נורטל: פרויקט של חצי מיליון שקל לתשתית IP במטח

במסגרת הפרויקט, תהיה נורטל אחראית על ניהול הרשת של מרכז התקשורת של מטח, בו מרוכזים כל תכני הלימוד המסופקים למשרד החינוך. האינטגרטור בפרוייקט הוא בינת
חזי שטרנליכט |

חברת הטלקום נורטל תספק למרכז לטכנולוגיה חינוכית (מטח), מוסד ללא כוונת רווח שהוקם במטרה לסייע לקידום מערכת החינוך בישראל, רשת IP. היקף החוזה מוערך בכחצי מיליון שקל, להערכת מקורות יודעי דבר בשוק. התשתית אחודה בטכנולוגיית IP לבניינו החדש, על מנת לאפשר שירותי טלפוניה מתקדמים ושירותי נתונים במהירות גבוהה ובפס רחב.

מוצריה של נורטל יוטמעו על ידי בינת תקשורת מחשבים, אשר היתה האינטגרטור של הפרויקט, אמורים לסייע למטח לצמצם את עלויות תפעול הרשת באמצעות תשתית תקשורת יעילה האמורה לשפר את השירותים הניתנים במסגרת יוזמות המרכז, כגון לימוד מרחוק, כיתות וירטואליות, מרכזי משאבים מתוקשבים, וכן אתרי אינטרנט וחדרי צ'אט עשירים.

בנוסף, ייהנו חברי הסגל ועובדי המרכז מניידות שקופה חסרת תקדים ומגישה לשירותים אחודים של טלפוניה, הודעות קוליות, דואר אלקטרוני, פקס ונתונים, ללא קשר לזמן או למקום.

במסגרת הפרויקט, תהיה נורטל אחראית על ניהול הרשת של מרכז התקשורת של מטח, בו מרוכזים כל תכני הלימוד המסופקים למשרד החינוך, כגון תוכנות למידה, אתרי אינטרנט חינוכיים וסרטים חינוכיים ייחודיים המופקים על ידי מטח.

מנהל תחום תשתיות מחשוב ותקשוב במטח, יעקב כהן, אמר כי מבחינת מטח מדובר "ללא ספק בפריצת דרך טכנולוגית שתוסיף אפשרויות רבות לייעול העבודה במטח, לדוגמא: משתמשים מהבית ינהלו שיחות עבודה ללא עלות באמצעות תשתיות האינטרנט, שליחת פקסים וקבלת פקסים מהמחשב האישי לכל עובד, חסכון בכבילה (ביטול הצורך בכבילה לטלפון ובכבילה לרשת), העברת שלוחות מחדר לחדר ללא עלות ובאופן מיידי ועוד וכמובן תביא לחיסכון משמעותי בעלויות הטלפוניה במטח".

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
אמיר ירון נגיד בנק ישראל
צילום: ליאת מנדל

ניהול סיכונים כושל של בנק ישראל

בנק ישראל מחזיק ברזרבות מט"ח של 235 מיליארד דולר - מה התשואה שהוא משיג על הסכום הזה ולמה הפיזור מסוכן?

ד"ר אדם רויטר |

איך בנק ישראל מנהל את הסיכון העתידי הזה? הבנק המרכזי שלנו ממשיך כאילו התרחיש הזה לא קיים באופק. איך אנחנו יודעים זאת? מהסתכלות בפוזיציית ההשקעות שלהם - שום דבר לא השתנה.

מה ניתן לעשות? ניתן לצמצם משמעותית את החשיפה לבורסות זרות ולהעביר את כספי הרזרבות של ישראל מהשקעות באג"ח לפקדונות בבנקים, עדיף בנקים מרכזיים.

קרוב ל-80% מרזרבות המט"ח של ישראל חשופות לנעשה בבורסות זרות. כלומר, במקרה של קריסת הבורסות הללו וזה יכול להיות מסיבות שונות ומגוונות כמו פלישת סין לטאיוואן או רוסיה למזרח אירופה, רזרבות המט"ח של ישראל תפגענה באופן חמור ביותר שעלול לייצר למדינת ישראל הפסד של עשרות של מיליארדי דולרים, שווה ערך למחיר של מלחמה.

