מארק צוקרברג ניצל מעדות מביכה: הסכם פשרה ברגע האחרון סגר תביעה על מיליארדים
הפשרה של מטא חסכה מבוכה משפטית למייסד פייסבוק, וגם למדינת דלאוור, שמתמודדת עם גל עזיבה של חברות טכנולוגיה שמאסו במערכת המשפט המקומית.
מארק צוקרברג ברגע האחרון ממש, הסתיימה אחת מהתביעות המשמעותיות ביותר נגד הנהלת מטא בפשרה מחוץ לכותלי בית המשפט. יום חמישי שעבר היה אמור להיות יומה השני של תביעה ייצוגית במסגרתה נדרשו בכירי החברה, בהם מארק צוקרברג, שריל סנדברג ופיטר תיל, לשאת באחריות אישית לפרשת הפרת פרטיות המשתמשים - בעלות כוללת של 8 מיליארד דולר.
אולם, רגע לפני פתיחת הדיון, הודיעה קבוצת בעלי המניות התובעים על הגעה להסדר. התנאים המדויקים של הפשרה טרם פורסמו, אך משמעותה ברורה: עדותו של צוקרברג נמנעה, והניסיון של התביעה לחייב את הבכירים
להחזיר מכספם האישי את הקנסות ששילמה פייסבוק - בהם קנס של 5 מיליארד דולר לרשות הסחר הפדרלית - נבלם.
מתחת לפני השטח: הקרב האמיתי היה בכלל על דלאוור
מעבר לפן המשפטי, הפשרה שירתה גם אינטרס פוליטי וכלכלי עמוק הרבה יותר: שמירה
על מעמד מדינת דלאוור כמוקד ההתאגדות המרכזי של חברות אמריקאיות. בשנה האחרונה סופגת מערכת המשפט של דלאוור מתקפה מצד ענקיות טכנולוגיה ובכירים כמו אילון מאסק, שטוענים כי בתי המשפט נוטים לטובת בעלי מניות ומקשים על ניהול חברות. מאסק אף עודד חברות "לברוח" מדלאוור
- מגמה שכבר קיבלה את השם "Dexit", לאחר שחברות כמו Dropbox, Roblox ו-Trump Media בחרו להתאגד מחדש במדינות אחרות.
פסק דין שהיה מחייב את צוקרברג וחבריו היה עשוי להלהיט עוד יותר את הביקורת על דלאוור, אך גם פסק דין מקל היה עלול להתפרש
ככניעה ללחץ של מיליארדרים. לכן, ההסדר שהושג - מחוץ לאולם וללא הכרעת שופטת - נחשב לנוח לכל הצדדים, ובעיקר למדינה, שתלותה הכלכלית בעמלות ההתאגדות הופכת אותה רגישה מאוד למוניטין המשפטי שלה.
- תצליח לאתגר את אפל? מטא ממשיכה להמר בעשרות מיליארדים על משקפיים חכמים
- המשקפיים של צוקרברג: לא קונים אותן בזול אבל הן ישנו את העולם
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
לא כולם השתכנעו - והבריחה נמשכת
למרות
תיקון חקיקה שיזמה דלאוור לאחרונה, שמקשה על הגשת תביעות נגד דירקטוריונים בשל עסקאות עם בעלי שליטה כמו צוקרברג, יש חברות שאינן מסתפקות בכך. פלטפורמות כמו Affirm וקרן ההון סיכון אנדריסן הורוביץ כבר העבירו את התאגדותן לנבדה, בטענה שדלאוור ממשיכה להציג עוינות למייסדים
ויזמים טכנולוגיים.
עם זאת, גורמים משפטיים בדלאוור טוענים שהפשרה דווקא מחזקת את מעמדם: היכולת להביא לסיום תיק סבוך ברגישות וביעילות מוכיחה, לדבריהם, את העליונות של מערכת המשפט המקומית. ייתכן שזו נקודת אור רגעית בקרב הרחב יותר על אמון
המגזר העסקי - אך היא בוודאי מסמלת שנקודת הרתיחה בין טכנולוגיה, משפט ופוליטיקה רחוקה מלהסתיים.
B2 (X)10 הצבאות העשירים בעולם ואיפה ממוקם צה"ל?
מדינות העולם מגדילות את ההוצאות הביטחוניות לאור ריבוי המלחמות והמתחים, אז מיהם הצבאות העשירים בעולם - יש הפתעות
הוצאות הביטחון הן חלק משמעותי מתקציבים של מדינות וזה יילך ויגדל. מדינות נאט"ו יכפילו את תקציבי הביטחון שלהם ב-3-4 שנים, כשבמקביל קיימים חששות מהתלקחויות ועימותים גדלים. אנחנו אחרי סיום מלחמה ממושכת עם הישגים משמעותיים בכל הזירות. צה"ל הוכיח את עצמו במלחמה כשהוא גם הצבא הראשון שהתמודד בהצלחה עם איומי טילים, כטב"מים ורחפנים בהיקף גדול וממספר זירות. אין ספק שהכוח, מעמד והחוזקה של צה"ל מבין צבאות העולם עלה משמעותית, אבל כשבוחנים את החוזק לפי היקף ההשקעה הכספית, ישראל לא בטופ.
