ג'נט ילן לקונגרס: "להגדיל את תקרת החוב או שארה"ב תפשוט רגל"
שרת האוצר האמריקאית, ג'נט ילן, שלחה הודעה חריגה וחריפה ליו"ר הקונגרס, ננסי פלוסי, והפצירה בה להעלות את תקרת החוב האמריקאית עד סוף החודש הבא, אחרת לא יישאר מזומן בקופת הממשל, מה שיוביל לחדלות פירעון של הממשל בארה"ב.
"עיכוב יכול לפגוע ביכולת של הממשל לעמוד בכל התחייבויותיו, כנראה שיסב נזק בלתי הפיך לכלכלה האמריקאית ולשווקים הפיננסיים בעולם", כתבה ילן לפלוסי והוסיפה כי "למדנו מהעבר שהמתנה לרגע האחרון בהעלאת התקרה יכול לייצר הרס לעסקים, לביטחון הצרכני, להעלות את עלויות של הלוואות קצרות טווח למשלמי המסים ולפגוע בצורה שלילית בדירוג האשראי של ארה"ב".
כל עוד תקרת החוב הנוכחית נותרת על כנה, היא אינה מאפשרת לממשל האמריקאי להנפיק אג"ח חדש כדי לממן את הפעילויות הממשלתיות השוטפות. תקרת החוב הנוכחית עומדת על 22 טריליון דולר, שעליה הוחלט באוגוסט 2019 והושהתה עד יולי השנה.
ועדת התקציבים של הקונגרס העריכה ביולי האחרון כי תקרת החוב החדשה תעמוד על כ-28.5 טריליון דולר. למרות שפלוסי אמרה כי הקונגרס לא ייתן לממשל להגיע למצב הזה, בינתיים, לפי הדיווחים בארה"ב אין התקדמות במגעים להעלאת התקרה.
- לקראת 2025: האופטימיות נצחה, נצלו את ההטבות המס ואל תשאירו כסף בעו"ש
- דו"ח המכירות הקמעונאיות עשוי להמשיך את הראלי בוול סטריט
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בכל מקרה, אם ארה"ב תגיע לחדלות פירעון ההשפעות של האירוע יחרגו בהרבה מתחומי ארה"ב, מאחר והדולר, יחד עם הממשל האמריקאי, מהווים את לב לבו של מערך הפיננסים הגלובלי. פשיטת רגל תוביל כנראה לנפילות חריגות בשווקים ברחבי העולם ויזרקו אותו למיתון.
מנגד, היום באיחוד האירופאי הודיעו על התחלת צמצום רכישות האג"ח כחלק מהאמצעים שהבנק המרכזי האירופאי השית כדי להתמודד עם השלכות המגפה. יום, לאחר דיונים שנערכו בימים האחרונים, הבנק האירופאי המרכזי (ECB) הודיע כי ימשיך לרכוש אג"ח, כחלק מתוכנית רכישות החירום של המגפה (PEPP), אך יתחיל במהלך של הפחתת הרכישות שנאמדו בכ-80 מיליארד אירו בחודש מאז תחילת המגפה.
"מועצת הנגידים מעריכה כי ניתן לשמר תנאים פיננסיים טובים עם קצב רכישות מואט של רכישות נכסים תחת ה-PEPP, כשתנאים אלה לא היו קיימים ב-2 הרבעונים האחרונים", נמסר בהודעה מטעם ה-ECB, שם הוסיפו כי ישמרו על גמישות בנוגע להמשך מדיניות רכש האג"ח והוסיפו כי במארס יבחנו מחדש את המדיניות.
- 13.כלכלת ארצות הברית = dead man walks (ל"ת)משקיע 11/09/2021 20:08הגב לתגובה זו
- 12.SHIKA 10/09/2021 17:22הגב לתגובה זוארצות הברית של אמריקה שומרת כבר 15 שנים על רמת חיים לא דרך יצירת ערך שוטף אלא על ידי אכילת נכסי ההון שצברה. לפני 15 שנה זה היה באמצעות לקיחת הלוואות כנגד נכסים (משבר הסאב פרים) , הלוואות שלא יכלו להחזיר, אחר כך הדפסת דולרים לאין קץ. עד מתי אפשר להדפיס דולרים? עד שאי אפשר. והאי אפשר הזה לא מתקשר ולא מתריע - פשוט ביום בהיר הערך של הדולר ישאף לאפס. למה? כי ככה זה.
- 11.קישקוש בלבוש (ל"ת)רני 10/09/2021 10:15הגב לתגובה זו
- 10.דירה=קורת גג=צורך בסיסי של האדם (ל"ת)דירה=קורת גג 10/09/2021 06:31הגב לתגובה זו
- 9.sheckila 10/09/2021 04:47הגב לתגובה זומזמן פשטה רגל
- 8.הכתובת על הקיר (ל"ת)מטח 10/09/2021 02:05הגב לתגובה זו
- 7.אזרח 09/09/2021 22:50הגב לתגובה זוהדפסת דולרים (ניירות) ללא כיסוי, צריכה לפי הכלכלה להוריד את ערך הדולר בצורה יותר משמעותית. מגיעים למגבלה של הממשל להדפיס ולשחק בערך המניות ואגח....
