אפסטור
צילום: pexels

1.3 טריליון דולר עברו ב-App Store ב-2024, כמה הרוויחה אפל?

חנות האפליקציות של אפל המשיכה להוות פלטפורמה עסקית משמעותית ב-2024, עם גידול של פי 2.5 בעסקאות שעוברות דרכה לעומת לפני 5 שנים; באיזה טריטוריות בזבזו הכי הרבה וכמה מהסכום באמת הגיע לאפל?

רוי שיינמן |
נושאים בכתבה אפל אפליקציה

אפל Apple 1.76%   פרסמה כי חנות האפליקציות שלה (App Store) הייתה אחראית למכירות ושירותים בהיקף עצום של כמעט 1.3 טריליון דולר במהלך 2024. עם זאת, הכסף הזה לא כולו זרם לקופתה של אפל. למעשה, רובו המוחלט כלל לא קשור לרווח הישיר של החברה. ובכל זאת, מדובר בנתון מרשים שמהווה גידול של פי 2.5 בתקופה של רק 5 שנים.


הנתון פורסם במסגרת דו"ח עצמאי שהוזמן על ידי אפל ובוצע על ידי כלכלני Analysis Group ופרופ' אנדריי פרדקין מאוניברסיטת בוסטון. הדו"ח סוקר את כלל הפעילות העסקית שהונעה באמצעות חנות האפליקציות של אפל. בתוך חמש שנים בלבד, היקף המכירות זינק מ-514 מיליארד דולר ב-2019 ל-1.29 טריליון דולר בשנה שעברה.


מאיפה הגיע הכסף וכמה הגיע לאפל?

רוב הפעילות, כ-78% מהסכום הכולל, כלומר כטריליון דולר, הגיע ממכירת סחורות ושירותים פיזיים, כמו הזמנת נסיעות, משלוחי מזון, תיירות וקניות אונליין. קטגוריה זו כוללת אפליקציות כמו אמזון, אובר ודורדאש - שהן אומנם בחנות של אפל, אך אפל אינה מקבלת עמלה מהמכירות שמתבצעות בהן.


עוד כ-10% מהפעילות נבעה ממכירת מוצרים דיגיטליים - כמו רכישות בתוך משחקים ואפליקציות, שם אפל כן גובה עמלה, ואילו 12% נוספים הגיעו מפרסום בתוך אפליקציות. על רכישות דיגיטליות אפל גובה עמלה של 30%, אם כי עבור מפתחים קטנים (שמכניסים פחות ממיליון דולר בשנה), העמלה יורדת ל-15%. גם במנויים יש מודל הדרגתי: בשנה הראשונה 30% ואחר כך 15%.


לפי הדו"ח, פחות מ-10% מהסכום הכולל הגיע בפועל לאפל, דרך עמלות על עסקאות דיגיטליות. המשמעות היא שהכנסותיה הישירות מה-App Store עמדו על כ-100-120 מיליארד דולר, לא כולל הכנסות נוספות מפרסום או הסכמים חיצוניים.


פילוח הנתונים מעלה שסין הייתה השוק הגדול ביותר למכירת מוצרים ושירותים פיזיים דרך האפליקציות, עם סכום של 484 מיליארד דולר - כמעט כפול מזה של ארה"ב, שעמדה על 277 מיליארד דולר. לעומת זאת, ארה"ב הובילה בפער בשוק השירותים הדיגיטליים והפרסום בתוך אפליקציות - עם 53 מיליארד דולר ממכירות דיגיטליות ו-75 מיליארד מפרסום.


הביקורת והחיכוכים עם הרגולטורים

לצד הגידול המרשים בהיקף הפעילות, אפל ניצבת מול ביקורת גוברת מצד רגולטורים ומפתחים. דרום קוריאה כבר חייבה את אפל וגוגל לאפשר שיטות תשלום חיצוניות באפליקציות שלא יעברו דרך החברה, ואילו האיחוד האירופי ויפן מחייבים לאפשר גישה לחנויות אפליקציות חיצוניות.

קיראו עוד ב"גלובל"


בארה"ב, אפל עדיין מצויה בעימות משפטי מתמשך עם חברת Epic Games, מפתחת המשחק "פורטנייט", לאחר שזו ניסתה לעקוף את מערכת התשלומים של אפל כדי להימנע מתשלום העמלות. בית המשפט הפדרלי קבע שאפל לא מחזיקה במונופול בשוק המשחקים, אך כן הפרה את חוקי ההגבלים העסקיים של קליפורניה בכך שאסרה על מפתחים להציע אפשרויות תשלום חלופיות מחוץ לחנות.


