פתיחה מהוססת בוול סטריט בעקבות מדד המחירים ליצרן
בעוד בשוק היו עסוקים בהכנות לקראת יום של עליות,לפחות על פי החוזים העתידיים על המדדים, הגיע פירסום מדד המחירים ליצרן וטרף את הקלפים. המדד שזינוקו היכה את התחזיות, יוצר לחץ אינפלציוני, אותו מתרגמים המשקיעים ללחץ להעלאת הריבית. דבר זה, כמובן, מנוגד לאינטרסים של משקיעי המניות, אשר במקום לדחוף את השוק מעלה בפתיחה, משאירים אותו מדשדש, סביב רמות הפתיחה.
הדאו-ג'ונס רושם ירידה של 0.08% לרמה של 10,745.32 נקודות. הנאסד"ק עוד שומר על אופטימיות ופותח בעלייה של 0.04% לרמה של 2,062.12 וה-S&P500 יורד ב-0.08% לרמה של 1,199.79 נקודות.
מאקרו - מדד המחירים ליצרן (ליבה) לשיא של 6 שנים
כאמור, הסיפור שילווה את היום הינו פרסום מדד המחירים ליצרן (PPI). על פי משרד העבודה האמריקאי, עלה מדד זה ב-0.3% בחודש החולף. נציין כי בקרב האנליסטים בוול סטריט, רווחה ההערכה, כי המדד יטפס בשיעור של 0.2% בלבד. נזכיר, כי בדצמבר ירד המדד ב-0.7%. עם זאת, הסיפור הגדול הוא מדד הליבה. מדד זה מנכה מתוך מרכיבי המדד הכללי, את עלויות המזון והאנרגיה, התנודתיים מאוד. האנליסטים ברחוב, ציפו כי מדד הליבה יעלה בשעור זהה לזה של המדד הכללי, לאמור עלייה של 0.2%. כאמור, מדד זה היכה תחזיות ורשם זינוק של 0.8%, הזינוק הגבוה ביותר מזה 6 שנים.
בהמשך היום, יתפרסם מדד הסנטימנט של אוניברסיטת מישיגן. הסקר המבוסס על 500 מרואיינים באשר למצבם הנוכחי, ולהערכותיהם באשר לעתידם הפיננסי. הפירסום היום הינו הקריאה הראשונית לגבי פברואר, תוצאה סופית תפורסם בעוד כשבועיים. נזכיר, כי בינואר ירד המדד לרמה של 95.5 נקודות, ובפברואר, צופים בשווקים, ירד המדד לרמה של 95 נקודות. הנתונים צפויים בסמוך לפתיחת המסחר.
שובו של הויוקס?
מניית מרק תמשוך היום את תשומת לב המשקיעים. ענקית הפרמצבטיקה, יצרנית הויוקס הידועה, מסרה ביום שישי, כי יתכן ותחזיר למדפים את משכך הכאבים הפופולארי. נזכיר, כי הכדור הורד מן המדפים בשל החשש למעורבות הכדור בגרימת מחלות לב. מרק מסרה, כי יתכן ותקבל אישור להחזיר את התרופה לשיווק, במידה ויקבע כי התועלות של המשכך, עולות, על המחיר הבריאותי, המגולם בסיכון לחלות במחלת לב. עוד נוסיף, כי הורדת המשכך מהמדפים לפני מספר חודשים, מחקה בין רגע סכום עתק, משווי החברה. המסחר במניה טרם החל.
מה יוליד יום עבור טבע?
מניית ענקית הפרמצבטיקה טבע, פותחת בעלייה מתונה של 0.11%. מאז פרסום תוצאותיה הכספיים ביום ג' האחרון, לא מצליחה המנייה להתייצב. אמש (ה), נפלה המניה בשעור חד של 3.8%, לאחר שבית ההשקעות האמריקני - סמית בארני הוריד את המלצתו למניה ל-"מכור" מ"החזק" ובנוסף הוריד את מחיר היעד ל-25 דולר למניה.
