בלעדי: הפועלים מסמן את הענפים שיצמחו ב-2005

צופים שהפנמת השינויים בענף הביטוח יניבו השנה פירות, שהבנקים ימשיכו בצמיחה ושלחברות הכימיה הגדולות צפויה שנת שיא. לא צופים גידול לאסם ושטראוס. מחר נביא את ניתוחם על הענפים המסוכנים...
דרור איטח |

שנת 2005 החלה ומתרבות ההערכות בשוק המניות המקומי, כי עדיף יהיה בשנה זו להתמקד במניות וענפים ספציפיים, על פני השקעה במדדים השונים. מניתוח שביצעו במחלקת המחקר של בנק הפועלים, אשר הגיע למערכת Bizportal עולה, כי מניות הבנקים המסחריים, חברות הביטוח, חברות הכימיה, יצרניות המזון, וענף הטלוויזיה הרב ערוצית, יהנו השנה ממגמה חיובית.

בנקים המסחריים. האנליסט עידו דולב מעריך, כי הבנקים המסחריים צפויים לרשום שיפור ברווח המימוני, שיבוא לידי ביטוי בדוחות הבנקים ב-2005. דולב מעריך, כי שיפור זה יחול לאור גידול קל בסעיף האשראי לציבור, כשבמקביל המרווח הפיננסי צפוי להתייצב ברמתו הגבוהה הנוכחית (לאחר סיום תהליך הרציונליזציה במגזר העסקי שהתרחש ב-2004).

דולב סבור, כי המשך הצמיחה במשק, והשפעתה על המגזר העסקי, תוביל להמשך הירידה בהפרשה לחובות מסופקים, מרמה של כ-0.8% מסך האשראי, אשר צפויה במחצית השניה של 2004, לרמה של כ-0.7%, ב-2005. ההכנסות התפעוליות יישארו להערכתו ברמתן משנת 2004, זאת לאור רמת פעילות הציבור בשוק ההון ורמת השימוש בכרטיסי אשראי. מהלכי התייעלות שמיישמים חלק מהבנקים יביאו לשיפור במדדי היעילות ולירידה בהוצאות התפעוליות. בשנת 2005 צפויה המדינה, כחלק ממהלך כולל של הפרטה, למכור את אחזקותיה בבנק לאומי ובבנק דיסקונט.

דולב מסכם, כי בשנת 2005 צפוי שיפור ברווחי הבנקים המסחריים, בעיקר בשל צפי לירידה בהיקף ההפרשה לחובות מסופקים ולשיפור ברווחי המימון. תהליכי התייעלות ישפיעו אף הם לחיוב בחלק מהבנקים ויקטינו את שורת ההוצאות, כך שברווח הנקי צפוי שיפור גם ב-2005.

ביטוח. בפועלים מצפים לכך שהפנמת השינויים שנערכו בענף הביטוח יניבו פירות בשנת 2005. הבק מציין את הרפורמות המקיפות, והמכרזים למכירת קרנות הפנסיה החדשות. הרפורמה שנערכה בתחום ביטוח החיים תביא להמשך ירידת דמי העמלה לסוכנים, אשר חלקה הורגש כבר ב-2004. גם בסעיף הביטולים המוקדמים צפוי להימשך השיפור שהחל ב-2004, הנובע מהחלת חוזה הטוויסטינג של המפקח על הביטוח. שתי השפעות אלו ישפרו את שימור התיק ויגדילו את הרווח הגלום בו, כך שרווחיות התחום צפויה להשתפר. היקפי הפעילות בתחום עשויים להשתפר כפועל יוצא של שיפור בכלכלה המקומית, אם בשל גידול בפרמיה של פוליסות חדשות ואם בשל חיתום של פוליסות חדשות.

לדברי דולב, רכישת קרנות הפנסיה ההסתדרותיות לשעבר, לא תבוא לידי ביטוי בגידול בפרמיות, מכיוון שתוצאות הפעילות בתחום יוצגו בדוחות החברות בשורת ההכנסות מסוכנויות ביטוח וחברות אחרות ללא פירוט של פרמיות והוצאות. לאור התחרותיות הרבה בתחום והשחיקה הצפויה בעמלות שיגבו החברות מפעילותן זו, התרומה לרווח הנקי תהיה להערכתו קטנה, ובטווח הקצר תיתכן אף תרומה שלילית.

