כוכבי הקולנוע העשירים ביותר מכל הזמנים מכילים בעיקר שחקנים ששיא תהילתם היה לפני 20, 30 או אפילו 40 שנה, לפני עידן הסטרימינג וההצפה שאנחנו חווים בסרטים וסדרות טלוויזיה שעולות לאוויר כל כמה ימים ורובנו לא מזהים את השחקנים. ריכזנו עבורכם את הכוכבים שמזלם הגדול הוא שהם הגיעו להוליווד בזמן תור הזהב שלה, ידעו לדרוש ולהרוויח משכורות עתק וחשוב מכך, ידעו לקחת את ההון שעשו כשחקנים ולהפוך אותו לאימפריות עסקים.


1 # ארנולד שוורצנגר 

ארנולד שוורצנגר, אחד מכוכבי הקולנוע הגדולים בהיסטוריה ומושל קליפורניה לשעבר, נמצא במקום הראשון עם הון של מיליארד וחצי דולר. שוורצנגר, שנולד בשנת 1947 בעיירה טאל שבאוסטריה, הפך מאמן פיתוח־גוף לכוכב אקשן, פוליטיקאי ומיליארדר ולפי דירוגים שונים בעולם, נחשב לכוכב הקולנוע העשיר בהיסטוריה. הסרט הקופתי המזוהה איתו יותר מכל הוא “שליחות קטלנית 2: יום הדין” (1991), שהכניס בקופות כ-520 מיליון דולר ברחבי העולם, והפך אותו לסמל עולמי של קולנוע האקשן. מבחינת רווח אישי, העסקה הטובה ביותר שעשה הייתה דווקא מהקומדיה “תאומים” (1988), שבה ויתר כמעט על שכר בסיס וקיבל אחוזים מהרווחים כאשר לפי דיווחים, הרוויח מהסרט מעל 40 מיליון דולר.

שוורצנגר כיכב גם בסרטים אייקוניים נוספים כמו “רונאן הברברי”, שקרים אמיתיים” ו"זיכרון גורלי”. מעבר למשכורות מהסרטים ומתפקידו כמושל קליפורניה בין השנים 2003 ל-2010, חלק עצום מהונו הגיע מהשקעות מוקדמות בנדל"ן בקליפורניה עוד לפני שהתפרסם. כבר בשנות ה-20 לחייו היה מיליונר נדל"ן, ובהמשך היה שותף ברשת המסעדות Planet Hollywood ששיא הצלחתה היה בשנות ה-90', ובעסקים בתחומי הכושר והבידור. הוא היה נשוי לעיתונאית מריה שרייבר, במשך יותר מ-25 שנה עד לגירושים בשנת 2021, ולזוג ארבעה ילדים.


ארנולד שוורצנגר מתוך הרשתות החברתיות
ארנולד שוורצנגר - קרדיט: מתוך הרשתות החברתיות


2 # דוויין "דה רוק" ג'ונסון 

הונו של דה רוק (דוויין ג'ונסון) מוערך בכ-1.2 מיליארד דולר. הוא נולד ב-1972 בהייברד, קליפורניה, למשפחת מתאבקים, והתחיל את הקריירה שלו ככוכב WWE לפני שהפך לאחד מכוכבי הקולנוע המבוקשים בעולם. את הונו העצום עשה בזכות שילוב של שכר גבוה משוברי קופות שכיכב בהם, אחוזים מהרווחים ועסקים חוץ־קולנועיים. אחד הסרטים המצליחים ביותר שבהם השתתף הוא “מהיר ועצבני 7 ”, שהכניס כ-1.5 מיליארד דולר ברחבי העולם והפך לשובר קופות ענק. בשנים האחרונות ג'ונסון חתם על עסקת־שיא עם אמזון על סרט האקשן “Red One”, שבגינה קיבל חבילת שכר של כ-50 מיליון דולר, באחת העסקאות הגבוהות שנרשמו אי־פעם לשחקן בסרט סטרימינג. ג'ונסון כיכב גם בלהיטים כמו “ג'ומנג'י: שורדים בג'ונגל” שהכניס כ-962 מיליון דולר וב“מואנה” (בקולו של מאוי).

