הכותרות אחרו שוב: בוקר טוב "ציבור" יקר שלי
בוקר טוב ראשון לשועלי הבורסה. אלה שהצליחו למכור לכם, "הציבור" הרחב מאוד, את ניירות הערך שעלולים להתגלות כחסרי ערך לפני שתגידו ג'ק רובינזון. הם חיכו וחיכו לכם - הפתאים של 2005. כן, בוקר טוב להם, לבעלי העניין (המתעניינים מאוד בכסף שלכם), סוחרי ה"שלדים", מתווכי החובות, מריצי הגאות והשפל. יצרני בדים, מחפשי נפט וקבלנים, קבלנים קבלנים...
הם מכירים אתכם עוד מימי הבועה של 2000, או אפילו מהימים הרחוקים ההם של ה'חגיגה' הגדולה של 1993. הם תמיד שם, בדיוק ברגע בו אתם פותחים את העיתון ורואים שבכל יום מנפיקים חברה חדשה בבורסה - או שתיים, או חמש עשרה.
הם תמיד שם - בדיוק ברגע בו אתם חושבים לעצמכם, "איך זה שכולם כבר שם ואני לא. אני בטח מפסיד עכשיו כסף".
הם תמיד שם כדי לומר לעיתונאי התורן "את האמת".
בוקר טוב שני לכתבי ועורכי מדורי הבורסה בעיתונים, ברדיו ובטלוויזיה. טוב לא ממש לכולם, אלה לרובם לפחות.
אתם, שעד אתמול צבעתם באדום וירוק את הכותרות הגדולות על ההנפקות הגדולות מידי. כמעט 100 מיליון שקל גיוסו ברחוב אחד העם בת"א במשך השבועיים האחרונים - בכל יום ממוצע (!!!). חברות שאיש לא האמין שאי פעם מישהו יסכים לתת כסף עבור המניות, האג"חים או האופציות שלהן, עשו את הלא יאמן וקיבלו מ"הציבור" את הכסף - והרבה כסף.
אתם שלא שאלתם את עצמכם, הכיצד זה המשק, שלא מסמן את המשך הצמיחה שלו - בוודאי לא בקצבים שראינו באמצע וסוף 2004 - לא מפריע לבורסה ה"רותחת". אתם ששוב שכחתם שכשהבורסה "רותחת" - היא "גולשת ונשפכת" על הרצפה, ושורפת לנו את קצות האצבעות, או משאירה לנו כיוויה כואבת בכיס להרבה זמן.
אתם שאתמול (ב') נזכרתם פתאום שמשהו לא נורמלי קורה בבורסה. אתם שכתבתם אתמול בצעד מהיר - וכמו תמיד, ביחד - כותרות שליליות עצובות ובעיקר מפחידות, שיהרסו כל אפשרות שהבורסה לא תקרוס ממש, אלה סתם תכנס לתקופת שקט יחסי. מי בא קודם - הכתבה על הנפילה או הנפילה עצמה? הביצה או התרנגולת?
בוקר טוב שלישי לבנקאים, יועצי ההשקעות, הברוקרים הפרטיים והמוסדיים. אתם שרכשתם 80%-90% כמעט מכל הנפקה בשבועיים האחרונים. למרות שאתם, כמוני, ידעתם שמשהו פה מסריח מסכנה. אתם שידעם שהציבור מטומטם ולכן הציבור ישלם, ומכרתם במהירות הבזק לציבור את הניירות שרכשתם במכרזים המוסדיים - ניירות, שעוד לפני שראו אור יום הצהיבו מבושה - על עצם העובדה שנכתבו עליהם את ההתחייבויות שמכרתם לנו.
בוקר טוב רביעי לאלה מכם שהתכוונו לרכוש מניות או אופציות או אגרות חוב והתעוררו הבוקר לגלות שניצלו. פשוט - מפני שההנפקות המפוקפקות בהן הם תכננו להשתתף - בוטלו.
