פישמן: דיווחים ראשונים על פדיונות בקרנות הגידור

אך לאחרונה החלו להגיע דיווחים על הפסדים שהן צוברות, מדווח מנהל קרנות הנאמנות בבנק ההשקעות Uבנק, אורי פישמן בסקירתו השבועית, מעריך דשדוש בשוקי ההון בשבוע הקרוב
אורי פישמן |

אכן כפי שצפינו בשבוע שעבר שווקי ההון הצליחו לבצע מהלך מרשים של עליות. העליות החדות שייכות לשווקים בארה"ב כאשר הנאסד"ק 100 מבצע את העלייה החדה ביותר מזה 14 חודשים ואילו ה-S&P500 מבצע את העלייה החדה ביותר מזה חצי שנה.

העליות של השבוע האחרון הנם בגדר של תיקון לירידות של החודשים האחרונים. מגמת המסחר הבינונית עדיין מוגדרת כמגמת דשדוש. על שווקי ההון לפרוץ את רמות השיא בהן שהוא מלפני כמה חודשים על מנת לשנות את מגמת המסחר הבינונית לחיובית. השבוע אנו צופים המשך דשדוש במסגרת הגבולות אותם ציינו.

שבוע המסחר האחרון שייך לתחום החם ביותר בשנתיים האחרונות, קרנות הגידור. תעשיית קרנות הגידור גייסה סכומי עתק בעקבות הריביות הנמוכות בעולם והחיפוש אחר אפיקי ההשקעה "המיוחדים". אולם, בזמן האחרון החלו להגיע דיווחים אודות הפסדים גדולים של קרנות הגידור והמשקיעים החלו למשוך את כספם מקרנות אלה.

עדיין מוקדם להשוות את הימים האחרונים לתקופת התמוטטות קרן הגידור LTCM בסוף שנות התשעים, אולם חלק ממנהלי ההשקעות בתחום קרנות הגידור החל להיזכר בתקופה זו. בריחת המשקיעים מקרנות הגידור גרם למנהלי ההשקעות שלהם לסגור פוזיציות. את תהליך סגירת הפוזיציות ראינו היטב במחירי הנכסים השונים.

האסטרטגיות הפופולריות של קרנות הגידור היו: שורט על נכסים בדולר (אג"ח ומניות), שורט דולר כנגד מטבעות המובילים בעולם (אירו ויין), לונג נפט וזהב, ולונג שווקים מתעוררים. בשבוע וחצי האחרונים היינו עדים לתופעה הפוכה. הדולר התחזק, הנכסים הדולרים עלו (אג"ח ארה"ב, ומניות בארה"ב), מחיר הנפט ירד חזק, הדולר התחזק מאד כנגד היורו והיין, ואילו השווקים המתעוררים ירדו. קשה להעריך האם זהו כדור שלג אות תופעה זמנית אולם יש לקחת בחשבון שהתופעה יכולה להימשך ואז הנכסים הדולרים הנם המפלט הבטוח.

יפן: מדד הניקיי רשם ירידה של 0.11% לרמה של 11,037.29 תוך מסחר תנודתי בעקבות נתוני התוצר לרבעון הראשון שהפתיעו לטובה. ברבעון הראשון נרשמה צמיחה של 5.3% בחישוב שנתי לעומת צפי לצמיחה של 2.4% ושל 1.3% בחישוב רבעוני לעומת צפי ל-0.6%. הצריכה הפרטית שרשמה עלייה של 1.2% לעומת רבעון קודם הייתה אחראית על יותר מחצי מהצמיחה כשעלייה במשכורות וירידה באבטלה תומכות בעלייה בצריכה. קמעונאיות כדוגמת Aeon מדווחת על עלייה במכירות.

עלייה בהשקעות ההון של חברות תרמה אף היא לצמיחה המפתיעה. קצב הצמיחה ביפן עבר את קצב הצמיחה בארה"ב ונראה כי כלכלת יפן בכיוון הנכון לאחר חצי שנה של האטה בצמיחה. אחת הבעיות של כלכלת יפן הנה דפלציה מתמשכת למרות הריבית האפסית במשק היפני. נתונים נוספים שדווח עליהם הנם ירידה של 0.2% בייצוא ועלייה של 0.5% ביבוא שהביאה לירידה בעודף המאזן המסחרי ועלייה במדד אמון הצרכנים לחודש אפריל לרמה של 47.4 נק' מרמה של 45.2 נק' בחודש מרס.

