בלעדי: הפועלים מסמן את הענפים שיצמחו ב-2005
שנת 2005 החלה ומתרבות ההערכות בשוק המניות המקומי, כי עדיף יהיה בשנה זו להתמקד במניות וענפים ספציפיים, על פני השקעה במדדים השונים. מניתוח שביצעו במחלקת המחקר של בנק הפועלים, אשר הגיע למערכת Bizportal עולה, כי מניות הבנקים המסחריים, חברות הביטוח, חברות הכימיה, יצרניות המזון, וענף הטלוויזיה הרב ערוצית, יהנו השנה ממגמה חיובית.
בנקים המסחריים. האנליסט עידו דולב מעריך, כי הבנקים המסחריים צפויים לרשום שיפור ברווח המימוני, שיבוא לידי ביטוי בדוחות הבנקים ב-2005. דולב מעריך, כי שיפור זה יחול לאור גידול קל בסעיף האשראי לציבור, כשבמקביל המרווח הפיננסי צפוי להתייצב ברמתו הגבוהה הנוכחית (לאחר סיום תהליך הרציונליזציה במגזר העסקי שהתרחש ב-2004).
דולב סבור, כי המשך הצמיחה במשק, והשפעתה על המגזר העסקי, תוביל להמשך הירידה בהפרשה לחובות מסופקים, מרמה של כ-0.8% מסך האשראי, אשר צפויה במחצית השניה של 2004, לרמה של כ-0.7%, ב-2005. ההכנסות התפעוליות יישארו להערכתו ברמתן משנת 2004, זאת לאור רמת פעילות הציבור בשוק ההון ורמת השימוש בכרטיסי אשראי. מהלכי התייעלות שמיישמים חלק מהבנקים יביאו לשיפור במדדי היעילות ולירידה בהוצאות התפעוליות. בשנת 2005 צפויה המדינה, כחלק ממהלך כולל של הפרטה, למכור את אחזקותיה בבנק לאומי ובבנק דיסקונט.
דולב מסכם, כי בשנת 2005 צפוי שיפור ברווחי הבנקים המסחריים, בעיקר בשל צפי לירידה בהיקף ההפרשה לחובות מסופקים ולשיפור ברווחי המימון. תהליכי התייעלות ישפיעו אף הם לחיוב בחלק מהבנקים ויקטינו את שורת ההוצאות, כך שברווח הנקי צפוי שיפור גם ב-2005.
ביטוח. בפועלים מצפים לכך שהפנמת השינויים שנערכו בענף הביטוח יניבו פירות בשנת 2005. הבק מציין את הרפורמות המקיפות, והמכרזים למכירת קרנות הפנסיה החדשות. הרפורמה שנערכה בתחום ביטוח החיים תביא להמשך ירידת דמי העמלה לסוכנים, אשר חלקה הורגש כבר ב-2004. גם בסעיף הביטולים המוקדמים צפוי להימשך השיפור שהחל ב-2004, הנובע מהחלת חוזה הטוויסטינג של המפקח על הביטוח. שתי השפעות אלו ישפרו את שימור התיק ויגדילו את הרווח הגלום בו, כך שרווחיות התחום צפויה להשתפר. היקפי הפעילות בתחום עשויים להשתפר כפועל יוצא של שיפור בכלכלה המקומית, אם בשל גידול בפרמיה של פוליסות חדשות ואם בשל חיתום של פוליסות חדשות.
לדברי דולב, רכישת קרנות הפנסיה ההסתדרותיות לשעבר, לא תבוא לידי ביטוי בגידול בפרמיות, מכיוון שתוצאות הפעילות בתחום יוצגו בדוחות החברות בשורת ההכנסות מסוכנויות ביטוח וחברות אחרות ללא פירוט של פרמיות והוצאות. לאור התחרותיות הרבה בתחום והשחיקה הצפויה בעמלות שיגבו החברות מפעילותן זו, התרומה לרווח הנקי תהיה להערכתו קטנה, ובטווח הקצר תיתכן אף תרומה שלילית.
