בעקבות ביקוש שיא: פיגמה מעלה את יעד ההנפקה ל-1.2 מיליארד דולר
חברת התוכנה לעיצוב דיגיטלי העלתה את טווח המחירים ל-30-32 דולר למניה מהטווח המקורי של 25-28 דולר ועשויה לגייס עד 1.2 מיליארד דולר בהנפקה שנחשבת לאחת הגדולות השנה, כשנתיים לאחר שהעסקה למכירתה לאדובי ב-20 מיליארד דולר בוטלה
בעולם הטכנולוגיה, כישלונות עסקיים עשויים לעיתים להפוך להזדמנויות משמעותיות. כך גם במקרה של פיגמה, חברת התוכנה לעיצוב ושיתוף פעולה דיגיטלי, שכמעט נמכרה לאדובי לפני כשנתיים בעסקה בהיקף של 20 מיליארד דולר. העסקה בוטלה בעקבות התערבות רגולטורית, וכעת פיגמה מתקדמת לקראת הנפקה לציבור שממחישה את הערך הפוטנציאלי שלה כחברה עצמאית.
ההנפקה, שתומחרה ל־30 ביולי, נחשבת לאחת הבולטות בשוק ההון השנה. החברה הודיעה על העלאת טווח המחירים ל־30–32 דולר למניה, לעומת הטווח המקורי של 25–28 דולר — עלייה של כמעט 20%. לפי המחיר העליון, החברה עשויה לגייס עד 1.2 מיליארד דולר — מה שממקם אותה בין ההנפקות הגדולות של 2025.
הביקוש בשיא
הנתון המרשים ביותר נוגע לביקוש: לפי דיווחים בוול סטריט, נרשמו הזמנות לרכישת מניות בהיקף הגדול פי 30 מההיצע. מדובר בביקוש חריג שמעיד על עניין רב מצד משקיעים מוסדיים. כשהביקוש למניה כה גבוה כבר בשלב ההנפקה, ניתן להסיק שמשקיעים רבים רואים בפיגמה חברה עם פוטנציאל משמעותי, גם בהשוואה לעסקת המכירה שלא התממשה.
בשווי צפוי של עד 15.6 מיליארד דולר לפי מחיר המניה העליון, או עד כ־18 מיליארד דולר אם כוללים אופציות לעובדים, פיגמה עדיין מוערכת בפחות מהסכום שאדובי הציעה בעבר. עם זאת, בעיני המשקיעים, המשמעות היא אחרת: כחברה עצמאית, לפיגמה יש סיכוי להמשיך לצמוח ולהגיע לשווי גבוה יותר בטווח הארוך.
- פיגמה מאכזבת בדו״ח ראשון מאז ההנפקה - המניה נופלת
- האם פיגמה תצדיק שווי שוק של 35 מיליארד דולר?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בחירתה של פיגמה במודל הנפקה פתוח — שבו כל משקיע נדרש להגיש הצעת מחיר ומספר מניות רצוי — מצביעה על ביטחון גבוה בצד החברה. המנגנון יוצר תמריץ למשקיעים להציע מחירים גבוהים מחשש להישאר מחוץ לרשימה, ובכך עשוי לתמוך בתמחור גבוה יותר בהנפקה.
התוצאות מעורבות
מהבחינה הפיננסית, פיגמה מציגה תוצאות מעורבות: ברבעון הראשון של השנה רשמה רווח נקי של 44.9 מיליון דולר על הכנסות של 228 מיליון דולר. עם זאת, בשנת 2024 כולה הפסידה החברה 732 מיליון דולר, בעיקר בשל עלויות תפעול גבוהות. למרות זאת, קצב הצמיחה בהכנסות נותר יציב — תכונה נפוצה בקרב חברות טכנולוגיה בשלב המעבר מרכישת לקוחות לרווחיות תפעולית.
דילן פילד, מייסד ומנכ"ל החברה, צפוי לשמור על שליטה באמצעות מניות עם זכויות הצבעה מיוחדות. במכתב שפורסם לבעלי המניות לקראת ההנפקה, כתב פילד כי בכוונתו להמשיך לרכוש חברות ולהרחיב את הפלטפורמה, מה שמרמז על כוונה לבסס את פיגמה כפלטפורמה רחבה ליצירה דיגיטלית — ולא רק ככלי עיצוב גרפי.
- ענקיות הטכנולוגיה עוברות לעידן עתיר הון - כיצד ה-AI משנה את פני התעשייה
- אחרי נפילה של 26% - בכירים בפייפאל מוכרים מניות
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- קרוז, פיט או צ'אן: מיהו שחקן הקולנוע העשיר ביותר בכל הזמנים?
