שבבים
צילום: Istock

סיוה מזנקת לאחר המלצת קנייה עם אפסייד של 30%, הזדמנות?

ספקית טכנולוגיות הקישוריות האלחוטית הישראלית קופצת הערב ב-10% לשווי של 517 מיליון דולר לאחר המלצת קניה מ-NorthLand
עמית נעם טל | (1)

ספקית טכנולוגיות הקישוריות האלחוטית והחישה החכמה סיוה (סימול: CEVA) בולטת היום זינוק של 10% לשווי שוק של 517 מיליון דולר. ברקע לעליות הערב, החברה מקבלת המלצת קניה מבית ההשקעות NorthLand עם מחיר יעד של 30 דולר למניה - אפסייד של בערך 30% מהמחיר הנוכחי של מניית החברה. 

בבית ההשקעות מציינים כי הם צופים כי השילוב של פגיעה בשרשרת האספקה של החברה ביחד עם ירידה בביקושים בעקבות נגיף הקורונה צפוי לפגוע בתוצאות החברה ברבעון ה-2 של 2020. עם זאת, בבית ההשקעות לא מורידים את תחזית ההכנסות של החברה לרבעון הקרוב. 

לטענת האנליסטים ב-NorthLand, החברה עשויה להרוויח משמעותית מהעולם "לאחר נגיף הקורונה" - עולם יותר ממוחשב, יותר קולי  ופחות עם מגע אנושי. בנוסף, בבית ההשקעות צופים גידול בהשקעות לתשתית ה-G5 בסין במהלך השנתיים הקרובות. 

נזכיר כי בחודש שעבר  דיווחה החברה על תוצאותיה לרבעון האחרון של 2019. החברה דיווחה על הכנסות של 28.3 מיליון דולר, עלייה של 32% ביחס לתקופה המקבילה אשתקד. בחלוקה למקורות הכנסה, ההכנסות ממכירת רישיונות וכלי פיתוח לתכנון שבבים גדלו ב-40% לעומת הרבעון המקביל והגיעו לשיא של 14.8 מיליון דולר. ההכנסות מתמלוגים גדלו ב-24% לעומת הרבעון המקביל לשיא של 13.5 מיליון דולר.

הרווח הנקי והרווח המדולל למניה על בסיס GAAP גדלו ב-33% וב-40% והסתכמו ב-3.1 מיליון דולר וב-0.14 דולרים למניה, בהתאמה. בנטרול רישום עלות האופציות לעובדים והוצאות הקשורות לרכישות, גדל הרווח הנקי המתואם ב-29% לעומת הרבעון המקביל והסתכם ב-6.8 מיליון דולר, והרווח המתואם למניה גדל ב-30% והסתכם ב-0.3 דולרים למניה.

הרבעון הרביעי החברה חתמה על 21 הסכמים חדשים לרישוי טכנולוגיות לתכנון שבבים. 6 הסכמים היו לאספקת טכנולוגיות בתחום החישה החכמה ו-15 הסכמים לאספקת טכנולוגיות קישוריות. 10 מההסכמים שנחתמו היו עם לקוחות חדשים.  

ההסכמים נחתמו עם יצרנים בשווקי התקשורת הסלולרית דור 5 לתחנות בסיס, סמארטפונים ומכשירי IoT סלולריים; הבינה המלאכותית והראייה הממוחשבת למוצרי אלקטרוניקה, מערכות מעקב ורכב; האודיו וקישוריות בלוטות' לאוזניות סטריאו אלחוטיות; חיישני תנועה לטלוויזיות חכמות ומחשבים; וקישוריות בלוטות' ו-Wi-Fi למגוון מכשירי IoT. בפילוח גיאוגרפי, 10 מתוך 21 ההסכמים נחתמו עם קוחות בסין, 5 בארה"ב, 2 באירופה, ו-4 עם לקוחות באסיה-פסיפיק, כולל יפן.

קיראו עוד ב"גלובל"

גרף שבועי של מניית החברה בשנים האחרונות: הזדמנות?

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    דירה=קורת גג 30/03/2020 20:26
    הגב לתגובה זו
    דירה=קורת גג=צורך בסיסי של האדם
הואנג וליפ בו טאןהואנג וליפ בו טאן

אנבידיה משקיעה 5 מיליארד דולר באינטל - מיריבות לשותפות אסטרטגית

מניית אינטל מזנקת ב-33% אחרי הודעה על השקעת ענק של אנבידיה שרוכשת נתח באינטל ותקים יחד איתה תשתיות לשבבים לתעשיית ה-AI; המהלך מגיע בדחיפת הממשל האמריקאי שכבר השקיע 9 מיליארד באינטל
מנדי הניג |
נושאים בכתבה אינטל אנבידיה

ג'נסן הואנג עוזר לליפ בו טאן. מנכ"ל אנבידיה שלו היכרות קודמת עם מנכ"ל אינטל, הציע עסקה שאי אפשר לסרב לה. אנבידיה תשקיע סכום משמעותי באינטל ותפתח יחד איתה שבבים בתחום הדאטה סנטרס. אינטל שנסחרת בכ-2% מהשווי הכולל של אנבידיה, מזנקת בשיעור חד, אבל אם המיזם הזה יצליח, מדובר רק בהתחלה.  


