התמ"ת: הגדלנו את תקציב המדען הראשי ב-600 מ' שקל

התקציב יוגדל בהיקף הזה בשנת 2007. ההסכם נחתם בין ד"ר אלי אופר לבין אגף התקציבים באוצר. התקציב יגדל ב-400 מיליון שקל בשנת 2006 ו-600 ממיליון שקל בשנת 2007 ואילך
חזי שטרנליכט |

במשרד התמ"ת מדווחים היום כי עפ"י סיכום שהושג בסוף השבוע בין המדען הראשי, ד"ר אלי אופר לבין סגן הממונה על התקציבים, אמיר לוי, יוגדל בהדרגה תקציב המדען הראשי בכ-600 מיליון שקל בשנת 2007.

לדברי המשרד, נחתם ביום ה' האחרון הסכם ארוך טווח לביצוע שינויים מבניים ומתן תוספת תקציב , בין ד"ר אלי אופר, המדען הראשי במשרד התמ"ת לבין אגף התקציבים. בהתאם להסכם, יוגדל בהדרגה תקציב המדען הראשי, בסכום שיורכב מ: 300 מיליון שקל בשנת 2005, 400 מיליון שקל בשנת 2006 ו- 600 ממיליון שקל בשנת 2007 ואילך.

מתן תוספת התקציב לשנת 2005, התאפשרה בעקבות החלטת ממשלה שהתקבלה לקראת סוף חודש ינואר השנה. בהתאם להחלטה בוצעה הפחתה רוחבית בתקציבי המשרדים בשיעור של 3%. המקורות שהתפנו בעקבות ההפחתה, יועדו, בין היתר, למימון תוספת התקציב למדען הראשי. עוד סוכם כי כללי התמיכה בחברות ישונו, זאת במטרה לייעל את אופן ההקצאה ולמקד את התמיכות בפרויקטים מסוכנים בעלי ערך מוסף גבוה במיוחד למשק.

שר התמ"ת אולמרט, מסר כי ההסכם מאפשר לראשונה יציבות ותכנון לטווח ארוך, תמיכה בתחומים חדשים פעלי פוטנציאל ויותר מכל הוא נותן איתות חשוב למשקיעים ולפיו מדינת ישראל והתעשייה הישראלית מתכוונת להמשיך לעמוד בחזית הטכנולוגיה.

המדען הראשי במשרד התמ"ת, ד"ר אלי אופר, מסר כי חוזקו של ההסכם בקביעת מגמה חיובית של גידול מתמשך בתקציב ולאורך הזמן. ד"ר אופר העריך כי בהתחשב בתוספת התקציב ובצפי התמלוגים, תקציב לשכת המדען צפוי להגיע בשנת 2007 לשיאו ולהיקף של 1.8 מיליארד שקל. אופר ציין עוד כי ההסכם יתרום לחיזוק התעשייה עתירת הידע וצפוי לתת אותותיו כבר בשנת התקציב הנוכחית.

שיעור התמלוגים לחברות בינוניות וגדולות יועלה מ 3% ו-5%, בהתאמה כיום, ל-4% ו-6% בעתיד. כמו כן, בניגוד למצב הנוכחי התמלוגים ייגבו מתוך כלל הפרויקטים הנתמכים ע"י המדע"ר והריבית בגין התמלוגים תועלה לרמה של לייבור + 1%, לעומת לייבור כיום.

עוד סוכם כי המדען הראשי, ימשיך לפעול לייעול והפרטת החממות הטכנולוגיות. המשך התהליך יאפשר למדע"ר למקד את התמיכה בחממות מצליחות, הנהנות מליווי של קרנות הון סיכון המתמחות בהקמה ליווי וחניכה של חברות Seed.

תוספת התקציב צפויה להביא את תקציב המדען הראשי בשנת 2007 לכ-1.8 מיליארד ש"ח (לרבות תמלוגים). השתתפות המדינה משנת 2007 ואילך תהיה גבוהה בכ-100 מליון שקל ביחס לשנת השיא (שנת 2001). ההסכם יקנה יציבות לתקציב המדען הראשי, דבר אשר יאפשר לו לערוך תכנון תקציבי ארוך טווח.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
שר האוצר בצלאל סמוטריץ
צילום: לע"מ/יוסי זמיר

סמוטריץ׳: ״מי שלא יוריד מחירים, ימוסה״

״אני לא נגד עשירים״ אומר שר האוצר סמוטריץ׳ בנאום לקראת אישור התקציב ״אבל חייבים לטפל במונופולים״ הוא מכריז מלחמה על הבנקים והיבואנים; ״נצביע רק על חוק גיוס שוויוני״ מוסיף

מנדי הניג |
נושאים בכתבה משרד האוצר

לקראת אישור תקציב המדינה, שר האוצר בצלאל סמוטריץ' קיים מסיבת עיתונאים במשרד האוצר בירושלים במהלכה נשא נאום שבו הוא פרש את קווי המדיניות הכלכלית שלו ואת המאבק ביוקר המחיה, במונופולים ובמערכת הבנקאית. בדבריו הדגיש השר את חשיבותן של הרפורמות הכלולות בתקציב ואת הצורך, לדבריו, להחזיר כוח לציבור ולשבור ריכוזיות בשווקים המרכזיים.