- 6.והשוק...יורד פחות מחצי אחוז. הזויים.. (ל"ת)אני 09/09/2021 21:52הגב לתגובה זו
- 5.הפרשן 09/09/2021 21:11הגב לתגובה זואו שנפשוט רגל. אחר כך מספרים לי על מהפיכה טכנולוגית וצמיחה ופריון. חחחח בלי כסף מהאוויר כל הכלכלה העולמית לא קיימת, והרי ברור שמתישהו מישהו או משהו שלא יכול לשרת את החוב יקרוס וכל החגיגה תיגמר. כאן כמובן אין הפתעות תקרת החוב תעלה ושכל העולם יקפוץ
- 4.מאני 09/09/2021 21:07הגב לתגובה זוכאילו לא ברור שיעבור ויגדילו את החוב. אמריקה היא אדיקט לעוד חוב ועוד חוב. לא יכולים להיגמל. סאקרים. שיקרסו
- 3.או שאפשר לצמצם הוצאות כמו קצבאות עתק לפרזיטים עצלנים (ל"ת)אורן סמית 09/09/2021 21:00הגב לתגובה זו
- 2.לדעתי הולכים לתיקון של 100 נקודות בחודש הקרוב. (ל"ת)מני 09/09/2021 19:06הגב לתגובה זו
- נוסטרדמוס 10/09/2021 23:47הגב לתגובה זוהרבה יותר מזה. סנופי ירד 50 אחוז מכאן, בהצלחה לנשארים
- 1000 נקודות בלי להניד עפעף ואז קריסה.. (ל"ת)למני 10/09/2021 22:25הגב לתגובה זו
- 1.פירמידה אחת גדולה (ל"ת)מגן הציבור 09/09/2021 18:51הגב לתגובה זו
מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל. קרדיט: רשתות חברתיות"פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס לא ישרדו במתכונת הנוכחית עד סוף העשור"
מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל, טוען כי פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס-בנץ לא ישרדו במתכונתן הנוכחית עד סוף העשור; לדבריו, גרמניה תקועה בדיון “מופנה אחורה” במקום להשקיע בדור הבא של התחבורה: הרכב החשמלי והאוטונומי, ואומר כי “העתיד הוא נהיגה אוטונומית, לא נוסטלגיה”
הסערה האחרונה בתעשיית הרכב הגרמנית התפרצה בעקבות ראיון טלוויזיוני שבו הזהיר פרופ’ מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל ואחד מהקולות המשפיעים בכלכלה האירופית, כי ייתכן ששלושת יצרניות הרכב הגדולות בגרמניה, פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס-בנץ, לא ישרדו במתכונתן הנוכחית עד סוף העשור. "אני לא רואה סיכוי ממשי לכך שבשנת 2030 הן ייראו כפי שהן נראות היום", אמר שולאריק. "אם התעשייה הזו לא תשנה כיוון, היא תחדל להתקיים במבנה הנוכחי".
לדבריו, ייתכן שגרמניה תצטרך לאמץ "פתרון בסגנון וולוו", כלומר, כניסת משקיע אסטרטגי זר, אולי סיני, שיביא עמו טכנולוגיה, הון ושווקים חדשים. שולאריק הזכיר כי וולוו השוודית שייכת מאז 2010 לקבוצת ג'ילי הסינית, מהלך שהציל את החברה ממשבר והחזיר אותה לקדמת הבמה העולמית.
הדיון מסתכל אחורה
הביקורת של שולאריק אינה כלפי החברות בלבד, אלא גם כלפי השיח הציבורי והפוליטי בגרמניה. לדבריו, המדינה עסוקה בויכוחים מיושנים על תעשיית הדיזל והאנרגיה במקום להתמודד עם האתגר הבא: הרכב האוטונומי. "יש לי חשש אמיתי שאנחנו שוכחים את המהפכה הבאה", אמר. "בזמן שאנחנו מתווכחים על מה שהיה, סין וארה”ב כבר משקיעות הון עתק במערכות נהיגה אוטונומיות ובינה מלאכותית לרכב".
שולאריק טען כי אם גרמניה לא תבצע שינוי מיקוד טכנולוגי אמיתי, היא תמצא עצמה מאחור בעידן שאחרי המנוע החשמלי, עידן הנהיגה החכמה.