בתחום הביטוח הכללי צפויה להחריף התחרות בין החברות והסוכנים, אשר עשויה לגלוש לשחיקה ברווחיות החיתומית בחלק מתתי הענפים. השפעה זו עשויה להתקזז עם רפורמה המתוכננת בתחום ביטוחי הבריאות, אשר תביא לדחיית חלק מדמי העמלה, כך שהרווחיות החיתומית תגדל. יש לסייג את הכתוב, ולציין כי לתשואות בשוק ההון תהיה השפעה מהותית על הרווחים שיציגו החברות במהלך השנה.
דולב מסכם, כי תחום ביטוח החיים יתאפיין בשינויים מהותיים, שישפרו להערכתו את היקפי הפעילות ואת רווחיות בענף, בעוד שבתחום הביטוח הכללי צפויה להתעצם התחרותיות, אך הדבר לא בהכרח יביא לפגיעה ברווחיות החיתומית.
כימיה. האנליסטית רקפת אפטר סבורה, כי לחברות הכימיה הגדולות, כיל ומכתשים אגן, שנת 2004 מסתמנת כשנת שיא, וכל הסימנים מראים, כי גם 2005 צפויה להיות כזו. לדברי אפטר, בסביבה העיסקית של שתי החברות ניכר המשך שיפור. אנו עדים לשיפור ניכר בסקטור החקלאות העולמית, המשפיע על הביקוש לחומרי דישון (כיל) ולחומרי הדברה להגנת הצומח (מ.א.), כגון שיפור בתוצרת החקלאית, תנאי מזג אויר נוחים, וכן ציפייה להמשך גידול בשטחי הזריעה, למרות שלאחרונה חלה ירידה במחירי הסחורות החקלאיות.
להערכת אפטר, לשתי החברות, יש צורך מהותי בהנפקת מניותיהם בשווקי חו"ל, בעיקר על מנת להשוות את הדיסקאונט בו הן נסחרות ביחס לחברות מקבילות בעולם, בעוד ביצועי המתחרות נופלים בכל רבעון מאלו של מכתשים אגן וכי"ל. בהינתן דוחותיהם הכספיים הצפויים לשנת 2005, נראה כי הדבר תלוי אך ורק במצב השווקים בחו"ל.
יצרניות המזון. בשל המצב הכלכלי (על פי המחלקה הכלכלית של בנק הפועלים קצב הצמיחה החזוי לשנת 2005 נמוך מזה של שנת 2004, הן בתמ"ג והן בצריכה הפרטית) ושיעור הגידול הנמוך יחסית באוכלוסיה, מעריכים האנליסטים, בני שרביט וזהבה סרדס, כי לא צפוי גידול אורגני מהותי בהכנסות אסם ושטראוס עלית. בעקבות זאת סבורים האנליסטים כי חברות אלו תנסינה להחדיר מוצרים חדשים לשוק.
אסם צפויה לנסות ולגדול על ידי רכישות נוספות (אולי חלק מפעילות תנובה, אם כי תיתכן התנגדות של הממונה על ההגבלים העסקיים) וכניסה לתחומים חדשים שבהם עוסקת חברת האם נסטלה (מזון תינוקות, מים מינרליים, חלב, שוקולד וכו'). כמו כן, צופים בבנק כי תמשך מגמת שיפור ברווחיות התפעולית של אסם, בין היתר גם בשל מהלכי ההתייעלות שהיא ערכה (הפעלה של מערכת סחר והפצה חדשה, איחוד אתרי יצור ועוד).
שרביט וסרדס סבורים כי, שטראוס עלית צפויה להמשיך ולהציג שיפור בפעילותה בחו"ל, בהמשך למהלכי רה-ארגון שערכה ומכירת פעילויות מפסידות בתחום המותג הפרטי באירופה במהלך השנה. תוצאות הפעילות בישראל צפויות להצביע על המשך ניצול הסינרגיות בין עלית לבין שטראוס ועל המשך שיפור ברווחיות החברה המאוחדת.
