פיגמהבעקבות ביקוש שיא: פיגמה מעלה את יעד ההנפקה ל-1.2 מיליארד דולר
חברת התוכנה לעיצוב דיגיטלי העלתה את טווח המחירים ל-30-32 דולר למניה מהטווח המקורי של 25-28 דולר ועשויה לגייס עד 1.2 מיליארד דולר בהנפקה שנחשבת לאחת הגדולות השנה, כשנתיים לאחר שהעסקה למכירתה לאדובי ב-20 מיליארד דולר בוטלה
בעולם הטכנולוגיה, כישלונות עסקיים עשויים לעיתים להפוך להזדמנויות משמעותיות. כך גם במקרה של פיגמה, חברת התוכנה לעיצוב ושיתוף פעולה דיגיטלי, שכמעט נמכרה לאדובי לפני כשנתיים בעסקה בהיקף של 20 מיליארד דולר. העסקה בוטלה בעקבות התערבות רגולטורית, וכעת פיגמה מתקדמת לקראת הנפקה לציבור שממחישה את הערך הפוטנציאלי שלה כחברה עצמאית.
ההנפקה, שתומחרה ל־30 ביולי, נחשבת לאחת הבולטות בשוק ההון השנה. החברה הודיעה על העלאת טווח המחירים ל־30–32 דולר למניה, לעומת הטווח המקורי של 25–28 דולר — עלייה של כמעט 20%. לפי המחיר העליון, החברה עשויה לגייס עד 1.2 מיליארד דולר — מה שממקם אותה בין ההנפקות הגדולות של 2025.
הביקוש בשיא
הנתון המרשים ביותר נוגע לביקוש: לפי דיווחים בוול סטריט, נרשמו הזמנות לרכישת מניות בהיקף הגדול פי 30 מההיצע. מדובר בביקוש חריג שמעיד על עניין רב מצד משקיעים מוסדיים. כשהביקוש למניה כה גבוה כבר בשלב ההנפקה, ניתן להסיק שמשקיעים רבים רואים בפיגמה חברה עם פוטנציאל משמעותי, גם בהשוואה לעסקת המכירה שלא התממשה.
בשווי צפוי של עד 15.6 מיליארד דולר לפי מחיר המניה העליון, או עד כ־18 מיליארד דולר אם כוללים אופציות לעובדים, פיגמה עדיין מוערכת בפחות מהסכום שאדובי הציעה בעבר. עם זאת, בעיני המשקיעים, המשמעות היא אחרת: כחברה עצמאית, לפיגמה יש סיכוי להמשיך לצמוח ולהגיע לשווי גבוה יותר בטווח הארוך.
- פיגמה מאכזבת בדו״ח ראשון מאז ההנפקה - המניה נופלת
- האם פיגמה תצדיק שווי שוק של 35 מיליארד דולר?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בחירתה של פיגמה במודל הנפקה פתוח — שבו כל משקיע נדרש להגיש הצעת מחיר ומספר מניות רצוי — מצביעה על ביטחון גבוה בצד החברה. המנגנון יוצר תמריץ למשקיעים להציע מחירים גבוהים מחשש להישאר מחוץ לרשימה, ובכך עשוי לתמוך בתמחור גבוה יותר בהנפקה.
התוצאות מעורבות
מהבחינה הפיננסית, פיגמה מציגה תוצאות מעורבות: ברבעון הראשון של השנה רשמה רווח נקי של 44.9 מיליון דולר על הכנסות של 228 מיליון דולר. עם זאת, בשנת 2024 כולה הפסידה החברה 732 מיליון דולר, בעיקר בשל עלויות תפעול גבוהות. למרות זאת, קצב הצמיחה בהכנסות נותר יציב — תכונה נפוצה בקרב חברות טכנולוגיה בשלב המעבר מרכישת לקוחות לרווחיות תפעולית.
דילן פילד, מייסד ומנכ"ל החברה, צפוי לשמור על שליטה באמצעות מניות עם זכויות הצבעה מיוחדות. במכתב שפורסם לבעלי המניות לקראת ההנפקה, כתב פילד כי בכוונתו להמשיך לרכוש חברות ולהרחיב את הפלטפורמה, מה שמרמז על כוונה לבסס את פיגמה כפלטפורמה רחבה ליצירה דיגיטלית — ולא רק ככלי עיצוב גרפי.
