בלעדי: הפועלים מסמן את הענפים שיצמחו ב-2005
שנת 2005 החלה ומתרבות ההערכות בשוק המניות המקומי, כי עדיף יהיה בשנה זו להתמקד במניות וענפים ספציפיים, על פני השקעה במדדים השונים. מניתוח שביצעו במחלקת המחקר של בנק הפועלים, אשר הגיע למערכת Bizportal עולה, כי מניות הבנקים המסחריים, חברות הביטוח, חברות הכימיה, יצרניות המזון, וענף הטלוויזיה הרב ערוצית, יהנו השנה ממגמה חיובית.
בנקים המסחריים. האנליסט עידו דולב מעריך, כי הבנקים המסחריים צפויים לרשום שיפור ברווח המימוני, שיבוא לידי ביטוי בדוחות הבנקים ב-2005. דולב מעריך, כי שיפור זה יחול לאור גידול קל בסעיף האשראי לציבור, כשבמקביל המרווח הפיננסי צפוי להתייצב ברמתו הגבוהה הנוכחית (לאחר סיום תהליך הרציונליזציה במגזר העסקי שהתרחש ב-2004).
דולב סבור, כי המשך הצמיחה במשק, והשפעתה על המגזר העסקי, תוביל להמשך הירידה בהפרשה לחובות מסופקים, מרמה של כ-0.8% מסך האשראי, אשר צפויה במחצית השניה של 2004, לרמה של כ-0.7%, ב-2005. ההכנסות התפעוליות יישארו להערכתו ברמתן משנת 2004, זאת לאור רמת פעילות הציבור בשוק ההון ורמת השימוש בכרטיסי אשראי. מהלכי התייעלות שמיישמים חלק מהבנקים יביאו לשיפור במדדי היעילות ולירידה בהוצאות התפעוליות. בשנת 2005 צפויה המדינה, כחלק ממהלך כולל של הפרטה, למכור את אחזקותיה בבנק לאומי ובבנק דיסקונט.
דולב מסכם, כי בשנת 2005 צפוי שיפור ברווחי הבנקים המסחריים, בעיקר בשל צפי לירידה בהיקף ההפרשה לחובות מסופקים ולשיפור ברווחי המימון. תהליכי התייעלות ישפיעו אף הם לחיוב בחלק מהבנקים ויקטינו את שורת ההוצאות, כך שברווח הנקי צפוי שיפור גם ב-2005.
ביטוח. בפועלים מצפים לכך שהפנמת השינויים שנערכו בענף הביטוח יניבו פירות בשנת 2005. הבק מציין את הרפורמות המקיפות, והמכרזים למכירת קרנות הפנסיה החדשות. הרפורמה שנערכה בתחום ביטוח החיים תביא להמשך ירידת דמי העמלה לסוכנים, אשר חלקה הורגש כבר ב-2004. גם בסעיף הביטולים המוקדמים צפוי להימשך השיפור שהחל ב-2004, הנובע מהחלת חוזה הטוויסטינג של המפקח על הביטוח. שתי השפעות אלו ישפרו את שימור התיק ויגדילו את הרווח הגלום בו, כך שרווחיות התחום צפויה להשתפר. היקפי הפעילות בתחום עשויים להשתפר כפועל יוצא של שיפור בכלכלה המקומית, אם בשל גידול בפרמיה של פוליסות חדשות ואם בשל חיתום של פוליסות חדשות.
לדברי דולב, רכישת קרנות הפנסיה ההסתדרותיות לשעבר, לא תבוא לידי ביטוי בגידול בפרמיות, מכיוון שתוצאות הפעילות בתחום יוצגו בדוחות החברות בשורת ההכנסות מסוכנויות ביטוח וחברות אחרות ללא פירוט של פרמיות והוצאות. לאור התחרותיות הרבה בתחום והשחיקה הצפויה בעמלות שיגבו החברות מפעילותן זו, התרומה לרווח הנקי תהיה להערכתו קטנה, ובטווח הקצר תיתכן אף תרומה שלילית.
