ברגע האחרון ממש, הסתיימה אחת מהתביעות המשמעותיות ביותר נגד הנהלת מטא בפשרה מחוץ לכותלי בית המשפט. יום חמישי שעבר היה אמור להיות יומה השני של תביעה ייצוגית במסגרתה נדרשו בכירי החברה, בהם מארק צוקרברג, שריל סנדברג ופיטר תיל, לשאת באחריות אישית לפרשת הפרת פרטיות המשתמשים - בעלות כוללת של 8 מיליארד דולר.

אולם, רגע לפני פתיחת הדיון, הודיעה קבוצת בעלי המניות התובעים על הגעה להסדר. התנאים המדויקים של הפשרה טרם פורסמו, אך משמעותה ברורה: עדותו של צוקרברג נמנעה, והניסיון של התביעה לחייב את הבכירים להחזיר מכספם האישי את הקנסות ששילמה פייסבוק - בהם קנס של 5 מיליארד דולר לרשות הסחר הפדרלית - נבלם.

מתחת לפני השטח: הקרב האמיתי היה בכלל על דלאוור

מעבר לפן המשפטי, הפשרה שירתה גם אינטרס פוליטי וכלכלי עמוק הרבה יותר: שמירה על מעמד מדינת דלאוור כמוקד ההתאגדות המרכזי של חברות אמריקאיות. בשנה האחרונה סופגת מערכת המשפט של דלאוור מתקפה מצד ענקיות טכנולוגיה ובכירים כמו אילון מאסק, שטוענים כי בתי המשפט נוטים לטובת בעלי מניות ומקשים על ניהול חברות. מאסק אף עודד חברות "לברוח" מדלאוור - מגמה שכבר קיבלה את השם "Dexit", לאחר שחברות כמו Dropbox, Roblox ו-Trump Media בחרו להתאגד מחדש במדינות אחרות.

פסק דין שהיה מחייב את צוקרברג וחבריו היה עשוי להלהיט עוד יותר את הביקורת על דלאוור, אך גם פסק דין מקל היה עלול להתפרש ככניעה ללחץ של מיליארדרים. לכן, ההסדר שהושג - מחוץ לאולם וללא הכרעת שופטת - נחשב לנוח לכל הצדדים, ובעיקר למדינה, שתלותה הכלכלית בעמלות ההתאגדות הופכת אותה רגישה מאוד למוניטין המשפטי שלה.

• מטא תקים מרכז נתונים ב-50 מיליארד דולר
• מארק צוקרברג מציג: משנה שם משנה מזל
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

לא כולם השתכנעו - והבריחה נמשכת

למרות תיקון חקיקה שיזמה דלאוור לאחרונה, שמקשה על הגשת תביעות נגד דירקטוריונים בשל עסקאות עם בעלי שליטה כמו צוקרברג, יש חברות שאינן מסתפקות בכך. פלטפורמות כמו Affirm וקרן ההון סיכון אנדריסן הורוביץ כבר העבירו את התאגדותן לנבדה, בטענה שדלאוור ממשיכה להציג עוינות למייסדים ויזמים טכנולוגיים.

עם זאת, גורמים משפטיים בדלאוור טוענים שהפשרה דווקא מחזקת את מעמדם: היכולת להביא לסיום תיק סבוך ברגישות וביעילות מוכיחה, לדבריהם, את העליונות של מערכת המשפט המקומית. ייתכן שזו נקודת אור רגעית בקרב הרחב יותר על אמון המגזר העסקי - אך היא בוודאי מסמלת שנקודת הרתיחה בין טכנולוגיה, משפט ופוליטיקה רחוקה מלהסתיים.