בתחום הביטוח הכללי צפויה להחריף התחרות בין החברות והסוכנים, אשר עשויה לגלוש לשחיקה ברווחיות החיתומית בחלק מתתי הענפים. השפעה זו עשויה להתקזז עם רפורמה המתוכננת בתחום ביטוחי הבריאות, אשר תביא לדחיית חלק מדמי העמלה, כך שהרווחיות החיתומית תגדל. יש לסייג את הכתוב, ולציין כי לתשואות בשוק ההון תהיה השפעה מהותית על הרווחים שיציגו החברות במהלך השנה.

דולב מסכם, כי תחום ביטוח החיים יתאפיין בשינויים מהותיים, שישפרו להערכתו את היקפי הפעילות ואת רווחיות בענף, בעוד שבתחום הביטוח הכללי צפויה להתעצם התחרותיות, אך הדבר לא בהכרח יביא לפגיעה ברווחיות החיתומית.

כימיה. האנליסטית רקפת אפטר סבורה, כי לחברות הכימיה הגדולות, כיל ומכתשים אגן, שנת 2004 מסתמנת כשנת שיא, וכל הסימנים מראים, כי גם 2005 צפויה להיות כזו. לדברי אפטר, בסביבה העיסקית של שתי החברות ניכר המשך שיפור. אנו עדים לשיפור ניכר בסקטור החקלאות העולמית, המשפיע על הביקוש לחומרי דישון (כיל) ולחומרי הדברה להגנת הצומח (מ.א.), כגון שיפור בתוצרת החקלאית, תנאי מזג אויר נוחים, וכן ציפייה להמשך גידול בשטחי הזריעה, למרות שלאחרונה חלה ירידה במחירי הסחורות החקלאיות.

להערכת אפטר, לשתי החברות, יש צורך מהותי בהנפקת מניותיהם בשווקי חו"ל, בעיקר על מנת להשוות את הדיסקאונט בו הן נסחרות ביחס לחברות מקבילות בעולם, בעוד ביצועי המתחרות נופלים בכל רבעון מאלו של מכתשים אגן וכי"ל. בהינתן דוחותיהם הכספיים הצפויים לשנת 2005, נראה כי הדבר תלוי אך ורק במצב השווקים בחו"ל.

יצרניות המזון. בשל המצב הכלכלי (על פי המחלקה הכלכלית של בנק הפועלים קצב הצמיחה החזוי לשנת 2005 נמוך מזה של שנת 2004, הן בתמ"ג והן בצריכה הפרטית) ושיעור הגידול הנמוך יחסית באוכלוסיה, מעריכים האנליסטים, בני שרביט וזהבה סרדס, כי לא צפוי גידול אורגני מהותי בהכנסות אסם ושטראוס עלית. בעקבות זאת סבורים האנליסטים כי חברות אלו תנסינה להחדיר מוצרים חדשים לשוק.

אסם צפויה לנסות ולגדול על ידי רכישות נוספות (אולי חלק מפעילות תנובה, אם כי תיתכן התנגדות של הממונה על ההגבלים העסקיים) וכניסה לתחומים חדשים שבהם עוסקת חברת האם נסטלה (מזון תינוקות, מים מינרליים, חלב, שוקולד וכו'). כמו כן, צופים בבנק כי תמשך מגמת שיפור ברווחיות התפעולית של אסם, בין היתר גם בשל מהלכי ההתייעלות שהיא ערכה (הפעלה של מערכת סחר והפצה חדשה, איחוד אתרי יצור ועוד).

שרביט וסרדס סבורים כי, שטראוס עלית צפויה להמשיך ולהציג שיפור בפעילותה בחו"ל, בהמשך למהלכי רה-ארגון שערכה ומכירת פעילויות מפסידות בתחום המותג הפרטי באירופה במהלך השנה. תוצאות הפעילות בישראל צפויות להצביע על המשך ניצול הסינרגיות בין עלית לבין שטראוס ועל המשך שיפור ברווחיות החברה המאוחדת.

טלוויזיה רב ערוצית. להערכת האנליסט בני שרביט, הפסדיה של חברת YES ימשיכו להצטמצם בשנת 2005, בד בבד עם המשך הזרמת הכספים מבזק (לאחר ששאר השותפים לא רוצים להזרים עוד כסף). עד כה הושקעו ב-YES כ-3 מיליארד שקל, ודי ברור כי את ההשקעה הזו לא יוכלו להחזיר בעתיד הנראה לעין (אם בכלל). יחד עם זאת, YES חשובה לבזק גם במישור האסטרטגי, כדי למנוע מחברת HOT להתחזק (כך שיקשה עליה להתחרות בבזק בתחום התקשורת הפנים ארצית).