בתחום הביטוח הכללי צפויה להחריף התחרות בין החברות והסוכנים, אשר עשויה לגלוש לשחיקה ברווחיות החיתומית בחלק מתתי הענפים. השפעה זו עשויה להתקזז עם רפורמה המתוכננת בתחום ביטוחי הבריאות, אשר תביא לדחיית חלק מדמי העמלה, כך שהרווחיות החיתומית תגדל. יש לסייג את הכתוב, ולציין כי לתשואות בשוק ההון תהיה השפעה מהותית על הרווחים שיציגו החברות במהלך השנה.
דולב מסכם, כי תחום ביטוח החיים יתאפיין בשינויים מהותיים, שישפרו להערכתו את היקפי הפעילות ואת רווחיות בענף, בעוד שבתחום הביטוח הכללי צפויה להתעצם התחרותיות, אך הדבר לא בהכרח יביא לפגיעה ברווחיות החיתומית.
כימיה. האנליסטית רקפת אפטר סבורה, כי לחברות הכימיה הגדולות, כיל ומכתשים אגן, שנת 2004 מסתמנת כשנת שיא, וכל הסימנים מראים, כי גם 2005 צפויה להיות כזו. לדברי אפטר, בסביבה העיסקית של שתי החברות ניכר המשך שיפור. אנו עדים לשיפור ניכר בסקטור החקלאות העולמית, המשפיע על הביקוש לחומרי דישון (כיל) ולחומרי הדברה להגנת הצומח (מ.א.), כגון שיפור בתוצרת החקלאית, תנאי מזג אויר נוחים, וכן ציפייה להמשך גידול בשטחי הזריעה, למרות שלאחרונה חלה ירידה במחירי הסחורות החקלאיות.
להערכת אפטר, לשתי החברות, יש צורך מהותי בהנפקת מניותיהם בשווקי חו"ל, בעיקר על מנת להשוות את הדיסקאונט בו הן נסחרות ביחס לחברות מקבילות בעולם, בעוד ביצועי המתחרות נופלים בכל רבעון מאלו של מכתשים אגן וכי"ל. בהינתן דוחותיהם הכספיים הצפויים לשנת 2005, נראה כי הדבר תלוי אך ורק במצב השווקים בחו"ל.
יצרניות המזון. בשל המצב הכלכלי (על פי המחלקה הכלכלית של בנק הפועלים קצב הצמיחה החזוי לשנת 2005 נמוך מזה של שנת 2004, הן בתמ"ג והן בצריכה הפרטית) ושיעור הגידול הנמוך יחסית באוכלוסיה, מעריכים האנליסטים, בני שרביט וזהבה סרדס, כי לא צפוי גידול אורגני מהותי בהכנסות אסם ושטראוס עלית. בעקבות זאת סבורים האנליסטים כי חברות אלו תנסינה להחדיר מוצרים חדשים לשוק.
אסם צפויה לנסות ולגדול על ידי רכישות נוספות (אולי חלק מפעילות תנובה, אם כי תיתכן התנגדות של הממונה על ההגבלים העסקיים) וכניסה לתחומים חדשים שבהם עוסקת חברת האם נסטלה (מזון תינוקות, מים מינרליים, חלב, שוקולד וכו'). כמו כן, צופים בבנק כי תמשך מגמת שיפור ברווחיות התפעולית של אסם, בין היתר גם בשל מהלכי ההתייעלות שהיא ערכה (הפעלה של מערכת סחר והפצה חדשה, איחוד אתרי יצור ועוד).
שרביט וסרדס סבורים כי, שטראוס עלית צפויה להמשיך ולהציג שיפור בפעילותה בחו"ל, בהמשך למהלכי רה-ארגון שערכה ומכירת פעילויות מפסידות בתחום המותג הפרטי באירופה במהלך השנה. תוצאות הפעילות בישראל צפויות להצביע על המשך ניצול הסינרגיות בין עלית לבין שטראוס ועל המשך שיפור ברווחיות החברה המאוחדת.
