הכותרות אחרו שוב: בוקר טוב "ציבור" יקר שלי

הבוקר תתעוררו לגלות שהגעתם מאוחר מידי למסיבה. תסתכלו על מחיר המניה או חבילת האג"ח-אופציות שקניתם שלשום ותראו שבמקרה הטוב, לא קורה בהן כלום. במקרה הרע, אתם מתחילים להפסיד מ...עכ...שיו
שי פאוזנר |

בוקר טוב ראשון לשועלי הבורסה. אלה שהצליחו למכור לכם, "הציבור" הרחב מאוד, את ניירות הערך שעלולים להתגלות כחסרי ערך לפני שתגידו ג'ק רובינזון. הם חיכו וחיכו לכם - הפתאים של 2005. כן, בוקר טוב להם, לבעלי העניין (המתעניינים מאוד בכסף שלכם), סוחרי ה"שלדים", מתווכי החובות, מריצי הגאות והשפל. יצרני בדים, מחפשי נפט וקבלנים, קבלנים קבלנים...

הם מכירים אתכם עוד מימי הבועה של 2000, או אפילו מהימים הרחוקים ההם של ה'חגיגה' הגדולה של 1993. הם תמיד שם, בדיוק ברגע בו אתם פותחים את העיתון ורואים שבכל יום מנפיקים חברה חדשה בבורסה - או שתיים, או חמש עשרה.

הם תמיד שם - בדיוק ברגע בו אתם חושבים לעצמכם, "איך זה שכולם כבר שם ואני לא. אני בטח מפסיד עכשיו כסף".

הם תמיד שם כדי לומר לעיתונאי התורן "את האמת".

בוקר טוב שני לכתבי ועורכי מדורי הבורסה בעיתונים, ברדיו ובטלוויזיה. טוב לא ממש לכולם, אלה לרובם לפחות.

אתם, שעד אתמול צבעתם באדום וירוק את הכותרות הגדולות על ההנפקות הגדולות מידי. כמעט 100 מיליון שקל גיוסו ברחוב אחד העם בת"א במשך השבועיים האחרונים - בכל יום ממוצע (!!!). חברות שאיש לא האמין שאי פעם מישהו יסכים לתת כסף עבור המניות, האג"חים או האופציות שלהן, עשו את הלא יאמן וקיבלו מ"הציבור" את הכסף - והרבה כסף.

אתם שלא שאלתם את עצמכם, הכיצד זה המשק, שלא מסמן את המשך הצמיחה שלו - בוודאי לא בקצבים שראינו באמצע וסוף 2004 - לא מפריע לבורסה ה"רותחת". אתם ששוב שכחתם שכשהבורסה "רותחת" - היא "גולשת ונשפכת" על הרצפה, ושורפת לנו את קצות האצבעות, או משאירה לנו כיוויה כואבת בכיס להרבה זמן.

אתם שאתמול (ב') נזכרתם פתאום שמשהו לא נורמלי קורה בבורסה. אתם שכתבתם אתמול בצעד מהיר - וכמו תמיד, ביחד - כותרות שליליות עצובות ובעיקר מפחידות, שיהרסו כל אפשרות שהבורסה לא תקרוס ממש, אלה סתם תכנס לתקופת שקט יחסי. מי בא קודם - הכתבה על הנפילה או הנפילה עצמה? הביצה או התרנגולת?

בוקר טוב שלישי לבנקאים, יועצי ההשקעות, הברוקרים הפרטיים והמוסדיים. אתם שרכשתם 80%-90% כמעט מכל הנפקה בשבועיים האחרונים. למרות שאתם, כמוני, ידעתם שמשהו פה מסריח מסכנה. אתם שידעם שהציבור מטומטם ולכן הציבור ישלם, ומכרתם במהירות הבזק לציבור את הניירות שרכשתם במכרזים המוסדיים - ניירות, שעוד לפני שראו אור יום הצהיבו מבושה - על עצם העובדה שנכתבו עליהם את ההתחייבויות שמכרתם לנו.

