אפסטור
צילום: pexels

1.3 טריליון דולר עברו ב-App Store ב-2024, כמה הרוויחה אפל?

חנות האפליקציות של אפל המשיכה להוות פלטפורמה עסקית משמעותית ב-2024, עם גידול של פי 2.5 בעסקאות שעוברות דרכה לעומת לפני 5 שנים; באיזה טריטוריות בזבזו הכי הרבה וכמה מהסכום באמת הגיע לאפל?

רוי שיינמן |
נושאים בכתבה אפל אפליקציה

אפל Apple 2.16%   פרסמה כי חנות האפליקציות שלה (App Store) הייתה אחראית למכירות ושירותים בהיקף עצום של כמעט 1.3 טריליון דולר במהלך 2024. עם זאת, הכסף הזה לא כולו זרם לקופתה של אפל. למעשה, רובו המוחלט כלל לא קשור לרווח הישיר של החברה. ובכל זאת, מדובר בנתון מרשים שמהווה גידול של פי 2.5 בתקופה של רק 5 שנים.


הנתון פורסם במסגרת דו"ח עצמאי שהוזמן על ידי אפל ובוצע על ידי כלכלני Analysis Group ופרופ' אנדריי פרדקין מאוניברסיטת בוסטון. הדו"ח סוקר את כלל הפעילות העסקית שהונעה באמצעות חנות האפליקציות של אפל. בתוך חמש שנים בלבד, היקף המכירות זינק מ-514 מיליארד דולר ב-2019 ל-1.29 טריליון דולר בשנה שעברה.


מאיפה הגיע הכסף וכמה הגיע לאפל?

רוב הפעילות, כ-78% מהסכום הכולל, כלומר כטריליון דולר, הגיע ממכירת סחורות ושירותים פיזיים, כמו הזמנת נסיעות, משלוחי מזון, תיירות וקניות אונליין. קטגוריה זו כוללת אפליקציות כמו אמזון, אובר ודורדאש - שהן אומנם בחנות של אפל, אך אפל אינה מקבלת עמלה מהמכירות שמתבצעות בהן.


עוד כ-10% מהפעילות נבעה ממכירת מוצרים דיגיטליים - כמו רכישות בתוך משחקים ואפליקציות, שם אפל כן גובה עמלה, ואילו 12% נוספים הגיעו מפרסום בתוך אפליקציות. על רכישות דיגיטליות אפל גובה עמלה של 30%, אם כי עבור מפתחים קטנים (שמכניסים פחות ממיליון דולר בשנה), העמלה יורדת ל-15%. גם במנויים יש מודל הדרגתי: בשנה הראשונה 30% ואחר כך 15%.


לפי הדו"ח, פחות מ-10% מהסכום הכולל הגיע בפועל לאפל, דרך עמלות על עסקאות דיגיטליות. המשמעות היא שהכנסותיה הישירות מה-App Store עמדו על כ-100-120 מיליארד דולר, לא כולל הכנסות נוספות מפרסום או הסכמים חיצוניים.


פילוח הנתונים מעלה שסין הייתה השוק הגדול ביותר למכירת מוצרים ושירותים פיזיים דרך האפליקציות, עם סכום של 484 מיליארד דולר - כמעט כפול מזה של ארה"ב, שעמדה על 277 מיליארד דולר. לעומת זאת, ארה"ב הובילה בפער בשוק השירותים הדיגיטליים והפרסום בתוך אפליקציות - עם 53 מיליארד דולר ממכירות דיגיטליות ו-75 מיליארד מפרסום.


הביקורת והחיכוכים עם הרגולטורים

לצד הגידול המרשים בהיקף הפעילות, אפל ניצבת מול ביקורת גוברת מצד רגולטורים ומפתחים. דרום קוריאה כבר חייבה את אפל וגוגל לאפשר שיטות תשלום חיצוניות באפליקציות שלא יעברו דרך החברה, ואילו האיחוד האירופי ויפן מחייבים לאפשר גישה לחנויות אפליקציות חיצוניות.

קיראו עוד ב"גלובל"


בארה"ב, אפל עדיין מצויה בעימות משפטי מתמשך עם חברת Epic Games, מפתחת המשחק "פורטנייט", לאחר שזו ניסתה לעקוף את מערכת התשלומים של אפל כדי להימנע מתשלום העמלות. בית המשפט הפדרלי קבע שאפל לא מחזיקה במונופול בשוק המשחקים, אך כן הפרה את חוקי ההגבלים העסקיים של קליפורניה בכך שאסרה על מפתחים להציע אפשרויות תשלום חלופיות מחוץ לחנות.


