דונלד טראמפ; קרדיט: טוויטרדונלד טראמפ; קרדיט: טוויטר

הנשיא והמטבע: אימפריית הקריפטו של טראמפ מרעידה את וושינגטון

בקדנציה השנייה שלו, דונלד טראמפ הפך את הממשל למנוף עסקי אישי - עם מיליארדים מקריפטו, דילים בינלאומיים, ושילוב חסר תקדים בין הבית הלבן לאינטרסים פרטיים

אביחי טדסה | (8)

מאז שובו לבית הלבן, הפך דונלד טראמפ את נשיאותו לפלטפורמת הכנסה אדירה למשפחתו ולעסקיו. יותר מ־320 מיליון דולר זרמו מכספי קריפטו, שני מיליארד מקרן הון מהמפרץ הפרסי, עשרות עסקאות נדל"ן בחו"ל, הסכם ענק עם אמזון ומסעות קידום למטבעות דיגיטליים - כולם מתלכדים לכדי תופעה שכמוה לא נראתה במוסדות האמריקאים. בשעה שטראמפ מתהדר בהובלת מהפכת הקריפטו של ארה"ב, מתרבים הסימנים לכך שהיא גם מהפכה כלכלית משפחתית.


טראמפ, שבעבר הגדיר מטבעות דיגיטליים כ"תרמית המבוססת על אוויר", הפך כעת לאחד השחקנים המשמעותיים בתעשייה - ובעיקר למרוויח הגדול ביותר ממנה. מטבע המם $TRUMP, שהושק בסמוך להשבעתו השנייה, הניב כ־320 מיליון דולר בדמי מסחר תוך חודשים ספורים, בעוד מטבע יציב אחר, USD1, גייס השקעה של 2 מיליארד דולר מקרן ממשלתית של איחוד האמירויות. במקביל, חברי משפחתו מפעילים את חברת World Liberty Financial, האחראית על המטבעות – ונמצאים בעמדת שליטה על 75% מהרווחים.


הקשרים בין ההון לשלטון אינם מסתכמים בכך: בין המשקיעים נמצאים גם איש הקריפטו ג'סטין סאן, שזכה להקפאת תיק ניירות ערך שהוגש נגדו, ומייסד בייננס צ'אנגפנג ג'או, שביקש חנינה נשיאותית לאחר שהורשע בעבירות הלבנת הון. זמן קצר לאחר ההשקעות, העניק טראמפ גישה נרחבת לאמירויות לשבבים אמריקאים מתקדמים - מהלך שעורר הרמות גבה בקרב גורמי ביטחון וממשל לשעבר.


נשיא או יזם?


לאורך ההיסטוריה האמריקאית, נשיאים הקפידו לשמור על מרחק מנכסיהם - מ"חסות עיוורת" של קרטר ובוש ועד השקעות שמרניות של אובמה. אך טראמפ בחר להפוך את הקונצנזוס על ראשו: לא רק שהוא השאיר את נכסיו בידי ילדיו, אלא שהפעם אף לא טרח להצהיר על הימנעות מעסקאות זרות, כפי שעשה בקדנציה הראשונה.


מלניה חתמה על עסקת דוקו של 40 מיליון דולר עם אמזון, בזמן שבעלה תוקף את בעליה, ג'ף בזוס. בנו אריק מגייס מימון לעסקאות מעבר לים, ואילו טראמפ עצמו מציע סיורי הבית הלבן למשקיעי הקריפטו הגדולים - תמריץ יוצא דופן שאינו דומה לשום קמפיין פוליטי מוכר.


המבקרים רואים בכך "אברסט של שחיתות", בעוד תומכיו מתעקשים שמדובר ביוזמות לגיטימיות. אך מה שקשה להכחיש הוא העובדה הפשוטה: טראמפ הפך את מוסד הנשיאות למכונת הכנסה - ושום רגולציה לא עומדת בדרך. אם בקדנציה הראשונה מדובר היה בבתי מלון ובמגרשי גולף, הרי שבשנייה - הכסף זורם מבלוקצ’יין, חוצה גבולות ואינו כפוף לשקיפות הפוליטית המסורתית.

