פישמן: דיווחים ראשונים על פדיונות בקרנות הגידור

אך לאחרונה החלו להגיע דיווחים על הפסדים שהן צוברות, מדווח מנהל קרנות הנאמנות בבנק ההשקעות Uבנק, אורי פישמן בסקירתו השבועית, מעריך דשדוש בשוקי ההון בשבוע הקרוב
אורי פישמן |

אכן כפי שצפינו בשבוע שעבר שווקי ההון הצליחו לבצע מהלך מרשים של עליות. העליות החדות שייכות לשווקים בארה"ב כאשר הנאסד"ק 100 מבצע את העלייה החדה ביותר מזה 14 חודשים ואילו ה-S&P500 מבצע את העלייה החדה ביותר מזה חצי שנה.

העליות של השבוע האחרון הנם בגדר של תיקון לירידות של החודשים האחרונים. מגמת המסחר הבינונית עדיין מוגדרת כמגמת דשדוש. על שווקי ההון לפרוץ את רמות השיא בהן שהוא מלפני כמה חודשים על מנת לשנות את מגמת המסחר הבינונית לחיובית. השבוע אנו צופים המשך דשדוש במסגרת הגבולות אותם ציינו.

שבוע המסחר האחרון שייך לתחום החם ביותר בשנתיים האחרונות, קרנות הגידור. תעשיית קרנות הגידור גייסה סכומי עתק בעקבות הריביות הנמוכות בעולם והחיפוש אחר אפיקי ההשקעה "המיוחדים". אולם, בזמן האחרון החלו להגיע דיווחים אודות הפסדים גדולים של קרנות הגידור והמשקיעים החלו למשוך את כספם מקרנות אלה.

עדיין מוקדם להשוות את הימים האחרונים לתקופת התמוטטות קרן הגידור LTCM בסוף שנות התשעים, אולם חלק ממנהלי ההשקעות בתחום קרנות הגידור החל להיזכר בתקופה זו. בריחת המשקיעים מקרנות הגידור גרם למנהלי ההשקעות שלהם לסגור פוזיציות. את תהליך סגירת הפוזיציות ראינו היטב במחירי הנכסים השונים.

האסטרטגיות הפופולריות של קרנות הגידור היו: שורט על נכסים בדולר (אג"ח ומניות), שורט דולר כנגד מטבעות המובילים בעולם (אירו ויין), לונג נפט וזהב, ולונג שווקים מתעוררים. בשבוע וחצי האחרונים היינו עדים לתופעה הפוכה. הדולר התחזק, הנכסים הדולרים עלו (אג"ח ארה"ב, ומניות בארה"ב), מחיר הנפט ירד חזק, הדולר התחזק מאד כנגד היורו והיין, ואילו השווקים המתעוררים ירדו. קשה להעריך האם זהו כדור שלג אות תופעה זמנית אולם יש לקחת בחשבון שהתופעה יכולה להימשך ואז הנכסים הדולרים הנם המפלט הבטוח.

יפן: מדד הניקיי רשם ירידה של 0.11% לרמה של 11,037.29 תוך מסחר תנודתי בעקבות נתוני התוצר לרבעון הראשון שהפתיעו לטובה. ברבעון הראשון נרשמה צמיחה של 5.3% בחישוב שנתי לעומת צפי לצמיחה של 2.4% ושל 1.3% בחישוב רבעוני לעומת צפי ל-0.6%. הצריכה הפרטית שרשמה עלייה של 1.2% לעומת רבעון קודם הייתה אחראית על יותר מחצי מהצמיחה כשעלייה במשכורות וירידה באבטלה תומכות בעלייה בצריכה. קמעונאיות כדוגמת Aeon מדווחת על עלייה במכירות.

עלייה בהשקעות ההון של חברות תרמה אף היא לצמיחה המפתיעה. קצב הצמיחה ביפן עבר את קצב הצמיחה בארה"ב ונראה כי כלכלת יפן בכיוון הנכון לאחר חצי שנה של האטה בצמיחה. אחת הבעיות של כלכלת יפן הנה דפלציה מתמשכת למרות הריבית האפסית במשק היפני. נתונים נוספים שדווח עליהם הנם ירידה של 0.2% בייצוא ועלייה של 0.5% ביבוא שהביאה לירידה בעודף המאזן המסחרי ועלייה במדד אמון הצרכנים לחודש אפריל לרמה של 47.4 נק' מרמה של 45.2 נק' בחודש מרס.

