וול סטריט
צילום: unsplash.com @bylolo

לקראת פתיחת שבוע המסחר בוול סטריט, האנליסטים מנתחים

אחרי שהמחצית הראשונה של השנה ננעלה עם הביצועים החלשים ביותר מזה 50 שנה, האנליסטים מנתחים את ההקלה בנתוני האינפלציה ומנסים להעריך האם המיתון כבר כאן? 
איתן גרסטנפלד | (1)

שבוע המסחר בוול סטריט ייפתח לאחר שהמחצית הראשונה של השנה הסתיימה עם הביצועים השליליים ביותר מאז שנת 1970. זאת, על רקע העלאת הריבית של הפד' ושורה של נתוני מאקרו המעידים על האטה כלכלית. בפתח השבוע, האנליסטים מנתחים את השיפור בנתוני האינפלציה ומנסים להעריך האם המשק האמריקאי ייכנס למיתון. **היום (ב') לא התקיים מסחר בשל חגיגות יום העצמאות האמריקאי (Independence Day)** המיתון כבר כאן על אף העובדה שהפחד מהאינפלציה ירד משמעותית אלכס זבז'ינסקי, הכלכלן הראשי של מיטב סבור, כי על פי הנתונים הכלכליים האחרונים, יתכן שהכלכלה האמריקאית כבר במיתון. הוא מפנה להערכות של Atlanta FED GDPNow, לפיהן התמ"ג בארה"ב צפוי להתכווץ ברבעון השני ב-2.1%, לעומת הציפיות לצמיחה חיובית שהיו רק לפני שבוע. לדבריו, השינוי בתחזית חל בעקבות עדכון הנתונים לרבעון הראשון ופרסום נתונים שוטפים שונים. בעיקר תרמו לירידה בתחזית הצמיחה עלייה בתרומה שלילית של השינוי במלאים (ממינוס 1.3% למינוס 2.4%). כמו כן, ירדה תרומה של הצריכה הפרטית וההשקעות בנכסים קבועים. עם זאת, הוא מדגיש ששני רבעונים של צמיחה שלילית עדיין לא אומרים שהמשק האמריקאי נמצא רשמית במיתון, אותו קובעת הועדה המקצועית, אך בכל מקרה, התדרדרות מתרחשת מהר מהתחזיות. מקור: Bloomberg, מיטב דש ברוקראז'  כהוכחה הוא מביא שורה של נתוני מאקרו, דוגמת העובדה שהצרכנים בארה"ב הקטינו צריכה ריאלית בחודש מאי, לראשונה מאז דצמבר. הירידה בדצמבר הייתה בעיקר על רקע גל האומיקרון. הפעם לירידה אין "תירוצי המגפה". כמו כן, צריכת מוצרים אומנם ירדה ב-1.6% במאי (ריאלית), אך היא עדיין גבוהה כמעט ב-4% מהמגמה שהייתה לפני המגפה. לכן, לא בהכרח כל ירידה בצריכת מוצרים מהווה עדות לחולשה בביקוש ולפחות חלקה משקפת חזרה "לנורמאליות". מקור: Bloomberg, מיטב דש ברוקראז'  שיפור במצב צווארי הבקבוק בצד ההיצע בהמשך לכך, ד"ר גיל מיכאל בפמן, הכלכלן הראשי של לאומי, ודודי רזניק, אסטרטג ריביות בלאומי שוקי הון מפנים זרקור לסקרי הייצור האחרונים בארה"ב אשר לדעתם מעבירים מסר חיובי יותר המצביע על כך שצווארי הבקבוק בצד הלוגיסטי הולכים ומשתפרים. סקרי הייצור האזוריים של הפד מצביעים על שיפור בזמני אספקה של ספקים בחודשים האחרונים, זאת במקביל לכך שהמדדים של הזמנות שעדיין לא מולאו ירדו מאוד. גם מדד מנהלי הרכש הגלובלי של התעשייה מציג הקלה בצד הלוגיסטי, אם כי לא במידה הדרמטית כפי שנראה בארה"ב. עם זאת, ההקלה במחסור נובעת בחלקה גם מביקוש חלש יותר, כך שלא הכל חיובי. מקור: סקירת לאומי לדבריהם, "הפחתת הלחצים על שרשרת האספקה הגלובלית, ובפרט זו של ארה"ב, מהווה סימן מעודד לכך שבעיית האינפלציה הגבוהה עשויה להצטמצם בהמשך ולחייב מהלך פחות גדול של העלאת ריבית פד. בהתאם לכך, נתוני הסקרים על מחירים ששולמו לספקים מתייצבים ויבואו לידי ביטוי בירידה מתונה משיא האינפלציה בחודשים הבאים." מה יגרום לאינפלציה לדעוך? בפתח השבוע, אורי גרינפלד, האסטרטג הראשי של פסגות בית השקעות, מסמן חמישה ערוצים