קניון
צילום: תמר מצפי

כלכלת ישראל ב-2020: נפגעה, אבל פחות מאשר ב-OECD

ביחס לעולם מצבנו טוב: במדינות המפותחות התכווץ התוצר בממוצע ב-5.9% (לעומת 4.1% בארץ) וזה המחיר במדינות ש"ניצחו את הקורונה"; גם הצריכה הפרטית ירדה - האם הציבור ישכיל לצרוך פחות ולחסוך גם בעתיד?
נתנאל אריאל | (5)
נושאים בכתבה תוצר לנפש תמג

מגפת הקורונה פגעה בכלכלה העולמית, אך בסיכומה של שנת הקורונה מתברר כי ישראל נפגעה פחות מרוב המדינות המפותחות - וזה בהחלט סימן חיובי. על פי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, התמ"ג של ישראל ב-2020 התכווץ ב-2.4%, והתוצר לנפש התכווץ ב-4.1%, אך ביחס לעולם מצבנו טוב: במדינות המפותחות התכווץ התוצר בממוצע ב-5.9%.

הממשלה ממשיכה להגדיל את ההוצאה הציבורית: ההוצאה לצריכה ציבורית עלתה השנה ב- 2.9%, בהמשך לעלייה של 2.8% בשנת 2019. ההוצאה לצריכה האזרחית עלתה ב-3.9%, כאשר הקניות נטו עלו ב 14.1% ומשקפת בין היתר את ההוצאות החריגות של הממשלה בעקבות משבר הקורונה עבור הצטיידות רפואית. התמורה לשכירים (שמשקפת את שעות העבודה בפועל) הכלולה בהוצאה לצריכה האזרחית ירדה ב-3.7% בעקבות המגבלות שחלו על העסקת העובדים במהלך השנה. ההוצאה לצריכה ביטחונית ירדה ב-.0.4% לאחר עלייה של 1.8% בשנת 2019.

מתברר שאפשר להוציא פחות ואולי אפילו לחסוך: ההוצאה של הציבור לצריכה פרטית ירדה ב-9.4% בשנת 2020 לאחר עלייה של 3.8% בשנת 2019. הצריכה הפרטית לנפש ירדה ב-11.1%. מדובר בירידה בהוצאות על דיור, דלק, חשמל, ולמוצרי מותרות. מנגד, ההוצאה על מזון, משקאות וטבק לנפש עלתה ב-0.6%. 

בעקבות הסגרים שירותים נוספים כמו אירוח ותרבות והפנאי ירדו בכ-28%. ההוצאה על הלבשה והנעלה, טקסטיל לבית, כלי עבודה ובית קטנים חשמליים, מוצרי בידור ופנאי וחפצים אישיים ירדה ב-2020 ב-9.4%. ההוצאה על הלבשה והנהלה ירדה ב-11.3%. ההוצאות לכלי רכב לשימוש פרטי ירדו ב-16.4% למרות העלייה החדה ברכישת כלי רכב ברבעון הרביעי כתוצאה מהקדמת הרכישות בשל שינוי מדיניות המיסים בשנת 2021. 

האם הציבור ילמד שניתן לצמצם גם בשוטף הוצאות ולחיות ממה שיש? ניתן רק לקוות לכך, אך ההלוואות שהציבור לוקח (כלומר לחיות על חשבון העתיד) נמצאות רק בעלייה - וזו התנהלות כלכלית שגויה שכדאי להימנע ממנה ככל הניתן, גם כאשר ההכנסות נמוכות.

 

ובחזרה להשוואה הבינלאומית:

כך למשל, בספרד התכווץ התוצר לנפש ב-11.4%, בבריטניה ירד התוצר לנפש ב-10.4%, בצרפת ב-8.7%, בקנדה ב-6.3%, בגרמניה ב-5.1%, ביפן ב-5%, בהולנד ב-4.9%. בארה"ב (4.2%), בשבדיה (4.1%) ובאירלנד (4%) התכווץ התוצר בדומה לישראל.

ראוי לציין כי דווקא במדינות ש"ניצחו את הקורונה" כמו ניו זילנד ואוסטרליה היה מחיר לניצחון על הקורונה, כאשר בניו זילנד התכווץ התוצר לנפש ב-6.1% ובאוסטרליה התוצר התכווץ ב-5.4%. באוסטרליה התושבים נאלצו להסתגר בבתיהם במשך מספר חודשים ואילו ניו זילנד נאלצה לוותר על התיירים כדי למנוע מהמגפה להיכנס והמשמעות היא פגיעה קשה בתיירות, שהיא אחד ממקורות ההכנסה העיקריים במדינה.

קיראו עוד ב"צרכנות פיננסית"

בשנת 2020 הסתכם הגירעון הממשלתי בכ-133.8 מיליארדי ש"ח לעומת גירעון של 42.7 מיליארדי ש"ח בשנת 2019. במונחי תוצר הסתכם הגירעון בחשבון השוטף ב- 2020 ב-9.6% מהתמ"ג, לעומת גירעון של 3% ב-2019. הגידול בגרעון השוטף של המגזר הממשלתי נובע מההוצאות החריגות שהיו לממשלה בעקבות משבר הקורונה, ובמקביל לכך הגידול בגירעון מושפע גם מהירידה בהכנסות.  ההכנסות השוטפות בשנת 2020 ירדו ב-3.0% לעומת עליה של 3.2% בשנת 2019. הירידה בסך ההכנסות השוטפות נבעה בעיקר מירידה בסך המסים, ובמענק בטחוני מארה"ב.

