ארצות הברית
צילום: unsplash

שוק העבודה האמריקאי צומח למרות החששות מהמכסים של טראמפ

ברקע מלחמת המכסים: שוק העבודה האמריקאי מציג חוסן, אך בוול-סטריט חוששים מההשלכות ארוכות הטווח

אדיר בן עמי |

נתוני התעסוקה האחרונים בארצות הברית מציגים תמונה מעורבת: מצד אחד, צמיחה מפתיעה במספר המשרות, ומצד שני, חששות גוברים מההשלכות של מדיניות המכסים החדשה של הנשיא דונלד טראמפ על המשק האמריקאי.לפי דו"ח התעסוקה שפורסם היום (שישי) על ידי משרד העבודה האמריקאי, המשק האמריקאי הוסיף 228,000 משרות חדשות בחודש מרץ, הרבה מעבר לתחזיות הכלכלנים שצפו תוספת של 135,000 משרות בלבד. מדובר בעלייה משמעותית בהשוואה לחודש פברואר, שבו נוספו 117,000 משרות לאחר עדכון כלפי מטה מהנתון הקודם של 151,000.


למרות הגידול במספר המשרות, שיעור האבטלה עלה במעט מ-4.1% בפברואר ל-4.2% במרץ. שוק העבודה עדיין נתמך על ידי רמה נמוכה של פיטורין, מה שמסייע לייצר עליות שכר משמעותיות התומכות בהמשך התרחבות הכלכלה האמריקאית.


אולם, מדיניות הסחר הבלתי צפויה של הממשל גורמת לעסקים להיות זהירים בכל הנוגע לגיוס עובדים חדשים. זהירות זו עלולה להפוך לגל פיטורין בעקבות ההכרזה של טראמפ ביום רביעי על מכס מינימלי של 10% על רוב הסחורות המיובאות לארצות הברית, מהלך שכבר הוביל לאיומי תגמול מצד מדינות אחרות וזעזע את השווקים הפיננסיים העולמיים.


המכסים יובילו לפיטורים?

כלכלנים מעריכים כי המכסים הנרחבים של טראמפ העלו את שיעור המכס האפקטיבי של ארה"ב לרמה הגבוהה ביותר מזה יותר ממאה שנה. הם מזהירים מפני שיבושים בשרשראות האספקה ועליות מחירים משמעותיות, שעלולים להוביל בסופו של דבר לפיטורי עובדים כתוצאה מהתכווצות הצריכה הן של משקי הבית והן של צרכנים פרטיים.


סדרת הטלת המכסים של טראמפ מאז חזרתו לבית הלבן כבר ערערה את ביטחון העסקים, שקודם לכן הביעו שמחה על ניצחונו בבחירות בנובמבר. נתוני התעסוקה החיוביים עשויים להעניק הקלה זמנית לשווקים הפיננסיים שנפגעו ממדיניות המכסים, אך החשש לטווח הארוך נותר בעינו.


הנתונים וסקרי הסנטימנט מצביעים על כך שהכלכלה האמריקאית עצרה ברבעון הראשון של השנה בשל חוסר הוודאות במדיניות הסחר וסופות החורף. הערכות הצמיחה של התוצר המקומי הגולמי לרבעון הראשון נמוכות מקצב שנתי של 0.5%, עם סיכויים גבוהים להתכווצות. הכלכלנים אינם שוללים את האפשרות למיתון בתוך 12 החודשים הקרובים.


בוול-סטריט צופים כי ההשפעות של מלחמת המכסים ההדדית עשויות להיות מורגשות כבר בדו"ח התעסוקה של חודש אפריל. סביר להניח שמספר המשרות בתחום הקמעונאות יירד ככל שהצרכנים יצמצמו את הוצאותיהם בעקבות עליות המחירים הצפויות.

קיראו עוד ב"גלובל"


השווקים הפיננסיים מצפים שהבנק המרכזי של ארצות הברית (הפד) יחדש את הורדות הריבית לא יאוחר מחודש יוני, לאחר שעצר את מחזור הקלת המדיניות שלו בינואר. בכירי הבנק המרכזי צפו בחודש שעבר שתי הורדות ריבית השנה. שיעור הריבית של הפד נמצא כיום בטווח של 4.25%-4.50%.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
אנליסטים בורסה AIאנליסטים בורסה AI

לקראת ה"שבוע של אנבידיה" - למה מחכים האנליסטים?

הממשל חזר לעבוד אחרי השבתת שיא של 43 ימים וסוף-סוף נקבל את הנתונים על שוק העבודה האמריקאי ונבין לאן פני הריבית של הפד'; אנבידיה ושורה של חברות מענף הצריכה ידווחו ויתנו לנו הבנה גם על מצב ה-AI וגם על מצבו של הצרכן האמריקאי - מה עוד על הלוח הכלכלי השבוע ומה חושבים האנליסטים?

מנדי הניג |
נושאים בכתבה אנבידיה

בשבוע המסחר הקרוב בוול סטריט נכנס אל הישורת האחרונה והמשמעותית ביותר של עונת הדוחות. אבל המשקיעים ממתינים לדברים נוספים, להבין מה תוואי הריבית של הפד, והאם מניות הטק והקמעונאות ימשיך לסחוב את השוק על הכתפיים או שהרוטציה שראינו בסוף השבוע שעבר, של זרימה מטכנולוגיה אל עבר ענפים מסורתיים, תימשך. עוד דבר שמעודד את המשקיעים הוא סיום השבתת הממשל, שהייתה הארוכה בהיסטוריה האמריקאית, 43 ימים ועכשיו נוכל לקבל את הנתונים הרשמיים שהתעכבו, ושצפויים להתפרסם השבוע. אבל שוב, מעל הכל אלו יהיו התוצאות של אנבידיה שיתנו את הטון.

