הכותרות אחרו שוב: בוקר טוב "ציבור" יקר שלי
בוקר טוב ראשון לשועלי הבורסה. אלה שהצליחו למכור לכם, "הציבור" הרחב מאוד, את ניירות הערך שעלולים להתגלות כחסרי ערך לפני שתגידו ג'ק רובינזון. הם חיכו וחיכו לכם - הפתאים של 2005. כן, בוקר טוב להם, לבעלי העניין (המתעניינים מאוד בכסף שלכם), סוחרי ה"שלדים", מתווכי החובות, מריצי הגאות והשפל. יצרני בדים, מחפשי נפט וקבלנים, קבלנים קבלנים...
הם מכירים אתכם עוד מימי הבועה של 2000, או אפילו מהימים הרחוקים ההם של ה'חגיגה' הגדולה של 1993. הם תמיד שם, בדיוק ברגע בו אתם פותחים את העיתון ורואים שבכל יום מנפיקים חברה חדשה בבורסה - או שתיים, או חמש עשרה.
הם תמיד שם - בדיוק ברגע בו אתם חושבים לעצמכם, "איך זה שכולם כבר שם ואני לא. אני בטח מפסיד עכשיו כסף".
הם תמיד שם כדי לומר לעיתונאי התורן "את האמת".
בוקר טוב שני לכתבי ועורכי מדורי הבורסה בעיתונים, ברדיו ובטלוויזיה. טוב לא ממש לכולם, אלה לרובם לפחות.
אתם, שעד אתמול צבעתם באדום וירוק את הכותרות הגדולות על ההנפקות הגדולות מידי. כמעט 100 מיליון שקל גיוסו ברחוב אחד העם בת"א במשך השבועיים האחרונים - בכל יום ממוצע (!!!). חברות שאיש לא האמין שאי פעם מישהו יסכים לתת כסף עבור המניות, האג"חים או האופציות שלהן, עשו את הלא יאמן וקיבלו מ"הציבור" את הכסף - והרבה כסף.
אתם שלא שאלתם את עצמכם, הכיצד זה המשק, שלא מסמן את המשך הצמיחה שלו - בוודאי לא בקצבים שראינו באמצע וסוף 2004 - לא מפריע לבורסה ה"רותחת". אתם ששוב שכחתם שכשהבורסה "רותחת" - היא "גולשת ונשפכת" על הרצפה, ושורפת לנו את קצות האצבעות, או משאירה לנו כיוויה כואבת בכיס להרבה זמן.
אתם שאתמול (ב') נזכרתם פתאום שמשהו לא נורמלי קורה בבורסה. אתם שכתבתם אתמול בצעד מהיר - וכמו תמיד, ביחד - כותרות שליליות עצובות ובעיקר מפחידות, שיהרסו כל אפשרות שהבורסה לא תקרוס ממש, אלה סתם תכנס לתקופת שקט יחסי. מי בא קודם - הכתבה על הנפילה או הנפילה עצמה? הביצה או התרנגולת?
בוקר טוב שלישי לבנקאים, יועצי ההשקעות, הברוקרים הפרטיים והמוסדיים. אתם שרכשתם 80%-90% כמעט מכל הנפקה בשבועיים האחרונים. למרות שאתם, כמוני, ידעתם שמשהו פה מסריח מסכנה. אתם שידעם שהציבור מטומטם ולכן הציבור ישלם, ומכרתם במהירות הבזק לציבור את הניירות שרכשתם במכרזים המוסדיים - ניירות, שעוד לפני שראו אור יום הצהיבו מבושה - על עצם העובדה שנכתבו עליהם את ההתחייבויות שמכרתם לנו.
בוקר טוב רביעי לאלה מכם שהתכוונו לרכוש מניות או אופציות או אגרות חוב והתעוררו הבוקר לגלות שניצלו. פשוט - מפני שההנפקות המפוקפקות בהן הם תכננו להשתתף - בוטלו.
ובוקר טוב פחות לכם, "הציבור". כן כן, אתם שחשבתם עד אתמול שהבורסה בתנופת עלייה ושתכף "תעשו קופה". אתם שעומדים להיתקע עם אג"חים, מניות ושלא נדע מצרות - אופציות של חברות עם שמות אקזוטיים כמו רוזבד, אוסיף, רוטקס ועוד...
