שו זי צ'ו מנכ"ל טיק טוק
צילום: שו זי צ'ו מנכ"ל טיק טוק

מיקרוסופט רוצה את טיקטוק; למה הסינים מתנגדים?

הנשיא דונלד טראמפ חותר לעסקה שבה טיקטוק תעבור לידיים אמריקאיות; ההסבר לכך: טיקטוק בשליטת סינית פוגעת בביטחון הלאומי; אבל הסינים מבינים שרוצים לעשות עליהם סיבוב - טיקטוק היא עסק ששווה מאות רבות של מילארדים, וההצעות מדברות על עשרות מיליארדים בודדים

עמית בר |
נושאים בכתבה טיקטוק

הנשיא דונלד טראמפ שמנהל את המדינה הגדולה בעולם כאילו היא עסק ואולי זה נכון, מנסה למצוא פתרון לבעיית טיקטוק. האפליקציה הפופולרית חיה על זמן שאלול בארה"ב. היא היתה אמורה להיחסם והממשל החדש נתן אורכה להסדרת העניין - הסרה בארה"ב או מכירה חגוף אמריקאי. ייתכן שבדרך יהיו פתרונות נוספים.


טראמפ מציג את מיקרוסופט ואת אורקל כמתעניינות, והוא בעצם סוג של מנהל המו"מ. הבעיה היא שהסינים טוענים שאין זליגת מידע של האמריקאים לממשל הסיני. הם טוענים שסין לא שולטת במידע ובחברה. ומעבר לכך - הם לא רוצים למכור בסכום נמוך. הם מרגישים ששמים להם אקדח לרכה ומחייבים אותם למכור.


טיקטוק של ביידנס הסינית מוטרדת מאוד מההסרה האפשרית בארה"ב, היא יודעת שאם ארה"ב תסיר את האפליקציה זה יגלוש למקומות נוספים בעולם. היא גם יודעת שהשוק האמריקאי הוא המרכזי עם 170 מיליון משתמשים, והיא לא רוצה לאבד זאת. אבל היא גם יודעת שהפעם זה יהיה שונה מבעבר והממשל האמריקאי יתעקש על פתרון.

דונלד טראמפ, בקדנציה הקודמת שלו, היה זה שהוביל את המאבק נגד טיקטוק, ואף איים לחסום את פעילותה בארה"ב אם לא תימכר לחברה אמריקאית. דרישה זו גרמה להתעניינות של ענקיות טכנולוגיה כמו אורקל ומיקרוסופט, אך בסופו של דבר המשא ומתן לא הבשיל לכדי עסקה. כעת, טראמפ חוזר לחפש פתרונות כשהוא מנסה להניע שוב את מכירת טיקטוק לידי חברות אמריקאיות. לפי הדיווחים, הוא מקיים שיחות עם משקיעים וחברות טכנולוגיה כדי לקדם את העסקה.


אורקל ומיקרוסופט: חוזרות למרכז הבמה?

אורקל, חברה שמתמחה בניהול נתונים ושירותי ענן, הייתה אחת השחקניות המרכזיות בניסיון הקודם לרכוש את פעילות טיקטוק בארה"ב. החברה, שמנכ"לה מקורבים לטראמפ, ראתה הזדמנות להפוך לשותפה אסטרטגית של טיקטוק.

גם מיקרוסופט התעניינה ברכישה בזמנו. החברה שאפתה להיכנס לשוק הרשתות החברתיות בצורה משמעותית יותר (יש לה את לינקדאין), אך המגעים לא צלחו. כעת, כאשר הדרמה מתחדשת, שתי החברות הן מועמדות כשעל פי הדיווחים שתיהן מביעות עניין "בתיווך" של הממשל.


מהם האתגרים וההשלכות הפוטנציאליות?

אם תתממש עסקה, היא תצטרך להתמודד עם מספר אתגרים. הראשון הוא הערכת השווי של טיקטוק, שמוערכת במאות מיליארדים, אבל בשוק האמריקאי לא יהיו מוכנים לשלם סכום כה גבוה. השני הוא הפתרון הטכנולוגי – כיצד יועברו נתוני המשתמשים האמריקאיים לשרתים מקומיים תוך שמירה על פרטיות ואבטחה.

קיראו עוד ב"גלובל"

בנוסף, ישנה השאלה הפוליטית: טראמפ לא יכול להיות השושבין בעסקה. ערבוב של עסקים ופוליטיקה יוצר בסופו של דבר קשר מסוכן של הון ושלטון. טראמפ לא בוחל בקשרים עם אנשי עסקים, הוא עצמו איש עסקים, אבל צריך לזכור שזה לא המצב הבריא לציבור.  



שאלות ותשובות על הנושא

מהי טיקטוק ולמה היא כל כך פופולרית?
טיקטוק היא אפליקציה שמאפשרת למשתמשים ליצור ולשתף סרטוני וידאו קצרים, בדרך כלל עם מוזיקה או אפקטים מיוחדים. היא הפכה לפופולרית בזכות הקלות שבה אפשר ליצור תוכן ויראלי, במיוחד בקרב צעירים.