״אזרחי ישראל, הבנקים לא היו איתכם, בזמן שאתם התמודדתם עם ריבית גבוהה, יוקר מחיה ומשבר ביטחוני, הם גרפו עוד ועוד רווחים. וכך גם המונופולים. הם העלו מחירים כי הם פשוט יכולים. הם ניצלו את המלחמה וגרפו רווחי עתק. תסתכלו על הדוחות הכספיים שלהם ותראו בעצמכם מי שילם את המחיר.

״אנחנו הולכים לטפל בזה. לוודא שהם ישלמו את חלקם, ושאתם תקבלו בחזרה את מה שמגיע לכם. ההצלחות הביטחוניות והכלכליות של מדינת ישראל חייבות לחזור לחשבון שלכם. זה שלכם. אנחנו מרימים את הכלכלה, ומורידים את המחירים. ואני אומר לכם ביושר, אני עובד רק בשבילכם. לא מעניין אותי כמה מיליונים שפכו עליי בקמפיינים פרסומיים כדי לפגוע בי. מה שחשוב לי הוא שאתם תוכלו לחיות פה בזול וברווחה.

״אני לא נגד עשירים. ההפך. אני בעד יוזמה, עבודה ויצירה. אבל אני נגד עושק וניצול. וזה מה שעשו הבנקים בתקופת המלחמה. הייתי שר האוצר הראשון שהטיל עליהם מס, וגם עכשיו אנחנו נמסה אותם. לא ייתכן שבזמן שאתם נלחמים על הקיום הכלכלי שלכם, יש מי שגוזר קופון בעמלות ובריביות.

״לכן אנחנו פותחים את שוק הבנקאות לתחרות אמיתית. תחרות שתגרום לכל אזרח בישראל לשלם פחות ריבית על האשראי והאוברדראפט, ולקבל יותר כסף על הכסף שנמצא בפיקדונות. שוק בנקאי חייב לשרת את הציבור, לא את עצמו. במקביל, אנחנו מורידים מסים. פחות מס הכנסה בכל חודש, יותר כסף שנשאר אצלכם בכיס. זו הדרך לחזק את המשק, זו הדרך להחזיר את האיזון.

אלי גליקמן מנכל צים
צילום: שלומי יוסף

חברות ספנות זרות מתעניינות בצים - אבל הסיכוי לעסקה נמוך מאוד

המנכ"ל, אלי גליקמן מנסה לרכוש את השליטה בחברה יחד עם רמי אונגר אבל הדירקטוריון מנסה לקבל הצעות גם מגופים אחרים

מנדי הניג |
נושאים בכתבה צים אלי גליקמן

צים ZIM Integrated Shipping Services 1.38%  , חברת הספנות הוותיקה של ישראל על המדף.  המנכ"ל, אלי גליקמן מנסה לרכוש את השליטה בחברה יחד עם רמי אונגר שפועל בתחום הרכב, נדל"ן וספנות. אבל הדירקטוריון גם בשל לחץ מבעלי מניות מצהיר כי הוא מנסה לקבל הצעות מגופים אחרים. התקבלו הצעות - כך הודיעה צים בשבוע שעבר, גם מגופים אסטרטגיים.   

ענקיות ספנות בינלאומיות הביעו עניין ברכישת החברה, אבל ההערכה היא שהסיכוי שהמהלך יתממש נמוך מאוד. הסיבה פשוטה - צים נחשבת לנכס לאומי וביטחוני מהמעלה הראשונה, והמדינה צפויה להפעיל את כל הכלים שברשותה כדי למנוע מכירה לגורמים זרים. היא יכולה להטיל ווטו על המכירה. 

היסטורית, צים הוקמה מתוך צורך אסטרטגי,  להבטיח לישראל עצמאות ימית וסחר בטוח. עד היום, היא נתפסת כעורק חיים לאומי, במיוחד בשעת חירום. מלחמות, מגפות, משברים, כשחברות זרות הפסיקו לפעול, צים נשארה היחידה שהמשיכה להביא לישראל מזון, ציוד חיוני ותחמושת.

כמו אל על, גם צים נהנית ממעמד מיוחד לטוב ולרע, שמאפשר למדינה להטיל וטו על מהלכים אסטרטגיים באמצעות מניית זהב או רגולציה מחמירה. באל על, למשל, הוכנס בעל שליטה - משפחת רוזנברג, תחת תנאים מחייבים שהגדירו את אל על כחברת הדגל הלאומית בתעופה. בצים הסיפור יהיה דומה. מדובר בחברה הלאומית בתחום הספנות, והשליטה בה לא תעבור לידיים שעלולות שלא לשרת את האינטרסים של ישראל בשעת הצורך. צריך לזכור ש-98% מהסחר עם העולם נעשה דרך הים. 

לפי הידוע, חברות ענק הביעו עניין בצים, לרבות הפג לויד הגרמנית, ומארסק הדנית.  בהפג לויד מחזיקים גורמים מקטאר וסעודיה.