תשואות אג"ח ממשלת יפן ל-10 שנים ממשיכות לרדת בעקבות ירידת התשואות בארה"ב כשבתחילת השנה עמדו התשואות על רמה של 1.44% ואילו נכון להיום התשואות נמצאות ברמה של 1.27%. בעוד התשואות ממשיכות לרדת היין נחלש לרמה של 108.28 יין לדולר.

טויוטה, ניסן והונדה הודיעו כי הם מקימות מפעלים בארה"ב על מנת לצמצם את החשיפה המטבעית שלהם. טוקיו אלקטרון יצרנית ציוד לבדיקת שבבים דיווחה על תוצאות טובות אך הנמיכה תחזיות לעתיד בעקבות עצירה בהשקעות של חברות שבבים. יחס ההזמנות (Book-to-Bill)בתעשיית ציוד השבבים עלה בחודש אפריל לרמה של 0.84 מרמה של 0.81 אך הוא עדיין נמוך מרמה של 1.05 בחודש דצמבר 2004.

השבוע דווח כי תפוקת הפלדה רשמה עלייה של 3.3% בחודש אפריל לעומת שנה שעברה, יפן ממשיכה ליהנות מעלייה בביקוש למתכת בעיקר מכיוון סין. לאחרונה הודיעה חברת פלדה יפנית על הקמת מפעל פלדה בסין על מנת לצמצם בעלויות הייצור.

על מנת להקטין את התלות שלה ביבוא נפט מהמזרח התיכון מתכננת יפן להזרים 1.7 מיליארד דולר כהלוואה לפרויקט נפט בברזיל בשיתוף עם ממשלת ברזיל. יפן מייבא כמעט את כל תצרוכת הנפט שלה והיא סובלת מעליית מחירי האנרגיה.

אירופה: שבוע מסחר חיובי, שני ברציפות, עבר על שווקי המניות האירופאים המובילים בצרפת בריטניה וגרמניה. מדד הדאו ג'ונס סטוקס 600 עלה השבוע ב-1.4% כאשר כל 18 הענפים במדד רושמים עליות, מדד הדאו ג'ונס סטוקס 50 עלה בסיכום שבועי בכ-1.4%.

עליות השערים השבוע הגיעו בעקבות נתוני המאקרו מארה"ב, בעיקר לאחר התפוגגות החששות מהאצה בקצב האינפלציה בכלכלה הגדולה בעולם ומציפיות חיוביות מהכלכלה הסינית. את עליות השערים השבוע הובילו יצרני המתכות האירופים (Angelo Plc, Xstrata Plc, BHP Billton) אשר צופים המשך של צמיחה כלכלית בסין וגאות בביקושים למתכות השונות.

חברות הטלפוניה רשמו עליות בעקבות בריטיש טלקום אשר הציגה דוחות כספיים טובים לרבעון הראשון של 2005 ועלתה ב-8.1% בסיכום שבועי. מנכ"ל פולגסוואגן יצרנית הרכב הגדולה באירופה הביע שביעות רצון ממכירות החברה ברבעון הראשון של השנה למרות קיטון של כ-8.4% בהיקף המכירות. החברה הציגה את הדגם החדש הקטן, של החברה Fox המעורר תגובות חיוביות בשווקים אך עדיין מוקדם לקבוע מה תהיה תרומתו למכירות.

מריל לינץ הוריד את המלצתו לדויטשה בנק בעקבות ציפייה לקיטון בהכנסות בשנת 2005. הבנק הגדול בגרמניה צפוי להקטין בכ-45% מכירת אשראי חדש ברבעון השני של 2005 לעומת הרבעון הראשון. בנוסף, הבנק צפוי להיפגע מתחרות מצד קרנות גידור ומקיטון בפעילויות בנגזרות ובמסחר בניירות ערך. בגזרת המאקרו דווח השבוע על האטה גדולה מהצפוי ברבעון הראשון בכלכלת צרפת, השניה בגודלה באירופה.