תגובות לכתבה(8):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 8.
    זאת התוצאה של בחירת פושע לנשיא (ל"ת)
    אנונימי 19/07/2025 19:56
    הגב לתגובה זו
  • 7.
    רציתם 19/07/2025 14:20
    הגב לתגובה זו
    אז אל תיתלוננו
  • 6.
    אנונימי 19/07/2025 08:07
    הגב לתגובה זו
    כל אחד צריך אפליקצית מספיק.
  • 5.
    מביש 18/07/2025 20:53
    הגב לתגובה זו
    חוץ ממעטים שמוחים על הרס מוסד הנשיאות כולם שותקים מפוחדים
  • 4.
    איך ליצן הפך למנהיג העולם (ל"ת)
    אנונימי 18/07/2025 19:27
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    אנונימי 18/07/2025 18:37
    הגב לתגובה זו
    הבועה תתרסק הנזק בלתי הפיך
  • 2.
    טראמפ צוחק על כולם (ל"ת)
    אנונימי 18/07/2025 17:48
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    עקרבוט 18/07/2025 17:21
    הגב לתגובה זו
    היצור הכתום שכל חייו גנב רימה שיקר ועשק הצליח להיות נשיא ארהב . שם הוא ממשיך לגנוב לכיסו מיליונים רבים.בעולם מטורלל כזה הכל אפשרי טראמפ הוא יצור רעיל מסוכן ונקווה שלא יתעורר מחר בבוקר הנבלה
בנק לוקסמבורגבנק לוקסמבורג

ישראל עוזבת את אירלנד: אישור הנפקות האג"ח יעבור ללוקסמבורג

הלחץ הפוליטי בדבלין סביב המלחמה בעזה דחף את ישראל לשנות את המדינה המפקחת על תשקיפי האג"ח. המעבר צפוי להבטיח יציבות רגולטורית, אך מעלה חששות מהתערבות פוליטית בשווקי ההון האירופיים

אדיר בן עמי |

ישראל העבירה את תהליך אישור הנפקת אגרות החוב שלה באיחוד האירופי מאירלנד ללוקסמבורג, כך לפי דיווח בבלומברג. המהלך מגיע לאחר לחץ פוליטי גובר באירלנד להפסיק את שיתוף הפעולה עם ישראל בעקבות המלחמה בעזה.


ישראל מנפיקה זה שנים אגרות חוב המיועדות לקהילות יהודיות ברחבי העולם, המכונות "אגרות חוב של התפוצות". מדובר בשוק יחסית קטן - כמה מיליארדי דולרים בשנה, אבל הוא חשוב כמקור מימון נוסף לתקציב המדינה. כדי למכור אגרות חוב באיחוד האירופי, ישראל חייבת לבחור מדינה אירופית אחת שתאשר את המסמכים המשפטיים שלה - כלומר את תשקיף, המסמך שמפרט את תנאי ההשקעה והסיכונים למשקיעים. אחרי הברקזיט, אירלנד קיבלה את התפקיד הזה. אגרות החוב הללו הפכו לקריטיות עוד יותר מאז המלחמה, כי גירעון התקציב הישראלי זינק בגלל עלויות הביטחון הגבוהות. היקף הגיוסים באירופה גדל. 


אלא שאירלנד מערימה קשיים מסוגים שונים על ישראלים וישראל עצמה בהמשך למלחמה בעזה. מעבר להתבטאויות קיצוניות נגדנו, היו גם מעשים פרקטים כשאחד מהם היה כשחברי פרלמנט אירים ופעילים למען פלסטין החלו ללחוץ על הבנק המרכזי של אירלנד להפסיק את שיתוף הפעולה עם ישראל. לטענתם, הבנק תורם בעקיפין למימון הלחימה בעזה ומשמש שותף למשבר ההומניטרי ברצועה.


אירלנד נחשבת לאחת המדינות הפרו־פלסטיניות ביותר באיחוד האירופי. בשנה שעברה היא הכירה רשמית במדינה פלסטינית, מה שהוביל את ישראל להחזיר את שגרירתה מדבלין. במקביל, הממשלה האירית מקדמת חקיקה להגבלת הסחר עם ההתנחלויות.


