בלאקרוק: בעקבות הברקזיט כדאי להשקיע יותר בבריטניה, ארה"ב ובשווקים מתעוררים
בעקבות הברקזיט, מומחי חברת ניהול הנכסים הגדולה בעולם, בלאקרוק, הגדילו את הפוזיציות שלהם במניות בבריטניה, לצד השקעות בארה"ב ובשווקים מתעוררים.
הם סבורים כי המניות האירופאיות בעלות סיכויים לסגור את פערי הערכת השווי לעומת העולם והחליטו לתת משקל חסר לאגרות החוב, במיוחד באג"ח ארה"ב במקביל הם הקטינו אחזקה באגרות החוב של מדינות הפריפריה בגוש האירו למצב ניטרלי, "כיוון שהתשואות של מדינות אלה ירדו כמעט לשפל שיא והמרווחים הצטמצמו". בחברת הניהול אומרים שהם "מעדיפים כעת מניות על פני אשראי, מכיוון שהשווי שלהן נראה אטרקטיבי יותר. אנו גם מרחיבים את ההטיה המחזורית שלנו: אנו משדרגים את המניות האירופיות למצב ניטרלי, מכיוון שאנו רואים פוטנציאל של השוק לסגור את פערי הערכת השווי שלו לעומת שאר העולם. בעקבות הברקזיט, אנו בבלאקרוק נוקטים לראשונה במשקל עודף במניות בבריטניה, ונשארים במשקל עודף במניות גם בארה"ב ובשווקים מתעוררים."
בבלאקרוק מסבירים כי: "הנושא הנומינלי החדש שמסמן תגובה עמומה יותר בתשואות האג"ח הנומינליות לעלייה באינפלציה מאשר בעבר - נשחק מאז השנה שעברה. עלייה של 1% במדד האינפלציה בארה"ב ל-10 שנים הביא בדרך כלל לעלייה של 0.9% בתשואות האג"ח ל-10 שנים מאז 1998. אמנם מאז מרץ האחרון טיפס מדד האינפלציה ב-1.2% והתשואות הנומינליות עלו ב-0.5% בלבד, אבל התשואות המותאמות לאינפלציה (התשואות הריאליות) נפלו כתוצאה מכך".
"אנו צופים שכלכלה מתחזקת, דחיפה פיסקלית משמעותית ועליית האינפלציה יגדילו עוד יותר את התשואות הנומינליות השנה, אם כי בשיעור נמוך יותר ביחס לתקופות דומות בעבר. אנו מצפים מהבנקים המרכזיים להישען על חששות השוק בנוגע לעליות רמות החוב ולהשאיר את הריבית נמוכה בתקופה הקרובה. עם זאת, אם הנרטיב לגבי רמות החוב הגבוהות, בשילוב עם עליית האינפלציה, ישתנה, הוא עלול בסופו של דבר לערער את אמונת השווקים במשטר הריבית הנמוכה – והדבר ישליך על כל סוגי הנכסים".
"לסיכום, אנו מצפים שרמת הנומינלי החדש שלנו של צמיחה חזקה ותגובה מתונה בתשואות האג"ח הנומינליות בארה"ב לאינפלציה גבוהה יותר תמשיך להתקיים, גם לאחר מהלכים משמעותיים בשוק. זה תומך בעמדתנו הטקטית בעד סיכון" עם זאת, בחברת הניהול מסתייגים ומציינים כי סיכון מרכזי מבחינתם יהיה "עלייה נוספת בתשואות לטווח הארוך כאשר השווקים מתמודדים עם ריסטארט כלכלי שעשוי לנצח את ציפיות האינפלציה. זה עלול לעלות את התנודתיות, למרות שאנחנו מאמינים שהפד יפעיל את כובד משקלו כנגד מהלכים חדים כלשהם. תשואות אג"ח אמריקאיות ל-10 שנים הגיעו לרמות הגבוהות ביותר מזה כמעט שנה. התשואות הנומינליות טיפסו מאז ספטמבר, אך עוצמת העלייה פיגרה לעומת העלייה בציפיות האינפלציה בתקופה זו. התשואות הריאליות נותרו יציבות בטרטוריה שלילית, יחד עם מניות בארה"ב שהגיעו לשיא חדש לאור התקווה לגירוי הפיסקלי. מחירי הנפט הגולמי עלו לרמות הגבוהות ביותר מזה למעלה משנה, כאשר גל קור קיצוני ונדיר פגע בייצור נפט בטקסס, המדינה הגדולה ביותר לייצור נפט בארה"ב."
