התמ"ת: הגדלנו את תקציב המדען הראשי ב-600 מ' שקל
במשרד התמ"ת מדווחים היום כי עפ"י סיכום שהושג בסוף השבוע בין המדען הראשי, ד"ר אלי אופר לבין סגן הממונה על התקציבים, אמיר לוי, יוגדל בהדרגה תקציב המדען הראשי בכ-600 מיליון שקל בשנת 2007.
לדברי המשרד, נחתם ביום ה' האחרון הסכם ארוך טווח לביצוע שינויים מבניים ומתן תוספת תקציב , בין ד"ר אלי אופר, המדען הראשי במשרד התמ"ת לבין אגף התקציבים. בהתאם להסכם, יוגדל בהדרגה תקציב המדען הראשי, בסכום שיורכב מ: 300 מיליון שקל בשנת 2005, 400 מיליון שקל בשנת 2006 ו- 600 ממיליון שקל בשנת 2007 ואילך.
מתן תוספת התקציב לשנת 2005, התאפשרה בעקבות החלטת ממשלה שהתקבלה לקראת סוף חודש ינואר השנה. בהתאם להחלטה בוצעה הפחתה רוחבית בתקציבי המשרדים בשיעור של 3%. המקורות שהתפנו בעקבות ההפחתה, יועדו, בין היתר, למימון תוספת התקציב למדען הראשי. עוד סוכם כי כללי התמיכה בחברות ישונו, זאת במטרה לייעל את אופן ההקצאה ולמקד את התמיכות בפרויקטים מסוכנים בעלי ערך מוסף גבוה במיוחד למשק.
שר התמ"ת אולמרט, מסר כי ההסכם מאפשר לראשונה יציבות ותכנון לטווח ארוך, תמיכה בתחומים חדשים פעלי פוטנציאל ויותר מכל הוא נותן איתות חשוב למשקיעים ולפיו מדינת ישראל והתעשייה הישראלית מתכוונת להמשיך לעמוד בחזית הטכנולוגיה.
המדען הראשי במשרד התמ"ת, ד"ר אלי אופר, מסר כי חוזקו של ההסכם בקביעת מגמה חיובית של גידול מתמשך בתקציב ולאורך הזמן. ד"ר אופר העריך כי בהתחשב בתוספת התקציב ובצפי התמלוגים, תקציב לשכת המדען צפוי להגיע בשנת 2007 לשיאו ולהיקף של 1.8 מיליארד שקל. אופר ציין עוד כי ההסכם יתרום לחיזוק התעשייה עתירת הידע וצפוי לתת אותותיו כבר בשנת התקציב הנוכחית.
שיעור התמלוגים לחברות בינוניות וגדולות יועלה מ 3% ו-5%, בהתאמה כיום, ל-4% ו-6% בעתיד. כמו כן, בניגוד למצב הנוכחי התמלוגים ייגבו מתוך כלל הפרויקטים הנתמכים ע"י המדע"ר והריבית בגין התמלוגים תועלה לרמה של לייבור + 1%, לעומת לייבור כיום.
עוד סוכם כי המדען הראשי, ימשיך לפעול לייעול והפרטת החממות הטכנולוגיות. המשך התהליך יאפשר למדע"ר למקד את התמיכה בחממות מצליחות, הנהנות מליווי של קרנות הון סיכון המתמחות בהקמה ליווי וחניכה של חברות Seed.
תוספת התקציב צפויה להביא את תקציב המדען הראשי בשנת 2007 לכ-1.8 מיליארד ש"ח (לרבות תמלוגים). השתתפות המדינה משנת 2007 ואילך תהיה גבוהה בכ-100 מליון שקל ביחס לשנת השיא (שנת 2001). ההסכם יקנה יציבות לתקציב המדען הראשי, דבר אשר יאפשר לו לערוך תכנון תקציבי ארוך טווח.
.jpg "ביטוח לאומי")
קצבאות ביטוח לאומי - מה הסכום שתקבלו בעקבות ההצמדה?
הביטוח הלאומי מפרסם את עדכון הקצבאות לשנת 2026: קצבאות הנכות של אנשים עם מוגבלות קיבלו תוספת של 480 שקל בשנתיים בעוד הקצבאות של האזרחים הוותיקים הוסיפו עשרות שקלים בודדים
הביטוח הלאומי מפרסם את עדכון הקצבאות לשנת 2026, והמספרים מראים שוב את הפער בין הקצבאות שמוצמדות לשכר הממוצע במשק לבין אלו שמוצמדות רק למדד המחירים לצרכן. בעוד השכר הממוצע עולה ב-3.4%, המדד עלה בשיעור נמוך יותר של 2.4%.
