בלעדי: הפועלים מסמן את הענפים שיצמחו ב-2005

צופים שהפנמת השינויים בענף הביטוח יניבו השנה פירות, שהבנקים ימשיכו בצמיחה ושלחברות הכימיה הגדולות צפויה שנת שיא. לא צופים גידול לאסם ושטראוס. מחר נביא את ניתוחם על הענפים המסוכנים...
דרור איטח |

שנת 2005 החלה ומתרבות ההערכות בשוק המניות המקומי, כי עדיף יהיה בשנה זו להתמקד במניות וענפים ספציפיים, על פני השקעה במדדים השונים. מניתוח שביצעו במחלקת המחקר של בנק הפועלים, אשר הגיע למערכת Bizportal עולה, כי מניות הבנקים המסחריים, חברות הביטוח, חברות הכימיה, יצרניות המזון, וענף הטלוויזיה הרב ערוצית, יהנו השנה ממגמה חיובית.

בנקים המסחריים. האנליסט עידו דולב מעריך, כי הבנקים המסחריים צפויים לרשום שיפור ברווח המימוני, שיבוא לידי ביטוי בדוחות הבנקים ב-2005. דולב מעריך, כי שיפור זה יחול לאור גידול קל בסעיף האשראי לציבור, כשבמקביל המרווח הפיננסי צפוי להתייצב ברמתו הגבוהה הנוכחית (לאחר סיום תהליך הרציונליזציה במגזר העסקי שהתרחש ב-2004).

דולב סבור, כי המשך הצמיחה במשק, והשפעתה על המגזר העסקי, תוביל להמשך הירידה בהפרשה לחובות מסופקים, מרמה של כ-0.8% מסך האשראי, אשר צפויה במחצית השניה של 2004, לרמה של כ-0.7%, ב-2005. ההכנסות התפעוליות יישארו להערכתו ברמתן משנת 2004, זאת לאור רמת פעילות הציבור בשוק ההון ורמת השימוש בכרטיסי אשראי. מהלכי התייעלות שמיישמים חלק מהבנקים יביאו לשיפור במדדי היעילות ולירידה בהוצאות התפעוליות. בשנת 2005 צפויה המדינה, כחלק ממהלך כולל של הפרטה, למכור את אחזקותיה בבנק לאומי ובבנק דיסקונט.

דולב מסכם, כי בשנת 2005 צפוי שיפור ברווחי הבנקים המסחריים, בעיקר בשל צפי לירידה בהיקף ההפרשה לחובות מסופקים ולשיפור ברווחי המימון. תהליכי התייעלות ישפיעו אף הם לחיוב בחלק מהבנקים ויקטינו את שורת ההוצאות, כך שברווח הנקי צפוי שיפור גם ב-2005.

ביטוח. בפועלים מצפים לכך שהפנמת השינויים שנערכו בענף הביטוח יניבו פירות בשנת 2005. הבק מציין את הרפורמות המקיפות, והמכרזים למכירת קרנות הפנסיה החדשות. הרפורמה שנערכה בתחום ביטוח החיים תביא להמשך ירידת דמי העמלה לסוכנים, אשר חלקה הורגש כבר ב-2004. גם בסעיף הביטולים המוקדמים צפוי להימשך השיפור שהחל ב-2004, הנובע מהחלת חוזה הטוויסטינג של המפקח על הביטוח. שתי השפעות אלו ישפרו את שימור התיק ויגדילו את הרווח הגלום בו, כך שרווחיות התחום צפויה להשתפר. היקפי הפעילות בתחום עשויים להשתפר כפועל יוצא של שיפור בכלכלה המקומית, אם בשל גידול בפרמיה של פוליסות חדשות ואם בשל חיתום של פוליסות חדשות.

לדברי דולב, רכישת קרנות הפנסיה ההסתדרותיות לשעבר, לא תבוא לידי ביטוי בגידול בפרמיות, מכיוון שתוצאות הפעילות בתחום יוצגו בדוחות החברות בשורת ההכנסות מסוכנויות ביטוח וחברות אחרות ללא פירוט של פרמיות והוצאות. לאור התחרותיות הרבה בתחום והשחיקה הצפויה בעמלות שיגבו החברות מפעילותן זו, התרומה לרווח הנקי תהיה להערכתו קטנה, ובטווח הקצר תיתכן אף תרומה שלילית.

