פרטנר תשלים את עסקת הרכש העצמית בשבוע הקרוב

הגיעה להסכם עם הבנקים להסטת מסלול אשראי בהקף של 500 מיליון דולר. מנהל הכספים של החברה: הסכם האשראי החדש מספק גמישות ויביא להפחתת הוצאות המימון
רם דגן |

חברת הסלולר, פרטנר, השלימה את ההערכות לקראת רכישת מניות המייסדים ותשלום החוב שלה. היום הודיעה החברה, כי חתמה על הסכם מימון בנקאי חדש בהיקף של 550 מיליון דולר, המחליף את הסכם המימון הבנקאי הקודם שלה. ההסכם החדש כולל אשראי לטווח ארוך בסך 450 מיליון דולר ואשראי מתגלגל לטווח קצר בסך של 100 מיליון דולר, שניהם לפרק זמן של שש שנים.

לפרטנר עומדת האפשרות, עד האחד בספטמבר 2005, להפחית את מסגרת האשראי לטווח ארוך ל ? 150 מיליון דולר ולקצר את פרק הזמן של מסגרת המימון עד לאחד בספטמבר 2009.

המטרה העיקרית של הסכם המימון היא לאפשר לפרטנר גמישות, על ידי אימוץ תנאים המתאימים יותר למצבה העסקי הנוכחי של החברה. מסגרת האשראי מובטחת ובתנאי שעבוד שוטף מדרגה ראשונה של נכסי פרטנר ושל נכסי חברת הבת שבבעלות מלאה.

בנק הפועלים, בנק לאומי, בנק דיסקונט ובנק המזרחי יעמידו את מסגרת האשראי לחברה. הובלת ההסכם נעשתה על ידי בנק הפועלים ובנק לאומי.

בעלי המניות של החברה אישרו את החלפת הסכם המימון הקיים של פרטנר בהסכם המימון החדש במהלך האסיפה המיוחדת של בעלי המניות אשר נערכה החודש. התנאים לביצוע עסקת רכישת מניות המייסדים הישראליים התמלאו כעת, וכפי שהודיעה פרטנר בעבר, החברה מצפה כי עסקת הרכישה העצמית של המניות תושלם בשבוע הקרוב.

בהתייחסו להסכם החדש, אמר מר אלן גלמן, מנהל הכספים הראשי של החברה: "הסכם המימון החדש, בצירוף גיוס האג"ח המוצלח שלנו לפני שבועיים, בהיקף של 2.0 מיליארד ש"ח, מספקים את המימון הדרוש בכדי להשלים את עסקת הרכישה העצמית של המניות, ולפדות ב-15 באוגוסט 2005 את אגרות החוב הדולריות בסך 175 מיליון דולר הנושאות ריבית של 13%. מבנה החוב החדש שלנו יעשה שימוש יעיל יותר במאזן שלנו, יפחית את הוצאות המימון ויאפשר לנו את הגמישות הנחוצה להשאת התשואה לבעלי המניות שלנו."

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
גיוס חרדים (צילום: חיים בן־הקון)גיוס חרדים (צילום: חיים בן־הקון)

חוק הגיוס: כשזה מגיע לחרדים, עוצמה יהודית מאבדת את העוצמה

עוצמה יהודית רוצה מלחמה בלי לוחמים: השתיקה המפלגתית על גיוס החרדים חושפת עד כמה המספרים מתעתעים, איך יוצאים בשאלה נספרים כחרדים, ואיך החוק החדש מאפשר להציג עמידה ביעדים כמעט בלי לגייס באמת, מהלך שמרחיק את החרדים מלהשתלב בתעסוקה ופוגע במשק כולו
ד"ר אדם רויטר |

במסגרת מאמציהם למנוע את רוע הגזירה, משמע לשאת בעול הביטחון כמו כל יהודי אחר במדינת ישראל, מנהיגי החרדים מייצרים כמה שיותר קומבינטוריקה וביסמוט נופל או מופל לפח. במסגרת ההסכמות שחוק הגיוס החדש והרע מאד הזה קובע, ייספרו בתוואי הגיוס כל הבנים שלמדו אי פעם במוסדות חרדיים, כולל 20% מהם שבכלל עזבו את המגזר. אסביר בסוף גם איך כל זה קשור לא רק לביטחון אלא גם לכלכלה.

