בלעדי: הפועלים מסמן את הענפים שיצמחו ב-2005
שנת 2005 החלה ומתרבות ההערכות בשוק המניות המקומי, כי עדיף יהיה בשנה זו להתמקד במניות וענפים ספציפיים, על פני השקעה במדדים השונים. מניתוח שביצעו במחלקת המחקר של בנק הפועלים, אשר הגיע למערכת Bizportal עולה, כי מניות הבנקים המסחריים, חברות הביטוח, חברות הכימיה, יצרניות המזון, וענף הטלוויזיה הרב ערוצית, יהנו השנה ממגמה חיובית.
בנקים המסחריים. האנליסט עידו דולב מעריך, כי הבנקים המסחריים צפויים לרשום שיפור ברווח המימוני, שיבוא לידי ביטוי בדוחות הבנקים ב-2005. דולב מעריך, כי שיפור זה יחול לאור גידול קל בסעיף האשראי לציבור, כשבמקביל המרווח הפיננסי צפוי להתייצב ברמתו הגבוהה הנוכחית (לאחר סיום תהליך הרציונליזציה במגזר העסקי שהתרחש ב-2004).
דולב סבור, כי המשך הצמיחה במשק, והשפעתה על המגזר העסקי, תוביל להמשך הירידה בהפרשה לחובות מסופקים, מרמה של כ-0.8% מסך האשראי, אשר צפויה במחצית השניה של 2004, לרמה של כ-0.7%, ב-2005. ההכנסות התפעוליות יישארו להערכתו ברמתן משנת 2004, זאת לאור רמת פעילות הציבור בשוק ההון ורמת השימוש בכרטיסי אשראי. מהלכי התייעלות שמיישמים חלק מהבנקים יביאו לשיפור במדדי היעילות ולירידה בהוצאות התפעוליות. בשנת 2005 צפויה המדינה, כחלק ממהלך כולל של הפרטה, למכור את אחזקותיה בבנק לאומי ובבנק דיסקונט.
דולב מסכם, כי בשנת 2005 צפוי שיפור ברווחי הבנקים המסחריים, בעיקר בשל צפי לירידה בהיקף ההפרשה לחובות מסופקים ולשיפור ברווחי המימון. תהליכי התייעלות ישפיעו אף הם לחיוב בחלק מהבנקים ויקטינו את שורת ההוצאות, כך שברווח הנקי צפוי שיפור גם ב-2005.
ביטוח. בפועלים מצפים לכך שהפנמת השינויים שנערכו בענף הביטוח יניבו פירות בשנת 2005. הבק מציין את הרפורמות המקיפות, והמכרזים למכירת קרנות הפנסיה החדשות. הרפורמה שנערכה בתחום ביטוח החיים תביא להמשך ירידת דמי העמלה לסוכנים, אשר חלקה הורגש כבר ב-2004. גם בסעיף הביטולים המוקדמים צפוי להימשך השיפור שהחל ב-2004, הנובע מהחלת חוזה הטוויסטינג של המפקח על הביטוח. שתי השפעות אלו ישפרו את שימור התיק ויגדילו את הרווח הגלום בו, כך שרווחיות התחום צפויה להשתפר. היקפי הפעילות בתחום עשויים להשתפר כפועל יוצא של שיפור בכלכלה המקומית, אם בשל גידול בפרמיה של פוליסות חדשות ואם בשל חיתום של פוליסות חדשות.
לדברי דולב, רכישת קרנות הפנסיה ההסתדרותיות לשעבר, לא תבוא לידי ביטוי בגידול בפרמיות, מכיוון שתוצאות הפעילות בתחום יוצגו בדוחות החברות בשורת ההכנסות מסוכנויות ביטוח וחברות אחרות ללא פירוט של פרמיות והוצאות. לאור התחרותיות הרבה בתחום והשחיקה הצפויה בעמלות שיגבו החברות מפעילותן זו, התרומה לרווח הנקי תהיה להערכתו קטנה, ובטווח הקצר תיתכן אף תרומה שלילית.
בתחום הביטוח הכללי צפויה להחריף התחרות בין החברות והסוכנים, אשר עשויה לגלוש לשחיקה ברווחיות החיתומית בחלק מתתי הענפים. השפעה זו עשויה להתקזז עם רפורמה המתוכננת בתחום ביטוחי הבריאות, אשר תביא לדחיית חלק מדמי העמלה, כך שהרווחיות החיתומית תגדל. יש לסייג את הכתוב, ולציין כי לתשואות בשוק ההון תהיה השפעה מהותית על הרווחים שיציגו החברות במהלך השנה.