הנתונים שהתפרסמו השבוע כללו קיטון ביצוא, האטה בהוצאות הצרכנים וגידול של 0.2% בתוצר המקומי הגולמי ברבעון הראשון של 2005 לעומת ציפיות כלכלנים לגידול של 0.7%. ההאטה בכלכלה הצרפתית ואבטלה בשיעור של 10.2% מעוררים דאגה בקרב הבנק המרכזי האירופי להאטה במדינות נוספות בגוש האירו.

בבריטניה דווח על קיטון באפריל בהלוואות מכרטיסי אשראי בפעם הראשונה משנת 1994. תביעות לדמי אבטלה עלו באפריל זה החודש השלישי ברציפות ב-8,100 ל-839,400 תביעות. השכר עלה ב-4.1% ברבעון הראשון לעומת 4.3% בחודשים דצמבר עד פברואר. מדד המחירים לצרכן עלה לרמת של 1.9% קרוב ליעד האינפלציה השנתי של הבנק המרכזי אך עם זאת ההאטה בהוצאות הצרכנים אינה מעודדת את הבנק המרכזי למהר ולהעלות ריבית.

בסיכום שבועי התחזק הדולר מול האירו 0.61%, מדד הפוטסי הבריטי עלה ב-1.74%, הקאק הצרפתי עלה ב-1.94% הדקס הגרמני התחזק ב-1.9% ומדד ג'ונס סטוקס 50 התחזק בכ-2%.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
אמיר ירון נגיד בנק ישראל
צילום: ליאת מנדל

ניהול סיכונים כושל של בנק ישראל

בנק ישראל מחזיק ברזרבות מט"ח של 235 מיליארד דולר - מה התשואה שהוא משיג על הסכום הזה ולמה הפיזור מסוכן?

ד"ר אדם רויטר |

קרוב ל-80% מרזרבות המט"ח של ישראל חשופות לנעשה בבורסות זרות. כלומר, במקרה של קריסת הבורסות הללו וזה יכול להיות מסיבות שונות ומגוונות כמו פלישת סין לטאיוואן או רוסיה למזרח אירופה, רזרבות המט"ח של ישראל תפגענה באופן חמור ביותר שעלול לייצר למדינת ישראל הפסד של עשרות של מיליארדי דולרים, שווה ערך למחיר של מלחמה.

ניתן לגדר את הסיכון הזה ע"י העברת השקעות מהבורסות לפקדונות בבנקים מרכזיים וע"י רכישת זהב ומתכות אחרות, אך עד כה דבר לא נעשה.

צריך לזכור שזה הכסף של כולנו וזה מעורר חשש לניהול סיכונים כושל של בנק ישראל. עוד לא הזכרנו את התשואה הנמוכה אותה השיג הבנק על רזרבות המט"ח האלו ב-5 השנים האחרונות.

לבנק ישראל שלושה תפקידים מרכזיים: שמירה על אינפלציה נמוכה, פיקוח על מערכת הבנקאות וניהול רזרבות המט"ח של המדינה. את החלק הראשון הוא עושה ע"י החזקת הריבית גבוהה מדי לזמן ארוך מדי, זאת לפחות ע"פ רוב הכלכלנים ואנשי שוק ההון - ואת החשבון משלמים לוקחי האשראי במשק. את החלק השני הוא עושה היטב ע"י הבטחה שמערכת הבנקאות הישראלית היא אמנם אולי הכי יציבה פיננסית בעולם, אך זאת במחיר של רווחיות גבוהה מאד על חשבון הציבור. בכל הנוגע לחלק השלישי הבנק המרכזי מחזיק ומנהל יתרות מט"ח אדירות בהיקף 230 מיליארדי דולרים, שהם 735 מיליארדי ש"ח. יתרות אלו הן השלישיות בגובהן בעולם ביחס לתוצר והן אחד מהפקטורים המרכזיים שמשקיעים זרים בוחנים בהחלטות ההשקעה שלהם. היקפי מט"ח אלו מבטיחים שישראל היא מדינה מאד יציבה פיננסית. אלו הן היתרות הכספיות במט"ח של מדינת ישראל ולכן למעשה של כולנו.

