
יקר יותר לצרכן, אטרקטיבי יותר ליצרן: על מכרז החשמל הגדול בארה"ב
ביקושי AI מטיסים את מחירי החשמל בארה"ב ומשקפים ביקוש קיצוני של מרכזי הדאטה, עיכוב בהקמת תחנות חדשות ותחילת עידן שבו חשמל הופך לנדל"ן השקעות
חברת ניהול מערכת החשמל האזורית הגדולה בצפון אמריקה, PJM Interconnection, דיווחה על תוצאה דרמטית במכרז ההקצאה השנתי: מחיר השיא שנקבע הוא 329.17 דולר ל‑MW ליום מגלם עלייה של כ‑22% לעומת המכרז הקודם ו־800% מהמחיר שנקבע ב־2023. סך ההתחייבות למשק החשמל לשנים 2026-2027 עומד כעת על 16.1 מיליארד דולר, לעומת 14.7 מיליארד דולר בעבר.
הגורם המרכזי לזינוק הוא הדרישה ההולכת וגדלה של מרכזי דאטה מתקדמים המשרתים את תעשיית הבינה המלאכותית. אזורים כמו "Data Center Alley" בוירג'יניה, ביתם של עשרות מתקנים בבעלות אמזון (AWS), מיקרוסופט, מטא, גוגל ועוד, צורכים כמויות חשמל עצומות. כל אחד מהמתקנים יכול להגיע לרמות ביקוש של עיר קטנה. הבעיה מחריפה בשל קצב איטי של חיבור מתקנים חדשים לרשת ופרישה מואצת של תחנות כוח ותיקות, עד כדי כך ש‑PJM העריכה כי עד 30% מהקיבולת הנוכחית תצא משימוש עד 2030.
בין הגורמים להיצע נמוך במכרז נרשמה ירידה בפקטור הזמינות (ELCC): תחנות גז ירדו מ-74% ל-69%, ותחום ניהול זמן הביקוש (מנגנון שמאפשר להפחית באופן יזום את צריכת החשמל מצד צרכנים מסחריים או תעשייתיים) ירד מ-76% ל-69%, מה שהוביל לירידה של כ-3.4 ג׳יגה-וואט בזמינות בפועל. תגובת הביקוש ירדה לרמת שפל של עשור, עם כ-5.5 ג׳יגה-וואט בלבד, במקום תחזיות לעלייה של כ-2 ג׳יגה-וואט. בנוסף, חיבור פרויקטים חדשים לרשת מתעכב משמעותית, ויוזמות לקיצור זמני המתנה לא צפויות להבשיל לפני 2030.
המשמעות לצרכנים, ולהבדיל ליצרני החשמל
המשמעות לצרכנים היא תוספת צפויה של 1% עד 5% בחשבונות החשמל הביתיים. בחוזים מסחריים, בעיקר מול חוות שרתים, כבר ניכרת עלייה של 2 עד 5 דולר לכל מגה־וואט־שעה. באזורים מסוימים, כמו וירג׳יניה ומרילנד, דווח על תעריפים שהגיעו לרמות של 440 עד 466 דולר ליום למגה-וואט. העלויות הגואות מעוררות קריאות להתערבות רגולטורית, אך בשלב זה לא צפוי שינוי מהותי מבית המחוקקים או ה־FERC (הרגולטור הפדרלי האמריקאי לענייני אנרגיה).
- הביקוש הגדל לחשמל מחייב ביטול מכסות ייצור ופתיחה מלאה של שוק החשמל לתחרות
- המועמד לנגיד בנק ישראל נעצר בחשד לקבלת שוחד, והממציא הדגול הולך לעולמו
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
זוהי הפעם הראשונה שבה המכרז מצהיר על מחיר תקרה ורצפה, והמהלך נועד לצמצם את תנודתיות המחיר.
המנגנון הונהג לאחר ביקורת ציבורית ופוליטית בעקבות זינוק חריג במחירי המכרזים בשנת 2023. המכרז הנוכחי, קובע תקרה של 329 דולר ליום ורצפה של 175 דולר. אף על פי כן, המחיר הסופי הגיע בדיוק לתקרה, דבר שממחיש את מגבלת ההיצע הקיימת ואת הקושי לאזן בין ביקוש מוגבר מצד
תעשיות עתירות חשמל כמו AI לבין קיבולת הייצור וההולכה של הרשת הקיימת.
