לומדים עסקים: לונדון מחכה לחברות ישראליות
בשנים האחרונות גילו חברות ישראליות רבות שהדרך הטובה ביותר לצמיחה כרוכה בהרחבת פעילותן מחוץ לישראל. הפיכת חברה ישראלית לבינלאומית משמעה העברת נתחים מהייצור או מהמכירות לחו"ל, אולם פן נוסף שלה הוא חשיפה למקורות ולשיטות המימון הקיימים בשווקים הבינלאומיים, ובמיוחד בלונדון, המציעה מגוון רחב של חבילות מימון מעניינות לחברות בגדלים שונים ובעלות צרכים שונים.
לונדון היא מרכז מימוני עולמי המציעה חבילות מימון אטרקטיביות במיוחד מהסיבות הבאות:
א. בלונדון קיימת גישה ישירה לכל הגופים הפיננסיים והמשקיעים הבינלאומיים המובילים, אשר מחזיקים בה מרכזי פעילות, ולפיכך קיימת שם נגישות לכמות אדירה של כסף ונזילות גבוהה יותר.
ב. מסורת בנקאית עתיקת יומין ומנגנוני שוק מתוחכמים, המבטיחים יציבות וביטחון מרביים למלווים ולווים לצד תנאי הלוואה נוחים יותר (ריביות ועמלות נמוכות, מועדי פירעון גמישים, חבילת בטחונות הגיונית, הלוואות non-recourse או limited recourse, מניעת התערבות יתר בפעילות השוטפת של החברה וכיו"ב).
ג.גישה רגולטורית אפקטיבית אך הגיונית ופשוטה שמטרתה עידוד עסקות לצד הגנה על מלווים ולווים.
למה עכשיו?
חוסר היציבות הנוכחי בשוקי ההון בארץ ובעולם, שעלול להפוך גיוס כספים מהציבור באמצעות הנפקת מניות ואג"ח ליקר יותר וקשה יותר ליישום (40 מתוך כ- 50 הנפקות ראשונות מאז תחילת השנה בתל-אביב היו שליליות), צפוי להפוך את שוק האשראי הבנקאי, בעולם בכלל ובלונדון בפרט, לאלטרנטיבה קורצת יתר מהשוק הישראלי. זאת ועוד, מרבית הבנקים בלונדון מעוניינים להגדיל את תיקי האשראי שלהם ואת חשיפת הפורטפוליו שלהם לאפיקים חדשים וחברות ישראליות יכולות לנצל זאת על מנת להשיג עסקות נוחות יותר.
למי פונים בלונדון?
רבים מהבנקים המובילים היושבים בלונדון מלווים כבר היום לחברות ישראליות (רשימה חלקית כוללת את ברקליס, סיטי בנק, קרדיט סוויס, , HSBC ו- ABN AMRO). בנקים אלה ואחרים מתמקדים, מדרך הטבע, בהלוואות הגדולות יותר (על פי רוב 30 מיליון דולר ומעלה, אם כי בהחלט ייתכנו חריגים בעבור לקוחות הנחשבים על ידי הבנקים לאסטרטגיים במיוחד). לחלופין, חברות המבקשות ללוות סכומים קטנים יותר או לקבל חבילות מימון קטנות יותר יוכלו לפנות לגופים פיננסיים קטנים יותר בלונדון, העובדים כבר היום עם משקיעים ישראליים, ואשר מתמחים ביצירת חבילות פיננסיות מורכבות יותר ומותאמות לחברה הספציפית, למשל על ידי שילוב של הלוואה, אג"ח "סטרייט" ואג"ח להמרה.
מה כדאי לדעת?
כלל ברזל ראשון בלונדון הוא להכין שיעורי בית ולהתאים את החברה ללונדון במקום לנסות ולהתאים את לונדון לחברה. מומלץ לא להגיע לפגישה עם אחד מהבנקים המובילים רק כדי לקבל רשימת מטלות ארוכה לקראת פגישת ההמשך. לפיכך, חשוב לתת את הדעת מבעוד מועד לנקודות הבאות:
א.האם קיים לחברה או לקבוצת החברות מבנה תאגידי מתאים? כך לדוגמא, במקרה של קבוצת חברות, האם החברה הלווה תהיה נקייה מנכסים והתחייבויות?
ב.האם הוכנו מראש המסמכים הנדרשים? רצוי להציג לבנק כבר בתחילת התהליך דו"חות כספיים עדכניים ומצגת ראויה המתארת את העסק, את הצורך והשימוש המתוכנן בכסף, את בעלי המניות וההנהלה ואת הבטוחות המוצעות, אם ישנן.
