הכותרות אחרו שוב: בוקר טוב "ציבור" יקר שלי
בוקר טוב ראשון לשועלי הבורסה. אלה שהצליחו למכור לכם, "הציבור" הרחב מאוד, את ניירות הערך שעלולים להתגלות כחסרי ערך לפני שתגידו ג'ק רובינזון. הם חיכו וחיכו לכם - הפתאים של 2005. כן, בוקר טוב להם, לבעלי העניין (המתעניינים מאוד בכסף שלכם), סוחרי ה"שלדים", מתווכי החובות, מריצי הגאות והשפל. יצרני בדים, מחפשי נפט וקבלנים, קבלנים קבלנים...
הם מכירים אתכם עוד מימי הבועה של 2000, או אפילו מהימים הרחוקים ההם של ה'חגיגה' הגדולה של 1993. הם תמיד שם, בדיוק ברגע בו אתם פותחים את העיתון ורואים שבכל יום מנפיקים חברה חדשה בבורסה - או שתיים, או חמש עשרה.
הם תמיד שם - בדיוק ברגע בו אתם חושבים לעצמכם, "איך זה שכולם כבר שם ואני לא. אני בטח מפסיד עכשיו כסף".
הם תמיד שם כדי לומר לעיתונאי התורן "את האמת".
בוקר טוב שני לכתבי ועורכי מדורי הבורסה בעיתונים, ברדיו ובטלוויזיה. טוב לא ממש לכולם, אלה לרובם לפחות.
אתם, שעד אתמול צבעתם באדום וירוק את הכותרות הגדולות על ההנפקות הגדולות מידי. כמעט 100 מיליון שקל גיוסו ברחוב אחד העם בת"א במשך השבועיים האחרונים - בכל יום ממוצע (!!!). חברות שאיש לא האמין שאי פעם מישהו יסכים לתת כסף עבור המניות, האג"חים או האופציות שלהן, עשו את הלא יאמן וקיבלו מ"הציבור" את הכסף - והרבה כסף.
אתם שלא שאלתם את עצמכם, הכיצד זה המשק, שלא מסמן את המשך הצמיחה שלו - בוודאי לא בקצבים שראינו באמצע וסוף 2004 - לא מפריע לבורסה ה"רותחת". אתם ששוב שכחתם שכשהבורסה "רותחת" - היא "גולשת ונשפכת" על הרצפה, ושורפת לנו את קצות האצבעות, או משאירה לנו כיוויה כואבת בכיס להרבה זמן.
אתם שאתמול (ב') נזכרתם פתאום שמשהו לא נורמלי קורה בבורסה. אתם שכתבתם אתמול בצעד מהיר - וכמו תמיד, ביחד - כותרות שליליות עצובות ובעיקר מפחידות, שיהרסו כל אפשרות שהבורסה לא תקרוס ממש, אלה סתם תכנס לתקופת שקט יחסי. מי בא קודם - הכתבה על הנפילה או הנפילה עצמה? הביצה או התרנגולת?
בוקר טוב שלישי לבנקאים, יועצי ההשקעות, הברוקרים הפרטיים והמוסדיים. אתם שרכשתם 80%-90% כמעט מכל הנפקה בשבועיים האחרונים. למרות שאתם, כמוני, ידעתם שמשהו פה מסריח מסכנה. אתם שידעם שהציבור מטומטם ולכן הציבור ישלם, ומכרתם במהירות הבזק לציבור את הניירות שרכשתם במכרזים המוסדיים - ניירות, שעוד לפני שראו אור יום הצהיבו מבושה - על עצם העובדה שנכתבו עליהם את ההתחייבויות שמכרתם לנו.
בוקר טוב רביעי לאלה מכם שהתכוונו לרכוש מניות או אופציות או אגרות חוב והתעוררו הבוקר לגלות שניצלו. פשוט - מפני שההנפקות המפוקפקות בהן הם תכננו להשתתף - בוטלו.
ובוקר טוב פחות לכם, "הציבור". כן כן, אתם שחשבתם עד אתמול שהבורסה בתנופת עלייה ושתכף "תעשו קופה". אתם שעומדים להיתקע עם אג"חים, מניות ושלא נדע מצרות - אופציות של חברות עם שמות אקזוטיים כמו רוזבד, אוסיף, רוטקס ועוד...