זה השבוע של אנבידיה.

ברביעי בערב לאחר הנעילה תפרסם ענקית השבבים את תוצאות הרבעון הפיסקלי שלה שהסתיים באוקטובר, והציפיות - בשמיים. לפי קונצנזוס של 42 אנליסטים חברת השבבים צפויה לדווח על הכנסות של 54.94 מיליארד דולר, זינוק של כ-57% בהשוואה לרבעון המקביל אשתקד, אז עמדו ההכנסות על 35 מיליארד דולר. טווח התחזיות נע בין 53.46 ל-58.34 מיליארד דולר - כלומר, גם האומדן הנמוך משקף קפיצה חדה.

ברווח הנקי למניה (EPS), התחזיות עומדות על רווח של 1.25 דולר למניה בממוצע, לעומת 0.81 דולר ברבעון המקביל. התחזיות נעות בין 1.14 ל-1.34 דולר - כאשר המספר העליון מגלם כמעט 66% צמיחה שנתית ברווח למניה.

המספרים האלה מציבים רף מאוד גבוה לאנבידיה, וזה כבר אחרי שנה שבה המניה יותר מהכפילה את שוויה - על רקע הביקושים האדירים לשבבי AI. גם אם אנבידיה תעמוד בציפיות, כולם מחכים לשמוע בעיקר את התחזית קדימה. האם קצב ההזמנות יימשך באותו קצב, מה יקרה במכירות לשוק הסיני לנוכח המגבלות, ואיך נראו ההזמנות מצד הענקיות - אמזון, מיקרוסופט, גוגל וכל השאר.

אנחנו "צועדים על ביצים". אנבידיה התממשה בעצבנות ב-5 ימי המסחר האחרונים וירדה מהשיר שלה. עכשיו כל שינוי הכי קטן בתמהיל של המגזרים, כל הסתייגות בטון של ג'נסן הואנג או כל עדכון מינורי בתחזית - יכול לגרום לכדור שלג בשוק.

אילון מאסק ב"הופעה" לבעלי המניות (X)אילון מאסק ב"הופעה" לבעלי המניות (X)

שיעור מאילון מאסק: איך לדרוש טריליון דולר ולקבל את זה

בעלי המניות של טסלה אישרו למאסק חבילת תמריצים חדשה בהיקף עצום של 400 מיליון מניות, שמחזירה את חלקו בחברה ל־25%. מאחורי המספרים הבלתי נתפסים מסתתרת אסטרטגיית משא ומתן מבריקה וגם לא מעט אגו

אדיר בן עמי |
נושאים בכתבה אילון מאסק טסלה

לאחרונה החליטו בעלי המניות של טסלה Tesla 0.59%  להעניק לאילון מאסק חבילת תמריצים חדשה הכוללת 400 מיליון מניות נוספות. זה מצטרף ל־380 מיליון מניות שכבר ברשותו. המספרים כמעט בלתי נתפסים, אבל מאחוריהם מסתתר שיעור מעניין על ניהול משא ומתן וגם על הגבול הדק שבין ביטחון עצמי לחוצפה.


מאסק ביקש דבר אחד: להחזיר את חלקו בחברה ל־25%. הוא לא נימק מדוע, לא הציג טיעונים ולא ניסה לשכנע. הוא פשוט אמר שזה מה שהוא רוצה וקיבל את מבוקשו. החבילה הקודמת שלו, מ־2018, הייתה שווה אז כמה מיליארדי דולרים והיום מוערכת בכ־120 מיליארד. לכך מתווספת חבילת התמריצים מ־2012, ששווייה כיום כ־34 מיליארד דולר. במילים אחרות, עוד לפני העסקה החדשה, מאסק נהנה משכר ממוצע של כ־12 מיליארד דולר בשנה. לא בדיוק “עבודה בחינם”.


הפעם, החוזה כולל תנאי שאפתני במיוחד: מאסק צריך להוביל את טסלה לרווח תפעולי של 400 מיליארד דולר במהלך שנה אחת. לשם השוואה, טסלה צפויה להרוויח השנה כ־13 מיליארד דולר. כדי לעמוד ביעד, הוא צריך להגדיל את הרווחים פי שלושים.


האסטרטגיה היא לב הסיפור

הסכומים הם לא לב הסיפור, אלא האסטרטגיה. ג’ו־אלן פוזנר, פרופסורית לניהול באוניברסיטת סנטה קלרה, הסבירה שמאסק השתמש בעקרון “העיגון”. טכניקה שבה המספר הראשון שמועלה במשא ומתן קובע את המסגרת לכל המספרים הבאים. אם ההצעה הראשונה גבוהה מדי, שאר ההצעות יסתובבו סביבה. מאסק לא התחיל נמוך ולא בנה את הדרישות בהדרגה, הוא פתח בגדול, בטריליון דולר, מה שגרם לכל סכום אחר להיראות סביר בהשוואה.


פוזנר הסבירה שזו בדיוק הסיבה שכדאי להיות הראשון שמגיש הצעה במשא ומתן. אם מועמד לעבודה מצהיר שהוא שווה חצי מיליון דולר בשנה, גם אם המעסיק חשב להציע 150 אלף, השכר הסופי יהיה קרוב בהרבה להצעה הגבוהה.