ג. האם קיימת מגבלות חוזיות או אחרות המונעות מהחברה להתקשר בהסכם ההלוואה? לדוגמא, האם ישנו איסור על לקיחת הלוואה נוספת או מתן בטחונות בהסכם הלוואה קיים?. אם ישנן מגבלות כאמור, יש לבדוק מראש האם ניתן להסירן, ובאילו תנאים.
על מנת שלא לטעות בשלבים ההתחלתיים חשוב לקחת מבעוד מועד ייעוץ חשבונאי, משפטי ופיננסי מתאים מיועצים בעלי ניסיון רלוונטי הבקיאים בסטנדרטים ובשיטות העבודה הנהוגות בלונדון. בהקשר זה חשוב להדגיש שלונדון אינה תל אביב, ומה שמקובל בשוק הישראלי מבחינת דרך התנהלות עלול לגרום מתיחות ואי הבנות בלונדון מיותרות, ולהיפך.
כלל ברזל שני בלונדון הוא שעדיף ליצור מערכת יחסים הדוקה וארוכת טווח עם מוסד פיננסי אחד או שניים, אפילו במחיר של התפשרות על תנאי זה או אחר של ההלוואה. לונדון מעריכה חברות המפגינות יציבות לא רק בדו"חותיהן הכספיים, אלא גם ביחסיהן עם המלווה ומוסד פיננסי המרגיש שחברה היא שותף אמיתי עשוי לגמול לה ביום סגריר.
נראה לנו שהגיע הזמן להעלות את רמת הידע של חברות ישראליות שאינן מודעות לאפשרויות המימון האטרקטיביות הקיימות בלונדון ושכדאי להן לבחון את האפשרויות הקיימות מעבר לים בטרם מחליטים כיצד לגייס כסף.
מה ההון הממוצע של ישראלי ומה ההון של אמריקאי?
כמה עשירים יש בעולם? על פערי עושר לא נתפסים בין המאיון לבין היתר בארץ ובעולם וגם - מיהו עשיר באמת?
עושר היקף העושר העולמי מגיע ל-600 טריליון דולר, עלייה של 4.6% משנה קודמת, אך הריכוז בידי מיעוט קטן הגיע לרמות גבוהות. לפי דוח World Inequality Report , בשיתוף UNDP, העשירון העליון מחזיק ב-75% מהעושר הפרטי העולמי, בעוד מחצית התחתונה מחזיק ב-2% בלבד. המאיון העליון, כ-55,000 איש, שולט ב-6.1% מהעושר – סכום השווה פי 3.05 לעושר של 3.8 מיליארד איש במחצית התחתונה. העושר הממוצע במאיון זה עומד על 1.1 מיליון דולר, לעומת 7,000 דולר במחצית התחתונה.
על פי הדוח יש בעולם כ-60 מיליון מיליונרים שמחזיקים ב-48.1% מהעושר, כשהשנה התווספו כ-700 אלף מיליונרים חדשים, רובם בצפון אמריקה. העושר הגלובלי צמח פי 6 ביחס להכנסה מאז שנות ה-90, בעיקר מנכסים פיננסיים באסיה ובאמריקה. עם זאת, שוויון העושר ירד ב-0.4% מאז 2000, עם מקדם ג'יני ממוצע של 0.70 במדינות כמו ברזיל ורוסיה, לעומת 0.40 בסלובקיה ובבלגיה. ארגון אוקספם דיווח כי עושר 3,000 המיליארדרים גדל ב-2 טריליון דולר ב-2024, פי 3 מהשנה הקודמת, בעיקר מירושות ומונופולים.
מבחינה אזורית, צפון אמריקה ואירופה מובילות בעושר ממוצע של 595,000 דולר לאדם, לעומת 35,000 דולר באמריקה הלטינית. באזור המזרח התיכון וצפון אפריקה, העשירון העליון אוחז ב-73% מהעושר, ומחצית התחתונה ב-1%. כ-83% ממדינות העולם, המייצגות 90% מהאוכלוסייה, סובלות מאי-שוויון גבוה, עם תחזית להעברת 70 טריליון דולר בירושות עד 2035, מגמה שצפויה להרחיב את הפערים.
לריכוז העושר השלכות סביבתיות משמעותיות: העשירון העליון אחראי ל-77% מהפליטות הפרטיות, בעוד מחצית התחתונה תורמת 3% אך צפויה לספוג 74% מההפסדים עד 2050.
