התמ"ת: הגדלנו את תקציב המדען הראשי ב-600 מ' שקל

התקציב יוגדל בהיקף הזה בשנת 2007. ההסכם נחתם בין ד"ר אלי אופר לבין אגף התקציבים באוצר. התקציב יגדל ב-400 מיליון שקל בשנת 2006 ו-600 ממיליון שקל בשנת 2007 ואילך
חזי שטרנליכט |

במשרד התמ"ת מדווחים היום כי עפ"י סיכום שהושג בסוף השבוע בין המדען הראשי, ד"ר אלי אופר לבין סגן הממונה על התקציבים, אמיר לוי, יוגדל בהדרגה תקציב המדען הראשי בכ-600 מיליון שקל בשנת 2007.

לדברי המשרד, נחתם ביום ה' האחרון הסכם ארוך טווח לביצוע שינויים מבניים ומתן תוספת תקציב , בין ד"ר אלי אופר, המדען הראשי במשרד התמ"ת לבין אגף התקציבים. בהתאם להסכם, יוגדל בהדרגה תקציב המדען הראשי, בסכום שיורכב מ: 300 מיליון שקל בשנת 2005, 400 מיליון שקל בשנת 2006 ו- 600 ממיליון שקל בשנת 2007 ואילך.

מתן תוספת התקציב לשנת 2005, התאפשרה בעקבות החלטת ממשלה שהתקבלה לקראת סוף חודש ינואר השנה. בהתאם להחלטה בוצעה הפחתה רוחבית בתקציבי המשרדים בשיעור של 3%. המקורות שהתפנו בעקבות ההפחתה, יועדו, בין היתר, למימון תוספת התקציב למדען הראשי. עוד סוכם כי כללי התמיכה בחברות ישונו, זאת במטרה לייעל את אופן ההקצאה ולמקד את התמיכות בפרויקטים מסוכנים בעלי ערך מוסף גבוה במיוחד למשק.

שר התמ"ת אולמרט, מסר כי ההסכם מאפשר לראשונה יציבות ותכנון לטווח ארוך, תמיכה בתחומים חדשים פעלי פוטנציאל ויותר מכל הוא נותן איתות חשוב למשקיעים ולפיו מדינת ישראל והתעשייה הישראלית מתכוונת להמשיך לעמוד בחזית הטכנולוגיה.

המדען הראשי במשרד התמ"ת, ד"ר אלי אופר, מסר כי חוזקו של ההסכם בקביעת מגמה חיובית של גידול מתמשך בתקציב ולאורך הזמן. ד"ר אופר העריך כי בהתחשב בתוספת התקציב ובצפי התמלוגים, תקציב לשכת המדען צפוי להגיע בשנת 2007 לשיאו ולהיקף של 1.8 מיליארד שקל. אופר ציין עוד כי ההסכם יתרום לחיזוק התעשייה עתירת הידע וצפוי לתת אותותיו כבר בשנת התקציב הנוכחית.

שיעור התמלוגים לחברות בינוניות וגדולות יועלה מ 3% ו-5%, בהתאמה כיום, ל-4% ו-6% בעתיד. כמו כן, בניגוד למצב הנוכחי התמלוגים ייגבו מתוך כלל הפרויקטים הנתמכים ע"י המדע"ר והריבית בגין התמלוגים תועלה לרמה של לייבור + 1%, לעומת לייבור כיום.

עוד סוכם כי המדען הראשי, ימשיך לפעול לייעול והפרטת החממות הטכנולוגיות. המשך התהליך יאפשר למדע"ר למקד את התמיכה בחממות מצליחות, הנהנות מליווי של קרנות הון סיכון המתמחות בהקמה ליווי וחניכה של חברות Seed.