בוקר טוב רביעי לאלה מכם שהתכוונו לרכוש מניות או אופציות או אגרות חוב והתעוררו הבוקר לגלות שניצלו. פשוט - מפני שההנפקות המפוקפקות בהן הם תכננו להשתתף - בוטלו.

ובוקר טוב פחות לכם, "הציבור". כן כן, אתם שחשבתם עד אתמול שהבורסה בתנופת עלייה ושתכף "תעשו קופה". אתם שעומדים להיתקע עם אג"חים, מניות ושלא נדע מצרות - אופציות של חברות עם שמות אקזוטיים כמו רוזבד, אוסיף, רוטקס ועוד...

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
אמיר ירון נגיד בנק ישראל
צילום: ליאת מנדל

ניהול סיכונים כושל של בנק ישראל

בנק ישראל מחזיק ברזרבות מט"ח של 235 מיליארד דולר - מה התשואה שהוא משיג על הסכום הזה ולמה הפיזור מסוכן?

ד"ר אדם רויטר |

קרוב ל-80% מרזרבות המט"ח של ישראל חשופות לנעשה בבורסות זרות. כלומר, במקרה של קריסת הבורסות הללו וזה יכול להיות מסיבות שונות ומגוונות כמו פלישת סין לטאיוואן או רוסיה למזרח אירופה, רזרבות המט"ח של ישראל תפגענה באופן חמור ביותר שעלול לייצר למדינת ישראל הפסד של עשרות של מיליארדי דולרים, שווה ערך למחיר של מלחמה.

ניתן לגדר את הסיכון הזה ע"י העברת השקעות מהבורסות לפקדונות בבנקים מרכזיים וע"י רכישת זהב ומתכות אחרות, אך עד כה דבר לא נעשה.

צריך לזכור שזה הכסף של כולנו וזה מעורר חשש לניהול סיכונים כושל של בנק ישראל. עוד לא הזכרנו את התשואה הנמוכה אותה השיג הבנק על רזרבות המט"ח האלו ב-5 השנים האחרונות.

לבנק ישראל שלושה תפקידים מרכזיים: שמירה על אינפלציה נמוכה, פיקוח על מערכת הבנקאות וניהול רזרבות המט"ח של המדינה. את החלק הראשון הוא עושה ע"י החזקת הריבית גבוהה מדי לזמן ארוך מדי, זאת לפחות ע"פ רוב הכלכלנים ואנשי שוק ההון - ואת החשבון משלמים לוקחי האשראי במשק. את החלק השני הוא עושה היטב ע"י הבטחה שמערכת הבנקאות הישראלית היא אמנם אולי הכי יציבה פיננסית בעולם, אך זאת במחיר של רווחיות גבוהה מאד על חשבון הציבור. בכל הנוגע לחלק השלישי הבנק המרכזי מחזיק ומנהל יתרות מט"ח אדירות בהיקף 230 מיליארדי דולרים, שהם 735 מיליארדי ש"ח. יתרות אלו הן השלישיות בגובהן בעולם ביחס לתוצר והן אחד מהפקטורים המרכזיים שמשקיעים זרים בוחנים בהחלטות ההשקעה שלהם. היקפי מט"ח אלו מבטיחים שישראל היא מדינה מאד יציבה פיננסית. אלו הן היתרות הכספיות במט"ח של מדינת ישראל ולכן למעשה של כולנו.

תשואה נמוכה על תיק רזרבות המט"ח

בנק ישראל כשלוח שלנו לא עשה בשנים האחרונות עבודה מדהימה בכל הקשור לתשואה על הכסף הזה. ביצועי העבר של התיק המנוהל הזה שמושקע בעיקר באג"ח ובמניות היו נמוכים - תשואה שנתית ממוצעת של 3.1% ב-5 השנים שבין 2020 ל-2024 (התשואה היא במונחי סל מטבעות). גם במונחים שקליים המצב רחוק מלהיות מזהיר: 3.3% בלבד, בממוצע שנתי, בחמש השנים הללו.