מה הסוד של תושבי מודיעין-מכבים-רעות לאריכות ימים?
תוחלת החיים הממוצעת בעיר היא 87.5 - פער של 4.4 שנים מעל הממוצע הארצי; מחקרים מצביעים על שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, ומצביעים על פערים בין מרכז לפריפריה ובין ישובים יהודיים לערביים
איפה בישראל קונים עוד 8 שנים של חיים? נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לשנים האחרונות מציבים את מודיעין-מכבים-רעות בראש רשימת הערים בישראל במדד תוחלת החיים, עם ממוצע של 87.5 שנים. זהו פער של כ-4.4 שנים מעל הממוצע הארצי, שעמד בתקופת המדידה על 83.1 שנים. מאז הבדיקה עלתה תוחלת החיים, על פי ההערכות, בכ-0.7 שנים נוספות. על פי OECD, תוחלת החיים בארץ הגיעה ל-83.8 שנים ב-2023, ונותרה יציבה גם ב-2024-2025 למרות אתגרי המלחמה.
העיר מקדימה ערים כמו רעננה (86.7 שנים), הוד השרון (85.7 שנים), גבעתיים (85.4 שנים) וכפר סבא (85.3 שנים). לעומת זאת, בערים כמו אום אל-פאחם תוחלת החיים היא 78.8 שנים, וברהט 79.8 שנים - פערים של עד 8.7 שנים. הפערים הללו משקפים שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, כפי שמעידים מחקרים עדכניים של ארגון הבריאות העולמי, OECD ומכוני מחקר ישראליים.
ישראל במקום הרביעי העולמי - למרות הפערים הפנימיים
תוחלת החיים בישראל עלתה בשנים האחרונות ל-83.8 שנים ב-2023, מה שמציב את המדינה במקום הרביעי ב-OECD, אחרי יפן (84.5 שנים), שווייץ (84.0 שנים) וספרד (83.9 שנים). אצל גברים תוחלת החיים היא 81.7 שנים בממוצע, ובקרב נשים 85.7 שנים בממוצע - פער מגדרי של ארבע שנים שעקבי עם המגמה העולמית. עלייה זו נמשכה למרות השפעות מגפת הקורונה והמלחמה שהחלה ב-2023, אם כי תמותה עודפת בקרב צעירים (כולל חיילים שנפלו בלחימה) השפיעה מעט על הנתון הכללי.
מחקר מרכז טאוב מציין "פלא ישראלי" - תוחלת חיים גבוהה ב-6-7 שנים מעבר למה שצפוי בהתחשב ברמת עושר, השכלה ואי-שוויון. החוקרים מייחסים זאת לשילוב של תרבות משפחתית חזקה, קהילתיות גבוהה, תזונה ים-תיכונית ומערכת בריאות ציבורית נגישה. עם זאת, פערים פנימיים גדולים חושפים אי-שוויון מבני, בעיקר בין אוכלוסיות יהודיות לערביות ובין מרכז לפריפריה - תופעה שמאיימת לשחוק את היתרון הישראלי בעתיד.
- "הכסף שוכב בתוך הקירות": מהי משכנתא הפוכה ואיך היא עובדת?
- כמה תשפיע העלייה בתוחלת החיים על הרווח של חברות הביטוח?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הכסף קובע: 60%-80% מהפערים נובעים ממצב סוציו-אקונומי
מחקרים מהשנים 2024-2025 מאשרים כי גורמים בריאותיים מסבירים רק 10%-20% מהשונות בתוחלת חיים, בעוד 60%-80% מהשונות נובעים מגורמים חברתיים-כלכליים. דוח שנת 2025 של OECD מדגיש הכנסה, השכלה, הוצאות רווחה והשקעות סביבתיות כמפתחות מרכזיים. מחקר ב-JAMA מ-2024 מראה שהפרשי הכנסה מתורגמים לפערים של עד 10 שנים במדינות מפותחות, דפוס דומה לישראל עם מתאם של 0.85 בין אשכול סוציו-אקונומי לתוחלת חיים.