תגובות נגד: “תחזית מנותקת מהמציאות”
יו״ר התאחדות תעשיית הרכב הגרמנית (VDA) דחתה את תחזיתו של שולאריק וכינתה אותה “אבסורדית”. לדבריה, היצרניות הגרמניות הן עדיין “חברות מצליחות ובעלות עתיד,” אך הן סובלות ממדיניות אנרגיה לא עקבית, עלויות ייצור גבוהות ומיסוי מכביד. פוליטיקאי בכיר מהמפלגה הירוקה, שהינו המועמד לתפקיד ראש ממשלת באדן-וירטמברג, לב תעשיית הרכב, הביע אופטימיות זהירה: “דיימלר לא תהיה בידיים סיניות כל עוד נעשה את העבודה שלנו,” אמר. “אם כולנו, החל בממשלה וכלה במהנדסים, ניקח אחריות, נוכל לשמור על המובילות של גרמניה בתחום התחבורה.”
- שינוי חד בחוקי ההגירה וההתאזרחות בגרמניה
- גרמניה חותמת על הסכם הגנה נגד רחפנים עם סטארט-אפ מקומי
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
המשבר בתעשיית הרכב הגרמנית
הפסדי עתק וירידות חדות ברווחיות מציבים את תעשיית הרכב הגרמנית בנקודת מפנה. פולקסווגן ופורשה דיווחו על הפסדים של מיליארדי יורו, ומרצדס-בנץ רשמה ירידה של 50% ברווח הנקי ברבעון האחרון. במקביל, הייצור הסיני הזול של רכבים חשמליים, לצד מכסים אמריקניים גבוהים ומדיניות אירופית מסורבלת, חונקים את כושר התחרות של היצרניות האירופיות.
בנוסף, שערוריית הדיזל-גייט ממשיכה לפגוע באמון הצרכנים ובמיתוג “Made in Germany”.
אילון מאסק ב"הופעה" לבעלי המניות (X)שיעור מאילון מאסק: איך לדרוש טריליון דולר ולקבל את זה
בעלי המניות של טסלה אישרו למאסק חבילת תמריצים חדשה בהיקף עצום של 400 מיליון מניות, שמחזירה את חלקו בחברה ל־25%. מאחורי המספרים הבלתי נתפסים מסתתרת אסטרטגיית משא ומתן מבריקה וגם לא מעט אגו
לאחרונה החליטו בעלי המניות של טסלה Tesla -3.68% להעניק לאילון מאסק חבילת תמריצים חדשה הכוללת 400 מיליון מניות נוספות. זה מצטרף ל־380 מיליון מניות שכבר ברשותו. המספרים כמעט בלתי נתפסים, אבל מאחוריהם מסתתר שיעור מעניין על ניהול משא ומתן וגם על הגבול הדק שבין ביטחון עצמי לחוצפה.
מאסק ביקש דבר אחד: להחזיר את חלקו בחברה ל־25%. הוא לא נימק מדוע, לא הציג טיעונים ולא ניסה לשכנע. הוא פשוט אמר שזה מה שהוא רוצה וקיבל את מבוקשו. החבילה הקודמת שלו, מ־2018, הייתה שווה אז כמה מיליארדי דולרים והיום מוערכת בכ־120 מיליארד. לכך מתווספת חבילת התמריצים מ־2012, ששווייה כיום כ־34 מיליארד דולר. במילים אחרות, עוד לפני העסקה החדשה, מאסק נהנה משכר ממוצע של כ־12 מיליארד דולר בשנה. לא בדיוק “עבודה בחינם”.
הפעם, החוזה כולל תנאי שאפתני במיוחד: מאסק צריך להוביל את טסלה לרווח תפעולי של 400 מיליארד דולר במהלך שנה אחת. לשם השוואה, טסלה צפויה להרוויח השנה כ־13 מיליארד דולר. כדי לעמוד ביעד, הוא צריך להגדיל את הרווחים פי שלושים.
האסטרטגיה היא לב הסיפור
הסכומים הם לא לב הסיפור, אלא האסטרטגיה. ג’ו־אלן פוזנר, פרופסורית לניהול באוניברסיטת סנטה קלרה, הסבירה שמאסק השתמש בעקרון “העיגון”. טכניקה שבה המספר הראשון שמועלה במשא ומתן קובע את המסגרת לכל המספרים הבאים. אם ההצעה הראשונה גבוהה מדי, שאר ההצעות יסתובבו סביבה. מאסק לא התחיל נמוך ולא בנה את הדרישות בהדרגה, הוא פתח בגדול, בטריליון דולר, מה שגרם לכל סכום אחר להיראות סביר בהשוואה.
- מילד שקט שסובל מבריונות ל"מלך העולם" וזה לא טראמפ
- הדרך לטריליון דולר: האם אילון מאסק יגיע ליעד?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
פוזנר הסבירה שזו בדיוק הסיבה שכדאי להיות הראשון שמגיש הצעה במשא ומתן. אם מועמד לעבודה מצהיר שהוא שווה חצי מיליון דולר בשנה, גם אם המעסיק חשב להציע 150 אלף, השכר הסופי יהיה קרוב בהרבה להצעה הגבוהה.
