הפרעה נפשית דיכאון
צילום: Istock

מעבר לירידות - כך משפיעה התנודתיות בשווקים על הבריאות הנפשית

בעקבות צניחת מדדי המניות והפסדים של 6%-10% מתחילת השנה, המומחים מזהים עלייה בחרדה פיננסית ומציעים אסטרטגיות להתמודדות עם השלכותיה הפסיכולוגיות

אדיר בן עמי | (1)


הסבל הנפשי הקשור לירידות בשווקים לא מוגדר רשמית כהפרעה נפרדת מהפרעת חרדה כללית, כך טוענים לפחות פסיכולוגים בניו יורק, אולם אין ספק שהכאב היה מוחשי מאוד עבור כל מי שמחזיק תיק השקעות או חסכון לפנסיה כאשר השוק צנח בתחילת החודש, במיוחד שרק מספר חודשים קודם לכן, חברות רבות שכנעו המוני ישראלים להעביר את הפנסיות וקרנות השתלמות לקרנות מחקות S&P 500.


נשיא ארה"ב דונלד טראמפ הכריז על שורת מכסים ביום שכינה "יום השחרור" לאחר סגירת המסחר ב-2 באפריל. מדד ה-S&P 500 צנח ב-11% עד לסגירת המסחר ב-8 באפריל, כאשר המשקיעים חששו ממלחמת סחר גלובלית; מדד הנאסד"ק צנח ביותר מ-13%, ופגע בתיקי השקעות עתירי טכנולוגיה. מאז, ממשל טראמפ הודיע על דחיית מכסים וחזר בו מחלק מההחלטות. למרות ההתאוששות בשבוע האחרון, אנחנו עדיין מתחת לסגירה של 2 באפריל, וההפסדים מתחילת השנה במדדי ה-S&P 500 והנאסד"ק עומדים על 6% ו-10%, בהתאמה.


עבור רבים, ההשקעות הכספיות מייצגות הרבה יותר מאשר רק מספרים באפליקציית הבנק. הן מהוות תחושת ביטחון, חופש לעתיד, סטטוס חברתי והוכחה להצלחה אישית. הן משקפות את היכולת לרכוש את הטובין והיתרונות שמשפרים את איכות החיים. לכן, כאשר השווקים צונחים, התגובות הרגשיות מגוונות: חרדה, כעס, בלבול, דיכאון, ולעתים אדישות מגוננת.


פסיכולוגים רבים דיווחו על עלייה בדיווחי חרדה הקשורים למצב הכלכלי וערך תיקי ההשקעות בקרב מטופליהם. רבים משתפים בתחושתם שהם נמצאים במעגל בלתי נגמר של אירועים כלכליים מאתגרים – סיום לימודים בתקופת המיתון הגדול, הקמת משפחה בתקופת הקורונה, וכעת התמודדות עם זעזועים בשוק ומלחמות סחר פוטנציאליות.


הפסדים כספיים והמוח

מחקרי הדמיית מוח מגלים תופעה מעניינת: הפסדים כספיים יכולים להפעיל תגובות איום במוח הדומות לאלו המתעוררות במצבי סכנה פיזית. מדובר בהתנגשות בין שתי אמיתות קשות – השווקים שונאים אי-ודאות, אך המוח האנושי שונא חוסר שליטה אפילו יותר.


הזעזועים בשוק אינם משפיעים רק על ערך תיקי ההשקעות, אלא יכולים להשפיע באופן ישיר על חיי אנשים רבים. בעלי עסקים התלויים בשרשראות אספקה גלובליות מוצאים את עצמם במאבק הישרדות ממשי. אחד המפתחות להתמודדות עם חרדה פיננסית, לפי המומחים, הוא היכולת להבחין בין גורמים שבשליטתנו לבין אלה שאינם. ניסיון לשלוט במצבים שמעבר לשליטתנו הוא הסיבה העיקרית לטעויות פיננסיות ולהתפתחות חרדה חמורה. קבלת העובדה שאיננו יכולים לשלוט בכל דבר, היא צעד חשוב בניהול הלחץ.


ניו יורק מהווה מעבדה מרתקת לחקר החרדה הפיננסית, וזאת בזכות שילוב ייחודי של גורמים. האזור המטרופוליני של העיר מכיל את הריכוז הגבוה ביותר של פסיכולוגים בארה"ב – 4,100 לעומת 1,670 בלוס אנג'לס, נכון לשנת 2023. כמו כן, בניו יורק יש את המספר הגבוה ביותר של יועצים פיננסיים אישיים. העיר גם מובילה במספר המיליונרים המתגוררים בה, והיא בעלת יוקר המחיה הגבוה ביותר במדינה, לפי נתוני המועצה לקהילה ופיתוח כלכלי לרבעון הראשון של 2024. שילוב זה הופך את וול סטריט ליותר מסתם מוסד פיננסי – היא תחנת מטרו לשני קווים שונים, המשולבת באופן אינטגרלי בחיי תושבי העיר.