עיקריים שהביאו את האינפלציה לאיפה שהיא נמצאת היום וצפויים גם להחזיר אותה חזרה לרמות נוחות יותר עבור הבנקים המרכזיים. ראשית, מגבלות צד ההיצע של הקורונה – משבר השינוע הולך ומסתיים כשהפקקים בנמלים ברחבי העולם משתחררים בקצב מהיר יחסית. נכון לשבוע שעבר רק כ-25 אוניות עגנו מחוץ לנמל בלוס אנג'לס, זאת לעומת שיא של 110 אוניות בתחילת השנה. מספר האוניות שעוגנות ברדיוס של 40 מייל מהנמל, כלומר כאלו שמחכות לעגינה בנמל עצמו ולפריקה של סחורות, עומד כיום על 0 או במילים אחרות, אוניות שמתקרבות לנמל נכנסות ופורקות ולא צריכות להמתין. שנית, מחירי הסחורות – הזינוק במחירי הסחורות, בעיקר האנרגיה והמזון אחראי על יותר מ-3% מהאינפלציה בארה"ב בשנה האחרונה. למרות הירידה במחירי הסחורות בחודש האחרון קשה להניח שאלו ימשיכו לרדת בחודשים הקרובים, בטח כשהמלחמה באוקראינה נמשכת. לעומת זאת, קל להניח שהמחירים לא יעלו בקצב שהם עלו בשנה האחרונה. מכיוון שאינפלציה היא המהירות שהמחירים עולים ולא רמת המחירים, המשמעות היא שסביר מאוד להניח שהתרומה של מחירי הסחורות לאינפלציה תלך ותדעך בחודשים הקרובים.  שלישית, שוק הדיור- הזינוק במחירי הדיור בכל העולם היה קיצוני בשנתיים האחרונות ותרם לא מעט לאינפלציה. באופן לא מפתיע, עליית הריבית על המשכנתאות גורמת לירידה ביכולת הצרכנים לרכוש בית ומכאן לפגיעה בביקוש. עם זאת, למחירים בשוק הדיור לוקח בדרך כלל יותר זמן להגיב מכיוון שצד ההיצע הוא קשיח יותר. רק בחודשיים האחרונים ניתן לראות, לראשונה מאז 2019 עליה בהיצע הבתים למכירה בארה"ב כאשר ביוני ההיצע היה גבוה ב-19% לעומת זה שביוני 2021.  בהתאם לכך, סביר להניח שנראה את מחירי הדיור בארה"ב מתחילים לרדת במחצית הראשונה של 2023, מה שיתגלגל לסעיף הדיור במדד במחצית השנייה. רביעית, הפגיעה במצב הצרכן - המשק האמריקאי התכווץ ברבעון הראשון של השנה ב-1.6% ולפי עדכון תחזית הצמיחה של הפד לרבעון השני נדמה שגם ברבעון השני תירשם צמיחה שלילית, מה שיוביל את ארה"ב להגדרה הרשמית של מיתון. רק לפני חודש תחזית הצמיחה של הפד לרבעון השני עמדה על 1.9% אבל אוסף הנתונים החלשים שהתפרסמו מאז, בעיקר בנוגע לצרכן, הביאו את התחזית להתעדכן 5 פעמים כלפי מטה לתחזית הנוכחית שעומדת על 2.1%-. השחיקה בהכנסה הריאלית בעקבות האינפלציה, יחד עם סיום בהלת הקניות שנרשמה עם סיום מגבלות הקורונה (שנמצאת כעת בשיאה בתחום התיירות) צפויה להביא לירידה חדה בביקוש מצד הצרכן. אם השנה האחרונה היתה מאופיינת בביקוש גבוה והיצע נמוך הרי שבהסתכלות קדימה מגמות אלו צפויות להתהפך ואיתן גם הלחץ לעליית מחירים. לבסוף, שוק העבודה – הג'וקר העיקרי של מגמות האינפלציה במהלך 2023 הוא המחסור בעובדים והלחצים לעליית שכר שמתדלקים את הספירלה האינפלציונית. למרות זאת, שילוב של ירידה בביקוש, ריבית גבוהה יותר ועלייה בשיעור ההשתתפות בכח העבודה ובאבטלה יפחיתו כנראה את הלחצים על השכר ואת האינפלציה. קל אולי לשכוח אבל בסופו של דבר כך עובדת הכלכלה, האטה או מיתון במשק מקשים על שוק העבודה, שיעור האבטלה עולה והאינפלציה דועכת. תהליכים אלו לוקחים זמן אבל תחת ההנחה שרוב האנשים לא החליטו שפשוט נמאס להם לעבוד, גם אם זה אומר ירידה ברמת החיים, העלאות הריבית המהירות של הפד יעשו כנראה את העבודה ויעצרו גם את האינפלציה שמגיעה משוק העבודה.