ההנפקה מנוהלת על ידי מספר מהבנקים הגדולים בוול סטריט, בהם מורגן סטנלי, גולדמן זקס, אלן אנד קו וג׳יי פי מורגן — מה שמעיד על היקפה ואופייה המרכזי. המניה צפויה להיסחר בבורסת ניו יורק תחת הסימול FIG.
ברקע לכל זאת עומדת עסקת אדובי שבוטלה. אדובי, יצרנית תוכנות הקריאייטיב הגדולה, נסוגה מהעסקה לאחר התנגדות רגולטורית ושילמה קנס פרישה של כמיליארד דולר. כעת, נראה כי שתי החברות הרוויחו: אדובי נמנעה מבעיות רגולציה, ופיגמה עומדת בפני גיוס הון בהיקף משמעותי, בשווי שוק שקרוב לזה שהוצע לה במסגרת העסקה ההיא.
ארנולד שוורצנגר קרדיט: גרוקקרוז, פיט או צ'אן: מיהו שחקן הקולנוע העשיר ביותר בכל הזמנים?
שחקני קולנוע גדולים ואייקוניים זה מונח ששייך בעיקר לכוכבי עבר. בשנים האחרונות, הוליווד לא הנפיקה כוכב קולנוע צעיר, מוכשר וכריזמטי כמו השמות הגדולים ביותר שעשו מאות מיליונים בתעשייה וידעו גם להפוך את השכר מהסרטים לעסקים מצליחים ולעיתים גם אימפריות שמניבות מאות מיליונים. כוכבי הקולנוע העשירים ביותר מכל הזמנים מכילים בעיקר שחקנים ששיא תהילתם היה לפני 20, 30 או אפילו 40 שנה, לפני עידן הסטרימינג וההצפה שאנחנו חווים בסרטים וסדרות טלוויזיה שעולות לאוויר כל כמה ימים ורובנו לא מזהים את השחקנים. ריכזנו עבורכם את הכוכבים שמזלם הגדול הוא שהם הגיעו להוליווד בזמן תור הזהב שלה, ידעו לדרוש ולהרוויח משכורות עתק וחשוב מכך, ידעו לקחת את ההון שעשו כשחקנים ולהפוך אותו לאימפריות עסקים.
1 # ארנולד שוורצנגר
ארנולד שוורצנגר, אחד מכוכבי הקולנוע הגדולים בהיסטוריה ומושל קליפורניה לשעבר, נמצא במקום הראשון עם הון של מיליארד וחצי דולר. שוורצנגר, שנולד בשנת 1947 בעיירה טאל שבאוסטריה, הפך מאמן פיתוח־גוף לכוכב אקשן, פוליטיקאי ומיליארדר ולפי דירוגים שונים בעולם, נחשב לכוכב הקולנוע העשיר בהיסטוריה. הסרט הקופתי המזוהה איתו יותר מכל הוא “שליחות קטלנית 2: יום הדין” (1991), שהכניס בקופות כ-520 מיליון דולר ברחבי העולם, והפך אותו לסמל עולמי של קולנוע האקשן. מבחינת רווח אישי, העסקה הטובה ביותר שעשה הייתה דווקא מהקומדיה “תאומים” (1988), שבה ויתר כמעט על שכר בסיס וקיבל אחוזים מהרווחים כאשר לפי דיווחים, הרוויח מהסרט מעל 40 מיליון דולר.
שוורצנגר כיכב גם בסרטים אייקוניים נוספים כמו “רונאן הברברי”, שקרים אמיתיים” ו"זיכרון גורלי”. מעבר למשכורות מהסרטים ומתפקידו כמושל קליפורניה בין השנים 2003 ל-2010, חלק עצום מהונו הגיע מהשקעות מוקדמות בנדל"ן בקליפורניה עוד לפני שהתפרסם. כבר בשנות ה-20 לחייו היה מיליונר נדל"ן, ובהמשך היה שותף ברשת המסעדות Planet Hollywood ששיא הצלחתה היה בשנות ה-90', ובעסקים בתחומי הכושר והבידור. הוא היה נשוי לעיתונאית מריה שרייבר, במשך יותר מ-25 שנה עד לגירושים בשנת 2021, ולזוג ארבעה ילדים.
