לומדים עסקים: לונדון מחכה לחברות ישראליות
בשנים האחרונות גילו חברות ישראליות רבות שהדרך הטובה ביותר לצמיחה כרוכה בהרחבת פעילותן מחוץ לישראל. הפיכת חברה ישראלית לבינלאומית משמעה העברת נתחים מהייצור או מהמכירות לחו"ל, אולם פן נוסף שלה הוא חשיפה למקורות ולשיטות המימון הקיימים בשווקים הבינלאומיים, ובמיוחד בלונדון, המציעה מגוון רחב של חבילות מימון מעניינות לחברות בגדלים שונים ובעלות צרכים שונים.
לונדון היא מרכז מימוני עולמי המציעה חבילות מימון אטרקטיביות במיוחד מהסיבות הבאות:
א. בלונדון קיימת גישה ישירה לכל הגופים הפיננסיים והמשקיעים הבינלאומיים המובילים, אשר מחזיקים בה מרכזי פעילות, ולפיכך קיימת שם נגישות לכמות אדירה של כסף ונזילות גבוהה יותר.
ב. מסורת בנקאית עתיקת יומין ומנגנוני שוק מתוחכמים, המבטיחים יציבות וביטחון מרביים למלווים ולווים לצד תנאי הלוואה נוחים יותר (ריביות ועמלות נמוכות, מועדי פירעון גמישים, חבילת בטחונות הגיונית, הלוואות non-recourse או limited recourse, מניעת התערבות יתר בפעילות השוטפת של החברה וכיו"ב).
ג.גישה רגולטורית אפקטיבית אך הגיונית ופשוטה שמטרתה עידוד עסקות לצד הגנה על מלווים ולווים.
למה עכשיו?
חוסר היציבות הנוכחי בשוקי ההון בארץ ובעולם, שעלול להפוך גיוס כספים מהציבור באמצעות הנפקת מניות ואג"ח ליקר יותר וקשה יותר ליישום (40 מתוך כ- 50 הנפקות ראשונות מאז תחילת השנה בתל-אביב היו שליליות), צפוי להפוך את שוק האשראי הבנקאי, בעולם בכלל ובלונדון בפרט, לאלטרנטיבה קורצת יתר מהשוק הישראלי. זאת ועוד, מרבית הבנקים בלונדון מעוניינים להגדיל את תיקי האשראי שלהם ואת חשיפת הפורטפוליו שלהם לאפיקים חדשים וחברות ישראליות יכולות לנצל זאת על מנת להשיג עסקות נוחות יותר.
למי פונים בלונדון?
רבים מהבנקים המובילים היושבים בלונדון מלווים כבר היום לחברות ישראליות (רשימה חלקית כוללת את ברקליס, סיטי בנק, קרדיט סוויס, , HSBC ו- ABN AMRO). בנקים אלה ואחרים מתמקדים, מדרך הטבע, בהלוואות הגדולות יותר (על פי רוב 30 מיליון דולר ומעלה, אם כי בהחלט ייתכנו חריגים בעבור לקוחות הנחשבים על ידי הבנקים לאסטרטגיים במיוחד). לחלופין, חברות המבקשות ללוות סכומים קטנים יותר או לקבל חבילות מימון קטנות יותר יוכלו לפנות לגופים פיננסיים קטנים יותר בלונדון, העובדים כבר היום עם משקיעים ישראליים, ואשר מתמחים ביצירת חבילות פיננסיות מורכבות יותר ומותאמות לחברה הספציפית, למשל על ידי שילוב של הלוואה, אג"ח "סטרייט" ואג"ח להמרה.
מה כדאי לדעת?
כלל ברזל ראשון בלונדון הוא להכין שיעורי בית ולהתאים את החברה ללונדון במקום לנסות ולהתאים את לונדון לחברה. מומלץ לא להגיע לפגישה עם אחד מהבנקים המובילים רק כדי לקבל רשימת מטלות ארוכה לקראת פגישת ההמשך. לפיכך, חשוב לתת את הדעת מבעוד מועד לנקודות הבאות:
א.האם קיים לחברה או לקבוצת החברות מבנה תאגידי מתאים? כך לדוגמא, במקרה של קבוצת חברות, האם החברה הלווה תהיה נקייה מנכסים והתחייבויות?
ב.האם הוכנו מראש המסמכים הנדרשים? רצוי להציג לבנק כבר בתחילת התהליך דו"חות כספיים עדכניים ומצגת ראויה המתארת את העסק, את הצורך והשימוש המתוכנן בכסף, את בעלי המניות וההנהלה ואת הבטוחות המוצעות, אם ישנן.