בתחום הביטוח הכללי צפויה להחריף התחרות בין החברות והסוכנים, אשר עשויה לגלוש לשחיקה ברווחיות החיתומית בחלק מתתי הענפים. השפעה זו עשויה להתקזז עם רפורמה המתוכננת בתחום ביטוחי הבריאות, אשר תביא לדחיית חלק מדמי העמלה, כך שהרווחיות החיתומית תגדל. יש לסייג את הכתוב, ולציין כי לתשואות בשוק ההון תהיה השפעה מהותית על הרווחים שיציגו החברות במהלך השנה.

דולב מסכם, כי תחום ביטוח החיים יתאפיין בשינויים מהותיים, שישפרו להערכתו את היקפי הפעילות ואת רווחיות בענף, בעוד שבתחום הביטוח הכללי צפויה להתעצם התחרותיות, אך הדבר לא בהכרח יביא לפגיעה ברווחיות החיתומית.

כימיה. האנליסטית רקפת אפטר סבורה, כי לחברות הכימיה הגדולות, כיל ומכתשים אגן, שנת 2004 מסתמנת כשנת שיא, וכל הסימנים מראים, כי גם 2005 צפויה להיות כזו. לדברי אפטר, בסביבה העיסקית של שתי החברות ניכר המשך שיפור. אנו עדים לשיפור ניכר בסקטור החקלאות העולמית, המשפיע על הביקוש לחומרי דישון (כיל) ולחומרי הדברה להגנת הצומח (מ.א.), כגון שיפור בתוצרת החקלאית, תנאי מזג אויר נוחים, וכן ציפייה להמשך גידול בשטחי הזריעה, למרות שלאחרונה חלה ירידה במחירי הסחורות החקלאיות.

להערכת אפטר, לשתי החברות, יש צורך מהותי בהנפקת מניותיהם בשווקי חו"ל, בעיקר על מנת להשוות את הדיסקאונט בו הן נסחרות ביחס לחברות מקבילות בעולם, בעוד ביצועי המתחרות נופלים בכל רבעון מאלו של מכתשים אגן וכי"ל. בהינתן דוחותיהם הכספיים הצפויים לשנת 2005, נראה כי הדבר תלוי אך ורק במצב השווקים בחו"ל.

יצרניות המזון. בשל המצב הכלכלי (על פי המחלקה הכלכלית של בנק הפועלים קצב הצמיחה החזוי לשנת 2005 נמוך מזה של שנת 2004, הן בתמ"ג והן בצריכה הפרטית) ושיעור הגידול הנמוך יחסית באוכלוסיה, מעריכים האנליסטים, בני שרביט וזהבה סרדס, כי לא צפוי גידול אורגני מהותי בהכנסות אסם ושטראוס עלית. בעקבות זאת סבורים האנליסטים כי חברות אלו תנסינה להחדיר מוצרים חדשים לשוק.

אסם צפויה לנסות ולגדול על ידי רכישות נוספות (אולי חלק מפעילות תנובה, אם כי תיתכן התנגדות של הממונה על ההגבלים העסקיים) וכניסה לתחומים חדשים שבהם עוסקת חברת האם נסטלה (מזון תינוקות, מים מינרליים, חלב, שוקולד וכו'). כמו כן, צופים בבנק כי תמשך מגמת שיפור ברווחיות התפעולית של אסם, בין היתר גם בשל מהלכי ההתייעלות שהיא ערכה (הפעלה של מערכת סחר והפצה חדשה, איחוד אתרי יצור ועוד).

שרביט וסרדס סבורים כי, שטראוס עלית צפויה להמשיך ולהציג שיפור בפעילותה בחו"ל, בהמשך למהלכי רה-ארגון שערכה ומכירת פעילויות מפסידות בתחום המותג הפרטי באירופה במהלך השנה. תוצאות הפעילות בישראל צפויות להצביע על המשך ניצול הסינרגיות בין עלית לבין שטראוס ועל המשך שיפור ברווחיות החברה המאוחדת.