- הדירוג שקובע חד משמעית: הפועל ב"ש ומכבי חיפה בתחתית, בית"ר בצמרת
- שביתת התסריטאים נגמרה - מה אומר ההסכם שנחתם?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
2 # דוויין "דה רוק" ג'ונסון
הונו של דה רוק (דוויין ג'ונסון) מוערך בכ-1.2 מיליארד דולר. הוא נולד ב-1972 בהייברד, קליפורניה, למשפחת מתאבקים, והתחיל את הקריירה שלו ככוכב WWE לפני שהפך לאחד מכוכבי הקולנוע המבוקשים בעולם. את הונו העצום עשה בזכות שילוב של שכר גבוה משוברי קופות שכיכב בהם, אחוזים מהרווחים ועסקים חוץ־קולנועיים. אחד הסרטים המצליחים ביותר שבהם השתתף הוא “מהיר ועצבני 7 ”, שהכניס כ-1.5 מיליארד דולר ברחבי העולם והפך לשובר קופות ענק. בשנים האחרונות ג'ונסון חתם על עסקת־שיא עם אמזון על סרט האקשן “Red One”, שבגינה קיבל חבילת שכר של כ-50 מיליון דולר, באחת העסקאות הגבוהות שנרשמו אי־פעם לשחקן בסרט סטרימינג. ג'ונסון כיכב גם בלהיטים כמו “ג'ומנג'י: שורדים בג'ונגל” שהכניס כ-962 מיליון דולר וב“מואנה” (בקולו של מאוי).
ענקיות הטכנולוגיהענקיות הטכנולוגיה עוברות לעידן עתיר הון - כיצד ה-AI משנה את פני התעשייה
ענף הטכנולוגיה נכנס לשלב חדש. שנים דיברו על חברות הענק כעסקים שמייצרים עוד הכנסה כמעט בלי להגדיל עלויות. אבל המציאות של הבינה המלאכותית דוחפת אותן לטריטוריה אחרת לגמרי. היום הן נראות הרבה יותר כמו תעשיות כבדות שזקוקות להון עצום כדי להמשיך לרוץ. במרכז המגמה עומדות מיקרוסופט Microsoft Corp 1.37% , גוגל Alphabet -0.78% ואמזוןAmazon.com Inc. -1.22% . שלושתן פתחו את הכיס בהיקפים שלא נראו בענף. תשתיות AI, חוות שרתים, חוזי ענן ארוכי טווח וציוד מחשוב מתקדם. בתוך תקופה קצרה הן השקיעו מעל 600 מיליארד דולר, והמספרים ממשיכים לעלות.
מה שמרתק הוא שהחברות האלו יכלו להרשות לעצמן את ההשקעה. הן נכנסו לעידן הבינה המלאכותית כמעט ללא חוב, עם הרבה מזומן ותזרים חזק. הן נהנו מרווחי עתק של השנים האחרונות, שלא קשורים דווקא ל־AI. עכשיו התחושה היא שהן משתמשות בכסף כדי לשמור על ההובלה. עם זאת, משהו חורק. רואים את זה בשקט במאזנים. כריות המזומנים מתכווצות. מיקרוסופט, שבעבר כמעט מחצית מנכסיה היו במזומן ובהשקעות קצרות טווח, נמצאת היום בפחות מחמישית. אצל אמזון וגוגל הסיפור דומה. הנכסים גדלים, אבל המזומן לא עומד בקצב.
זה לא מסתיים שם. התזרים של גוגל ואמזון חלש יותר לעומת השנה הקודמת. גם אצל מיקרוסופט התמונה פחות יפה כשמכניסים לחישוב התחייבויות לעלויות תשתית שמופיעות מחוץ לדוח. במילים פשוטות, גם ענקיות כאלה מתחילות להרגיש את העומס.
האנליסטים כבר מצפים לעלייה דרמטית נוספת בהוצאות בשנה הבאה. מיקרוסופט צפויה להוציא כ־159 מיליארד דולר, אמזון כ־145 מיליארד וגוגל תתקרב ל־112 מיליארד. בתוך ארבע שנים מדובר כבר על טריליון דולר. רובו על AI. בינתיים ההכנסות עדיין מחזיקות את המערכת, כאשר שלושתן גדלות בקצב שמאפשר להן להמשיך להשקיע. אבל זה לא יהיה מספיק לאורך זמן. ברגע שההוצאות הופכות למפלצת, חברות חייבות לגייס חוב. מטא כבר עשתה זאת כשגייסה 30 מיליארד דולר. אורקל הוציאה 18 מיליארד נוספים, רק כדי לעמוד בדרישות התשתית.
השינוי לענף עתיר הון
הענף שהיה מזוהה עם צמיחה כמעט אינסופית והוצאות יציבות הופך לענף עתיר הון. כל החלטה אסטרטגית הופכת להימור על מיליארדים. כל עיכוב בביקושים או טכנולוגיה שנזנחת עלולים להפוך השקעה יקרה לנטל. זה משפיע גם על הדרך שבה משקיעים מסתכלים על חברות טכנולוגיה. פחות תשומת לב לכמות המשתמשים בשירות מסוים ויותר לביצועים של מערכות AI. יותר עניין בהתחייבויות עתידיות ובהסכמי ענן, ופחות במשפטים כלליים על חדשנות.
