פתיחה מהוססת בוול סטריט בעקבות מדד המחירים ליצרן
בעוד בשוק היו עסוקים בהכנות לקראת יום של עליות,לפחות על פי החוזים העתידיים על המדדים, הגיע פירסום מדד המחירים ליצרן וטרף את הקלפים. המדד שזינוקו היכה את התחזיות, יוצר לחץ אינפלציוני, אותו מתרגמים המשקיעים ללחץ להעלאת הריבית. דבר זה, כמובן, מנוגד לאינטרסים של משקיעי המניות, אשר במקום לדחוף את השוק מעלה בפתיחה, משאירים אותו מדשדש, סביב רמות הפתיחה.
הדאו-ג'ונס רושם ירידה של 0.08% לרמה של 10,745.32 נקודות. הנאסד"ק עוד שומר על אופטימיות ופותח בעלייה של 0.04% לרמה של 2,062.12 וה-S&P500 יורד ב-0.08% לרמה של 1,199.79 נקודות.
מאקרו - מדד המחירים ליצרן (ליבה) לשיא של 6 שנים
כאמור, הסיפור שילווה את היום הינו פרסום מדד המחירים ליצרן (PPI). על פי משרד העבודה האמריקאי, עלה מדד זה ב-0.3% בחודש החולף. נציין כי בקרב האנליסטים בוול סטריט, רווחה ההערכה, כי המדד יטפס בשיעור של 0.2% בלבד. נזכיר, כי בדצמבר ירד המדד ב-0.7%. עם זאת, הסיפור הגדול הוא מדד הליבה. מדד זה מנכה מתוך מרכיבי המדד הכללי, את עלויות המזון והאנרגיה, התנודתיים מאוד. האנליסטים ברחוב, ציפו כי מדד הליבה יעלה בשעור זהה לזה של המדד הכללי, לאמור עלייה של 0.2%. כאמור, מדד זה היכה תחזיות ורשם זינוק של 0.8%, הזינוק הגבוה ביותר מזה 6 שנים.
בהמשך היום, יתפרסם מדד הסנטימנט של אוניברסיטת מישיגן. הסקר המבוסס על 500 מרואיינים באשר למצבם הנוכחי, ולהערכותיהם באשר לעתידם הפיננסי. הפירסום היום הינו הקריאה הראשונית לגבי פברואר, תוצאה סופית תפורסם בעוד כשבועיים. נזכיר, כי בינואר ירד המדד לרמה של 95.5 נקודות, ובפברואר, צופים בשווקים, ירד המדד לרמה של 95 נקודות. הנתונים צפויים בסמוך לפתיחת המסחר.
שובו של הויוקס?
מניית מרק תמשוך היום את תשומת לב המשקיעים. ענקית הפרמצבטיקה, יצרנית הויוקס הידועה, מסרה ביום שישי, כי יתכן ותחזיר למדפים את משכך הכאבים הפופולארי. נזכיר, כי הכדור הורד מן המדפים בשל החשש למעורבות הכדור בגרימת מחלות לב. מרק מסרה, כי יתכן ותקבל אישור להחזיר את התרופה לשיווק, במידה ויקבע כי התועלות של המשכך, עולות, על המחיר הבריאותי, המגולם בסיכון לחלות במחלת לב. עוד נוסיף, כי הורדת המשכך מהמדפים לפני מספר חודשים, מחקה בין רגע סכום עתק, משווי החברה. המסחר במניה טרם החל.
מה יוליד יום עבור טבע?
מניית ענקית הפרמצבטיקה טבע, פותחת בעלייה מתונה של 0.11%. מאז פרסום תוצאותיה הכספיים ביום ג' האחרון, לא מצליחה המנייה להתייצב. אמש (ה), נפלה המניה בשעור חד של 3.8%, לאחר שבית ההשקעות האמריקני - סמית בארני הוריד את המלצתו למניה ל-"מכור" מ"החזק" ובנוסף הוריד את מחיר היעד ל-25 דולר למניה.
בולטות בפתיחה (על פי מחזורי מסחר) - צ'ק פוינט שמשילה 0.04%, הרמוניק שפותחת ללא שינוי, קומוורס שמטפסת 0.69% ואלדין שנופלת 4.67% בפתיחה. דלתא 3 מקזזת מעט מזינוקיה המרשימים בתקופה האחרונה ופותחת בירידה של 4.1%.
