סקר המאני טרי: ירידה בהשקעות בהון סיכון בארה"ב
סקר ה-MoneyTree הנערך בארה"ב על ידי פירמת רואי החשבון פרייס-וואטרהאוס-קופרס (PwC), מפורסם היום (ג') ומצביע על כך כי 674 חברות גייסו הון בסך 4.6 מיליארד דולר ברבעון הראשון של שנת 2005, מדובר בירידה ביחס לרבעון הרביעי של 2004 (5.4 מיליארד דולר), אך מדובר גם ברמה זהה לרמה ברבעון השלישי של 2004. בשנתיים האחרונות נעו השקעות ההון סיכון הרבעוניות בטווח של 4.4 מיליארד דולר עד 5.9 מיליארד דולר.
ההשקעות הראשוניות טיפסו לרמת ההשקעות הגבוהה מזה שנתיים, עם 1.2 מיליארד דולר שהושקעו ב-197 חברות. הסיבה לרמה הגבוהה של השקעות ראשוניות נעוצה בגידול שחל בהשקעות הראשוניות בחברות בשלות יותר באופן יחסי. מניתוח ההשקעות על פי מגזרים עולה כי רמת ההשקעות במגזר מדעי החיים נחלשה לראשונה מזה שנתיים.
נשיא ה-National Venture Capital Association, מארק היסן, אומר כי "אכן חלה ירידה בהשקעות ההון סיכון ברבעון הנוכחי, אולם הן עדיין עומדות על רמה של 4-6 מיליארד דולר, המהווה מבחינתנו שמירה על שיווי משקל הגיוני, בר-השקעה ותלוי ביצועים. אנו שואפים להמשיך ולראות את התעשייה בתחום פורה זה לאורך כל השנה, כאשר רמת השקעות שנתית של 20-23 מיליארד דולר היא תחזית הגיונית לאור מצב השוק.
"בנוסף, אנו מצפים לסימני עלייה משמעותיים בשיעור ההשקעות בשלבים מוקדמים יותר שעדיין אינם גלויים, אך צפויים לעלות על פני השטח עם מימוש כספי הקרנות החדשות שגייסו קרנות ההון סיכון לאחרונה".
השותף המוביל את תחום ההון סיכון ב-PwC, טרייסי לפטרוף, הוסיף כי "אנו חווים גאות ושפל טבעיים ברמת ההשקעות. ברבעון הנוכחי, הפיזור הרוחבי של ההשקעות במגזרים שונים ובחברות בשלבי בשלות שונים, מצביע על איזון בריא בין הזדמנויות קצרות וארוכות טווח. ההאטה במגזר מדעי החיים משקפת גם היא את אותו איזון, ומצביעה על כך שמשקיעי הון סיכון מקפידים באופן מודע להימנע מהשקעות יתר במגזר מסוים".
גידול מסוים נצפה בהשקעות הראשוניות בשנתיים האחרונות. הגידול לסך של 1.2 מיליארד דולר ברבעון הראשון של 2005, לעומת 1.1 מיליארד דולר בממוצע לרבעון בשנה שחלפה הינו משמעותי, לאור חלקן בסך השקעות ההון סיכון (26%) בהשוואה לשנה הקודמת (21%) - השיעור הגבוה ביותר מאז שנת 2000.
ההתחזקות ברבעון הראשון של שנת 2005 מיוחסת למגוון חברות שגייסו הון סיכון לראשונה. חברות בשלבי התפתחות מוקדמים (Early Stage) הן בדרך כלל הגרעין הקשה של ההשקעות הראשוניות. קביעה זו נכונה גם לגבי הרבעון הראשון של שנת 2005, ועם זאת, מספר חברות בשלבי ההתרחבות (Expansion Stage) הצליחו גם הן למשוך השקעות ראשוניות בסכומים מהותיים.
חברות מסוג זה דורשות לרוב השקעות בהיקפים גדולים יותר. ברבעון הראשון של 2005, 123 חברות בשלבים מוקדמים גייסו סכום ממוצע של 4.5 מיליון דולר לחברה בסבב הגיוס הראשון שלהן. 36 חברות בשלבי התרחבות גייסו בממוצע 11.4 מיליון דולר ו-9 חברות בשלבים מאוחרים גייסו 20.1 מיליון דולר בממוצע לחברה.
בנוסף, ראוי לציין כי ההשקעות הראשוניות הקיפו קשת רחבה של מגזרים, לרבות שירותים פיננסיים, שירותי תעשייה ובריאות, לצד המגזרים הצפויים כגון טכנולוגיה ומדעי החיים.