קיראו עוד ב"גלובל"


איך להתמודד עם חרדה פיננסית

מומחים מציעים מספר אסטרטגיות להתמודדות עם חרדה פיננסית. אחת הגישות המובילות היא פיתוח מה שמכונה "תיק חיים" – ראייה רחבה יותר של מה שמעניק משמעות וערך, מעבר להשקעות הכספיות. "תיק החיים" כולל את כל החוויות המהנות והמשמעותיות בחיים: קשרים עם בני משפחה, חברויות, תחביבים, בריאות, חיים רוחניים, ופעילויות המעניקות הזדמנויות לצמיחה מקצועית ואישית.


זמני משבר פיננסי יכולים לעורר תגובות התנהגותיות קיצוניות. חלק מהאנשים נוטים להגביר הוצאות באופן פרדוקסלי – לרכוש מוצרי יוקרה מתוך חשש שבקרוב לא יוכלו להרשות אותם לעצמם בשל מכסים או אינפלציה. אחרים עוברים להתנהגות הפוכה לחלוטין – דוחים רכישות גדולות, מבטלים חופשות, או אפילו שוקלים לצמצם את סגנון החיים, גם כאשר מצבם הפיננסי אינו מחייב זאת.


רבים בוחרים באסטרטגיה של "הישארות במסלול" – המשך שגרת החיים והצריכה הרגילה, גם בתקופות של אי-ודאות. בזמנים של חוסר יציבות בשווקים ומכסים חדשים, שמירה על נורמליות ושגרה יכולה להעניק תחושת שליטה בחיים, גם כאשר השווקים הפיננסיים נראים כאוטיים.


גורם משמעותי בהתמודדות עם אי-ודאות בשווקים הוא הניסיון שמגיע עם הגיל. משקיעים ותיקים עם עשרות שנות ניסיון נוטים לגלות חרדה פחותה בהשוואה למשקיעים צעירים. אלה שכבר עברו משברים פיננסיים קודמים, כמו אלה של 2008 ו-2020, מסוגלים להציב את את החששות בפרספקטיבה רחבה יותר, מתוך הבנה שהשווקים, למרות התנודתיות החריפה, בדרך כלל מתאוששים עם הזמן.

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    בא 28/04/2025 07:22
    הגב לתגובה זו
    השקעות בבורסה.הכסף לא חייב לעבוד בשבילכם..בבורסה בדכ מפסידים אז הכסף שם עובד בשביל מישהו אחר עם מידע פנימי או פשוט יותר מהיר ומיקצועי .
אלי גליקמן נשיא ומנכל צים
צילום: איתי רפפורט, חברת החדשות הפרטית

הצעה נוספת לרכישת צים - מה הסיכויים לעסקה?

על שני הכובעים של גליקמן ועל הסיכויים שלו לקבל בהמשך את השליטה בצים

מנדי הניג |
נושאים בכתבה צים אלי גליקמן

המאבק על השליטה בחברת הספנות צים מתעצם, עם הצעה נוספת מ-MSC השווייצרית אחת מחברות הספנות הגדולות בעולם. לפני כשבועיים  קיבל הדירקטוריון הצעה ראשונית מהפג-לויד הגרמנית ועל פי ההערכות גם יש התעניינות ממארסק הדנית. צים, שנסחרת בוול סטריט בשווי שוק של כ-2.3 מיליארד דולר, נסחרת לכאורה מתחת למזומנים שלה ובמכפיל רווח נמוך, אך צריך לזכור שיש לה התחייבויות גדולות בגין רכישת ספינות. בפעול אין לה מזומנים של מיליארדים. אך יש לה יתרון גדול שאותה רוצים הרוכשים הפוטנציאלים - צי אוניות יחסית חדש עם יעילות תפעולית ויכולת תחרותית טובה.

עם זאת, הסיכוי שהמדינה תמכור את צים לידיים זרות נמוך. צים ואל על דומות מהבחינה הזו - הן נכס ביטחוני ואסטרטגי ולכן למדינה יש מניית זהב ויכולת להשתמש בפלטפורמה והתשתית של החברות בזמן חירום. את אל על מכרו רק לאחר שמשפחת רוזנברג הסכימה לתנאים האלו. גוף זר יתקשה להתמודד ולהסכים לחבילת התנאים שיוטלו עליו. מה גם שזה בשעת חירום ומלחמה מסמן אותו כ"תופס צד". האם נראה לכם שבזמן מלחמה בעזה חברה דנית או שוויצרית תסכים שצים שבשליטתה תעביר סחורה של נשק לישראל? מראש הסיכוי שהחברות האלו ישקיעו בנכס ביטחוני בישראל קטן מאוד.