דולב מסכם, כי תחום ביטוח החיים יתאפיין בשינויים מהותיים, שישפרו להערכתו את היקפי הפעילות ואת רווחיות בענף, בעוד שבתחום הביטוח הכללי צפויה להתעצם התחרותיות, אך הדבר לא בהכרח יביא לפגיעה ברווחיות החיתומית.
כימיה. האנליסטית רקפת אפטר סבורה, כי לחברות הכימיה הגדולות, כיל ומכתשים אגן, שנת 2004 מסתמנת כשנת שיא, וכל הסימנים מראים, כי גם 2005 צפויה להיות כזו. לדברי אפטר, בסביבה העיסקית של שתי החברות ניכר המשך שיפור. אנו עדים לשיפור ניכר בסקטור החקלאות העולמית, המשפיע על הביקוש לחומרי דישון (כיל) ולחומרי הדברה להגנת הצומח (מ.א.), כגון שיפור בתוצרת החקלאית, תנאי מזג אויר נוחים, וכן ציפייה להמשך גידול בשטחי הזריעה, למרות שלאחרונה חלה ירידה במחירי הסחורות החקלאיות.
להערכת אפטר, לשתי החברות, יש צורך מהותי בהנפקת מניותיהם בשווקי חו"ל, בעיקר על מנת להשוות את הדיסקאונט בו הן נסחרות ביחס לחברות מקבילות בעולם, בעוד ביצועי המתחרות נופלים בכל רבעון מאלו של מכתשים אגן וכי"ל. בהינתן דוחותיהם הכספיים הצפויים לשנת 2005, נראה כי הדבר תלוי אך ורק במצב השווקים בחו"ל.
יצרניות המזון. בשל המצב הכלכלי (על פי המחלקה הכלכלית של בנק הפועלים קצב הצמיחה החזוי לשנת 2005 נמוך מזה של שנת 2004, הן בתמ"ג והן בצריכה הפרטית) ושיעור הגידול הנמוך יחסית באוכלוסיה, מעריכים האנליסטים, בני שרביט וזהבה סרדס, כי לא צפוי גידול אורגני מהותי בהכנסות אסם ושטראוס עלית. בעקבות זאת סבורים האנליסטים כי חברות אלו תנסינה להחדיר מוצרים חדשים לשוק.
אסם צפויה לנסות ולגדול על ידי רכישות נוספות (אולי חלק מפעילות תנובה, אם כי תיתכן התנגדות של הממונה על ההגבלים העסקיים) וכניסה לתחומים חדשים שבהם עוסקת חברת האם נסטלה (מזון תינוקות, מים מינרליים, חלב, שוקולד וכו'). כמו כן, צופים בבנק כי תמשך מגמת שיפור ברווחיות התפעולית של אסם, בין היתר גם בשל מהלכי ההתייעלות שהיא ערכה (הפעלה של מערכת סחר והפצה חדשה, איחוד אתרי יצור ועוד).
שרביט וסרדס סבורים כי, שטראוס עלית צפויה להמשיך ולהציג שיפור בפעילותה בחו"ל, בהמשך למהלכי רה-ארגון שערכה ומכירת פעילויות מפסידות בתחום המותג הפרטי באירופה במהלך השנה. תוצאות הפעילות בישראל צפויות להצביע על המשך ניצול הסינרגיות בין עלית לבין שטראוס ועל המשך שיפור ברווחיות החברה המאוחדת.
טלוויזיה רב ערוצית. להערכת האנליסט בני שרביט, הפסדיה של חברת YES ימשיכו להצטמצם בשנת 2005, בד בבד עם המשך הזרמת הכספים מבזק (לאחר ששאר השותפים לא רוצים להזרים עוד כסף). עד כה הושקעו ב-YES כ-3 מיליארד שקל, ודי ברור כי את ההשקעה הזו לא יוכלו להחזיר בעתיד הנראה לעין (אם בכלל). יחד עם זאת, YES חשובה לבזק גם במישור האסטרטגי, כדי למנוע מחברת HOT להתחזק (כך שיקשה עליה להתחרות בבזק בתחום התקשורת הפנים ארצית).