כלומר מי שהקצבה שלו מוצמדת לשכר הממוצע במשק מרוויח, ומי שהקצבה שלו מוצמדת רק למדד נשאר מאחור. בשנים האחרונות השכר הממוצע במשק עלה מהר יותר ממדד המחירים, ולכן קצבאות הנכות, שירותים מיוחדים וילד נכה גדלו בצורה משמעותית. אנשים עם מוגבלות רואים תוספות של מאות שקלים בתוך שנתיים, ובחלק מהמקרים גם יותר. לעומת זאת, קצבאות כמו אזרח ותיק, הבטחת הכנסה ושארים כמעט שלא זזו. הן אמנם מתעדכנות לפי החוק, אבל העלייה קטנה, בעשרות שקלים בלבד, ולא באמת סוגרת את הפער מול יוקר המחיה.
קצבת נכות כללית בדרגת אי כושר השתכרות מלאה תעמוד מינואר הקרוב על 4,771 שקל, לעומת 4,556 שקל בשנת 2025. בתוך שנתיים מדובר בעלייה של כמעט 480 שקל, אחרי שב-2024 עמדה הקצבה על 4,291 שקל. נכה עם בן או בת זוג שאינם מקבלים קצבה יגיע לקצבה חודשית של 6,229 שקל, לעומת 6,024 שקל בשנה שעברה.
טבלת עדכון לקצבת נכות כללית:
- הורות 2026 - מדריך הזכויות המלא והמעודכן לגידול ילדים בישראל
- הביטוח הלאומי מעדכן גרסה לינואר 2026: מי יקבל יותר ומי יצא מופסד?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
גם בעלי דרגות אי כושר חלקיות יראו תוספת. בדרגת אי כושר של 74% הקצבה תעמוד על 3,211 שקל, בדרגת 65% על 2,894 שקל ובדרגת 60% על 2,718 שקל. תוספת לילד, עד שני ילדים, תעמוד על 1,214 שקל לכל ילד.
ההוצאה הממוצעת של משקי הבית בישראל: 18 אלף שקל לחודש
סקר ההוצאות וההכנסות החדש של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה מצביע על הפערים הגדולים בחברה הישראלית בהוצאה החודשית - 93% ממשקי הבית בעשירון העליון מחזיקים לפחות במכונית אחת, לעומת כ-41% בלבד בעשירון התחתון
הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה פרסמה היום את סקר הוצאות והכנסות שלה למשקי בית לשנת 2023. מן הדוח עולה כי ההכנסה הכספית הממוצעת ברוטו למשק בית עמדה באותה שנה על כ-26,330 שקל, בעוד ההכנסה נטו, לאחר ניכויים עמדה על כ-21,606 שקל לחודש. 77.7% מהכנסות משקי הבית מגיעות מעבודה, בעוד 12.9% מגיעות מקצבאות ומתמיכות, כאשר היתר מגיע מפנסיות וקופות גמל.
לפני הסקר, ההוצאה הכוללת לתצרוכת של משקי הבית, הכוללת את אומדן צריכת שירותי הדיור, הסתכמה ב־18,088 שקל לחודש, ירידה ריאלית של 1.4% לעומת 2022, זאת בעוד שההוצאה הכספית ללא דיור ירדה בשיעור חד יותר של 2.1% והסתכמה ב-14,823 שקל. סעיף הדיור נותר רכיב ההוצאה המרכזי (25.3% מההוצאה הכוללת), כאשר לאחריו ההוצאה מתחלקת בין תחבורה ותקשורת, כ-18.6% מההוצאה ומזון כולל פירות וירקות, כ-17.9% מההוצאה. כמו כן עולה כי הרכב ההוצאה נותר יציב ביחס לשנה הקודמת.
- גם עם הגירה שלילית: בישראל 10.178 מיליון תושבים
- הלמ"ס: השקעת המדינה בשירותי הבריאות נמוכה יחסית לעולם
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הפערים הכלכליים באים לידי ביטוי גם בבעלות על נכסים ומוצרים בני־קיימה ובתנאי הדיור: בעוד שכ-94% ממשקי הבית בעשירון העליון החזיקו מחשב אחד לפחות וכ-97% מהם היו בעלי מינוי לאינטרנט, בעשירון התחתון מדובר בכ-52% בלבד. גם בשוק הדיור ניכרים פערים משמעותיים. ערך דירה ממוצעת בבעלות משק בית בעשירון העליון עמד על 3.96 מיליון שקל, פי 2.6 מערך הדירה בעשירון התחתון שאומדנה מוערך בכ-1.51 מיליון שקל.
.jpg "ביטוח לאומי - צילום: Shutterstock")