לומדים עסקים: לונדון מחכה לחברות ישראליות

עו"ד אמנון אפשטיין ונמרוד רוזנבלום מגלים כי הבירה הבריטית מציעה בשנים האחרונות חבילות מימון מעניינות לחברות

בשנים האחרונות גילו חברות ישראליות רבות שהדרך הטובה ביותר לצמיחה כרוכה בהרחבת פעילותן מחוץ לישראל. הפיכת חברה ישראלית לבינלאומית משמעה העברת נתחים מהייצור או מהמכירות לחו"ל, אולם פן נוסף שלה הוא חשיפה למקורות ולשיטות המימון הקיימים בשווקים הבינלאומיים, ובמיוחד בלונדון, המציעה מגוון רחב של חבילות מימון מעניינות לחברות בגדלים שונים ובעלות צרכים שונים.

לונדון היא מרכז מימוני עולמי המציעה חבילות מימון אטרקטיביות במיוחד מהסיבות הבאות:

א. בלונדון קיימת גישה ישירה לכל הגופים הפיננסיים והמשקיעים הבינלאומיים המובילים, אשר מחזיקים בה מרכזי פעילות, ולפיכך קיימת שם נגישות לכמות אדירה של כסף ונזילות גבוהה יותר.

ב. מסורת בנקאית עתיקת יומין ומנגנוני שוק מתוחכמים, המבטיחים יציבות וביטחון מרביים למלווים ולווים לצד תנאי הלוואה נוחים יותר (ריביות ועמלות נמוכות, מועדי פירעון גמישים, חבילת בטחונות הגיונית, הלוואות non-recourse או limited recourse, מניעת התערבות יתר בפעילות השוטפת של החברה וכיו"ב).

ג.גישה רגולטורית אפקטיבית אך הגיונית ופשוטה שמטרתה עידוד עסקות לצד הגנה על מלווים ולווים.

למה עכשיו?

חוסר היציבות הנוכחי בשוקי ההון בארץ ובעולם, שעלול להפוך גיוס כספים מהציבור באמצעות הנפקת מניות ואג"ח ליקר יותר וקשה יותר ליישום (40 מתוך כ- 50 הנפקות ראשונות מאז תחילת השנה בתל-אביב היו שליליות), צפוי להפוך את שוק האשראי הבנקאי, בעולם בכלל ובלונדון בפרט, לאלטרנטיבה קורצת יתר מהשוק הישראלי. זאת ועוד, מרבית הבנקים בלונדון מעוניינים להגדיל את תיקי האשראי שלהם ואת חשיפת הפורטפוליו שלהם לאפיקים חדשים וחברות ישראליות יכולות לנצל זאת על מנת להשיג עסקות נוחות יותר.

למי פונים בלונדון?

רבים מהבנקים המובילים היושבים בלונדון מלווים כבר היום לחברות ישראליות (רשימה חלקית כוללת את ברקליס, סיטי בנק, קרדיט סוויס, , HSBC ו- ABN AMRO). בנקים אלה ואחרים מתמקדים, מדרך הטבע, בהלוואות הגדולות יותר (על פי רוב 30 מיליון דולר ומעלה, אם כי בהחלט ייתכנו חריגים בעבור לקוחות הנחשבים על ידי הבנקים לאסטרטגיים במיוחד). לחלופין, חברות המבקשות ללוות סכומים קטנים יותר או לקבל חבילות מימון קטנות יותר יוכלו לפנות לגופים פיננסיים קטנים יותר בלונדון, העובדים כבר היום עם משקיעים ישראליים, ואשר מתמחים ביצירת חבילות פיננסיות מורכבות יותר ומותאמות לחברה הספציפית, למשל על ידי שילוב של הלוואה, אג"ח "סטרייט" ואג"ח להמרה.

מה כדאי לדעת?