לאחר שנתיים של שליטה, ההשקעות במגזר מדעי החיים (ביוטכנולוגיה ומכשור רפואי, יחדיו) צנחו משמעותית ברבעון הראשון של 2005. 129 חברות גייסו 1.08 מיליארד דולר בהשוואה ל-162 חברות שגייסו 1.6 מיליארד דולר ברבעון הקודם, וההשקעות במגזר הגיעו לרמתן הנמוכה ביותר מאז הרבעון הראשון של שנת 2003. למרות זאת, המגזר ריכז 19% ממספר העסקאות ו-23% מסך ההשקעות במונחים כספיים ברבעון הראשון של 2005 - רמה יציבה, המשקפת את תנאי השוק העדכניים.
מגזר התוכנה שמר על מקומו כקטגוריית התעשייה הטכנולוגית המובילה ברבעון הראשון של 2005, עם 1.1 מיליארד דולר (24% מסך ההשקעות) שהושקעו ב-198 חברות תוכנה, המהווים 29% ממספר העסקאות.
ההשקעות במגזר הטלקומוניקציה הוסיפו לצנוח, עם 58 חברות שמשכו 371 מיליון דולר, ירידה חדה מתחת לממוצע שרשם מגזר זה בשנתיים האחרונות. גידול מסוים נצפה במגזר הרשתות, עם 348 מיליון דולר שהושקעו ב-40 חברות, אם כי עדיין מתחת לממוצע הדו-שנתי של מגזר זה.
מגזר שירותי טכנולוגיית המידע זינק לשיא של השנתיים האחרונות, כשגייס 302 מיליון דולר בזכות עסקה גדולה אחת. מאותה סיבה נצפה גם גידול במגזרי תעשייה/אנרגיה במהלך הרבעון. שני המגזרים צפויים לשקוע בחזרה אל רמותיהם ההיסטוריות בשנה הקרובה. מגזרים מהותיים אחרים שמרו בדרך כלל על רמת השקעות דומה לזו שנצפתה בשנה הקודמת.

לאור "ליקויים מקצועיים" אלביט ותע"א הוצאו מהתערוכה האווירית בדובאי
במכתב שנשלח שעות אחרי התקיפה בדוחא, תוארו הסיבות הרשמיות, אך הטענה היא השהחלטה התקבלה כבר קודם לכן באופן בלתי רשמי, כחלק ממהלך מתואם להרחיק את ישראל מהאירועים הביטחוניים המרכזיים באזור
מארגני תערוכת התעופה של דובאי הודיעו למספר חברות ביטחוניות ישראליות כי הן אינן מוזמנות להשתתף באירוע הבינלאומי שייערך בנובמבר הקרוב. וכך, היחסים בין ישראל לאיחוד האמירויות, שנבנו בקפידה מאז הסכמי אברהם ב-2020, ממשיכים להיסדק תחת כובד ההשלכות של העימות
הממושך בעזה.
מארגני התערוכה שלחו מכתבים למספר חברות ביטחוניות מישראל, ביניהן התעשייה האווירית ואלביט מערכות אלביט מערכות 0.94% , ובהם נכתב כי השתתפותן לא תאושר. על הנייר, הסיבה היא "ליקויים מקצועיים", אך זוהי כנראה תגובה להתקפה של ישראל על אדמת קטאר לפני יומיים. מעבר לתוצאות המיידיות של התקיפה, הגלים שעוררה, כללו הסתייגות של טראמפ (אמנם קלה, אבל בכל זאת), נאום תוקפני של נשיאת האיחוד האירופי ועכשיו, התגובה הלא רשמית של איחוד האמירויות. כזכור, בריטניה מנעה לאחרונה מנציגים ישראלים להשתתף בתערוכת הביטחון הגדולה שלה, וצרפת חסמה גישה של חברות ישראליות לתערוכת הנשק בפאריז ביוני האחרון.
זו אינה הפעם הראשונה שהתערוכה בדובאי מסתבכת בהקשר הישראלי, היות ובנובמבר 2023, שבועות לאחר פרוץ המלחמה בעזה, הדוכנים של התעשייה האווירית ורפאל נותרו ריקים מבלי שניתן לכך הסבר רשמי.
