הכותרות אחרו שוב: בוקר טוב "ציבור" יקר שלי
בוקר טוב ראשון לשועלי הבורסה. אלה שהצליחו למכור לכם, "הציבור" הרחב מאוד, את ניירות הערך שעלולים להתגלות כחסרי ערך לפני שתגידו ג'ק רובינזון. הם חיכו וחיכו לכם - הפתאים של 2005. כן, בוקר טוב להם, לבעלי העניין (המתעניינים מאוד בכסף שלכם), סוחרי ה"שלדים", מתווכי החובות, מריצי הגאות והשפל. יצרני בדים, מחפשי נפט וקבלנים, קבלנים קבלנים...
הם מכירים אתכם עוד מימי הבועה של 2000, או אפילו מהימים הרחוקים ההם של ה'חגיגה' הגדולה של 1993. הם תמיד שם, בדיוק ברגע בו אתם פותחים את העיתון ורואים שבכל יום מנפיקים חברה חדשה בבורסה - או שתיים, או חמש עשרה.
הם תמיד שם - בדיוק ברגע בו אתם חושבים לעצמכם, "איך זה שכולם כבר שם ואני לא. אני בטח מפסיד עכשיו כסף".
הם תמיד שם כדי לומר לעיתונאי התורן "את האמת".
בוקר טוב שני לכתבי ועורכי מדורי הבורסה בעיתונים, ברדיו ובטלוויזיה. טוב לא ממש לכולם, אלה לרובם לפחות.
אתם, שעד אתמול צבעתם באדום וירוק את הכותרות הגדולות על ההנפקות הגדולות מידי. כמעט 100 מיליון שקל גיוסו ברחוב אחד העם בת"א במשך השבועיים האחרונים - בכל יום ממוצע (!!!). חברות שאיש לא האמין שאי פעם מישהו יסכים לתת כסף עבור המניות, האג"חים או האופציות שלהן, עשו את הלא יאמן וקיבלו מ"הציבור" את הכסף - והרבה כסף.
אתם שלא שאלתם את עצמכם, הכיצד זה המשק, שלא מסמן את המשך הצמיחה שלו - בוודאי לא בקצבים שראינו באמצע וסוף 2004 - לא מפריע לבורסה ה"רותחת". אתם ששוב שכחתם שכשהבורסה "רותחת" - היא "גולשת ונשפכת" על הרצפה, ושורפת לנו את קצות האצבעות, או משאירה לנו כיוויה כואבת בכיס להרבה זמן.
אתם שאתמול (ב') נזכרתם פתאום שמשהו לא נורמלי קורה בבורסה. אתם שכתבתם אתמול בצעד מהיר - וכמו תמיד, ביחד - כותרות שליליות עצובות ובעיקר מפחידות, שיהרסו כל אפשרות שהבורסה לא תקרוס ממש, אלה סתם תכנס לתקופת שקט יחסי. מי בא קודם - הכתבה על הנפילה או הנפילה עצמה? הביצה או התרנגולת?
בוקר טוב שלישי לבנקאים, יועצי ההשקעות, הברוקרים הפרטיים והמוסדיים. אתם שרכשתם 80%-90% כמעט מכל הנפקה בשבועיים האחרונים. למרות שאתם, כמוני, ידעתם שמשהו פה מסריח מסכנה. אתם שידעם שהציבור מטומטם ולכן הציבור ישלם, ומכרתם במהירות הבזק לציבור את הניירות שרכשתם במכרזים המוסדיים - ניירות, שעוד לפני שראו אור יום הצהיבו מבושה - על עצם העובדה שנכתבו עליהם את ההתחייבויות שמכרתם לנו.
בוקר טוב רביעי לאלה מכם שהתכוונו לרכוש מניות או אופציות או אגרות חוב והתעוררו הבוקר לגלות שניצלו. פשוט - מפני שההנפקות המפוקפקות בהן הם תכננו להשתתף - בוטלו.
ובוקר טוב פחות לכם, "הציבור". כן כן, אתם שחשבתם עד אתמול שהבורסה בתנופת עלייה ושתכף "תעשו קופה". אתם שעומדים להיתקע עם אג"חים, מניות ושלא נדע מצרות - אופציות של חברות עם שמות אקזוטיים כמו רוזבד, אוסיף, רוטקס ועוד...

