פישמן: דיווחים ראשונים על פדיונות בקרנות הגידור

אך לאחרונה החלו להגיע דיווחים על הפסדים שהן צוברות, מדווח מנהל קרנות הנאמנות בבנק ההשקעות Uבנק, אורי פישמן בסקירתו השבועית, מעריך דשדוש בשוקי ההון בשבוע הקרוב
אורי פישמן |

אכן כפי שצפינו בשבוע שעבר שווקי ההון הצליחו לבצע מהלך מרשים של עליות. העליות החדות שייכות לשווקים בארה"ב כאשר הנאסד"ק 100 מבצע את העלייה החדה ביותר מזה 14 חודשים ואילו ה-S&P500 מבצע את העלייה החדה ביותר מזה חצי שנה.

העליות של השבוע האחרון הנם בגדר של תיקון לירידות של החודשים האחרונים. מגמת המסחר הבינונית עדיין מוגדרת כמגמת דשדוש. על שווקי ההון לפרוץ את רמות השיא בהן שהוא מלפני כמה חודשים על מנת לשנות את מגמת המסחר הבינונית לחיובית. השבוע אנו צופים המשך דשדוש במסגרת הגבולות אותם ציינו.

שבוע המסחר האחרון שייך לתחום החם ביותר בשנתיים האחרונות, קרנות הגידור. תעשיית קרנות הגידור גייסה סכומי עתק בעקבות הריביות הנמוכות בעולם והחיפוש אחר אפיקי ההשקעה "המיוחדים". אולם, בזמן האחרון החלו להגיע דיווחים אודות הפסדים גדולים של קרנות הגידור והמשקיעים החלו למשוך את כספם מקרנות אלה.

עדיין מוקדם להשוות את הימים האחרונים לתקופת התמוטטות קרן הגידור LTCM בסוף שנות התשעים, אולם חלק ממנהלי ההשקעות בתחום קרנות הגידור החל להיזכר בתקופה זו. בריחת המשקיעים מקרנות הגידור גרם למנהלי ההשקעות שלהם לסגור פוזיציות. את תהליך סגירת הפוזיציות ראינו היטב במחירי הנכסים השונים.

האסטרטגיות הפופולריות של קרנות הגידור היו: שורט על נכסים בדולר (אג"ח ומניות), שורט דולר כנגד מטבעות המובילים בעולם (אירו ויין), לונג נפט וזהב, ולונג שווקים מתעוררים. בשבוע וחצי האחרונים היינו עדים לתופעה הפוכה. הדולר התחזק, הנכסים הדולרים עלו (אג"ח ארה"ב, ומניות בארה"ב), מחיר הנפט ירד חזק, הדולר התחזק מאד כנגד היורו והיין, ואילו השווקים המתעוררים ירדו. קשה להעריך האם זהו כדור שלג אות תופעה זמנית אולם יש לקחת בחשבון שהתופעה יכולה להימשך ואז הנכסים הדולרים הנם המפלט הבטוח.

יפן: מדד הניקיי רשם ירידה של 0.11% לרמה של 11,037.29 תוך מסחר תנודתי בעקבות נתוני התוצר לרבעון הראשון שהפתיעו לטובה. ברבעון הראשון נרשמה צמיחה של 5.3% בחישוב שנתי לעומת צפי לצמיחה של 2.4% ושל 1.3% בחישוב רבעוני לעומת צפי ל-0.6%. הצריכה הפרטית שרשמה עלייה של 1.2% לעומת רבעון קודם הייתה אחראית על יותר מחצי מהצמיחה כשעלייה במשכורות וירידה באבטלה תומכות בעלייה בצריכה. קמעונאיות כדוגמת Aeon מדווחת על עלייה במכירות.

עלייה בהשקעות ההון של חברות תרמה אף היא לצמיחה המפתיעה. קצב הצמיחה ביפן עבר את קצב הצמיחה בארה"ב ונראה כי כלכלת יפן בכיוון הנכון לאחר חצי שנה של האטה בצמיחה. אחת הבעיות של כלכלת יפן הנה דפלציה מתמשכת למרות הריבית האפסית במשק היפני. נתונים נוספים שדווח עליהם הנם ירידה של 0.2% בייצוא ועלייה של 0.5% ביבוא שהביאה לירידה בעודף המאזן המסחרי ועלייה במדד אמון הצרכנים לחודש אפריל לרמה של 47.4 נק' מרמה של 45.2 נק' בחודש מרס.