המחירים הגבוהים מספקים רוח גבית לשוק המיזוגים והרכישות בתחום האנרגיה. עסקאות שבוצעו במהלך 2025 נעשו לפי מכפיל של 7x על EV/EBITDA, בהתבסס על מחירים של כ-270 דולר ל־MW ליום. כעת, כאשר המחיר בפועל עומד על 329 דולר, השווי של הנכסים הקיימים מזנק והדבר עשוי להוביל לעסקאות נוספות, בעיקר בתחום תחנות הכוח מבוססות גז.
וכמובן, שהעלייה במחירי החשמל מייצרת הזדמנות ליצרנים, במיוחד עבור חברות שמפעילות תחנות כוח פרטיות (IPPs) כמו Vistra Vistra Energy 5.28% , Constellation Energy Constellation Energy Group Inc 6.39% , Talen Energy 6.25% Talen Energy ו־NRG NRG Energy Inc. לצד זאת, חברות המייצרות ציוד לתחנות כוח או פלטפורמות ניהול עומסים, כגון Generac עGenerac Holdings 1.54% ו־Schneider Electric Schneider Electric 1.83% , גם הן יכולות להרוויח מביקושים גוברים למערכות גיבוי והתייעלות אנרגטית בקרב מרכזי נתונים וצרכנים תעשייתיים. עבור חלק מהחברות, מדובר גם בהזדמנות תמחור מחודשת, על רקע שוק שצמא לאמינות אנרגטית.
- ממשל טראמפ דוחף לקצר את זמני חיבור מרכזי המידע לרשת החשמל
- טסלה אחרי הדוחות: האנליסטים חלוקים והמניה נחלשת
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- 10 הצבאות העשירים בעולם ואיפה ממוקם צה"ל?
ההקשר הרחב יותר כולל ביקושים שצפויים לצמוח בעשרות אחוזים בשנים הקרובות, כאמור, בשל קצב הגידול החד בצריכת החשמל של מרכזי הנתונים. לפי ההערכות, קצב ההשקעה בתחנות כוח ובשדרוג הרשת אינו מדביק את קצב הצמיחה של מרכזי הנתונים. התחזיות מדברות על כך שכ־30% מהקיבולת הנוכחית ב-PJM עלולה להיסגר עד 2030, ללא תחליף זמין.
B2 (X)10 הצבאות העשירים בעולם ואיפה ממוקם צה"ל?
מדינות העולם מגדילות את ההוצאות הביטחוניות לאור ריבוי המלחמות והמתחים, אז מיהם הצבאות העשירים בעולם - יש הפתעות
הוצאות הביטחון הן חלק משמעותי מתקציבים של מדינות וזה יילך ויגדל. מדינות נאט"ו יכפילו את תקציבי הביטחון שלהם ב-3-4 שנים, כשבמקביל קיימים חששות מהתלקחויות ועימותים גדלים. אנחנו אחרי סיום מלחמה ממושכת עם הישגים משמעותיים בכל הזירות. צה"ל הוכיח את עצמו במלחמה כשהוא גם הצבא הראשון שהתמודד בהצלחה עם איומי טילים, כטב"מים ורחפנים בהיקף גדול וממספר זירות. אין ספק שהכוח, מעמד והחוזקה של צה"ל מבין צבאות העולם עלה משמעותית, אבל כשבוחנים את החוזק לפי היקף ההשקעה הכספית, ישראל לא בטופ.
הוצאות הביטחון בישראל מוערכות בכ-45 מיליארד דולר. ישנם דירוגים הממקמים את צה"ל במקום ה-12 ויש אפילו הממקמים אותו במקום 17. כנראה שמבחינת יכולות אנחנו בעשירייה המובילה
המחקרים והבדיקות על היקפי תקציבי הביטחון בעולם מציגים עלייה של 9% בהוצאות הביטחון בשנה שעברה לכ-2.72 טריליון דולר, כשהשנה זה צפוי להגיע ל-3 טריליון דולר. העלייה בתקציבי הביטחון היא התלולה ביותר מאז סוף המלחמה הקרה, ומיוחסת למתח הגובר באירופה, במזרח אסיה, במזרח התיכון ובמקומות נוספים בעולם. הנה עשרת הצבאות העשירים ביותר.
