פרטנר תשלים את עסקת הרכש העצמית בשבוע הקרוב

הגיעה להסכם עם הבנקים להסטת מסלול אשראי בהקף של 500 מיליון דולר. מנהל הכספים של החברה: הסכם האשראי החדש מספק גמישות ויביא להפחתת הוצאות המימון
רם דגן |

חברת הסלולר, פרטנר, השלימה את ההערכות לקראת רכישת מניות המייסדים ותשלום החוב שלה. היום הודיעה החברה, כי חתמה על הסכם מימון בנקאי חדש בהיקף של 550 מיליון דולר, המחליף את הסכם המימון הבנקאי הקודם שלה. ההסכם החדש כולל אשראי לטווח ארוך בסך 450 מיליון דולר ואשראי מתגלגל לטווח קצר בסך של 100 מיליון דולר, שניהם לפרק זמן של שש שנים.

לפרטנר עומדת האפשרות, עד האחד בספטמבר 2005, להפחית את מסגרת האשראי לטווח ארוך ל ? 150 מיליון דולר ולקצר את פרק הזמן של מסגרת המימון עד לאחד בספטמבר 2009.

המטרה העיקרית של הסכם המימון היא לאפשר לפרטנר גמישות, על ידי אימוץ תנאים המתאימים יותר למצבה העסקי הנוכחי של החברה. מסגרת האשראי מובטחת ובתנאי שעבוד שוטף מדרגה ראשונה של נכסי פרטנר ושל נכסי חברת הבת שבבעלות מלאה.

בנק הפועלים, בנק לאומי, בנק דיסקונט ובנק המזרחי יעמידו את מסגרת האשראי לחברה. הובלת ההסכם נעשתה על ידי בנק הפועלים ובנק לאומי.

בעלי המניות של החברה אישרו את החלפת הסכם המימון הקיים של פרטנר בהסכם המימון החדש במהלך האסיפה המיוחדת של בעלי המניות אשר נערכה החודש. התנאים לביצוע עסקת רכישת מניות המייסדים הישראליים התמלאו כעת, וכפי שהודיעה פרטנר בעבר, החברה מצפה כי עסקת הרכישה העצמית של המניות תושלם בשבוע הקרוב.

בהתייחסו להסכם החדש, אמר מר אלן גלמן, מנהל הכספים הראשי של החברה: "הסכם המימון החדש, בצירוף גיוס האג"ח המוצלח שלנו לפני שבועיים, בהיקף של 2.0 מיליארד ש"ח, מספקים את המימון הדרוש בכדי להשלים את עסקת הרכישה העצמית של המניות, ולפדות ב-15 באוגוסט 2005 את אגרות החוב הדולריות בסך 175 מיליון דולר הנושאות ריבית של 13%. מבנה החוב החדש שלנו יעשה שימוש יעיל יותר במאזן שלנו, יפחית את הוצאות המימון ויאפשר לנו את הגמישות הנחוצה להשאת התשואה לבעלי המניות שלנו."

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
דולר יורד
צילום: Photo by Ryan Quintal on Unsplash

״הדולר היה צריך להיות ב-3 שקלים אלמלא הרפורמה המשפטית והמלחמה״

מניתוח של בנק ישראל: הדולר ממשיך לרדת - מי נפגע ומי מרוויח?

מנדי הניג |
נושאים בכתבה שער הדולר

השקל ממשיך לטפס ושער הדולר נע הבוקר סביב 3.22 שקל דולר שקל רציף 0.02%   אלו הרמות הנמוכות ביותר מאז אפריל 2022. המטבע המקומי בראלי שלא ראינו מזה שנים, בתחילת המלחמה הוא עוד נסחר סביב 4 שקלים לדולר וכיום כשהמצב הביטוחני נרגע יש הזרמה של הון הזר התחזיות הכלכליות משתפרות וגם סוכנויות הדירוג מעדכנות לחיוב את האופק, השקל מתחזק אולי אפילו מדי. נתוני המאקרו גם עוזרים למטבע, שוק העבודה חזק, האינפלציה מתכנסת לכיוון היעד וגביית המסים צפויה לשבור שיא של 520 מיליארד שקל השנה. גם הגירעון צפוי לעמוד סביב 5% מהתוצר שזה נמוך מהציפיות כשהתחזיות של בנק ישראל ל-2026-2028 מדברות על גירעון סביב כ-2.8%-2.9% בממוצע, שזה "גירעון בר קיימא" כל אלה ביחד ולחוד מחזקים את האמון של המשקיעים ומזרימים הון לשוק המקומי, מה שדוחף את השקל למעלה.

אבל מסתבר שהדולר היה יכול לפגוש את רמת ה-3 שקלים כבר ממזמן. ניתוח של בנק ישראל שבחן את ההשפעות השונות על שער החליפין מצא שאם מנקים מהמשוואה את שני הגורמים החריגים של השנתיים האחרונות, שהן הרפורמה המשפטית והמלחמה, הדולר היה כבר כנראה סביב 3 שקלים, ואולי אפילו נמוך מזה. 

לפי המודל שמבוסס על הקשר בין שער הדולר-שקל לבין ביצועי הנאסד"ק, השקל היה אמור להתחזק הרבה קודם. בגרף שמצורף אפשר לראות את הפער שנוצר בין המציאות לבין מה שהמודל מנבא שזה הקו הכחול, שמייצג את שער הדולר בפועל, שהוא נסק הרבה מעל הקו הכתום, שמייצג את השער הצפוי בתנאים רגילים. 

הרפורמה המשפטית והמלחמה גרמו לסטייה הזאת, בעיקר בגלל שהם הגבירו את חוסר הוודאות ופגעו באמון של המשקיעים הזרים בכלכלה המקומית. אבל עכשיו כשהמתיחות הפוליטית והביטחונית נרגעה ברמה מסוימת, נראה שהשקל סוגר את הפער ומתחזק חזרה לרמות שהוא היה צריך לפגוש גם בלי ההתערבות של אותם גורמים.


הנפגעים

מאחורי הנתונים המעודדים האלה יש סביבה שנהיית פחות ופחות נוחה לצד אחד של המשק. השקל החזק מכביד מאוד על יצואנים כמו חברות הייטק וסטארטאפים שפועלים בישראל ומוכרים את מוצריהם בחו"ל. כשההכנסות נקובות בדולרים אבל חלק גדול מההוצאות (כמו שכר, הוצאות מנהלה וכד׳) מתבצעות בשקלים, כל ירידה בשער הדולר שוחקת את השורה התחתונה. ראינו לאורך עונת הדוחות הקודמת וגם זו הנוכחית שאנחנו בעיצומה חברות כמו צ’ק פוינט, ש״האשימו״ את הדולר בכ-2% מהרווחיות הגולמית אצל חלק זה נסבל, אצל אחרות כמו אייקון גרופ, האמא של איידיגטל בישראל שפועלת ברווחיות גולמית צרה מאוד (2% מגזר ההפצה, 4% מגזר קמעונאות) זה משמעותי מאוד - אייקון: שער הדולר שחק את הרווח, המלחמה את ההכנסות