בעקבות פסק הדין, אפל הייתה אמורה לאפשר קישורים לתשלומים חיצוניים, אך היא עדיין גבתה עמלה של 27% גם על תשלומים שלא בוצעו דרכה. רק לאחרונה השופטת יבון גונזלס רוג'רס הורתה לחברה להסיר את העמלה הנוספת, תוך שהיא מותחת ביקורת חריפה על מנכ"ל אפל, טים קוק, באומרה כי הוא "בחר בדרך הלא נכונה".


עתיד השירותים של אפל: צמיחה תחת האיומים

הצמיחה החזקה של חנות האפליקציות מהווה חדשות טובות למשקיעים, במיוחד לאור סימני האטה בחלק מהתחומים המסורתיים של החברה כמו מכירות האייפון. תחום השירותים - שכולל את ה-App Store לצד הסכמים עם חברות כמו גוגל - תופס מקום הולך וגדל בפעילות של אפל.


עם זאת, גם פה עשויים להופיע סדקים. אפל מקבלת כ-20 מיליארד דולר בשנה מגוגל בתמורה לכך שמנוע החיפוש שלה יהיה ברירת המחדל בדפדפן ספארי, הסכם שעתידו לא ברור בעקבות מאבקי ההגבלים העסקיים של גוגל מול משרד המשפטים האמריקני.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
רפי עמית קמטק
צילום: רענן טל

המניה שתזנק מחר ב-5% למרות דילול המשקיעים

רן קידר |
נושאים בכתבה קמטק

שבוע אחרי ש נובה 4.45%  גייסה אג"ח להמרה בקופון אפס (ריבית אפס), גייסה קמטק 0.8%  425 מיליון דולר בקופון אפס. שתי החברות הן שחקניות בשוק השבבים, כשקמטק מפתחת מערכות לבדיקת תהליכי הייצור בשבבים. השאלה הראשונה שאמורה לעלות היא - איך אפשר לגייס אג"ח בריבית אפס? והתשובה היא שמדובר באג"ח להמרה למניות. אג"ח שיש לה סוכרייה - אפשרות להפוך למניה. המשקיעים מוותרים על ריבית ומקבלים אפשרות המרה למניות. זה יכול להיות משתלם להם כי יש להם אפסייד (אם כי פחות ממניה) ומצד שני - יש להם דאונסייד: רצפה כי האג"ח תיאורטית לא יכולה ליפול (להבדיל ממחיר המניה), אלא אם החברה נכנסת למצוקה תזרימית ופיננסית, וזה לא המצב. 

ומעבר לרצפה, יש להם אפסייד. אם המניה תעלה - ותעקוף את פרמיית ההמרה, הם ירוויחו. במקרה של קמטק, המניה נסחרה בכ-84 דולר (לפני העלייה בשישי) והמחיר שמבטאות האג"ח להמרה הוא כ-109 דולר. כלומר, מי שקונה את האג"ח רוכש בפרמיה של קרוב ל-30%. אם המניה תצנח, המשקיע עדיין מקבל את קרן האג"ח בסוף התקופה, אבל אם המניה נניח תעלה נניח פי 2 לאורך תקופת חיי האג"ח (עד שנת 2030) הוא מרוויח כ-65%, כי המניה סגרה את הפרמיה של ה-30% והוסיפה משם עוד 65%. עלייה מעבר למחיר ההמרה הופכת את האג"ח למניה - ההתנהגות זהה.

יש כאן סוכרייה גדולה, מול חיסרון של ויתור על הריבית, אבל משקיעים רבים אוהבים ומעדיפים השקעה כזו. לכן, לרוב, הנפקה של אג"ח להמרה, נחשבת לסוג של דילול ומפילה את המניה. זה מה שקרה לנובה. היא נפלה ב-10% ביום ההנפקה. הסברנו שזו יכולה להיות הזדמנות כי מדובר בירידה טכנית, אך אין דבר כזה בטוח, יש סיכון. המניה תיקנה מאז ועלתה ב-12%. 

אולי זו הסיבה שהשוק לא הפיל את קמטק אתמול. הדילול לא השפיע על המניה. אולי זו ההערכה שיהיה תיקון לאחר הירידה, ועדיין זה לא מסביר עלייה של 3.5% שתוביל מחר בבורסה בת"א לעלייה של 5%. 