הוצאות הביטחון בישראל מוערכות בכ-45 מיליארד דולר. ישנם דירוגים הממקמים את צה"ל במקום ה-12 ויש אפילו הממקמים אותו במקום 17. כנראה שמבחינת יכולות אנחנו בעשירייה המובילה
המחקרים והבדיקות על היקפי תקציבי הביטחון בעולם מציגים עלייה של 9% בהוצאות הביטחון בשנה שעברה לכ-2.72 טריליון דולר, כשהשנה זה צפוי להגיע ל-3 טריליון דולר. העלייה בתקציבי הביטחון היא התלולה ביותר מאז סוף המלחמה הקרה, ומיוחסת למתח הגובר באירופה, במזרח אסיה, במזרח התיכון ובמקומות נוספים בעולם. הנה עשרת הצבאות העשירים ביותר.
1 # ארצות הברית
תקציב ביטחון: 997 מיליארד
דולר (2024)
אחוז מהתמ"ג: 3.4%
כוח אדם משוער: כ-2.1 מיליון כולל מילואים (1.33 מיליון פעילים)
- ארה"ב פורסת מערכת THAAD בישראל - איך השווקים יגיבו?
- לוקהיד מרטין עקפה את הציפיות ועדכנה תחזיות - המניה עולה ב-3%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ארצות הברית ממשיכה להוביל את העולם וחלק מזה הוא בזכות הצבא החזק שלה. היא משקיעה יותר מכל מדינה אחרת, היא מפתחת יותר מכל מדינה אחרת והיא מתכננת עכשיו "כיפת זהב" - סוג של "כיפת ברזל". שלנו, רק הרבה יותר גדולה-רחבה ועם הרבה יותר כלים.
קתרין קונולי (X)אירלנד בפני מהפך: המועמדת השמאלנית צועדת לניצחון מוחץ בבחירות לנשיאות
קתרין קונולי מובילה בפער גדול על יריבתה; הבחירות משקפות שינוי עמוק באירלנד על רקע משבר דיור חריף ומתיחות סביב ההגירה
קתרין קונולי אירלנד עומדת בפני בחירות נשיאותיות מכריעות בסוף השבוע הקרוב, כאשר קתרין קונולי, פוליטיקאית עצמאית ותיקה המזוהה עם השמאל, מובילה בסקרים בפער של כ-19% על פני הת'ר האמפריז, שרה לשעבר ממפלגת פיין גייל המרכזית-ימנית. הסקרים האחרונים, שפורסמו מצביעים על תמיכה של כ-44% לקונולי לעומת 25% להאמפריז, כאשר כ-30% מהמצביעים עדיין מהססים. זה נראה סופי.
אף שתפקיד הנשיא באירלנד הוא בעיקרו סמלי וייצוגי, ללא סמכויות חקיקתיות או מנהלתיות ישירות, ניצחון סוחף לקונולי מבטא את השינוי בתודעה הפוליטית האירית, על רקע משבר הדיור המתמשך, מתיחויות סביב הגירה ואי-שוויון שגדל.
הבחירות, שיתקיימו היום ותוצאותיהן יתפרסמו בשבת, מגיעות ברגע קריטי בהיסטוריה האירית. המדינה, שנהנית מצמיחה כלכלית מהירה בשנים האחרונות בזכות ענפי ההייטק והפרמצבטיקה, מתמודדת עם אתגרים פנימיים חריפים: מחירי דיור שזינקו ב-10% בשנה האחרונה, מחסור של כ-250 אלף יחידות דיור ומתיחות חברתית סביב זרם מבקשי מקלט שמובילה למהומות אלימות.
מקורות שמרניים באירלנד טוענים כי הבחירות הללו חושפות "פרצה אלקטורלית", מצב שבו הציבור, מתוסכל ממדיניות הממשלה, עלול להעניק כוח סמלי לדמות שמאלנית רדיקלית כמו קונולי, שתחזק את הלחץ על מדיניות ההגירה והכלכלה. מבקרים מהימין מגדירים זאת כ"בחירה בין סדר לאנרכיה, בין ממשלה יציבה לבין קולות שמאלניים שמסכנים את הכלכלה האירית."
קונולי: מהתנגדות למלחמות ועד תמיכה בזכויות חברתיות
קתרין קונולי, בת 68 מגאלווי, היא דמות ותיקה בפוליטיקה האירית אך לא שגרתית. כעורכת דין ופסיכולוגית בהכשרתה, היא החלה את דרכה במפלגת הלייבור בשנות ה-80, אך עזבה אותה ב-1996 בעקבות חילוקי דעות אידיאולוגיים והפכה לפעילה עצמאית. נבחרה לפרלמנט (Dáil) ב-2016 כעצמאית, שימשה כסגנית יו"ר הפרלמנט בין 2020 ל-2024, והייתה חברה בוועדת התקציב הציבורית, שם ביקרה בחריפות את כשלי הממשלה בניהול הכספים הציבוריים.
