עשה לך אנליסט - חמש עצות לקורא הסקירות הנבוך
הגאות בשוק ההון הישראלי עושה את שלה, שפע של סקירות אנליסטים מתנוססות על דפי העיתונים, על צגי המחשבים ובדפים המודפסים במדפסות. לכל מנייה גדולה ונכבדה סדרה של אנליסטים העוקבים אחרי הביצועים שלה. אבל למי להקשיב? האם בכלל צריך להקשיב להם? מי הם אותם אנליסטים? מה הם רוצים מהכסף שלך, אם בכלל? כינסתי חמש עצות שיש לשנן, בבואך לקרוא את הסקירות שיוצאות מבית מדרשם של אותן כהני-שוק, דמויות אלמוניות-מפורסמות, הממליצות וחוות את דעתן על המניות.
1. אין בית ספר לאנליסטים. כלומר, אין עדיין סמכות רשמית המציעה בדיקת כשרות ובדיקות של רשות ניירות ערך. צריך להזכיר בעניין זה, לעומת זאת, כי בשיא הנוכחי של הבורסה, כבר יש מסלול הסמכה רשמי ליועצי השקעות ומנהלי תיקים. כיום, כל אחד יכול להיות, וסף הכניסה הרשמי לענף הערכות השווי היא ידיעת קרוא וכתוב, אך את זה לא יאמרו לכם בבית ההשקעות. אהה כן, האנליסטים הרי עובדים בבתי השקעות? זה לא לדבר מהפוזיציה? (חכו לכלל מס' 2). זכרו, כי האנליסט הודרך על ידי אנליסט אחר, אם בכלל ושאת המודל שלו הוא קיבל בקובץ אקסל מהמרצה באוניברסיטה, או מהאנליסט הבכיר בבית ההשקעות. DCF או NAV (אפרט בכלל 3), זכור כי לאנליסט אין בית ספר לאנליסטים.
2. האנליסט מדבר אליך מהפוזיציה. כל אנליסט מדבר מהפוזיציה. אין המלצות על מניה מהירח. אין כאן אובייקטיביות מהותית. כל התיקונים, הרגולציה (שהחלה בארה"ב לאחר הבועה ונותרה בעיקר שם), לא יכולים להסתיר את העובדה שרוב האנליסטים עובדים בגופים הקשורים להשקעות. הם גם לא יסתירו זאת ממך. לכן, דע שכשאתה מקבל המלצה על מניה בחינם, מישהו שילם שם את משכרותו של האנליסט. בחלק מהמקרים ההמלצה הגיעה קודם כל למשקיעים של החברה, שקראו אותה - החליטו מה לעשות עם המניה, ואז היא יצאה לציבור. כלומר, אם מישהו יכול היה "לחגוג" עם המידע, הוא כבר עשה זאת. זכור טוב טוב, המלצות לא פורחות סתם כך.
וכבר, שמענו בשוק ההון על בנק השקעות זר שנוהג לפרסם את חוות דעתם של האנליסטים שלו על מנייה, כך סתם משום מקום, ואחרי כמה שבועות הוא מפיץ את אותה מנייה לבעלי עניין. כבר שמענו וראינו.
3. המודל. כל אנליסט מתאים את מודל התחזיות שלו למנייה שהוא מסקר. אחרי שיחות עם ההנהלה, לימוד השוק והמתחרים, הוא מגיע להמלצה והערכות עתידיות. כעומק הלימוד - כך עומק ההמלצה. ולגבי טיבה - מי באמת יכול לדעת לאן דברים יזרמו? המלצה עמוקה שתנבע ממודל פיננסי היאה לה, תצביע על שקדנות ורצינות של האנליסט. חשוב לקרוא ולהבין את תוכן הדברים, אבל יש כאן מלכודת - ככל שתלמדו יותר על שוק מסוים, תתאהבו במניה ותשכחו שיש עוד מניות באוקיינוס הגדול ושווקים אחרים. מעניין לכם לקרוא את זה? אל תשכחו כי אחוזי הרווחים הם בסה"כ אחוזים בסופו של יום. הם לא גדלים עם תארים אקדמיים.
4. צחוקים וקטעים עם סנשו פנשו. האנליסט סנשו פנשו, כולו קטעים ושיגועים. תראה איך הוא כותב על בעלי העניין בחברה שהוא מסקר. הוא קורא להם בשם הפרטי, מביא דחקות וג'עג'ועים. היזהרו ממנו! אנליסט שצוחק על חברה שהוא מסקר, כותב בשפה היתולית, עלול לצחוק גם על הכסף שלך. גם אתה, כולך, תראה כמה הפסדת - הוא נקרע מצחוק. אין דבר מביש ועלוב מלראות אנליסט זחוח, מבית השקעות תמהוני שכותב בדיחות. כאלה צצים כשהבורסה גואה עד כדי כך, שאפילו חלק מבתי ההשקעות המכובדים מחפשים לעצמם אחד כזה. איזה לץ, כדי שיבלוט ושיהיה מעניין. היזהרו ובדקו בציציותיו, או כלשונו שלו: בציצקעס שלו. תשאירו את הבדיחות לעיתונאים, מאיתנו אסור לקנות מניות - וטוב שכך.
5. כשהכל עולה הם באים, ולהיפך? כשאתם מתיישבים לקרוא סקירה של אנליסטים, זכרו באיזה שוק מניות אתם נמצאים. כשהכל עולה, מתמלא השוק בסקירות כפטריות אחר הגשם. עצרו ושאלו את עצמכם - האם האנליסט שכתב לך על מנייה פלונית, בכלל היה בשוק כשהוא נפל? האם הוא השתכר למחייתו מכתיבה על מניות גם כשאף אחד לא רצה לגעת במנייה שאתםה קורא עליה, נניח בשנת 2001 או 2002? עשה לך מנהג, קרא המלצות של אנליסטים שעובדים באותו מקצוע לפחות חמש שנים. הניסיון רק משביח אותם, ומקטין במעט את האגו שמתנפח בקלות רבה כל כך בשוק הזה.
*הערה: אין לראות באמור לעיל משום המלצה כלשהי לביצוע פעולה בנייר ערך כזה או אחר. המבצע פעולה שכזאת, פועל על סמך שיקול דעתו הבלעדי והמלא, וכל האחריות מוטלת עליו.
מאת: חזי שטרנליכט.
