האם חבילות החילוץ יובילו את העולם למיתון כפול?
ההרס שמייצר וירוס הקורונה בכלכלה העולמית הוביל לצעדים פיסקליים חסרי תקדים מצד ממשלות העולם, בהן ארצות הברית שכבר אישרה 2.3 טריליון דולר, ממשלת יפן הוסיפה טריליון דולר, כשגם ממשלת גרמניה השמרנית אומרת כי תתמוך בשווקים בלי הגבלה. אין ברירה, באבחת הסגר, רבים מדי איבדו את פרנסתם, סקטורים שלמים נחתכו לגמרי והכלכלה עצמה עוברת שינויים מהותיים בפרק זמן קצר במיוחד.
הערכות הן כי בעולם לפחות מיליארד בני אדם איבדו מקור פרנסה או חשופים להפחתת תנאים, כולל בשכר, כתוצאה מהשלכות הנגיף. מדובר בקרוב לשביעית מתושבי העולם. שביעית. כשלא ברור מתי יסתיים המשבר ומתי אנשים יוכלו לשוב לעבודה סדירה - ואיך בכלל זה יקרה.
אז נכון, לממשלות אין ברירה אחרת. שווקים שלמים יקרסו אם לא יחולצו וההשלכות לכך יכולות להיות חמורות. אבל בכלכלה כולם מכירים את האמרה "אין ארוחות חינם". ואכן אין כאלה. מישהו בסוף תמיד משלם. השאלה היא רק מי ואיך זה יבוא לידי ביטוי במאזנים העתידיים של מדינות רבות.
המשבר כבר דופק בדלת
"משבר החוב כבר בדרך", נכתב בדוח של האקונומיסט בסוף מרץ. "לעת עתה, ממשלות מעלות את הבזבוז הפיסקלי להילחם בהשפעות המגפה, לשמר ארכיטקטורה כלכלית בסיסית ולשמור על עובדים בעבודותיהם. כתוצאה מכך, הגרעונות הפיסקליים יעלו בחדות בשנים הקרובות".
- תדיראן השקיעה 60 מיליון שקל בטכנולוגיית טיהור אוויר מזגנים עיליים
- ג'נרל מוטורס: ירידה של 35% בהכנסות הרבעון בסין אבל לא הכל שחור
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
כבר בינואר, לנוכח מדיניות הסגר שהתגבשה בסין, הבנק העולמי הזהיר ממשבר חוב עולמי, בעקבות "גל נטילת ההלוואות כגדולה והמהירה לצבירת חוב מאז שנות ה-70". אלה לא חדשות טובות, בעיקר בשל העובדה שכולנו זוכרים מה היה בשנות ה-80, שהיו פחות או יותר משבר אחד מתמשך בשווקים וגם בישראל, עם האינפלציה שגאתה והביאה לקריסת השקל.
לפי מחקר של המוסד הבינלאומי לפיננסים (IFF), במחצית הראשונה של 2019, החוב הגלובלי עלה ב-7.5 טריליון דולר והגיע לרמות שיא של 250 טריליון, כשהצפי היה לחוב של 255 טריליון עד סוף 2019. אבל אנחנו מדברים על 2019 כן. מאז קרה כל כך הרבה, שכרגע לא כל כך ברור כמה חוב התווסף - עם כי רק ממשלות ארצות הברית ויפן נטלו חוב של לפחות 3.3 טריליון דולר עם חבילות החילוץ שהוציאו עד כה.
גם בקרן המטבע העולמית חוזים את המיתון החמור ביותר מאז המשבר הגדול של 1929, כשביום רביעי האחרון, יו"ר הארגון, קריסטלינה ג'ורג'ייבה, אמרה כי מחצית ממדינות העולם פנו לקרן לקבלת סיוע.
- מאנדיי צונחת ב-19% - התחזית להמשך חלשה
- אנבידיה מזנקת 3.2%, TSMC מוסיפה 2%, מאנדיי צונחת 19% - מה עושים החוזים העתידיים?
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- הונאה של 2 מיליארד דולר - עונש של 11 אלף שנות מאסר - ומוות...
בדוח של האקונומיסט הזהירו כי המשך הלחץ הכלכלי חסר התקדים ללא תחזית קונקרטית לסיום המשבר, עלול להקשות על מדינות לצאת ממשבר החוב לאחר תום המשבר בשל היכולת המתדלדלת להמשיך ולספק חבילות חילוץ. בעבר התמודדו עם משברים כאלה באמצעי צנע תקציביים, אבל במצב כיום, כדי לעודד את הכלכלה שסובלת ומדממת, יהיה קשה להוציא אותה לפועל - כי כמעט ובלתי אפשרי להעלות מיסים. אין לאנשים מאיפה לשלם. זה יוביל לירידה בעקומת צריכה שתלך ותיפול בחדות כלפי מטה.
