בתימ"ש/סמכות מקבילה של בית המשפט המחוזי ובג"ץ
עובדות וטענות: המבקשת, חברת בזק, הגישה לבית המשפט המחוזי בשבתו כבית משפט לעניינים אזרחיים (ולא בשבתו כבית משפט לעניינים מינהליים), כתב תביעה ובו השגות על החלטות שנתקבלו על ידי שרי התקשורת. הסעד שנתבקש היה הצהרה, כי ההחלטות ניתנו בחוסר סמכות וכן כי אין להן תוקף. המשיבה לא הגישה כתב הגנה, אלא עתרה בפני בית משפט קמא לדחיית התובענה על הסף בשל חוסר סמכות עניינית ולחלופין כי ההליך יועבר לבית המשפט הגבוה לצדק. בית המשפט המחוזי נעתר לבקשה החלופית של המשיבה, עשה שימוש בסמכותו בהתאם לסעיף 79(א) לחוק בתי המשפט, והעביר את ההליך לבית המשפט הגבוה לצדק. כעת טוענת המבקשת כי בית המשפט המחוזי מוסמך לדון בתובענתה.
דיון משפטי:
כב' הש' א' גרוניס:
השאלה בדבר קיומה של סמכות מקבילה בידי בית המשפט המחוזי הוכרעה לאחרונה בהלכת בן גרא. שם מדובר היה אמנם בתקיפה של החלטה הנוגעת לענייני הפקעות, אך ההכרעה שנתקבלה ישימה אף לענייננו. המבקשת מדגישה, כי במקרה הנדון קיימות מחלוקות עובדתיות ממשיות שתצרכנה בירור ועל כן, יש להכיר בסמכות המקבילה. אכן, אין להתעלם מכך שככלל בית המשפט הגבוה לצדק אינו מקיים בירור עובדתי. ברם, גם אם יתברר שהשגותיה של המבקשת תדרושנה בירור עובדתי, ברי כי בית המשפט הגבוה לצדק ימצא את הדרך לטפל בעניין בדרך היעילה והמועילה ביותר. לסיום, יש להקדיש מילים ספורות לסעד שניתן על ידי בית המשפט המחוזי. כזכור, מצא בית המשפט כי אין לו סמכות לדון בהליך ועל כן הורה, מכוח סעיף 79(א) לחוק בתי המשפט, כי העניין יועבר לבית המשפט הגבוה לצדק. העברה כזו של תובענה עשויה ליצור בעיות מבעיות שונות. לדוגמא: כתב תביעה המוגש לבית משפט בהליך אזרחי רגיל אינו נתמך בתצהיר. לעומת זאת, עתירה לבג"ץ חייבת להיות מלווה בתצהיר. משכך, אם מועברת התובענה ממילא יהיה צורך בתיקונים ובהתאמות על מנת לקיים את הדרישות הדיוניות הנוגעות לעתירה. נראה על כן, כי שעה שבית משפט מחליט כי עניין שהובא בפניו אינו בסמכותו אלא בסמכות בית המשפט הגבוה לצדק, עדיף שיסלק את התובענה על הסף ולא יורה על העברתה.
הבקשה נדחית
.jpg "ביטוח לאומי")
קצבאות ביטוח לאומי - מה הסכום שתקבלו בעקבות ההצמדה?
הביטוח הלאומי מפרסם את עדכון הקצבאות לשנת 2026: קצבאות הנכות של אנשים עם מוגבלות קיבלו תוספת של 480 שקל בשנתיים בעוד הקצבאות של האזרחים הוותיקים הוסיפו עשרות שקלים בודדים
הביטוח הלאומי מפרסם את עדכון הקצבאות לשנת 2026, והמספרים מראים שוב את הפער בין הקצבאות שמוצמדות לשכר הממוצע במשק לבין אלו שמוצמדות רק למדד המחירים לצרכן. בעוד השכר הממוצע עולה ב-3.4%, המדד עלה בשיעור נמוך יותר של 2.4%.
כלומר מי שהקצבה שלו מוצמדת לשכר הממוצע במשק מרוויח, ומי שהקצבה שלו מוצמדת רק למדד נשאר מאחור. בשנים האחרונות השכר הממוצע במשק עלה מהר יותר ממדד המחירים, ולכן קצבאות הנכות, שירותים מיוחדים וילד נכה גדלו בצורה משמעותית. אנשים עם מוגבלות רואים תוספות של מאות שקלים בתוך שנתיים, ובחלק מהמקרים גם יותר. לעומת זאת, קצבאות כמו אזרח ותיק, הבטחת הכנסה ושארים כמעט שלא זזו. הן אמנם מתעדכנות לפי החוק, אבל העלייה קטנה, בעשרות שקלים בלבד, ולא באמת סוגרת את הפער מול יוקר המחיה.
קצבת נכות כללית בדרגת אי כושר השתכרות מלאה תעמוד מינואר הקרוב על 4,771 שקל, לעומת 4,556 שקל בשנת 2025. בתוך שנתיים מדובר בעלייה של כמעט 480 שקל, אחרי שב-2024 עמדה הקצבה על 4,291 שקל. נכה עם בן או בת זוג שאינם מקבלים קצבה יגיע לקצבה חודשית של 6,229 שקל, לעומת 6,024 שקל בשנה שעברה.