ג. האם קיימת מגבלות חוזיות או אחרות המונעות מהחברה להתקשר בהסכם ההלוואה? לדוגמא, האם ישנו איסור על לקיחת הלוואה נוספת או מתן בטחונות בהסכם הלוואה קיים?. אם ישנן מגבלות כאמור, יש לבדוק מראש האם ניתן להסירן, ובאילו תנאים.
על מנת שלא לטעות בשלבים ההתחלתיים חשוב לקחת מבעוד מועד ייעוץ חשבונאי, משפטי ופיננסי מתאים מיועצים בעלי ניסיון רלוונטי הבקיאים בסטנדרטים ובשיטות העבודה הנהוגות בלונדון. בהקשר זה חשוב להדגיש שלונדון אינה תל אביב, ומה שמקובל בשוק הישראלי מבחינת דרך התנהלות עלול לגרום מתיחות ואי הבנות בלונדון מיותרות, ולהיפך.
כלל ברזל שני בלונדון הוא שעדיף ליצור מערכת יחסים הדוקה וארוכת טווח עם מוסד פיננסי אחד או שניים, אפילו במחיר של התפשרות על תנאי זה או אחר של ההלוואה. לונדון מעריכה חברות המפגינות יציבות לא רק בדו"חותיהן הכספיים, אלא גם ביחסיהן עם המלווה ומוסד פיננסי המרגיש שחברה היא שותף אמיתי עשוי לגמול לה ביום סגריר.
נראה לנו שהגיע הזמן להעלות את רמת הידע של חברות ישראליות שאינן מודעות לאפשרויות המימון האטרקטיביות הקיימות בלונדון ושכדאי להן לבחון את האפשרויות הקיימות מעבר לים בטרם מחליטים כיצד לגייס כסף.
מחשוב קוונטי גטי תמונותהמירוץ הקוונטי: ארבע חברות שמעצבות את עתיד המחשוב
הטכנולוגיה הקוונטית מתקדמת בקצב מהיר, עם פיתוחים משמעותיים הן מבחינה טכנולוגית והן מבחינה מסחרית. ממשלות בעולם משקיעות מיליארדי דולרים בפיתוח מחשוב קוונטי, במטרה לשמור על יתרון תחרותי
הפוטנציאל העצום והאתגרים הטכנולוגיים
הטכנולוגיה הקוונטית מתקדמת בקצב מהיר, עם פיתוחים גם בצד הטכנולוגי וגם בצד המסחרי. ממשלות בעולם משקיעות מיליארדי דולרים בפיתוח מחשוב קוונטי, במטרה לשמור על יתרון תחרותי ולהוביל בתחומים חדשים. בין החברות הבולטות שכדאי לעקוב אחריהן נמצאות D-Wave, Rigetti, IonQ ו-IBM. שלוש הראשונות והקטנות יותר משמעותית מ-IBM הניבו מאות אחוזים בשנתיים האחרונות, בממוצע קרוב ל-800%. שוק המניות תמיד מקדים את השוק הטכנולוגי, אבל הערכים של החברות האלו כבר גבוהים ומבטאים התקדמות מאוד משמעותית. הן בנקודת הזמן הזו בחזית הטכנולוגיה, אבל זו השקעה מסוכנת מאוד.
בכל מקרה, האפליקציות המבטיחות של המחשוב הקוונטי נוגעות לתחומים רבים, כמו רפואה, פיננסים וחקר חומרים, בזכות יכולת עיבוד מאסיבית של נתונים מורכבים עם דגש על בעיות שמייצרות כמויות עצומות של קומבינציות. מחשבים קלאסיים מעבדים מידע בצורה סדרתית, בעוד שמחשבים קוונטיים יכולים לבחון מספר אפשרויות במקביל, וכך להתמודד עם בעיות שיש בהן מיליוני משתנים בו זמנית. לדוגמה, חברת IBM השיקה לאחרונה את המחשב הקוונטי הגדול ביותר שלה עד כה, עם 433 קיוביטים, שמרחיב את היכולת להריץ בעיות מורכבות יותר.
עם זאת, הטכנולוגיה עדיין מתמודדת עם אתגרים, כמו רגישות לטעויות ותקלות תפעוליות. חברות כמו Quantinuum, בשותפות עם קונגלומרט Honeywell, ו-IBM מדווחות על התקדמות משמעותית בתחום תיקון השגיאות, צעד שנחשב קריטי בדרך למכונות גדולות ויציבות יותר. Quantinuum, למשל, הציגה לאחרונה את 'Helios', שנחשב למחשב הקוונטי המדויק ביותר כיום.
