פתיחה מהוססת בוול סטריט בעקבות מדד המחירים ליצרן
בעוד בשוק היו עסוקים בהכנות לקראת יום של עליות,לפחות על פי החוזים העתידיים על המדדים, הגיע פירסום מדד המחירים ליצרן וטרף את הקלפים. המדד שזינוקו היכה את התחזיות, יוצר לחץ אינפלציוני, אותו מתרגמים המשקיעים ללחץ להעלאת הריבית. דבר זה, כמובן, מנוגד לאינטרסים של משקיעי המניות, אשר במקום לדחוף את השוק מעלה בפתיחה, משאירים אותו מדשדש, סביב רמות הפתיחה.
הדאו-ג'ונס רושם ירידה של 0.08% לרמה של 10,745.32 נקודות. הנאסד"ק עוד שומר על אופטימיות ופותח בעלייה של 0.04% לרמה של 2,062.12 וה-S&P500 יורד ב-0.08% לרמה של 1,199.79 נקודות.
מאקרו - מדד המחירים ליצרן (ליבה) לשיא של 6 שנים
כאמור, הסיפור שילווה את היום הינו פרסום מדד המחירים ליצרן (PPI). על פי משרד העבודה האמריקאי, עלה מדד זה ב-0.3% בחודש החולף. נציין כי בקרב האנליסטים בוול סטריט, רווחה ההערכה, כי המדד יטפס בשיעור של 0.2% בלבד. נזכיר, כי בדצמבר ירד המדד ב-0.7%. עם זאת, הסיפור הגדול הוא מדד הליבה. מדד זה מנכה מתוך מרכיבי המדד הכללי, את עלויות המזון והאנרגיה, התנודתיים מאוד. האנליסטים ברחוב, ציפו כי מדד הליבה יעלה בשעור זהה לזה של המדד הכללי, לאמור עלייה של 0.2%. כאמור, מדד זה היכה תחזיות ורשם זינוק של 0.8%, הזינוק הגבוה ביותר מזה 6 שנים.
בהמשך היום, יתפרסם מדד הסנטימנט של אוניברסיטת מישיגן. הסקר המבוסס על 500 מרואיינים באשר למצבם הנוכחי, ולהערכותיהם באשר לעתידם הפיננסי. הפירסום היום הינו הקריאה הראשונית לגבי פברואר, תוצאה סופית תפורסם בעוד כשבועיים. נזכיר, כי בינואר ירד המדד לרמה של 95.5 נקודות, ובפברואר, צופים בשווקים, ירד המדד לרמה של 95 נקודות. הנתונים צפויים בסמוך לפתיחת המסחר.
שובו של הויוקס?
מניית מרק תמשוך היום את תשומת לב המשקיעים. ענקית הפרמצבטיקה, יצרנית הויוקס הידועה, מסרה ביום שישי, כי יתכן ותחזיר למדפים את משכך הכאבים הפופולארי. נזכיר, כי הכדור הורד מן המדפים בשל החשש למעורבות הכדור בגרימת מחלות לב. מרק מסרה, כי יתכן ותקבל אישור להחזיר את התרופה לשיווק, במידה ויקבע כי התועלות של המשכך, עולות, על המחיר הבריאותי, המגולם בסיכון לחלות במחלת לב. עוד נוסיף, כי הורדת המשכך מהמדפים לפני מספר חודשים, מחקה בין רגע סכום עתק, משווי החברה. המסחר במניה טרם החל.
מה יוליד יום עבור טבע?
מניית ענקית הפרמצבטיקה טבע, פותחת בעלייה מתונה של 0.11%. מאז פרסום תוצאותיה הכספיים ביום ג' האחרון, לא מצליחה המנייה להתייצב. אמש (ה), נפלה המניה בשעור חד של 3.8%, לאחר שבית ההשקעות האמריקני - סמית בארני הוריד את המלצתו למניה ל-"מכור" מ"החזק" ובנוסף הוריד את מחיר היעד ל-25 דולר למניה.
בולטות בפתיחה (על פי מחזורי מסחר) - צ'ק פוינט שמשילה 0.04%, הרמוניק שפותחת ללא שינוי, קומוורס שמטפסת 0.69% ואלדין שנופלת 4.67% בפתיחה. דלתא 3 מקזזת מעט מזינוקיה המרשימים בתקופה האחרונה ופותחת בירידה של 4.1%.
שי אהרונוביץ (צלם: גיל מגלד)"אני ברווחיות של כמעט 30%, בגלל שאני מרוויח ויעיל, אני צריך לשלם יותר מס?"
הגירעון ב-2025 יהיה נמוך ממה שמעריכים, גביית מסים גדולה בדצמבר בעיקר בזכות חוק הרווחים הכלואים - חברות יחלקו דיבידנדים ענקיים; מנהל רשות המסים מעריך גבייה שנתית של 100 מיליארד שקל מעל היעד בתחילת השנה - האם גביית המסים הזו מעידה על שיפור במשק, ועל המלחמה בהון השחור
מסים הם החלק הכי מרכזי בהכנסות המדינה. זה רוב רובו של המקור התקציבי. מסים אמורים לבטא את מצב הכלכלה. כשהכלכלה חזקה, הרווחים של הפירמות בעלייה, השכר עולה והמסים עולים, וההיפך. בשנה האחרונה יש עלייה חריגה מאוד במסים. אבל אל תטעו, למרות שהיא חשובה, והיא עוזרת לנתונים להיראות טובים מאוד, היא לא בהכרח מבטאת את מצב הכלכלה, היא מזכירה "הכנסות חד פעמיות" בדוחות של חברות - האם להתייחס להכנסות האלו או לא?
