גלזר מלידר ושות' מעלה את ההמלצה ללאומי ל"קניה"
האנליסט, אלון גלזר מבית ההשקעות, לידר ושות', מעלה את ההמלצה לבנק לאומי ל"קניה". גלזר נותר אופטימי לגבי מצבו של המשק ושל שוק ההון וזאת, הוא אומר,למרות הירידות של הימים האחרונים. לאור זאת ולאור המחיר הזול, לדעתו של האנליסט, בו נסחר הבנק כיום, הוא קבע עבורו מחיר יעד של 15 שקל - גבוה בכ-29% ממחיר הסגירה של המניה אתמול בתל אביב. גלזר מפנה את תשומת הלב לכך, שירידות השערים האחרונות החזירו את בנק לאומי למכפיל הון של 1.04 והוא אומר, כי הסתכלות על בנק לאומי צריכה לבחון בנפרד את הפעילות הבנקאית ואת הפעילות של החברות הכלולות - מגדל, אפריקה והחברה לישראל. שלוש החברות המוחזקות נסחרות, לדבריו, בשווי משמעותי מעל שווין בספרי הבנק ובחינת שווין במודל המפריד פעילות הבנקאית מהחברות המוחזקות תורם לשווי הבנק קרוב ל-2 מיליארד שקל נטו. משמעות הדברים, הוא מסביר, היא כי בפועל מכפיל ההון בו נסחר לאומי על הפעילות הבנקאית, עומד על 0.93. בלידר ושות' ביצעו בחינה של הפעילות הבנקאית בלבד של הבנק והגיעו למסקנה, כי הרווח מפעולות רגילות עומד על כ-1.52 מיליארד שקל לשנה (בניכוי רווחיות החברות הכלולות) וההון העצמי עומד על כ-13 מיליארד שקל (בניכוי ההון המרותק לפעילות החברות הכלולות) והמשמעות היא שהבנק מייצר תשואה של קרוב ל-12% על הפעילות הבנקאית, אותה פעילות שנסחרת כאמור במכפיל הון של 0.93. להערכת בית ההשקעות מדובר בתשואה על ההון הדורשת תמחור גבוה בהרבה. לגבי הפרטת הבנק, אומר האנליסט של לידר ושות', כי תכנית הפרטת הבנק באמצעות אופציות לציבור עברה עוד משוכה כאשר ועדת הכספים של הכנסת אישרה אותה השבוע. בראייתו, תוכנית האופציות גרועה למדינה, לציבור ולבנק: שכן היא תביא לפגיעה ברווח שניתן יהיה לקבל עבור הבנק ועלולה ליצור בעיות בגרעין השליטה, ומעבר לכך העלויות שלה והסיבוך בביצועה גם הן תורמות לעמדתנו השלילית לגביה. לפיכך, אומר גלזר, כל רעיון אחר למכירת הבנק עדיף ויש לקבל בברכה כל משקיע שמתעניין ברכישת הבנק. עדיין, הוא אומר, קיים סיכוי גדול למכירת הבנק למשקיע אסטרטגי: בלידר ושות' מאמינים, כי למרות קידום תהליך מכירת הבנק באמצעות תכנית האופציות, קיים סיכוי גדול שנראה התקדמות בכיוון של מכירת הבנק למשקיעים אסטרטגיים (בעיקר אם יגיעו הצעות מחו"ל), כאשר המודל של דיסקונט הינו מודל שהאוצר ישמח לחקות. התוצאות ימשיכו להיות טובות, סבור גלזר. וזאת, הוא מאמין, הן על רקע השיפור במצב המשק, והן בשל תרומת החברות הכלולות והבנק ימשיך להציג השנה תשואה על ההון קרובה ל-15%. בלידר ושות' חוזרים על הערכתם, כי הבטא של הבנקים גבוהה היום מ-1, כאשר תיק האשראי הבעייתי של הבנקים (אם יהיה טוב, הם מוסיפים, אז לא נראה הפרשות ואף נזכה לביטולי הפרשות, ואם יהיה כאן רע אז נחזור להפרשות ענק), והחשיפה הגבוהה של הזרים לסקטור, וכשהזרים קונים אן מוכרים הם עושים זאת בגדול, מביאים לעליות (וירידות) חדות ממדדי המניות. הם גם לא חוששים מועדת בכר, מאחר ולהערכתם דמי ההפצה שהבנקים יזכו להם בצירוף תמורת המכירה, והאפשרות למכור ביטוחים יהיו פיצוי ראוי.
