נורטל: פרויקט של חצי מיליון שקל לתשתית IP במטח
חברת הטלקום נורטל תספק למרכז לטכנולוגיה חינוכית (מטח), מוסד ללא כוונת רווח שהוקם במטרה לסייע לקידום מערכת החינוך בישראל, רשת IP. היקף החוזה מוערך בכחצי מיליון שקל, להערכת מקורות יודעי דבר בשוק. התשתית אחודה בטכנולוגיית IP לבניינו החדש, על מנת לאפשר שירותי טלפוניה מתקדמים ושירותי נתונים במהירות גבוהה ובפס רחב.
מוצריה של נורטל יוטמעו על ידי בינת תקשורת מחשבים, אשר היתה האינטגרטור של הפרויקט, אמורים לסייע למטח לצמצם את עלויות תפעול הרשת באמצעות תשתית תקשורת יעילה האמורה לשפר את השירותים הניתנים במסגרת יוזמות המרכז, כגון לימוד מרחוק, כיתות וירטואליות, מרכזי משאבים מתוקשבים, וכן אתרי אינטרנט וחדרי צ'אט עשירים.
בנוסף, ייהנו חברי הסגל ועובדי המרכז מניידות שקופה חסרת תקדים ומגישה לשירותים אחודים של טלפוניה, הודעות קוליות, דואר אלקטרוני, פקס ונתונים, ללא קשר לזמן או למקום.
במסגרת הפרויקט, תהיה נורטל אחראית על ניהול הרשת של מרכז התקשורת של מטח, בו מרוכזים כל תכני הלימוד המסופקים למשרד החינוך, כגון תוכנות למידה, אתרי אינטרנט חינוכיים וסרטים חינוכיים ייחודיים המופקים על ידי מטח.
מנהל תחום תשתיות מחשוב ותקשוב במטח, יעקב כהן, אמר כי מבחינת מטח מדובר "ללא ספק בפריצת דרך טכנולוגית שתוסיף אפשרויות רבות לייעול העבודה במטח, לדוגמא: משתמשים מהבית ינהלו שיחות עבודה ללא עלות באמצעות תשתיות האינטרנט, שליחת פקסים וקבלת פקסים מהמחשב האישי לכל עובד, חסכון בכבילה (ביטול הצורך בכבילה לטלפון ובכבילה לרשת), העברת שלוחות מחדר לחדר ללא עלות ובאופן מיידי ועוד וכמובן תביא לחיסכון משמעותי בעלויות הטלפוניה במטח".
מגדל one world trade tower קרדיט: גרוק10 המגדלים הגבוהים בעולם
בין חלקם יש תחרות, רובם שברו שיא כלשהו וכולם מהווים הישג הנדסי, היכנסו לראות מיהם המגדלים הגבוהים בעולם: איפה תוכלו לעלות לקומה ה-96 ב-40 שניות ואיפה תוכלו לעמוד על רצפת זכוכית בקומה ה-120
מגדלים כל אחד מהמגדלים הגבוהים בעולם הוא הישג הנדסי וטכנולוגי, אך נראה כי מתקיימת מאין תחרות בין המתכננים שלהם על שיאים שונים: בין אם מעליות מהירות, השעון הכי גדול, קומת התצפית עם הנוף הכי רחוק ומה לא. מעבר ליוקרה ולחדשנות יש לכל אחד מהם גם אלמנטים תרבותיים שמדברים על זהות ולאומיות. ריכזנו עבורכם רשימה שכולה שבירת שיאים בלתי ייאמנים של הנדסה, טכנולוגיה וחדשנות, יחד עם עוד 10 מגדלים ישראליים שמביאים לנו גם קצת כבוד.
1 # Burj Khalifa, דובאי, איחוד האמירויות
הגובה של המבנה מגיע לכ-828 מטרים. הוא הושלם ונפתח בשנת 2010. המבנה כולל כ-154 קומות + 9 קומות תחזוקה. העלות הכוללת לבנייתו הוערכה בכ-1.5 מיליארד דולר . בשעתו, המגדל שבר שיאים רבים והפך לסמל של פריצת גבולות האדריכלות והנדסה. המבנה משמש בעיקר למגורים, מלון, משרדים ותצפית לתיירים.
המגדל נבנה כחלק מהשאיפה של דובאי להפוך למרכז גלובלי של עסקים ותיירות,
תצפית "at the top" שנמצאת בקומה 124, מושכת מיליוני מבקרים מדי שנה ומאפשרת ראייה של עד 80 קילומטר בימים בהירים. האדריכל אדריאן סמית שאב השראה מצמח ההימנוקליס המדברי בעיצוב הצורה המדורגת של המגדל, שמטרתה להפחית את עומסי הרוח בגובה רב כל כך. המעליות במגדל נוסעות במהירות של עד 10 מטר לשנייה ומחזיקות בשיא עולמי למהירות למעליות בודדות.
- בנייה לגובה בירושלים? לא כל כך מהר
- 1,654 דירות חדשות ייבנו בבת ים. כמה הן יעלו?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מפתיע: האינפלציה בישראל נמוכה בהרבה מהמדינות המפותחות
אם חשבתם שישראל הרבה יותר יקרה מהעולם, המספרים מוכיחים אחרת: עשור של אינפלציה נמוכה מציב את ישראל בפער של יותר מפי 2.5 מול ה-OECD
מסתבר שקצב האינפלציה בישראל נמוך בהרבה מאשר ברוב המדינות המפותחות, ה-OECD. זאת בניגוד ל"תחושות בטן" שיש לנו. מסתבר גם שמדד מפתיע מראה שאפילו מחירי השירותים העירוניים בתל אביב, כבר אינם בראש רשימת הערים המרכזיות היקרות בעולם המערבי, כפי שהיה בעבר. המסקנות הללו מספקות ללא כל ספק עוד תחמושת לאלו הדורשים מבנק ישראל להוריד את הריבית במיידי וכמה שיותר.
בממוצע שנתי קצב האינפלציה בישראל ב-10 השנים האחרונות היה 1.4% לשנה מול ממוצע של 3.8% ב-OECD. משמע בחו"ל, ברבות מהמדינות המערביות, קצב האינפלציה הממוצע גבוה ביותר מפי 2.5 מאשר אצלנו!
המקור: עיבודי חיסונים פיננסים לפרסום של ה-OECD
www.oecd.org/content/dam/oecd/en/data/insights/statistical-releases/2025/7/consumer-prices-oecd-07-2025.pdf- למה השוק מריע לאינפלציה של 3%?
- מהאינפלציה לצמיחה: מלחמת הסחר חוזרת למרכז הבמה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תל אביב (מבחינת יוקר המחייה) זה לא מה שהיה פעם
כדי להבין עד כמה תמונת האינפלציה מורכבת וכוללת הרבה מאד אלמנטים שהמדיה הכלכלית פעמים רבות מתעלמת מהם, להלן טבלה ובה בדיקה שפרסמו Visual Capitalist על בסיס נתונים שבדק דויטשה בנק, בנוגע לעלות החודשית שמשקי הבית ועסקים בערים שונות בעולם משלמים על שירותים עירוניים דוגמת חשמל, מים, פינוי אשפה וכו':