ובוקר טוב פחות לכם, "הציבור". כן כן, אתם שחשבתם עד אתמול שהבורסה בתנופת עלייה ושתכף "תעשו קופה". אתם שעומדים להיתקע עם אג"חים, מניות ושלא נדע מצרות - אופציות של חברות עם שמות אקזוטיים כמו רוזבד, אוסיף, רוטקס ועוד...
עובדים צעירים נכנסים לשוק העבודה, קרדיט: גרוקשכר המינימום מתעדכן, המציאות לא
שכר במינימום, יוקר במקסימום: הנוסחה הקיימת מעלה את השכר הנומינלי, אבל מתעלמת מהמחירים ומהכנסה פנויה וגם - בכמה יעלה יעלה שכר המינימום באפריל על פי המנגנון החדש?
שכר מינימום היום, ה-4 בינואר 2026, שוק העבודה הישראלי חווה רגע נדיר של נחת. מנגנון העדכון האוטומטי של חוק שכר מינימום נכנס לתוקפו, ובהתאם לנתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה - השכר יזנק החל ממשכורת אפריל הקרוב בכ-3.3% לרמת שיא של 6,443.85 ש"ח. על הנייר, זוהי בשורה פנטסטית: בזמן שיוקר המחיה משתולל, העובדים ברמות השכר הנמוכות מקבלים תוספת של כ-196 ש"ח בחודש. במציאות שבה כ-23.3% מהשכירים בישראל משתכרים "שכר נמוך" (עד שני שלישים מהשכר החציוני), מדובר באוויר לנשימה.
הפרדוקס הישראלי: שכר גבוה, ארנק ריק
כדי להבין את ייחודיות המצב בישראל, כדאי להרים את הראש אל מעבר לים. האיחוד האירופי אימץ לאחרונה את דירקטיבת "שכר המינימום ההולם" (Adequate Minimum Wages), המהווה שינוי תפיסתי דרמטי: לא עוד מספר שרירותי, אלא יעד כפול - שכר מינימום שיהווה לפחות 60% מהשכר החציוני ו-50% מהשכר הממוצע.
כאן נחשף הפרדוקס: במונחים יחסיים, ישראל היא "מעצמת שוויון". שכר המינימום שלנו (כ-61% מהשכר החציוני) הוא מהגבוהים ב-OECD ביחס לשכר הכללי במשק. אולם, כשבודקים את יכולת ההשתכרות במונחי כוח קנייה (PPP), הבלון מתפוצץ. בגלל יוקר המחיה הקיצוני - מהדיור ועד מחירי המזון - השכר הישראלי קונה הרבה פחות משכר מקביל בגרמניה או בהולנד. בעוד אירופה מתמקדת ב"הלימות" ובקיום בכבוד, ישראל נצמדת לנוסחה מתמטית עיוורת (47.5% מהשכר הממוצע). נוסחה זו נגזרת מעליות השכר בענף ההייטק, אך מתעלמת לחלוטין ממחירי העגבנייה והשכירות. התוצאה? השכר הממוצע עולה נומינלית, אך ההכנסה הפנויה של משקי הבית נותרת מאחור.
זאת ועוד: העובד הישראלי נדרש לעבוד 42 שעות שבועיות כדי להגיע לשכר המינימום, לעומת ממוצע של 37 שעות ב-OECD. המשמעות היא שעלינו לעבוד 14% יותר ממקבילינו בעולם כדי להגיע לאותו רף בסיסי.
