על רקע היחלשותו בעולם - הדולר יורד הבוקר ב-0.15%

נסחר סביב רמת 4.372 שקל, והאירו מתחזק ב-0.35%. בעולם: אנליסטים רבים צופים כי השוק יחזור למכור את הדולר, לאור העובדה כי הגירעון של ארה"ב חוזר להעסיק את המשקיעים
דרור איטח |

הבוקר פותח הדולר בירידה קלה של 0.15% ונסחר סביב רמת 4.372 שקל. מנגד, מתחזק האירו ב-0.35% ונסחר סביב רמת 5.654 שקל.

בעולם

מחדר העסקאות של פינוטק נמסר כי, במהלך המסחר באסיה, נחלש הדולר כנגד העיקריים, לאחר שמאזן השוטף של יפן הצביע על התרחבות מפתיע של עודף המסחר ב-35.1% לרמה של 1.6160 טריליון יין (15.33 מיליארד דולר). נתון חיובי זה, מעלה את חוסר איזון בין עודף מסחרי של אסיה לארה"ב ומבליט את החולשה של ארה"ב ולכן הדולר רשם ירידות שערים כנגד כל המטבעות ולא רק כנגד היין.

עקב כך נראה כי לארה"ב אין ברירה אלה לשמור על דולר חלש על מנת לצמצם את גירעונות השיא שלה. להזכירכם, דולר חלש בחודש דצמבר צמצם את הגירעון המסחר מרמה שיא של 59.3 מיליארד דולר בחודש נובמבר לרמה של 56.4 מיליארד דולר בדצמבר. "נראה כי השוק לקח את הנתון הזה כסימן להתחיל ולהחליש את הדולר", אומר טריידר בבנק אירופאי. "הסנטימנט מתחיל להשתנות, כאשר דברים רבים עשויים להשפיע על המסחר, אבל גרינספן יהיה הקובע", מוסיף הסוחר.

אנליסטים רבים צופים כי השוק יחזור למכור את הדולר, לאור העובדה כי הגירעון של ארה"ב חוזר להעסיק את המשקיעים. למרות זאת, אחרים סבורים כי יהיה די קשה למכור את הדולר בצורה אגרסיבית לפני נאומו של אלן גרינספן בפני הסנאט, השבוע. ראש ה-FED, צפוי לנאום בנוגע למדיניות המוניטארית בפני הסנאט ביום רביעי ובפני בית הנבחרים של בית הלבן ביום חמישי. למרות שהמומנטום כלפי הדולר הולך ונחלש, נראה כי אמירה אחת חיובית או רמז בנוגע להמשך עליית הריבית עשוי לגרום לקניות חדשות של דולרים.

האי הודעות לגבי הדולר, גורמת לאי שקט במטבע האירופאי. כעת נסחר האירו סביב הרמה של 1.2930 כנגד הדולר וסביב הרמה של 135.60 כנגד היין. המידע החיובי של יפן הצליח לחזק את האירו, כאשר הוראות ה-SL ב-1.2910-30 תמכו במהלך זה. היומן הכלכלי ריק היום מנתונים בעלי חשיבות רבה, למעט מדד המחירים ליצרן (PPI) תפוקת הייצור באנגליה וסקר ה-FED בקנזס סיטי.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
דן תורג'מן. קרדיט: אור ברוךדן תורג'מן. קרדיט: אור ברוך

לאור מחדלי התביעה, דן תורג'מן ניצל ממאסר בפועל

בית משפט השלום בתל אביב גזר תשעה חודשי מאסר שירוצו בעבודות שירות על דן תורג'מן, שחקן הקולנוע והתיאטרון המוכר, לאחר שהורשע בשורת עבירות מס חמורות בהיקף של יותר מ-3.6 מיליון שקל; לצד עבודות השירות,  הוטלו עליו קנסות בסכום כולל של 200 אלף שקל - מחציתם אישית ומחציתם על חברה שבבעלותו

רן קידר |
נושאים בכתבה עבירות מס

בית משפט השלום בתל אביב גזר תשעה חודשי מאסר שירוצו בעבודות שירות על דן תורג'מן, שחקן הקולנוע והתיאטרון המוכר, לאחר שהורשע בשורת עבירות מס חמורות בהיקף של יותר מ-3.6 מיליון שקל. לצד עבודות השירות הוטלו עליו קנסות בסכום כולל של 200 אלף שקל – מחציתם אישית ומחציתם על חברה שבבעלותו.

תורג'מן הורשע בשש עבירות של השמטת הכנסה וב-14 עבירות של מרמה, עורמה ותחבולה, בגין אי-דיווח שיטתי על הכנסות מיזמות נדל"ן והשכרת דירות לאורך שנים. על פי הכרעת הדין, הוא עסק ביזמות, שיווק מגרשים ומתן שירותי בנייה באמצעות חברה בבעלותו, מבלי שדיווח לרשויות המס, מבלי שניהל ספרים ומבלי שהפיק חשבוניות כחוק.