מדוע מזנק הדולר ל-3.44?
ההצהרות אודות התעצמות הזירה בעזה והחשש מפני הסתבכות מתמשכת מובילים למימושים של המשקיעים הזרים ומפעילים לחץ על השקל
שער הדולר אחרי תקופה שבה השקל התחזק לרמות שאיש לא חזה שנגיע אליו בעיצומה של מלחמה, השבועות האחרונים הראו בלימה של מגמת ההתחזקות, ובימים האחרונים השקל החל להיחלש דולר שקל רציף -0.92% . יש מספר גורמים שמשנים את המגמה, ובראשם הנושא הגיאופוליטי וההצהרות לגבי כיבוש מלא של הרצועה. אם במהלך "עם כלביא" הסטנימנט כלפי ישראל היה חיובי וישראל נתפסה כווינרית, קמפיין ההרעבה שהופעל נגד ישראל שהחל נגס בדימוי החיובי של המדינה שנלחמת ברעים והסנטימנט העולמי שינה כיוון והוביל לחששות מהסתבכות וכך גם למימושים של המשקיעים הזרים. התקופה שבה הכסף הזר נכנס לבורסה בהיקפים אדירים הסתיימה לפי שעה, והחלו המימושים.
רק במהלך חודש יולי, יצאו מבורסת ת"א כמיליארד שקל במניות. וזוהי רק אחת מהזוויות שמראות עד כמה המגמה הזו משמעותית. בניגוד למגמה זו, ניתן לראות איך המשקיעים הישראליים הגדילו במהלך יולי את החשיפה לבורסה המקומית ורכשו בהיקף של כ-3 מיליארד שקל. עם זאת, למרות המכירות של המשקיעים הזרים, הם המשיכו ברכישות בסקטור הבטחוני בכ-200 מיליון שקל. למרות שהלחץ על המטבע כן ניכר בשער החליפין, הבורסה עלתה באופן כמעט רצוף במהלך חודש יולי, עם מחזורי מסחר גבוהים (כ-3.7 מיליארד שקל ביום) והמשיכה במגמה החיובית שהחלה ממש עם פתיחת המלחמה מול איראן.
הקשר העקיף לוול סטריט
בנוסף, ישנו את הקשר העקיף בין התנודות בוול סטריט לשער הדולר. כאשר הגופים המוסדיים, שמנהלים קרנות פנסיה, גמל והשתלמות, מחזיקים חלק ניכר מהתיקים שלהם בנכסים דולריים, רואים עליות בוול סטריט הם חייבים לאזן את התיק שלהם, היות ושווי הנכסים הדולריים שלהם עולה וכך הם נאלצים למכור מניות חו"ל ולאזן את החשיפה המטבעית שלהם, וכך הגידור לחשיפה הדולרית מוביל להקטנת חשיפה כשהמניות עולות - כלומר הדולר יורד.
כאשר המוסדיים מגבירים את מכירות הדולרים בשוק המקומי, בעיקר דרך מכירת אופציות ונגזרים על הדולר, הם מייצרים היצע מוגבר לדולר בשוק הישראלי, מה שדוחף את שער הדולר כלפי מטה.