טלוויזיה רב ערוצית. להערכת האנליסט בני שרביט, הפסדיה של חברת YES ימשיכו להצטמצם בשנת 2005, בד בבד עם המשך הזרמת הכספים מבזק (לאחר ששאר השותפים לא רוצים להזרים עוד כסף). עד כה הושקעו ב-YES כ-3 מיליארד שקל, ודי ברור כי את ההשקעה הזו לא יוכלו להחזיר בעתיד הנראה לעין (אם בכלל). יחד עם זאת, YES חשובה לבזק גם במישור האסטרטגי, כדי למנוע מחברת HOT להתחזק (כך שיקשה עליה להתחרות בבזק בתחום התקשורת הפנים ארצית).

HOT (מיזוג של 3 חברות הכבלים: מתב, תבל וערוצי זהב) תנסה לעצור את נטישת המנויים שלה, תוך הצעת חבילות של טלפוניה פלוס אינטרנט מהיר פלוס כבלים. אם תיעצר נטישת המנויים של HOT (שחלקם עובר כיום ל-YES), לא ברור - אומרים בבנק הפועלים. לא מוצאים תשובה לשאלה - האם YES תצליח להגיע למסה הקריטית של מנויים הנחוצה לה כדי להגיע לרווח נקי? HOT, הם מעריכים, תמשיך להעביר מנויים מחיבור אנלוגי לחיבור דיגיטלי, כדי להגדיל את ההכנסה הממוצעת מהם. היא תמשיך לקדם את המיזוג בין מתב לתבל, ולאחר מכן את המיזוג עם ערוצי זהב. הוצאות התוכן של HOT (ושל YES) אמנם ימשיכו לקטון (לאחר שלמדו את טעויות העבר), אך הוצאות השיווק והפרסום לא יקטנו (בשל המותג HOT).

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
צהל עזה חרבות ברזל
צילום: דובר צהל

ועדת החוץ והביטחון אישרה לקריאה שנייה ושלישית את חוק הפנסיות לפורשי צה״ל

החקיקה מסדירה את סמכות הרמטכ״ל בעקבות פסיקת בג״ץ, על רקע התרעות בצה״ל על גל פרישות והתנגדות חריפה בכנסת לעלות התקציבית

אדיר בן עמי |

ועדת החוץ והביטחון של הכנסת אישרה לקריאה שנייה ושלישית את הצעת חוק שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות), תיקון מספר 36, המסדיר את סמכות הרמטכ"ל להעניק לפורשי צה"ל רכיב פנסיה מוגדל. ההצעה אושרה ברוב של חמישה תומכים מול מתנגד אחד, לאחר דחיית כלל ההסתייגויות שהוגשו לה.

החקיקה נועדה להסדיר מצב משפטי שנוצר בעקבות פסיקת בג"ץ מחודש ספטמבר האחרון, שקבע כי המדיניות הנהוגה בצה"ל להענקת תוספות פנסיה לפורשים חורגת מהמסגרת שקבע המחוקק ואינה מעוגנת בדין. בית המשפט קבע כי ללא חקיקה ראשית, הסמכות תבוטל החל מ־1 בינואר 2026, תוך מתן פרק זמן להסדרת הנושא בכנסת. מאז פסק הדין קיימה ועדת החוץ והביטחון שורת דיונים בהצעת החוק, שבמהלכם הציגו נציגי צה"ל תמונת מצב מדאיגה באשר להשפעת חוסר הוודאות על משרתי הקבע. באגף כוח האדם התריעו כי מאז פרסום פסק הדין הוגשו כ־300 בקשות פרישה, לצד כ־300 בקשות נוספות שנמצאות עדיין בתהליך.

רח"ט אכ"א, תא"ל אמיר ודמני, אמר בדיונים כי צה"ל נאלץ להתמודד עם פערים בכוח האדם באמצעות קידום משרתים צעירים ובעלי ניסיון מצומצם יותר. לדבריו, קיימת שחיקה הן במעמד והן בתנאי השירות, והחשש המרכזי הוא שאנשים איכותיים בוחרים שלא להישאר בשירות הקבע.