ניתן לגדר את הסיכון הזה ע"י העברת השקעות מהבורסות לפקדונות בבנקים מרכזיים וע"י רכישת זהב ומתכות אחרות, אך עד כה דבר לא נעשה.

כמו כן ניתן לרכוש על חשבון חלק מהמניות נכסים אלטרנטיביים שפועלים ללא מתאם עם הבורסות או אפילו עם מתאם שלילי לבורסות. מדובר בעיקר בהשקעות במתכות יקרות או נדירות. לא חייבים לרכוש את הנכס הפיזי, ניתן לרכוש תעודות פיננסיות המגובות בהם.

שמואל קצביאן
צילום: עזרא לוי

"השוק המקומי כבר מתומחר גבוה; השקל יגיע ל-3-3.12 בסוף 2026"

דיסקונט ברוקראז' עם סקירה סלקטיבית ל-2026: רוב הסקטורים מקבלים "תשואת שוק" - אפסייד של 26% בנייס, אלביט עם מחיר יעד של 1850 שקל 

מנדי הניג |
נושאים בכתבה דיסקונט

אחרי שנת 2025 חריגה בכל קנה מידה, עם זינוק של כ-50% בת"א 125 וזרימה של כספי משקיעים זרים לבורסה המקומית, דיסקונט ברוקראז' מנסים לשרטט את השוק של 2026. מצד אחד, הכלכלה הריאלית בישראל הולכת להנות משנה של התאוששות משמעותית, אבל מצד שני, שוק המניות כבר לא זול, וקשה יהיה לשחזר (ועל זה יסכימו רבים) את מה שראינו בשנה האחרונה.

נקודת המוצא זה שלא נכנס להחמרה ביטחונית משמעותית. אם נניח ככה, בדיסקונט מעריכים ש-2026 תהיה שנה שבה הכלכלה הישראלית תצמח בקצב גבוה מהעולם ואפילו מרוב מדינות המערב. תחזית הצמיחה של הכלכלה המקומית עומדת על 4.5% עד 5.5%, לעומת כ-3% בלבד בעולם (לפי קונצנזוס בלומברג). המנועים המרכזיים יהיו השקעות, בעיקר למגורים, חזרה של הצריכה הפרטית, וחלק מענפי היצוא.

במקביל, בדיסקונט מצביעים על המשך התמתנות באינפלציה. אחרי שהאינפלציה השנתית כבר ירדה לתוך היעד, הצפי של מחלקת המחקר הוא לירידה נוספת עד כ-1.6% בסוף 2026. לכך תורמים, בין היתר, חוזק השקל, התמתנות באינפלציה הגלובלית, שחרור מגבלות היצע, והעובדה שבשונה מ-2025, לא צפויה העלאת מע"מ.

הסביבה הזאת תאפשר לבנק ישראל להמשיך ולהפחית ריבית. בדיסקונט מעריכים לפחות שלוש הפחתות ריבית במהלך 2026, לרמה של 3% עד 3.5% בסוף השנה. הריבית הריאלית בישראל עדיין גבוהה יחסית, גם היסטורית וגם בהשוואה לעולם, והפער הזה, יחד עם האטה באינפלציה ורגיעה בפרמיית הסיכון, יתמוך בהמשך מהלך ההפחתות שכבר התחיל.


אג"ח ומט"ח: השקל ימשיך להתחזק, ירידת תשואות בטווח הקצר


בשוק האג"ח, בדיסקונט ברוקראז' מעריכים כי התנאים המאקרו-כלכליים תומכים בירידת תשואות, בעיקר בחלק הקצר של עקום התשואות, לפחות בחודשים הראשונים של 2026. המשך התמתנות האינפלציה, לצד צפי להפחתות ריבית והנחה ליציבות יחסית בפרמיית הסיכון, יוצרים סביבה נוחה יותר לאג"ח הממשלתי. עם זאת, הם מדגישים כי במבט של שנה קדימה חוסר הוודאות גובר, בעיקר בשל השאלה כיצד יתפתחו התשואות בארה"ב, ובתרחיש הבסיס הם מצפים לתשואת החזקה חיובית באג"ח הממשלתי בישראל לאורך העקום, אך ללא אחידות בין הטווחים.