מבט על השחקניות המובילות בבורסה
כיום, שלוש חברות קוונטיות הנסחרות בבורסה זוכות לתשומת לב מיוחדת מצד מומחים ומשקיעים. חברת D-WaveD-Wave Quantum -0.38% מובילה את התחום עם מחיר יעד ממוצע של כ-45 דולרים למניה, בעוד IonQ IonQ -0.97% זוכה להערכת שווי גבוהה יותר עם מחיר יעד של כ-100 דולרים. Rigetti Rigetti Computing -1.16% , לעומת זאת, זוכה עם הערכות שמרנית זהיר יותר עם מחיר יעד של כ-30 דולר למניה, בעיקר בשל התלות הגבוהה שלה במענקי ממשלה, שהיוו כמעט 90% מההכנסות שלה.
- אנחת רווחה: פריצת הדרך שתציל את המחשב הקוונטי
- הכסף ממשיך לזרום לחברות הקוונטים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ההסתמכות על תקציבי ממשלה היא נקודת תורפה ל-Rigetti במידה ולא תצליח להרחיב את המכירות וההכנסות מהשוק המסחרי. עם זאת, Rigetti ו-IonQ מחזיקות במאזנים נקיים מחובות משמעותיים, כאשר IonQ הגדילה את מאגר המזומנים וההשקעות שלה לכ-3.5 מיליארד דולר לאחר הנפקת הון בשווי 2 מיליארד דולר בסוף 2024.
שנת 2026אחרי העליות ב-2025 - אלה התחזיות של בתי ההשקעות ל-2026
לאחר ראלי שהובל בעיקר על ידי מניות הטכנולוגיה והציפיות למהפכת הבינה המלאכותית, בתי ההשקעות מציגים תחזיות מתונות יותר לשוק האמריקאי - עם דגש על רווחיות, פיזור מקורות התשואה וסביבה מוניטרית שעדיין נותרת הדוקה יחסית
בשונה מתחזיות קצרות טווח, המתמקדות לרוב בנתון אינפלציה בודד או בהחלטת ריבית נקודתית, תחזיות לשנת 2026 מחייבות את בתי ההשקעות לבחון תמונה רחבה ועמוקה יותר. במסגרת זו הם נדרשים לגבש הנחות לגבי שלב המחזור הכלכלי שבו נמצאת הכלכלה האמריקאית, כיוון המדיניות של הפדרל ריזרב והאופן שבו תנאים אלו משפיעים על שוק ההון כולו. בפועל, מדובר בהערכה של גורמי יסוד: חוזק הצרכן האמריקאי לאורך זמן, נכונות החברות להמשיך ולהשקיע, והיכולת של שוק העבודה לשמור על יציבות בסביבה שבה הריבית נותרת גבוהה יחסית לעשור שקדם לה.
בשל כך, עיקר ההתייחסות נעשית דרך מדד S&P 500, הנחשב למדד הייצוגי ביותר של הכלכלה האמריקאית. מעבר לכך שהוא כולל מגוון רחב של סקטורים, הוא גם נקודת הייחוס המרכזית לרוב מנהלי ההשקעות והמכשירים הפסיביים, ולכן שינויים בתמחורו מקרינים ישירות גם על הנאסד״ק עתיר הטכנולוגיה ועל הדאו ג’ונס, שמבטא באופן מסורתי חברות בוגרות יותר.
המשך עליות מתון ומדורג
מהתחזיות האחרונות עולה כי השווקים אינם מצפים לחזרה לראלי חד ומהיר, אלא לתקופה של עליות מתונות ומדורגות יותר. בבתי ההשקעות מדגישים כי כאשר רמות התמחור כבר מגלמות ציפיות גבוהות, המשך העליות אינו יכול להישען על סנטימנט בלבד,
אלא מחייב תשתית עסקית חזקה יותר, בדמות צמיחה עקבית ברווח למניה, שליטה בהוצאות ותזרים מזומנים יציב לאורך זמן.
- הבנק מול בית ההשקעות, מי מנצח בקרב על הסוחר הישראלי?
- מה למדנו השבוע: בתי השקעות הן אופציה על שוק המניות; תשואה של מאות אחוזים בשנה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אחד הנושאים שחזר כמעט בכל התחזיות הוא שינוי צפוי במבנה ההובלה של השוק. בבתי ההשקעות מעריכים כי השוק עשוי להתרחק ממודל שבו מספר מצומצם של מניות גדולות מושך את המדדים כלפי מעלה, ולעבור למבנה רחב יותר שבו הביצועים נקבעים לפי איכות הרווחים, חוסן מאזני ויכולת לשמור על מרווחים גם בסביבה תחרותית ולוחצת. עבור המשקיעים, המשמעות היא מעבר לשוק סלקטיבי יותר, שבו בחירת מניות חשובה יותר מהסתמכות על עלייה כללית של המדדים.