בולטות בפתיחה (על פי מחזורי מסחר) - צ'ק פוינט שמשילה 0.04%, הרמוניק שפותחת ללא שינוי, קומוורס שמטפסת 0.69% ואלדין שנופלת 4.67% בפתיחה. דלתא 3 מקזזת מעט מזינוקיה המרשימים בתקופה האחרונה ופותחת בירידה של 4.1%.
אלי כהן, שר האנרגיה והתשתיות. קרדיט: אופיר אייביהצעת החוק לסגירת תאגידי המים אושרה בוועדת השרים לחקיקה; איך זה ישפיע על חשבון המים שלכם?
רשויות שיעמדו בקריטריונים שיוגדרו יוכלו לנהל את משק המים בעצמן, בתנאי למשק כספי סגור ולייעול ההוצאות במים ובביוב; שאלות ותשובות על השינויים הצפויים
לאחר שנים שבהן תאגידי המים נמצאים תחת ביקורת ציבורית על ייקור חשבונות המים ועל ניהול מנופח, המערכת הפוליטית מתקרבת לשינוי במבנה משק המים. המהלך שמוביל משרד האנרגיה
והתשתיות מבקש לאפשר לרשויות מקומיות לחזור לניהול ישיר של תחום המים והביוב, כפוף לעמידה בקריטריונים מקצועיים ושמירה על כך שהגבייה תישאר מיועדת לטיפול במים ובהשקעה בתשתיות.
על פי הצעת החוק של שר האנרגיה והתשתיות אלי כהן, רשויות שיעמדו בקריטריונים שיקבעו יוכלו לנהל את משק המים בעצמן, זאת בתנאי שיישאר כמשק כספי סגור. המהלך צפוי לשים סוף לבזבוז ולניהול המנופח הקיים כיום ברבים מהתאגידים, ולהוביל לחיסכון בהוצאות משק המים והביוב. הצעת החוק אושרה היום בוועדת חוקה, ולאחר שתעבור לניסוח משפטי, היא צפויה לעלות לקריאה ראשונה בכנסת בעוד כחודש.
שר האנרגיה והתשתיות, אלי כהן אומר כי ״מטרת החוק שאנו מקדמים הוא ביטול תאגידי המים ברשויות יעילות. אין מקום במשק לעשרות תאגידים מנופחים עם מאות ג׳ובים מיותרים. זהו מקרה קלאסי בו הגולם קם על יוצרו ויצר בזבוז של מאות מיליוני שקלים בשנה. רשויות העומדות בקריטריונים יוכלו לנהל בעצמם את משק המים, וכך לחסוך מיליוני שקלים. מים הם מוצר צריכה בסיסי, ועלינו להבטיח שיטופל ביעילות מירבית במטרה להפחית את התעריף. הרשויות שיבחרו לבטל את התאגידים יתחייבו לניהול משק כספי סגור, באופן שיבטיח שההכנסות מהמים ישמשו אך ורק לצרכי ניהול משק המים והשקעה בתשתיות״.
עבודת המטה והמתווה לרשויות המקומיות
ההצעה לתיקון החקיקה מגיעה לאחר עבודת מטה מקצועית בנושא תאגידי המים, בהובלת מנכ״ל משרד האנרגיה והתשתיות יוסי דיין וצוות המשרד, יחד עם היועצים זאב בילסקי, ראש עיריית רעננה לשעבר, ועו״ד דרור שטרום, הממונה על ההגבלים העסקיים לשעבר.
- הבינלאומי: צמיחה בפעילות הליבה, התשואה על ההון ירדה ל-16.2%
- אנרג'יאן תספק גז טבעי לקפריסין דרך צינור תת ימי חדש
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בהתאם לתיקון, רשויות מקומיות שעומדות בקריטריונים שיקבעו יוכלו לפעול ללא חובת תאגוד, תוך שמירה על משק כספי סגור. היום אושרה הצעת החוק בוועדת השרים לחקיקה, ולאחר שתעבור לניסוח משפטי היא צפויה לעלות לקריאה ראשונה בכנסת בעוד כחודש.
