הפרעה נפשית דיכאון
צילום: Istock

מעבר לירידות - כך משפיעה התנודתיות בשווקים על הבריאות הנפשית

בעקבות צניחת מדדי המניות והפסדים של 6%-10% מתחילת השנה, המומחים מזהים עלייה בחרדה פיננסית ומציעים אסטרטגיות להתמודדות עם השלכותיה הפסיכולוגיות

אדיר בן עמי | (1)


הסבל הנפשי הקשור לירידות בשווקים לא מוגדר רשמית כהפרעה נפרדת מהפרעת חרדה כללית, כך טוענים לפחות פסיכולוגים בניו יורק, אולם אין ספק שהכאב היה מוחשי מאוד עבור כל מי שמחזיק תיק השקעות או חסכון לפנסיה כאשר השוק צנח בתחילת החודש, במיוחד שרק מספר חודשים קודם לכן, חברות רבות שכנעו המוני ישראלים להעביר את הפנסיות וקרנות השתלמות לקרנות מחקות S&P 500.


נשיא ארה"ב דונלד טראמפ הכריז על שורת מכסים ביום שכינה "יום השחרור" לאחר סגירת המסחר ב-2 באפריל. מדד ה-S&P 500 צנח ב-11% עד לסגירת המסחר ב-8 באפריל, כאשר המשקיעים חששו ממלחמת סחר גלובלית; מדד הנאסד"ק צנח ביותר מ-13%, ופגע בתיקי השקעות עתירי טכנולוגיה. מאז, ממשל טראמפ הודיע על דחיית מכסים וחזר בו מחלק מההחלטות. למרות ההתאוששות בשבוע האחרון, אנחנו עדיין מתחת לסגירה של 2 באפריל, וההפסדים מתחילת השנה במדדי ה-S&P 500 והנאסד"ק עומדים על 6% ו-10%, בהתאמה.


עבור רבים, ההשקעות הכספיות מייצגות הרבה יותר מאשר רק מספרים באפליקציית הבנק. הן מהוות תחושת ביטחון, חופש לעתיד, סטטוס חברתי והוכחה להצלחה אישית. הן משקפות את היכולת לרכוש את הטובין והיתרונות שמשפרים את איכות החיים. לכן, כאשר השווקים צונחים, התגובות הרגשיות מגוונות: חרדה, כעס, בלבול, דיכאון, ולעתים אדישות מגוננת.


פסיכולוגים רבים דיווחו על עלייה בדיווחי חרדה הקשורים למצב הכלכלי וערך תיקי ההשקעות בקרב מטופליהם. רבים משתפים בתחושתם שהם נמצאים במעגל בלתי נגמר של אירועים כלכליים מאתגרים – סיום לימודים בתקופת המיתון הגדול, הקמת משפחה בתקופת הקורונה, וכעת התמודדות עם זעזועים בשוק ומלחמות סחר פוטנציאליות.


הפסדים כספיים והמוח

מחקרי הדמיית מוח מגלים תופעה מעניינת: הפסדים כספיים יכולים להפעיל תגובות איום במוח הדומות לאלו המתעוררות במצבי סכנה פיזית. מדובר בהתנגשות בין שתי אמיתות קשות – השווקים שונאים אי-ודאות, אך המוח האנושי שונא חוסר שליטה אפילו יותר.


הזעזועים בשוק אינם משפיעים רק על ערך תיקי ההשקעות, אלא יכולים להשפיע באופן ישיר על חיי אנשים רבים. בעלי עסקים התלויים בשרשראות אספקה גלובליות מוצאים את עצמם במאבק הישרדות ממשי. אחד המפתחות להתמודדות עם חרדה פיננסית, לפי המומחים, הוא היכולת להבחין בין גורמים שבשליטתנו לבין אלה שאינם. ניסיון לשלוט במצבים שמעבר לשליטתנו הוא הסיבה העיקרית לטעויות פיננסיות ולהתפתחות חרדה חמורה. קבלת העובדה שאיננו יכולים לשלוט בכל דבר, היא צעד חשוב בניהול הלחץ.


ניו יורק מהווה מעבדה מרתקת לחקר החרדה הפיננסית, וזאת בזכות שילוב ייחודי של גורמים. האזור המטרופוליני של העיר מכיל את הריכוז הגבוה ביותר של פסיכולוגים בארה"ב – 4,100 לעומת 1,670 בלוס אנג'לס, נכון לשנת 2023. כמו כן, בניו יורק יש את המספר הגבוה ביותר של יועצים פיננסיים אישיים. העיר גם מובילה במספר המיליונרים המתגוררים בה, והיא בעלת יוקר המחיה הגבוה ביותר במדינה, לפי נתוני המועצה לקהילה ופיתוח כלכלי לרבעון הראשון של 2024. שילוב זה הופך את וול סטריט ליותר מסתם מוסד פיננסי – היא תחנת מטרו לשני קווים שונים, המשולבת באופן אינטגרלי בחיי תושבי העיר.

