
המכסים שאירופה מתכננת להשית במידה ולא יושג הסכם סחר עם ארה"ב
מול איום במכסים של 30% על רוב היצוא האירופי לארה"ב, האיחוד מתכנן צעדי תגובה מיידיים, כולל סנקציות נגד ענקיות טכנולוגיה אמריקאיות
שגרירי האיחוד האירופי צפויים להתכנס כבר השבוע כדי לגבש תכנית תגובה לתרחיש של "אין הסכם" מול ממשל טראמפ. לפי גורמים מדיניים באירופה, ארה"ב מתעקשת להטיל מכס כמעט אוניברסלי בגובה של יותר מ-10% על מוצרי ייבוא מהאיחוד האירופי, עם חריגים מעטים בלבד. טווח הפטורים יכלול כנראה ציוד תעופה, תרופות גנריות, חלק ממכשור רפואי ומשקאות חריפים נבחרים. בתגובה, האיחוד מתחיל להכין תכנית תגובה מהירה, למקרה שהמו"מ לא יבשיל להסכם עד ה-1 באוגוסט, הדדליין שנקבע. לפי גורמים באיחוד, בשיחות שנערכו עד כה הנציגים האמריקנים סיפקו פתרונות סותרים, ואיש מהם לא הצליח להבהיר מה עשוי להיות מקובל על טראמפ.
נציב הסחר של האיחוד, מארוש שפקוביץ’, חזר משיחות עם בכירי הממשל האמריקני כשבאמתחתו דיווח פסימי. לדבריו, המכסים המוצעים, הכוללים גם 50% על פלדה ואלומיניום, ו-25% על רכבים וחלקי חילוף, "עלולים לאסור בפועל על סחר טראנס-אטלנטי". שר המסחר האמריקני, הווארד לוטניק, טען כי "כל המדינות יבינו שעדיף להיפתח לארה"ב מאשר לשלם מכסים כואבים", אך טראמפ שלח מכתב רשמי לאיחוד בו הבהיר: החל מהחודש הבא, רוב היצוא האירופי עלול להתייקר בעשרות אחוזים. בנוסף, הצד האמריקני סירב להצעת האיחוד להסכם "קיפאון" שיאסור הטלת מכסים נוספים לאחר חתימת הסכם, בטענה כי לנשיא אסור להיות כבול בשיקולי ביטחון לאומי. לצד המכסים הקיימים נבחנת כעת מדיניות מיסוי גם בתחום התרופות, השבבים והנחושת.
נקמה מגישים קר, ועם 21 עד 72
מיליארד אירו במכסים נגדיים
האיחוד כבר החזיק ברשימת מכסים מוכנה של 21 מיליארד אירו, שיופעלו במהירות נגד סחורות אמריקאיות אם יופעלו מכסי מתכות נוספים. הרשימה כוללת מוצרי חקלאות, עופות, סויה שמיוצרת במדינות שמוגדרות כרפובליקניות, אופנועים ועוד. הלחץ פוליטי ממוקד כלפי מדינות מפתח כמו לואיזיאנה, הבית של יו"ר בית הנבחרים מייק ג'ונסון.
בנוסף, קיימת רשימה נוספת, בהיקף של 72 מיליארד אירו, שמתמקדת במוצרים תעשייתיים רגישים כגון מטוסי בואינג, רכבים אמריקאים ו-וויסקי מסוג בורבון. האיחוד בוחן גם צעדים
לא מכסיים כמו הגבלות על רכש ממשלתי של חברות אמריקאיות או מגבלות השקעה. עם זאת, הפעלת הסנקציות תדרוש אישור פוליטי מהמנהיגים, וישנן מדינות שחוששות מהסלמה מלאה. מדינות אחרות מוכנות להקריב מכסים גבוהים בתמורה להשגת פטורים רחבים יותר, בתנאי שתשמר הגמישות במשא ומתן.