1 # ארצות הברית
תקציב ביטחון: 997 מיליארד
דולר (2024)
אחוז מהתמ"ג: 3.4%
כוח אדם משוער: כ-2.1 מיליון כולל מילואים (1.33 מיליון פעילים)
- ארה"ב פורסת מערכת THAAD בישראל - איך השווקים יגיבו?
- לוקהיד מרטין עקפה את הציפיות ועדכנה תחזיות - המניה עולה ב-3%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ארצות הברית ממשיכה להוביל את העולם וחלק מזה הוא בזכות הצבא החזק שלה. היא משקיעה יותר מכל מדינה אחרת, היא מפתחת יותר מכל מדינה אחרת והיא מתכננת עכשיו "כיפת זהב" - סוג של "כיפת ברזל". שלנו, רק הרבה יותר גדולה-רחבה ועם הרבה יותר כלים.
קתרין קונולי (X)אירלנד בפני מהפך: המועמדת השמאלנית צועדת לניצחון מוחץ בבחירות לנשיאות
קתרין קונולי מובילה בפער גדול על יריבתה; הבחירות משקפות שינוי עמוק באירלנד על רקע משבר דיור חריף ומתיחות סביב ההגירה
אירלנד עומדת בפני בחירות נשיאותיות מכריעות בסוף השבוע הקרוב, כאשר קתרין קונולי, פוליטיקאית עצמאית ותיקה המזוהה עם השמאל, מובילה בסקרים בפער של כ-19% על פני הת'ר האמפריז, שרה לשעבר ממפלגת פיין גייל המרכזית-ימנית. הסקרים האחרונים, שפורסמו מצביעים על תמיכה של כ-44% לקונולי לעומת 25% להאמפריז, כאשר כ-30% מהמצביעים עדיין מהססים. זה נראה סופי.
אף שתפקיד הנשיא באירלנד הוא בעיקרו סמלי וייצוגי, ללא סמכויות חקיקתיות או מנהלתיות ישירות, ניצחון סוחף לקונולי מבטא את השינוי בתודעה הפוליטית האירית, על רקע משבר הדיור המתמשך, מתיחויות סביב הגירה ואי-שוויון שגדל.
הבחירות, שיתקיימו היום ותוצאותיהן יתפרסמו בשבת, מגיעות ברגע קריטי בהיסטוריה האירית. המדינה, שנהנית מצמיחה כלכלית מהירה בשנים האחרונות בזכות ענפי ההייטק והפרמצבטיקה, מתמודדת עם אתגרים פנימיים חריפים: מחירי דיור שזינקו ב-10% בשנה האחרונה, מחסור של כ-250 אלף יחידות דיור ומתיחות חברתית סביב זרם מבקשי מקלט שמובילה למהומות אלימות.
מקורות שמרניים באירלנד טוענים כי הבחירות הללו חושפות "פרצה אלקטורלית", מצב שבו הציבור, מתוסכל ממדיניות הממשלה, עלול להעניק כוח סמלי לדמות שמאלנית רדיקלית כמו קונולי, שתחזק את הלחץ על מדיניות ההגירה והכלכלה. מבקרים מהימין מגדירים זאת כ"בחירה בין סדר לאנרכיה, בין ממשלה יציבה לבין קולות שמאלניים שמסכנים את הכלכלה האירית."
קונולי: מהתנגדות למלחמות ועד תמיכה בזכויות חברתיות
קתרין קונולי, בת 68 מגאלווי, היא דמות ותיקה בפוליטיקה האירית אך לא שגרתית. כעורכת דין ופסיכולוגית בהכשרתה, היא החלה את דרכה במפלגת הלייבור בשנות ה-80, אך עזבה אותה ב-1996 בעקבות חילוקי דעות אידיאולוגיים והפכה לפעילה עצמאית. נבחרה לפרלמנט (Dáil) ב-2016 כעצמאית, שימשה כסגנית יו"ר הפרלמנט בין 2020 ל-2024, והייתה חברה בוועדת התקציב הציבורית, שם ביקרה בחריפות את כשלי הממשלה בניהול הכספים הציבוריים.