תוספת התקציב צפויה להביא את תקציב המדען הראשי בשנת 2007 לכ-1.8 מיליארד ש"ח (לרבות תמלוגים). השתתפות המדינה משנת 2007 ואילך תהיה גבוהה בכ-100 מליון שקל ביחס לשנת השיא (שנת 2001). ההסכם יקנה יציבות לתקציב המדען הראשי, דבר אשר יאפשר לו לערוך תכנון תקציבי ארוך טווח.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
חדוה בר
צילום: גלית סברו
ניתוח

תן וקח - שחיתות מובנית בקשר בין בנק ישראל לבנקים

בצלאל סמוטריץ דורש מס יתר של 15% על רווחי הבנקים העודפים. זה לא פתרון טוב, אבל קודם צריך להבין את הבעיה - הבנקים עושקים אותנו כי הבכירים בבנק ישראל חברים של מנהלי הבנקים ומוצאים אצלם עבודה בהמשך - תראו את חדוה בר שמרוויחה היום מיליונים בבנק מזרחי טפחות ואיטורו והיתה המפקחת על הבנקים

מנדי הניג |

לפני כחודש דיברנו עם פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל. שאלנו אותו על רווחי הבנקים הגבוהים. הוא הסביר שהוא והבנק המרכזי פועלים כדי לייצר תחרות. אמרנו שאם 7 שנים זה לא צלח, אז אולי סמוטריץ' צודק וצריך להעלות את המס. הוא אמר שבשום פנים ואופן כי זו התערבות פוליטית בבנקים וזה יפגע באמון המשקיעים והציבור. אז אמרנו לו שהוא יכול בקלות לדאוג ובצורה יעילה יותר לשינוי צודק ונכון דרך הקטנת הרווחים המופרזים של הבנקים ושיפור הרווחה של הציבור. מספיק להעלות במעט את הריבית בעו"ש. שהבנקים ישלמו ריבית על העו"ש בדיוק כפי שהם גובים על חובה בעו"ש. 

 "לא, זה לא קיים במדינות מערביות, זה גם התערבות בבנקים". אגב, זה קיים לתקופות מסוימות במקומות שונים בעולם, אם כי זה נדיר, אבל גם מערכת כל כך ריכוזית ומוגנת כמו הבנקים המקומיים לא קיימת בשום מקום. היא מוגנת על יד בנק ישראל, לוביסטים, משקיעים, מומחים מטעם, אנשים שחושבים שרווחים של בנק חוזרים לציבור כי הציבור מחזיק בבנקים (ממתי הבנקים הפכו למדינה שמקבל מסים מהעם ודואגת לרווחתו, בריאותו, ביטחונו, ומה הקשר בין גב כהן מחדשרה שעושקים אותה בעו"ש ואין לה פנסיה שמחזיקה במניות בנקים). וחייבים להוסיף - גם התקשורת מגנה על הבנקים, מסיבות כלכליות, מסיבות של פחד מהוראות מלמעלה ומסיבות של קשרים עסקיים וקשרי בעלות.

וכך יצא שגופים שחייבים את כל הרווחים שלהם למודל העסקי הפשוט של עולם הבנקאות - קבל כסף, תן ריבית נמוכה למלווים ותגבה ריבית גבוהה מהלווים, והאם עושים את זה במינוף של 1 ל-10 כי המדינה מאפשרת ומגבה - מרוויחים תשואה של 17% על ההון ו-15% על ההון. אף אחד לא מרוויח ככה, וכל זה כשהציבור מקבל אפס על העו"ש. 

פרופ' ירון אמר בסוף השיחה שהנה מגיעה תחרות עם הרפורמה של המיני בנקים. אחרי שניתקנו הבנו שאולי הוא באמת מאמין בזה, או שהוא מערבב אותנו או שהוא תמים. אבל תמים ככל שיהיה הוא יודע טוב מאוד שלו עצמו ובעיקר לכפופים לו יש סיכוי טוב מאוד להיכנס למערכת הבנקאית. זה לא סתם להיכנס למערכת הבנקאית, זה להרוויח מיליונים. חדוה בר היתה מפקחת 5 שנים עד 2020. לפני שבוע היא נכנסה להיות דירקטורית בבנק מזרחי טפחות. היא מרוויחה מיליון שקל, יש לה סיכוי טוב להיות גם היו"רית בהמשך. לפני זה ובעצם במקביל היא גם יועצת, משנה למנכ"ל איטורו ועוד תפקידים. מיליונים זרמו לחשבון הבנק שלה, וזה בסדר, אבל אם היא היתה סליחה על הביטוי - "ביצ'ית" שעושה את העבודה למען הציבור ונכנסת בבנקים לטובת הציבור, האם היא היתה מוצאת עבודה?

