הצרות של מאסק - טיל של SpaceX התפוצץ בניסוי
טיל הדגל של ספייסאקס, ה-Starship, התפוצץ הלילה באתר השיגור של החברה בדרום טקסס. הפיצוץ התרחש בשעה 23:00 שעון מקומי, במהלך ניסוי קרקע שגרתי לקראת טיסת מבחן עשירית של הדגם. התיעודים מהשטח הראו כדור אש עצום על כן השיגור, ולמרבה המזל, איש לא נפגע באירוע.
בהודעה שפרסמה ספייסאקס נמסר כי הטיל "חווה תקלה חמורה במהלך שהותו על כן השיגור", אך הודגש כי אזור הבטיחות נשמר סביב האתר וכי כל אנשי הצוות עברו את האירוע בשלום. החברה ביקשה מהציבור שלא להתקרב למתחם, ועובדת בשיתוף פעולה עם הרשויות המקומיות על מנת לזכות את הזירה.
זו לא הפעם הראשונה שחברת החלל של מאסק רושמת תקרית כזו - השנה לבדה כבר נרשמו שלושה ניסיונות שיגור כושלים, שהתפרקו באוויר או גרמו לפיזור של חלקים באטמוספירה. עם זאת, רוב השיגורים של החברה מוצלחים, והיא מתקדמת בפיתוח טיל רב פעמי, שאחת ממטרותיו המוצהרות לפי מאסק היא שינוע של אנשים מכדור הארץ למאדים. ה-Starship נחשב לטיל החזק והגדול ביותר שנבנה אי פעם - גובהו כ-120 מטרים, כולל הבוסטר התחתון. עם זאת גודלו האדיר, בשילוב עם הדרישות למילוי דלק תוך כדי טיסה, מעלים לא מעט סימני שאלה לגבי אמינותו. אבל למרות כל אלה, מאסק ממשיך להאמין שזהו הכלי שיביא את האנושות לירח - ומשם למאדים.
סוכנות החלל האמריקאית נאס"א כבר בחרה ב-Starship להיות
כלי הנחיתה של משימות ארטמיס 3 ו-4, שמיועדות להחזיר אסטרונאוטים לפני הירח בשנים 2027-2028. בנוסף, יש לו תפקיד קריטי בשיגור תחנת החלל המסחרית Starlab, שתהפוך בהדרגה למחליפה של תחנת החלל הבינלאומית אחרי שנת 2030.
- SpaceX מתקרבת לשווי של 800 מיליארד דולר ומאותתת על הנפקה אפשרית ב־2026
- SpaceX בדרך לאבד את המונופול על חזרה לירח
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
קת'י ווד מהמרת על מאדים: שווי של 2.5 טריליון דולר עד 2030
למרות הפיצוץ האחרון, ובדיוק כמו מאסק, גם המשקיעה הידועה קת'י ווד רואה עתיד מזהיר לספייסאקס. קרן ARK שבניהולה פרסמה תחזית שווי חדשה לחברה, לפיה שווי
ספייסאקס יזנק מ-350 מיליארד דולר כיום ל-2.5 טריליון דולר עד שנת 2030. התחזית מבוססת על תרחיש בסיס, עם סיכוי של 50%, אך בתרחיש השורי השווי אף מגיע ל-3.1 טריליון דולר.
מה עומד מאחורי התחזיות הגבוהות? לא השיגורים, אלא הלוויינים.
לפי ARK, ההכנסות המרכזיות של ספייסאקס כבר כיום מגיעות משירותי Starlink ו-Starshield, שמספקים אינטרנט לווייני ופתרונות תקשורת ביטחוניים. החברה צפויה, לפי התחזית, להגיע להכנסות של 200 מיליארד דולר כבר ב־2030, עם רווח תפעולי של יותר מ-150 מיליארד - שיעור רווחיות
של מעל 80%.
מאסק עצמו חיזק את התחזיות האלה. לדבריו, ההכנסות של ספייסאקס צפויות להגיע השנה ל-15.5 מיליארד דולר - פי 14 מתקציב משימות החלל של נאס"א. עיקר ההכנסות כאמור מגיע מסטארלינק, שמפעילה כיום כ-7,000 לוויינים פעילים, לצד ביקוש
גובר לשיגורי Falcon 9 ו-Falcon Heavy. בשנה הבאה שואפת ספייסאקס לבצע שיא של 170 שיגורים, עלייה ניכרת לעומת 134 בשנה החולפת. במקביל, פרויקט סטארלינק כבר הגיע לרווחיות תזרימית, והפך לעוגן המרכזי לצמיחה העתידית של החברה.