- טראמפ מאיים בהעלאת מכסים ענקית על סין
- גם חברות השבבים על הכוונת: דרישת ייצור מקומי ומכסים על מי שלא יעמוד ביעד
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
לצד צעדי מכס קלאסיים, גובר הלחץ באיחוד להפעיל כלי סחר חדשני – "כלי נגד כפייה" (ACI). מדובר במנגנון רחב סמכויות שמאפשר לאיחוד לנקוט בצעדים חד-צדדיים, כולל מיסוי על ענקיות טכנולוגיה אמריקאיות, הגבלות על השקעות אמריקאיות באירופה, ואפילו חסימות גישה למכרזים ציבוריים באיחוד. כדי להפעיל את הכלי נדרש רוב מיוחס: לפחות 15 מדינות שחולשות על 65% מאוכלוסיית האיחוד. לפי הדיווחים, התמיכה גוברת, כולל מצד גרמניה, שנחשבה בעבר מהוססת יותר. עם זאת, נשיאת הנציבות אורסולה פון דר ליין הבהירה בשבוע שעבר: "טרם הגענו לשלב הזה".
למרות שנועד במקור לשמש כהרתעה מול סין ורוסיה, נבחנת כעת האפשרות להחיל את הכלי גם על וושינגטון, אם יתברר שטראמפ נוקט באסטרטגיית "כפייה מכוונת" כדי לכפות תנאים מסחריים לא שוויוניים. נכון לעכשיו, הסיכוי להסכם עדיין קיים, אך ככל שהמועד הסופי מתקרב,
והדרישות מצד ארה"ב הופכות אגרסיביות, הסיכוי להסלמה רחבה בסכסוך הסחר בין שתי הכלכלות הגדולות בעולם הולך וגדל. לא רק המכסים עומדים על הפרק, אלא גם כללי המשחק הכלכליים בין הגושים.
אם יוחלט להפעיל את הכלי נגד הכפייה, האיחוד יוכל לחדור לעומק הכלכלה האמריקנית, לא דרך מוצרים אלא דרך שירותים. מדובר בתחומים שבהם לארה"ב יתרון מובנה: פיננסים, טכנולוגיה, תשתיות ענן ושירותים דיגיטליים. וכך, הגבלות על גישה למכרזים ממשלתיים, חסמים על השקעות, או דרישות רגולציה מחמירות יותר, יהוו פגיעה אסטרטגית.
- ממשל טראמפ דוחף לקצר את זמני חיבור מרכזי המידע לרשת החשמל
- טסלה אחרי הדוחות: האנליסטים חלוקים והמניה נחלשת
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- 10 הצבאות העשירים בעולם ואיפה ממוקם צה"ל?
במקביל, תתגבש
כנראה גם רשימת מיסוי נגד ענקיות כמו אפל, גוגל, אמזון ומטא, לא רק כסמל, אלא ככלי להשגת יתרון במשא ומתן. מנגד, טראמפ כבר הבהיר: כל ניסיון לנקוט צעדים כאלה ייתקל בהחרפה נוספת מצד וושינגטון. באירופה מבינים שהפעם מדובר לא רק בסוגיית מכסים בשאלה גדולה יותר והיא
האם האיחוד מסוגל לפעול כגוש מאוחד או שמדינותיו יפוצלו תחת לחץ כלכלי גובר.
B2 (X)10 הצבאות העשירים בעולם ואיפה ממוקם צה"ל?
מדינות העולם מגדילות את ההוצאות הביטחוניות לאור ריבוי המלחמות והמתחים, אז מיהם הצבאות העשירים בעולם - יש הפתעות
הוצאות הביטחון הן חלק משמעותי מתקציבים של מדינות וזה יילך ויגדל. מדינות נאט"ו יכפילו את תקציבי הביטחון שלהם ב-3-4 שנים, כשבמקביל קיימים חששות מהתלקחויות ועימותים גדלים. אנחנו אחרי סיום מלחמה ממושכת עם הישגים משמעותיים בכל הזירות. צה"ל הוכיח את עצמו במלחמה כשהוא גם הצבא הראשון שהתמודד בהצלחה עם איומי טילים, כטב"מים ורחפנים בהיקף גדול וממספר זירות. אין ספק שהכוח, מעמד והחוזקה של צה"ל מבין צבאות העולם עלה משמעותית, אבל כשבוחנים את החוזק לפי היקף ההשקעה הכספית, ישראל לא בטופ.
הוצאות הביטחון בישראל מוערכות בכ-45 מיליארד דולר. ישנם דירוגים הממקמים את צה"ל במקום ה-12 ויש אפילו הממקמים אותו במקום 17. כנראה שמבחינת יכולות אנחנו בעשירייה המובילה
המחקרים והבדיקות על היקפי תקציבי הביטחון בעולם מציגים עלייה של 9% בהוצאות הביטחון בשנה שעברה לכ-2.72 טריליון דולר, כשהשנה זה צפוי להגיע ל-3 טריליון דולר. העלייה בתקציבי הביטחון היא התלולה ביותר מאז סוף המלחמה הקרה, ומיוחסת למתח הגובר באירופה, במזרח אסיה, במזרח התיכון ובמקומות נוספים בעולם. הנה עשרת הצבאות העשירים ביותר.