תשואות אג"ח ממשלת יפן ל-10 שנים ממשיכות לרדת בעקבות ירידת התשואות בארה"ב כשבתחילת השנה עמדו התשואות על רמה של 1.44% ואילו נכון להיום התשואות נמצאות ברמה של 1.27%. בעוד התשואות ממשיכות לרדת היין נחלש לרמה של 108.28 יין לדולר.

טויוטה, ניסן והונדה הודיעו כי הם מקימות מפעלים בארה"ב על מנת לצמצם את החשיפה המטבעית שלהם. טוקיו אלקטרון יצרנית ציוד לבדיקת שבבים דיווחה על תוצאות טובות אך הנמיכה תחזיות לעתיד בעקבות עצירה בהשקעות של חברות שבבים. יחס ההזמנות (Book-to-Bill)בתעשיית ציוד השבבים עלה בחודש אפריל לרמה של 0.84 מרמה של 0.81 אך הוא עדיין נמוך מרמה של 1.05 בחודש דצמבר 2004.

השבוע דווח כי תפוקת הפלדה רשמה עלייה של 3.3% בחודש אפריל לעומת שנה שעברה, יפן ממשיכה ליהנות מעלייה בביקוש למתכת בעיקר מכיוון סין. לאחרונה הודיעה חברת פלדה יפנית על הקמת מפעל פלדה בסין על מנת לצמצם בעלויות הייצור.

על מנת להקטין את התלות שלה ביבוא נפט מהמזרח התיכון מתכננת יפן להזרים 1.7 מיליארד דולר כהלוואה לפרויקט נפט בברזיל בשיתוף עם ממשלת ברזיל. יפן מייבא כמעט את כל תצרוכת הנפט שלה והיא סובלת מעליית מחירי האנרגיה.

אירופה: שבוע מסחר חיובי, שני ברציפות, עבר על שווקי המניות האירופאים המובילים בצרפת בריטניה וגרמניה. מדד הדאו ג'ונס סטוקס 600 עלה השבוע ב-1.4% כאשר כל 18 הענפים במדד רושמים עליות, מדד הדאו ג'ונס סטוקס 50 עלה בסיכום שבועי בכ-1.4%.

עליות השערים השבוע הגיעו בעקבות נתוני המאקרו מארה"ב, בעיקר לאחר התפוגגות החששות מהאצה בקצב האינפלציה בכלכלה הגדולה בעולם ומציפיות חיוביות מהכלכלה הסינית. את עליות השערים השבוע הובילו יצרני המתכות האירופים (Angelo Plc, Xstrata Plc, BHP Billton) אשר צופים המשך של צמיחה כלכלית בסין וגאות בביקושים למתכות השונות.

חברות הטלפוניה רשמו עליות בעקבות בריטיש טלקום אשר הציגה דוחות כספיים טובים לרבעון הראשון של 2005 ועלתה ב-8.1% בסיכום שבועי. מנכ"ל פולגסוואגן יצרנית הרכב הגדולה באירופה הביע שביעות רצון ממכירות החברה ברבעון הראשון של השנה למרות קיטון של כ-8.4% בהיקף המכירות. החברה הציגה את הדגם החדש הקטן, של החברה Fox המעורר תגובות חיוביות בשווקים אך עדיין מוקדם לקבוע מה תהיה תרומתו למכירות.

מריל לינץ הוריד את המלצתו לדויטשה בנק בעקבות ציפייה לקיטון בהכנסות בשנת 2005. הבנק הגדול בגרמניה צפוי להקטין בכ-45% מכירת אשראי חדש ברבעון השני של 2005 לעומת הרבעון הראשון. בנוסף, הבנק צפוי להיפגע מתחרות מצד קרנות גידור ומקיטון בפעילויות בנגזרות ובמסחר בניירות ערך. בגזרת המאקרו דווח השבוע על האטה גדולה מהצפוי ברבעון הראשון בכלכלת צרפת, השניה בגודלה באירופה.