- ג'יימי דיימון: "כלכלת אירופה בבעיה אמיתית - ואם היא תיפול, כולנו נשלם את המחיר"
- הבלרינה שהפכה למיליארדרית - סיפורה של לואנה לופס לארה
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- המעשה הטוב של השבוע - חברה נתנה לה לפני 40 שנה הלוואה כדי...
ברקע הצלחת
החברה עומדת גם המדיניות החדשה של הממשל האמריקאי, ובפרט ממשל טראמפ. במסגרת הצעת התקציב לשנת 2026, מתוכנן קיצוץ של יותר מ-6 מיליארד דולר בתקציב נאס"א, כשחלק ניכר מהתקציבים צפוי לעבור לשוק הפרטי. ספייסאקס צפויה ליהנות ממימון לפרויקטים כמו SLS, אוריון ותחנת גייטוויי,
במקום נאס"א.
בנוסף, למרות שמדובר בחברה פרטית, יש למשקיעים דרך להיחשף לספייסאקס רך קרן ההשקעות Destiny Tech100 (סימול: DXYZ). כ-52% מהנכסים של הקרן, שנסחרת בבורסה האמריקאית, הם מניות ספייסאקס, כשהאחזקות גם כוללות חברות כמו OpenAI, Revolut ועוד חברות חדשניות. עם זאת, המשקיעים צריכים לדעת ש-DXYZ נסחרת בפרמיה חריגה מאוד של 511% על שווי הנכסים שלה – מחיר מניה של 39.4 דולר לעומת שווי נכסי נקי (NAV) של 6.44 דולר. מאז ההנפקה לפני כשנה זינקה הקרן ב-377%, אך מתחילת 2025 רשמה ירידה של כ-33%, שמעלה שאלות לגבי התמחור הגבוה.
המעשה הטוב של השבוע - חברה נתנה לה לפני 40 שנה הלוואה כדי לסיים את הלימודים והיא החזירה לה עכשיו מיליארדים
על כוחה של נתינה, על השקעה במיזים חברתיים, ועל סקוט מקינזי, התורמת הגדולה היום בעולם
מקינזי סקוט אגואיזם הופך בעשורים האחרונים למניע מרכזי כשהנתינה, חברות עזרה לזולת מאבדים מהחשיבות שלהם, אבל לא אצל כולם וטוב שכך. הנתינה היא כוח שמחזיר את עצמו במעגל קסום. הפילוסופיה העתיקה מסבירה שהנותן מקבל הרבה מאוד מהנתינה. הנותן לא רק עוזר לאחר, אלא גורם במעשה לשיפור (מוכח מחקרית) של מצבו הנפשי. נתינה נחשבת לאחד הגורמים החזקים לאושר.
סיפורה של מקנזי סקוט, המיליארדרית הפילנתרופית וגרושתו של ג'ף בזוס מייסד אמזון, הוא סיפור מדהים על בעלת הון של מיליארדים שמחלקת את רובו למטרות נעלות. והנה תרומה- השקעה מסוג אחר שעשתה מקינזי השבוע. לפני כ-40 שנה, כשהייתה סטודנטית שנה ב' באוניברסיטת פרינסטון, עמדה סקוט בפני משבר: חסרו לה 1,000 דולר לשכר לימוד, והיא שקלה לנשור מהלימודים. שותפתה לחדר, ג'יני טרקנטון, מצאה אותה בוכה והחליטה לפעול. היא ביקשה מאביה להלוות את הכסף, מעשה נדיבות פשוט ששינה את מסלול חייה של סקוט. "הייתי נותנת למקנזי את הכליה השמאלית שלי", אמרה טרקנטון לאחרונה, "זה פשוט מה שעושים בשביל חברים".
קריאה באותו הקשר: תרומה של 1.1 מיליארד דולר בעיקר למחקר מדעי - מאחד מהאנשים העשירים בעולם
כיום, שוויה הנקי של סקוט מוערך במעל 30 מיליארד דולר, בעיקר ממניות אמזון שקיבלה בהסכם הגירושים ב-2019. היא תרמה יותר מ-19 מיליארד דולר לארגונים שונים, בהתמקדות בצדק חברתי, השכלה וביטחון כלכלי. אבל את הטובה האישית ביותר היא מחזירה עכשיו לטרקנטון, שהקימה את חברת Funding U – מיזם המספק הלוואות מבוססות הישגים לסטודנטים ממשפחות בעלות הכנסה נמוכה, ללא צורך בערבים. החברה נולדה מהבנתה של טרקנטון את הקשיים שסקוט חוותה, במיוחד בעידן שבו עלויות הלימודים זינקו.