- תשואות האג"ח הארוכות מטפסות - למה זה קורה עכשיו ומה המשמעויות
- חשש מבועה בשוק האג"ח הקונצרני בארה"ב - השערים עולים, התשואות יורדות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ישראל נפגעה - אבל פחות
קרן המטבע העולמית הורידה לאחרונה את צפי הצמיחה באירופה בשנה הקרובה, כאשר התמ"ג צפוי לעמוד על כ-4.2%, לאחר שירד בממוצע ב-5.9% ב-2020. בסיכומה של שנת הקורונה מתברר כי ישראל נפגעה פחות מרוב המדינות המפותחות - וזה בהחלט סימן חיובי. על פי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, התמ"ג של ישראל ב-2020 התכווץ ב-2.4%, והתוצר לנפש התכווץ ב-4.1%, אך ביחס לעולם מצבנו טוב.
בספרד למשל, התכווץ התוצר לנפש ב-11.4%, בבריטניה ירד התוצר לנפש ב-10.4%, בצרפת ב-8.7%, בקנדה ב-6.3%, בגרמניה ב-5.1%, ביפן ב-5%, בהולנד ב-4.9%. בארה"ב (4.2%), בשבדיה (4.1%) ובאירלנד (4%) התכווץ התוצר בדומה לישראל.
ראוי לציין כי דווקא במדינות ש"ניצחו את הקורונה" כמו ניו זילנד ואוסטרליה היה מחיר לניצחון על הקורונה, כאשר בניו זילנד התכווץ התוצר לנפש ב-6.1% ובאוסטרליה התוצר התכווץ ב-5.4%. באוסטרליה התושבים נאלצו להסתגר בבתיהם במשך מספר חודשים ואילו ניו זילנד נאלצה לוותר על התיירים כדי למנוע מהמגפה להיכנס והמשמעות היא פגיעה קשה בתיירות, שהיא אחד ממקורות ההכנסה העיקריים במדינה.
- הבנק המרכזי של צרפת מוריד תחזיות
- אפל תחזור למסלול? סימנים חיוביים ראשונים לביקוש לאייפון 17
- תוכן שיווקי צברתם הון? מה נכון לעשות איתו?