כלל ברזל ראשון בלונדון הוא להכין שיעורי בית ולהתאים את החברה ללונדון במקום לנסות ולהתאים את לונדון לחברה. מומלץ לא להגיע לפגישה עם אחד מהבנקים המובילים רק כדי לקבל רשימת מטלות ארוכה לקראת פגישת ההמשך. לפיכך, חשוב לתת את הדעת מבעוד מועד לנקודות הבאות:

א.האם קיים לחברה או לקבוצת החברות מבנה תאגידי מתאים? כך לדוגמא, במקרה של קבוצת חברות, האם החברה הלווה תהיה נקייה מנכסים והתחייבויות?

ב.האם הוכנו מראש המסמכים הנדרשים? רצוי להציג לבנק כבר בתחילת התהליך דו"חות כספיים עדכניים ומצגת ראויה המתארת את העסק, את הצורך והשימוש המתוכנן בכסף, את בעלי המניות וההנהלה ואת הבטוחות המוצעות, אם ישנן.

ג. האם קיימת מגבלות חוזיות או אחרות המונעות מהחברה להתקשר בהסכם ההלוואה? לדוגמא, האם ישנו איסור על לקיחת הלוואה נוספת או מתן בטחונות בהסכם הלוואה קיים?. אם ישנן מגבלות כאמור, יש לבדוק מראש האם ניתן להסירן, ובאילו תנאים.

על מנת שלא לטעות בשלבים ההתחלתיים חשוב לקחת מבעוד מועד ייעוץ חשבונאי, משפטי ופיננסי מתאים מיועצים בעלי ניסיון רלוונטי הבקיאים בסטנדרטים ובשיטות העבודה הנהוגות בלונדון. בהקשר זה חשוב להדגיש שלונדון אינה תל אביב, ומה שמקובל בשוק הישראלי מבחינת דרך התנהלות עלול לגרום מתיחות ואי הבנות בלונדון מיותרות, ולהיפך.

כלל ברזל שני בלונדון הוא שעדיף ליצור מערכת יחסים הדוקה וארוכת טווח עם מוסד פיננסי אחד או שניים, אפילו במחיר של התפשרות על תנאי זה או אחר של ההלוואה. לונדון מעריכה חברות המפגינות יציבות לא רק בדו"חותיהן הכספיים, אלא גם ביחסיהן עם המלווה ומוסד פיננסי המרגיש שחברה היא שותף אמיתי עשוי לגמול לה ביום סגריר.

נראה לנו שהגיע הזמן להעלות את רמת הידע של חברות ישראליות שאינן מודעות לאפשרויות המימון האטרקטיביות הקיימות בלונדון ושכדאי להן לבחון את האפשרויות הקיימות מעבר לים בטרם מחליטים כיצד לגייס כסף.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
נחושת
צילום: Ra Dragon, Unsplash

שיא של יותר מעשור: הנחושת מזנקת ומובילה את הראלי העולמי במתכות

שיבושי היצע, ציפיות להרחבה כלכלית בסין, היחלשות הדולר וחששות ממכסים בארה״ב דוחפים את מחירי הנחושת לשיאים היסטוריים ולעלייה שנתית של מעל 40%

אדיר בן עמי |
נושאים בכתבה נחושת

שוק המתכות העולמי מסיים את השנה בעליות שערים, כאשר הנחושת נמצאת במוקד לאחר שקבעה שיאי מחיר חדשים במספר בורסות מרכזיות. המתכת התעשייתית, הנחשבת סמן למצב הכלכלה העולמית, חצתה לראשונה את רף 12 אלף הדולר לטון וממשיכה להיסחר ברמות גבוהות במיוחד גם לאחר תיקונים קלים.


מחיר הנחושת זינק לשיא של כ־12,160 דולר לטון. מדובר בהמשך ישיר לראלי שנמשך מאז אוקטובר, ראלי שמעמיד את 2025 כאחת השנים החזקות ביותר לנחושת זה למעלה מעשור. העליות בנחושת משתלבות בגל רחב יותר של התחזקות בשוקי הסחורות. גם הזהב והכסף טיפסו לשיאים חדשים, על רקע מתיחות גיאופוליטית, ציפיות להקלה מוניטרית בארה״ב והיחלשות הדולר. עבור משקיעים רבים, שילוב זה מחזק את האטרקטיביות של מתכות הן כהשקעה והן כנכס גידור.