טלוויזיה רב ערוצית. להערכת האנליסט בני שרביט, הפסדיה של חברת YES ימשיכו להצטמצם בשנת 2005, בד בבד עם המשך הזרמת הכספים מבזק (לאחר ששאר השותפים לא רוצים להזרים עוד כסף). עד כה הושקעו ב-YES כ-3 מיליארד שקל, ודי ברור כי את ההשקעה הזו לא יוכלו להחזיר בעתיד הנראה לעין (אם בכלל). יחד עם זאת, YES חשובה לבזק גם במישור האסטרטגי, כדי למנוע מחברת HOT להתחזק (כך שיקשה עליה להתחרות בבזק בתחום התקשורת הפנים ארצית).
HOT (מיזוג של 3 חברות הכבלים: מתב, תבל וערוצי זהב) תנסה לעצור את נטישת המנויים שלה, תוך הצעת חבילות של טלפוניה פלוס אינטרנט מהיר פלוס כבלים. אם תיעצר נטישת המנויים של HOT (שחלקם עובר כיום ל-YES), לא ברור - אומרים בבנק הפועלים. לא מוצאים תשובה לשאלה - האם YES תצליח להגיע למסה הקריטית של מנויים הנחוצה לה כדי להגיע לרווח נקי? HOT, הם מעריכים, תמשיך להעביר מנויים מחיבור אנלוגי לחיבור דיגיטלי, כדי להגדיל את ההכנסה הממוצעת מהם. היא תמשיך לקדם את המיזוג בין מתב לתבל, ולאחר מכן את המיזוג עם ערוצי זהב. הוצאות התוכן של HOT (ושל YES) אמנם ימשיכו לקטון (לאחר שלמדו את טעויות העבר), אך הוצאות השיווק והפרסום לא יקטנו (בשל המותג HOT).
מפתיע: האינפלציה בישראל נמוכה בהרבה מהמדינות המפותחות
אם חשבתם שישראל הרבה יותר יקרה מהעולם, המספרים מוכיחים אחרת: עשור של אינפלציה נמוכה מציב את ישראל בפער של יותר מפי 2.5 מול ה-OECD
מסתבר שקצב האינפלציה בישראל נמוך בהרבה מאשר ברוב המדינות המפותחות, ה-OECD. זאת בניגוד ל"תחושות בטן" שיש לנו. מסתבר גם שמדד מפתיע מראה שאפילו מחירי השירותים העירוניים בתל אביב, כבר אינם בראש רשימת הערים המרכזיות היקרות בעולם המערבי, כפי שהיה בעבר. המסקנות הללו מספקות ללא כל ספק עוד תחמושת לאלו הדורשים מבנק ישראל להוריד את הריבית במיידי וכמה שיותר.
בממוצע שנתי קצב האינפלציה בישראל ב-10 השנים האחרונות היה 1.4% לשנה מול ממוצע של 3.8% ב-OECD. משמע בחו"ל, ברבות מהמדינות המערביות, קצב האינפלציה הממוצע גבוה ביותר מפי 2.5 מאשר אצלנו!
המקור: עיבודי חיסונים פיננסים לפרסום של ה-OECD
www.oecd.org/content/dam/oecd/en/data/insights/statistical-releases/2025/7/consumer-prices-oecd-07-2025.pdf- למה השוק מריע לאינפלציה של 3%?
