התמ"ת: הגדלנו את תקציב המדען הראשי ב-600 מ' שקל
במשרד התמ"ת מדווחים היום כי עפ"י סיכום שהושג בסוף השבוע בין המדען הראשי, ד"ר אלי אופר לבין סגן הממונה על התקציבים, אמיר לוי, יוגדל בהדרגה תקציב המדען הראשי בכ-600 מיליון שקל בשנת 2007.
לדברי המשרד, נחתם ביום ה' האחרון הסכם ארוך טווח לביצוע שינויים מבניים ומתן תוספת תקציב , בין ד"ר אלי אופר, המדען הראשי במשרד התמ"ת לבין אגף התקציבים. בהתאם להסכם, יוגדל בהדרגה תקציב המדען הראשי, בסכום שיורכב מ: 300 מיליון שקל בשנת 2005, 400 מיליון שקל בשנת 2006 ו- 600 ממיליון שקל בשנת 2007 ואילך.
מתן תוספת התקציב לשנת 2005, התאפשרה בעקבות החלטת ממשלה שהתקבלה לקראת סוף חודש ינואר השנה. בהתאם להחלטה בוצעה הפחתה רוחבית בתקציבי המשרדים בשיעור של 3%. המקורות שהתפנו בעקבות ההפחתה, יועדו, בין היתר, למימון תוספת התקציב למדען הראשי. עוד סוכם כי כללי התמיכה בחברות ישונו, זאת במטרה לייעל את אופן ההקצאה ולמקד את התמיכות בפרויקטים מסוכנים בעלי ערך מוסף גבוה במיוחד למשק.
שר התמ"ת אולמרט, מסר כי ההסכם מאפשר לראשונה יציבות ותכנון לטווח ארוך, תמיכה בתחומים חדשים פעלי פוטנציאל ויותר מכל הוא נותן איתות חשוב למשקיעים ולפיו מדינת ישראל והתעשייה הישראלית מתכוונת להמשיך לעמוד בחזית הטכנולוגיה.
המדען הראשי במשרד התמ"ת, ד"ר אלי אופר, מסר כי חוזקו של ההסכם בקביעת מגמה חיובית של גידול מתמשך בתקציב ולאורך הזמן. ד"ר אופר העריך כי בהתחשב בתוספת התקציב ובצפי התמלוגים, תקציב לשכת המדען צפוי להגיע בשנת 2007 לשיאו ולהיקף של 1.8 מיליארד שקל. אופר ציין עוד כי ההסכם יתרום לחיזוק התעשייה עתירת הידע וצפוי לתת אותותיו כבר בשנת התקציב הנוכחית.
שיעור התמלוגים לחברות בינוניות וגדולות יועלה מ 3% ו-5%, בהתאמה כיום, ל-4% ו-6% בעתיד. כמו כן, בניגוד למצב הנוכחי התמלוגים ייגבו מתוך כלל הפרויקטים הנתמכים ע"י המדע"ר והריבית בגין התמלוגים תועלה לרמה של לייבור + 1%, לעומת לייבור כיום.
עוד סוכם כי המדען הראשי, ימשיך לפעול לייעול והפרטת החממות הטכנולוגיות. המשך התהליך יאפשר למדע"ר למקד את התמיכה בחממות מצליחות, הנהנות מליווי של קרנות הון סיכון המתמחות בהקמה ליווי וחניכה של חברות Seed.
תוספת התקציב צפויה להביא את תקציב המדען הראשי בשנת 2007 לכ-1.8 מיליארד ש"ח (לרבות תמלוגים). השתתפות המדינה משנת 2007 ואילך תהיה גבוהה בכ-100 מליון שקל ביחס לשנת השיא (שנת 2001). ההסכם יקנה יציבות לתקציב המדען הראשי, דבר אשר יאפשר לו לערוך תכנון תקציבי ארוך טווח.
מותגי השנה - 2025מסכמים שנה: 6 המותגים שנסקו ב-2025
שישה מותגים, שישה תחומי פעילות, ומכנה משותף אחד: 2025 הייתה השנה שבה מי שהצליח לחבר בין מוצר נכון, קמפיינים מדוייקים ולבסס קשר עם הצרכנים, השיג הרבה יותר משורת הרווח - מי המותגים שהובילו השנה ומה האתגרים שעומדים להם בדרך?
דירוג כבכל שנה, יש מותגים שהשנה האירה להם פנים ושמה אותם במקום אחר לגמרי מנקודת הפתיחה. זה יכול להיות גורל הנסיבות וזה בפעמים אחרות תלוי יוזמה ותעוזה של המותגים עצמם. חלק עשו פריצת דרך של ממש וחלק פשוט בלטו יותר מהאחרים, בזכות רצף של מהלכים שיצרו עקביות ושיח ציבורי חיובי לאורך השנה.
זה לא תמיד מתבטא בתוצאות הכספיות, "מותג השנה" זה מכלול של פעולות שהארגון עשה שהצליחו למקם אותו בתודעה הצרכנית. מפעילויות שיווק, מהלכי קד"מ מדויקים וגם ובעיקר החלטות אסטרטגיות שהקפיצו את המותג
השנה היו עשרות מותגים שניסו לתפוס מקום מרכזי, אבל בסופו של דבר צריכים להכתיר מנצחים. ורק שישה מהם - כל אחד מתחום אחר - הצליחו להתברג בקטגוריית "מותגי-העל" מבחינתנו ב-2025.