HOT (מיזוג של 3 חברות הכבלים: מתב, תבל וערוצי זהב) תנסה לעצור את נטישת המנויים שלה, תוך הצעת חבילות של טלפוניה פלוס אינטרנט מהיר פלוס כבלים. אם תיעצר נטישת המנויים של HOT (שחלקם עובר כיום ל-YES), לא ברור - אומרים בבנק הפועלים. לא מוצאים תשובה לשאלה - האם YES תצליח להגיע למסה הקריטית של מנויים הנחוצה לה כדי להגיע לרווח נקי? HOT, הם מעריכים, תמשיך להעביר מנויים מחיבור אנלוגי לחיבור דיגיטלי, כדי להגדיל את ההכנסה הממוצעת מהם. היא תמשיך לקדם את המיזוג בין מתב לתבל, ולאחר מכן את המיזוג עם ערוצי זהב. הוצאות התוכן של HOT (ושל YES) אמנם ימשיכו לקטון (לאחר שלמדו את טעויות העבר), אך הוצאות השיווק והפרסום לא יקטנו (בשל המותג HOT).

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
בית ספר
צילום: Pixbay

בשורה למורים - כל מורה יקבל בממוצע 14 אלף שקל; על הפשרה בין המדינה לקרנות ההשתלמות של המורים

עודפים שהצטברו בקרן ההשתלמות של המורים ינותבו להשקעה בתשתיות חינוך ובתי ספר ותשלומים למורים העמיתים בקרן (וגם ליורשיהם) 

הדס ברטל |

למי שייך הכסף? בקרנות ההשתלמות של המורים הצטברו סכומי עתק שהיו מעבר להפרשות השוטפות למורים. המורים אמרו "זה שלנו". המדינה אמרה - "זה שלנו". נקבעה פשרה. המורים יקבלו בממוצע כ-14 אלף שקל.  

ההסכם הזה נחתם לאחר הליך משפטי ממושך, והוא נוגע לחלוקת העודף הכספי שנצבר בקרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים. המתווה גובש בשיתוף עם החשב הכללי, הלשכה המשפטית והממונה על השכר במשרד האוצר, פרקליטות המדינה- היחידה לאכיפה אזרחית ופרקליטות מחוז תל-אביב, רשות שוק ההון, הסתדרות המורים והקרנות, והובא לאישור בית הדין האזורי לעבודה בת"א-יפו.

בשנת  2022 הוגשה על ידי פרקליטות המדינה תביעה נגד קרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים במסגרתה נדרשו הקרנות להשיב סך של כ-2 מיליארד שקל לקופה הציבורית. בזמנו האשים משרד האוצר כי קרנות ההשתלמות של המורים "התעשרו שלא כדין על חשבון הציבור." התביעה הזו הגיעה לאחר שהקרנות צברו 3 מיליארד שקלים משנת 1955 שנחשבים עודפים כאשר ההסתדרות תכננה לחלקו ל-165 אלף מורים בסכום של 12 אלף שקלים. כעת הגיעו הצדדים להסדר פשרה שבמסגרתו יועברו למדינה 1.05 מיליארד שקל בגין רכישת זכויות העבר, אשר ישמשו בין היתר לשיקום מערכת החינוך באזורים שנפגעו במלחמת "חרבות ברזל", וכן לקיום הכשרות ופעולות אחרות לצורך שיפור מעמדם של עובדי ההוראה. סכום של כ-2.25 מיליארד שקל יחולק ל-165 אלף עמיתי הקרנות הזכאים וליורשיהם. כמו כן, יחלו הקרנות לרכוש זכויות פנסיה תקציבית לעובדי הוראה היוצאים לשבתון החל משנת הלימודים תשפ״ג (2022-2023) ואילך.


קריאה מעניינת: השכר האמיתי של המורים בישראל: לא נמוך כמו שנדמה לכם

חלוקת הכספים תיעשה באופן ממוכן לחשבונות העמיתים או באמצעי תשלום דיגיטליים, בהתאם לנהלים שאושרו על ידי רשות שוק ההון.  במקביל, הוחלט לשמור על כרית ביטחון אקטוארית של 4% לפחות, לטובת יציבות הקרנות ורווחת העמיתים בעתיד. 