- מה ההון של הישראלי הממוצע? לא מה שחשבתם
- לראשונה מזה עשור: יותר מיליארדרים אמריקאיים מסיניים; מי נמצא בראש הרשימה?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בתחום המגדרי, נשים מרוויחות 20% פחות מגברים בממוצע, עם 32% מההכנסה מעבודה כולל עבודה ביתית לא-מתוגמלת (53 שעות שבועיות לעומת 43 לגברים). באזור המזרח התיכון וצפון אפריקה, נשים אחראיות ל-16% מההכנסה מעבודה, השיעור הנמוך בעולם.
אורקל עקפה בשורת הרווח אבל פספסה בהכנסות - המניה נופלת ב-4%
חברת התוכנה אורקל Oracle Corp 0.67% דיווחה על רווח למניה של 2.26 דולר עם הכנסות של 16.058 מיליארד דולר. בוול-סטריט ציפו לרווח למניה של 1.64 דולר על הכנסות של 16.19 מיליארד דולר. החברה הציגה זינוק חד בהתחייבויות עתידיות ובהכנסות מתחום הענן, לצד שינוי אסטרטגי משמעותי בתפיסת פיתוח החומרה. החברה דיווחה על התחייבויות ביצוע עתידיות (RPO) בהיקף של 523 מיליארד דולר, עלייה שנתית של 438%. מנוע הצמיחה המרכזי נותר הענן, שבו רשמה החברה הכנסות של 8 מיליארד דולר, עלייה שנתית של 34%.
תחום תשתיות הענן (IaaS) המשיך לבלוט במיוחד עם עלייה של 68% ל־4.1 מיליארד דולר, בעוד יישומי הענן (SaaS) צמחו ל־3.9 מיליארד דולר, עלייה של 11%. פתרונות ה־ERP בענן של Oracle Fusion ו־NetSuite, עלו בשיעורים דו־ספרתיים והגיעו יחד להכנסות של יותר מ־2 מיליארד דולר. מנגד, תחום התוכנה המסורתית ירד ב־3% ל־5.9 מיליארד דולר.
אורקל הציגה שיפור חד ברווחיות: הרווח הנקי על בסיס GAAP עמד על 6.1 מיליארד דולר, בעוד הרווח המתואם עלה ל־6.6 מיליארד דולר, קפיצה של 57% משנה קודמת. הרווח למניה זינק ב־91% ל־2.10 דולרים. חלק מהעלייה קשור לרווח חד-פעמי של 2.7 מיליארד דולר ממכירת החזקות אורקל ב־Ampere, חברת השבבים שהקימה. לארי אליסון, היו״ר וה־CTO של החברה, הסביר את ההחלטה למכור את Ampere כחלק מעבר לאסטרטגיית "ניטרליות שבבים": לדבריו, אורקל כבר אינה רואה צורך להמשיך ולעצב או לייצר שבבים בעצמה, והיא מבקשת להיות מסוגלת להשתמש בכל מעבד שיבחרו לקוחותיה, בין אם של אנבידיה ובין אם של יצרנים אחרים, על רקע השינויים המהירים בתחום הבינה המלאכותית.
מנכ״ל אורקל, קליי מַגוֹירק, ציין כי החברה מפעילה כיום למעלה מ־211 אזורי ענן פעילים ומתוכננים, יותר מכל מתחרה, וכי היא כבר בונה 72 מרכזי מולטיקלאוד שיוטמעו בתוך העננים של אמזון, גוגל ומיקרוסופט. לדבריו, אסטרטגיית הענן הניטרלי משתלמת: פעילות מסדי הנתונים הרב־עננית של החברה צמחה ב־817% ברבעון השני והפכה למנוע הצמיחה המהיר ביותר שלה.
- דוחות אורקל: 3 אסטרטגיות אופציות שוריות (מתונה עד אגרסיבית) לניצול התנודתיות הגבוהה
- אורקל תפרסם דוחות השבוע: מהזינוק מעל 305 דולר לנפילה של 37%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
המנכ״ל הנוסף, מייק סיציליה, הדגיש את הפוטנציאל של שילוב AI בכל שכבות תוכנות החברה, ממערכות הדאטה סנטר, דרך מסדי הנתונים האוטונומיים ועד יישומי הארגון. לדבריו, AI מאפשר אוטומציה של תהליכים שבעבר לא ניתן היה לעשות, כולל ניהול סיכוני אשראי, תמיכה ברופאים ובמערכות בריאות, ותהליכי החזרי תשלום. הוא הוסיף כי כל חמשת מודלי ה־AI המובילים כיום רצים בענן של אורקל, מה שמעניק לה יתרון תחרותי על פני ספקי יישומים אחרים.
אורקל נסחרת כעת לפי שווי של 636.5 מיליארד דולר, לאחר שמנייתה עלתה ב-34% מתחילת השנה וב-25% ב-12 החודשים האחרונים.