קריסת כלכלה אירופית גדולה תייצר תגובת דומינו?
כאן מתחילה הבעיה. הרצון להניע את הכלכלה ללא היכולת האמיתית לעשות זאת, תכניס חלק ניכר ממדינות העולם למינוף יתר, במיוחד במדינות כמו איטליה וספרד, שהחוב שלהן היה גדול עוד לפני המשבר, זה עלול להיות הרסני במיוחד.
בטווח הזמם הבינוני, מדינות מפותחות רבות עלולות למצוא את עצמן על קצהו של משבר חוב", כתבה אגתה דמראי, מנהלת התחזיות העולמית של יחידת התקשוב של האקונומיסט. "זה מורכב מהעובדה שמדינות אירופאיות שהושפעו בצורה הכי קשה מהמגפה, היו בעמדה חלשה מבחינה פיסקלית עוד לפני כן, כשמרבית האזור מתאושש משנים של שמרנות פיסקלית, שנובע מצבירת חובות, גרעונות פיסקליים ואוכלוסייה מזדקנת.
- 11.פפה 19/04/2020 21:54הגב לתגובה זוהגרוע מכל ( כלכלית ) עוד לפנינו הצונאמי הכלכלי מתקרב במהירות
- 10.השערה שמבוססת על כמה אבני דומינו שצריכים ליפול כמו שהם מתארים.. (ל"ת)גלפ 19/04/2020 19:26הגב לתגובה זו
- 9.אף אחד לא יודע איך הניסוי של הבנקים המרכזיים יגמר ומתי (ל"ת)תומר 19/04/2020 15:40הגב לתגובה זו
- 8.יש 19/04/2020 14:59הגב לתגובה זוכמה שפחות מתים יותר טוב. עם זאת, באיטליה ודומיה עם האוכלוסיה המזדקנת, הקורונה עשויה להוריד את נטל הפנסיות התקציביות ולאזן במקצת את העלייה של החוב. עם זאת, איני יודע אם באיטליה נהוגה השיטה התקציבית כמו בארץ או שהכסף הולך ליורשים.
- 7.עוני בפתח 19/04/2020 14:58הגב לתגובה זוהעליות בשבוע האחרון אחיזת עיניים
- 6.משקיע 19/04/2020 14:39הגב לתגובה זוהאם הדולר ירד או יעלה, זהב, סחורות, שקל, אג"ח ממשלתי, איזה מדינות יפשטו רגל וכו'
- אוקי אין בעיה התחלנו, עוד משהו? (ל"ת)עובד אצלך 19/04/2020 17:33הגב לתגובה זו
- 5.רון77 19/04/2020 14:19הגב לתגובה זוהקורונה ,אז אחריה לבטח כבר קרסה. ההדפסותהינסופיות ימשכו וימשיכו להחזיק הכלכלות עד לשלב שתגיע היפראיפלציה, ואז להדפסות לא יהיה ערך.עד אז.
- 4.קש 19/04/2020 14:08הגב לתגובה זואני לא רוצה להאשים את הקורונה במה שקורה עכשיו היא רק הטריגר למהלך מתוכנן בקפידה על ידי כלכלנים והבנק העולמי.
- 3.8 19/04/2020 13:49הגב לתגובה זוקשה להאמין. פקידים אפסים של משרדי הבריאות מפחדים ממחאה פופוליסטית. הפחד מדביק את הטלויזיות. הטלויזיות מפחידות את הציבור. הציבור מפחיד את הממשלה. הממשלה בפאניקה, וכורתת את הראש לכל המערכת הכלכלית.
- 2.היו היה 19/04/2020 13:02הגב לתגובה זוהיו צריכים לחשוב על זה קודם שהחמירו על עצמם רגולטורית. בעצם כל גרף הראה כמה אירופה שוקעת בכל שנה, הסכם פריז היה הגזרן משם הם התמוטטו, מזל שטראמפ עלה אחרת ארה"ב הייתה באותו מצב. ואם היא במצב של אירופה אפשר לסגור את העולם.
- 1.היו היה 19/04/2020 13:00הגב לתגובה זוהיו צריכים לחשוב על זה קודם שהחמירו על עצמם רגולטורית. בעצם כל גרף הראה כמה אירופה שוקעת, הסכם פריז היה הגזרן משם הם התמוטטו, מזל שטראמפ עלה אחרת ארה"ב הייתה באותו מצב. ואם היא במצב של אירופה אפשר לסגור את העולם.