סקוט קפצה על ההזדמנות להשקיע ב-Funding U, ומספקת חלק ניכר מההון להלוואות בתעריפים מוזלים. היא תורמת 30 סנט לכל דולר מולווה, מה שמאפשר לחברה לגייס השקעות גדולות יותר מבנקים כמו גולדמן סאקס. זה לא רק החזר הלוואה, זה השקעה שמגלגלת מיליארדים בפוטנציאל, שכן Funding U מסייעת לאלפי סטודנטים להשלים תארים ולהשתלב בשוק העבודה. האלגוריתם של החברה מתבסס על ציונים והישגים, ולא על היסטוריית אשראי, מה שהופך אותה להוגנת יותר.
ג'יימי דימון, מנכ"ל JPMorgan. קרדיט: רשתות חברתיותג'יימי דיימון: "כלכלת אירופה בבעיה אמיתית - ואם היא תיפול, כולנו נשלם את המחיר"
האם אירופה היא המוקד והמקור למשבר הבא?
מנכ"ל הבנק הגדול בעולם לא חסך מילים. ג'יימי דיימון, מנכ"ל ג'י.פי מורגן סבור שאירופה מאבדת גובה במהירות מסחררת. היא לא צומחת והופכת למקום פחות אטרקטיבי לעסקים, השקעות וחדשנות. ביורוקרטיה איטית, רגולציה כבדה מדי ושווקים מפוצלים הופכים את היבשת למלכודת.
דיימון מזהיר שאירופה חלשה = אמריקה פגיעה. "אם אירופה תיפול, כולנו ניפול", אמר והסביר -"הכלכלה העולמית בנויה על שותפות חזקה עם היבשת הוותיקה. ב-15 השנים האחרונות אירופה כבר ירדה מ-90% מגודל הכלכלה האמריקאית ל-65% בלבד, והמגמה לא עוצרת".
הנתונים של כלכלות אירופה חלשים - צמיחה צפויה של 1.3%-1.5% בשנים הקרובות, פרודוקטיביות יורדת, אוכלוסייה מזדקנת ומחסור חמור בכוח אדם מיומן. חברות טכנולוגיה גדולות? כמעט אין. סטארטאפים שרוצים להפוך לענקיות עולמיות? מעדיפים לעבור לארה"ב או אפילו לאסיה. גם מדינות כמו אירלנד, שפעם היו מגנט להייטק, בזכות הטבות מס, מאבדות את האטרקטיביות שלהן.
עם זאת, דיימון הצביע על כוונה של האיחוד האירופי להתקדם מבחינה דיגיטלית ו-AI לחוק אחד לכל היבשת, דבר שיפחית בירוקרטיה ויספק בהירות ותוואי צמיחה לתחום. ועדיין דיימון חושש שמשבר, האטה שתזרום לארה"ב ולעולם כולו תגיע מאירופה.
- “כשאתה רואה ג’וק אחד, כנראה שיש עוד כמה” המשבר הבא בוול סטריט?
- ג'יימי דיימון מציג: 1.5 טריליון דולר לחיזוק העצמאות האמריקאית
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
כלכלת אירופה - נתונים
צמיחה בתמ"ג - ברבעון השלישי של 2025 נרשמה עלייה של 0.3% בתוצר של גוש היורו ו־0.4% בכלל האיחוד, המשקפת שיפור מתון אך לא אחיד.
תחזית שנתי 2025 - הצמיחה השנתית באיחוד צפויה לעמוד על כ־0.9%, כשהצפי לשנים הבאות עומד על 1.2% ב־2026 ו־1.3% ב־2027.
שיעור האבטלה - עומד על כ־6.3% בגוש היורו, עם יציבות יחסית בשנה האחרונה למרות לחצים חיצוניים.
אבטלת צעירים - בקרב בני 15 עד 24 עומדת על כ־14%, מה שמעיד על קושי מובנה בשילוב צעירים בשוק העבודה.
אינפלציה - נרשמה אינפלציה שנתית של כ־2.2%, מעט מעל היעד של הבנק המרכזי אך רחוקה מהשיאים של השנים האחרונות.
שכר - עלות שעת עבודה עלתה בכ־3.6%, נתון שמשקף גם לחצים מצד האינפלציה וגם שוק עבודה הדוק.
תעשייה - מדדי הייצור מציגים תנודתיות עם עליות וירידות לסירוגין, מה שמעיד על רגישות לביקושים גלובליים ולסביבה מאקרו כלכלית.
צריכה פרטית - ההוצאה של משקי הבית רשמה עלייה קלה, אך לא מספקת כדי להזניק את הצמיחה באופן משמעותי.
השקעות - ירידה של כ־1.8% בהשקעות הקבועות מצביעה על זהירות מצד החברות והחשש מהאטה גלובלית.
תמונה כללית - אירופה נמצאת במצב של שוק עבודה יציב אך השקעות חלשות, אינפלציה מתונה אך שברירית, וצמיחה שמבוססת בעיקר על ביקוש פנימי מתון.