טלוויזיה רב ערוצית. להערכת האנליסט בני שרביט, הפסדיה של חברת YES ימשיכו להצטמצם בשנת 2005, בד בבד עם המשך הזרמת הכספים מבזק (לאחר ששאר השותפים לא רוצים להזרים עוד כסף). עד כה הושקעו ב-YES כ-3 מיליארד שקל, ודי ברור כי את ההשקעה הזו לא יוכלו להחזיר בעתיד הנראה לעין (אם בכלל). יחד עם זאת, YES חשובה לבזק גם במישור האסטרטגי, כדי למנוע מחברת HOT להתחזק (כך שיקשה עליה להתחרות בבזק בתחום התקשורת הפנים ארצית).
HOT (מיזוג של 3 חברות הכבלים: מתב, תבל וערוצי זהב) תנסה לעצור את נטישת המנויים שלה, תוך הצעת חבילות של טלפוניה פלוס אינטרנט מהיר פלוס כבלים. אם תיעצר נטישת המנויים של HOT (שחלקם עובר כיום ל-YES), לא ברור - אומרים בבנק הפועלים. לא מוצאים תשובה לשאלה - האם YES תצליח להגיע למסה הקריטית של מנויים הנחוצה לה כדי להגיע לרווח נקי? HOT, הם מעריכים, תמשיך להעביר מנויים מחיבור אנלוגי לחיבור דיגיטלי, כדי להגדיל את ההכנסה הממוצעת מהם. היא תמשיך לקדם את המיזוג בין מתב לתבל, ולאחר מכן את המיזוג עם ערוצי זהב. הוצאות התוכן של HOT (ושל YES) אמנם ימשיכו לקטון (לאחר שלמדו את טעויות העבר), אך הוצאות השיווק והפרסום לא יקטנו (בשל המותג HOT).
מתקן להשבת פסולת לאנרגיה, קרדיט: גרוקבשורה ירוקה: יוזמה להקמת מתקן ראשון בישראל לייצור אנרגיה מפסולת
3 הצעות נתקבלו במכרז בינלאומי ראשון מסוגו בישראל להקמת מתקן להשבת אנרגיה מפסולת שיוקם בנאות חובב ויטפל בכ-300 אלף טון פסולת בשנה
במסגרת יוזמה תקדימית של משרד האוצר והמשרד להגנת הסביבה הוגשו 3 הצעות: חברת אלקטרה, קבוצת דניה-משאב אנרגיה וקבוצת שפיר-בלוג'ן-דקל, כאשר כל קבוצה כוללת שותף בינלאומי, שהוא מומחה עולמי בתחום השבת האנרגיה, האחראי על הטמעת הידע והטכנולוגיה הדרושים להקמת המתקן. לכאשר יוקם, המתקן אמור לטפל בכ-300 אלף טון פסולת ולייצר אנרגיה בהספק של כ-30 מגה ואט לתקופה של כ-25 שנה, שלאחריה יועבר המתקן לבעלות המדינה.
במסגרת הפרויקט, המקודם בהמשך להחלטת הממשלה מס' 1895 מאוקטובר 2022, אושרה תכנית לתשתית לאומית (תת"ל 107) להקמת מתקן להשבת אנרגיה מפסולת בנאות חובב. מדובר במתקן הראשון מסוגו בישראל לטיפול בפסולת, אשר כולל מתקן למיון הפסולת, שיפריד את הפסולת לרכיבים שניתנים למיחזור. השאריות שלא ניתן למחזר אותן, יישרפו לצורך ייצור קיטור, שיפעיל טורבינה ויפיק כ-30 מגה-ואט חשמל. המתקן יוקם ויופעל בהתאם לדירקטיבה האירופית העדכנית המחמירה להשבת אנרגיה מפסולת משנת 2019, כנהוג במאות מתקנים עירוניים דומים באירופה, תוך יישום התקנים והטכנולוגיות הסביבתיים המתקדמים בעולם.