פרופ' אמיר ירון (רשתות)פרופ' אמיר ירון: "המצב הכלכלי הוא הישג ובצניעות - חלק גדול נובע מהמדיניות שלנו"
אולי היית שמרן מדי? "זאת מחמאה"; היה מרווח גדול. הריבית הריאלית היא 2%. למה היא לא ירדה בעבר? "המחיר על טעות הוא גדול מאוד. עכשיו הבשילו התנאים"; מה המסר של הנגיד קדימה ואיפה תהיה הריבית עוד שנה?
בנק ישראל הפחית היום את הריבית ב-0.25% ל-4.25%. גם אנחנו אומרים "הגיע הזמן", גם אנחנו חושבים שזה היה צריך להיות לפני חודשים. אבל בנק ישראל הוא הקובע וכל החלטה שהוא מקבל עוברת דיונים רבים, ניתוחים רבים וסיעורי מוחות. אפשר שלא להסכים עם ההחלטות, אבל הן מקצועיות. בשיחה עם פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל "הטחנו" בו שאולי הוא "שמרן מדי ביחס להפחתת הריבית".
"אני לוקח את זה כמחמאה", משיב, פרופ' ירון, "מדינות שעברו מלחמות מצאו את עצמן במצב כלכלי קשה. היו מצבים של היפר אינפלציה ופגיעה מהותית בכלכלה. אנחנו במצב יחסית טוב, עם אינפלציה מדודה לאורך התקופה שמתייצבת בתוך היעד. הכלכלה הישראלית עם פעילות ערה. זה הישג. זה הישג שאני בצניעות אגיד שחלק גדול ממנו הוא בזכות מדיניות שלא הייתי מכנה שמרנית, אלא זהירה שקולה ופתוחה".
אנחנו בריבית ריאלית של 2%, הרבה מעבר למה שצריך. היה מרווח ביטחון גדול להוריד מעט את הריבית עוד קודם.
"המחיר על טעות גדול מאוד, רק שתנאי המשק הבשילו להפחתה של הריבית עשינו זאת ונמשיך לפעול בכפוף להתפתחויות. אנחנו רואים כעת את האינפלציה מתמתנת ועומדת ביעד, אננו רואים את הייסוף, ואת ההתבססות של האינפלציה ביעד, וזה הוביל אותנו להחלטה".
בפעם הקודמת התנאים היו די קרובים.
"היו תנאים שונים, דובר אז על כניסה בעצימות גדולה לעזה".
הביקושים גבוהים
פרופ' ירון מדבר עדיין על אי וודאות כלכלית, אבל נמוכה מבעבר. על פעילות ערה במשק, על שוק עבודה חזק וביקושים גדולים שמורגשים גם בכרטיסי האשראי. הביקושים האלו מצד אחד מרשימים, מצד שני הם "גול עצמי" לציבור הלווה (לרבות בעלי הדירות עם משכנתאות) כי הם מניעים את האינפלציה והדבר שהכי מפחיד את בנק ישראל בדומה לבנקים מרכזיים בעולם - הוא אינפלציה. אינפלציה שוחקת את הכסף, את ההון של הציבור. היא מס גדול בדלת האחורית והנשק הכי חזק נגדה הוא הריבית.
- בנק ישראל יפוצה ב-240 אלף שקל עקב זיוף שטרות
- לא תמיד הריבית הנמוכה היא הריבית המשתלמת ביותר
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
לנגיד יש את כלי הריבית, לצד כלים נוספים (פעילות בשוק המט"ח, הדפסת כסף) כדי לאזן את הכלכלה. זה "משחק" עדין. הורדת את הריבית מוקדם מדי, האינפלציה יכולה לברוח למעלה, ואז המלחמה באינפלציה תהפוך לקשה יותר. בזבזת תחמושת ולא פגעת. הנגיד ירה רק כאשר ראה את המטרה בבירור. אין מקום לפספוסים, אבל כלכלה זה לא מדע מדויק. קחו שני כלכלנים מדופלמים וסיכוי טוב שהם יחשבו אחרת לגבי רוב הסוגיות הכלכליות. מעבר לכך, יש הרבה נעלמים ותלות בגורמים חיצוניים רבים ויש את הפסיכולוגיה. כלכלה, תרצו או לא היא חלק ממדעי ההתנהגות. אנשים קונים בגדים כי יש להם מצב רוח טוב, או כי הם רוצים ללכת לעבודה עם הבגד הזה. זה לא בהכרח קשור לשאלה אם יש להם כסף בחשבון או שזה משולם בתשלומים. אנשים בסיום מלחמה יגבירו ביקושים גם אם הם לא במצב מדהים, גם כי ההורים ירצו לפנק את הילדים על התקופה הקשה.
