מניות קוונטים עליות
צילום: דאלי

מחשוב קוונטי: IonQ בתוצאות טובות מהצפוי; המניה עולה

אדיר בן עמי |
נושאים בכתבה מחשוב קוונטי

התחום שמסעיר את הדמיון של מדענים, ממשלות, תאגידים וגם משקיעים – זה המחשוב הקוונטי. הוא כבר מוגדר כמהפכה הבאה אחרי מהפכת ה-AI. הוא מבטיח לשנות את חוקי המשחק כמעט בכל תחום אפשרי. אבל בין הפוטנציאל ליישום יש תהום – והחברות שנמצאות בתחום בשלב מוקדם של הפיתוח עדיין מדממות כסף. IonQ, אחת החלוצות, הצליחה להפתיע עם תוצאות טובות מהצפוי לרבעון הראשון.

דו"ח רווח והפסד: לא מושלם, אבל הרבה יותר טוב מהחשש

IonQ סיימה את הרבעון עם הכנסות של 7.6 מיליון דולר – גבוה מהתחזיות (7.5 מיליון) ויציב לעומת הרבעון המקביל אשתקד. עם זאת, מדובר בירידה חדה של 35% לעומת הרבעון האחרון של 2024 – מה שממחיש עד כמה התחום הזה תנודתי.

החברה רשמה הפסד נקי של 32.3 מיליון דולר – לעומת הפסד של כמעט 40 מיליון ברבעון המקביל. זה רחוק מאוד מנקודת איזון, אבל כן סימן לכך שנעשה מאמץ להתייעלות ולשיפור. ההנהלה מציינת שההכנסות עמדו מעל האמצע של טווח התחזיות – וזה חשוב במיוחד למשקיעים שחיפשו יציבות אחרי חודשים לא פשוטים.

המניה, שירדה ב־1% בסיום המסחר, התאוששה ב־2.6% במסחר המאוחר..

מעבר לתיאוריה: איך IonQ מרוויחה כסף בפועל?

החברה מתמקדת בטכנולוגיית trapped-ion – שיטה בה משתמשים ביונים טעונים כקיוביטים, תוך החזקה מדויקת שלהם באמצעות שדות אלקטרומגנטיים. זו טכנולוגיה ייחודית ששונה מהגישה של חברות כמו Google או IBM, שמתבססות על מוליכים-על. מבחינה מדעית, יש לטכנולוגיה הזאת יתרונות ביציבות של הקיוביטים וביכולת לשלוט עליהם לאורך זמן.

IonQ לא רק בונה מחשבים קוונטיים – היא גם מפעילה פלטפורמת ענן קוונטי, שמאפשרת גישה מרחוק ליכולות המחשוב שלה, באמצעות שירותי מנוי. בנוסף, היא מוכרת גם חומרה קוונטית לחברות ומוסדות מחקר. השילוב הזה בין SaaS לחומרה מציב אותה כ-one-stop-shop בתחום, גם אם עדיין בקנה מידה קטן.

מנכ"ל חדש, דרך חדשה: האם דה מסי יחזיר את האמון?

ניקולו דה מסי, שנכנס לתפקיד המנכ"ל בפברואר, הציג קו תקשורתי אופטימי. הוא הדגיש את ההתקדמות בתחום המסחרי, כולל התקדמות משמעותית גם בתחום הרשתות הקוונטיות – ענף נלווה שצובר תאוצה עם הצורך באבטחת מידע אולטימטיבית.

החברה גם הכריזה לאחרונה על רכישת שליטה ב־ID Quantique – סטארטאפ שוויצרי המתמחה בהצפנה קוונטית. זאת לצד שותפות גדולה עם חברת תקשורת עירונית מטנסי בהיקף של 22 מיליון דולר. המהלך מסמן גיוון בתחום הפעילות – לא רק מחשוב, אלא גם פתרונות קצה בתחום הסייבר.