שי אהרונוביץ, מנהל רשות המסים מדבר על גבייה שעולה על 100 מיליארד שקל מהיעד המקורי. ב-11 חודשים נקבו 466 מיליארד שקל, וכנראה שבדצמבר תהיה גביית שיא שתביא את הגבייה הכוללת למעל 530 מיליארד שקל מיליארד שקל. הגבייה הזו, וכן הגבייה בסוף שנת 2024 מיוחסת לשני מהלכים של רשות המסים.
הראשון הוא מיסוי רווחים כלואים. זה עובד כך. רואה החשבון מתקשר לבעלים של חברה קטנה ואומר לו - "תראה, יש חוק חדש, לא כל כך ברור היישום שלו, אבל המשמעות שלו שצריך לשלם מס על רווחים היסטוריים".
אתה רציני?
"כן צריך לשלם מס-קנס של 2% או לחלק אותם. אפשר לחלק בהדרגה 5% בשנה ומשנה הבאה 6% מהיקף הרווחים. המדינה לא רוצה שיחזיקו רווחים אלא שיחלקו כדי לקבל את המס על הדיבידנד".
- רשות המיסים: ״נסיים את 2025 עם יותר מ-40 מיליארד שקל מעל היעד״
- מס על שכר דירה - "הגבייה שלנו עלתה ב-10%"; והאם מס רכוש יחזור?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
כמה מס?
"זה 30%, ויש גם מס יסף של 3% ועל רווחים מסוימים עוד 2%".
המון. אין משהו לעשות?
"חילקנו בסוף 2024 כדי להימנע מעליית מס יסף, זוכר. פעלנו נכון, אבל עדיין יש רווחים לצרכי מס לפי המבחן של החוק שמחויבים במס. אני לא חושב שכדאי לשלם קנס של 2%, צריך לחלק דיבידנד של 5% מהרווחים".
מילואימניקים. קרדיט: Xבנק ישראל מסביר שחוק הגיוס הוא חוק השתמטות
בנק ישראל מתייחס לחוק הגיוס. הדברים ברורים וידועים, אבל הבנק נותן לזה תוקף, שם מספרים ומסביר בלשון פשוטה שזה "חוק השתמטות" ולא חוק גיוס. גיוס חרדים יוריד את העלויות למשק. בבנק מסבירים כי העלות הכלכלית המשקית של חודש גיוס של איש מילואים (בן כ-30) הנה כ-38 אלף שקל. הרחבת הגיוס של גברים חרדים באופן משמעותי יכולה להפחית במידה רבה את הנטל הכלכלי המשקי והאישי הנובע מהשימוש הנרחב של הצבא באנשי מילואים.
על פי בנק ישראל, הגדלת מחזורי הגיוס השנתיים בכ-7,500 גברים חרדים, למשל, (שתתבטא בהוספת כ-20,000 חיילי חובה לאחר הבשלת התהליך), אשר תאפשר חיסכון ניכר בהיקף המילואים, תקטין את העלות המשקית השנתית בלפחות 9 מיליארדי ש"ח (0.4 אחוז תוצר). זה מאוד משמעותי, וצריך לזכור שפוטנציאל הגיוס הרבה יותר גדול.
"הצעת החוק שתכליתה להסדיר את נושא גיוסם של צעירים חרדים לצה"ל לוקה בחסר", מדגישה הנהלת בנק ישראל, "יעדי הגיוס שהיא קובעת נמוכים והתמריצים הכלכליים לגיוס שכלולים בה הם בעלי אפקטיביות נמוכה. חשוב לתקן את נוסח החוק באופן שיענה על צרכי הצבא ולשם כך יקבע תמריצים חיוביים ושליליים אפקטיביים.
"סוגיית גיוס הציבור החרדי מלווה את החברה הישראלית מזה עשורים רבים. במהלך עשורים אלה משקלה של החברה החרדית גדל מאוד, מאחוזים בודדים ליותר מעשרה אחוזים היום, ועל בסיס התפלגות האוכלוסייה בגילים 15-0 הוא צפוי לשלש את עצמו בעשורים הבאים. לאור העליה החדה בהיקף הנדרש של שירות במילואים מאז ה-7 באוקטובר 2023, הפכה סוגיית גיוס הגברים החרדים לנושא ביטחוני עם השלכות מקרו-כלכליות משמעותיות. על כן, אנו מוצאים לנכון להביא את התייחסותנו לסוגיה בעת הזאת.
- הרוויח במילואים מעל 40 אלף שקל בחודש והוא פושט רגל; האם תגמולי המילואים יעברו לנושים?
- סמוטריץ' מבטיח - אבל לא בטוח שיכול לקיים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
"על פי אומדנים שגובשו בבנק ישראל, העלות הכלכלית המשקית המהוונת הנובעת מחודש גיוס של איש מילואים (בן כ-30) הינה כאמור כ-38 אלף ש"ח. 80% מסכום זה מבטאים את העלות הישירה והמיידית מאובדן התפוקה בעת שירות המילואים והיתרה את הפגיעה העתידית בגידול הפריון כתוצאה מהפסד ניסיון ו/או קידום בעבודה.