אם בר היתה דואגת לתחרות, מסתכסכת עם הנהלות הבנקים, אבל מייצרת תחרות, מספקת ריבית טובה לציבור ועדיין שומרת על יציבות הבנקים (בנקים יכולים להיות יציבים גם ב-9% תשואה, לא רק ב-15%), האם היא היתה הופכת לחלק מהמערכת הבנקאית? יציבות הבנקים אבל זה לא אומר שהם צריכים להרוויח רווחים עודפים וזה לא אומר שזה צריך לבוא על חשבון הציבור, אבל בפיקוח על הבנקים נמצאים אנשים שרוצים להרוויח בהמשך. במקום לקבל 2 מיליון שקל בשנה בעבודה מפנקת, היא היתה מרצה בשני קורסים במכללה או באוניברסיטה (בלי לזלזל כמובן). 

משקיע סוחר בקריפטו (רשתות)משקיע סוחר בקריפטו (רשתות)

העלימו רווחי קריפטו בעשרות מיליונים - כך חוקרי רשות המסים תפסו אותם

תושב חולון, תושב באר שבע ותושב נצרת נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים

רן קידר |
נושאים בכתבה העלמת מס קריפטו

במסגרת מבצע חקירות כלל ארצי: תושב נצרת, תושב באר שבע ותושב חולון נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים. לא ברור איך אנשים חושבים שרשות המס לא תעלה עליהם. בסוף יש עקבות דיגיטליות ועקבות בכלל ששמים את כל המעלימים בסיכון גדול. השיטה הבסיסית היא מודיעין מהשטח והלשנות. השיטה השנייה היא מעקב דיגיטלי. רשות המסים מתקדמת טכנולוגית וחוקרים שלה יכולים לעלות על כתובות IP מישראל שמשתתפים ונמצאים בפלטפורמות דיגיטליות. 

החוקרים גם נמצאים בפורומים, ברשתות ומזהים גורמים חשודים ואז מרחיבים את החקירה גם במישורים נוספים. חוץ מזה, בסוף אנשים רוצים להשתמש בכסף שהרוויחו. זה מחלחל לחשבון הבנק, זה נמשך דרך כרטיסי אשראי, יש סימנים. 

יש עוד הרבה דרכי פעולה, כשהיום מדווחת רשות המסים כי במסגרת החקירה התגלה כי לחשוד ששמו איגור שרגורודסקי, תושב חולון, שנחקר על ידי פקיד שומה חקירות מרכז יש דירות ונכסים שלא מוסברים דרך השכר השוטף שלו. מחומר החקירה עולה חשד כי לפיו הוא פעל בזירות מסחר למטבעות וירטואליים בחו"ל בהיקפים גבוהים בשנים 2020 - 2024 ולא דיווח לרשויות המס. כמו כן עולה חשד כי הוא לא דיווח על הכנסות שהיו לו מחברות בחו"ל ובסך הכל התחמק מדיווח על הכנסות בסך עשרות מיליוני שקלים. 

שרגורודסקי שגר בחולון מחזיק מספר דירות בבעלותו, ששוויין עולה פי כמה וכמה על פוטנציאל הנכסים שלו בהינתן הכנסותיו המדוחות. נבדק חשד לעבירות על חוק איסור הלבנת הון, בכך שרשם נכס שבו עשה שימוש בעלים על שם אדם אחר. הוא חשוד שהרוויח עשרות מיליונים בקריפטו בלי לדווח לרשות המס.