תשואות אג"ח ממשלת יפן ל-10 שנים ממשיכות לרדת בעקבות ירידת התשואות בארה"ב כשבתחילת השנה עמדו התשואות על רמה של 1.44% ואילו נכון להיום התשואות נמצאות ברמה של 1.27%. בעוד התשואות ממשיכות לרדת היין נחלש לרמה של 108.28 יין לדולר.

טויוטה, ניסן והונדה הודיעו כי הם מקימות מפעלים בארה"ב על מנת לצמצם את החשיפה המטבעית שלהם. טוקיו אלקטרון יצרנית ציוד לבדיקת שבבים דיווחה על תוצאות טובות אך הנמיכה תחזיות לעתיד בעקבות עצירה בהשקעות של חברות שבבים. יחס ההזמנות (Book-to-Bill)בתעשיית ציוד השבבים עלה בחודש אפריל לרמה של 0.84 מרמה של 0.81 אך הוא עדיין נמוך מרמה של 1.05 בחודש דצמבר 2004.

השבוע דווח כי תפוקת הפלדה רשמה עלייה של 3.3% בחודש אפריל לעומת שנה שעברה, יפן ממשיכה ליהנות מעלייה בביקוש למתכת בעיקר מכיוון סין. לאחרונה הודיעה חברת פלדה יפנית על הקמת מפעל פלדה בסין על מנת לצמצם בעלויות הייצור.

על מנת להקטין את התלות שלה ביבוא נפט מהמזרח התיכון מתכננת יפן להזרים 1.7 מיליארד דולר כהלוואה לפרויקט נפט בברזיל בשיתוף עם ממשלת ברזיל. יפן מייבא כמעט את כל תצרוכת הנפט שלה והיא סובלת מעליית מחירי האנרגיה.

אירופה: שבוע מסחר חיובי, שני ברציפות, עבר על שווקי המניות האירופאים המובילים בצרפת בריטניה וגרמניה. מדד הדאו ג'ונס סטוקס 600 עלה השבוע ב-1.4% כאשר כל 18 הענפים במדד רושמים עליות, מדד הדאו ג'ונס סטוקס 50 עלה בסיכום שבועי בכ-1.4%.

עליות השערים השבוע הגיעו בעקבות נתוני המאקרו מארה"ב, בעיקר לאחר התפוגגות החששות מהאצה בקצב האינפלציה בכלכלה הגדולה בעולם ומציפיות חיוביות מהכלכלה הסינית. את עליות השערים השבוע הובילו יצרני המתכות האירופים (Angelo Plc, Xstrata Plc, BHP Billton) אשר צופים המשך של צמיחה כלכלית בסין וגאות בביקושים למתכות השונות.

חברות הטלפוניה רשמו עליות בעקבות בריטיש טלקום אשר הציגה דוחות כספיים טובים לרבעון הראשון של 2005 ועלתה ב-8.1% בסיכום שבועי. מנכ"ל פולגסוואגן יצרנית הרכב הגדולה באירופה הביע שביעות רצון ממכירות החברה ברבעון הראשון של השנה למרות קיטון של כ-8.4% בהיקף המכירות. החברה הציגה את הדגם החדש הקטן, של החברה Fox המעורר תגובות חיוביות בשווקים אך עדיין מוקדם לקבוע מה תהיה תרומתו למכירות.

מריל לינץ הוריד את המלצתו לדויטשה בנק בעקבות ציפייה לקיטון בהכנסות בשנת 2005. הבנק הגדול בגרמניה צפוי להקטין בכ-45% מכירת אשראי חדש ברבעון השני של 2005 לעומת הרבעון הראשון. בנוסף, הבנק צפוי להיפגע מתחרות מצד קרנות גידור ומקיטון בפעילויות בנגזרות ובמסחר בניירות ערך. בגזרת המאקרו דווח השבוע על האטה גדולה מהצפוי ברבעון הראשון בכלכלת צרפת, השניה בגודלה באירופה.

הנתונים שהתפרסמו השבוע כללו קיטון ביצוא, האטה בהוצאות הצרכנים וגידול של 0.2% בתוצר המקומי הגולמי ברבעון הראשון של 2005 לעומת ציפיות כלכלנים לגידול של 0.7%. ההאטה בכלכלה הצרפתית ואבטלה בשיעור של 10.2% מעוררים דאגה בקרב הבנק המרכזי האירופי להאטה במדינות נוספות בגוש האירו.