בעקבות פסק הדין, אפל הייתה אמורה לאפשר קישורים לתשלומים חיצוניים, אך היא עדיין גבתה עמלה של 27% גם על תשלומים שלא בוצעו דרכה. רק לאחרונה השופטת יבון גונזלס רוג'רס הורתה לחברה להסיר את העמלה הנוספת, תוך שהיא מותחת ביקורת חריפה על מנכ"ל אפל, טים קוק, באומרה כי הוא "בחר בדרך הלא נכונה".


עתיד השירותים של אפל: צמיחה תחת האיומים

הצמיחה החזקה של חנות האפליקציות מהווה חדשות טובות למשקיעים, במיוחד לאור סימני האטה בחלק מהתחומים המסורתיים של החברה כמו מכירות האייפון. תחום השירותים - שכולל את ה-App Store לצד הסכמים עם חברות כמו גוגל - תופס מקום הולך וגדל בפעילות של אפל.


עם זאת, גם פה עשויים להופיע סדקים. אפל מקבלת כ-20 מיליארד דולר בשנה מגוגל בתמורה לכך שמנוע החיפוש שלה יהיה ברירת המחדל בדפדפן ספארי, הסכם שעתידו לא ברור בעקבות מאבקי ההגבלים העסקיים של גוגל מול משרד המשפטים האמריקני.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
ביטקוין ירידות
צילום: רוי שיינמן

איבדו עשרות אחוזים: הביטקוין נפל - וחברות אוצר הקריפטו צנחו

המודל שאפשר למשקיעים מוסדיים להיחשף למטבעות דיגיטליים דרך מניות חברות האוצר מתגלה כפגיע במיוחד, כשהביטקוין יורד ב־15%, מניות החברות קורסות פי שניים ויותר, ובוול-סטריט מזהירים: הפרמיה המנופחת גובה את המחיר

אדיר בן עמי |

ההשקעה שנחשבה לפופולרית ביותר השנה בקרב משקיעי הקריפטו - רכישת מניות של חברות שמחזיקות במטבעות דיגיטליים כנכס מרכזי - נקלעה לתקופה קשה. מחירי הביטקוין והאתריום ירדו, ומניות אותן חברות נסוגו אף בשיעורים חדים יותר. מיקרוסטרטג'י MicroStrategy Inc -3.15%  , שמוכרת כיום בשם סטרטג'י, הייתה החלוצה במודל הזה בהובלת מייקל סיילור. החברה, שהחלה כחברת תוכנה קטנה, הפכה לאחת המחזיקות הגדולות בביטקוין. בשיאה ביולי שוויה עמד על כ־128 מיליארד דולר, וכעת הוא ירד לכ־70 מיליארד.


הרעיון מאחורי חברות האוצר היה לאפשר למשקיעים מוסדיים, שלא יכלו לרכוש קריפטו ישירות, דרך עקיפה להשקעה במטבעות דיגיטליים. המשקיעים קנו מניות של חברות שהחזיקו ביטקוין או אתריום עבורם, מה שנחשב פתרון נוח למגבלות רגולציה. אלא שהמודל הזה יצר בעיה מובנית: מניות החברות נסחרו בפרמיה גבוהה ביחס לשווי האמיתי של המטבעות שברשותן. ברנט דונלי, נשיא ספקטרה מרקטס, הסביר כי “משקיעים שילמו שני דולר על כל דולר של ביטקוין שהחברות החזיקו בפועל”.


נקודת המפנה הגיעה ב־10 באוקטובר, כשנשיא ארה״ב דונלד טראמפ הכריז על הטלת מכסים חדשים על סין. ההודעה גרמה לגל מכירות בשווקים, והקריפטו הצטרף לירידות. השבתת הממשל הפדרלי וחוסר הוודאות סביב מדיניות הריבית של הבנק המרכזי הגבירו את הלחץ. 


 כשהנכס הבסיסי יורד, המניה יורדת יותר

מחיר הביטקוין ירד בכ־15% בחודש האחרון, אך מניית סטרטג'י איבדה 26%. הירידה החדה משקפת את האופי הממונף של החברות הללו: כשהנכס הבסיסי יורד, המניה מגיבה בעוצמה גדולה יותר. פיטר ת'יל, משקיע הון סיכון בולט, נמנה עם התומכים הבולטים בתחום חברות האוצר הקריפטו והשקיע במספר חברות מהתחום. BitMine Immersion Technologies, אחת החברות הגדולות בתחום האת'ריום שנתמכת על ידי ת'יל, איבדה יותר מ-30% מערכה בחודש האחרון. גם ETHZilla, שהחלה כחברת ביוטכנולוגיה והפכה לאוצר את'ריום בהשתתפותו של ת'יל כמשקיע, ירדה ב-23% באותה תקופה.