אנליסטים מציינים כי מחירי הנחושת מקבלים תמיכה גם מהציפייה לצעדים נוספים לעידוד הכלכלה הסינית. כל איתות להרחבה פיסקלית או מוניטרית בסין מתורגם במהירות לעליות במחירי מתכות תעשייתיות, בשל משקלה המרכזי של המדינה בצריכה העולמית.


ברקע העליות עומדים גם שיבושי היצע ממשיים. מאז אוקטובר אירעו תקלות חמורות במספר מכרות גדולים, שפגעו ביכולת הייצור והציפו מחדש חששות ממחסור. גם לפני אותם אירועים, אנליסטים כבר הזהירו כי הביקוש העתידי עלול לעלות על ההיצע בשנים הקרובות.


שוק הנחושת צפוי להיכנס לגרעונות משמעותיים

בג׳פריס מעריכים כי גם בתרחיש של צמיחה עולמית מתונה, סביב 2% בשנה, שוק הנחושת צפוי להיכנס לגרעונות משמעותיים כבר במהלך השנה הקרובה. הערכה זו מחזקת את ההבנה כי הלחץ בשוק אינו זמני בלבד.


2025 בשווקים2025 בשווקים
מעבר לים

סיכום 2025: וול סטריט מפגינה עוצמה, מיום ה"שחרור" ועד לשיא כל הזמנים

במשך שנת 2025 נרשמו זעזועים רבים בשווקים, חלקם קשורים ישירות לכלכלה, חלקם פחות, החל מ"יום השחרור, ועד השבתת המשקל - כל אחד מהם מספיק כדי לגרום לשוק דובי משמעותי, אבל למרות הכל וול סטריט רושמת שנה נוספת, שלישית ברציפות, של עליות חדות; וגם - מה מצפה בשנת 2026?

גיא טל |


השנה הסוערת שהסתיימה בעליות דו ספרתיות

הגיע העת לסכם את שנת 2025, שנה סוערת למדי שהושפעה מהרבה מאד גורמים לאו דווקא כלכליים. סך הכל וול סטריט הפגינה חוסן אל מול זעזועים רבים, החל ממלחמת הסחר באפריל, דרך השבתת הממשל הארוכה ביותר בהיסטוריה, אינפלציה דביקה באזור ה-3% ועד לחששות מפני התפוצצות בועת הבינה המלאכותית, במידה ואכן מדובר בבועה. מי זוכר כבר את ה"איום" של "דיפסיק" הסיני שהפיל את השווקים לכמה שבועות ונעלם כלא היה בתוך השנה רבת האירועים. סך הכל, למרות הכל, מדד ה-SP500 מסיים שנה שלישית רצופה עם עליות נאות שמסתכמות בכ-17% נכון לשעת כתיבת שורות אלו, ואילו הנאסד"ק עם שנה נוספת של יותר מ-20%. הדאו לא מפגר הרבה מאחור עם כ-14%. שלא כרגיל, השווקים הבנלאומיים הציגו תשואות טובות אף יותר, עם 22% בדאקס, 21% בפוטסי הבריטי, 26% בניקיי ו-29% בהאנג סנג. אילו האירועים המרכזיים שהשפיעו על השווקים בשנה החולפת. 