אין לנו הסבר מוצק. גורמים שהיו מעורבים בהנפקה מסבירים שהביקושים היו גבוהים והחברה עשתה רושם חזק בשיחות עם הגופים הרוכשים. אולי "מעז יצא מתוק". אולי השיחות עם השוק, יצרו עניין שתורגם לביקושים למניה. כנראה גם לא היו כאלו שעשו החלפה - במקרים רבים, יש גופים מוסדיים שמחליטים למכור את המניה ולקנות אג"ח להמרה במקום, הפעם כנראה זה היה בשוליים.

כמו כן, הסיבה היא גם פרמיית ההמרה שרחוקה "מהכסף", אם כי אחרי העלייה במניה מדובר בפרמיית המרה שירדה ל-26%, זאת לא פרמייה גבוהה.  

פיטר לינץ
צילום: PAT greenhouse - GLOBE STAFF
דבר הגורו

פיטר לינץ' - "המניות הטובות ביותר לקנות הן אלה שאף אחד לא שמע עליהן עדיין"

ב-1977, בגיל 33, לינץ' קיבל את ניהול קרן מג'לן של פידליטי, שהיתה אז קרן קטנה יחסית עם 18 מיליון דולר בלבד. במשך 13 השנים הבאות הוא הפך אותה לקרן הגדולה בעולם, עם 14 מיליארד דולר מנוהלים. לדבריו, "הדבר החשוב ביותר הוא לא כמה אתה צודק אלא כמה אתה מרוויח כשאתה צודק"

עמית בר |

הוא נולד ב-19 בינואר 1944 בניוטון שבמסצ'וסטס. פיטר לינץ' גדל במשפחה אירית-אמריקאית ממעמד הביניים. אביו, תומאס לינץ', היה פרופסור למתמטיקה בבוסטון קולג' ונפטר מסרטן כשפיטר היה רק בן 10. המוות המוקדם של האב אילץ את המשפחה להתמודד עם קשיים כלכליים, ופיטר החל לעבוד כנער סבל במועדון גולף יוקרתי כדי לעזור בפרנסת המשפחה. דווקא שם, במועדון הגולף, הוא נחשף לראשונה לעולם ההשקעות דרך שיחות ששמע בין אנשי עסקים עשירים.

לינץ' למד היסטוריה בבוסטון קולג' ואחר כך עשה MBA בוורטון. הוא שירת שנתיים בצבא כקצין ארטילריה בקוריאה ובווייטנאם. ב-1966, בזמן שעדיין היה סטודנט, הוא התמחה בפידליטי כאנליסט קיץ. המנהלים בחברה התרשמו ממנו והציעו לו משרה קבועה אחרי הצבא. הוא התחיל כאנליסט מתכות וכימיקלים, ובהדרגה התקדם בחברה.

במהלך לימודיו, לינץ' השקיע את כל חסכונותיו, בסכום כולל של 1,000 דולר, במניית חברת תעופה בשם קטנה. המניה עלתה מ-7 דולרים ל-33 דולר בתוך שנה וחצי בזכות מלחמת וייטנאם שהגבירה את הביקוש להובלת מטענים צבאיים. הרווח הזה מימן את כל לימודי התואר השני שלו. באופן  אירוני, הוא הרוויח מהמלחמה שבה נלחם מאוחר יותר כחייל.

ב-1977, בגיל 33, לינץ' קיבל את ניהול קרן מג'לן של פידליטי, שהיתה אז קרן קטנה יחסית עם 18 מיליון דולר בלבד. במשך 13 השנים הבאות הוא הפך אותה לקרן הגדולה בעולם, עם 14 מיליארד דולר מנוהלים. התשואה השנתית הממוצעת שלו היתה 29.2% - כמעט כפול מהתשואה של מדד S&P 500. מי שהשקיע 1,000 דולר בקרן ביום שלינץ' קיבל אותה היה מחזיק 28 אלף דולר ביום שבו פרש.

החיים האישיים שלו סבלו מההצלחה המקצועית. לינץ' עבד 90-80 שעות בשבוע, ביקר במאות חברות בשנה וקרא אינספור דו"חות. אשתו קרולין, שעמה התחתן ב-1968 ויש להם שלוש בנות, כמעט שלא ראתה אותו. ב-1990, בשיא הצלחתו ובגיל 46 בלבד, הוא הודיע על פרישה. הסיבה הרשמית היתה רצון לבלות יותר זמן עם המשפחה, אבל היו גם שמועות על בעיות בריאות מהלחץ הכבד. "כשהילדים שלי היו קטנות, פספסתי יותר מדי רגעים חשובים. לא רציתי לפספס את שנות הנעורים שלהן", הוא אמר.