HOT (מיזוג של 3 חברות הכבלים: מתב, תבל וערוצי זהב) תנסה לעצור את נטישת המנויים שלה, תוך הצעת חבילות של טלפוניה פלוס אינטרנט מהיר פלוס כבלים. אם תיעצר נטישת המנויים של HOT (שחלקם עובר כיום ל-YES), לא ברור - אומרים בבנק הפועלים. לא מוצאים תשובה לשאלה - האם YES תצליח להגיע למסה הקריטית של מנויים הנחוצה לה כדי להגיע לרווח נקי? HOT, הם מעריכים, תמשיך להעביר מנויים מחיבור אנלוגי לחיבור דיגיטלי, כדי להגדיל את ההכנסה הממוצעת מהם. היא תמשיך לקדם את המיזוג בין מתב לתבל, ולאחר מכן את המיזוג עם ערוצי זהב. הוצאות התוכן של HOT (ושל YES) אמנם ימשיכו לקטון (לאחר שלמדו את טעויות העבר), אך הוצאות השיווק והפרסום לא יקטנו (בשל המותג HOT).

בנק ישראל הוריד כצפוי את הריבית
אחרי קרוב לשנתיים ללא הפחתה: בנק ישראל מוריד את הריבית ב-0.25% ל-4.25% על רקע אינפלציה של 2.5% בתוך היעד והרגיעה הביטחונית; מה יהיה בהמשך? אל תצפו להורדה נוספת בקרוב
הריבית המוניטרית בישראל יורדת היום ב-0.25% ל-4.25%. ההחלטה מתקבלת אחרי 14 ישיבות רצופות שבהן בנק ישראל הותיר את הריבית ללא שינוי, תקופה שנמשכה קרוב לשנתיים והוגדרה כשלב של בלימת ביקושים מתוך מטרה לייצב את האינפלציה. בחודשים האחרונים האינפלציה נעה סביב 2.5% ונשארת בתוך היעד, עם תחזית של כ-2.2% ל-12 החודשים הקרובים. במקביל, שער הדולר נחלש בכ-10% מתחילת השנה, מה שגם סייע לצמצום הלחצים על מחירי היבוא והתקררות האינפלציה.
נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון עמד מול ביקורת מאוד גדולה ולא הוריד את הריבית עד עכשיו - כשמסתכלים לאחור אפשר מצד אחד להבין את השמרנות שלו, אבל נראה שמדובר בשמרנות יתר. כשמסתכלים קדימה וקוראים את הדוח מלווה את הפחתת הריבית שכולל את הסיכויים והסיכונים ומצב המשק, מבינים שיש סיכוי טוב שהריבית במפגש הבא - בתחילת ינואר - לא תרד.
ההפחתה הנוכחית של הריבית לא תשפיע עלייכם באופן משמעותי. החזרי משכנתא ממוצעים ירדו ב-70 שקל בממוצע, תשלמו קצת פחות על הלווואת, תקבלו קצת פחות על פיקדונות ואפיקים סולידיים. הרחבה: הריבית תרד מחר ל-4.25% - איך זה ישפיע עליכם?
וכדאי "לחזור על החומר" - מה זאת ריבית פריים, על ההבדל בין ריבית קבועה למשתנה - 10 סוגי ריביות שונות
- 10 דברים חשובים על אגרות חוב - מדריך למשקיעים
- נשיאת הפד של בוסטון מתנגדת להורדת ריבית נוספת בדצמבר
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
האינפלציה ירדה ל-2.5% - בתוך תחום היעד
הסיבה המרכזית לכך שהנגיד שמר על ריבית גבוהה היא האינפלציה. זו ורדת כבר חודשים ארוכים והיא מספר חודשים בגבול "המותר". זה לצד גורמים נוספים הביאו את בנק ישראל להוריד ריבית. מדד המחירים לצרכן עלה בחודש אוקטובר ב-0.5% לאחר ירידה של 0.6% בספטמבר. "האינפלציה השנתית עומדת בשני המדדים האחרונים על 2.5%", ציין הבנק. בניכוי אנרגיה ופירות וירקות, שיעור האינפלציה השנתי עומד על 2.7%. נתון מעניין במיוחד הוא ש"קצב אינפלציית הבלתי סחירים ירד ל-3.0%, ובמקביל, קצב אינפלציית הסחירים נותר יציב ועומד על 1.5% ב-12 החודשים האחרונים".