מסתבר שכיום שיעור היוצאים בשאלה מכל שנתון חרדי עומד על שיעור של כ-20%. אתם קוראים נכון. לפי "עמותת הלל", שהיא הכתובת הראשית של יוצאות ויוצאים בשאלה מהמגזר - שמגיעים אליה ונעזרים בה לרוב כשהם בגילאי 17 עד 25, אלו מביניהם בגילאי 18 עד 20 מתגייסים ברובם לצה"ל. למעשה לפי עמותת הלל כ-75% בגילאים הללו מתגייסים לצה"ל.

בואו ניכנס רגע למספרים. בשנתון הגיוס של 2024-2025 (תשפ"ה) יש כ-76 אלף בנים שנולדו בשנת 2006, מתוכם כ-57 אלף הם יהודים שמתוכם כ-14 אלף הם מהמגזר החרדי. מתוכם התגייסו השנה כ-2,900 שהם כ-20% מהשנתון החרדי (המקור: עיתון "הארץ" )

יש לציין כי זו קפיצה משמעותית ביותר לעומת כ-1,200 מגויסים יוצאי המגזר בממוצע שנתי, משמע 8% מכל שנתון, בשנים שקדמו לתשפ"ה וזו לפחות בהחלט בשורה טובה.

כמה מתוך המתגייסים יצאו מהמגזר וכבר אינם חרדים? ע"פ הערכות כ-20% מכל שנתון עזבו את המגזר. משמע מתוך שנתון של 15,000 כ-3,000 כבר אינם חרדים. לפי עמותת הלל המלווה יוצאים ויוצאות מהמגזר, כ-75% מהם מתגייסים לצה"ל. משמע מתוך ה-2,900 שהתגייסו, שהם יוצאי המגזר החרדי ניתן להניח שכ-2,250 מהם בכלל עזבו את המגזר. מבחינתם, הם לא מתגייסים לצה"ל כחרדים אלא כדתיים לאומיים, כמסורתיים או כחילוניים (רובם נותרים קרובים לאמונה ולמסורת ואינם הופכים לחילוניים). אבל הם נספרים כמתגייסים חרדים - וזו נקודה מאד חשובה.

מילואימניקים. קרדיט: Xמילואימניקים. קרדיט: X

הבנות בין האוצר למשרד הביטחון - תקציב של 112 מיליארד שקל בשנה

מנדי הניג |
נושאים בכתבה תקציב הביטחון

משרדי האוצר והבטחון הגיעו להבנות: חיזוק בטחון המדינה לצד שמירה על איתנות כלכלית אחרי שיח ממושך ודיונים מקצועיים רבים שנערכו בשבועות האחרונים בין נציגי מערכת הבטחון לנציגי משרד האוצר, הבוקר הגיעו המשרדים לסיכום תקציבי של גובה הוצאות הבטחון לשנת 2026, והוא יעמוד על 112 מליארד ש"ח. מדובר בתוספת של 47 מליארדי ש"ח ביחס לתקציב הבטחון לשנת 2023 ערב המלחמה. 

המסגרת שאושרה מאפשרת שלא להשית העלאת מיסים על אזרחי ישראל בשנה הקרובה ואף להביא במסגרת תקציב המדינה הקלות במיסים. שר האוצר בצלאל סמוטריץ': "אני מברך את מערכת הבטחון על הסיכומים. אנחנו מקצים תקציב עתק להתעצמות הצבא השנה, אך גם כזה שמאפשר לנו להחזיר את מדינת ישראל למסלול של צמיחה והקלה על האזרחים".

הסכום שנקבע - 112 מיליארד שקל נמוך בכ־32 מיליארד שקל מדרישות הצבא המקוריות, שהסתכמו ב‑144 מיליארד שקל. טיוטת חוק ההסדרים המקורית כללה ביטול הטבה מיוחדת שניתנה לגמלאי מערכת הביטחון, קיזוז חלק מההיוון או מענקי הפרישה מתקרת ההון הפטורה ממס. בפועל, מדובר על המרה שבמקרה של גמלאים רבים הייתה מורידה את המס באופן משמעותי. בסוף הדיונים הוסרו כל הסעיפים האלה מהנוסח. גם סעיף שדיבר על קיזוז קצבת פנסיה כשבאותו זמן מקבלים קצבת עבודה מחדש, נפל, מה שמשאיר את המצב הקיים ללא שינוי.