בישראל, כ-80% מהפסולת מוטמנת, כאשר הטמנת פסולת היא הפתרון הנחות והמזהם ביותר, כאשר הפסולת המוטמנת משחררת לאוויר גז מתאן, אחד מגזי החממה המזהמים ביותר- פי 2.5 מפחמן דו חמצני שנפלט ממכוניות. האתר הגדול ביותר להטמנת פסולת הוא אתר דודאים שנמצא בקירוב לבסיס חיל האוויר בחצרים ובעבר הועלו תלונות כי הפסולת באתר מושכת אליה אלפי ציפורים שמחפשות מזון באתר ומסכנות את מטוסי החיל. מציאות זו מחייבת מציאת חלופות בדחיפות, כאשר מדיניות המשרד להגנת הסביבה מכוונת לצמצום ייצור הפסולת, להגדלת כמויות הפסולות המועברות למחזור ולצמצום ההטמנה. השלמת שלב הגשת ההצעות במכרז מהווה ציון דרך חשוב בקידום חלופות מתקדמות להטמנת הפסולת, שיהוו חלק חשוב ממערך של פעולות ומתקנים ליצירת משק פסולת סביבתי ומתקדם כנהוג במדינות מתקדמות אחרות.
המתקן יספק שירותי טיפול פסולת למחוז דרום בלבד. במסגרת הסכם חתום בין עיריית באר שבע למדינה, סוכם כי כלל הפסולת העירונית המיוצרת בעיר, תעבור לטיפול במתקן זה. המתקן צפוי לחתום על הסכמים דומים עם רשויות מקומיות נוספות. המכרז יציע חסכון בעלויות השינוע לרשויות המקומיות שישתמשו בו ויצמצם באופן ניכר את העלויות הסביבתיות. מתקני השבת אנרגיה מטפלים בשאריות הפסולת שאינה ניתנת למחזור באופן סביבתי יותר משיטת ההטמנה הנהוגה כיום. יישום מדיניות של טיפול בפסולת, המשלבת הגדלת המחזור והשבה לאנרגיה תגרום לצמצום ההטמנה, הפחתת המפגעים הנגרמים ממנה ולשיפור ברווחת ואיכות חייהם של התושבים. המתקן הראשון בנאות חובב מהווה חלוץ מרשת של מתקני תשתית מסוגים שונים שאגף החשב הכללי והמשרד להגנת הסביבה מקדמים, בשיתוף השלטון המקומי והאזורי בכל רחב הארץ.
- מערכות בנייה מתקדמת - כל מה שלא חשבתם עליו
- סלינגר: "רשות שוק ההון יוזמת ומקדמת השקעות חברתיות של המוסדיים"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
המכרז נוהל בשיטת PPP (Public Private Partnership) על ידי ועדת המכרזים הבין משרדית לפרויקטי BOT בתחום הפסולת בראשות הגב' אושרת דוד, סגנית בכירה לחשב הכללי לתחום התשתיות, ובהשתתפות נציגי משרד האוצר, המשרד להגנת הסביבה, והחברה הממשלתית ענבל, ובשיתוף פעולה ובתיאום עם עיריית באר שבע. המתקן ימומן מכספי קרן הניקיון בניהול המשרד להגנת הסביבה.
