אנבידיה NVIDIA Corp. 0.6%   פרסמה את דוחות הרבעון השלישי והבהירה שוב למה היא ממשיכה להוביל את מירוץ הבינה המלאכותית: החברה עקפה את תחזיות האנליסטים בהכנסות וברווח, והציגה תחזית אופטימית במיוחד לרבעון הרביעי. מניית החברה הגיבה בעלייה של יותר מ־4%.

חשוב - מה אמר ג'נסן הואנג בשיחת המשקיעים

ברבעון השלישי רשמה אנבידיה רווח של 1.30 דולר למניה והכנסות של 57.01 מיליארד דולר, טוב מהציפיות שעמדו על 1.26 דולר למניה ו־55.2 מיליארד דולר. לשם השוואה, ברבעון המקביל אשתקד עמדו נתוני החברה על 0.81 דולר למניה והכנסות של 35.1 מיליארד דולר. מוקד הכוח המרכזי של אנבידיה נשאר חטיבת מרכזי הנתונים, שמובילה את הביקוש הגואה למעבדי AI. החטיבה הניבה ברבעון הכנסות של 51.2 מיליארד דולר, מעל התחזיות ל־49.3 מיליארד דולר. תחום הגיימינג, שבעבר היה ליבת הפעילות של החברה, הניב 4.3 מיליארד דולר, מעט מתחת לציפיות השוק.

לרבעון הרביעי צופה אנבידיה הכנסות של 65 מיליארד דולר, פלוס־מינוס 2%, גבוה מהערכת השוק שעמדה על 62 מיליארד דולר. עבור משקיעים שמודאגים מהאם המומנטום ב-AI יכול להמשיך להחזיק את השוק, זהו נתון משמעותי שמאותת שהביקוש העסקי למחשוב מתקדם עדיין במגמת עלייה.

• אנבידיה לפני הדוחות: 7% תנודה צפויה - 2 אסטרטגיות שוריות
• צחי אבו: "אנחנו לא חברת נדל״ן מניב קלאסית, כל נכס אצלנו עובר השבחה"
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

הדוח מגיע בזמן שבו שוק ההון כולו בוחן מחדש את האופטימיות סביב החברות המובילות בתחום. בחודשים האחרונים מכרו כמה משקיעים בולטים את אחזקותיהם באנבידיה, כולל קרן הגידור של פיטר תיל, שמכרה פוזיציה של כ־100 מיליון דולר, וסופטבנק, שמימשה את כל אחזקותיה בחברה בשווי של 5.8 מיליארד דולר. עבור שתיהן מדובר במהלך שנועד לפנות משאבים להשקעות AI אחרות.

ענקית השבבים נסחרת כעת לפי שווי של 4.5 טריליון דולר, כאשר מנייתה עלתה ב-39% מתחילת השנה ו-27% ב-12 החודשים האחרונים.

המשבר הדיפלומטי החריף שהחל להתגלגל בשבועות האחרונים בין סין ליפן, בעקבות דבריה של ראש ממשלת יפן סנאֵה טאקֵאיצ'י על האפשרות שמתקפה סינית על טייוואן תהווה איום קיומי על מדינתה.עד כה, התגובה הסינית הייתה דיפלומטית כאשר בייג'ינג דרשה מראש ממשלת יפן לחזור בה התבטאויותיה, פרסמה אזהרות לתיירים סיניים המתכננים ביקור ביפן ועצרה את תהליך חידוש יבוא מוצרי הים היפנים.

הכלי הדרמטי ביותר שעומד לרשותה של סין, שנמצא במרכז השיח הבינלאומי, נשאר כעת ללא הפעלה. מדובר בשליטה הדומיננטית של בייג'ינג על תעשיית המתכות הנדירות, שהפכה בעשורים האחרונים לעורק מרכזי של כלכלה גלובלית הנשענת על טכנולוגיה מתקדמת. ב-2010 פרץ משבר שבמהלכו סין עצרה בפועל משלוחי מתכות נדירות ליפן בעקבות עימות סביב איים שנמצאים במחלוקת בין שתי המדינות. אך מאז יפן רק הפכה לתלויה יותר ויותר בחומרי הגלם הסיניים, במה שהפך לנקודת תורפה אסטרטגית עבורה. למרות המאמצים להפחית את התלות, יפן עדיין נשענת במידה ניכרת על בייג'ינג, במיוחד בתחום החיוני לייצור רכבים חשמליים, מערכות נשק ואלקטרוניקה מתקדמת.

המחיר שסין עלולה לשלם

בייג'ינג מבינה היטב את עוצמתו של מנוף זה, אך נראה כי דווקא בגלל חשיבותו היא בוחרת להתנהל בזהירות. צעד חד של עצירת יצוא מתכות נדירות עלול לפגוע לא רק ביפן אלא גם במעמדה של סין עצמה כספקית מרכזית של מתכות לעולם. מהלך כזה עשוי לגרום למדינות אחרות לחשוש משיתוף פעולה עם סין ולהתלבט אם להמשיך ביחסי קרבה לכלכלה הסינית. זה הליך שיכול להאיץ מאמצים בינלאומיים למצוא חלופות לסחורה של סין, ולגרום למדינות להפחית את התלות בה. בכך, סין עלולה לפגוע במעמדה בדיוק בנקודת הזמן שבה היא מבקשת לבסס את עצמה כמרכז בלתי מעורער של שרשרת הייצור העולמית.

בנוסף לכך, בייג'ינג מודעת לכך שמהלך כזה עלול לערער את ההבנות האחרונות עם הממשל האמריקני. הנשיא דונלד טראמפ יצא משיחותיו עם הנשיא שי ג'ינפינג כשהוא מצהיר כי נפתרו המחלוקות סביב יצוא המתכות הנדירות "למען העולם". התנגשות מול יפן דווקא כעת עלולה להזמין תגובה אמריקנית ולפגוע במאמץ הסיני לבסס רגיעה מסוימת מול וושינגטון.

• לראשונה מאז מלחמת העולם השנייה: איומים במתקפות ישירות בין סין ליפן
• המניה שנפלה 11% בגלל המתיחות בין סין ליפן
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

עם זאת, אף שהקלף אינו נשלף, הוא בהחלט בולט על השולחן. בשנים האחרונות חיזקה סין את הרגולציה על יצוא מתכות נדירות ועל טכנולוגיות העיבוד שלהן, צעד המשדר למדינות העולם כי שליטתה בתחום אינה מובנת מאליה וכי בכוונתה לשמר יתרון אסטרטגי בכל מחיר. גם האפשרות לנקוט בצעדים עקיפים, כמו האטת אישורים, סיבוך בירוקרטיים או הנחה לא־רשמית לספקים להקשות על יצוא ליפן, עומדת לרשותה ומאפשרת לה לייצר לחץ אפקטיבי מבלי להכריז על מהלך גלוי.