אלו השישה ששיחקו בליגה של הגדולים:
לאומי
השנה שבה הבנק עבר את רף מאה מיליארד השקלים והפך למותג הדומיננטי בשוק הבנקאות.
2025 הייתה בראש ובראשונה השנה של בנק לאומי. הבנק נהיה לחברה הציבורית הגדולה בישראל וחצה לראשונה שווי שוק של 100 מיליארד שקל. התוצאות שלו בתשעת החודשים הראשונים של מציגות רווח של 7.7 מיליארד שקל ותשואה על ההון של 17%, נתון גבוה גם בהשוואה בינלאומית. בנוסף, חילק לאומי דיבידנד רבעוני של 2 מיליארד שקל, הגבוה שנרשם אי פעם בבנק בישראל.
- "נראה שיפור בדירוג האשראי ב-2026": הנתונים שמפתיעים את השווקים
- חברות הביטוח עוקפות את הבנקים בדירוג האשראי - האם זה שינוי תפיסתי?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אלא שמעבר למספרים, המותג לאומי עצמו גם הוא המריא. המנכ"ל חנן פרידמן והסמנכ"לית מיטל שירן הראל בנו אסטרטגיית שיווק רחבה שהציבה את הבנק בנקודת פתיחה ברורה מול המתחרים. גל תורן הפך לדמות כמעט משפחתית בפרסומות, עומר אדם העביר את המסרים, ולאומי היה פשוט בכל מקום. הבנק גם הציב את השירות בקדמת הבמה, בפרט מול מזרחי טפחות, עם פתיחת מוקדים 24 שעות ביממה וחשיפת הטלפונים הישירים של מנהלי הסניפים.
מילואימניקים. קרדיט: Xבנק ישראל מסביר שחוק הגיוס הוא חוק השתמטות
בנק ישראל מתייחס לחוק הגיוס. הדברים ברורים וידועים, אבל הבנק נותן לזה תוקף, שם מספרים ומסביר בלשון פשוטה שזה "חוק השתמטות" ולא חוק גיוס. גיוס חרדים יוריד את העלויות למשק. בבנק מסבירים כי העלות הכלכלית המשקית של חודש גיוס של איש מילואים (בן כ-30) הנה כ-38 אלף שקל. הרחבת הגיוס של גברים חרדים באופן משמעותי יכולה להפחית במידה רבה את הנטל הכלכלי המשקי והאישי הנובע מהשימוש הנרחב של הצבא באנשי מילואים.
על פי בנק ישראל, הגדלת מחזורי הגיוס השנתיים בכ-7,500 גברים חרדים, למשל, (שתתבטא בהוספת כ-20,000 חיילי חובה לאחר הבשלת התהליך), אשר תאפשר חיסכון ניכר בהיקף המילואים, תקטין את העלות המשקית השנתית בלפחות 9 מיליארדי ש"ח (0.4 אחוז תוצר). זה מאוד משמעותי, וצריך לזכור שפוטנציאל הגיוס הרבה יותר גדול.
"הצעת החוק שתכליתה להסדיר את נושא גיוסם של צעירים חרדים לצה"ל לוקה בחסר", מדגישה הנהלת בנק ישראל, "יעדי הגיוס שהיא קובעת נמוכים והתמריצים הכלכליים לגיוס שכלולים בה הם בעלי אפקטיביות נמוכה. חשוב לתקן את נוסח החוק באופן שיענה על צרכי הצבא ולשם כך יקבע תמריצים חיוביים ושליליים אפקטיביים.
"סוגיית גיוס הציבור החרדי מלווה את החברה הישראלית מזה עשורים רבים. במהלך עשורים אלה משקלה של החברה החרדית גדל מאוד, מאחוזים בודדים ליותר מעשרה אחוזים היום, ועל בסיס התפלגות האוכלוסייה בגילים 15-0 הוא צפוי לשלש את עצמו בעשורים הבאים. לאור העליה החדה בהיקף הנדרש של שירות במילואים מאז ה-7 באוקטובר 2023, הפכה סוגיית גיוס הגברים החרדים לנושא ביטחוני עם השלכות מקרו-כלכליות משמעותיות. על כן, אנו מוצאים לנכון להביא את התייחסותנו לסוגיה בעת הזאת.
- הרוויח במילואים מעל 40 אלף שקל בחודש והוא פושט רגל; האם תגמולי המילואים יעברו לנושים?
- סמוטריץ' מבטיח - אבל לא בטוח שיכול לקיים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
"על פי אומדנים שגובשו בבנק ישראל, העלות הכלכלית המשקית המהוונת הנובעת מחודש גיוס של איש מילואים (בן כ-30) הינה כאמור כ-38 אלף ש"ח. 80% מסכום זה מבטאים את העלות הישירה והמיידית מאובדן התפוקה בעת שירות המילואים והיתרה את הפגיעה העתידית בגידול הפריון כתוצאה מהפסד ניסיון ו/או קידום בעבודה.
