ההשקעה החדשה של ביל אקמן
מניית הרץ מזנקת לאחר שפרשינג סקוור של אקמן רוכשת נתח ממניותיה - זה נראה מהלך מפתיע על רקע מצבה של החברה, אבל אקמן רואה כאן הזדמנות גדולה
מניית הרץ גלובל (Hertz Global Holdings, HTZ ) מזנקת 20%, לאחר שקרן הגידור פרשינג סקוור של ביל אקמן, רכשה 12.7 מיליון מניות בחברת השכרת הרכב, בשווי כולל של כ-47 מיליון דולר. המהלך, מוגדר כהימור אקטיביסטי על התאוששות החברה, כי החברה במצב מאתגר, אבל כשרואים את הביצועים ברבעונים האחרונים רואים שיש כאן פוטנציאל להצפת ערך ויחסי סיכוי-סיכון טובים. יש סיכון, והוא גדול, אבל זה מתומחר - המשך התאוששות של חברת השכרת הרכב והמניה יכולה לזנק וזה מתבטא במנוף תפעולי מרשים - החברה מוכרת בקצב של מעל 9 מיליארד דולר ונסחרת ב-1.3 מיליארד דולר (אחרי העלייה היום).
היא צפויה להפסיד השנה, אך בהמשך להתייעלות ולשיפור בהכנסות היא אמורה לעבור שנה הבאה לרווח כשאם התוכניות אכן יתגשמו, הרי שהתוספת בהכנסות ילוו בגידול נמוך בהוצאות מה שעשוי לשפר דרמטית את הרווחיות והרווח. אקמן רואה את ההזדמנות, מודע לסיכון והולך על השקעה משמעותית בהרץ.
הרץ כבר היתה במחיר של 30 דולר לפני 4 שנים, כעת סביב 4.3 דולר. היא נפלה על רקע הסדר חוב שעברה וחזרה לחיים אחרי תקופה קשה. החברה היא חברת השכרת רכב גלובלית שמהלך הקורונה כשעלום התיירות נסחר, נכנסה למצב מאוד מורכב שבעצם חיסל את עסקיה. מה שעזר לה בהבראה היה שמניית הרץ הפכה לאחת ממניות המם הראשונות, כאשר משקיעים פרטיים, שהונעו על ידי ספקולציות ופלטפורמות כמו רדיט, הזרימו כספים למניה בתקווה להתאוששות. זה הרים את המניה כשבדרך היא מצליחה לגייס הון ולעבור את התקופה הקשה.
מאז החברה יצאה מהמשבר וקיבלה הצעת רכישה של קבוצת משקיעים בראשות Knighthead Capital ו-Certares Management לפי 8 דולר למניה. מאז הכיוון הוא למטה. החברה עם חובות משמעותיים, תחרות עזה מצד מתחרות כמו Avis Budget ו-Enterprise, ותנודות בביקוש להשכרת רכב.
- ה-IPO של ביל אקמן - ינפיק את חברת ההשקעות שלו בוול סטריט
- אחרי 17 שנה תחת שליטה ממשלתית: ביל אקמן מציע מסלול חדש לפאני מיי ופרדי מאק
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
כמו כן, מחסור ברכבים חדשים עקב משבר השבבים העולמי הגביל את יכולתה לחדש את הצי שלה, והעלויות התפעוליות עלו על רקע אינפלציה ותעריפי דלק גבוהים. בנוסף, הרץ ספגה ביקורת על תמחור דינמי שגרם ללקוחות לשלם מחירים גבוהים בעונות שיא, מה שפגע במוניטין שלה. ועדיין מדובר במותג מאוד חזק ובחברה עם נתח שוק גדול.
ביל אקמן: הימור אקטיביסטי או סימן לשינוי?
ההשקעה של ביל אקמן בהרץ היא מהלך מפתיע, במיוחד לאור ההערכות כי אקמן, שנחשב למשקיע אקטיביסטי עם היסטוריה של הימורים מוצלחים על חברות במשבר, מפחית חשיפה לשווקים. פרשינג סקוור, שהוקמה ב-2004 ומנהלת נכסים בשווי של כ-15 מיליארד דולר, אומנם ידועה בהשקעות בחברות מסוכנות אבל עם פוטנציאל התאוששות, כמו הילטון, צ'יפוטלה ועוד שהניבו בפועל תשואות פנומנליות, אלא שהעיתוי לכאורה לא מסתדר עם ההערכות השליליות של אקמן בחודשים האחרונים.
כך או אחרת, אקמן ידוע הוא משקיע אקטיביסטי והוא ינסה לדרוש שינויים בפעילות החברה כדי למנף את השקעותו. צריך לזכור שלמרות שברוב המקרים זה עובד, יש לו כמה כשלונות מהדהדים לרבות בחברת וליאנט שבה מחק כ-4 מיליארד דולר. .