איבדו עשרות אחוזים: הביטקוין נפל - וחברות אוצר הקריפטו צנחו
המודל שאפשר למשקיעים מוסדיים להיחשף למטבעות דיגיטליים דרך מניות חברות האוצר מתגלה כפגיע במיוחד, כשהביטקוין יורד ב־15%, מניות החברות קורסות פי שניים ויותר, ובוול-סטריט מזהירים: הפרמיה המנופחת גובה את המחיר
ההשקעה שנחשבה לפופולרית ביותר השנה בקרב משקיעי הקריפטו - רכישת מניות של חברות שמחזיקות במטבעות דיגיטליים כנכס מרכזי - נקלעה לתקופה קשה. מחירי הביטקוין והאתריום ירדו, ומניות אותן חברות נסוגו אף בשיעורים חדים יותר. מיקרוסטרטג'י MicroStrategy Inc 1.99% , שמוכרת כיום בשם סטרטג'י, הייתה החלוצה במודל הזה בהובלת מייקל סיילור. החברה, שהחלה כחברת תוכנה קטנה, הפכה לאחת המחזיקות הגדולות בביטקוין. בשיאה ביולי שוויה עמד על כ־128 מיליארד דולר, וכעת הוא ירד לכ־70 מיליארד.
הרעיון מאחורי חברות האוצר היה לאפשר למשקיעים מוסדיים, שלא יכלו לרכוש קריפטו ישירות, דרך עקיפה להשקעה במטבעות דיגיטליים. המשקיעים קנו מניות של חברות שהחזיקו ביטקוין או אתריום עבורם, מה שנחשב פתרון נוח למגבלות רגולציה. אלא שהמודל הזה יצר בעיה מובנית: מניות החברות נסחרו בפרמיה גבוהה ביחס לשווי האמיתי של המטבעות שברשותן. ברנט דונלי, נשיא ספקטרה מרקטס, הסביר כי “משקיעים שילמו שני דולר על כל דולר של ביטקוין שהחברות החזיקו בפועל”.
נקודת המפנה הגיעה ב־10 באוקטובר, כשנשיא ארה״ב דונלד טראמפ הכריז על הטלת מכסים חדשים על סין. ההודעה גרמה לגל מכירות בשווקים, והקריפטו הצטרף לירידות. השבתת הממשל הפדרלי וחוסר הוודאות סביב מדיניות הריבית של הבנק המרכזי הגבירו את הלחץ.
כשהנכס הבסיסי יורד, המניה יורדת יותר
מחיר הביטקוין ירד בכ־15% בחודש האחרון, אך מניית סטרטג'י איבדה 26%. הירידה החדה משקפת את האופי הממונף של החברות הללו: כשהנכס הבסיסי יורד, המניה מגיבה בעוצמה גדולה יותר. פיטר ת'יל, משקיע הון סיכון בולט, נמנה עם התומכים הבולטים בתחום חברות האוצר הקריפטו והשקיע במספר חברות מהתחום. BitMine Immersion Technologies, אחת החברות הגדולות בתחום האת'ריום שנתמכת על ידי ת'יל, איבדה יותר מ-30% מערכה בחודש האחרון. גם ETHZilla, שהחלה כחברת ביוטכנולוגיה והפכה לאוצר את'ריום בהשתתפותו של ת'יל כמשקיע, ירדה ב-23% באותה תקופה.
- שוק הקריפטו תחת לחץ: הביטקוין בדרך ל-100 אלף דולר
- הפרמיה נמחקה והמשקיעים הקטנים נשארו עם ההפסד - המקרה של זוז
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מתיו טאטל, שמנהל קרן סל שמטרתה להכפיל את תשואת סטרטג'י, חווה ירידות חדות עוד יותר, כאשר קרן MSTU שלו נפלה בכ־50%. לדבריו, “חברות אוצר דיגיטליות הן למעשה גרסה ממונפת של נכסי הקריפטו, ולכן כשהשוק יורד, זה הגיוני שהן יפלו מהר יותר.” מאט קול, מנכ"ל חברת Strive, אמר כי רבות מהחברות “תקועות”. Strive רכשה ביטקוין במחיר הגבוה בכ־10% ממחירו הנוכחי, ומנייתה ירדה ב־28%. עם זאת, קול ציין כי החברה ערוכה להתמודד עם התנודתיות בזכות גיוס הון באמצעות מניות ולא באמצעות חוב.