בבריטניה דווח על קיטון באפריל בהלוואות מכרטיסי אשראי בפעם הראשונה משנת 1994. תביעות לדמי אבטלה עלו באפריל זה החודש השלישי ברציפות ב-8,100 ל-839,400 תביעות. השכר עלה ב-4.1% ברבעון הראשון לעומת 4.3% בחודשים דצמבר עד פברואר. מדד המחירים לצרכן עלה לרמת של 1.9% קרוב ליעד האינפלציה השנתי של הבנק המרכזי אך עם זאת ההאטה בהוצאות הצרכנים אינה מעודדת את הבנק המרכזי למהר ולהעלות ריבית.

בסיכום שבועי התחזק הדולר מול האירו 0.61%, מדד הפוטסי הבריטי עלה ב-1.74%, הקאק הצרפתי עלה ב-1.94% הדקס הגרמני התחזק ב-1.9% ומדד ג'ונס סטוקס 50 התחזק בכ-2%.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
אמיר ירון נגיד בנק ישראל
צילום: ליאת מנדל

בנק ישראל הוריד כצפוי את הריבית

אחרי קרוב לשנתיים ללא הפחתה: בנק ישראל מוריד את הריבית ב-0.25% ל-4.25% על רקע אינפלציה של 2.5% בתוך היעד והרגיעה הביטחונית; מה יהיה בהמשך? אל תצפו להורדה נוספת בקרוב

מנדי הניג |

הריבית המוניטרית בישראל יורדת היום ב-0.25% ל-4.25%. ההחלטה מתקבלת אחרי 14 ישיבות רצופות שבהן בנק ישראל הותיר את הריבית ללא שינוי, תקופה שנמשכה קרוב לשנתיים והוגדרה כשלב של בלימת ביקושים מתוך מטרה לייצב את האינפלציה. בחודשים האחרונים האינפלציה נעה סביב 2.5% ונשארת בתוך היעד, עם תחזית של כ-2.2% ל-12 החודשים הקרובים. במקביל, שער הדולר נחלש בכ-10% מתחילת השנה, מה שגם סייע לצמצום הלחצים על מחירי היבוא והתקררות האינפלציה.

נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון עמד מול ביקורת מאוד גדולה ולא הוריד את הריבית עד עכשיו - כשמסתכלים לאחור אפשר מצד אחד להבין את השמרנות שלו, אבל נראה שמדובר בשמרנות יתר. כשמסתכלים קדימה וקוראים את  הדוח מלווה את הפחתת הריבית שכולל את הסיכויים והסיכונים ומצב המשק, מבינים שיש סיכוי טוב שהריבית במפגש הבא - בתחילת ינואר - לא תרד.  


ההפחתה הנוכחית של הריבית לא תשפיע עלייכם באופן משמעותי. החזרי משכנתא ממוצעים ירדו ב-70 שקל בממוצע, תשלמו קצת פחות על הלווואת, תקבלו קצת פחות על פיקדונות ואפיקים סולידיים. הרחבה: הריבית תרד מחר ל-4.25% - איך זה ישפיע עליכם? 

וכדאי "לחזור על החומר" - מה זאת ריבית פריים, על ההבדל בין ריבית קבועה למשתנה - 10 סוגי ריביות שונות


האינפלציה ירדה ל-2.5% - בתוך תחום היעד

הסיבה המרכזית לכך  שהנגיד שמר על ריבית גבוהה היא האינפלציה. זו ורדת כבר חודשים ארוכים והיא מספר חודשים בגבול "המותר". זה לצד גורמים נוספים הביאו את בנק ישראל להוריד ריבית. מדד המחירים לצרכן עלה בחודש אוקטובר ב-0.5% לאחר ירידה של 0.6% בספטמבר. "האינפלציה השנתית עומדת בשני המדדים האחרונים על 2.5%", ציין הבנק. בניכוי אנרגיה ופירות וירקות, שיעור האינפלציה השנתי עומד על 2.7%. נתון מעניין במיוחד הוא ש"קצב אינפלציית הבלתי סחירים ירד ל-3.0%, ובמקביל, קצב אינפלציית הסחירים נותר יציב ועומד על 1.5% ב-12 החודשים האחרונים".