אנבידיה משקיעה 5 מיליארד דולר באינטל - שיתוף פעולה אסטרטגי בתחום הדאטה סנטרים

מניית אינטל מזנקת 33%  לאחר הודעה דרמטית על השקעה של אנבידיה בהיקף של 5 מיליארד דולר, במחיר של 23.28 דולר למניה. ההשקעה היא חלק מהסכם אסטרטגי רחב במסגרתו החברות יפתחו במשותף מספר דורות של מוצרים ייעודיים לדאטה סנטרים ולמחשבים אישיים. נזכיר כי הממשל השקיע באינטל סכום של 9 מיליארד דולר לפני כחודשיים - הממשל האמריקאי רוכש 10% מאינטל בדיסקאונט של כ-20% 

במסחר בניו יורק בטרום נסחרת מניית אינטל במחיר של 32.4 דולר - מחיר שיא של השנים האחרונות, ומניית אנבידיה עולה בטרום ב־2.6%. המהלך נתפס כהבעת אמון יוצאת דופן בחברת אינטל, שבשנים האחרונות התמודדה עם ירידה במעמדה מול מתחרות כמו AMD ואנבידיה עצמה.

מהות העסקה

אנבידיה, שמובילה את מהפכת הבינה המלאכותית עם שבבי ה־GPU שלה, מחפשת דרכים להרחיב את היכולות בתחום השרתים וה־PC באמצעות שילוב עם טכנולוגיות ייצור השבבים של אינטל. אינטל מצידה מקבלת חיזוק הוני משמעותי לצד אפשרות לשתף פעולה עם אחת החברות הדומיננטיות ביותר בשוק.

במסגרת ההסכם, אינטל ואנבידיה צפויות לפתח במשותף ארכיטקטורות חדשות שיותאמו במיוחד ליישומים בדאטה סנטרים, תחום הצומח בקצב מסחרר עם העלייה בביקוש לשירותי בינה מלאכותית, ענן ו־edge computing.

ג'נסן הואנג וליפ בו טאן (נוצר על ידי בינה מלאכותית)ג'נסן הואנג וליפ בו טאן (נוצר על ידי בינה מלאכותית)

אינטל - העבר, ההווה והעתיד לצד אנבידיה

ענקית השבבים הוותיקה מקבלת חבל הצלה מהמתחרה לשעבר - האם זה יספיק להחזיר אותה לגדולה?

רן קידר |
נושאים בכתבה אנבידיה אינטל

היום, כאשר אינטל מצויה בשפל תדמיתי ופיננסי, נודע כי חברת אנבידיה תשקיע 5 מיליארד דולר באינטל ותשתף עמה פעולה בפיתוח שבבים חדשים לשוק השרתים, מרכזי הנתונים והמחשבים האישיים. העסקה כוללת רכישת מניות של אינטל במחיר של 23.28 דולר למניה, הנחה של 6.5% ממחיר הסגירה הקודם (הנחה של כ-30% ביחס למחיר החדש - אינטל מזנקת מעל 30%). זה הופך את אנבידיה לאחת מבעלי המניות הגדולים ביותר של אינטל, עם נתח של כ-4% מהחברה. להרחבה: אנבידיה משקיעה 5 מיליארד דולר באינטל - מיריבות לשותפות אסטרטגית

עבור אנבידיה, מדובר במהלך שמעניק דריסת רגל משמעותית ביכולות הייצור של אינטל, לרבות בחטיבת ה-Foundry שסובלת מקשיים כרוניים. עבור אינטל, זו הזדמנות לקאמבק שכה נדרש. השותפות תאפשר פיתוח שבבים משולבים המשלבים את יכולות ה-AI של אנבידיה עם ארכיטקטורת ה-x86 המסורתית של אינטל. העסקה הזו מגיעה אחרי שלפני כחודש הממשל האמריקאי השקיע כ-9 מיליארד דולר בחברה. 

מאחורי העסקה הזו מסתתר סיפור עמוק על אחת מחברות הטכנולוגיה החשובות בעולם, שעברה כברת דרך משמעותית מאז נוסדה. סיפור זה כולל ניצחונות טכנולוגיים היסטוריים, החמצות אסטרטגיות כואבות והתמודדות עם תחרות גלובלית עזה, בעיקר מצד יצרניות כמו TSMC, סמסונג ו-AMD. העסקה עם אנבידיה, עשויה להיות נקודת מפנה לאינטל. היא קיבלה הבעת אמון מהמובילה העולמית. עכשיו, נשאר "רק" להצדיק זאת. 

1968: ההתחלה - מהפכה בזיכרון ובמיקרו-מעבדים

אינטל נוסדה ב-18 ביולי 1968 בקליפורניה על ידי רוברט נויס וגורדון מור, שני מדענים פורצי דרך שעזבו את חברת Fairchild Semiconductor, לצד המשקיע ארתור רוק. השם "Intel" הוא קיצור של "Integrated Electronics", ומשקף את החזון שלהם לייצר שבבים משולבים שיהפכו את הטכנולוגיה לזולה ונגישה יותר. בתחילת הדרך, התמקדה החברה בפיתוח זיכרונות מסוג SRAM ו-DRAM, שהיו חידוש טכנולוגי משמעותי בתעשייה. עיקר ההכנסות הגיעו ממכירת זיכרונות אלה, ששימשו במחשבים מוקדמים ובציוד תעשייתי.

כבר בראשית שנות ה-70 החלה פריצת הדרך המשמעותית הראשונה: המעבד הראשון בעולם, ה-Intel 4004, הושק בשנת 1971. המעבד, אשר פותח לבקשת יצרנית מחשבונים יפנית בשם Busicom, הכיל 2,300 טרנזיסטורים והיה בעל 4 ביט בלבד. הוא סימן את המעבר ההיסטורי מהעולם האנלוגי לדיגיטלי. הוא אפשר למחשבים לבצע חישובים מורכבים יותר במקום קטן וזול, והפך את אינטל לחלוצה בתחום המיקרו-מעבדים.