יקר יותר לצרכן, אטרקטיבי יותר ליצרן: על מכרז החשמל הגדול בארה"ב
ביקושי AI מטיסים את מחירי החשמל בארה"ב ומשקפים ביקוש קיצוני של מרכזי הדאטה, עיכוב בהקמת תחנות חדשות ותחילת עידן שבו חשמל הופך לנדל"ן השקעות
חשמל חברת ניהול מערכת החשמל האזורית הגדולה בצפון אמריקה, PJM Interconnection, דיווחה על תוצאה דרמטית במכרז ההקצאה השנתי: מחיר השיא שנקבע הוא 329.17 דולר ל‑MW ליום מגלם עלייה של כ‑22% לעומת המכרז הקודם ו־800% מהמחיר שנקבע ב־2023. סך ההתחייבות למשק החשמל לשנים 2026-2027 עומד כעת על 16.1 מיליארד דולר, לעומת 14.7 מיליארד דולר בעבר.
הגורם המרכזי לזינוק הוא הדרישה ההולכת וגדלה של מרכזי דאטה מתקדמים המשרתים את תעשיית הבינה המלאכותית. אזורים כמו "Data Center Alley" בוירג'יניה, ביתם של עשרות מתקנים בבעלות אמזון (AWS), מיקרוסופט, מטא, גוגל ועוד, צורכים כמויות חשמל עצומות. כל אחד מהמתקנים יכול להגיע לרמות ביקוש של עיר קטנה. הבעיה מחריפה בשל קצב איטי של חיבור מתקנים חדשים לרשת ופרישה מואצת של תחנות כוח ותיקות, עד כדי כך ש‑PJM העריכה כי עד 30% מהקיבולת הנוכחית תצא משימוש עד 2030.
בין הגורמים להיצע נמוך במכרז נרשמה ירידה בפקטור הזמינות (ELCC): תחנות גז ירדו מ-74% ל-69%, ותחום ניהול זמן הביקוש (מנגנון שמאפשר להפחית באופן יזום את צריכת החשמל מצד צרכנים מסחריים או תעשייתיים) ירד מ-76% ל-69%, מה שהוביל לירידה של כ-3.4 ג׳יגה-וואט בזמינות בפועל. תגובת הביקוש ירדה לרמת שפל של עשור, עם כ-5.5 ג׳יגה-וואט בלבד, במקום תחזיות לעלייה של כ-2 ג׳יגה-וואט. בנוסף, חיבור פרויקטים חדשים לרשת מתעכב משמעותית, ויוזמות לקיצור זמני המתנה לא צפויות להבשיל לפני 2030.
המשמעות לצרכנים, ולהבדיל ליצרני החשמל
המשמעות לצרכנים היא תוספת צפויה של 1% עד 5% בחשבונות החשמל הביתיים. בחוזים מסחריים, בעיקר מול חוות שרתים, כבר ניכרת עלייה של 2 עד 5 דולר לכל מגה־וואט־שעה. באזורים מסוימים, כמו וירג׳יניה ומרילנד, דווח על תעריפים שהגיעו לרמות של 440 עד 466 דולר ליום למגה-וואט. העלויות הגואות מעוררות קריאות להתערבות רגולטורית, אך בשלב זה לא צפוי שינוי מהותי מבית המחוקקים או ה־FERC (הרגולטור הפדרלי האמריקאי לענייני אנרגיה).
- הביקוש הגדל לחשמל מחייב ביטול מכסות ייצור ופתיחה מלאה של שוק החשמל לתחרות
- המועמד לנגיד בנק ישראל נעצר בחשד לקבלת שוחד, והממציא הדגול הולך לעולמו
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
זוהי הפעם הראשונה שבה המכרז מצהיר על מחיר תקרה ורצפה, והמהלך נועד לצמצם את תנודתיות המחיר.
המנגנון הונהג לאחר ביקורת ציבורית ופוליטית בעקבות זינוק חריג במחירי המכרזים בשנת 2023. המכרז הנוכחי, קובע תקרה של 329 דולר ליום ורצפה של 175 דולר. אף על פי כן, המחיר הסופי הגיע בדיוק לתקרה, דבר שממחיש את מגבלת ההיצע הקיימת ואת הקושי לאזן בין ביקוש מוגבר מצד
תעשיות עתירות חשמל כמו AI לבין קיבולת הייצור וההולכה של הרשת הקיימת.
המחירים הגבוהים מספקים רוח גבית לשוק המיזוגים והרכישות בתחום האנרגיה. עסקאות שבוצעו במהלך 2025 נעשו לפי מכפיל של 7x על EV/EBITDA, בהתבסס על מחירים של כ-270 דולר ל־MW ליום. כעת, כאשר המחיר בפועל עומד על 329 דולר, השווי של הנכסים הקיימים מזנק והדבר עשוי להוביל לעסקאות נוספות, בעיקר בתחום תחנות הכוח מבוססות גז.