- 5 עובדות על שי ג'ינפינג: כיצד עיצב מחדש את יחסי הכוחות בעולם
- מיקרוסטרטג'י נפלה 60% והיא עדיין יקרה
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- לראשונה מאז מלחמת העולם השנייה: איומים במתקפות ישירות בין...
הרכישה בהרץ היא קטנה יחסית - כ-45 מהמניות, אבל זה לא יפתיע אם הוא יגדיל החזקתו. אפשר לשער שאקמן עשוי ללחוץ על הנהלת החברה כדי לשפר את המרווחים, לצמצם חובות, ולעבוד יותר הדוק על חזרה לרווח. המהלך של אקמן מגיע לא רק כשהוא די חושש מהשווקים, אלא גם בתקופה שבה הוא נטה להשקיע במניות גדולות על חשבון "הרפתקאות" בשוק. השקעותיו הגדולות בשנה האחרונה הן בגוגל ובברוקפילד.
קשה בשלב זה להעריך את השפעת המכסים על הפעילות של הרץ. המכסים אומנם ייקרו את מחירי הרכב, מה שיכול להשפיע על עלויות הצי של הרץ ועל ההוצאות לחידוש צי הרכבים ולתחזוקה השוטפת. אך מנגד, הם עשויים להגביר את הביקוש להשכרות על חשבון רכישות רכב. המעורבות של אקמן אולי עשויה לאותת על אמון שלו בהתאוששות התיירות והנסיעות, אך היא עדיין סוג של הימור.
- 3.עני 17/04/2025 07:18הגב לתגובה זואיך אפשר לקבל מביל תרומה מי יכול לעZור ליהודי בצרה
- 2.אנונימי 16/04/2025 22:20הגב לתגובה זוביל המהמר
- 1.מה עם נייק אדון אקמן (ל"ת)פצ 16/04/2025 22:10הגב לתגובה זו
- תרשום עד סוף 2025 נייקי עושה דאבל. רק צריך שלוש מילים..NO MORE DTC (ל"ת)נייקי עתיד 16/04/2025 22:34הגב לתגובה זו
סאנה טאקאיצ’י יפן (קרדיט רשתות חברתיות)ראש ממשלת יפן מסרבת לסגת מהצהרות על טייוואן - המשבר מול סין מחריף
ראש ממשלת יפן, סאנאה טאקאיצ'י מבהירה שהתקפה על טייוואן הוא איום על יפן ויצדיק שימוש בכוח צבאי
ראש ממשלת יפן, סאנאה טאקאיצ'י, דחתה את הדרישה הסינית לחזור בה מהצהרותיה על טייוואן, והבהירה כי אין כל שינוי בעמדתה הביטחונית של טוקיו בנוגע למצב של איום אזורי. בכך, העמיקה טאקאיצ'י את המשבר המדיני הראשון שלה מאז שנכנסה לתפקיד בחודש שעבר.(להרחבה: לראשונה מאז מלחמת העולם השנייה: איומים במתקפות ישירות בין סין ליפן)
במוקד המחלוקת, התבטאות של טאקאיצ'י, שבה הצהירה כי תרחיש צבאי במיצר טאיוואן עלול להיחשב כאיום ישיר על קיומה של יפן. אמירה זו נחשבת לקפיצת מדרגה בעמדה היפנית, והיא עוררה תגובה חריפה מצד בייג'ינג שכללה צעדי ענישה כלכליים.
בסין הכריזו כי יינקטו "אמצעים חמורים" אם יפן לא תחזור בה מהאמירה, ובינתיים הוקפאו אישורי ייבוא של פירות ים יפניים, הופסקה תיירות מאורגנת מסין ליפן, וכן נעצרו אישורים להפצת סרטים יפניים בשוק הסיני. עם זאת, בייג'ינג עדיין לא איימה בפגיעה בייצוא נדירים - מהלך בעל השלכות רחבות יותר על הכלכלה העולמית.
טאקאיצ'י מצדה נוקטת קו כפול: מצד אחד היא שומרת על ניסוח כללי וזהיר ("החלטות יתקבלו בהתאם לנסיבות"), אך מצד שני אינה מוכנה להתנצל או לחזור בה. במסיבת עיתונאים הבוקר, טרם צאתה לפסגת ה-G20 בדרום אפריקה, הדגישה כי העמדה הממשלתית נותרה עקבית.
- המניות ביפן בשיא - ראשת הממשלה סנאֶה טאקאיצ'י מניעה עלייה חדה בשווקים
- האישה הראשונה שתנהיג את יפן ואיך זה משפיע על הניקיי?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
המפגש הקודם בין טאקאיצ'י לנשיא סין שי ג'ינפינג נערך בפסגת APEC בקוריאה הדרומית, ובמהלכו סיכמו השניים על "קידום כולל של יחסים מועילים הדדית". כעת, מתברר כי הקרע סביב טאיוואן עלול להכתיב את הטון ביחסים הבילטרליים.