1 # ארצות הברית
תקציב ביטחון: 997 מיליארד
דולר (2024)
אחוז מהתמ"ג: 3.4%
כוח אדם משוער: כ-2.1 מיליון כולל מילואים (1.33 מיליון פעילים)
- ארה"ב פורסת מערכת THAAD בישראל - איך השווקים יגיבו?
- לוקהיד מרטין עקפה את הציפיות ועדכנה תחזיות - המניה עולה ב-3%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ארצות הברית ממשיכה להוביל את העולם וחלק מזה הוא בזכות הצבא החזק שלה. היא משקיעה יותר מכל מדינה אחרת, היא מפתחת יותר מכל מדינה אחרת והיא מתכננת עכשיו "כיפת זהב" - סוג של "כיפת ברזל". שלנו, רק הרבה יותר גדולה-רחבה ועם הרבה יותר כלים.
קתרין קונולי (X)אירלנד בפני מהפך: המועמדת השמאלנית צועדת לניצחון מוחץ בבחירות לנשיאות
קתרין קונולי מובילה בפער גדול על יריבתה; הבחירות משקפות שינוי עמוק באירלנד על רקע משבר דיור חריף ומתיחות סביב ההגירה
אירלנד עומדת בפני בחירות נשיאותיות מכריעות בסוף השבוע הקרוב, כאשר קתרין קונולי, פוליטיקאית עצמאית ותיקה המזוהה עם השמאל, מובילה בסקרים בפער של כ-19% על פני הת'ר האמפריז, שרה לשעבר ממפלגת פיין גייל המרכזית-ימנית. הסקרים האחרונים, שפורסמו מצביעים על תמיכה של כ-44% לקונולי לעומת 25% להאמפריז, כאשר כ-30% מהמצביעים עדיין מהססים. זה נראה סופי.
אף שתפקיד הנשיא באירלנד הוא בעיקרו סמלי וייצוגי, ללא סמכויות חקיקתיות או מנהלתיות ישירות, ניצחון סוחף לקונולי מבטא את השינוי בתודעה הפוליטית האירית, על רקע משבר הדיור המתמשך, מתיחויות סביב הגירה ואי-שוויון שגדל.
הבחירות, שיתקיימו היום ותוצאותיהן יתפרסמו בשבת, מגיעות ברגע קריטי בהיסטוריה האירית. המדינה, שנהנית מצמיחה כלכלית מהירה בשנים האחרונות בזכות ענפי ההייטק והפרמצבטיקה, מתמודדת עם אתגרים פנימיים חריפים: מחירי דיור שזינקו ב-10% בשנה האחרונה, מחסור של כ-250 אלף יחידות דיור ומתיחות חברתית סביב זרם מבקשי מקלט שמובילה למהומות אלימות.
מקורות שמרניים באירלנד טוענים כי הבחירות הללו חושפות "פרצה אלקטורלית", מצב שבו הציבור, מתוסכל ממדיניות הממשלה, עלול להעניק כוח סמלי לדמות שמאלנית רדיקלית כמו קונולי, שתחזק את הלחץ על מדיניות ההגירה והכלכלה. מבקרים מהימין מגדירים זאת כ"בחירה בין סדר לאנרכיה, בין ממשלה יציבה לבין קולות שמאלניים שמסכנים את הכלכלה האירית."
קונולי: מהתנגדות למלחמות ועד תמיכה בזכויות חברתיות
קתרין קונולי, בת 68 מגאלווי, היא דמות ותיקה בפוליטיקה האירית אך לא שגרתית. כעורכת דין ופסיכולוגית בהכשרתה, היא החלה את דרכה במפלגת הלייבור בשנות ה-80, אך עזבה אותה ב-1996 בעקבות חילוקי דעות אידיאולוגיים והפכה לפעילה עצמאית. נבחרה לפרלמנט (Dáil) ב-2016 כעצמאית, שימשה כסגנית יו"ר הפרלמנט בין 2020 ל-2024, והייתה חברה בוועדת התקציב הציבורית, שם ביקרה בחריפות את כשלי הממשלה בניהול הכספים הציבוריים.