וכמובן, שהעלייה במחירי החשמל מייצרת הזדמנות ליצרנים, במיוחד עבור חברות שמפעילות תחנות כוח פרטיות (IPPs) כמו Vistra Vistra Energy 3.46% , Constellation Energy Constellation Energy Group Inc 2.02% , Talen Energy 0.17% Talen Energy ו־NRG NRG Energy Inc. לצד זאת, חברות המייצרות ציוד לתחנות כוח או פלטפורמות ניהול עומסים, כגון Generac עGenerac Holdings 0.98% ו־Schneider Electric Schneider Electric -1.83% , גם הן יכולות להרוויח מביקושים גוברים למערכות גיבוי והתייעלות אנרגטית בקרב מרכזי נתונים וצרכנים תעשייתיים. עבור חלק מהחברות, מדובר גם בהזדמנות תמחור מחודשת, על רקע שוק שצמא לאמינות אנרגטית.
- שיעור מאילון מאסק: איך לדרוש טריליון דולר ולקבל את זה
- איבדו עשרות אחוזים: הביטקוין נפל - וחברות אוצר הקריפטו צנחו
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- הונאה של 2 מיליארד דולר - עונש של 11 אלף שנות מאסר - ומוות...
ההקשר הרחב יותר כולל ביקושים שצפויים לצמוח בעשרות אחוזים בשנים הקרובות, כאמור, בשל קצב הגידול החד בצריכת החשמל של מרכזי הנתונים. לפי ההערכות, קצב ההשקעה בתחנות כוח ובשדרוג הרשת אינו מדביק את קצב הצמיחה של מרכזי הנתונים. התחזיות מדברות על כך שכ־30% מהקיבולת הנוכחית ב-PJM עלולה להיסגר עד 2030, ללא תחליף זמין.
מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל. קרדיט: רשתות חברתיות"פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס לא ישרדו במתכונת הנוכחית עד סוף העשור"
מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל, טוען כי פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס-בנץ לא ישרדו במתכונתן הנוכחית עד סוף העשור; לדבריו, גרמניה תקועה בדיון “מופנה אחורה” במקום להשקיע בדור הבא של התחבורה: הרכב החשמלי והאוטונומי, ואומר כי “העתיד הוא נהיגה אוטונומית, לא נוסטלגיה”
הסערה האחרונה בתעשיית הרכב הגרמנית התפרצה בעקבות ראיון טלוויזיוני שבו הזהיר פרופ’ מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל ואחד מהקולות המשפיעים בכלכלה האירופית, כי ייתכן ששלושת יצרניות הרכב הגדולות בגרמניה, פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס-בנץ, לא ישרדו במתכונתן הנוכחית עד סוף העשור. "אני לא רואה סיכוי ממשי לכך שבשנת 2030 הן ייראו כפי שהן נראות היום", אמר שולאריק. "אם התעשייה הזו לא תשנה כיוון, היא תחדל להתקיים במבנה הנוכחי".
לדבריו, ייתכן שגרמניה תצטרך לאמץ "פתרון בסגנון וולוו", כלומר, כניסת משקיע אסטרטגי זר, אולי סיני, שיביא עמו טכנולוגיה, הון ושווקים חדשים. שולאריק הזכיר כי וולוו השוודית שייכת מאז 2010 לקבוצת ג'ילי הסינית, מהלך שהציל את החברה ממשבר והחזיר אותה לקדמת הבמה העולמית.
הדיון מסתכל אחורה
הביקורת של שולאריק אינה כלפי החברות בלבד, אלא גם כלפי השיח הציבורי והפוליטי בגרמניה. לדבריו, המדינה עסוקה בויכוחים מיושנים על תעשיית הדיזל והאנרגיה במקום להתמודד עם האתגר הבא: הרכב האוטונומי. "יש לי חשש אמיתי שאנחנו שוכחים את המהפכה הבאה", אמר. "בזמן שאנחנו מתווכחים על מה שהיה, סין וארה”ב כבר משקיעות הון עתק במערכות נהיגה אוטונומיות ובינה מלאכותית לרכב".
שולאריק טען כי אם גרמניה לא תבצע שינוי מיקוד טכנולוגי אמיתי, היא תמצא עצמה מאחור בעידן שאחרי המנוע החשמלי, עידן הנהיגה החכמה.