ישראל עוזבת את אירלנד

הבנק המרכזי באירלנד מחויב בחוק לאשר כל תשקיף העומד בדרישות הרגולטוריות,  ללא קשר לשיקולים פוליטיים. מצד שני, הלחץ הציבורי והפוליטי הלך והחריף. נגיד הבנק, גבריאל מחלוף, ניסה לשמור על קו מקצועי ונייטרלי. הוא הבהיר כי אישור תשקיף אינו מהווה הבעת תמיכה בפעילות החברה או המדינה המנפיקה, אלא אישור לכך שהמידע נמסר כראוי למשקיעים. אך גם עמדתו הברורה לא הצליחה להפיג את הלחץ. האירים לא יכלו באמת חוקית להעיף את ישראל, אבל עשו הכל כדי להראות לישראל את הדרך החוצה. ישראל בחרה בצדק - לעזוב. 

גוגל חיפוש
צילום: טוויטר

שופט פדרלי: גוגל לא צריכה למכור את כרום; מזנקת 8% במסחר המאוחר

החשש שהעיק על המניה זמן רב מתפוגג חלקית, כאשר השופט פסק כי על גוגל לחלוק מידע על המתחרות אך לא דרש ממנה למכור את הדפדפן הפופלרי ולא את מערכת ההפעלה הסלולרית אנדרואיד, והיא גם לא נדרשת להפסיק את התשלומים לאפל

גיא טל |

בשורות טובות לגוגל Alphabet -0.73%  שמסירה עול מסוים שרבץ על המניה בתקופה האחרונה. השופט הפדרלי עמית מאטה פסק כי גוגל לא נדרשת למכור את דפדפן האינטרנט שלה כרום, ולא להיפרד ממערכת ההפעלה לטלפונים סלולריים אנדרואיד. יחד עם זאת השופט פסק כי גוגל צריכה לחלוק מידע עם מתחרים כדי למתן את המונפול בתחום החיפוש, וכן היא לא תוכל לשלם לחברות אחרות כדי לקבל בלעדיות על החיפוש,  אך היא לא נדרשת להפסיק לשלם לחברות אחרות כדי לקבע את החיפוש של גוגל כברירת מחדל (כפי שהיא עושה עם מכשירי אפל). כלומר מנוע החיפוש יוכל להיות ברירת מחדל, אך לא יקבל בלעדיות. השופט נימק את ההחלטה בין השאר בכך שהבינה המלאכותית שינתה את מצב השוק. 

יחד עם זאת, גוגל גם הביעה חשש בעבר מנושא שיתוף הנתונים עם המתחרות. מנכ"ל החברה סאנדר פיצ'אי אמר באפריל כי שיתוף המידע עלול לאפשר למתחרים ל"הנדס לאחור" את הטכנולוגיה של גוגל, כלומר לחקות את האלגוריתם של גוגל. לכן, סביר להניח שגוגל תערער גם על החלק הזה בהחלטה, למרות ששאר ההחלטה בהחלט מיטיבה איתה. ערעור כזה עשוי להימשך שנים ארוכות. 

בעקבות התביעה כבר התחילו לזרום הצעות לגוגל לרכישת הדפדפן, בין השאר חברת הבינה המלאכותית פרפלקסיטי הציעה לגוגל מעל 30 מיליארד דולר על הדפדפן. כעת נראה שההצעות הללו לא רלוונטיות יותר. 

נראה שגם אפל Apple -1.04%  נהנית מההחלטה. אפל חולקת שותפות עם גוגל שמכיסה לאפל עשרות מיליארדי דולרים בשנה. על פי ההסכם ברירת המחדל של מנוע החיפוש במכשירי אפל הוא מנוע החיפוש של גוגל, ותמורת כך גוגל משלמת לאפל עשרות מיליארדי דולרים בשנה. 

מוקדם יותר גוגל קיבלה חדשות טובות נוספות בתחום הרגולטורי, הפעם מאירופה. כחלק מהמשא ומתן על הסכם סחר מול ארצות הברית האיחוד האירופי השהה את הקנס שהוטל על גוגל על ידי הרשות לתחרות האירופית, בעוד המשא ומתן על מכסים הנוגעים למכוניות אירופאיות נמשך. כך דיווחה סוכנות הידיעות רויטרס על פי מקורות אנונימיים הקרובים למשא ומתן המתנהל בין ארצות הברית והאיחוד האירופי. טראמפ איים בעבר במכסי תגובה על כל פעילות נגד חברות הביג טק מארצות הברית, וכך, בינתיים גוגל מרוויחה מהמצב.