למה טראמפ מתעקש על מכירת טיקטוק?
טראמפ וממשלו טענו שטיקטוק מסכנת את ביטחון המידע בארה"ב, בעיקר מפני שהיא נמצאת בבעלות חברה סינית, מה שעלול לאפשר לממשלת סין גישה לנתוני המשתמשים.

למה אורקל ומיקרוסופט מתעניינות ברכישה?
טיקטוק מייצגת הזדמנות אדירה לחברות טכנולוגיה. מעבר לבסיס המשתמשים העצום שלה, היא פותחת דלתות לעולם של רשתות חברתיות ודאטה, תחום שבו אורקל ומיקרוסופט מעוניינות להרחיב את פעילותן.

האם יש לחברות אחרות סיכוי להתחרות על טיקטוק?
בהחלט. ישנן חברות טכנולוגיה גדולות נוספות כמו אמזון, גוגל ופייסבוק שעשויות להיכנס לתמונה, אם יראו הזדמנות.

איך זה ישפיע על משתמשי טיקטוק?
אם העסקה תצא לפועל, ייתכן שהשירות בארה"ב יעבור שינויים טכנולוגיים מסוימים, אבל מבחינת חוויית המשתמש, סביר להניח שלא יהיו שינויים גדולים.

מה הסיכוי שהעסקה תצא לפועל?
הכול תלוי במורכבות המשפטית, הפוליטית והעסקית של הנושא. עם זאת, לחץ מצד הממשל האמריקאי יכול להאיץ את התהליך.


הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
אגם קומו, איטליה. קרדיט: רשתות חברתיותאגם קומו, איטליה. קרדיט: רשתות חברתיות

למה עשירים מכל העולם עוברים לאיטליה?

מיסוי נוח, נדל"ן תוסס ואיכות חיים, איטליה קפצה למקום השלישי בעולם ביעדים מועדפים להגירת הון, עם צפי לקליטת קרוב ל-4,000 מיליונרים בשנה הקרובה

מנדי הניג |
נושאים בכתבה איטליה

איטליה הפכה בשנים האחרונות ליעד מועדף עבור מיליונרים ובעלי הון, לא רק בזכות הנופים, ההיסטוריה או הקולינריה, אלא בעיקר בשל שילוב בין מדיניות מס נוחה, שוק נדל"ן תוסס וסביבה כלכלית פתוחה להשקעות. התוצאה היא מגמה ברורה של מעבר של עשירים מרחבי העולם למדינה, עם הערכות שמדובר בקרוב ל-4,000 אנשים בעלי עושר גדול שייקלטו באיטליה בשנה הקרובה, ויביאו עמם כ-20-25 מיליארד דולר בהון פרטי.

מיקומה של איטליה בדירוג העולמי של יעדים מועדפים להגירת הון השתנה באופן ניכר, ממקום 11 בשנת 2023 למקום שלישי ב-2025. היא עקפה מדינות כמו סינגפור, שווייץ ואוסטרליה, והפכה ליעד מרכזי עבור קהלים אמידים שמחפשים אלטרנטיבה למיסוי נוקשה במדינות המוצא שלהם. אחד הגורמים המרכזיים לשינוי הוא מס שטוח,  מודל לפיו נדרש תשלום שנתי קבוע על הכנסות מחו"ל, ללא קשר להיקפן. בשלב הראשון עמד הסכום על 100 אלף יורו לשנה, אך לאחר ביקורת ציבורית הוכפל ל-200 אלף, ועדיין נשאר אטרקטיבי ביחס לחלופות.

ההטבה במס מיועדת לתושבים חדשים בלבד ואינה מתייחסת לרווחים מחוץ לאיטליה, בעוד שההכנסות מקומיות ממוסות לפי מדרגות רגילות. המשמעות היא שמי שמעתיק את כתובת המס שלו לאיטליה, משלם מס אחיד ומשתלם גם אם יש לו הכנסות של עשרות מיליוני יורו בשנה. ככל שמדינות אחרות מגבירות את המיסוי על עשירים, למשל בצרפת עם מס עושר או בבריטניה עם ביטול משטר המיסוי החדש, איטליה מצטיירת כמדינה עם מיסוי מאוד נמוך והופכת לאטרקטיבית לאמידים. אגב, זה במקביל לכך שהיא מפתה גם אנשים ממעמדות שונים לבוא להתגורר באזורים עם שיעור ילודה נמוך כמו חבל טוסקנה שבו יש כפרים שלמים זנוחים עם הגירה שלילית. איטליה מציעה במקומות לא מעטים דירה-בית חינם ואפילו מענק של 20 אלף דולר פלוס לתושבים זרים כדי לבוא להתגורר באזורים האלו. 

ובכל מקרה, מחירי הדירות-בתים נמוכים מאוד באזורים האלו - מאות אלפי שקלים בודדים. 