ענקיות הטכנולוגיהענקיות הטכנולוגיה

ענקיות הטכנולוגיה עוברות לעידן עתיר הון - כיצד ה-AI משנה את פני התעשייה

מיקרוסופט, גוגל ואמזון השקיעו מעל 600 מיליארד דולר בתשתיות בינה מלאכותית ונאלצות לגייס חוב כשקופות המזומנים מתכווצות - בעוד וורן באפט מצמצם את ההחזקה באפל ולראשונה רוכש מניות  אלפאבית ב-4.3 מיליארד דולר
אדיר בן עמי |

ענף הטכנולוגיה נכנס לשלב חדש. שנים דיברו על חברות הענק כעסקים שמייצרים עוד הכנסה כמעט בלי להגדיל עלויות. אבל המציאות של הבינה המלאכותית דוחפת אותן לטריטוריה אחרת לגמרי. היום הן נראות הרבה יותר כמו תעשיות כבדות שזקוקות להון עצום כדי להמשיך לרוץ. במרכז המגמה עומדות מיקרוסופט Microsoft Corp 1.37%  , גוגל Alphabet -0.78%  ואמזוןAmazon.com Inc. -1.22%  . שלושתן פתחו את הכיס בהיקפים שלא נראו בענף. תשתיות AI, חוות שרתים, חוזי ענן ארוכי טווח וציוד מחשוב מתקדם. בתוך תקופה קצרה הן השקיעו מעל 600 מיליארד דולר, והמספרים ממשיכים לעלות.


מה שמרתק הוא שהחברות האלו יכלו להרשות לעצמן את ההשקעה. הן נכנסו לעידן הבינה המלאכותית כמעט ללא חוב, עם הרבה מזומן ותזרים חזק. הן נהנו מרווחי עתק של השנים האחרונות, שלא קשורים דווקא ל־AI. עכשיו התחושה היא שהן משתמשות בכסף כדי לשמור על ההובלה. עם זאת, משהו חורק. רואים את זה בשקט במאזנים. כריות המזומנים מתכווצות. מיקרוסופט, שבעבר כמעט מחצית מנכסיה היו במזומן ובהשקעות קצרות טווח, נמצאת היום בפחות מחמישית. אצל אמזון וגוגל הסיפור דומה. הנכסים גדלים, אבל המזומן לא עומד בקצב.

זה לא מסתיים שם. התזרים של גוגל ואמזון חלש יותר לעומת השנה הקודמת. גם אצל מיקרוסופט התמונה פחות יפה כשמכניסים לחישוב התחייבויות לעלויות תשתית שמופיעות מחוץ לדוח. במילים פשוטות, גם ענקיות כאלה מתחילות להרגיש את העומס.

האנליסטים כבר מצפים לעלייה דרמטית נוספת בהוצאות בשנה הבאה. מיקרוסופט צפויה להוציא כ־159 מיליארד דולר, אמזון כ־145 מיליארד וגוגל תתקרב ל־112 מיליארד. בתוך ארבע שנים מדובר כבר על טריליון דולר. רובו על AI. בינתיים ההכנסות עדיין מחזיקות את המערכת, כאשר שלושתן גדלות בקצב שמאפשר להן להמשיך להשקיע. אבל זה לא יהיה מספיק לאורך זמן. ברגע שההוצאות הופכות למפלצת, חברות חייבות לגייס חוב. מטא כבר עשתה זאת כשגייסה 30 מיליארד דולר. אורקל הוציאה 18 מיליארד נוספים, רק כדי לעמוד בדרישות התשתית.


השינוי לענף עתיר הון

הענף שהיה מזוהה עם צמיחה כמעט אינסופית והוצאות יציבות הופך לענף עתיר הון. כל החלטה אסטרטגית הופכת להימור על מיליארדים. כל עיכוב בביקושים או טכנולוגיה שנזנחת עלולים להפוך השקעה יקרה לנטל. זה משפיע גם על הדרך שבה משקיעים מסתכלים על חברות טכנולוגיה. פחות תשומת לב לכמות המשתמשים בשירות מסוים ויותר לביצועים של מערכות AI. יותר עניין בהתחייבויות עתידיות ובהסכמי ענן, ופחות במשפטים כלליים על חדשנות.