פתיחה מהוססת בוול סטריט בעקבות מדד המחירים ליצרן

שזינוקו הכה תחזיות וגרם לחשש ממשי מפני העלאה מהותית בריבית. הדאו-ג'ונס וה-S&P500 פותחים בירידה של 0.08%, למרות שהחוזים העתידים הצביעו על עליה בפתיחה, הנאסד"ק מדשדש עם עלייה קלילה
אמיר כהן |

בעוד בשוק היו עסוקים בהכנות לקראת יום של עליות,לפחות על פי החוזים העתידיים על המדדים, הגיע פירסום מדד המחירים ליצרן וטרף את הקלפים. המדד שזינוקו היכה את התחזיות, יוצר לחץ אינפלציוני, אותו מתרגמים המשקיעים ללחץ להעלאת הריבית. דבר זה, כמובן, מנוגד לאינטרסים של משקיעי המניות, אשר במקום לדחוף את השוק מעלה בפתיחה, משאירים אותו מדשדש, סביב רמות הפתיחה.

הדאו-ג'ונס רושם ירידה של 0.08% לרמה של 10,745.32 נקודות. הנאסד"ק עוד שומר על אופטימיות ופותח בעלייה של 0.04% לרמה של 2,062.12 וה-S&P500 יורד ב-0.08% לרמה של 1,199.79 נקודות.

מאקרו - מדד המחירים ליצרן (ליבה) לשיא של 6 שנים

כאמור, הסיפור שילווה את היום הינו פרסום מדד המחירים ליצרן (PPI). על פי משרד העבודה האמריקאי, עלה מדד זה ב-0.3% בחודש החולף. נציין כי בקרב האנליסטים בוול סטריט, רווחה ההערכה, כי המדד יטפס בשיעור של 0.2% בלבד. נזכיר, כי בדצמבר ירד המדד ב-0.7%. עם זאת, הסיפור הגדול הוא מדד הליבה. מדד זה מנכה מתוך מרכיבי המדד הכללי, את עלויות המזון והאנרגיה, התנודתיים מאוד. האנליסטים ברחוב, ציפו כי מדד הליבה יעלה בשעור זהה לזה של המדד הכללי, לאמור עלייה של 0.2%. כאמור, מדד זה היכה תחזיות ורשם זינוק של 0.8%, הזינוק הגבוה ביותר מזה 6 שנים.

בהמשך היום, יתפרסם מדד הסנטימנט של אוניברסיטת מישיגן. הסקר המבוסס על 500 מרואיינים באשר למצבם הנוכחי, ולהערכותיהם באשר לעתידם הפיננסי. הפירסום היום הינו הקריאה הראשונית לגבי פברואר, תוצאה סופית תפורסם בעוד כשבועיים. נזכיר, כי בינואר ירד המדד לרמה של 95.5 נקודות, ובפברואר, צופים בשווקים, ירד המדד לרמה של 95 נקודות. הנתונים צפויים בסמוך לפתיחת המסחר.

שובו של הויוקס?

מניית מרק תמשוך היום את תשומת לב המשקיעים. ענקית הפרמצבטיקה, יצרנית הויוקס הידועה, מסרה ביום שישי, כי יתכן ותחזיר למדפים את משכך הכאבים הפופולארי. נזכיר, כי הכדור הורד מן המדפים בשל החשש למעורבות הכדור בגרימת מחלות לב. מרק מסרה, כי יתכן ותקבל אישור להחזיר את התרופה לשיווק, במידה ויקבע כי התועלות של המשכך, עולות, על המחיר הבריאותי, המגולם בסיכון לחלות במחלת לב. עוד נוסיף, כי הורדת המשכך מהמדפים לפני מספר חודשים, מחקה בין רגע סכום עתק, משווי החברה. המסחר במניה טרם החל.

מה יוליד יום עבור טבע?

מניית ענקית הפרמצבטיקה טבע, פותחת בעלייה מתונה של 0.11%. מאז פרסום תוצאותיה הכספיים ביום ג' האחרון, לא מצליחה המנייה להתייצב. אמש (ה), נפלה המניה בשעור חד של 3.8%, לאחר שבית ההשקעות האמריקני - סמית בארני הוריד את המלצתו למניה ל-"מכור" מ"החזק" ובנוסף הוריד את מחיר היעד ל-25 דולר למניה.