קיראו עוד ב"גלובל"

שוק לא סלחני: הירידות ממשיכות, גם כשיש חדשות טובות

למרות הדו"ח החיובי, מניית IonQ עדיין רחוקה מאוד מהשיא שלה – 51 דולר בינואר השנה. מאז היא צנחה בכ-30%, בעיקר בגלל חשש מהאטה טכנולוגית, ירידה בביקושים ופרסום במרץ של דו"ח שורטיסטים שטלטל את המניה.

מתחרות כמו D-Wave ו-Rigetti מציגות תמונה דומה: הפסדים עמוקים, ירידה בהכנסות ורוח גבית ציבורית חלשה. אבל עם כל זה, התחום עדיין מעניין את השוק – בעיקר כי מדובר בטכנולוגיה עם פוטנציאל לשנות את העולם.

שאלות ותשובות

מה בכלל עושה מחשב קוונטי?
במקום לחשב לפי 0 או 1 כמו מחשב רגיל, מחשב קוונטי משתמש בקיוביטים שיכולים להיות בשני המצבים בו-זמנית. זה מאפשר חישוב מקבילי עצום. התוצאה? בעיות שבעולם הקלאסי ייקחו שנים – ייפתרו בדקות.

איך IonQ שונה מ־Google או IBM?
IonQ משתמשת בטכנולוגיית "יונים כלואים", שדורשת ציוד שונה לחלוטין – אבל מציעה יציבות גבוהה. לעומת זאת, Google ו־IBM משתמשות בגישות המבוססות על מוליכים-על. אין עדיין קונצנזוס מהי השיטה "המנצחת" – לכן כל שחקנית בוחרת את הנישה שלה.

מתי נראה רווחים אמיתיים מהתחום?
התחזית הרשמית של IonQ היא רווחיות רק ב־2030 – עם הכנסות שיכוונו לכיוון מיליארד דולר. עד אז, החברות צפויות להמשיך לשרוף כסף, להשקיע במחקר ולבנות שיתופי פעולה. כל משקיע צריך לשאול את עצמו: האם יש לי סבלנות לחכות חמש שנים?

למה המניה כל כך תנודתית?
כי היא נשענת יותר על תקווה, ציפיות וכותרות – מאשר על תזרים מזומנים. מספיק דיווח תקשורתי חיובי, כנס טכנולוגי או שותפות עם ענקית – כדי להקפיץ את המניה. מצד שני, גם דיווח שלילי יכול למחוק עשרות אחוזים


הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
סאנה טאקאיצ’י יפן (קרדיט רשתות חברתיות)סאנה טאקאיצ’י יפן (קרדיט רשתות חברתיות)

ראש ממשלת יפן מסרבת לסגת מהצהרות על טייוואן - המשבר מול סין מחריף

ראש ממשלת יפן, סאנאה טאקאיצ'י מבהירה שהתקפה על טייוואן הוא איום על יפן ויצדיק שימוש בכוח צבאי

רן קידר |

ראש ממשלת יפן, סאנאה טאקאיצ'י, דחתה את הדרישה הסינית לחזור בה מהצהרותיה על טייוואן, והבהירה כי אין כל שינוי בעמדתה הביטחונית של טוקיו בנוגע למצב של איום אזורי. בכך, העמיקה טאקאיצ'י את המשבר המדיני הראשון שלה מאז שנכנסה לתפקיד בחודש שעבר.(להרחבה: לראשונה מאז מלחמת העולם השנייה: איומים במתקפות ישירות בין סין ליפן)

במוקד המחלוקת, התבטאות של טאקאיצ'י, שבה הצהירה כי תרחיש צבאי במיצר טאיוואן עלול להיחשב כאיום ישיר על קיומה של יפן. אמירה זו נחשבת לקפיצת מדרגה בעמדה היפנית, והיא עוררה תגובה חריפה מצד בייג'ינג שכללה צעדי ענישה כלכליים.

בסין הכריזו כי יינקטו "אמצעים חמורים" אם יפן לא תחזור בה מהאמירה, ובינתיים הוקפאו אישורי ייבוא של פירות ים יפניים, הופסקה תיירות מאורגנת מסין ליפן, וכן נעצרו אישורים להפצת סרטים יפניים בשוק הסיני. עם זאת, בייג'ינג עדיין לא איימה בפגיעה בייצוא נדירים - מהלך בעל השלכות רחבות יותר על הכלכלה העולמית.