ינואר: דיפסיק והנפילה של אנבידיה – בועת הבינה המלאכותית

בינואר 2025 חווה שוק השבבים את אחד הרגעים הדרמטיים ביותר שלו. חברת הסטארט-אפ הסינית DeepSeek הכריזה על פיתוח מודל R1 בעלות מזערית יחסית למודלים המערביים, תוך שימוש בשבבים סיניים פחות חזקים. ההכרזה הזו זעזעה את הנחת היסוד של וול-סטריט לפיה יש צורך בחומרה יקרה של אנבידיה כדי להשיג ביצועים ברמה גבוהה. ב-27 בינואר 2025 רשמה אנבידיה הפסד של כ-589 מיליארד דולר בשווי השוק ביום אחד – הירידה היומית הגדולה בהיסטוריה עבור חברה בודדת. למרות זאת, החברה הצליחה להתאושש במהלך השנה ולהגיע לשווי של 5 טריליון דולר, כשהיא נתמכת בביקוש בלתי פוסק מצד ענקיות הענן. התעוררו ספקות ביחס לשאלה האם החברה הסינית אכן פתחה מודל בעלות כזו, אם אכן לא היה שימוש בשבבים של אנבידיה בצורה כזו או אחרת ועוד. בסופו של דבר, השוק גם התחיל להבין שמלבד "אימון המודל" יש גם את ה"שימוש במודל" שדורש לא פחות ואולי אף יותר כוח מחשוב, והביא להוצאות עתק על בניית תשתיות מחשוב שיאפשרו את השימוש ההולך וגובר בבינה המלאכותית. יחד עם זאת ההתגברות על האנקדוטה של דיפסיק לא חיסלה את החששות סביב "בועת הבינה המלאכותית", חשש שחזר לכותרות פעם אחר פעם במהלך השנה מסיבות שונות. החברות הגדולות ממשיכות להוציא הוצאות עתק על בניית תשתיות יקרות, כשההכנסות, לפחות לבינתיים, לא מצדיקות את ההוצאות. חשש מיוחד מעוררת חלוצת הבינה המלאכותית חברת OpneAI שחותמת על חוזים בשווי מאות מיליארדי דולרים, כשלא ברור האם ואיך תוכל לעמוד בהם, ועוד כמה זמן היתרון התחרותי שהשיגה לעצמה יחזיק מעמד מול התחרות הקשה מול גוגל, גרוק של אלון מאסק ומודלים אחרים. חברות רבות כמו אורקל מסתמכות על החוזים הללו, ובכך אופןאיאיי הופכת לסיכון מערכתי.

אפריל: זעזוע "יום השחרור"

חודש אפריל 2025 ייזכר כאחד החודשים התנודתיים ביותר בהיסטוריה של הבורסה לניירות ערך בניור יורק. הכרזת הנשיא על מכסים רחבי היקף ב-3 באפריל הובילה לצניחה של 6% ביום העוקב ועוד כמה ימים של ירידות חדות. כבר ב-9 באפריל טראמפ "גילה גמישות" או יש שיאמרו "התקפל" לנוכח שברים מהותיים בשוק האג"ח הממשלתי, והזניק את המדדים בחזרה. בסופו של דבר השוק החזיר את כל הירידות של אפריל עד מהרה וכבש שיאים חדשים בהמשך השנה, האחרון שבהם נכון לעכשיו ב-11 בדצמבר. האם המכסים אכן "ישברו" את הכלכלה האמריקאית? הנתונים שמצטברים בינתיים לא מצדיקים את הפאניקה של אפריל. נראה שלמכסים השפעה מוגבלת בלבד על האינפלציה אם בכלל, כפי שטען שר האוצר סקוט בסנט כל הזמן. 

ספטמבר: מחזור הורדת הריבית השנוי במחלוקת


לאחר כמעט שנה שלמה שהפד' חיכה לראות איך מגיבים המכסים, ומה השפעת מדיניות ממשל טראמפ על הריבית, בספטמבר סוף סוף החל הבנק המרכזי במחזור חדש של הורדת ריבית. סך הכל ביצע הפד' שלוש הפחתות ריבית רצופות של 0.25%, אך עשה זאת תוך ויכוח עז וחילוקי דעות חסרי תקדים. ההחלטה האחרונה הייתה שנויה במחלוקת במיוחד עם שלושה מתנגדים, לראשונה מאז ספטמבר 2019. חילוקי הדעות טבעיים לנוכח המצב הכלכלי המורכב: חולשה מתגברת בשוק העבודה מצד אחד, ואינפלציה דביקה מצד שני. הסיטואציה הזו מעמידה את הפד' בין הפטיש לסדן, כשמצד אחד האינפלציה הגבוהה דורשת השארת ריבית מגבילה ומצד שני החולשה בשוק העבודה דורשת תמריצים מוניטריים בדמות הורדת ריבית.