התנגדות חריפה להצעת החוק 

ח"כ עמית הלוי הגיש למעלה מ־3,000 הסתייגויות וטען כי מדובר במהלך תקציבי בהיקף של מיליארדי שקלים, שמוסתר מהציבור. לדבריו, הכספים מיועדים לפנסיות של פורשי קבע במקום להפניית משאבים ללוחמים הזקוקים לציוד ולתוספות תקציביות. הלוי טען עוד כי הפנסיות הצבאיות גבוהות משמעותית מהפנסיה הממוצעת בשירות המדינה, וכי מדובר בפורשים צעירים יחסית, לעיתים בשנות ה־40 לחייהם. לדבריו, החוק מוסיף התחייבות תקציבית נוספת של כ־1.7 מיליארד שקל למערכת שכבר נהנית מתנאים מועדפים.

בדיון האחרון אמר ח"כ הלוי כי החוק, שהובא להצבעה, מהווה בעיניו פגיעה קשה במשרתי הקבע ובלוחמי צה"ל. הוא טען כי ההשלכות ארוכות הטווח של ההחלטה עלולות לפגוע במערכת הביטחון עצמה.


דגל ישראל עצמאות
צילום: Istock

גם עם הגירה שלילית: בישראל 10.178 מיליון תושבים

אוכלוסיית ישראל גדלה ב-1.1%, בדומה לגידול ב-2024 כאשר לפי הלמ"ס הירידה בקצב גידול האוכלוסייה נובע מעלייה במספר המהגרים מישראל לחו"ל


הדס ברטל |

לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, אוכלוסיית ישראל נאמדת כיום בכ-10.178 מיליון תושבים כאשר 7.771 מהתושבים הם יהודים, המהווים 76.3% מהאוכלוסייה בעוד האוכלוסיה הערבית מונה כ-2.147 מיליון איש המהווים כ-21.1% מהאוכלוסייה ו-260 אלף איש הם זרים, נוצרים שאינם ערבים, המהווים כ-2.6% מהאוכלוסייה.


עוד לפי הדוח, בסוף שנת 2025 אוכלוסיית הישראלים גדלה בכ-112 אלף נפש, אחוז גידול של 1.1% בלבד. האוכלוסייה גדלה בכ-132 אלף תושבים מגידול טבעי (לידות פחות פטירות), כאשר במהלך השנה נולדו כ-182 אלף תינוקות (כ-76% לאימהות יהודיות ואחרות וכ-24% לאימהות ערביות). כמו כן, במהלך שנת 2025 נפטרו כ-50 אלף תושבים, מספר הנמוך בכ-2,000 ממספר הנפטרים בשנת 2024. מספר הפטירות כולל כ-510 חיילי צה"ל שנהרגו במלחמה, כאשר עיקרם נפל במהלך שנת 2024. עם זאת, בשיעור הפטירות ב-2025 חל שינוי קטן לעומת 2024, 5.3 ל-1,000 תושבים ב-2024 לעומת 5.2 ל-1,000 תושבים השנה.


תינוק במחלקת ילודים, קרדיט: גרוק
תינוק במחלקת ילודים - קרדיט: גרוק


יותר ישראלים עוזבים מאשר חוזרים

ב-2025 עזבו את ישראל כ-69.3 אלף איש בעוד ש-19 אלף ישראלים בלבד חזרו לישראל, כך לפי נתוני הלמ"ס. נתונים אלו הופכים את מאזן ההגירה הבין-לאומית לשלילי ועומד על כ-20 אלף. מאזן הישראלים המהגרים מישראל בסוף 2025 הוא שלילי ועומד על 50.3- אלף. מספר העולים החדשים עומד על 24.6 אלף, מספר הנמוך בכ-8 אלף מהשנה הקודמת ומספר המגיעים באיחוד משפחות עומד על 5.5 אלף , שגם הוא מספר הנמוך מהשנה הקודמת בכ-2500 איש.