לא כדאי להיות חייבים למס הכנסה
הכותב מפרט את הריבית וההצמדה בגין חובות למס הכנסה וקובע כי תשלום החובות באמצעות אשראי בנקאי משתלם יותר.
כידוע חובות לרשויות המס נושאים מטבעם ריבית והפרשי הצמדה.
הריבית השנתית בגין חובות המס מסתכמת לשיעור של 4% אליה מתווספים הפרשי ההצמדה של הקרן לשיעור עליית מדד המחירים לצרכן.
חוב מס של 100 שקלים לדוגמא יכול לצבור בשנה ריבית צמודה והצמדה (בהנחת אינפלציה של 3%) בסכום של כ- 7 שקלים. אולם סכום זה אינו מוכר כהוצאה ולכן העלות האפקטיבית נטו היא 7 שקלים. לעומת זאת, עלותו האפקטיבית של אשראי בנקאי נטו, אשר ישמש לתשלום החוב למס הכנסה הינה נמוכה משמעותית מנטילת האשראי מרשויות המס. ברוב המקרים שיעור הריבית על הלוואות בחשבונות העסקיים נע סביב הפריים או הפריים פלוס 1. דהיינו ריבית שנתית בשיעור של 5.2%. ברוב המקרים הריבית המשולמת לבנק אינה מזוהה אחת לאחת עם תשלום חובות המס ולכן הוצאות הריבית בגינה נרשמים במסגרת ההוצאות השוטפות.
לכן יודגש כי כאשר הוצאות ריבית בשיעור הפריים נתבעים כהוצאה, העלות האפקטיבית נטו בניכוי מגן המס מסתכמת בידי חברה בשנת 2005 ל-3.432%; ואילו בידי יחיד ל- 2.652%.
לכן בכל מקרה העלות נטו של האשראי הבנקאי זולה יותר מאשר העלות נטו של האשראי ממס הכנסה.
בנוסף, יש לשים לב שאם חובות המס בגין שנת 2004 משולמים עד סוף חודש ינואר 2005 חובות אלו יהיו פטורים מהפרשי הצמדה וריבית. יש לזכור כי אם משולמים תשלומים ע"ח המס ביתר אזי ההחזרים נושאים הפרשי הצמדה וריבית שאף הן פטורים ממס הכנסה כך שבמקרים רבים תשואות אלה הינן גבוהות אף מעבר לחיסכון הבנקאי.
הריבית תרד מחר ל-4.25% - איך זה ישפיע עליכם?
הסיכויים להורדת ריבית מאוד גבוהים, איך זה ישפיע על השווקים הפיננסיים ועל הכסף שלכם? וגם - 10 דברים שצריך לדעת על ריבית בנק ישראל
הנגיד, פרופ' אמיר ירון הוא שחקן הגנתי. סוג של בונקר. העיקר לא לספוג שער. לא צריך לנצח, צריך לא להפסיד. היו לו הרבה הזדמנויות לצאת למתפרצת, לכבוש ולהלהיב את הקהל. הוא יכול היה להוריד ריבית במספר הזדמנויות בעבר והיו לכך את כמעט כל התנאים הכלכליים, אבל למה לקחת סיכון ואולי להפקיר את ההגנה. הוא הולך על הכי בטוח שיש. אבל גם הוא יודע שנגמרו התירוצים למשחק הגנתי. השוק דורש כבר מזמן הורדת ריבית ורואים את זה בתמחורים של אגרות החוב והנכסים הסולידים. התנאים במשק ונתוני המאקרו תומכים בהפחתת ריבית. חוץ מזה, אצלנו יש ריבית ריאלית של 2% - אינפלציה של 2.5% וריבית של 4.5% מובילה לריבית ריאלית של 2% - זה גבוה מאוד בראייה עולמית.
ועדיין, הכל פתוח - עד שלא מורידים, הכל לכאורה פתוח, אבל הסיכויים להפחתה מחר של הריבית מאוד מאוד גבוהים. האינפלציה ירדה לתוואי ונשארת בו כבר מספר חודשים, שער הדולר נמוך, אחרי ירידה של 10% מתחילת השנה והוא בולם ומדכא עליות של מחירי יבוא. אנחנו אולי לא סיימנו את המלחמה, אבל יש סוג של הפסקת אש. גם נתוני הכנסות והוצאות המדינה עומדים בתקציב ועוד שורה של נתונים כלכליים והכי חשוב לנגיד - האינפלציה במסלול יורד. הריבית הגבוהה נועדה לדכא את האינפלציה שהיא האיום הגדול לכלכלה. הנגיד השאיר את הריבית גבוהה כי היא גורמת לירידה בהלוואות ובצריכה וגורמת לירידה בביקושים. כל זה כדי למנוע ביקושים שיעלו את המדד.