למרות חומרת המעשים והיקפם, בית המשפט נמנע מהטלת מאסר בפועל - בניגוד לעמדת הפרקליטות, שדרשה 15 חודשי מאסר - וזאת בשל מה שהוגדר ככשל חמור בהתנהלות רשויות האכיפה. השופטת מתחה ביקורת חריפה על רשות המסים והפרקליטות, וקבעה כי כתב האישום הוגש בשיהוי קיצוני ובלתי מוסבר, שנים רבות לאחר ביצוע העבירות המרכזיות.

בהכרעתה קבעה השופטת כי העבירות בוצעו בעיקר בין השנים 2007 ל-2012, אך כתב האישום הוגש רק בשנת 2023, כ-11 עד 16 שנים לאחר מכן. לדבריה, החקירה הפכה גלויה כבר בשנת 2018, אך התיק “נתקע” במשך שנים הן ביחידה החוקרת והן בפרקליטות, ללא הצדקה עניינית. “מדובר במקרה חריג שבחריגים, עינוי דין של ממש”, כתבה, וציינה כי במקרים דומים נגזרים עונשי מאסר בפועל גם כאשר היקף העבירות נמוך יותר.

כתב האישום כלל שלושה אישומים עיקריים: העלמת הכנסות מיזמות ושיווק נדל"ן בסכום של כ־2.7 מיליון שקל; התחמקות מתשלום מס שבח באמצעות רישום נכס על שם אחר; והשמטת הכנסות נוספות של כמיליון שקל מהשכרת דירות. במסגרת ההליך האזרחי חתם הנאשם על הסכמי שומה והסיר את המחדלים, תוך תשלום מס של כחצי מיליון שקל.

צהל עזה חרבות ברזל
צילום: דובר צהל

ועדת החוץ והביטחון אישרה לקריאה שנייה ושלישית את חוק הפנסיות לפורשי צה״ל

החקיקה מסדירה את סמכות הרמטכ״ל בעקבות פסיקת בג״ץ, על רקע התרעות בצה״ל על גל פרישות והתנגדות חריפה בכנסת לעלות התקציבית

אדיר בן עמי |

ועדת החוץ והביטחון של הכנסת אישרה לקריאה שנייה ושלישית את הצעת חוק שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות), תיקון מספר 36, המסדיר את סמכות הרמטכ"ל להעניק לפורשי צה"ל רכיב פנסיה מוגדל. ההצעה אושרה ברוב של חמישה תומכים מול מתנגד אחד, לאחר דחיית כלל ההסתייגויות שהוגשו לה.

החקיקה נועדה להסדיר מצב משפטי שנוצר בעקבות פסיקת בג"ץ מחודש ספטמבר האחרון, שקבע כי המדיניות הנהוגה בצה"ל להענקת תוספות פנסיה לפורשים חורגת מהמסגרת שקבע המחוקק ואינה מעוגנת בדין. בית המשפט קבע כי ללא חקיקה ראשית, הסמכות תבוטל החל מ־1 בינואר 2026, תוך מתן פרק זמן להסדרת הנושא בכנסת. מאז פסק הדין קיימה ועדת החוץ והביטחון שורת דיונים בהצעת החוק, שבמהלכם הציגו נציגי צה"ל תמונת מצב מדאיגה באשר להשפעת חוסר הוודאות על משרתי הקבע. באגף כוח האדם התריעו כי מאז פרסום פסק הדין הוגשו כ־300 בקשות פרישה, לצד כ־300 בקשות נוספות שנמצאות עדיין בתהליך.

רח"ט אכ"א, תא"ל אמיר ודמני, אמר בדיונים כי צה"ל נאלץ להתמודד עם פערים בכוח האדם באמצעות קידום משרתים צעירים ובעלי ניסיון מצומצם יותר. לדבריו, קיימת שחיקה הן במעמד והן בתנאי השירות, והחשש המרכזי הוא שאנשים איכותיים בוחרים שלא להישאר בשירות הקבע.


התנגדות חריפה להצעת החוק 

ח"כ עמית הלוי הגיש למעלה מ־3,000 הסתייגויות וטען כי מדובר במהלך תקציבי בהיקף של מיליארדי שקלים, שמוסתר מהציבור. לדבריו, הכספים מיועדים לפנסיות של פורשי קבע במקום להפניית משאבים ללוחמים הזקוקים לציוד ולתוספות תקציביות. הלוי טען עוד כי הפנסיות הצבאיות גבוהות משמעותית מהפנסיה הממוצעת בשירות המדינה, וכי מדובר בפורשים צעירים יחסית, לעיתים בשנות ה־40 לחייהם. לדבריו, החוק מוסיף התחייבות תקציבית נוספת של כ־1.7 מיליארד שקל למערכת שכבר נהנית מתנאים מועדפים.

בדיון האחרון אמר ח"כ הלוי כי החוק, שהובא להצבעה, מהווה בעיניו פגיעה קשה במשרתי הקבע ובלוחמי צה"ל. הוא טען כי ההשלכות ארוכות הטווח של ההחלטה עלולות לפגוע במערכת הביטחון עצמה.