קיראו עוד ב"גלובל"


איך להתמודד עם חרדה פיננסית

מומחים מציעים מספר אסטרטגיות להתמודדות עם חרדה פיננסית. אחת הגישות המובילות היא פיתוח מה שמכונה "תיק חיים" – ראייה רחבה יותר של מה שמעניק משמעות וערך, מעבר להשקעות הכספיות. "תיק החיים" כולל את כל החוויות המהנות והמשמעותיות בחיים: קשרים עם בני משפחה, חברויות, תחביבים, בריאות, חיים רוחניים, ופעילויות המעניקות הזדמנויות לצמיחה מקצועית ואישית.


זמני משבר פיננסי יכולים לעורר תגובות התנהגותיות קיצוניות. חלק מהאנשים נוטים להגביר הוצאות באופן פרדוקסלי – לרכוש מוצרי יוקרה מתוך חשש שבקרוב לא יוכלו להרשות אותם לעצמם בשל מכסים או אינפלציה. אחרים עוברים להתנהגות הפוכה לחלוטין – דוחים רכישות גדולות, מבטלים חופשות, או אפילו שוקלים לצמצם את סגנון החיים, גם כאשר מצבם הפיננסי אינו מחייב זאת.


רבים בוחרים באסטרטגיה של "הישארות במסלול" – המשך שגרת החיים והצריכה הרגילה, גם בתקופות של אי-ודאות. בזמנים של חוסר יציבות בשווקים ומכסים חדשים, שמירה על נורמליות ושגרה יכולה להעניק תחושת שליטה בחיים, גם כאשר השווקים הפיננסיים נראים כאוטיים.


גורם משמעותי בהתמודדות עם אי-ודאות בשווקים הוא הניסיון שמגיע עם הגיל. משקיעים ותיקים עם עשרות שנות ניסיון נוטים לגלות חרדה פחותה בהשוואה למשקיעים צעירים. אלה שכבר עברו משברים פיננסיים קודמים, כמו אלה של 2008 ו-2020, מסוגלים להציב את את החששות בפרספקטיבה רחבה יותר, מתוך הבנה שהשווקים, למרות התנודתיות החריפה, בדרך כלל מתאוששים עם הזמן.

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    בא 28/04/2025 07:22
    הגב לתגובה זו
    השקעות בבורסה.הכסף לא חייב לעבוד בשבילכם..בבורסה בדכ מפסידים אז הכסף שם עובד בשביל מישהו אחר עם מידע פנימי או פשוט יותר מהיר ומיקצועי .
בועה
צילום: גיא טל
ניתוח טכני

מה צפוי ב-S&P 500 - האם יצא מספיק אוויר מהבלון?

לאחרונה נערכנו ליציאת אוויר מוול סטריט ואוויר אכן יצא. השאלה האם יצא מספיק? הנה התובנות שלנו

זיו סגל |

ובכן, הגענו ליעד הפיבונאצ׳י הראשון לירידה באזור ה-6480, מבחינה סטטיסטית התנודה למטה הייתה קיצונית וביום שישי היה יום היפוך (סגירה חיובית מעל הפתיחה) כך שיש סיכוי שלטווח הקצר נושפי האוויר ירגעו.  שבירה של 6480 תלמד על 6200 כעל היעד הבא. איתות חיובי יהיה מעל 6720. 

6480-6720 הם לפיכך גבולות המעקב שלנו לתחילת שבוע המסחר ומפה נמשיך. 



מה אומרות המניות המופלאות

הגם שמבחינתי תשומת הלב המוגברת למניות ה״מופלאות״ היא בעיקר עניין למערכת היחסים בין תקשורת פיננסית לקוראים (שכן יש מלא מניות מעניינות לתיק) אז שמבחינת אומדן סיכויי השוק לעלות או לרדת יש לניתוח המצרפי שלהן משמעות. נעבור עליהן ביחד ונסכם.


- AAPL: מצב טכני מורכב שכן היא ברמת שיא אבל יש אופטימיות כל עוד מעל 260. שם אותה בצד הירוק בינתיים.


- AMZN: מעל רמת תמיכה ואין סיבה שלא תהיה בצד הירוק כרגע. 


