מעבר לירידות - כך משפיעה התנודתיות בשווקים על הבריאות הנפשית
בעקבות צניחת מדדי המניות והפסדים של 6%-10% מתחילת השנה, המומחים מזהים עלייה בחרדה פיננסית ומציעים אסטרטגיות להתמודדות עם השלכותיה הפסיכולוגיות
הסבל הנפשי הקשור לירידות בשווקים לא מוגדר רשמית כהפרעה נפרדת מהפרעת חרדה כללית, כך טוענים לפחות פסיכולוגים בניו יורק, אולם אין ספק שהכאב היה מוחשי מאוד עבור כל מי שמחזיק תיק השקעות או חסכון לפנסיה כאשר השוק צנח בתחילת החודש, במיוחד שרק מספר חודשים קודם לכן, חברות רבות שכנעו המוני ישראלים להעביר את הפנסיות וקרנות השתלמות לקרנות מחקות S&P 500.
נשיא ארה"ב דונלד טראמפ הכריז על שורת מכסים ביום שכינה "יום השחרור" לאחר סגירת המסחר ב-2 באפריל. מדד ה-S&P 500 צנח ב-11% עד לסגירת המסחר ב-8 באפריל, כאשר המשקיעים חששו ממלחמת סחר גלובלית; מדד הנאסד"ק צנח ביותר מ-13%, ופגע בתיקי השקעות עתירי טכנולוגיה. מאז, ממשל טראמפ הודיע על דחיית מכסים וחזר בו מחלק מההחלטות. למרות ההתאוששות בשבוע האחרון, אנחנו עדיין מתחת לסגירה של 2 באפריל, וההפסדים מתחילת השנה במדדי ה-S&P 500 והנאסד"ק עומדים על 6% ו-10%, בהתאמה.
עבור רבים, ההשקעות הכספיות מייצגות הרבה יותר מאשר רק מספרים באפליקציית הבנק. הן מהוות תחושת ביטחון, חופש לעתיד, סטטוס חברתי והוכחה להצלחה אישית. הן משקפות את היכולת לרכוש את הטובין והיתרונות שמשפרים את איכות החיים. לכן, כאשר השווקים צונחים, התגובות הרגשיות מגוונות: חרדה, כעס, בלבול, דיכאון, ולעתים אדישות מגוננת.
פסיכולוגים רבים דיווחו על עלייה בדיווחי חרדה הקשורים למצב הכלכלי וערך תיקי ההשקעות בקרב מטופליהם. רבים משתפים בתחושתם שהם נמצאים במעגל בלתי נגמר של אירועים כלכליים מאתגרים – סיום לימודים בתקופת המיתון הגדול, הקמת משפחה בתקופת הקורונה, וכעת התמודדות עם זעזועים בשוק ומלחמות סחר פוטנציאליות.
- גולדמן זאקס מזהיר: האטה בהשקעות בבינה מלאכותית עלולה למחוק 20% ממחיר המניות
- רעידת אדמה פוליטית בצרפת, המדדים באירופה נופלים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הפסדים כספיים והמוח
מחקרי הדמיית מוח מגלים תופעה מעניינת: הפסדים כספיים יכולים להפעיל תגובות איום במוח הדומות לאלו המתעוררות במצבי סכנה פיזית. מדובר בהתנגשות בין שתי אמיתות קשות – השווקים שונאים אי-ודאות, אך המוח האנושי שונא חוסר שליטה אפילו יותר.
הזעזועים בשוק אינם משפיעים רק על ערך תיקי ההשקעות, אלא יכולים להשפיע באופן ישיר על חיי אנשים רבים. בעלי עסקים התלויים בשרשראות אספקה גלובליות מוצאים את עצמם במאבק הישרדות ממשי. אחד המפתחות להתמודדות עם חרדה פיננסית, לפי המומחים, הוא היכולת להבחין בין גורמים שבשליטתנו לבין אלה שאינם. ניסיון לשלוט במצבים שמעבר לשליטתנו הוא הסיבה העיקרית לטעויות פיננסיות ולהתפתחות חרדה חמורה. קבלת העובדה שאיננו יכולים לשלוט בכל דבר, היא צעד חשוב בניהול הלחץ.
ניו יורק מהווה מעבדה מרתקת לחקר החרדה הפיננסית, וזאת בזכות שילוב ייחודי של גורמים. האזור המטרופוליני של העיר מכיל את הריכוז הגבוה ביותר של פסיכולוגים בארה"ב – 4,100 לעומת 1,670 בלוס אנג'לס, נכון לשנת 2023. כמו כן, בניו יורק יש את המספר הגבוה ביותר של יועצים פיננסיים אישיים. העיר גם מובילה במספר המיליונרים המתגוררים בה, והיא בעלת יוקר המחיה הגבוה ביותר במדינה, לפי נתוני המועצה לקהילה ופיתוח כלכלי לרבעון הראשון של 2024. שילוב זה הופך את וול סטריט ליותר מסתם מוסד פיננסי – היא תחנת מטרו לשני קווים שונים, המשולבת באופן אינטגרלי בחיי תושבי העיר.