טבלת עדכון לקצבת נכות כללית:
- הורות 2026 - מדריך הזכויות המלא והמעודכן לגידול ילדים בישראל
- הביטוח הלאומי מעדכן גרסה לינואר 2026: מי יקבל יותר ומי יצא מופסד?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
גם בעלי דרגות אי כושר חלקיות יראו תוספת. בדרגת אי כושר של 74% הקצבה תעמוד על 3,211 שקל, בדרגת 65% על 2,894 שקל ובדרגת 60% על 2,718 שקל. תוספת לילד, עד שני ילדים, תעמוד על 1,214 שקל לכל ילד.
הריבית לא צפויה לרדת - אבל זה מה שיזיז את השוק
האינפלציה בתוך תחום היעד אבל האנליסטים סבורים שבנק ישראל יעדיף לדבוק במדיניות הזהירה שלו ולהשאיר את הריבית על 4.25%; מה שהכי קריטי הפעם היא תחזית המאקרו שממנה נגזור איך הבנק המרכזי מסתכל על הכלכלה והריבית בשנה הקרובה
למרות שיש לא מעט סיבות להוריד ריבית, רוב מוחץ של הכלכלנים חושב שבהחלטת הריבית שתפורסם מחר בשעה 16:00 הריבית תשאר על כנה, היינו 4.25%. כזכור, בהחלטה האחרונה, ב-24 לנובמבר 2025 לאחר 14 ישיבות רצופות שבהן הבנק הותיר את הריבית ללא שינוי, תקופה שנמשכה קרוב לשנתיים והוגדרה כשלב של בלימת ביקושים מתוך מטרה לייצב את האינפלציה, בהחלטה הקודמת, הריבית המוניטרית ירדה ב-0.25% ל-4.25%. אבל למרות שהנתונים אפילו השתפרו מאז, הקונצנזוס בשוק הוא שבנק ישראל ימתין לפברואר לפני שיוריד שוב ריבית וידבוק בגישה הזהירה אותה אימץ לאורך השנתיים האחרונות. כך גם עלה בשיחות ובתדרוכים עם בנק ישראל בחודשים האחרונים - לא ממהרים לשום מקום. עדיף להיות שמרן מאשר לטעות. העלות של טעות והורדה מהירה מדי היא טעות שיהיה קשה לתקן אותה.
סיכוי קלוש, ממש אפסי שנראה הורדה ולכן גורם ההפתעה יהיה סביב מה שיגיע סביב אותה החלטה - התחזית. עיני השוק יהיו נשואות לעדכון תחזית המאקרו ולמסרים שנוכל לגזור ממנה. בלידר מחדדים שהפעם מדובר בעדכון כבד משקל, אולי הכבד ביותר מאז תחילת המלחמה, בגלל שהתחזית הקודמת גובשה בספטמבר 2025, זה היה בעיצומה של אי-ודאות ביטחונית וכלכלית, והתמונה הזאת כבר לא משקפת את מצב המשק היום. באפקט קצת סימובלי, בשבוע בו הבורסה מבקשת להסתנכרן עם וול סטריט אנחנו הולכים לקבל כאן תופעה שמאפיינת בעיקר את השווקים בניו יורק - המשקיעים ממתינים לשמוע את דברי הנגיד הרבה יותר מאשר ההחלטה של הריבית עצמה.
בלידר וגם במזרחי טפחות סבורים כמובן שמחר לא נראה שינוי בהחלטת הריבית. יוני פנינג ממזרחי טפחות מעריך גם הוא שהריבית תישאר מחר על 4.25%. לקראת ההחלטה, הוא מציין כי השוק הבין-בנקאי תימחר בשבוע האחרון הסתברות של קרוב ל-20% להורדת ריבית, אבל זו רמה שנראית למזרחי גבוהה יחסית לסביבה המאקרו-כלכלית הנוכחית. מה הסיבות להסתברות הזאת? השקל. אי אפשר להתעלם מהשקל, שמתקרב לרמות תיסוף היסטוריות, מה שמגביר בשלב הזה את הרגישות של המדיניות המוניטרית לשער החליפין. שקל חזק מדי פוגע בייצוא, ואחת הדרכים המסורתיות 'להחליש' אותו היא הורדת ריבית, אם הריבית תשאר ברמתה זה ימשיך לחזק את השקל מול הדולר שנמצא כבר בשפל של 4 שנים ונסחר סביב 3.19.
אבל בעוד בנק ישראל מתנהל בזהירות משרד האוצר מעלה את קצב הגיוסים בינואר. לפי ההערכות כחלק מהיערכות להעברת תקציב 2026 במתכונתו הנוכחית האוצר יעלה את קצב הגיוסים. זה מהלך שמחד תומך בפעילות, אך מאידך מחזק את הסיבה שבנק ישראל יבחר להישאר זהיר ולא למהר להקל מוניטרית. ה-FRA (חוזה שמגלם את ציפיות השוק לריבית עתידית) לטווח של 12 חודשים עומד על 3.52%.
- יותר נשים חרדיות בהייטק, מספר הגברים חרדים והערבים נותר נמוך
- אפקט העושר: תיק הנכסים של הציבור בשיא של 6.9 טריליון שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הציפיות של מזרחי טפחות:
רמת הפעילות המקומית באוקטובר נראית בינתיים מתונה יחסית לציפיות לתקופת שאחרי המלחמה. אלא שכאן נכנס גורם נוסף שמקשה על הקריאה, המחסור בעובדים. ההיצע המקומי מתקשה להתאושש, מה שמגביל את קצב ההתרחבות ומחזיק את לחצי השכר בחיים, גם כשהביקושים עצמם לא
מתפרצים קדימה.