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    לאתר ביז 04/07/2022 20:30
    הגב לתגובה זו
    הבאתם כאן מספר מומחים/או שממש לא שהסתובבו 7שפכו ים מלל שלא קשור לכלום ולדום דבר...האם מישהו אמר או רמז מה עומד לקרות או פיזרו ים בובקס בולשיט וסקארצ'נס לא מובנים ולא תרמו דבר....אני מבין מהם שהם כמו האהבלים שכאן שמברברים השורטיסטים יאכלו אותה.
נחושת
צילום: Ra Dragon, Unsplash

שיא של יותר מעשור: הנחושת מזנקת ומובילה את הראלי העולמי במתכות

שיבושי היצע, ציפיות להרחבה כלכלית בסין, היחלשות הדולר וחששות ממכסים בארה״ב דוחפים את מחירי הנחושת לשיאים היסטוריים ולעלייה שנתית של מעל 40%

אדיר בן עמי |
נושאים בכתבה נחושת

שוק המתכות העולמי מסיים את השנה בעליות שערים, כאשר הנחושת נמצאת במוקד לאחר שקבעה שיאי מחיר חדשים במספר בורסות מרכזיות. המתכת התעשייתית, הנחשבת סמן למצב הכלכלה העולמית, חצתה לראשונה את רף 12 אלף הדולר לטון וממשיכה להיסחר ברמות גבוהות במיוחד גם לאחר תיקונים קלים.


מחיר הנחושת זינק לשיא של כ־12,160 דולר לטון. מדובר בהמשך ישיר לראלי שנמשך מאז אוקטובר, ראלי שמעמיד את 2025 כאחת השנים החזקות ביותר לנחושת זה למעלה מעשור. העליות בנחושת משתלבות בגל רחב יותר של התחזקות בשוקי הסחורות. גם הזהב והכסף טיפסו לשיאים חדשים, על רקע מתיחות גיאופוליטית, ציפיות להקלה מוניטרית בארה״ב והיחלשות הדולר. עבור משקיעים רבים, שילוב זה מחזק את האטרקטיביות של מתכות הן כהשקעה והן כנכס גידור.