תשואה נמוכה על תיק רזרבות המט"ח

בנק ישראל כשלוח שלנו לא עשה בשנים האחרונות עבודה מדהימה בכל הקשור לתשואה על הכסף הזה. ביצועי העבר של התיק המנוהל הזה שמושקע בעיקר באג"ח ובמניות היו נמוכים - תשואה שנתית ממוצעת של 3.1% ב-5 השנים שבין 2020 ל-2024 (התשואה היא במונחי סל מטבעות). גם במונחים שקליים המצב רחוק מלהיות מזהיר: 3.3% בלבד, בממוצע שנתי, בחמש השנים הללו.

שמואל קצביאן
צילום: עזרא לוי

"השוק המקומי כבר מתומחר גבוה; השקל יגיע ל-3-3.12 בסוף 2026"

דיסקונט ברוקראז' עם סקירה סלקטיבית ל-2026: רוב הסקטורים מקבלים "תשואת שוק" - אפסייד של 26% בנייס, אלביט עם מחיר יעד של 1850 שקל 

מנדי הניג |
נושאים בכתבה דיסקונט

אחרי שנת 2025 חריגה בכל קנה מידה, עם זינוק של כ-50% בת"א 125 וזרימה של כספי משקיעים זרים לבורסה המקומית, דיסקונט ברוקראז' מנסים לשרטט את השוק של 2026. מצד אחד, הכלכלה הריאלית בישראל הולכת להנות משנה של התאוששות משמעותית, אבל מצד שני, שוק המניות כבר לא זול, וקשה יהיה לשחזר (ועל זה יסכימו רבים) את מה שראינו בשנה האחרונה.

נקודת המוצא זה שלא נכנס להחמרה ביטחונית משמעותית. אם נניח ככה, בדיסקונט מעריכים ש-2026 תהיה שנה שבה הכלכלה הישראלית תצמח בקצב גבוה מהעולם ואפילו מרוב מדינות המערב. תחזית הצמיחה של הכלכלה המקומית עומדת על 4.5% עד 5.5%, לעומת כ-3% בלבד בעולם (לפי קונצנזוס בלומברג). המנועים המרכזיים יהיו השקעות, בעיקר למגורים, חזרה של הצריכה הפרטית, וחלק מענפי היצוא.

במקביל, בדיסקונט מצביעים על המשך התמתנות באינפלציה. אחרי שהאינפלציה השנתית כבר ירדה לתוך היעד, הצפי של מחלקת המחקר הוא לירידה נוספת עד כ-1.6% בסוף 2026. לכך תורמים, בין היתר, חוזק השקל, התמתנות באינפלציה הגלובלית, שחרור מגבלות היצע, והעובדה שבשונה מ-2025, לא צפויה העלאת מע"מ.

הסביבה הזאת תאפשר לבנק ישראל להמשיך ולהפחית ריבית. בדיסקונט מעריכים לפחות שלוש הפחתות ריבית במהלך 2026, לרמה של 3% עד 3.5% בסוף השנה. הריבית הריאלית בישראל עדיין גבוהה יחסית, גם היסטורית וגם בהשוואה לעולם, והפער הזה, יחד עם האטה באינפלציה ורגיעה בפרמיית הסיכון, יתמוך בהמשך מהלך ההפחתות שכבר התחיל.


אג"ח ומט"ח: השקל ימשיך להתחזק, ירידת תשואות בטווח הקצר


בשוק האג"ח, בדיסקונט ברוקראז' מעריכים כי התנאים המאקרו-כלכליים תומכים בירידת תשואות, בעיקר בחלק הקצר של עקום התשואות, לפחות בחודשים הראשונים של 2026. המשך התמתנות האינפלציה, לצד צפי להפחתות ריבית והנחה ליציבות יחסית בפרמיית הסיכון, יוצרים סביבה נוחה יותר לאג"ח הממשלתי. עם זאת, הם מדגישים כי במבט של שנה קדימה חוסר הוודאות גובר, בעיקר בשל השאלה כיצד יתפתחו התשואות בארה"ב, ובתרחיש הבסיס הם מצפים לתשואת החזקה חיובית באג"ח הממשלתי בישראל לאורך העקום, אך ללא אחידות בין הטווחים.