אלביט מערכות, שהקימה יחידה ייעודית באמירויות, והתעשייה האווירית, שהובילה פרויקטים משותפים עם התאגיד הביטחוני המקומי EDGE, היו חלק בלתי נפרד מהתממשקות ההסכמים בין המדינות מאז 2020. הן לקחו חלק גם בתערוכה האחרונה באבו דאבי בפברואר האחרון. משרד הביטחון הישראלי אישר שקיבל את ההודעה מהמארגנים אך לא מסר פרטים.
- אלביט מערכות חושפת את Frontier: מערכת AI חדשה להגנת גבולות
- דירוג 100 הביטחוניות 2025: אלביט ורפאל עלו, תע״א באותו המקום
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
למרות הכל, התעשייה הביטחונית הולכת ומתחזקת
עם זאת, למרות הצהרות על חרמות ועל שקילה מחודשת של רכישות, לאחרונה דווח כי גרמניה, למשל, מתכננת מישראל (באמצעות התעשייה האווירית) שלושה כטב"מים מסוג "איתן" (Heron) תמורת 1.2 מיליארד דולר, וזאת למרות קולות הולכים וגוברים ממדינות רבות באיחוד האירופי להגביר את הלחץ על ישראל כדי לעצור את המלחמה בעזה.

מנכ"ל ראיינאייר שוקל הפסקת פעילות כוללת בישראל
מייקל אולירי, מנכ"ל החברה אמר כי נגמרה לו הסבלנות להנחיות הבטחון המשתנות בישראל וטוען שהחברה לא תחדש את טיסותיה לפני סוף אוקטובר, וספק אם גם אחריו
למרות שלאחרונה נראה היה כי פעילות הטיסות חוזרת לשיגרה כלשהי, מנכ"ל ראיינאייר, מייקל אולירי, מעיב על האופטימיות וטוען כי כי החברה "לא בטוחה אם תחדש את פעילותה בישראל. לדבריו, אין ודאות שתשוב לפעול בישראל, גם לאחר שתסתיים הלחימה בעזה. מייקל אולירי, התראיין לרשת RTE באירלנד והוסיף האשמה ישירה כלפי הרשויות המקומיות: "משחקים איתנו".
ריינאייר הודיעה כבר מוקדם יותר הקיץ כי לא תחדש את טיסותיה לישראל לפני ה-25 באוקטובר. אולם דבריו של אולירי מציבים סימן שאלה מהותי לא רק לגבי הטווח הקצר, אלא גם לגבי חורף 2025-2026. הביקורת שהשמיע אינה חדשה. ריינאייר העלתה בעבר טענות נגד אגרות, תיאומים תפעוליים, ותנאים שהציבו הרשויות בישראל, אך אמירות כאלה, כאשר הן נאמרות בפורומים פומביים, מעידות לרוב על ניתוק במגעים בין הצדדים.
עבור הנוסעים הישראלים הדבר עלול לפגוע בהיצע הטיסות ולהפחית את הסיכוי להורדת מחירים. מצד שני, אלו הן חדשות טובות עבור אלעל, שבכל פעם שיש אירוע בטחוני כלשהו, המנייה שלה מזנקת. מבחינת חברות הלואו קוסט הנוספות, ככל הנראה וויזאייר היא זו שתמלא את החלל.
במהלך 2022, הפעילה ריינאייר למעלה מ-30 טיסות שבועיות מישראל, במחירים נמוכים. ב-2023 אף הצהירה על כוונה להרחיב את פעילותה בישראל, אולם התחזיות האלה התרסקו עם ההסלמה הביטחונית וקריסת תנועת התיירים הנכנסת.
- מנכ"ל ריאנאייר מאיים להעביר מטוסים בעקבות המצב הבטחוני
- חברת התעופה האירית שנמצאת בעמדה תחרותית חזקה יותר מכולן
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אבל אולירי לא התייחס רק לישראל, אלא גם להשפעות העמוקות של הלחימה בין רוסיה לאוקראינה על תעופה אזרחית באירופה. לדבריו, התקיפה האווירית הרוסית על פולין, שכללה חדירה של רחפנים לשטח המדינה, יצרה שיבושים נרחבים ביום רביעי האחרון, ובאותו יום רק 60% מטיסות ריינאייר יצאו בזמן (לעומת 90% ביום רגיל). נמלי תעופה בוורשה, מודלין, ז'שוב ולובלין נסגרו זמנית, ואולירי הזהיר כי "מדובר באירוע שצפוי להימשך לאורך שנים". לדבריו, "אם האיחוד האירופי והבית הלבן לא ינקטו קו תקיף, עם סנקציות עונשיות נגד רוסיה, ההפרעות האלה לא ייפסקו".