- מניית הבורסה לני"ע זינקה 11% גפן ב-12%; קמטק צנחה 10%; נעילה שלילית במדדים
- הבורסה באדום: הבנקים ירדו ב-3.2%, הנדל״ן איבד כ-3.5%; עמרם נפלה 8%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
השפעת הריבית
עוד גורם שמשפיע על חוזקו של השקל הוא הריבית, ואמנם בשנתיים האחרונות לא חזינו בשינוי בריביות, לא בישראל ולא בארה"ב, אבל השיח אודות הורדת הריבית גם הוא משפיע על השער. כלל האצבע הוא שככל שהריבית על השקל (ריבית בנק ישראל) נמוכה כך האטרקטיביות של השקל מול הדולר פוחתת וערך השקל פוחת ביחס לדולר (הדולר עולה). וכך, במידה וב-17.9 הפד יוריד את הריבית לפני שבנק ישראל יעשה מהלך כזה (ה-29.9 הוא מועד הבא להחלטת הריבית), הדבר יחזק את השקל ונוכל לראות בלימה של המגמה.
חברות הביטוח וכרטיסי האשראי יוכלו להיות "בנקים קטנים" - המלצות הצוות הבין משרדי
האם זו באמת יריית הפתיחה בתחרות בתחום הבנקאות? יש סיכוי, אבל צריך שההמלצות יהפכו לחוק וצריך להגיד את "המיני בנקים" לבנק לכל דבר ועניין
האם זה באמת יהיה צעד אסטרטגי לחיזוק התחרות בשוק הבנקאות? צוות בין משרדי ממליץ על פתיחת השוק לשחקנים חדשים. כשמתעמקים בהמלצות רואים שהם בעצם פותחים את השוק לחברות הביטוח ולחברות כרטיסי האשראי ומאפשרים להם להיות :מיני בנק", זה כיוון חשוב, השאלה אם זה יעבור. יש מרחק רב בין המלצות לבין תקנות וחוק, ואם הגופים האלו יכולים לדגדג לבנקים הגדולים. כדי שתהיה תחרות אמיתית צריך שלגופים האלו תהיה מסה גדולה של לקוחות וזה דווקא אפשרי ויותר מכך צריך שהוא יקבל את המעטפת של בנק ישראל - כספים-הפקדות, בדיקה, חסות שהציבור יראה בו בעצם בנק לכל דבר ועניין.
הצוות אותו מינו שר האוצר, בצלאל סמוטריץ', ונגיד בנק ישראל, הפרופ' אמיר ירון, בראשות הממונה על התקציבים במשרד האוצר, יוגב גרדוס והמפקח על הבנקים בבנק ישראל, דני חחיאשוילי, ממליץ על מתווה שיאפשר הקמה של בנקים קטנים, ברגולציה מופחתת. זאת, במטרה להגביר את התחרות ולצמצם את הריכוזיות במערכת הבנקאית באופן שיטיב עם משקי הבית והעסקים הקטנים והבינוניים.
הצוות התמקד בהסרת הגבלות ובצמצום חסמים לכניסתם של שחקנים חדשים למערכת הבנקאית, לרבות שחקנים פעילים בשוק הפיננסי, שעשויים לתרום להגברת התחרות במערכת הבנקאות כגון: חברות כרטיסי האשראי, נותני אשראי חוץ בנקאיים וחברות תשלומים, זאת בשים לב לשמירה על יציבותה של מערכת הבנקאות ועל טובתם של הלקוחות, ומתן מענה לניגודי עניינים העלולים להיווצר ממבנה ההחזקות באותם שחקנים נוספים.
להלן ההמלצות המרכזיות של הצוות:
• יצירת מתווה רישוי בנקאי מדורג שיאפשר כניסה של שחקנים חדשים למערכת הבנקאית. הפיקוח על הבנקים יעדכן את הוראותיו באופן שיאפשר מידתיות והדרגתיות ביישום הוראות הפיקוח על בנקים חדשים וקיימים ויקבע שלוש רמות של פיקוח ואסדרה בהלימה לגודלם של הבנקים.
- מי יציל את העו"ש שלכם ומה הריבית שתקבלו על היתרה בחשבון?
- דיסקונט רוכש את חלקה של שופרסל בפייבוקס
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
• בנק קטן שהיקף נכסיו אינו עולה על 5% מסך נכסי המערכת יוכל להפעיל מודל עסקי גמיש, חדשני ורזה, המאפשר פריקות שירותים פיננסיים; לרבות מיקוד בפעילות פיקדונות ואשראי בלבד.