אנליסטים מציינים כי מחירי הנחושת מקבלים תמיכה גם מהציפייה לצעדים נוספים לעידוד הכלכלה הסינית. כל איתות להרחבה פיסקלית או מוניטרית בסין מתורגם במהירות לעליות במחירי מתכות תעשייתיות, בשל משקלה המרכזי של המדינה בצריכה העולמית.


ברקע העליות עומדים גם שיבושי היצע ממשיים. מאז אוקטובר אירעו תקלות חמורות במספר מכרות גדולים, שפגעו ביכולת הייצור והציפו מחדש חששות ממחסור. גם לפני אותם אירועים, אנליסטים כבר הזהירו כי הביקוש העתידי עלול לעלות על ההיצע בשנים הקרובות.


שוק הנחושת צפוי להיכנס לגרעונות משמעותיים

בג׳פריס מעריכים כי גם בתרחיש של צמיחה עולמית מתונה, סביב 2% בשנה, שוק הנחושת צפוי להיכנס לגרעונות משמעותיים כבר במהלך השנה הקרובה. הערכה זו מחזקת את ההבנה כי הלחץ בשוק אינו זמני בלבד.


2025 בשווקים2025 בשווקים
מעבר לים

סיכום 2025: וול סטריט מפגינה עוצמה, מיום ה"שחרור" ועד לשיא כל הזמנים

במשך שנת 2025 נרשמו זעזועים רבים בשווקים, חלקם קשורים ישירות לכלכלה, חלקם פחות, החל מ"יום השחרור, ועד השבתת המשקל - כל אחד מהם מספיק כדי לגרום לשוק דובי משמעותי, אבל למרות הכל וול סטריט רושמת שנה נוספת, שלישית ברציפות, של עליות חדות; וגם - מה מצפה בשנת 2026?

גיא טל |


השנה הסוערת שהסתיימה בעליות דו ספרתיות

הגיע העת לסכם את שנת 2025, שנה סוערת למדי שהושפעה מהרבה מאד גורמים לאו דווקא כלכליים. סך הכל וול סטריט הפגינה חוסן אל מול זעזועים רבים, החל ממלחמת הסחר באפריל, דרך השבתת הממשל הארוכה ביותר בהיסטוריה, אינפלציה דביקה באזור ה-3% ועד לחששות מפני התפוצצות בועת הבינה המלאכותית, במידה ואכן מדובר בבועה. מי זוכר כבר את ה"איום" של "דיפסיק" הסיני שהפיל את השווקים לכמה שבועות ונעלם כלא היה בתוך השנה רבת האירועים. סך הכל, למרות הכל, מדד ה-SP500 מסיים שנה שלישית רצופה עם עליות נאות שמסתכמות בכ-17% נכון לשעת כתיבת שורות אלו, ואילו הנאסד"ק עם שנה נוספת של יותר מ-20%. הדאו לא מפגר הרבה מאחור עם כ-14%. שלא כרגיל, השווקים הבנלאומיים הציגו תשואות טובות אף יותר, עם 22% בדאקס, 21% בפוטסי הבריטי, 26% בניקיי ו-29% בהאנג סנג. אילו האירועים המרכזיים שהשפיעו על השווקים בשנה החולפת. 