- סיפורים שמניעים שווקים: למה נרטיבים חזקים מנוסחאות
- מהמסכים לשטח: למה קרנות הגידור מרחיבות פעילות ישירה בשוק הסחורות
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- אילון מאסק = 2 מיליון ישראלים = 1 מיליון אמריקאים
איך להתמודד עם חרדה פיננסית
מומחים מציעים מספר אסטרטגיות להתמודדות עם חרדה פיננסית. אחת הגישות המובילות היא פיתוח מה שמכונה "תיק חיים" – ראייה רחבה יותר של מה שמעניק משמעות וערך, מעבר להשקעות הכספיות. "תיק החיים" כולל את כל החוויות המהנות והמשמעותיות בחיים: קשרים עם בני משפחה, חברויות, תחביבים, בריאות, חיים רוחניים, ופעילויות המעניקות הזדמנויות לצמיחה מקצועית ואישית.
זמני משבר פיננסי יכולים לעורר תגובות התנהגותיות קיצוניות. חלק מהאנשים נוטים להגביר הוצאות באופן פרדוקסלי – לרכוש מוצרי יוקרה מתוך חשש שבקרוב לא יוכלו להרשות אותם לעצמם בשל מכסים או אינפלציה. אחרים עוברים להתנהגות הפוכה לחלוטין – דוחים רכישות גדולות, מבטלים חופשות, או אפילו שוקלים לצמצם את סגנון החיים, גם כאשר מצבם הפיננסי אינו מחייב זאת.
רבים בוחרים באסטרטגיה של "הישארות במסלול" – המשך שגרת החיים והצריכה הרגילה, גם בתקופות של אי-ודאות. בזמנים של חוסר יציבות בשווקים ומכסים חדשים, שמירה על נורמליות ושגרה יכולה להעניק תחושת שליטה בחיים, גם כאשר השווקים הפיננסיים נראים כאוטיים.
גורם משמעותי בהתמודדות עם אי-ודאות בשווקים הוא הניסיון שמגיע עם הגיל. משקיעים ותיקים עם עשרות שנות ניסיון נוטים לגלות חרדה פחותה בהשוואה למשקיעים צעירים. אלה שכבר עברו משברים פיננסיים קודמים, כמו אלה של 2008 ו-2020, מסוגלים להציב את את החששות בפרספקטיבה רחבה יותר, מתוך הבנה שהשווקים, למרות התנודתיות החריפה, בדרך כלל מתאוששים עם הזמן.
- 1.בא 28/04/2025 07:22הגב לתגובה זוהשקעות בבורסה.הכסף לא חייב לעבוד בשבילכם..בבורסה בדכ מפסידים אז הכסף שם עובד בשביל מישהו אחר עם מידע פנימי או פשוט יותר מהיר ומיקצועי .
משקיעים AIלקראת שבוע המסחר בוול סטריט - מה חושבים האנליסטים?
אחרי הורדת הריבית של הפד' אנחנו צועדים אל שבוע עם לוח אירועי מאקרו צפוף, דוחות של ענקיות צריכה וטכנולוגיה, כשהשאלה הגדולה היא האם ההאטה בשוק העבודה ובאינפלציה מספיקה כדי להצדיק עוד הקלות מוניטריות, או שאנחנו נכנסים לתקופת "המתנה" שבה כל נתון יקבל משקל
גבוה וינדנד את הסנטימנט
שבוע המסחר הקרוב בוול סטריט נפתח אחרי החלטת ריבית שהייתה צפויה מראש, אבל למרות זאת השאירה אחריה לא מעט סימני שאלה. הפד' הוריד את הריבית ב-0.25% לרמה של 3.5%-3.75%, צעד שכבר היה מתומחר בשווקים בהסתברות של כ-90%, אבל המסר שעלה ממסיבת העיתונאים ומהעדכונים הנלווים היה הרבה יותר מורכב. מצד אחד, הבנק המרכזי, בראשות ג'רום פאוול כבר מאותת לנו שהמדיניות שלו כבר קרובה לניטרלית. מצד שני, הוא מדגיש שיש חוסר ודאות גבוה, בעיקר סביב שוק העבודה והיכולת של הכלכלה האמריקאית להמשיך לצמוח בלי להיכנס להאטה חדה.
המשקיעים מנסים להבין האם מדובר בתחילתו של מסלול הפחתות ברור, או דווקא בתקופה ארוכה של המתנה, שבה כל החלטה תיגזר מנתון כזה או אחר, בלי התחייבות מוקדמת.
הפד' עוצר עכשיו כדי להעריך את ההשפעה על הכלכלה
יוני פנינג ממזרחי טפחות מעריך שהפחתת הריבית האחרונה לא הייתה אירוע משנה כללים. לדבריו, עצם ההפחתה לא הפתיעה את השווקים, אבל ההרחבה המחודשת של מאזן הפד והדגש על נושא הנזילות היו משמעותיים יותר.