- הבנק המרכזי של צרפת מוריד תחזיות
- אפל תחזור למסלול? סימנים חיוביים ראשונים לביקוש לאייפון 17
- תוכן שיווקי צברתם הון? מה נכון לעשות איתו?
- המניה הישראלית שזינקה אתמול פי 5 וצפויה להמשיך לעלות גם היום
ההנפקה מנוהלת על ידי מספר מהבנקים הגדולים בוול סטריט, בהם מורגן סטנלי, גולדמן זקס, אלן אנד קו וג׳יי פי מורגן — מה שמעיד על היקפה ואופייה המרכזי. המניה צפויה להיסחר בבורסת ניו יורק תחת הסימול FIG.
ברקע לכל זאת עומדת עסקת אדובי שבוטלה. אדובי, יצרנית תוכנות הקריאייטיב הגדולה, נסוגה מהעסקה לאחר התנגדות רגולטורית ושילמה קנס פרישה של כמיליארד דולר. כעת, נראה כי שתי החברות הרוויחו: אדובי נמנעה מבעיות רגולציה, ופיגמה עומדת בפני גיוס הון בהיקף משמעותי, בשווי שוק שקרוב לזה שהוצע לה במסגרת העסקה ההיא.
פיטר לינץ' - "המניות הטובות ביותר לקנות הן אלה שאף אחד לא שמע עליהן עדיין"
ב-1977, בגיל 33, לינץ' קיבל את ניהול קרן מג'לן של פידליטי, שהיתה אז קרן קטנה יחסית עם 18 מיליון דולר בלבד. במשך 13 השנים הבאות הוא הפך אותה לקרן הגדולה בעולם, עם 14 מיליארד דולר מנוהלים. לדבריו, "הדבר החשוב ביותר הוא לא כמה אתה צודק אלא כמה אתה מרוויח
כשאתה צודק"
הוא נולד ב-19 בינואר 1944 בניוטון שבמסצ'וסטס. פיטר לינץ' גדל במשפחה אירית-אמריקאית ממעמד הביניים. אביו, תומאס לינץ', היה פרופסור למתמטיקה בבוסטון קולג' ונפטר מסרטן כשפיטר היה רק בן 10. המוות המוקדם של האב אילץ את המשפחה להתמודד עם קשיים כלכליים, ופיטר החל לעבוד כנער סבל במועדון גולף יוקרתי כדי לעזור בפרנסת המשפחה. דווקא שם, במועדון הגולף, הוא נחשף לראשונה לעולם ההשקעות דרך שיחות ששמע בין אנשי עסקים עשירים.
לינץ' למד היסטוריה בבוסטון קולג' ואחר כך עשה MBA בוורטון. הוא שירת שנתיים בצבא כקצין ארטילריה בקוריאה ובווייטנאם. ב-1966, בזמן שעדיין היה סטודנט, הוא התמחה בפידליטי כאנליסט קיץ. המנהלים בחברה התרשמו ממנו והציעו לו משרה קבועה אחרי הצבא. הוא התחיל כאנליסט מתכות וכימיקלים, ובהדרגה התקדם בחברה.
במהלך לימודיו, לינץ' השקיע את כל חסכונותיו, בסכום כולל של 1,000 דולר, במניית חברת תעופה בשם קטנה. המניה עלתה מ-7 דולרים ל-33 דולר בתוך שנה וחצי בזכות מלחמת וייטנאם שהגבירה את הביקוש להובלת מטענים צבאיים. הרווח הזה מימן את כל לימודי התואר השני שלו. באופן אירוני, הוא הרוויח מהמלחמה שבה נלחם מאוחר יותר כחייל.
ב-1977, בגיל 33, לינץ' קיבל את ניהול קרן מג'לן של פידליטי, שהיתה אז קרן קטנה יחסית עם 18 מיליון דולר בלבד. במשך 13 השנים הבאות הוא הפך אותה לקרן הגדולה בעולם, עם 14 מיליארד דולר מנוהלים. התשואה השנתית הממוצעת שלו היתה 29.2% - כמעט כפול מהתשואה של מדד S&P 500. מי שהשקיע 1,000 דולר בקרן ביום שלינץ' קיבל אותה היה מחזיק 28 אלף דולר ביום שבו פרש.