- המניה הישראלית שזינקה אתמול פי 5 וצפויה להמשיך לעלות גם היום
- 3.כותבי תרחישים 05/03/2021 15:09הגב לתגובה זודגש- הערכה בלבד : הדולר 3.31=למעלה= ל 3,39 אל תגידו לא ידענו
- 2.מה???? ראיתם את הגרפים? (ל"ת)שימי 22/02/2021 22:55הגב לתגובה זו
- 1.גיל 22/02/2021 15:59הגב לתגובה זוכשתפסידו כסף אל תבכו אחר כך.בימים אלו במיוחד שוקי המניות מגלמים עתיד ורוד במיוחד.אין לחברות לאן לצמוח.המשבר כשהוא יבוא הוא יגיע בהפתעה.ואז כל האנליסטים היהירים יסבירו לכם את זאת לא צפינו.מיליוני אנשים בעולם פשטו את הרגל ומאות אלפים מתו במגיפה.והמוסדיים צריכים למכור למישהו אם לא תהיה מפולת בשווקים.למי הם ימכרו?.לפראייארים במחירים מנופחים.ראו הוזהרתם

פיטר לינץ' - "המניות הטובות ביותר לקנות הן אלה שאף אחד לא שמע עליהן עדיין"
ב-1977, בגיל 33, לינץ' קיבל את ניהול קרן מג'לן של פידליטי, שהיתה אז קרן קטנה יחסית עם 18 מיליון דולר בלבד. במשך 13 השנים הבאות הוא הפך אותה לקרן הגדולה בעולם, עם 14 מיליארד דולר מנוהלים. לדבריו, "הדבר החשוב ביותר הוא לא כמה אתה צודק אלא כמה אתה מרוויח
כשאתה צודק"
הוא נולד ב-19 בינואר 1944 בניוטון שבמסצ'וסטס. פיטר לינץ' גדל במשפחה אירית-אמריקאית ממעמד הביניים. אביו, תומאס לינץ', היה פרופסור למתמטיקה בבוסטון קולג' ונפטר מסרטן כשפיטר היה רק בן 10. המוות המוקדם של האב אילץ את המשפחה להתמודד עם קשיים כלכליים, ופיטר החל לעבוד כנער סבל במועדון גולף יוקרתי כדי לעזור בפרנסת המשפחה. דווקא שם, במועדון הגולף, הוא נחשף לראשונה לעולם ההשקעות דרך שיחות ששמע בין אנשי עסקים עשירים.
לינץ' למד היסטוריה בבוסטון קולג' ואחר כך עשה MBA בוורטון. הוא שירת שנתיים בצבא כקצין ארטילריה בקוריאה ובווייטנאם. ב-1966, בזמן שעדיין היה סטודנט, הוא התמחה בפידליטי כאנליסט קיץ. המנהלים בחברה התרשמו ממנו והציעו לו משרה קבועה אחרי הצבא. הוא התחיל כאנליסט מתכות וכימיקלים, ובהדרגה התקדם בחברה.
במהלך לימודיו, לינץ' השקיע את כל חסכונותיו, בסכום כולל של 1,000 דולר, במניית חברת תעופה בשם קטנה. המניה עלתה מ-7 דולרים ל-33 דולר בתוך שנה וחצי בזכות מלחמת וייטנאם שהגבירה את הביקוש להובלת מטענים צבאיים. הרווח הזה מימן את כל לימודי התואר השני שלו. באופן אירוני, הוא הרוויח מהמלחמה שבה נלחם מאוחר יותר כחייל.
ב-1977, בגיל 33, לינץ' קיבל את ניהול קרן מג'לן של פידליטי, שהיתה אז קרן קטנה יחסית עם 18 מיליון דולר בלבד. במשך 13 השנים הבאות הוא הפך אותה לקרן הגדולה בעולם, עם 14 מיליארד דולר מנוהלים. התשואה השנתית הממוצעת שלו היתה 29.2% - כמעט כפול מהתשואה של מדד S&P 500. מי שהשקיע 1,000 דולר בקרן ביום שלינץ' קיבל אותה היה מחזיק 28 אלף דולר ביום שבו פרש.
- פיטר לינץ׳: ״אם ילד בן 11 לא מבין למה אתה מחזיק את המניה - כדאי שלא תחזיק בה״
- פיטר לינץ על ההשקעות שהוא מצטער שלא לקח
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
החיים האישיים שלו סבלו מההצלחה המקצועית. לינץ' עבד 90-80 שעות בשבוע, ביקר במאות חברות בשנה וקרא אינספור דו"חות. אשתו קרולין, שעמה התחתן ב-1968 ויש להם שלוש בנות, כמעט שלא ראתה אותו. ב-1990, בשיא הצלחתו ובגיל 46 בלבד, הוא הודיע על פרישה. הסיבה הרשמית היתה רצון לבלות יותר זמן עם המשפחה, אבל היו גם שמועות על בעיות בריאות מהלחץ הכבד. "כשהילדים שלי היו קטנות, פספסתי יותר מדי רגעים חשובים. לא רציתי לפספס את שנות הנעורים שלהן", הוא אמר.