פרופ' אמיר ירון (רשתות)פרופ' אמיר ירון (רשתות)
דבר הנגיד

פרופ' אמיר ירון: "המצב הכלכלי הוא הישג ובצניעות - חלק גדול נובע מהמדיניות שלנו"

אולי היית שמרן מדי? "זאת מחמאה"; היה מרווח גדול. הריבית הריאלית היא 2%. למה היא לא ירדה בעבר? "המחיר על טעות הוא גדול מאוד. עכשיו הבשילו התנאים"; מה המסר של הנגיד קדימה ואיפה תהיה הריבית עוד שנה?

אבישי עובדיה |

בנק ישראל הפחית היום את הריבית ב-0.25% ל-4.25%. גם אנחנו אומרים "הגיע הזמן", גם אנחנו חושבים שזה היה צריך להיות לפני חודשים. אבל בנק ישראל הוא הקובע וכל החלטה שהוא מקבל עוברת דיונים רבים, ניתוחים רבים וסיעורי מוחות. אפשר שלא להסכים עם ההחלטות, אבל הן מקצועיות. בשיחה עם פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל "הטחנו" בו שאולי הוא "שמרן מדי ביחס להפחתת הריבית". 

"אני לוקח את זה כמחמאה", משיב, פרופ' ירון, "מדינות שעברו מלחמות מצאו את עצמן במצב כלכלי קשה. היו מצבים של היפר אינפלציה ופגיעה מהותית בכלכלה. אנחנו במצב יחסית טוב, עם אינפלציה מדודה לאורך התקופה שמתייצבת בתוך היעד. הכלכלה הישראלית עם פעילות ערה. זה הישג. זה הישג שאני בצניעות אגיד שחלק גדול ממנו הוא בזכות מדיניות שלא הייתי מכנה שמרנית, אלא  זהירה שקולה ופתוחה".

אנחנו בריבית ריאלית של 2%, הרבה מעבר למה שצריך. היה מרווח ביטחון גדול להוריד מעט את הריבית עוד קודם.

"המחיר על טעות גדול מאוד, רק שתנאי המשק הבשילו להפחתה של הריבית עשינו זאת ונמשיך לפעול בכפוף להתפתחויות. אנחנו רואים כעת את האינפלציה מתמתנת ועומדת ביעד, אננו רואים את הייסוף, ואת  ההתבססות של האינפלציה ביעד, וזה הוביל אותנו להחלטה".

בפעם הקודמת התנאים היו די קרובים.  

"היו תנאים שונים, דובר אז על כניסה בעצימות גדולה לעזה". 


הביקושים גבוהים 

פרופ' ירון מדבר עדיין על אי וודאות כלכלית, אבל נמוכה מבעבר. על פעילות ערה במשק, על שוק עבודה חזק וביקושים גדולים שמורגשים גם בכרטיסי האשראי. הביקושים האלו מצד אחד מרשימים, מצד שני הם "גול עצמי" לציבור הלווה (לרבות בעלי הדירות עם משכנתאות) כי הם מניעים את האינפלציה והדבר שהכי מפחיד את בנק ישראל בדומה לבנקים מרכזיים בעולם - הוא אינפלציה. אינפלציה שוחקת את הכסף, את ההון של הציבור. היא מס גדול בדלת האחורית והנשק הכי חזק נגדה הוא הריבית.    

לנגיד יש את כלי הריבית, לצד כלים נוספים (פעילות בשוק המט"ח, הדפסת כסף) כדי לאזן את הכלכלה. זה "משחק" עדין. הורדת את הריבית מוקדם מדי, האינפלציה יכולה לברוח למעלה, ואז המלחמה באינפלציה תהפוך לקשה יותר. בזבזת תחמושת ולא פגעת. הנגיד ירה רק כאשר ראה את המטרה בבירור. אין מקום לפספוסים, אבל כלכלה זה לא מדע מדויק. קחו שני כלכלנים מדופלמים וסיכוי טוב שהם יחשבו אחרת לגבי רוב הסוגיות הכלכליות. מעבר לכך, יש הרבה נעלמים ותלות בגורמים חיצוניים רבים ויש את הפסיכולוגיה. כלכלה, תרצו או לא היא חלק ממדעי ההתנהגות. אנשים קונים בגדים כי יש להם מצב רוח טוב, או כי הם רוצים ללכת לעבודה עם הבגד הזה. זה לא בהכרח קשור לשאלה אם יש להם כסף בחשבון או שזה משולם בתשלומים. אנשים בסיום מלחמה יגבירו ביקושים גם אם הם לא במצב מדהים, גם כי ההורים ירצו לפנק את הילדים על התקופה הקשה.