- רשתות השיווק לוחצות להגדיל את מכסת העובדים הזרים - על חשבון העובדים הישראלים
- גידול של מיליונים בהוצאות: איך העלאת שכר המינימום תשפיע על שופרסל?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
שני צדדים למטבע הכלכלי
מול הנימוקים המוסריים והחברתיים של תומכי ההעלאה, ניצבים המתנגדים - המגזר העסקי וחלק מהאקדמיה הכלכלית. לשיטתם, התערבות אגרסיבית במחיר העבודה בעת משבר עלולה לפגוע במרקם העסקי ובתעסוקה. גם החשש מ"סחרור אינפלציוני" עולה בכל פעם שהשכר מתעדכן, וזאת למרות שהוכח כי משקלה של עליית שכר המינימום באינפלציה של השנים האחרונות היה זניח.
בית משפט (גרוק)ניצחון לביטוח הלאומי בבג״צ - עתירת חברות הסיעוד בדרך למחיקה
ההליך ביקש להגביל את שיקול הדעת של הביטוח הלאומי במקרים שבהם זכאי סיעוד לא מקבלים שירות בפועל. בית המשפט מאותת להשאיר את הסמכות בידי הביטוח הלאומי, על רקע מחסור בשירותים, כ-390 אלף זכאים לקצבה, ומאבק מתמשך סביב מכרזי הסיעוד
בג״צ ממליץ לחברות הסיעוד למשוך את העתירה שהגישו נגד המדינה והביטוח הלאומי, סביב האפשרות להעביר גמלת סיעוד בכסף לזכאים שלא מקבלים שירות בפועל מחברות הסיעוד. לפי הדברים שנאמרים בדיון, השופטים מצביעים על כך שההסדר נשען על שיקול דעת מנהלי, ובנסיבות שבהן השירות לא מסופק בשטח, הביטוח הלאומי פועל בתוך המסגרת החוקית.
המחלוקת נוגעת לשאלה פרקטית שמתרגמת מהר לכסף ולשירות. כאשר זכאי סיעוד מאושר לשעות טיפול, אבל בפועל לא מקבל את המענה שאושר לו, הביטוח הלאומי מעביר את שווי הגמלה בכסף כדי לא להשאיר אותו בלי פתרון. חברות הסיעוד ביקשו למנוע את המנגנון הזה, ולטענתן אין לאפשר העברת זכאות במזומן בהיעדר שירותים זמינים.
ברקע עומד גם המהלך המתמשך של הביטוח הלאומי לקדם מכרז סיעוד שמבקש, בין היתר, להטיל סנקציות על חברות במקרים שבהם לא ניתנים שירותים לאזרחים ותיקים סיעודיים. לאורך השנים, וכחלק מההתאמה למציאות בשטח, הביטוח הלאומי מעביר את כספי הגמלה בכסף במצבים שבהם קשישים לא קיבלו שירות, כדי להבטיח שהזכאות שלהם לא תישאר תאורטית.
המחסור בשירות והפער בין זכאות על הנייר למציאות בשטח
לתוך הדיון נכנס נתון שמחדד את הפער בענף. יש כ-390 אלף זכאים לקצבת סיעוד, וכ-50% מהם מטופלים על ידי בני משפחה. הנתון הזה משמש אינדיקציה לכך שחלק גדול מהטיפול בפועל לא נשען על מערך שירות זמין ורציף, אלא על הבית, והוא מצביע על מחסור במטפלות סיעודיות מוכשרות, במיוחד באזורים שבהם קשה יותר לגייס כוח אדם.
- שיח מדיקל - החלטת בג"צ בקשר עם צו ביניים
- כחלון: "נתחיל בהליכים לצורך צמצום המכסים על ייבוא מוצרי חלב"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
לדיון מגיעים סגן יו״ר הכנסת אליהו רביבו, נציגי עמותות ׳נכה לא חצי בנאדם׳ ועמותת ׳מטה מאבק הסיעודיים׳. הנוכחות שלהם באולם מדגישה שהאירוע לא נשאר בתוך מסגרת משפטית בלבד, אלא נוגע לשאלת ההגנה על זכויות ולדרך שבה המדינה מתמודדת עם מצב שבו השירות המובטח לא תמיד ניתן בפועל.