פרופ' אמיר ירון (רשתות)פרופ' אמיר ירון: "המצב הכלכלי הוא הישג ובצניעות - חלק גדול נובע מהמדיניות שלנו"
אולי היית שמרן מדי? "זאת מחמאה"; היה מרווח גדול. הריבית הריאלית היא 2%. למה היא לא ירדה בעבר? "המחיר על טעות הוא גדול מאוד. עכשיו הבשילו התנאים"; מה המסר של הנגיד קדימה ואיפה תהיה הריבית עוד שנה?
בנק ישראל הפחית היום את הריבית ב-0.25% ל-4.25%. גם אנחנו אומרים "הגיע הזמן", גם אנחנו חושבים שזה היה צריך להיות לפני חודשים. אבל בנק ישראל הוא הקובע וכל החלטה שהוא מקבל עוברת דיונים רבים, ניתוחים רבים וסיעורי מוחות. אפשר שלא להסכים עם ההחלטות, אבל הן מקצועיות. בשיחה עם פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל "הטחנו" בו שאולי הוא "שמרן מדי ביחס להפחתת הריבית".
"אני לוקח את זה כמחמאה", משיב, פרופ' ירון, "מדינות שעברו מלחמות מצאו את עצמן במצב כלכלי קשה. היו מצבים של היפר אינפלציה ופגיעה מהותית בכלכלה. אנחנו במצב יחסית טוב, עם אינפלציה מדודה לאורך התקופה שמתייצבת בתוך היעד. הכלכלה הישראלית עם פעילות ערה. זה הישג. זה הישג שאני בצניעות אגיד שחלק גדול ממנו הוא בזכות מדיניות שלא הייתי מכנה שמרנית, אלא זהירה שקולה ופתוחה".
אנחנו בריבית ריאלית של 2%, הרבה מעבר למה שצריך. היה מרווח ביטחון גדול להוריד מעט את הריבית עוד קודם.
"המחיר על טעות גדול מאוד, רק שתנאי המשק הבשילו להפחתה של הריבית עשינו זאת ונמשיך לפעול בכפוף להתפתחויות. אנחנו רואים כעת את האינפלציה מתמתנת ועומדת ביעד, אננו רואים את הייסוף, ואת ההתבססות של האינפלציה ביעד, וזה הוביל אותנו להחלטה".
בפעם הקודמת התנאים היו די קרובים.
"היו תנאים שונים, דובר אז על כניסה בעצימות גדולה לעזה".
הביקושים גבוהים
פרופ' ירון מדבר עדיין על אי וודאות כלכלית, אבל נמוכה מבעבר. על פעילות ערה במשק, על שוק עבודה חזק וביקושים גדולים שמורגשים גם בכרטיסי האשראי. הביקושים האלו מצד אחד מרשימים, מצד שני הם "גול עצמי" לציבור הלווה (לרבות בעלי הדירות עם משכנתאות) כי הם מניעים את האינפלציה והדבר שהכי מפחיד את בנק ישראל בדומה לבנקים מרכזיים בעולם - הוא אינפלציה. אינפלציה שוחקת את הכסף, את ההון של הציבור. היא מס גדול בדלת האחורית והנשק הכי חזק נגדה הוא הריבית.
- בנק ישראל יפוצה ב-240 אלף שקל עקב זיוף שטרות
- לא תמיד הריבית הנמוכה היא הריבית המשתלמת ביותר
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
לנגיד יש את כלי הריבית, לצד כלים נוספים (פעילות בשוק המט"ח, הדפסת כסף) כדי לאזן את הכלכלה. זה "משחק" עדין. הורדת את הריבית מוקדם מדי, האינפלציה יכולה לברוח למעלה, ואז המלחמה באינפלציה תהפוך לקשה יותר. בזבזת תחמושת ולא פגעת. הנגיד ירה רק כאשר ראה את המטרה בבירור. אין מקום לפספוסים, אבל כלכלה זה לא מדע מדויק. קחו שני כלכלנים מדופלמים וסיכוי טוב שהם יחשבו אחרת לגבי רוב הסוגיות הכלכליות. מעבר לכך, יש הרבה נעלמים ותלות בגורמים חיצוניים רבים ויש את הפסיכולוגיה. כלכלה, תרצו או לא היא חלק ממדעי ההתנהגות. אנשים קונים בגדים כי יש להם מצב רוח טוב, או כי הם רוצים ללכת לעבודה עם הבגד הזה. זה לא בהכרח קשור לשאלה אם יש להם כסף בחשבון או שזה משולם בתשלומים. אנשים בסיום מלחמה יגבירו ביקושים גם אם הם לא במצב מדהים, גם כי ההורים ירצו לפנק את הילדים על התקופה הקשה.