שמואל קצביאן
צילום: עזרא לוי

"השוק המקומי כבר מתומחר גבוה; השקל יגיע ל-3-3.12 בסוף 2026"

דיסקונט ברוקראז' עם סקירה סלקטיבית ל-2026: רוב הסקטורים מקבלים "תשואת שוק" - אפסייד של 26% בנייס, אלביט עם מחיר יעד של 1850 שקל 

מנדי הניג |
נושאים בכתבה דיסקונט

אחרי שנת 2025 חריגה בכל קנה מידה, עם זינוק של כ-50% בת"א 125 וזרימה של כספי משקיעים זרים לבורסה המקומית, דיסקונט ברוקראז' מנסים לשרטט את השוק של 2026. מצד אחד, הכלכלה הריאלית בישראל הולכת להנות משנה של התאוששות משמעותית, אבל מצד שני, שוק המניות כבר לא זול, וקשה יהיה לשחזר (ועל זה יסכימו רבים) את מה שראינו בשנה האחרונה.

נקודת המוצא זה שלא נכנס להחמרה ביטחונית משמעותית. אם נניח ככה, בדיסקונט מעריכים ש-2026 תהיה שנה שבה הכלכלה הישראלית תצמח בקצב גבוה מהעולם ואפילו מרוב מדינות המערב. תחזית הצמיחה של הכלכלה המקומית עומדת על 4.5% עד 5.5%, לעומת כ-3% בלבד בעולם (לפי קונצנזוס בלומברג). המנועים המרכזיים יהיו השקעות, בעיקר למגורים, חזרה של הצריכה הפרטית, וחלק מענפי היצוא.

במקביל, בדיסקונט מצביעים על המשך התמתנות באינפלציה. אחרי שהאינפלציה השנתית כבר ירדה לתוך היעד, הצפי של מחלקת המחקר הוא לירידה נוספת עד כ-1.6% בסוף 2026. לכך תורמים, בין היתר, חוזק השקל, התמתנות באינפלציה הגלובלית, שחרור מגבלות היצע, והעובדה שבשונה מ-2025, לא צפויה העלאת מע"מ.

הסביבה הזאת תאפשר לבנק ישראל להמשיך ולהפחית ריבית. בדיסקונט מעריכים לפחות שלוש הפחתות ריבית במהלך 2026, לרמה של 3% עד 3.5% בסוף השנה. הריבית הריאלית בישראל עדיין גבוהה יחסית, גם היסטורית וגם בהשוואה לעולם, והפער הזה, יחד עם האטה באינפלציה ורגיעה בפרמיית הסיכון, יתמוך בהמשך מהלך ההפחתות שכבר התחיל.


אג"ח ומט"ח: השקל ימשיך להתחזק, ירידת תשואות בטווח הקצר


בשוק האג"ח, בדיסקונט ברוקראז' מעריכים כי התנאים המאקרו-כלכליים תומכים בירידת תשואות, בעיקר בחלק הקצר של עקום התשואות, לפחות בחודשים הראשונים של 2026. המשך התמתנות האינפלציה, לצד צפי להפחתות ריבית והנחה ליציבות יחסית בפרמיית הסיכון, יוצרים סביבה נוחה יותר לאג"ח הממשלתי. עם זאת, הם מדגישים כי במבט של שנה קדימה חוסר הוודאות גובר, בעיקר בשל השאלה כיצד יתפתחו התשואות בארה"ב, ובתרחיש הבסיס הם מצפים לתשואת החזקה חיובית באג"ח הממשלתי בישראל לאורך העקום, אך ללא אחידות בין הטווחים.