חיים שטפלר מנכל ארית
צילום: באדיבות המצולם
ניתוח

המספר בדוח של ארית שמוכיח - משרד הביטחון מפזר כספים

האוצר דורש בצדק שאנשי משרד הביטחון יתייעלו פנימית, בפועל הוא מקבל עוד ועוד דרישות תקציביות; אם האוצר ייכנע לתוספות התקציב הביטחוניות זה יפגע בתשתית, ברווחה, בחינוך, זה ייקח את ישראל אחורה, וגם - רמז עבה למה שצפוי במניית ארית

מנדי הניג |

תעשייה ביטחונית חזקה היא הכרח. היא מאפשרת את הקיום של המדינה  וברור שהיא עולה הרבה כסף. תקציב הביטחון ענק והוא גדל כמובן בתקופת המלחמה. הבעיה עם תקציב ביטחון ענק היא שהמקורות מצומצמים ואם הוא גדל אזי לוקחים כסף מאיתנו (מסים) וחוסכים בהוצאות על חינוך, רווחה, תשתיות ועוד. ולכן, הדבר הכי אלמנטרי ומתבקש הוא כמו בפירמה פרטית - להתייעל. במשרד הביטחון כנראה שאין אחד שלא יודע זאת נשפכים כספים על ימין ועל שמאל. 

יש חיילי מילואים שגוייסו למרות שלא היה צריך (דווקא בעורף), יש פנסיות תקציביות, יש עובדים מיותרים ויש שכבה גדולה של חיילים בסדיר ובקבע שעובדת חלקית מאוד. גם במשרד הביטחון עצמו. הבזבוזים נמשכים גם בהוצאות השוטפות, ובהצטיידות. לכן דרישה של משרד הביטחון לתוספת של 7 מיליארד שקל לא צריכה לקבל אישור אוטומטי - האם היה מכרז , האם אפשר להוזיל את העלות ובראש וראשונה - תביאו את הכסף מבפנים. תתייעלו פנימית ותחסכו מיליארדים רבים, אפילו עשרות. 

אתמול היתה מלחמה בין האוצר למשרד הביטחון - מספיק לנפח את הצבא עם הוצאות - האוצר נגד משרד הביטחון. משרד האוצר אחרי תקופה ארוכה של שקט, אמר - "עד כאן". משרד הביטחון אמר את מה שהוא יודע להגיד - זה יפגע בביטחון המדינה. הוא רוצה למצוא כבר את האשמים הבאים, אבל זה לא יעזור לו - הוא אשם. הכישלון התקציבי הוא הבסיס לכישלון של ה-7 באוקטובר. צבא שמעדיף את הפנסיה התקציבית על פני גיוס מילואימניקים ושמירה על הגבולות, הוא צבא עם אג'נדה של חברת החשמל - דור א' מובחר, דור ב' דפוק. זו מתכונת לבינוניות. 

צריך צבא שיידע להעלות שכר לצעירים, שידע לתגמל בסדיר, אבל אסור שיהיו שווים יותר ושווים פחות. רבבות אנשי קבע שסחטו את המערכת עולים לכל המדינה בתקציבים נמוכים במשרדים אחרים. הסיבה שזה קרה היא שקשה לשר אוצר ובטח ובטח לחשב כללי להגיד לצבא לו. הדבר האחרון שהוא רוצה הוא שיאשימו אותו בחללים, נרצחים, פיגוע, טילים על ישראל. יהלי רוטנברג, החשב הכללי דווקא נלחם על התקציב. הוא נלחם כבר בינואר 2024 ועד היום. הגיבוי של השר היה חלקי, עכשיו, בסיום המלחמה, השר מתחבר אליו -( הרחבה מהמלחמה של החשב כבר בחילת 2024 -  החשב הכללי למנכ"ל משרד הביטחון - אין לכם תקציב בלתי מוגבל).

הסוגייה הנפיצה והקשה הזו של המלחמה על "תקציב הביטחון" מתבטאת בעקיפין בדוחות הכספיים של החברות הביטחוניות. יש לנו תעשייה ביטחונית לתפארת, ותעשייה כזו שמצילה חיים, תורמת המון לצבא לנצח במלחמה. התעשייה הביטחונית לצד הצבא הם הגורמים שניצחו בכל החזיתות בשנתיים האחרונות.