בתימ"ש/סמכות מקבילה של בית המשפט המחוזי ובג"ץ

@ ברע"א 5664/04 מדינת ישראל נ' יואב בן גרא, כמנהל עזבון המנוחה שרה לוי ז"ל (להלן: "הלכת בן גרא") קבע בית המשפט העליון, בדונו בתקיפה של החלטה הנוגעת לענייני הפקעות, כי אין להכיר, לעת הזו, בכך שלבית המשפט המחוזי נתונה סמכות מקבילה לזו של בג"ץ. כעת קובע בית המשפט העליון (כב' הש' א' גרוניס) כי הלכה זו יפה אף לעתירות שמוגשות כנגד הפעלת סמכות שלטונית ע"י שר@ סעיף 79(א) לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984, מאפשר לבית משפט להעביר עניין הנדון בפניו לבית משפט אחר (כולל לבית המשפט הגבוה לצדק) אם הוא מגלה כי אינו נמצא בסמכותו. לעניין זה קובע בית המשפט העליון כי הכלל הקבוע בסעיף 79(א) לחוק איננו חובה שלא ניתן לסטות ממנה. על כן, כאשר בית משפט מחליט כי עניין שהובא בפניו אינו בסמכותו אלא בסמכות בית המשפט הגבוה לצדק, עדיף שיסלק את התובענה על הסף ולא יורה על העברתה@
עודד ארבל |

עובדות וטענות: המבקשת, חברת בזק, הגישה לבית המשפט המחוזי בשבתו כבית משפט לעניינים אזרחיים (ולא בשבתו כבית משפט לעניינים מינהליים), כתב תביעה ובו השגות על החלטות שנתקבלו על ידי שרי התקשורת. הסעד שנתבקש היה הצהרה, כי ההחלטות ניתנו בחוסר סמכות וכן כי אין להן תוקף. המשיבה לא הגישה כתב הגנה, אלא עתרה בפני בית משפט קמא לדחיית התובענה על הסף בשל חוסר סמכות עניינית ולחלופין כי ההליך יועבר לבית המשפט הגבוה לצדק. בית המשפט המחוזי נעתר לבקשה החלופית של המשיבה, עשה שימוש בסמכותו בהתאם לסעיף 79(א) לחוק בתי המשפט, והעביר את ההליך לבית המשפט הגבוה לצדק. כעת טוענת המבקשת כי בית המשפט המחוזי מוסמך לדון בתובענתה.

דיון משפטי:

כב' הש' א' גרוניס:

השאלה בדבר קיומה של סמכות מקבילה בידי בית המשפט המחוזי הוכרעה לאחרונה בהלכת בן גרא. שם מדובר היה אמנם בתקיפה של החלטה הנוגעת לענייני הפקעות, אך ההכרעה שנתקבלה ישימה אף לענייננו. המבקשת מדגישה, כי במקרה הנדון קיימות מחלוקות עובדתיות ממשיות שתצרכנה בירור ועל כן, יש להכיר בסמכות המקבילה. אכן, אין להתעלם מכך שככלל בית המשפט הגבוה לצדק אינו מקיים בירור עובדתי. ברם, גם אם יתברר שהשגותיה של המבקשת תדרושנה בירור עובדתי, ברי כי בית המשפט הגבוה לצדק ימצא את הדרך לטפל בעניין בדרך היעילה והמועילה ביותר. לסיום, יש להקדיש מילים ספורות לסעד שניתן על ידי בית המשפט המחוזי. כזכור, מצא בית המשפט כי אין לו סמכות לדון בהליך ועל כן הורה, מכוח סעיף 79(א) לחוק בתי המשפט, כי העניין יועבר לבית המשפט הגבוה לצדק. העברה כזו של תובענה עשויה ליצור בעיות מבעיות שונות. לדוגמא: כתב תביעה המוגש לבית משפט בהליך אזרחי רגיל אינו נתמך בתצהיר. לעומת זאת, עתירה לבג"ץ חייבת להיות מלווה בתצהיר. משכך, אם מועברת התובענה ממילא יהיה צורך בתיקונים ובהתאמות על מנת לקיים את הדרישות הדיוניות הנוגעות לעתירה. נראה על כן, כי שעה שבית משפט מחליט כי עניין שהובא בפניו אינו בסמכותו אלא בסמכות בית המשפט הגבוה לצדק, עדיף שיסלק את התובענה על הסף ולא יורה על העברתה.

הבקשה נדחית

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
ביטוח לאומי
צילום: Shutterstock

קצבאות ביטוח לאומי - מה הסכום שתקבלו בעקבות ההצמדה?

הביטוח הלאומי מפרסם את עדכון הקצבאות לשנת 2026: קצבאות הנכות של אנשים עם מוגבלות קיבלו תוספת של 480 שקל בשנתיים בעוד הקצבאות של האזרחים הוותיקים הוסיפו עשרות שקלים בודדים

מנדי הניג |

הביטוח הלאומי מפרסם את עדכון הקצבאות לשנת 2026, והמספרים מראים שוב את הפער בין הקצבאות שמוצמדות לשכר הממוצע במשק לבין אלו שמוצמדות רק למדד המחירים לצרכן. בעוד השכר הממוצע עולה ב-3.4%, המדד עלה בשיעור נמוך יותר של 2.4%.