פרופ' אמיר ירון (רשתות)פרופ' אמיר ירון: "המצב הכלכלי הוא הישג ובצניעות - חלק גדול נובע מהמדיניות שלנו"
אולי היית שמרן מדי? "זאת מחמאה"; היה מרווח גדול. הריבית הריאלית היא 2%. למה היא לא ירדה בעבר? "המחיר על טעות הוא גדול מאוד. עכשיו הבשילו התנאים"; מה המסר של הנגיד קדימה ואיפה תהיה הריבית עוד שנה?
בנק ישראל הפחית היום את הריבית ב-0.25% ל-4.25%. גם אנחנו אומרים "הגיע הזמן", גם אנחנו חושבים שזה היה צריך להיות לפני חודשים. אבל בנק ישראל הוא הקובע וכל החלטה שהוא מקבל עוברת דיונים רבים, ניתוחים רבים וסיעורי מוחות. אפשר שלא להסכים עם ההחלטות, אבל הן מקצועיות. בשיחה עם פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל "הטחנו" בו שאולי הוא "שמרן מדי ביחס להפחתת הריבית".
"אני לוקח את זה כמחמאה", משיב, פרופ' ירון, "מדינות שעברו מלחמות מצאו את עצמן במצב כלכלי קשה. היו מצבים של היפר אינפלציה ופגיעה מהותית בכלכלה. אנחנו במצב יחסית טוב, עם אינפלציה מדודה לאורך התקופה שמתייצבת בתוך היעד. הכלכלה הישראלית עם פעילות ערה. זה הישג. זה הישג שאני בצניעות אגיד שחלק גדול ממנו הוא בזכות מדיניות שלא הייתי מכנה שמרנית, אלא זהירה שקולה ופתוחה".
אנחנו בריבית ריאלית של 2%, הרבה מעבר למה שצריך. היה מרווח ביטחון גדול להוריד מעט את הריבית עוד קודם.
"המחיר על טעות גדול מאוד, רק שתנאי המשק הבשילו להפחתה של הריבית עשינו זאת ונמשיך לפעול בכפוף להתפתחויות. אנחנו רואים כעת את האינפלציה מתמתנת ועומדת ביעד, אננו רואים את הייסוף, ואת ההתבססות של האינפלציה ביעד, וזה הוביל אותנו להחלטה".
בפעם הקודמת התנאים היו די קרובים.
"היו תנאים שונים, דובר אז על כניסה בעצימות גדולה לעזה".
הביקושים גבוהים
פרופ' ירון מדבר עדיין על אי וודאות כלכלית, אבל נמוכה מבעבר. על פעילות ערה במשק, על שוק עבודה חזק וביקושים גדולים שמורגשים גם בכרטיסי האשראי. הביקושים האלו מצד אחד מרשימים, מצד שני הם "גול עצמי" לציבור הלווה (לרבות בעלי הדירות עם משכנתאות) כי הם מניעים את האינפלציה והדבר שהכי מפחיד את בנק ישראל בדומה לבנקים מרכזיים בעולם - הוא אינפלציה. אינפלציה שוחקת את הכסף, את ההון של הציבור. היא מס גדול בדלת האחורית והנשק הכי חזק נגדה הוא הריבית.
- לא תמיד הריבית הנמוכה היא הריבית המשתלמת ביותר
- האם הריבית תרד בסוף החודש? זה הנתון שיקבע
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
לנגיד יש את כלי הריבית, לצד כלים נוספים (פעילות בשוק המט"ח, הדפסת כסף) כדי לאזן את הכלכלה. זה "משחק" עדין. הורדת את הריבית מוקדם מדי, האינפלציה יכולה לברוח למעלה, ואז המלחמה באינפלציה תהפוך לקשה יותר. בזבזת תחמושת ולא פגעת. הנגיד ירה רק כאשר ראה את המטרה בבירור. אין מקום לפספוסים, אבל כלכלה זה לא מדע מדויק. קחו שני כלכלנים מדופלמים וסיכוי טוב שהם יחשבו אחרת לגבי רוב הסוגיות הכלכליות. מעבר לכך, יש הרבה נעלמים ותלות בגורמים חיצוניים רבים ויש את הפסיכולוגיה. כלכלה, תרצו או לא היא חלק ממדעי ההתנהגות. אנשים קונים בגדים כי יש להם מצב רוח טוב, או כי הם רוצים ללכת לעבודה עם הבגד הזה. זה לא בהכרח קשור לשאלה אם יש להם כסף בחשבון או שזה משולם בתשלומים. אנשים בסיום מלחמה יגבירו ביקושים גם אם הם לא במצב מדהים, גם כי ההורים ירצו לפנק את הילדים על התקופה הקשה.