מה הסוד של תושבי מודיעין-מכבים-רעות לאריכות ימים?
תוחלת החיים הממוצעת בעיר היא 87.5 - פער של 4.4 שנים מעל הממוצע הארצי; מחקרים מצביעים על שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, ומצביעים על פערים בין מרכז לפריפריה ובין ישובים יהודיים לערביים
איפה בישראל קונים עוד 8 שנים של חיים? נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לשנים האחרונות מציבים את מודיעין-מכבים-רעות בראש רשימת הערים בישראל במדד תוחלת החיים, עם ממוצע של 87.5 שנים. זהו פער של כ-4.4 שנים מעל הממוצע הארצי, שעמד בתקופת המדידה על 83.1 שנים. מאז הבדיקה עלתה תוחלת החיים, על פי ההערכות, בכ-0.7 שנים נוספות. על פי OECD, תוחלת החיים בארץ הגיעה ל-83.8 שנים ב-2023, ונותרה יציבה גם ב-2024-2025 למרות אתגרי המלחמה.
העיר מקדימה ערים כמו רעננה (86.7 שנים), הוד השרון (85.7 שנים), גבעתיים (85.4 שנים) וכפר סבא (85.3 שנים). לעומת זאת, בערים כמו אום אל-פאחם תוחלת החיים היא 78.8 שנים, וברהט 79.8 שנים - פערים של עד 8.7 שנים. הפערים הללו משקפים שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, כפי שמעידים מחקרים עדכניים של ארגון הבריאות העולמי, OECD ומכוני מחקר ישראליים.
ישראל במקום הרביעי העולמי - למרות הפערים הפנימיים
תוחלת החיים בישראל עלתה בשנים האחרונות ל-83.8 שנים ב-2023, מה שמציב את המדינה במקום הרביעי ב-OECD, אחרי יפן (84.5 שנים), שווייץ (84.0 שנים) וספרד (83.9 שנים). אצל גברים תוחלת החיים היא 81.7 שנים בממוצע, ובקרב נשים 85.7 שנים בממוצע - פער מגדרי של ארבע שנים שעקבי עם המגמה העולמית. עלייה זו נמשכה למרות השפעות מגפת הקורונה והמלחמה שהחלה ב-2023, אם כי תמותה עודפת בקרב צעירים (כולל חיילים שנפלו בלחימה) השפיעה מעט על הנתון הכללי.
מחקר מרכז טאוב מציין "פלא ישראלי" - תוחלת חיים גבוהה ב-6-7 שנים מעבר למה שצפוי בהתחשב ברמת עושר, השכלה ואי-שוויון. החוקרים מייחסים זאת לשילוב של תרבות משפחתית חזקה, קהילתיות גבוהה, תזונה ים-תיכונית ומערכת בריאות ציבורית נגישה. עם זאת, פערים פנימיים גדולים חושפים אי-שוויון מבני, בעיקר בין אוכלוסיות יהודיות לערביות ובין מרכז לפריפריה - תופעה שמאיימת לשחוק את היתרון הישראלי בעתיד.
- "הכסף שוכב בתוך הקירות": מהי משכנתא הפוכה ואיך היא עובדת?
- כמה תשפיע העלייה בתוחלת החיים על הרווח של חברות הביטוח?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הכסף קובע: 60%-80% מהפערים נובעים ממצב סוציו-אקונומי
מחקרים מהשנים 2024-2025 מאשרים כי גורמים בריאותיים מסבירים רק 10%-20% מהשונות בתוחלת חיים, בעוד 60%-80% מהשונות נובעים מגורמים חברתיים-כלכליים. דוח שנת 2025 של OECD מדגיש הכנסה, השכלה, הוצאות רווחה והשקעות סביבתיות כמפתחות מרכזיים. מחקר ב-JAMA מ-2024 מראה שהפרשי הכנסה מתורגמים לפערים של עד 10 שנים במדינות מפותחות, דפוס דומה לישראל עם מתאם של 0.85 בין אשכול סוציו-אקונומי לתוחלת חיים.