כלומר מי שהקצבה שלו מוצמדת לשכר הממוצע במשק מרוויח, ומי שהקצבה שלו מוצמדת רק למדד נשאר מאחור. בשנים האחרונות השכר הממוצע במשק עלה מהר יותר ממדד המחירים, ולכן קצבאות הנכות, שירותים מיוחדים וילד נכה גדלו בצורה משמעותית. אנשים עם מוגבלות רואים תוספות של מאות שקלים בתוך שנתיים, ובחלק מהמקרים גם יותר. לעומת זאת, קצבאות כמו אזרח ותיק, הבטחת הכנסה ושארים כמעט שלא זזו. הן אמנם מתעדכנות לפי החוק, אבל העלייה קטנה, בעשרות שקלים בלבד, ולא באמת סוגרת את הפער מול יוקר המחיה.

קצבת נכות כללית בדרגת אי כושר השתכרות מלאה תעמוד מינואר הקרוב על 4,771 שקל, לעומת 4,556 שקל בשנת 2025. בתוך שנתיים מדובר בעלייה של כמעט 480 שקל, אחרי שב-2024 עמדה הקצבה על 4,291 שקל. נכה עם בן או בת זוג שאינם מקבלים קצבה יגיע לקצבה חודשית של 6,229 שקל, לעומת 6,024 שקל בשנה שעברה.


טבלת עדכון לקצבת נכות כללית:



גם בעלי דרגות אי כושר חלקיות יראו תוספת. בדרגת אי כושר של 74% הקצבה תעמוד על 3,211 שקל, בדרגת 65% על 2,894 שקל ובדרגת 60% על 2,718 שקל. תוספת לילד, עד שני ילדים, תעמוד על 1,214 שקל לכל ילד.


שי אהרונוביץ, רשות המסים (עמית אלפונטה)שי אהרונוביץ, רשות המסים (עמית אלפונטה)

בני 60 ומעלה - כך תחסכו אלפי שקלים במס

רן קידר |

בישראל, מערכת המס מבדילה בין הכנסה אקטיבית להכנסה פסיבית, מה שיכול לגרום לתשלום מס גבוה מיותר, במיוחד החל מגיל 60. רבים מבני ה-60 ומעלה זכאים להחזר משמעותי, לעיתים של עשרות אלפי שקלים, אך רשות המסים אינה פועלת ביוזמתה להעניק החזר זה - נדרשת יוזמה אישית מצד המשלם.

שכר עבודה, פנסיה והכנסות אקטיביות אחרות ממוסות במדרגות שמתחילות מ-10% ומגיעות עד 47%. לעומת זאת, רווחי הון ממכירת מקרקעין, מניות או נכסים פיננסיים ממוסים בשיעור קבוע של 25%.

החל מגיל 60, ניתן לשלב בין סוגי ההכנסות למטרות מיסוי ולהפחית מס באופן משמעותי. בעלי הכנסה אקטיבית נמוכה יכולים לשייך חלק מרווחי ההון להכנסתם החייבת במס שולי מופחת. כלומר, במקום לשלם 25%, הם ישלמו לפי מדרגת המס האישית שלהם - שעשויה להיות נמוכה בהרבה.

למשל, אם מדרגת המס השולית שלכם היא 20%, תשלמו רק 20% על הרווחים במקום 25%, ותחסכו 5% מהסכום. אם המדרגה היא 10% - החיסכון יגיע ל-15% מהרווח.

דוגמאות מהחיים: מכירת נכס או רווח ממניות

נישום בן 60 שמשתכר כ-8,000 ש"ח בחודש, מכר נכס ושילם מס שבח של כ-20,000 ש"ח. אבל, מדרגת המס שלו מאוד נמוכה והוא יכול לבקש לשלם את המס לפי שיעור המס השולי שלו. במקביל, במקרה של מס שבח ניתן לשלם בשיטה של פיצול - כלומר לפצל את הרווח על פני מספר שניםפ וזה מוביל במקרים רבים לתשלום מס נמוך יותר.  במקביל גם מותר לפצל את הרווח בין שני בני הזוג שהחזיקו בנכס. וכך רווח שכולו מרכוז בשנה אחת לאיש אחד ובמדרגת מס של 25%, מתחלק לשני אנשים ולמספר שנים וממוסה לפי מדרגות מס שכאמור בשכר נמוך הן נמוכות מ-25%. 


גם מי שמימש רווחים מניירות ערך יכול להשוות בין מס רווחי ההון הקבוע (25%) לבין מס שולי לפי הכנסתו האקטיבית. ההחזר יכול להיות משמעותי במיוחד עבור בעלי הכנסה נמוכה יחסית של עד כ-10,500 שקלים. 

מה צריך לעשות כדי לקבל את ההחזר?