תגובות נגד: “תחזית מנותקת מהמציאות”
יו״ר התאחדות תעשיית הרכב הגרמנית (VDA) דחתה את תחזיתו של שולאריק וכינתה אותה “אבסורדית”. לדבריה, היצרניות הגרמניות הן עדיין “חברות מצליחות ובעלות עתיד,” אך הן סובלות ממדיניות אנרגיה לא עקבית, עלויות ייצור גבוהות ומיסוי מכביד. פוליטיקאי בכיר מהמפלגה הירוקה, שהינו המועמד לתפקיד ראש ממשלת באדן-וירטמברג, לב תעשיית הרכב, הביע אופטימיות זהירה: “דיימלר לא תהיה בידיים סיניות כל עוד נעשה את העבודה שלנו,” אמר. “אם כולנו, החל בממשלה וכלה במהנדסים, ניקח אחריות, נוכל לשמור על המובילות של גרמניה בתחום התחבורה.”
- שינוי חד בחוקי ההגירה וההתאזרחות בגרמניה
- גרמניה חותמת על הסכם הגנה נגד רחפנים עם סטארט-אפ מקומי
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
המשבר בתעשיית הרכב הגרמנית
הפסדי עתק וירידות חדות ברווחיות מציבים את תעשיית הרכב הגרמנית בנקודת מפנה. פולקסווגן ופורשה דיווחו על הפסדים של מיליארדי יורו, ומרצדס-בנץ רשמה ירידה של 50% ברווח הנקי ברבעון האחרון. במקביל, הייצור הסיני הזול של רכבים חשמליים, לצד מכסים אמריקניים גבוהים ומדיניות אירופית מסורבלת, חונקים את כושר התחרות של היצרניות האירופיות.
בנוסף, שערוריית הדיזל-גייט ממשיכה לפגוע באמון הצרכנים ובמיתוג “Made in Germany”.
אילון מאסק ב"הופעה" לבעלי המניות (X)שיעור מאילון מאסק: איך לדרוש טריליון דולר ולקבל את זה
בעלי המניות של טסלה אישרו למאסק חבילת תמריצים חדשה בהיקף עצום של 400 מיליון מניות, שמחזירה את חלקו בחברה ל־25%. מאחורי המספרים הבלתי נתפסים מסתתרת אסטרטגיית משא ומתן מבריקה וגם לא מעט אגו
לאחרונה החליטו בעלי המניות של טסלה Tesla -3.68% להעניק לאילון מאסק חבילת תמריצים חדשה הכוללת 400 מיליון מניות נוספות. זה מצטרף ל־380 מיליון מניות שכבר ברשותו. המספרים כמעט בלתי נתפסים, אבל מאחוריהם מסתתר שיעור מעניין על ניהול משא ומתן וגם על הגבול הדק שבין ביטחון עצמי לחוצפה.
מאסק ביקש דבר אחד: להחזיר את חלקו בחברה ל־25%. הוא לא נימק מדוע, לא הציג טיעונים ולא ניסה לשכנע. הוא פשוט אמר שזה מה שהוא רוצה וקיבל את מבוקשו. החבילה הקודמת שלו, מ־2018, הייתה שווה אז כמה מיליארדי דולרים והיום מוערכת בכ־120 מיליארד. לכך מתווספת חבילת התמריצים מ־2012, ששווייה כיום כ־34 מיליארד דולר. במילים אחרות, עוד לפני העסקה החדשה, מאסק נהנה משכר ממוצע של כ־12 מיליארד דולר בשנה. לא בדיוק “עבודה בחינם”.
הפעם, החוזה כולל תנאי שאפתני במיוחד: מאסק צריך להוביל את טסלה לרווח תפעולי של 400 מיליארד דולר במהלך שנה אחת. לשם השוואה, טסלה צפויה להרוויח השנה כ־13 מיליארד דולר. כדי לעמוד ביעד, הוא צריך להגדיל את הרווחים פי שלושים.
האסטרטגיה היא לב הסיפור
הסכומים הם לא לב הסיפור, אלא האסטרטגיה. ג’ו־אלן פוזנר, פרופסורית לניהול באוניברסיטת סנטה קלרה, הסבירה שמאסק השתמש בעקרון “העיגון”. טכניקה שבה המספר הראשון שמועלה במשא ומתן קובע את המסגרת לכל המספרים הבאים. אם ההצעה הראשונה גבוהה מדי, שאר ההצעות יסתובבו סביבה. מאסק לא התחיל נמוך ולא בנה את הדרישות בהדרגה, הוא פתח בגדול, בטריליון דולר, מה שגרם לכל סכום אחר להיראות סביר בהשוואה.
- מילד שקט שסובל מבריונות ל"מלך העולם" וזה לא טראמפ
- הדרך לטריליון דולר: האם אילון מאסק יגיע ליעד?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
פוזנר הסבירה שזו בדיוק הסיבה שכדאי להיות הראשון שמגיש הצעה במשא ומתן. אם מועמד לעבודה מצהיר שהוא שווה חצי מיליון דולר בשנה, גם אם המעסיק חשב להציע 150 אלף, השכר הסופי יהיה קרוב בהרבה להצעה הגבוהה.