- פיטר לינץ׳: ״אם ילד בן 11 לא מבין למה אתה מחזיק את המניה - כדאי שלא תחזיק בה״
- פיטר לינץ על ההשקעות שהוא מצטער שלא לקח
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
החיים האישיים שלו סבלו מההצלחה המקצועית. לינץ' עבד 90-80 שעות בשבוע, ביקר במאות חברות בשנה וקרא אינספור דו"חות. אשתו קרולין, שעמה התחתן ב-1968 ויש להם שלוש בנות, כמעט שלא ראתה אותו. ב-1990, בשיא הצלחתו ובגיל 46 בלבד, הוא הודיע על פרישה. הסיבה הרשמית היתה רצון לבלות יותר זמן עם המשפחה, אבל היו גם שמועות על בעיות בריאות מהלחץ הכבד. "כשהילדים שלי היו קטנות, פספסתי יותר מדי רגעים חשובים. לא רציתי לפספס את שנות הנעורים שלהן", הוא אמר.
טראמפ מחייךטראמפ: תפסיקו לדווח רבעונית
בפוסט שפרסם ב-Truth Social, קורא נשיא ארה״ב לבטל את חובת הדיווח הרבעוני של חברות ציבוריות ולהסתפק בדיווח חצי-שנתי; לטענתו, בכפוף לאישור ה-SEC, שינוי כזה יציב את החברות האמריקאיות בעמדה תחרותית יותר מול סין, יחסוך כסף ויאפשר למנהלים להתמקד בניהול במקום ביעדים קצרי טווח
נשיא ארה"ב, דונלד טראמפ, הצהיר כי יש לבטל את חובת הדיווח הרבעוני של חברות ציבוריות בארה"ב ולהסתפק בדיווח פעמיים בשנה. בפוסט שפרסם ברשת החברתית שלו, Truth Social, הסביר טראמפ כי השינוי, בכפוף לאישור רשות ניירות הערך האמריקאית (SEC), עשוי לחסוך עלויות לחברות, להפחית את העומס הרגולטורי ולאפשר להנהלות להתמקד בניהול אסטרטגי של עסקיהן במקום במרדף אחר עמידה ביעדים קצרי טווח.
טראמפ השווה בין המודל האמריקאי, הנשען על דיווחים רבעוניים (טפסי 10-Q) ועל דוח שנתי מלא (10-K), לבין סין, שלדבריו מתכננת את מהלכיה
העסקיים לטווחים של 50-100 שנה. "לא טוב שחברות אמריקאיות נאלצות לרדוף אחרי מספרים רבעוניים במקום לחשוב לטווח ארוך," כתב. הוא ציין כי מעבר לדיווח חצי-שנתי יעניק לחברות גמישות, יפחית את ההוצאות הניהוליות ויאפשר להן לתכנן לטווח רחב יותר.
כיום, חובת הדיווח הרבעוני נועדה להבטיח שקיפות לציבור המשקיעים, לספק מידע פיננסי עדכני ושוויוני, ולחזק את אמון השוק. ה-SEC מבהירה כי הדיווחים התכופים נועדו ליצור "מגרש משחקים שוויוני" בין משקיעים פנימיים לחיצוניים. עם זאת, טראמפ הדגיש כי הניסיון הבינלאומי מצביע על כך שניתן לוותר על החובה, היות ובאיחוד האירופי ובבריטניה כבר בוטלה חובת הדיווח הרבעוני, וחברות נדרשות להציג דו"חות חצי-שנתיים ושנתיים בלבד, במטרה לעודד תכנון ארוך טווח.
המהלך של טראמפ עשוי להשפיע דרמטית על מבנה שוק ההון האמריקאי:
מצד אחד, הוא עשוי להקל על חברות ולהקטין את הלחץ התקשורתי והפיננסי סביב כל רבעון; מצד שני, הוא עלול לפגוע בשקיפות ובזרימת המידע למשקיעים ולגרום לחשש מפני עלייה בפערי מידע ובסיכון למשקיעים הקטנים. מומחים מדגישים כי בעוד שחברות גדולות יכולות לנהל תקשורת ישירה
עם שוק ההון גם ללא דיווח רבעוני, עבור חברות קטנות ובינוניות שקיפות שוטפת היא קריטית למשיכת הון ואמון משקיעים. הצעת טראמפ מגיעה על רקע העובדה שהוא עצמו מחזיק בשליטה ברשת Truth Social, שהפכה לחברה ציבורית ב-2024 באמצעות מיזוג עם SPAC. בכך עולה השאלה האם ליוזמה
יש גם אינטרסים עסקיים ישירים, לצד הרצון המוצהר לשנות את כללי המשחק בוול סטריט.