תרופות (גרוק)תעשיית הקשב: מיליוני ילדים על כדורים והמצב רק מידרדר
כשהמערכת חולה, הילדים מקבלים מרשם: ישראל מדורגת במקום גבוה בצריכת ריטלין לנפש - ויש לכך מחיר כבד; כך הופכים ילדינו ללקוחות של שרשרת תרופות מסוכנת
ע' הייתה רק בת שש ילדה סקרנית ומלאת דמיון בגן חובה במרכז הארץ. הגננת התקשרה להורים בערב והתלוננה: "היא לא מצליחה לשבת לרגע, משתעממת במפגשים ומפריעה לכל הילדים, אי אפשר להמשיך ככה". ההורים, מבוהלים מהלחץ של המסגרת ומהמעבר המתקרב לכיתה א', רצו עם בתם לנוירולוג ילדים פרטי מומלץ. האבחון היה קצר וחד משמעי: הפרעת קשב קשה. המרשם הראשון - קונצרטה.
ביום שני זה קורה: הוועידה הכלכלית של ביזפורטל. מוזמנים לשמוע את המנהלים הבכירים במשק,
לקבל תובנות על השקעות, להבין את השפעות ה-AI על חברות והאם זה הזמן לצמצם פוזיציה במניות? וגם - לראות ולקבל את הדירוג של ביזפורטל למניות פיננסיות (הדירוג לחברות התשתיות שיצרנו לקראת הועידה הקודמת שהתמקדה בתשתיות ייצר תשואה עודפת) - להרשמה
איך מגיעים לתלות בקוקטייל תרופות בגיל צעיר?
שבועיים אחרי, הילדה לא נרדמה עד חצות, קמה עצבנית, התפרצה בבכי בלי סיבה. הנוירולוג אמר "זה עובר", אבל זה לא עבר. אז הוסיפו בהמשך כדור נגד חרדה. בהמשך הציעו כדור נגד דיכאון כי היא נהייתה אדישה, ועוד אחד לשינה. מילדה שמחה, חברותית ויצירתית עם שמחת חיים היא הפכה לילדה שקטה ועצובה. היום היא בת שלוש עשרה, עדיין נוטלת שתי תרופות קבועות, אוכלת כמו ציפור, ישנה עם כדור, ולפעמים שואלת את אמא שלה בשקט: "מתי אני אהיה נורמלית בלי הכדורים?" אמא שלה קורסת מאשמה. היא יודעת שהתחילה את הכול בגלל פחד מהגננת.
הסיפור של ע' לא יוצא דופן. זהו סיפורם של אלפי הורים בישראל. וזה גם הסיפור של עשרות אלפי ואפילו מאות אלפי הורים בארצות הברית. כדור אחד לקשב הופך לשניים, שלושה - ולפעמים לקוקטייל פסיכיאטרי שלא נבדק מעולם על מוח מתפתח. והילדים? הם אלה שנשארים עם הגוף והנפש ששינו להם לנצח.
- כשמדע וכסף מתנגשים: המרוץ לתרופות חדשות לסרטן
- זינוק של 130% בעקבות התקדמות בטיפול לסרטן: מי היא קוגנט ומה ההבטחה שלה?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
כמעט מיליון מרשמים לתרופות להפרעת קשב וריכוז מונפקים בישראל מדי שנה, והמדינה מדורגת במקום גבוה בעולם בצריכת ריטלין לנפש. המספרים הללו מצביעים על מצוקה אמיתית במערכת, כאשר הפתרון הנפוץ והקל הוא טיפול תרופתי לשיפור הקשב ולהרגעת הפעלתנות. אך רבים מההורים לא יודעים שהשקט התעשייתי שהם מקבלים בטווח הקצר יגבה מהילדים שלהם מחיר גבוה וכואב למשך שנים רבות.