נשיא סין, על רקע הדגל, קרדיט: chat GPT5 עובדות על שי ג'ינפינג: כיצד עיצב מחדש את יחסי הכוחות בעולם
כך הפך שי ג'ינגפינג ליריב החזק והמשמעותי של ארה"ב ושל המערב: מעלייתו למיצובו כמנהיג מעצמת על
מאז עלייתו של שי ג'ינפינג לשלטון לפני למעלה מעשור, הפכה סין למדינה שמעצבת במו ידיה את הסדר הגלובלי החדש. בהובלתו האישית, הכלכלה השנייה בגודלה בעולם עברה טלטלות, המפלגה הקומוניסטית חיזקה עוד יותר את שליטתה, ופניה של סין הפכו לדומיננטיות בזירה הדיפלומטית. חמש הפסקאות הבאות מציגות את סיפורו של האיש שמשפיע יותר מרוב מנהיגי העולם על עיצוב העשור הבא.
1 # הרקע האישי והמסלול הפוליטי שהביא את שי לשלטון
שי ג’ינפינג נולד ב־1953 בבייג'ינג במשפחה שהייתה חלק מהאליטה המהפכנית של סין. אביו, שי ג’ונגסון, היה ממייסדי המהפכה הקומוניסטית ומקורב למאו דזה־דונג, אך נפל קורבן לטיהורים הפוליטיים של מהפכת התרבות. כתוצאה מכך נשלח שי בגיל צעיר לעבוד בכפר ענָי במחוז שאאנשי, חוויה שגיבשה את דמותו הציבורית כבן-מעמד העם למרות שורשיו האליטיסטיים. בשנות ה־80 וה־90 התקדם במעלה הדרגים האזוריים, עד שב־2012 נבחר למזכ"ל המפלגה וב־2013 לנשיא סין. בתוך שנים ספורות הפך למנהיג החזק במדינה מאז מאו, כשהוא מרכז בידיו שלוש סמכויות על: מנהיג המפלגה, הנשיא וראש הצבא.
2 # הכלכלה הסינית בעידן שי: מהנסיקה לשינוי כיוון
בשנותיו הראשונות בתפקיד, נהנתה סין מצמיחה גבוהה שהמשיכה את תנופת ההתפתחות הכלכלית שהחלה עוד לפניו. שי קידם מהלכים של תיעוש מואץ, השקעה מסיבית בתשתיות והפיכת חברות סיניות לענקיות גלובליות בתחומי הטכנולוגיה, התקשורת והאנרגיה. עם זאת, החל מסוף העשור הקודם הכלכלה החלה להאט. הקשחת הפיקוח על חברות הטכנולוגיה הגדולות, משבר הנדל"ן ובראשו קריסת ענקיות כמו אוורגרנד, והשלכות מגפת הקורונה, פגעו בקצב הצמיחה ובהשקעות הזרות. שי הציג זאת כחלק מ"תיקון היסטורי" שנועד להפוך את הכלכלה למאוזנת ופחות תלויה בחוב, אך במבחן היציבות הכלכלית, סין נמצאת כיום בתקופה מאתגרת יותר מאשר בימי קודמיו.
בין דונלד טראמפ לג'ו ביידן, המעברים במדיניות הסחר האמריקנית כלפי סין מיצבו את שי ג’ינפינג במרכז מאבק אסטרטגי עולמי. כאשר טראמפ הטיל מכסים נרחבים על סחורות סיניות החל משנת 2018, תגובת סין הייתה בעיקרה זהירה אך החלטית: משרד הסחר הסיני קרא לביטול המכסים והזהיר מפני "מלחמת סחר" שתכלה את שני הצדדים. בסוגיות טכנולוגיה וסחר, סין תחת שי נטתה יותר להשקיע בהרחבת בסיס הייצוא הלא-אמריקני ובהגדלת המיקוד בשוק המקומי, תוך הצהרות שוושינגטון "לא מפחיתה סיכונים אלא יוצרת אותם."
- ראש ממשלת יפן מסרבת לסגת מהצהרות על טייוואן - המשבר מול סין מחריף
- האם סין תפעיל מול יפן את נשק יום הדין שלה ותמנע ייצוא של מתכות נדירות?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בימי ביידן נרשמה ירידה יחסית באגרסיביות של הממשל האמריקני מול סין במישורי הסחר הישיר, אך לא הייתה חזרה לעידן של הסכם ושיתוף הפעולה. עם חזרתו של טראמפ לשלטון, הודגשו שוב מאמצי מכס נרחבים יותר והצהרות אגרסיביות מצד ארה״ב, בהן הצהיר טראמפ על שי כי "קשה מאוד להגיע איתו להסכם."