 

סך ההוצאות השוטפות במגזר הממשלתי עלה השנה ב- 14.4% לאחר עליה של 4.4% ב-2019. עליה זו נבעה כאמור מההוצאות החריגות שהיו לממשלה בעקבות משבר הקורונה, העלייה באה לידי ביטוי בעיקר בהצטיידות רפואית, תשלומי חל"ת, מענקים לעסקים ולעצמאים, תמיכות בבתי חולים ובמענקים של הביטוח הלאומי (מענק לכל אזרח, מענק פסח ומענקי אבטלה ממושכת). ההוצאה לצריכה ציבורית, שמהווה 57.9% מסך ההוצאות השוטפות של המגזר הממשלתי, עלתה בשנת 2020 ב-5.1% במחירים שוטפים (2.9% במחירים קבועים).

 

המאזן הכולל של המגזר הממשלתי, המתקבל כסיכום של המאזן בחשבון השוטף והמאזן בחשבון ההון (הכולל הכנסות והוצאות הון ועסקאות הקשורות להשקעה בנכסים לא פיננסיים), הסתכם ב- 2020 בגירעון של 11.2% מהתוצר בהשוואה ל-3.9% בשנת 2019.

מחירי הסחורות והשירותים במשק ירדו השנה ב-0.6% לאחר עלייה של 0.7% בשנת 2019. מחירי כלל הסחורות והשירותים במשק כוללים מחירי מוצרים ושירותים מייצור מקומי ומיבוא לכל השימושים – צריכה פרטית וציבורית, השקעות בבנייה, בציוד, בכלי תחבורה, במלאי וביצוא. מחירי יבוא הסחורות והשירותים ירדו ב-6.6% כך שמחירי התוצר המקומי עלו השנה ב-0.9%.

תגובות לכתבה(5):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 5.
    בני 21/02/2021 14:07
    הגב לתגובה זו
    כסף שחור שנצבר במהלך השנים משמש לצריכה . אין לממשלה שום יכולת בשום נושא
  • 4.
    אור 17/02/2021 18:53
    הגב לתגובה זו
    קצת מבלבל, האם ביבי הרס את הכלכלה או תמך בה יותר מאחרים?
  • 3.
    מדינת השקר 16/02/2021 17:31
    הגב לתגובה זו
    משהו הזוי בפרסומים. בתקופה שרשתות המזון מעלות מחירים ואזרחים מוצאים בעיקר על מזון תקשורת ודלק המדד יורד. מדינה של נוגכלים ורמאים. כאשר מחירי הדיור עולים. לכו תתחסנו אולי זה ישבש לכם את החשיבה להאמין לממשלת הזדון הרוע והפרחים
  • 2.
    יואב 16/02/2021 14:52
    הגב לתגובה זו
    נתניהו מוצג ככשלון כלכי , בפועל ביחס לעולם ישראל נפגעה כלכלעת פחות . כלומר הניהול לא היה כל כך גרוע כמו שהתקשורת מציגה או המפלגות כמו סער , בנט לפיד וגנץ
  • 1.
    אכזבה קשה ללפיד, ליברמן, סער ובנט... (ל"ת)
    תחזית 16/02/2021 14:30
    הגב לתגובה זו
הלוואות
צילום: FREEPIK

לא רק ריבית: כך תחשבו את העלות האמיתית של ההלוואה שלכם

מדוע הריבית הנקובה היא רק קצה הקרחון של המחיר האמיתי, כיצד עמלות ומנגנוני הצמדה מייקרים את ההחזר בפועל, ואיך תוכלו להשוות בצורה מושכלת בין הצעות מהגופים המלווים כדי להימנע מהפתעות 

ענת גלעד |
נושאים בכתבה הלוואות עמלות


בעת בחינת הצעה למימון, הנתון הראשון שאליו העין נמשכת הוא הריבית הנקובה. עם זאת, בעולם ההלוואות ובמיוחד בתחום החוץ בנקאי, הריבית היא רק מרכיב אחד במשוואה. כדי להבין כמה ההלוואה שתכננתם לקחת עולה לכם באמת, יש להכיר את המנגנונים השקופים שמייקרים את העסקה, ואת המדדים שמאפשרים השוואה אמיתית בין הצעות שונות. 