הסלמה בין יפן לסין, קרדיט: גרוקהסלמה בין יפן לסין, קרדיט: גרוק

סין מגבירה לחץ כלכלי על יפן: הפחתת טיסות כתגובה למתיחות סביב טייוואן

צעד מדיני-כלכלי שמשפיע על תעופה, תיירות ושרשרות אספקה - רקע היסטורי, השלכות מיידיות והסלמה אסטרטגית וגם - איך התפתח העימות בין סין ויפן - כל השלבים

ליאור דנקנר |
נושאים בכתבה סין יפן

בעוד המתיחות הדיפלומטית בין בייג'ינג לטוקיו הולכת ומחריפה, פרסמה סין הנחיה רשמית לחברות התעופה שלה להפחית באופן משמעותי את מספר הטיסות ליפן, והמהלך ייכנס לתוקף מיידי ויימשך עד מרץ 2026. הצעד, שמגיע על רקע הצהרותיה של ראש ממשלת יפן, סאנאה טקאיצ'י, בנוגע להתערבות צבאית אפשרית במקרה של פלישה סינית לטייוואן, משלב אלמנטים של לחץ מדיני עם השלכות כלכליות ישירות. על פי דיווחים מניקיי אסיה והגרדיאן, כבר בוטלו מאות אלפי כרטיסי טיסה, וההערכות הן שהנזק הכלכלי ליפן עשוי להגיע ל-1.2 מיליארד דולר עד סוף 2025, עם פוטנציאל להפסדים של עד 9 מיליארד דולר אם המגמה תימשך.

ההנחיה, שפורסמה על ידי רשות התעופה האזרחית הסינית (CAAC), מחייבת את החברות להקטין את תדירות הטיסות ב-20% עד 30% במסלולים מרכזיים, כגון סיאנגהאי-אוסקה וצ'ונגצ'ינג-טוקיו. חברות כמו אייר צ'יינה, צ'יינה איסטרן וצ'יינה סאדרן איירליינס קיבלו הוראה ליישם את השינויים לעת עתה, עם שיקול דעת פנימי בבחירת המסלולים שייפגעו. המועד - משלהי נובמבר 2025 ועד מרץ 2026 - תואם את תקופת המעבר בין לוחות הזמנים העונתיים של התעופה, מה שמעיד על כוונה להאריך את ההגבלה מעבר לחגי השנה החדשה, תקופה קריטית לתיירות בין המדינות. על פי נתונים מהשוק הסיני, כבר בנובמבר לבדו בוטלו כ-32% מכרטיסי הטיסה ליפן, המהווים כ-500,000 כרטיסים, והחברות מציעות החזרים מלאים ללא קנסות, מה שמעודד ביטולים נוספים.

הרקע הדיפלומטי: הצהרות טקאיצ'י והתגובה הסינית

הרקע הדיפלומטי לעניין נעוץ בהצהרותיה של טקאיצ'י, שמונה לראש הממשלה הראשונה אישה בתולדות יפן באוקטובר 2025. במהלך ועידת הפרלמנט היפני ב-7 בנובמבר, היא אמרה כי "יפן תשקול התערבות צבאית אם סין תנסה לפלוש לטייוואן, כחלק מהאינטרסים האסטרטגיים שלנו באזור". הדברים, שפורסמו גם ב-CNN ובחוות'ם האוס, נתפסו בביג'ינג כהסלמה ישירה, שכן הם מחזקים את הברית היפנית-אמריקאית סביב טייוואן. סין, שרואה בטייוואן חלק בלתי נפרד משטחה, הגיבה מיידית: משרד החוץ הסיני זימן את השגריר היפני להוקעה, והנחה את אזרחיה להימנע מטיולים ליפן עקב "סיכונים ביטחוניים". כתוצאה מכך, אתרי הזמנות סיניים כמו Ctrip דיווחו על ירידה של 80% בהזמנות ליפן לשארית השנה. להרחבה: סין מזהירה את אזרחיה: הימנעו מנסיעות ליפן על רקע מתיחות סביב טייוואן.

מבחינה כלכלית, ההשפעה על יפן חמורה במיוחד. סין היא מקור התיירות הגדול ביותר של יפן, עם כ-10 מיליון מבקרים בשנה טרום-מגפה, והוצאותיהם מהוות כ-20% מסך ההכנסות מתיירות. על פי הערכות של China Trading Desk, שצוטטו ב-Dim Sum Daily, יפן עלולה לאבד 1.2 מיליארד דולר בהוצאות תיירים סינים עד סוף 2025, בעיקר בתחומי האירוח

, הקמעונאות והפנאי. עסקים באוסקה ובטוקיו, שתלויים בתיירים סינים, כבר מדווחים על ביטולים המוניים: חברת התיירות East Japan International Travel Service איבדה 80% מההזמנות לנובמבר-דצמבר. אם ההגבלה תימשך עד 2026, ההפסדים הכוללים עשויים להגיע ל-9 מיליארד דולר, דבר שיחייב את יפן לגוון מקורות תיירות - אולי דרך אירופה או דרום-מזרח אסיה - אך זה ייקח זמן ויישפיע על תעשיות מקומיות.