פנינג מציין כי יו"ר הפד ג’רום פאוול תיאר את המדיניות הנוכחית כניטרלית, הן מבחינתו והן מבחינת חברי ה-FOMC, זאת מול אינפלציה שעדיין גבוהה מדי, אבל גם מול סימנים ברורים להתקררות בשוק התעסוקה. לדבריו, הפד מוכן כעת לעצור ולבחון האם הריבית המרסנת מחלחלת במלואה לכלכלה, ולא ממהר להתחייב להפחתות נוספות.
- תופעת ההדבקה הפיננסית: למה כשהבורסה בוול סטריט מתעטשת – כל השווקים חולים?
- המניה הישראלית שנסחרה שנים בשווי זניח, וזינקה פתאום יותר מפי 50
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בהתייחסות לשוק העבודה, פנינג מצביע על כך שמספר המשרות הפנויות בארה"ב עלה משמעותית בספטמבר ובאוקטובר, עם תוספת של כ-430 אלף משרות בספטמבר ועוד כ-12 אלף באוקטובר, לרמה של כ-7.67 מיליון משרות. עם זאת, הוא מדגיש כי עיקר הגידול מגיע מענפי השירותים ובשכר נמוך, מה שמרמז על השפעות של צמצום עובדים זרים ולא בהכרח על התחזקות רחבה של הביקוש לעובדים.
עובדים רבים מדי, קרדיט: גרוקהאם כשהדדליין מתרחק העבודה נמרחת? - ואיך זה קשור לאקסיומות מלפני 70 שנה
חוק פרקינסון: מנגנוני בזבוז הזמן, כסף ובירוקרטיה - השפעות כלכליות והרלוונטיות לעידן הדיגיטלי שבו אנו חיים
"עבודה מתרחבת כך שתמלא את הזמן המוקצה לביצועה" - כך קובע חוק פרקינסון, שנוסח על ידי ההיסטוריון הבריטי סיריל נורתקוט פרקינסון כבר בשנת 1955. ניסוח זה, שפורסם לראשונה במאמר במגזין אקונומיסט, מבוסס על ניתוח מדוקדק של המנהל הציבורי הבריטי, ובפרט משרד הצי, שבו נצפה כי מספר הפקידים גדל בשיעור שנתי של 5%-7%, למרות ירידה דרמטית במספר האוניות והמלחים. בין 1914 ל-1928, מספר המלחים ירד מ-62,000 ל-20,000, בעוד מספר הפקידים עלה מ-2,000 ל-3,569. תופעה זו אינה מקרית, אלא דפוס התנהגותי-ארגוני שמשפיע על כלכלה, ניהול ושוק העבודה.
בשנת 2025, בעיצומה של מהפכת הבינה המלאכותית (AI) ועבודה היברידית, חוק פרקינסון עדיין מוכיח את עצמו ואף ביתר שאת. מחקרים עדכניים מצביעים על כך שבישראל עלה פריון העבודה ב-2.61% ברבעון השלישי של 2025, אך חלק ניכר מהשיפור הזה נובע מקיצור תהליכים דיגיטליים, בעוד שבמקרים של לוחות זמנים רופפים, הבזבוז גדל. בארצות הברית, השפעת ה-AI על הפריון מוערכת בעלייה של 1.3% בשנה, אך ללא ניהול זמן קפדני, תהליכים מתארכים ומפחיתים תשואות.
החוק אינו מוגבל לפסיכולוגיה אישית; הוא מנגנון כלכלי שמייצר בזבוז משאבים, תפיחת בירוקרטיה וירידה ביעילות, עם השלכות על תקציבים ממשלתיים, רווחיות חברות והשקעות.
ההיסטוריה והניסוח המקורי של החוקים
פרקינסון, פרופסור להיסטוריה באוניברסיטת סינגפור, פירט את רעיונותיו בספרו "חוק פרקינסון: החתירה להתקדמות" שיצא בשנת 1958. הספר שמכיל אוסף של חוקים סאטיריים אך מדויקים, נכתב על רקע התרחבות הבירוקרטיה הבריטית לאחר מלחמת העולם השנייה. החוק הראשון, על התרחבות העבודה, מבוסס על נתונים אמפיריים: פרקינסון חישב כי בירוקרטיה גדלה בקצב קבוע, ללא קשר להיקף המשימות. "העבודה מתרחבת כך שתמלא את הזמן הזמין לביצועה", כתב פרקינסון ישירות, והוסיף דוגמה: פרויקט שיכול להסתיים בשעתיים יימשך שבוע אם כך הוקצה לו.
- משחקי הרגולטור: עוד מפקחים זה מתכון לצרות
- הוצאת ויזה לארצות הברית: איך להפוך תהליך בירוקרטי לקל יותר
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הספר כולל חוקים נוספים שמפרטים את התובנה. החוק השני קובע כי "הוצאות עולות כדי לעמוד בהכנסה", כלומר תקציבים מתנפחים כדי למלא את ההקצאה הזמינה, בדומה לתופעה של "שכר שמתאים להוצאות". פרקינסון ציטט: "הוצאה עולה כדי לעמוד בהכנסה, וזה חל על ממשלות, חברות ואפילו משפחות פרטיות". דוגמה מהספר: משרד שמקבל תקציב כפול יגדיל הוצאותיו בהתאם, גם אם אין צורך אמיתי בכך.