בולטות בפתיחה (על פי מחזורי מסחר) - צ'ק פוינט שמשילה 0.04%, הרמוניק שפותחת ללא שינוי, קומוורס שמטפסת 0.69% ואלדין שנופלת 4.67% בפתיחה. דלתא 3 מקזזת מעט מזינוקיה המרשימים בתקופה האחרונה ופותחת בירידה של 4.1%.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
לוגו יד2 – שימוש הוגן לצורכי דיווח וחדשותלוגו יד2 – שימוש הוגן לצורכי דיווח וחדשות

יד 2 - מאפס ל-3 מיליארד שקל; האתר הכי רווחי בישראל עובר לאייפקס

מאתר מודעות צנוע ליד שנייה ודרושים לעסק דיגיטלי שנמכר בכ-950 מיליון דולר לקרן אייפקס, אחרי מסלול בעלים שנע בין וואלה, אקסל שפרינגר ו-KKR

ליאור דנקנר |

מה שהתחיל כפלטפורמה פשוטה לפרסום מודעות דרושים ומכירת יד שנייה, הפך לאחד האתרים המרכזיים בישראל ששווה 950 מיליון דולר (3.07 מיליארד שקל). יד2, אחד המותגים החזקים באינטרנט הישראלי, נמכר היום לאייפקס. המוכרת KKR קיבלה את האתר כחלק מרכישת אקסל שפרינגר שהחזיקה בו, אחרי שרכשה אותו מוואלה ב-2014 ב-820 מיליון שקל.


יד2 - כך נבנתה הדרך לאקזיט

2005 - ההתחלה הצנועה

שני יזמים, שמעון וינר ויאיר גולן, משיקים את yad2.co.il כפלטפורמה לפרסום מודעות קנייה ומכירה של מוצרים ושירותים - בעיקר רכבים, נדל"ן, דרושים ויד שנייה. תוך זמן קצר האתר הופך לכתובת מוכרת למודעות חינם באינטרנט.

2009 - רכישה על ידי וואלה תקשורת

רובה ארבל  נשק
צילום: אנצו גוש IWI מקבוצת SK

מתווכי הנשק גוזרים עמלה של 350 מיליון דולר בשנה מהתעשייה הביטחונית בישראל

דו"ח מבקר המדינה: החברות הביטחוניות התחייבו לתשלומי עתק של מעל מיליארד דולר למתווכים בין 2022 ל־2024, משרד הביטחון לא הקים מנגנון פיקוח למרות התחייבויות והנחיות

רן קידר |
נושאים בכתבה תעשייה ביטחונית

דו"ח מבקר המדינה האחרון מציג תמונת מצב בעייתית במיוחד בענף היצוא הביטחוני של ישראל. מאות מיליוני דולרים שולמו למשווקים ולמתווכים שפועלים מול לקוחות זרים, אך הפיקוח הממשלתי על המנגנון הזה כמעט ואינו קיים. למרות הנחיות ברורות שניתנו כבר ב־2017, משרד הביטחון לא הקים מערכת בקרה לבחינת עמידת החברות הביטחוניות בכללי הציות, ולא דרש אישור דירקטוריון לעסקאות הכוללות תשלום עמלות.

לפי ההערכות, בין השנים 2022 ל־2024 הסתכם היצוא הביטחוני בכ־40 מיליארד דולר, כאשר העמלות ששולמו למתווכים חצו את רף מיליארד הדולר. חלקים גדולים מהדו"ח נשארו חסויים מטעמי ביטחון, אך הנתונים שכן פורסמו מעידים על מערכת שמאפשרת זרימת כספים בהיקף עצום - בלי בקרה מהותית מצד המדינה.

המבקר מצביע על שורה של כשלים שיטתיים: לא הוקם מנגנון שמבצע ביקורות תקופתיות, לא קיימים מסמכים שמעידים על עבודת מטה סדורה, ובפועל אין דרישה להצהרה על אישור דירקטוריון לעמלות. גם תוכניות הציות שנדרשו מחברות גדולות אינן נבדקות או מפוקחות בפועל, ובקרב חברות קטנות ובינוניות אין כלל סטנדרט אחיד.

המבקר מציין מקרה שבו עסקה ביטחונית נבלמה רק לאחר שגורמים במשרד נחשפו לגובה העמלה באופן מקרי. הדוגמה הזו ממחישה עד כמה היעדר הפיקוח עלול להוביל להקצאת כספים משמעותית לגורמים חיצוניים, בלי שקיפות ובלי מנגנון בקרה.

החשש: פתח לשחיתות

ישראל מחויבת להסכמים בינלאומיים למניעת שחיתות בעסקאות ביטחוניות. עם זאת, המצב בפועל רחוק מהדרישות. משרד הביטחון לא קבע כללים ברורים לחברות הקטנות והבינוניות, לא בחן את יישום תוכניות הציות בחברות הגדולות, ולא הגדיר כלים לפיקוח אפקטיבי על מניעת מתן שוחד לעובדי ציבור זרים.