העלות הראשונה - עמלת פתיחת תיק

המרכיב הראשון שמשפיע על כדאיות ההלוואה הוא עמלת פתיחת התיק או דמי הטיפול. מדובר בסכום הנגבה מראש במועד העמדת האשראי. בעוד שבמערכת הבנקאית עמלות אלו לרוב מוגדרות בתעריפונים מפוקחים (כך למשל, עמלת פתיחת תיק משכנתא עומדת על 360 ש"ח נכון לשנת 2025), 

בגופים חוץ בנקאיים המודל שונה משמעותית - שם מקובל לגבות עמלה בשיעור מסוים מסך הקרן, לרוב בין 1% ל 3%. המשמעות היא שחיקה מיידית של סכום ההלוואה: לווה המבקש 100,000 ש"ח עשוי לגלות שלחשבונו נכנס סכום נטו של 98,000 שקל בלבד, בעוד שהריבית מחושבת על מלוא הסכום המקורי. זהו למעשה קנס כניסה שמעלה משמעותית את עלות ההלוואה, במיוחד בהלוואות לתקופות קצרות.


מלכודת המדד

עלות נוספת שנוטים לשכוח היא הצמדת הקרן למדד המחירים לצרכן. בתקופות של אינפלציה, הלוואה צמודת מדד עלולה להפוך לנטל מתגלגל: גם אם הלווה משלם מדי חודש בחודשו, יתרת החוב שלו עשויה לתפוח בגלל עליית המדד. במצב כזה, הלווה משלם ריבית על סכום שהולך וגדל במקום לקטון, מה שמעלה את העלות הסופית מעבר לתכנון המקורי.

לכך מצטרפת שיטת החישוב של לוח הסילוקין. רוב ההלוואות מבוססות על לוח שפיצר, שבו ההחזר החודשי קבוע אך הרכב התשלום משתנה: בשנים הראשונות רוב התשלום מופנה לכיסוי הריבית ורק מיעוטו לכיסוי הקרן. המשמעות היא שאם לווה ירצה לפרוע את ההלוואה באמצע התקופה, הוא יגלה שיתרת החוב שלו כמעט ולא הצטמצמה, למרות ששילם סכומים נכבדים מדי חודש. הבנת מבנה לוח הסילוקין קריטית להבנת העלות לאורך זמן.

הלוואות
צילום: FREEPIK

לא רק ריבית: כך תחשבו את העלות האמיתית של ההלוואה שלכם

מדוע הריבית הנקובה היא רק קצה הקרחון של המחיר האמיתי, כיצד עמלות ומנגנוני הצמדה מייקרים את ההחזר בפועל, ואיך תוכלו להשוות בצורה מושכלת בין הצעות מהגופים המלווים כדי להימנע מהפתעות 

ענת גלעד |
נושאים בכתבה הלוואות עמלות


בעת בחינת הצעה למימון, הנתון הראשון שאליו העין נמשכת הוא הריבית הנקובה. עם זאת, בעולם ההלוואות ובמיוחד בתחום החוץ בנקאי, הריבית היא רק מרכיב אחד במשוואה. כדי להבין כמה ההלוואה שתכננתם לקחת עולה לכם באמת, יש להכיר את המנגנונים השקופים שמייקרים את העסקה, ואת המדדים שמאפשרים השוואה אמיתית בין הצעות שונות. 


העלות הראשונה - עמלת פתיחת תיק

המרכיב הראשון שמשפיע על כדאיות ההלוואה הוא עמלת פתיחת התיק או דמי הטיפול. מדובר בסכום הנגבה מראש במועד העמדת האשראי. בעוד שבמערכת הבנקאית עמלות אלו לרוב מוגדרות בתעריפונים מפוקחים (כך למשל, עמלת פתיחת תיק משכנתא עומדת על 360 ש"ח נכון לשנת 2025), 

בגופים חוץ בנקאיים המודל שונה משמעותית - שם מקובל לגבות עמלה בשיעור מסוים מסך הקרן, לרוב בין 1% ל 3%. המשמעות היא שחיקה מיידית של סכום ההלוואה: לווה המבקש 100,000 ש"ח עשוי לגלות שלחשבונו נכנס סכום נטו של 98,000 שקל בלבד, בעוד שהריבית מחושבת על מלוא הסכום המקורי. זהו למעשה קנס כניסה שמעלה משמעותית את עלות ההלוואה, במיוחד בהלוואות לתקופות קצרות.


מלכודת המדד

עלות נוספת שנוטים לשכוח היא הצמדת הקרן למדד המחירים לצרכן. בתקופות של אינפלציה, הלוואה צמודת מדד עלולה להפוך לנטל מתגלגל: גם אם הלווה משלם מדי חודש בחודשו, יתרת החוב שלו עשויה לתפוח בגלל עליית המדד. במצב כזה, הלווה משלם ריבית על סכום שהולך וגדל במקום לקטון, מה שמעלה את העלות הסופית מעבר לתכנון המקורי.

לכך מצטרפת שיטת החישוב של לוח הסילוקין. רוב ההלוואות מבוססות על לוח שפיצר, שבו ההחזר החודשי קבוע אך הרכב התשלום משתנה: בשנים הראשונות רוב התשלום מופנה לכיסוי הריבית ורק מיעוטו לכיסוי הקרן. המשמעות היא שאם לווה ירצה לפרוע את ההלוואה באמצע התקופה, הוא יגלה שיתרת החוב שלו כמעט ולא הצטמצמה, למרות ששילם סכומים נכבדים מדי חודש. הבנת מבנה לוח הסילוקין קריטית להבנת העלות לאורך זמן.