טראמפ: תפסיקו לדווח רבעונית
בפוסט שפרסם ב-Truth Social, קורא נשיא ארה״ב לבטל את חובת הדיווח הרבעוני של חברות ציבוריות ולהסתפק בדיווח חצי-שנתי; לטענתו, בכפוף לאישור ה-SEC, שינוי כזה יציב את החברות האמריקאיות בעמדה תחרותית יותר מול סין, יחסוך כסף ויאפשר למנהלים להתמקד בניהול במקום ביעדים קצרי טווח
נשיא ארה"ב, דונלד טראמפ, הצהיר כי יש לבטל את חובת הדיווח הרבעוני של חברות ציבוריות בארה"ב ולהסתפק בדיווח פעמיים בשנה. בפוסט שפרסם ברשת החברתית שלו, Truth Social, הסביר טראמפ כי השינוי, בכפוף לאישור רשות ניירות הערך האמריקאית (SEC), עשוי לחסוך עלויות לחברות, להפחית את העומס הרגולטורי ולאפשר להנהלות להתמקד בניהול אסטרטגי של עסקיהן במקום במרדף אחר עמידה ביעדים קצרי טווח.
טראמפ השווה בין המודל האמריקאי, הנשען על דיווחים רבעוניים (טפסי 10-Q) ועל דוח שנתי מלא (10-K), לבין סין, שלדבריו מתכננת את מהלכיה
העסקיים לטווחים של 50-100 שנה. "לא טוב שחברות אמריקאיות נאלצות לרדוף אחרי מספרים רבעוניים במקום לחשוב לטווח ארוך," כתב. הוא ציין כי מעבר לדיווח חצי-שנתי יעניק לחברות גמישות, יפחית את ההוצאות הניהוליות ויאפשר להן לתכנן לטווח רחב יותר.
כיום, חובת הדיווח הרבעוני נועדה להבטיח שקיפות לציבור המשקיעים, לספק מידע פיננסי עדכני ושוויוני, ולחזק את אמון השוק. ה-SEC מבהירה כי הדיווחים התכופים נועדו ליצור "מגרש משחקים שוויוני" בין משקיעים פנימיים לחיצוניים. עם זאת, טראמפ הדגיש כי הניסיון הבינלאומי מצביע על כך שניתן לוותר על החובה, היות ובאיחוד האירופי ובבריטניה כבר בוטלה חובת הדיווח הרבעוני, וחברות נדרשות להציג דו"חות חצי-שנתיים ושנתיים בלבד, במטרה לעודד תכנון ארוך טווח.
המהלך של טראמפ עשוי להשפיע דרמטית על מבנה שוק ההון האמריקאי:
מצד אחד, הוא עשוי להקל על חברות ולהקטין את הלחץ התקשורתי והפיננסי סביב כל רבעון; מצד שני, הוא עלול לפגוע בשקיפות ובזרימת המידע למשקיעים ולגרום לחשש מפני עלייה בפערי מידע ובסיכון למשקיעים הקטנים. מומחים מדגישים כי בעוד שחברות גדולות יכולות לנהל תקשורת ישירה
עם שוק ההון גם ללא דיווח רבעוני, עבור חברות קטנות ובינוניות שקיפות שוטפת היא קריטית למשיכת הון ואמון משקיעים. הצעת טראמפ מגיעה על רקע העובדה שהוא עצמו מחזיק בשליטה ברשת Truth Social, שהפכה לחברה ציבורית ב-2024 באמצעות מיזוג עם SPAC. בכך עולה השאלה האם ליוזמה
יש גם אינטרסים עסקיים ישירים, לצד הרצון המוצהר לשנות את כללי המשחק בוול סטריט.