- מהאינפלציה לצמיחה: מלחמת הסחר חוזרת למרכז הבמה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תל אביב (מבחינת יוקר המחייה) זה לא מה שהיה פעם
כדי להבין עד כמה תמונת האינפלציה מורכבת וכוללת הרבה מאד אלמנטים שהמדיה הכלכלית פעמים רבות מתעלמת מהם, להלן טבלה ובה בדיקה שפרסמו Visual Capitalist על בסיס נתונים שבדק דויטשה בנק, בנוגע לעלות החודשית שמשקי הבית ועסקים בערים שונות בעולם משלמים על שירותים עירוניים דוגמת חשמל, מים, פינוי אשפה וכו':
בנקים קרדיט מערכתהמס החדש על הבנקים - 9% על "רווח חריג"
שיעור המס עדיין בדיון, אך הדוח מדגים אפשרויות ותרחישים לפי 9%; ההצעה של הצוות הביו-משרדי - מס מדורג על רווחים גבוהים ב-50% מהממוצע בשנים 2018-2022 (רווחי הבנקים גבוהים פי 2 ויותר מהרווחים ב-2018-2022 ). הבנקים ילחמו. כל מיסוי גבוה על הרווח העודף הוא נכון; הבעיה הגדולה שהמיסוי הזה יתגלגל על הציבור וקיימת חלופה הרבה יותר פשוטה - לחייב את הבנקים לתת ריבית על העו"ש ולהגביר תחרות
דוח הצוות הבין-משרדי לבחינת מיסוי הבנקים, שפורסם להערות הציבור, ממליץ על הטלת מס רווח דיפרנציאלי שיחול רק כאשר רווחי הבנקים יעלו ב-50% מעל הממוצע שלהם בשנים 2018-2022. המס הנוסף, שגובהו טרם נקבע סופית מוערך בכ-9% מעל מס הרווח הקיים וזה גם השיעור שמודגם בהצעות של הצוות שדן בסוגייה. המס הזה נועד לתפוס את הרווחיות החריגה שנובעת מסביבת הריבית הגבוהה. חשוב להדגיש - רווחי הבנקים ב-2025 כפולים ויותר מהרווח הממוצע ב-2018-2022, כלומר מדובר על רווח שייכנס כבר מהיום הראשון ויהיה משמעותי.
חשוב להבהיר עוד נקודה חשובה - מיסים על הבנקים עשויים לחלחל ללקוחות כי אין תחרות בין הבנקים. האוצר יכול בלחיצת כפתור לפתור את הבעיה הקשה שנוגעת לכל בעל חשבון בנק. הוא יכול בקלות להעביר מהרווחים של הבנקים לרווחה של הציבור. המהלך הראשון שהוא יכול וחייב לעשות הוא לחייב בריבית על פיקדונות העו"ש ויש מקומות בעולם שבהם זו חובה. הפעולה הפשוטה הזו תוריד כ-20% מרווחי הבנקים ותחזיר לציבור את העושק הגדול.
עוד כמה פעולות נוספות ובעיקר הגברת התחרות, ולא צריך חוק מיוחד על מיסוי הבנקים, מה גם שהסיכוי שהוא יעזור לא גבוה.
בכל מקרה, הצוות, בראשות יוראי מצלאוי, סגן מנכ"ל משרד האוצר, הוקם בעקבות החלטת ממשלה מאוקטובר 2024 והתכנס במהלך תשעה חודשים. הדוח חושף את עומק הרווחיות החריגה: הבנקים הרוויחו 46 מיליארד שקל ב-2024 לעומת ממוצע של 9.8 מיליארד בעשור הקודם – עלייה של כמעט 400%. במחצית הראשונה של 2025 נרשם רווח נקי של 17 מיליארד, המבשר על שנת שיא נוספת. נעדכן שבינתיים דוחות רבעון שלישי פורסמו, הבנקים בקצב רווחים שנתי של קרוב ל-40 מיליארד שקל.
המנגנון: מיסוי חכם שמותאם לסביבת הריבית
- מזרחי טפחות: רווח של 1.48 מיליארד שקל וחלוקת דיבידנד של 50%
- לאומי מסכם רבעון חיובי, התשואה להון 16.3%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בניגוד למס החד-פעמי שהוטל ב-2024-2025, ההצעה החדשה מציעה מנגנון דינמי. המס יחול רק כאשר רווחי הבנק יעלו ב-50% מעל הרווח הממוצע שלו בתקופת הבסיס (2018-2022), כאשר הרף יוצמד לתוצר או לגידול בנכסי הבנק. המשמעות: בשנים של ריבית נמוכה ורווחיות רגילה, הבנקים לא ישלמו מס נוסף כלל.