בצלאל סמוטריץ (דוברות האוצר, מירי שמעונוביץ)הגירעון התכווץ לרמה של 4.5% מהתוצר: הכנסות המדינה זינקו ב-15%
הגירעון יורד ל-4.5% מהתוצר בעקבות שילוב של זינוק של 15% בהכנסות המדינה והאטה בקצב ההוצאות, בעוד הוצאות המלחמה המצטברות מאז אוקטובר 2023 מטפסות ל-226.9 מיליארד שקל; הגירעון החודשי בנובמבר התכווץ ל-3.3 מיליארד שקל והממשלה ממשיכה לנוע מתחת ליעד הגירעון
השנתי של 2025
החשב הכללי באוצר הגירעון הממשלתי מתכווץ. לפי האומדן העדכני של החשב הכללי באוצר נרשמת ירידה לגירעון של 4.5% מהתוצר ב-12 החודשים האחרונים, בהשוואה ל-4.9% בסוף אוקטובר. מדובר בתזוזה מצטברת של כ-0.4 נקודות אחוז, שמשלבת בין גידול משמעותי בהכנסות המדינה לבין האטה בגידול ההוצאות, זאת בתוך שנה המאופיינת עדיין בהשפעות כבדות של המלחמה על המסגרת התקציבית.
התמונה בולטת במיוחד בנובמבר האחרון. הגירעון החודשי הסתכם ב-3.3 מיליארד שקל בלבד, לעומת 12.2 מיליארד שקל בנובמבר אשתקד, פער שמחדד את התנודתיות בהוצאות הממשלה בסוף השנה ואת התרומה של הקפיצה בהכנסות ממסים. מתחילת השנה עומד הגירעון המצטבר על 74.7 מיליארד שקל, ירידה של כ-36% בהשוואה ל-116.8 מיליארד שקל בתקופה המקבילה ב-2024.
מנוע השיפור נמצא בצד ההכנסות. סך הכנסות המדינה מתחילת השנה הגיע ל-503.3 מיליארד שקל, עלייה של 15.1% לעומת התקופה המקבילה. הכנסות ממסים זינקו ב-15.6%, כאשר המסים הישירים, המשקפים בין היתר הכנסות משכר, רווחי חברות ורווחי הון – עלו ב-18.7%. המסים העקיפים, ובראשם מיסי צריכה, עלו ב-11.3%. בחודש נובמבר לבדו נרשמו הכנסות של 45.8 מיליארד שקל.
לצד זאת, הוצאות הממשלה עלו בקצב מתון בהרבה. מתחילת השנה הגיע היקף ההוצאות ל-578 מיליארד שקל, עלייה של 4.3% בלבד בהשוואה ל-2024. הוצאות המשרדים האזרחיים עלו ב-3.5%, והוצאות מערכת הביטחון עלו ב-2%. הגידול המתון משקף שילוב בין ריסון יחסי בהוצאות השוטפות לבין התזמון של העברות חד-פעמיות ורכישות ביטחוניות לאורך השנה.
- משרד האוצר פרסם את מכרז ביטוח הרכב הגדול בישראל לשנת 2026: כ-400 מיליון שקל בשנה
- מכרז הרכב הממשלתי - רשימת הזוכים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מרכיב מרכזי בדו"ח נוגע להוצאות המלחמה. לפי אומדן החשכ"ל, הוצאות המלחמה ברוטו בשנת 2025 עומדות על 85.3 מיליארד שקל. מפרוץ המלחמה באוקטובר 2023 מסתכם היקף ההוצאה המצטבר ב-226.9 מיליארד שקל, כולל 8.3 מיליארד שקל מקרן הפיצויים, מתוכם 3.8 מיליארד שקל בגין נזק ישיר. בנוסף נכללות בדו"ח הוצאות ביטחוניות שמומנו מסיוע אמריקאי והוצאות במסגרת תכנית "תקומה".