ינואר: דיפסיק והנפילה של אנבידיה – בועת הבינה המלאכותית

בינואר 2025 חווה שוק השבבים את אחד הרגעים הדרמטיים ביותר שלו. חברת הסטארט-אפ הסינית DeepSeek הכריזה על פיתוח מודל R1 בעלות מזערית יחסית למודלים המערביים, תוך שימוש בשבבים סיניים פחות חזקים. ההכרזה הזו זעזעה את הנחת היסוד של וול-סטריט לפיה יש צורך בחומרה יקרה של אנבידיה כדי להשיג ביצועים ברמה גבוהה. ב-27 בינואר 2025 רשמה אנבידיה הפסד של כ-589 מיליארד דולר בשווי השוק ביום אחד – הירידה היומית הגדולה בהיסטוריה עבור חברה בודדת. למרות זאת, החברה הצליחה להתאושש במהלך השנה ולהגיע לשווי של 5 טריליון דולר, כשהיא נתמכת בביקוש בלתי פוסק מצד ענקיות הענן. התעוררו ספקות ביחס לשאלה האם החברה הסינית אכן פתחה מודל בעלות כזו, אם אכן לא היה שימוש בשבבים של אנבידיה בצורה כזו או אחרת ועוד. בסופו של דבר, השוק גם התחיל להבין שמלבד "אימון המודל" יש גם את ה"שימוש במודל" שדורש לא פחות ואולי אף יותר כוח מחשוב, והביא להוצאות עתק על בניית תשתיות מחשוב שיאפשרו את השימוש ההולך וגובר בבינה המלאכותית. יחד עם זאת ההתגברות על האנקדוטה של דיפסיק לא חיסלה את החששות סביב "בועת הבינה המלאכותית", חשש שחזר לכותרות פעם אחר פעם במהלך השנה מסיבות שונות. החברות הגדולות ממשיכות להוציא הוצאות עתק על בניית תשתיות יקרות, כשההכנסות, לפחות לבינתיים, לא מצדיקות את ההוצאות. חשש מיוחד מעוררת חלוצת הבינה המלאכותית חברת OpneAI שחותמת על חוזים בשווי מאות מיליארדי דולרים, כשלא ברור האם ואיך תוכל לעמוד בהם, ועוד כמה זמן היתרון התחרותי שהשיגה לעצמה יחזיק מעמד מול התחרות הקשה מול גוגל, גרוק של אלון מאסק ומודלים אחרים. חברות רבות כמו אורקל מסתמכות על החוזים הללו, ובכך אופןאיאיי הופכת לסיכון מערכתי.

אפריל: זעזוע "יום השחרור"

חודש אפריל 2025 ייזכר כאחד החודשים התנודתיים ביותר בהיסטוריה של הבורסה לניירות ערך בניור יורק. הכרזת הנשיא על מכסים רחבי היקף ב-3 באפריל הובילה לצניחה של 6% ביום העוקב ועוד כמה ימים של ירידות חדות. כבר ב-9 באפריל טראמפ "גילה גמישות" או יש שיאמרו "התקפל" לנוכח שברים מהותיים בשוק האג"ח הממשלתי, והזניק את המדדים בחזרה. בסופו של דבר השוק החזיר את כל הירידות של אפריל עד מהרה וכבש שיאים חדשים בהמשך השנה, האחרון שבהם נכון לעכשיו ב-11 בדצמבר. האם המכסים אכן "ישברו" את הכלכלה האמריקאית? הנתונים שמצטברים בינתיים לא מצדיקים את הפאניקה של אפריל. נראה שלמכסים השפעה מוגבלת בלבד על האינפלציה אם בכלל, כפי שטען שר האוצר סקוט בסנט כל הזמן. 

ספטמבר: מחזור הורדת הריבית השנוי במחלוקת


לאחר כמעט שנה שלמה שהפד' חיכה לראות איך מגיבים המכסים, ומה השפעת מדיניות ממשל טראמפ על הריבית, בספטמבר סוף סוף החל הבנק המרכזי במחזור חדש של הורדת ריבית. סך הכל ביצע הפד' שלוש הפחתות ריבית רצופות של 0.25%, אך עשה זאת תוך ויכוח עז וחילוקי דעות חסרי תקדים. ההחלטה האחרונה הייתה שנויה במחלוקת במיוחד עם שלושה מתנגדים, לראשונה מאז ספטמבר 2019. חילוקי הדעות טבעיים לנוכח המצב הכלכלי המורכב: חולשה מתגברת בשוק העבודה מצד אחד, ואינפלציה דביקה מצד שני. הסיטואציה הזו מעמידה את הפד' בין הפטיש לסדן, כשמצד אחד האינפלציה הגבוהה דורשת השארת ריבית מגבילה ומצד שני החולשה בשוק העבודה דורשת תמריצים מוניטריים בדמות הורדת ריבית.