פרופ' אמיר ירון (רשתות)פרופ' אמיר ירון: "המצב הכלכלי הוא הישג ובצניעות - חלק גדול נובע מהמדיניות שלנו"
אולי היית שמרן מדי? "זאת מחמאה"; היה מרווח גדול. הריבית הריאלית היא 2%. למה היא לא ירדה בעבר? "המחיר על טעות הוא גדול מאוד. עכשיו הבשילו התנאים"; מה המסר של הנגיד קדימה ואיפה תהיה הריבית עוד שנה?
בנק ישראל הפחית היום את הריבית ב-0.25% ל-4.25%. גם אנחנו אומרים "הגיע הזמן", גם אנחנו חושבים שזה היה צריך להיות לפני חודשים. אבל בנק ישראל הוא הקובע וכל החלטה שהוא מקבל עוברת דיונים רבים, ניתוחים רבים וסיעורי מוחות. אפשר שלא להסכים עם ההחלטות, אבל הן מקצועיות. בשיחה עם פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל "הטחנו" בו שאולי הוא "שמרן מדי ביחס להפחתת הריבית".
"אני לוקח את זה כמחמאה", משיב, פרופ' ירון, "מדינות שעברו מלחמות מצאו את עצמן במצב כלכלי קשה. היו מצבים של היפר אינפלציה ופגיעה מהותית בכלכלה. אנחנו במצב יחסית טוב, עם אינפלציה מדודה לאורך התקופה שמתייצבת בתוך היעד. הכלכלה הישראלית עם פעילות ערה. זה הישג. זה הישג שאני בצניעות אגיד שחלק גדול ממנו הוא בזכות מדיניות שלא הייתי מכנה שמרנית, אלא זהירה שקולה ופתוחה".
אנחנו בריבית ריאלית של 2%, הרבה מעבר למה שצריך. היה מרווח ביטחון גדול להוריד מעט את הריבית עוד קודם.
"המחיר על טעות גדול מאוד, רק שתנאי המשק הבשילו להפחתה של הריבית עשינו זאת ונמשיך לפעול בכפוף להתפתחויות. אנחנו רואים כעת את האינפלציה מתמתנת ועומדת ביעד, אננו רואים את הייסוף, ואת ההתבססות של האינפלציה ביעד, וזה הוביל אותנו להחלטה".
בפעם הקודמת התנאים היו די קרובים.
"היו תנאים שונים, דובר אז על כניסה בעצימות גדולה לעזה".
הביקושים גבוהים
פרופ' ירון מדבר עדיין על אי וודאות כלכלית, אבל נמוכה מבעבר. על פעילות ערה במשק, על שוק עבודה חזק וביקושים גדולים שמורגשים גם בכרטיסי האשראי. הביקושים האלו מצד אחד מרשימים, מצד שני הם "גול עצמי" לציבור הלווה (לרבות בעלי הדירות עם משכנתאות) כי הם מניעים את האינפלציה והדבר שהכי מפחיד את בנק ישראל בדומה לבנקים מרכזיים בעולם - הוא אינפלציה. אינפלציה שוחקת את הכסף, את ההון של הציבור. היא מס גדול בדלת האחורית והנשק הכי חזק נגדה הוא הריבית.
- בנק ישראל יפוצה ב-240 אלף שקל עקב זיוף שטרות
- לא תמיד הריבית הנמוכה היא הריבית המשתלמת ביותר
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
לנגיד יש את כלי הריבית, לצד כלים נוספים (פעילות בשוק המט"ח, הדפסת כסף) כדי לאזן את הכלכלה. זה "משחק" עדין. הורדת את הריבית מוקדם מדי, האינפלציה יכולה לברוח למעלה, ואז המלחמה באינפלציה תהפוך לקשה יותר. בזבזת תחמושת ולא פגעת. הנגיד ירה רק כאשר ראה את המטרה בבירור. אין מקום לפספוסים, אבל כלכלה זה לא מדע מדויק. קחו שני כלכלנים מדופלמים וסיכוי טוב שהם יחשבו אחרת לגבי רוב הסוגיות הכלכליות. מעבר לכך, יש הרבה נעלמים ותלות בגורמים חיצוניים רבים ויש את הפסיכולוגיה. כלכלה, תרצו או לא היא חלק ממדעי ההתנהגות. אנשים קונים בגדים כי יש להם מצב רוח טוב, או כי הם רוצים ללכת לעבודה עם הבגד הזה. זה לא בהכרח קשור לשאלה אם יש להם כסף בחשבון או שזה משולם בתשלומים. אנשים בסיום מלחמה יגבירו ביקושים גם אם הם לא במצב מדהים, גם כי ההורים ירצו לפנק את הילדים על התקופה הקשה.