מתיו טאטל, שמנהל קרן סל שמטרתה להכפיל את תשואת סטרטג'י, חווה ירידות חדות עוד יותר, כאשר קרן MSTU שלו נפלה בכ־50%. לדבריו, “חברות אוצר דיגיטליות הן למעשה גרסה ממונפת של נכסי הקריפטו, ולכן כשהשוק יורד, זה הגיוני שהן יפלו מהר יותר.” מאט קול, מנכ"ל חברת Strive, אמר כי רבות מהחברות “תקועות”. Strive רכשה ביטקוין במחיר הגבוה בכ־10% ממחירו הנוכחי, ומנייתה ירדה ב־28%. עם זאת, קול ציין כי החברה ערוכה להתמודד עם התנודתיות בזכות גיוס הון באמצעות מניות ולא באמצעות חוב.


וול סטריט שור (גרוק)וול סטריט שור (גרוק)
סקירה

נעילה מעורבת בוול-סטריט; קמטק ובריינסוויי נפלו ב-6%, אפלובין עם 8%

צוות גלובל |

המסחר בוול סטריט ננעל במגמה מעורבת אחרי פתיחה שלילית בעקבות הערכות כי השבתת הממשל האמריקאי צפויה להסתיים. הנאסד״ק ירד ב-0.2%, בעוד הדאו עלה ב-1.2% וה-S&P עם 0.2%. למרות התמתנות הירידות במדדים, החולשה בשוק מטבעות הקריפטו נמשכה, כאשר הביטקוין נפל ב-3% לכמעט 103 אלף דולר למטבע.


את הירידות במניות הטכנולוגיה הובילה אנבידיה, שאיבדה כ־3% לאחר שפורסם כי קבוצת סופטבנק מכרה את כל החזקתה בחברה תמורת 5.83 מיליארד דולר, במטרה לממן השקעות נוספות בתחום הבינה המלאכותית. המכירה יצרה לחץ זמני על מניות הסקטור, לאחר תקופה ארוכה של עליות חדות במניות השבבים.בזירת המט"ח והאג"ח נרשמת תנודתיות קלה: שוק האג"ח האמריקאי סגור היום לרגל יום הוותיקים, אך חוזים על אג"ח האוצר עלו במעט, והדולר נחלש. נתוני תעסוקה פרטיים של ADP הצביעו על התמתנות בקצב הצמיחה של שוק העבודה בחצי השני של אוקטובר, נתון שזכה לתשומת לב יתרה בשל עיכוב בפרסום הדוחות הרשמיים בעקבות סגירת הממשל.


ברקע, הסנאט האמריקאי אישר הצעת תקציב זמנית שנועדה להחזיר את פעילות הממשלה, לאחר 42 ימים של השבתה, שיא היסטורי. כעת ההצעה ממתינה לאישור בית הנבחרים, שצפוי לשוב לוושינגטון ולדון בה בימים הקרובים. לפי ההצעה, הממשלה תמומן עד סוף ינואר 2026, וחלק מהמשרדים עד ספטמבר. הנשיא דונלד טראמפ כבר הביע תמיכה בהסכם. מדד S&P 500 נסחר כעת סביב 6,850 נקודות, בעוד מדד מניות הטכנולוגיה הגדולות ירד בכ־1%. 


אורקל Oracle Corp -1.94%   חזרה למחיר טרם הזינוק: האם האופטימיות סביב החברה מתפוגגת?   החברה שחתמה על עסקת ענק עם OpenAI ונחשבת לאחת המובילות של מרוץ הבינה המלאכותית מגלה שהמשקיעים פחות סלחניים: אחרי התחזיות האופטימיות וההשקעות במיליארדים, המניה חזרה לנקודת ההתחלה


ריגטי Rigetti Computing  הציגה הפסד נמוך מהצפוי - אבל ההוצאות ממשיכות לגדול והמניה נופלת ב־8% - חברת המחשוב הקוונטי רשמה הפסד של 3 סנט למניה לעומת צפי ל־5 סנט, אך ההכנסות היו נמוכות מהתחזיות; שיתוף פעולה עם אנבידיה והזמנות חדשות למחשבי Novera לא הצליחו להרגיע את החשש מתלות במימון ממשלתי והפסדים מתמשכים.