השקעה בנדל"ן באיטליה

למרות שהחוק אינו מחייב השקעה ישירה במדינה כתנאי למס, בפועל רבים מהמהגרים האמידים כן משקיעים: בנדל"ן, בעסקים, בתיירות ובתחומים יצירתיים. במקביל, איטליה קידמה תמריצים נוספים להשקעה, כמו תוכניות Industria 4.0 ו-Transition 5.0, שמעניקות זיכויי מס לעסקים בתחומי תשתיות ירוקות, דיגיטציה וחדשנות.

המוקדים המרכזיים להגירה ולהשקעות הם אזורים עם כמו טוסקנה, הריביירה האיטלקית, אגם קומו והעיר מילאנו. מחירי הנדל"ן במילאנו זינקו קרוב ל-50% מאז 2017, בעוד שבערים גדולות אחרות באיטליה העלייה הייתה מתונה יותר. גם באזור אגם קומו מדווחים על עלייה מתמשכת במחירים.

יהלומן, נוצר באמצעות AIיהלומן, נוצר באמצעות AI

איך השוד בלובר מחזיר לשוק היהלומים את הברק?

בתוך 7 דקות בלבד, בלב פריז, נגנבו תכשיטים בשווי 88 מיליון אירו; העולם קיבל תזכורת  שיהלומים אמיתיים אי-אפשר לייצר במעבדה - יש להם סיפור, נדירות ומשמעות ששום טכנולוגיה לא תצליח לשחזר - על תמונת המצב בשוק היהלומים ומה קורה בישראל?
מנדי הניג |

שבע הדקות האלה בפריז ייכנסו לפנתיאון של סיפורי הפשעים המפורסמים וישמשו כנראה גם כבסיס לסדרות בנטפליקס. ב-9:30 בבוקר, כשעיר האורות עוד הייתה מנומנמת, קבוצה מאורגנת של פורצים לבושים בסרבלי אבטחה צהובים נערכה באחת מפינותיו של מוזיאון הלובר, המוזיאון המפורסם בעולם. ליד אזור הכניסה לגלריית אפולון פעל באותה עת אתר בנייה, ככה שאיש מהעוברים והשבים לא חשד באנשים שנראו כחלק מצוות תחזוקה - שוד הלובר: שני חשודים נעצרו בפריז בחשד לגניבת תכשיטי הכתר.

הם הגיעו על גבי שני קטנועים מצדו הדרומי של המוזיאון, סמוך לנהר הסן, כשהם מצוידים במסורי שרשרת קטנים, דיסק חיתוך נטען וכלי עבודה נוספים. הם טיפסו במהירות על סולם הידראולי שהותקן על משאית קטנה (המשמש בדרך כלל להעברת רהיטים בפריז) עד למרפסת בקומה השנייה, ליד גלריית אפולון, שבה מוצגים תכשיטי הכתר הצרפתי. חתכו את אחד מחלונות הזכוכית, חדרו פנימה, וניצלו את הדקות הספורות עד להגעת המאבטחים כדי לנפץ שתי ויטרינות משוריינות ולשדוד תשעה פריטים יקרי-ערך - בהם טיארה, שרשרת ואבני ספיר ויהלום ששימשו את המלכות מארי אמילי ואורטנס.

במהלך השוד הופעלו אזעקות, אבל הפורצים איימו על המאבטחים באמצעות כלי העבודה שבידיהם והצליחו להימלט חזרה באותו מסלול דרך הסולם החשמלי אל הרחוב, שם המתינו שניים נוספים על הקטנועים. לפני שנעלמו לכיוון כביש A6 ניסו להצית את סל המנוף כדי להשמיד ראיות, אבל אחד מעובדי המוזיאון מנע זאת ברגע האחרון. כל המבצע ארך לא יותר משבע דקות. השווי הכולל של השלל: כ-88 מיליון אירו.

הפורצים לא חיפשו רק יהלומים. הם חיפשו את הערך שמאחוריהם, הם חיפשו את הסיפור. בפריצות מהסוג הזה, ברוב המקרים הגנבים ממיסים את המתכות, מפרקים את האבנים ומוכרים אותן בשוק השחור כדי לטשטש עקבות. אבל במקרה הזה, כנראה שזה לא המקרה.

הפריטים שנגנבו הן מאוד ייחודיים ואפשר לזהות אותם בקלות, מתועדים היטב ומוגנים ברשימות של בתי מכירות ומוזיאונים. כמובן שכל ניסיון לפרק אותם יהרוס את הערך האמיתי שלהם ובמובן מסוים, זה גם לב הסיפור שלנו. בזמן שתעשיית היהלומים מתמודדת עם עודף היצע ועם "אבנים סינתטיות שמיוצרות בלחיצת כפתור", השוד בלובר מזכיר לעולם שהיהלום האמיתי לא שווה רק בגלל הברק שלו אלא בגלל המשמעות שנצרבה בו לאורך מאות שנים. עד כמה שזה נשמע מפתיע, דווקא פשע כזה מצליח להחזיר ליהלום קצת מהמעמד ומהמיתוג שנבנו סביבו לאורך העשורים האחרונים אותם שלוש מילים שהפכו לסלוגן של תעשייה שלמה: “יהלומים הם לנצח.”