קבלת טיפול רפואי בקופה קרדיט: chat gptלמרות השקעה נמוכה, מערכת הבריאות בישראל היא מהיעילות בעולם
למרות השקעה נמוכה מהממוצע במדינות ה-OECD, בישראל קיימת מערכת בריאות שנמצאת ברמה גבוהה שמקבלת ציונים טובים ברוב המדדים
הכותרות נוטות להכות במערכת הבריאות בישראל על כך שההשקעה בה נמוכה מדי ביחס למדינו המערב. הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה פרסמה בשבוע שעבר נתונים שהראו כי ההוצאה הלאומית על בריאות בשנת 2024 עמדה על כ‑7.3% מהתוצר, כאשר ההוצאה לנפש הגיעה לכ‑3,900 דולר לפי שווי כוח הקנייה. מדובר ברמה נמוכה בהשוואה לרוב מדינות רבות ב‑OECD, אך ראו זה פלא: ישראל בכל זאת מובילה בשירות הרפואי שהיא מעניקה לאזרחים ובפער, משאר המדינות שאנחנו נוטים להשוות את עצמנו אליהן.
שיעור הכיסוי הביטוחי הוא מהגבוהים בעולם, כאשר כל תושב מקבל סל שירותים אחיד הכולל גם טיפולים שגרתיים, ניתוחים ועד לתרופות מצילות חיים. נוסף על כך, מערכות המידע הרפואיות של קופות החולים נחשבות למתקדמות במיוחד, כך שהיסטוריית הטיפול הרפואי נגישה לרופאים בזמן אמת. מדובר ביתרון שמאפשר קיצור תהליכים, הפחתת טעויות ושיפור איכות הטיפול.
המצב הזה גורם לכך שישראל מציגה נתונים טובים ביחס למדינות מפותחות בלא מעט תחומים, כמו רפואה מונעת ושיעורי תמותה נמוכים ממחלות מסוימות. ישראל מדגימה מודל שבו יעילות ניהולית מצמצמת את השפעת מגבלות התקציב. מערכת הקהילה מפותחת, והשילוב בין רפואה מתקדמת ושירותים דיגיטליים מאפשרים שמירה על רמת טיפול טובה, גם אם לא בכל הפרמטרים ישראל מובילה. כנראה ניהול ממוקד, תמריצים תפעוליים ופריסת שירותים רחבה הם חלק מהגורמים המאפשרים לה להמשיך להציג ביצועים טובים בתחומים מסוימים.
תוחלת החיים של האוכלוסייה בישראל הגיעה לכ-83.8 שנים, מה ששם אותנו במקום 4 בדירוג ה-OECD בתוחלת החיים. נגישות וטיפול: בספר Health in a Glance 2023 של ארגון ה-OECD מצוין כי ישראל מפגינה ביצועים טובים במדדים של איכות וטיפול בהשוואה למדינות בהכנסה גבוהה. הדוח מצוטט כי "המערכת מתפעלת ביצועים טובים יותר מהממוצע ב-OECD ברוב המדדים הנוגעים לזמן המתנה, איכות וטיפול רפואי". בשל ההוצאה הנמוכה יחסית לעומת ביצועים לא רעים, ניתן לומר כי קיימת אפקטיביות במערכת: כלומר, "מה שמתקבל ביחס למה שמושקע" הוא גבוה באופן יחסי. היעילות הזו מתאפשרת הודות למבנה מערכת הבריאות והשירות שניתן לציבור דרך קופות החולים. רפואה בקהילה דרך הקופות פועלת בהיקף רחב, כך שעומס משמעותי מוסת מבתי החולים ונותר במרפאות המשמשות מקור מרכזי לטיפול שוטף. זה מסביר כנראה כיצד ישראל מצליחה להישאר באזור ביצועים איכותיים בחלק ממדדי השירות והאיכות, כולל רפואה מונעת, טיפול במחלות כרוניות ושמירה על קשר טיפולי הדוק בין רופא למטופל. הרפואה בקהילה. לפי הדו״ח של Observatory, כ-41% מההוצאה על בריאות בישראל מוקצית לטיפול בקהילה ומניעה. במילים אחרות, קיימת תשתית ארגונית יעילה שמאפשרת להפיק תועלת גבוהה יחסית מכל שקל שהממשלה משקיעה במערכת הבריאות.