חברות ספנות זרות מתעניינות בצים - אבל הסיכוי לעסקה נמוך מאוד
המנכ"ל, אלי גליקמן מנסה לרכוש את השליטה בחברה יחד עם רמי אונגר אבל הדירקטוריון מנסה לקבל הצעות גם מגופים אחרים
צים ZIM Integrated Shipping Services 2.67% , חברת הספנות הוותיקה של ישראל על המדף. המנכ"ל, אלי גליקמן מנסה לרכוש את השליטה בחברה יחד עם רמי אונגר שפועל בתחום הרכב, נדל"ן וספנות. אבל הדירקטוריון גם בשל לחץ מבעלי מניות מצהיר כי הוא מנסה לקבל הצעות מגופים אחרים. התקבלו הצעות - כך הודיעה צים בשבוע שעבר, גם מגופים אסטרטגיים.
ענקיות ספנות בינלאומיות הביעו עניין ברכישת החברה, אבל ההערכה היא שהסיכוי שהמהלך יתממש נמוך מאוד. הסיבה פשוטה - צים נחשבת לנכס לאומי וביטחוני מהמעלה הראשונה, והמדינה צפויה להפעיל את כל הכלים שברשותה כדי למנוע מכירה לגורמים זרים. היא יכולה להטיל ווטו על המכירה.
היסטורית, צים הוקמה מתוך צורך אסטרטגי, להבטיח לישראל עצמאות ימית וסחר בטוח. עד היום, היא נתפסת כעורק חיים לאומי, במיוחד בשעת חירום. מלחמות, מגפות, משברים, כשחברות זרות הפסיקו לפעול, צים נשארה היחידה שהמשיכה להביא לישראל מזון, ציוד חיוני ותחמושת.
כמו אל על, גם צים נהנית ממעמד מיוחד לטוב ולרע, שמאפשר למדינה להטיל וטו על מהלכים אסטרטגיים באמצעות מניית זהב או רגולציה מחמירה. באל על, למשל, הוכנס בעל שליטה - משפחת רוזנברג, תחת תנאים מחייבים שהגדירו את אל על כחברת הדגל הלאומית בתעופה. בצים הסיפור יהיה דומה. מדובר בחברה הלאומית בתחום הספנות, והשליטה בה לא תעבור לידיים שעלולות שלא לשרת את האינטרסים של ישראל בשעת הצורך. צריך לזכור ש-98% מהסחר עם העולם נעשה דרך הים.
- דירקטוריון צים: "בודקים מכירת החברה; יש מציעים רבים"
- צים: "האנליסטים מעריכים שנה פחות טובה ב-2026, אבל אי אפשר לדעת"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
לפי הידוע, חברות ענק הביעו עניין בצים, לרבות הפג לויד הגרמנית, ומארסק הדנית. בהפג לויד מחזיקים גורמים מקטאר וסעודיה.
מילואימניקים. קרדיט: Xהבנות בין האוצר למשרד הביטחון - תקציב של 112 מיליארד שקל בשנה
משרדי האוצר והבטחון הגיעו להבנות: חיזוק בטחון המדינה לצד שמירה על איתנות כלכלית אחרי שיח ממושך ודיונים מקצועיים רבים שנערכו בשבועות האחרונים בין נציגי מערכת הבטחון לנציגי משרד האוצר, הבוקר הגיעו המשרדים לסיכום תקציבי של גובה הוצאות הבטחון לשנת 2026, והוא יעמוד על 112 מליארד ש"ח. מדובר בתוספת של 47 מליארדי ש"ח ביחס לתקציב הבטחון לשנת 2023 ערב המלחמה.
המסגרת שאושרה מאפשרת שלא להשית העלאת מיסים על אזרחי ישראל בשנה הקרובה ואף להביא במסגרת תקציב המדינה הקלות במיסים. שר האוצר בצלאל סמוטריץ': "אני מברך את מערכת הבטחון על הסיכומים. אנחנו מקצים תקציב עתק להתעצמות הצבא השנה, אך גם כזה שמאפשר לנו להחזיר את מדינת ישראל למסלול של צמיחה והקלה על האזרחים".
הסכום שנקבע - 112 מיליארד שקל נמוך בכ־32 מיליארד שקל מדרישות הצבא המקוריות, שהסתכמו ב‑144 מיליארד שקל. טיוטת חוק ההסדרים המקורית כללה ביטול הטבה מיוחדת שניתנה לגמלאי מערכת הביטחון, קיזוז חלק מההיוון או מענקי הפרישה מתקרת ההון הפטורה ממס. בפועל, מדובר על המרה שבמקרה של גמלאים רבים הייתה מורידה את המס באופן משמעותי. בסוף הדיונים הוסרו כל הסעיפים האלה מהנוסח. גם סעיף שדיבר על קיזוז קצבת פנסיה כשבאותו זמן מקבלים קצבת עבודה מחדש, נפל, מה שמשאיר את המצב הקיים ללא שינוי.