הנתונים שהתפרסמו השבוע כללו קיטון ביצוא, האטה בהוצאות הצרכנים וגידול של 0.2% בתוצר המקומי הגולמי ברבעון הראשון של 2005 לעומת ציפיות כלכלנים לגידול של 0.7%. ההאטה בכלכלה הצרפתית ואבטלה בשיעור של 10.2% מעוררים דאגה בקרב הבנק המרכזי האירופי להאטה במדינות נוספות בגוש האירו.

בבריטניה דווח על קיטון באפריל בהלוואות מכרטיסי אשראי בפעם הראשונה משנת 1994. תביעות לדמי אבטלה עלו באפריל זה החודש השלישי ברציפות ב-8,100 ל-839,400 תביעות. השכר עלה ב-4.1% ברבעון הראשון לעומת 4.3% בחודשים דצמבר עד פברואר. מדד המחירים לצרכן עלה לרמת של 1.9% קרוב ליעד האינפלציה השנתי של הבנק המרכזי אך עם זאת ההאטה בהוצאות הצרכנים אינה מעודדת את הבנק המרכזי למהר ולהעלות ריבית.

בסיכום שבועי התחזק הדולר מול האירו 0.61%, מדד הפוטסי הבריטי עלה ב-1.74%, הקאק הצרפתי עלה ב-1.94% הדקס הגרמני התחזק ב-1.9% ומדד ג'ונס סטוקס 50 התחזק בכ-2%.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
מדד המחירים לצרכן CPIמדד המחירים לצרכן CPI

מדד המחירים באוקטובר עלה ב-0.5%; מחירי הדירות ממשיכים לרדת

מדד המחירים לצרכן היה בהתאם לתחזיות. בכמה עלה שכר הדירה, כמה עולה דירה ממוצעת, מה קרה במדד תשומות הבנייה והאם הריבית תרד? ביזפורטל עושה לכם סדר

תמיר חכמוף |

מדד המחירים לצרכן בחודש אוקטובר עלה ב-0.5% - בהתאם להערכות הכלכלנים. בשנים עשר החודשים האחרונים (ספטמבר 2025 לעומת ספטמבר 2024) עלה מדד המחירים לצרכן  ב-2.5%.  עליות מחירים בולטות נרשמו בסעיפי: ירקות ופירות שעלו ב-3.9%, הלבשה והנעלה שעלה ב-3.0%, מזון שעלה ב-1.4%, תחבורה ותקשורת שעלה ב-0.9%, בריאות שעלה ב-0.5%, תחזוקת הדירה שעלה ב-0.4% ושכר דירה שעלה ב-0.3%. ירידות מחירים בולטות נרשמו בסעיפי: תרבות ובידור שירד ב-1.7% ושירותי דיור בבעלות הדיירים שירד ב-0.9%.

בשכר הדירה עבור השוכרים אשר חידשו חוזה, נרשמה עלייה של 2.5% ועבור השוכרים החדשים נרשמה עלייה של 5.5%. 

מדד מחירי תשומה בבנייה למגורים, שחשוב לרוכשי הדירות שההתחייבות שלהם לקבלנים צמודה למדד זה, עלה ב-0.1%. בשנים עשר החודשים האחרונים (אוקטובר 2025 לעומת אוקטובר 2024) עלה מדד מחירי תשומה בבנייה למגורים ב-5% בשל העלייה במחירי שכר העבודה ב-9.2%.




מה קרה למחירי הדירות?

מחירי הדירות על פי הלמ"ס ירדו ב-0.3%. הלמ"ס נזכיר בודקת את המחירים בעיכוב של חודשיים וחצי. מדובר על ירידת המחירים בחודשים אוגוסט-ספטמבר (אמצע הטווח - 1 בספטמבר). בדיווח הקודם מחירי הדירות ירדו ב-0.6%, וכשבוחנים את כל ששת החודשים אחרונה למדים שעל פי הלמ"ס המחיירם ירדו בממוצע של 0.4% בחודש, כלומר סדר גודל של 5% בשנה. אלא שבפועל, הלמ"ס לא מודדת את ההנחות והמבצעים. רק לצורך הדוגמה - יש עכשיו עסקאות של מכירת דירות ללא תשלום של 1 מיליון שקל שניתן בפועל כהלוואה לרוכשים ללא הצמדה וריבית. חישבנו מה העלות של המבצע הזה והיא סדר גודל של 500 אלף שקל, זה יכול להגיע לכ-105 ממחיר הדירה, אבל הלמ"ס לא סופרת את ההנחה הזו.