אבל זה מעיר את המניה - הדיבורים, כתבות, ראיונות מעלים את המניה וזה חלק מהעניין. השבחת הערך לא צריכה לחכות לסוף התהליך, אותם משקיעים שנמצאים כעת בעימות מול הנהלת החברה כבר רואים את המניה עולה. הם רוצים להחליף את הדירקטוריון (3 נציגים) כדי להשביח את החברה, ומלאכתם כבר נעשית דרך התעניינות בחברה.  

כך או אחרת, השיחות מול רוכשים פוטנציאלים נתקלים בהתנגדות חריפה מוועד עובדי צים. בקשר להפג-לויד הם טוענים כי החברה הזו שמוחזקת על ידי קטאר וסעודיה (12%, 10%בהתאמה) לא תעמוד לצד ישראל בזמן חירום - "רכישה כזו תפגע ברציפות שרשרת האספקה, כפי שנראה במשברי 2021-2023", כתב יו"ר הוועד אורן כספים במכתב למשרד התחבורה.

MSC, עם צי של 800 אוניות בבעלות משפחת אפונטה, בוחנת כניסה כדי להתחזק באגן הים התיכון. אבל, גם כאן, נראה שהסיכוי להסכמות עם המדינה נמוכות. במקביל אנליסטים המכסים את המניה מספקים לה מחיר יעד נמוך מהמחיר הנוכחי כשהם מבליטים את "הדיסקאונט הביטחוני". צים מקבלת דיסקאונט לעומת חברות אחרות בגלל היותה חברה ישראלית שבעצם נשלטת בצורה כזו או אחרת על ידי הממשלה. 

משקיעים  AIמשקיעים AI

לקראת שבוע המסחר בוול סטריט - מה חושבים האנליסטים?

אחרי הורדת הריבית של הפד' אנחנו צועדים אל שבוע עם לוח אירועי מאקרו צפוף, דוחות של ענקיות צריכה וטכנולוגיה, כשהשאלה הגדולה היא האם ההאטה בשוק העבודה ובאינפלציה מספיקה כדי להצדיק עוד הקלות מוניטריות, או שאנחנו נכנסים לתקופת "המתנה" שבה כל נתון יקבל משקל גבוה וינדנד את הסנטימנט

מנדי הניג |
נושאים בכתבה וול סטריט

שבוע המסחר הקרוב בוול סטריט נפתח אחרי החלטת ריבית שהייתה צפויה מראש, אבל למרות זאת השאירה אחריה לא מעט סימני שאלה. הפד' הוריד את הריבית ב-0.25% לרמה של 3.5%-3.75%, צעד שכבר היה מתומחר בשווקים בהסתברות של כ-90%, אבל המסר שעלה ממסיבת העיתונאים ומהעדכונים הנלווים היה הרבה יותר מורכב. מצד אחד, הבנק המרכזי, בראשות ג'רום פאוול כבר מאותת לנו שהמדיניות שלו כבר קרובה לניטרלית. מצד שני, הוא מדגיש שיש חוסר ודאות גבוה, בעיקר סביב שוק העבודה והיכולת של הכלכלה האמריקאית להמשיך לצמוח בלי להיכנס להאטה חדה.

המשקיעים מנסים להבין האם מדובר בתחילתו של מסלול הפחתות ברור, או דווקא בתקופה ארוכה של המתנה, שבה כל החלטה תיגזר מנתון כזה או אחר, בלי התחייבות מוקדמת.


הפד' עוצר עכשיו כדי להעריך את ההשפעה על הכלכלה

יוני פנינג ממזרחי טפחות מעריך שהפחתת הריבית האחרונה לא הייתה אירוע משנה כללים. לדבריו, עצם ההפחתה לא הפתיעה את השווקים, אבל ההרחבה המחודשת של מאזן הפד והדגש על נושא הנזילות היו משמעותיים יותר.

פנינג מציין כי יו"ר הפד ג’רום פאוול תיאר את המדיניות הנוכחית כניטרלית, הן מבחינתו והן מבחינת חברי ה-FOMC, זאת מול אינפלציה שעדיין גבוהה מדי, אבל גם מול סימנים ברורים להתקררות בשוק התעסוקה. לדבריו, הפד מוכן כעת לעצור ולבחון האם הריבית המרסנת מחלחלת במלואה לכלכלה, ולא ממהר להתחייב להפחתות נוספות.

בהתייחסות לשוק העבודה, פנינג מצביע על כך שמספר המשרות הפנויות בארה"ב עלה משמעותית בספטמבר ובאוקטובר, עם תוספת של כ-430 אלף משרות בספטמבר ועוד כ-12 אלף באוקטובר, לרמה של כ-7.67 מיליון משרות. עם זאת, הוא מדגיש כי עיקר הגידול מגיע מענפי השירותים ובשכר נמוך, מה שמרמז על השפעות של צמצום עובדים זרים ולא בהכרח על התחזקות רחבה של הביקוש לעובדים.