מאנדיי מנכליםמאנדיי צונחת ב-19% - התחזית להמשך חלשה
החברה עמדה ביעדי הרבעון, אבל סיפקה תחזית נמוכה לרבעון הבא; החשש הגדול של מאנדיי וחברות התוכנה - ה-AI מחליף את המוצר שלהם בהשקעה מאוד נמוכה
מאנדיי monday.com 4.73% דיווחה על הכנסות של 316.9 מיליון דולר ברבעון השלישי, גידול של 26% לעומת התקופה המקבילה אשתקד ומעל הציפיות שעמדו על 312.5 מיליון דולר. גם הרווח למניה שעמד על 1.16 דולר למניה היה חזק מהתחזיות של הקונסנזוס שעמדו על כ-0.9 דולר למניה ובכל זאת - המניה מאבדת כעת 19%. הסיב ההיא התחזית קדימה. התחזית היא ל-328 מיליון עד 330 מיליון דולר, בעוד שהאנליסטים ציפו לכ-333 מיליון דולר. הצמיחה היא חזות הכל בוול סטריט, וכל פיפס חשוב. עם זאת, צריך להסתכל על התמונה המלאה - אחרי הירידה בטרום, מאנדיי נסחרת במכפיל רווח של 33-34, וזאת פעם ראשונה שהיא מגיעה לרמת מכפילים יחסית נורמלית, כשעד כה המכפיל שלה היה 50-60 וצפונה.
כלומר, אולי בהדרגה החברה מצמצמת צמיחה והופכת לחברת ערך שמרוויחה ונסחרת בתמחור ערך שהוא בהגדרה נמוך יותר. אך השאלה הבאמת חשובה בקשר למאנדיי היא איך ה-AI משפיע עליה? חברות התוכנה סובלות מהסרת חסמי הכניסה של מתחרות. אפשר להרים בזכות ה-AI מערכות מתחרות בעלויות נמוכות דרמטיות. התוכנה היא כבר לא הסיפור הגדול, וזה אומר שהתחרות עשויה לגדול ושחברה בלי ייחודתתקשה להתחרות.
מאנדיי עם תפעול רחב, מוצר ומותג חזקים ויכולת שיווק ומכירה, ועדיין, האיום של ה-AI מאיים מאוד ולא רק עליה - על כל חברות התוכנה שרובן מאבדות ערך בוול סטריט בחודשים האחרונים בניגוד למגמה הכללית. מאנדיי גם סובלת מכך שגוגל מעצימה את החיפוש הצ'אטי שלה במנוע חיפוש על חשבון התוצאות המקודמות והאורגניות. היא מפרסמת בסכומים גדולים כדי להגיע ללקוחות והיא ככל הנראה נאלצת לפרסם בסכומים גדולים עוד יותר אחרי השינוי שעשתה גוגל. זה השפיע מאוד ברבעון הקודם, אז הנמיכה החברה תחזית קדימה וקרסה ב-30%, ונראה שזה נמשך.
"תוצאות הרבעון הזה משקפות את רמת הביצועים הגבוהה שלנו ואת היישום המוצלח של האסטרטגיה שלנו להמשיך ולהתרחב ללקוחות וארגונים גדולים יותר (upmarket motion) בשילוב עם הגדלת היצע המוצרים שלנו", אמרו המייסדים והמנכ"לים המשותפים של מאנדיי, רועי מן וערן זינמן. "אנחנו רואים ביקוש גובר מצד לקוחות גדולים יותר שמשתמשים במספר מוצרים במקביל כדי לייעל את תהליכי העבודה החשובים ביותר שלהם. היכולת שלנו לשלב חדשנות עם צמיחה מתמשכת מסייעת לנו להבטיח המשך הצלחה לטווח ארוך".
- מאנדיי משיקה: סוכני AI חדשים ומוצר לניהול קמפיינים כחלק מ-CRM
- מאנדיי גייסה 10 מיליון דולר לבלוקס הישראלית
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
"ברבעון הנוכחי השגנו את הרווח התפעולי Non-GAAP הגבוה ביותר אי-פעם, מה שמדגיש את המיקוד שלנו בצמיחה יעילה ורווחית", אמר אלירן גלזר, סמנכ"ל הכספים של מאנדיי. "אנחנו ממשיכים להגדיל את הפעילות שלנו באופן אחראי, באמצעות איזון בין השקעה בחדשנות והרחבת אסטרטגיית ה- go-to-market שלנו לבין משמעת תפעולית חזקה. גישה זו מאפשרת לנו לשמור על הרווחיות שלנו במקביל לצמיחה יציבה וארוכת טווח".