דולר יורד
צילום: Photo by Ryan Quintal on Unsplash

״הדולר היה צריך להיות ב-3 שקלים אלמלא הרפורמה המשפטית והמלחמה״

מניתוח של בנק ישראל: הדולר ממשיך לרדת - מי נפגע ומי מרוויח?

מנדי הניג |
נושאים בכתבה שער הדולר

השקל ממשיך לטפס ושער הדולר נע הבוקר סביב 3.22 שקל דולר שקל רציף -0.25%   אלו הרמות הנמוכות ביותר מאז אפריל 2022. המטבע המקומי בראלי שלא ראינו מזה שנים, בתחילת המלחמה הוא עוד נסחר סביב 4 שקלים לדולר וכיום כשהמצב הביטוחני נרגע יש הזרמה של הון הזר התחזיות הכלכליות משתפרות וגם סוכנויות הדירוג מעדכנות לחיוב את האופק, השקל מתחזק אולי אפילו מדי. נתוני המאקרו גם עוזרים למטבע, שוק העבודה חזק, האינפלציה מתכנסת לכיוון היעד וגביית המסים צפויה לשבור שיא של 520 מיליארד שקל השנה. גם הגירעון צפוי לעמוד סביב 5% מהתוצר שזה נמוך מהציפיות כשהתחזיות של בנק ישראל ל-2026-2028 מדברות על גירעון סביב כ-2.8%-2.9% בממוצע, שזה "גירעון בר קיימא" כל אלה ביחד ולחוד מחזקים את האמון של המשקיעים ומזרימים הון לשוק המקומי, מה שדוחף את השקל למעלה.

אבל מסתבר שהדולר היה יכול לפגוש את רמת ה-3 שקלים כבר ממזמן. ניתוח של בנק ישראל שבחן את ההשפעות השונות על שער החליפין מצא שאם מנקים מהמשוואה את שני הגורמים החריגים של השנתיים האחרונות, שהן הרפורמה המשפטית והמלחמה, הדולר היה כבר כנראה סביב 3 שקלים, ואולי אפילו נמוך מזה. 

לפי המודל שמבוסס על הקשר בין שער הדולר-שקל לבין ביצועי הנאסד"ק, השקל היה אמור להתחזק הרבה קודם. בגרף שמצורף אפשר לראות את הפער שנוצר בין המציאות לבין מה שהמודל מנבא שזה הקו הכחול, שמייצג את שער הדולר בפועל, שהוא נסק הרבה מעל הקו הכתום, שמייצג את השער הצפוי בתנאים רגילים. 

הרפורמה המשפטית והמלחמה גרמו לסטייה הזאת, בעיקר בגלל שהם הגבירו את חוסר הוודאות ופגעו באמון של המשקיעים הזרים בכלכלה המקומית. אבל עכשיו כשהמתיחות הפוליטית והביטחונית נרגעה ברמה מסוימת, נראה שהשקל סוגר את הפער ומתחזק חזרה לרמות שהוא היה צריך לפגוש גם בלי ההתערבות של אותם גורמים.


הנפגעים

מאחורי הנתונים המעודדים האלה יש סביבה שנהיית פחות ופחות נוחה לצד אחד של המשק. השקל החזק מכביד מאוד על יצואנים כמו חברות הייטק וסטארטאפים שפועלים בישראל ומוכרים את מוצריהם בחו"ל. כשההכנסות נקובות בדולרים אבל חלק גדול מההוצאות (כמו שכר, הוצאות מנהלה וכד׳) מתבצעות בשקלים, כל ירידה בשער הדולר שוחקת את השורה התחתונה. ראינו לאורך עונת הדוחות הקודמת וגם זו הנוכחית שאנחנו בעיצומה חברות כמו צ’ק פוינט, ש״האשימו״ את הדולר בכ-2% מהרווחיות הגולמית אצל חלק זה נסבל, אצל אחרות כמו אייקון גרופ, האמא של איידיגטל בישראל שפועלת ברווחיות גולמית צרה מאוד (2% מגזר ההפצה, 4% מגזר קמעונאות) זה משמעותי מאוד - אייקון: שער הדולר שחק את הרווח, המלחמה את ההכנסות