טאקאיצ'י מצדה נוקטת קו כפול: מצד אחד היא שומרת על ניסוח כללי וזהיר ("החלטות יתקבלו בהתאם לנסיבות"), אך מצד שני אינה מוכנה להתנצל או לחזור בה. במסיבת עיתונאים הבוקר, טרם צאתה לפסגת ה-G20 בדרום אפריקה, הדגישה כי העמדה הממשלתית נותרה עקבית.

המפגש הקודם בין טאקאיצ'י לנשיא סין שי ג'ינפינג נערך בפסגת APEC בקוריאה הדרומית, ובמהלכו סיכמו השניים על "קידום כולל של יחסים מועילים הדדית". כעת, מתברר כי הקרע סביב טאיוואן עלול להכתיב את הטון ביחסים הבילטרליים.

ביל אקמן (רשתות)ביל אקמן (רשתות)
דבר הגורו

ביל אקמן - האקטיביסט השאפתן

אחרי הימור מוצלח בתחילת משבר הקורונה, שבו רשם רווח של כמעט פי 100 בתוך חודש, אקמן נהפך לשם מוכר בשוק ההון. ב-1992 הוא הקים את קרן הגידור הראשונה שלו, שקרסה ב-2002 אחרי הימור כושל על MBIA. ב-2004 הוא הקים את פרשינג סקוור קפיטל עם 54 מיליון דולר בלבד. הפעם הוא למד מהטעויות ופיתח אסטרטגיה ממוקדת - השקעה בחמש עד עשר חברות גדולות והפעלת לחץ לשינויים

מנדי הניג |

הוא נולד ב-11 במאי 1966 בברונקס, ניו יורק. ויליאם אלברט אקמן גדל במשפחה יהודית אמידה בצ'אפקווה. אביו היה סוחר נדל"ן מצליח. אקמן למד בהרווארד ועשה שם תואר ראשון ו-MBA. בזמן הלימודים הוא ושותף שלו הקימו חברה שמכרה מדריכי טיולים לסטודנטים והרוויחו הודות לכך מאות אלפי דולרים.

ב-1992 אקמן הקים את קרן הגידור הראשונה שלו, גוטהם פרטנרס, עם 3 מיליון דולר מהמשפחה והחברים. הקרן הצליחה בהתחלה אבל קרסה ב-2002 אחרי הימור כושל על MBIA. אקמן איבד הכל כולל 700 אלף דולר מכספו האישי. "זה היה הדבר הכי מביך ומכאיב בחיי", הוא סיפר. "חשבתי שהקריירה שלי נגמרה".

אבל אקמן לא נשבר. ב-2004 הוא הקים את פרשינג סקוור קפיטל עם 54 מיליון דולר בלבד. הפעם הוא למד מהטעויות ופיתח אסטרטגיה ממוקדת - השקעה בחמש עד עשר חברות גדולות והפעלת לחץ לשינויים. הגישה האקטיביסטית שלו הניבה תוצאות מרשימות בתחילה.

הרגע המפורסם ביותר בקריירה שלו היה ההימור נגד הרבלייף ב-2012. אקמן הכריז אז שהחברה היא פירמידה והימר בהיקף של מיליארד דולר על קריסתה. זה הוביל למלחמה פומבית מול המשקיע האגרסיבי קרל אייקן, שקנה מניות של החברה רק כדי להכאיב לאקמן. אחרי חמש שנים של מאבק, אקמן הודה בתבוסה שלו - והפסיד 4 מיליארד דולר. "זו היתה הטעות הגדולה ביותר שלי", הוא הודה.

ואולם  ב-2020 אקמן ביצע אחד המהלכים המבריקים בהיסטוריה. בפברואר, כשהקורונה רק התחילה, הוא קנה ביטוח על קריסת השוק ב-27 מיליון דולר. כשהשווקים קרסו במרץ, הוא מכר את הפוזיציה ב-2.6 מיליארד דולר - רווח של כמעט פי 100 בחודש. "זה היה ההימור של החיים," הוא אמר.