האינפלציה ירדה ל-2.5% התחזית קדימה היא לכ-2.2% ב-12 החודשים הקרובים, אז אפשר לשחרר מעט. וזו מילת המפתח - מעט. אל תצפו שירידה של רבע אחוז בריבית מ-4.5% ל-4.25% תשנה משמעותית את החזרי המשכנתא, את התשלום בגין הלוואות. זה יהיה בשוליים.
איך הפחתת הריבית תשפיע על הכסף שלכם?
ההורדה הצפויה מגיעה לאחר 14 החלטות רצופות שבהן הריבית נותרה ללא שינוי והנה ההשפעות שצפויות להיות לה:
- בנק ישראל רומז שהריבית תרד כבר בהחלטה הקרובה?
- הנגיד מודאג מחרם על תוצרת ישראלית, סיום המלחמה לא מבטיח הורדת ריבית
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
נתחיל במשכנתאות: השינוי הצפוי ישפיע ישירות על נוטלי משכנתאות והלוואות בריבית משתנה. במשכנתא ממוצעת של מיליון שקל ל-25 שנה, הורדה של 0.25% תוביל להפחתה של כ-70 שקל בהחזר החודשי. גם ההלוואות שלכם במסלול משתנה יוזלו בשיעור של 0.25%.
"אין מניות זולות" התחזית ל-2026 של אלכס זבז'ינסקי
ה-AI מחזיק את וול סטריט מעל המים אבל הסיכונים רבים: צמיחה חלשה, שוק עבודה מקרטע ותמחורים מנותקים למרות זאת, זבז'ינסקי מאמין כי "ריבית ה-FED צפויה לרדת יותר מהתחזיות"; איפה כדאי לנתב את הכסף לקראת 2026?
מיטב מפרסמים את התחזית השנתית של אלכס זבז'ינסקי, הכלכלן הראשי של הקבוצה.
זבז'ינסקי לא מנסה לייפות את המציאות.
הוא קובע כבר בהתחלה מעריך שהכלכלה העולמית נכנסת לשנה שבה הצמיחה תהיה מהנמוכות ב-15 השנים האחרונות, השווקים מתומחרים ברמות שיא כמעט בכל מדד אפשרי וכל זה בזמן שהמנוע היחיד שמחזיק את הכלכלה האמריקאית (והשווקים בעקבותיה) הוא ההייפ סביב בינה מלאכותית, שכבר מראה סימני עייפות ראשונים. הוא מציג תמונה שבה ארה"ב עלולה להדרדר למיתון אם ה-AI לא ימשיך לספק את הסחורה, אירופה מתאוששת בקצב איטי מדי, יפן מסוכנת פיננסית, ובכל זאת דווקא יש מקומות שבהם הוא רואה הזדמנות אמיתית: אסיה (אפילו סין), ישראל ובעיקר השקל החזק והזרמות הענק לקופות הגמל והפנסיה.
זבז'ינסקי לא מהסס להגיד את האמת שהיא אולי לא הכי פופולרית כיום: "אין מניות זולות".
כמעט כל מדדי המניות בעולם נסחרים באחוזונים הגבוהים ביותר של 15 השנים, למעט סין והונג קונג. בארה"ב התלות בשבע מניות ה-Mag7 (שבע המופלאות) הפכה קיצונית, ו-493 המניות האחרות ב-S&P 500 יש תשואה שנמוכה ממדדי העולם כבר חמש שנים ברציפות.
ובכל זאת, יש מקום לאופטימיות . הריבית בארה"ב (ובעקבותיה בעולם) צפויה לרדת הרבה יותר ממה שהשוק מתמחר כיום - אולי אפילו מתחת ל-3% - וזה בדיוק מה שיכול לתת רוח גבית לשווקים המתעוררים ולשוק המקומי בישראל.
אז מה הוא ממליץ לעשות עם הכסף ב-2026? להוריד חשיפה לארה"ב, להעלות משמעותית לאסיה לשמור משקל יתר במניות ישראליות, להעדיף אג"ח ממשלתיות שקליות בינוניות ולהתרחק מאג"ח קונצרניות שבהן המרווחים כבר בשפל היסטורי בלי פיצוי על הסיכון.
- למה המחירים בסופר עולים? הסיבה האמיתית
- "מורידים את התחזית הצמיחה ל-4% מ-4.6%"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הכלכלה האמריקאית: תלויה בהייפ של ה-AI, עם סיכון למיתון
זבז'ינסקי פותח את הסקירה באזהרה על הכלכלה האמריקאית, שצפויה לצמוח בקצב נמוך של 1.9% ב-2026, לעומת 2.9% השנה - הקצב הנמוך ביותר מאז 2016, למעט שנת הקורונה. "הצמיחה תלויה בהתפתחויות בתחום ה-AI, בעוד יתר התחומים נחלשים", הוא כותב. ההשקעות בתשתיות AI זינקו ב-23% במחצית הראשונה של 2025, בעוד שאר הכלכלה כמעט ולא צמחה. גם העליות בשווקים הפיננסיים, שתמכו בצריכה הפרטית, קשורות לאופטימיות סביב AI והאופטימיות הזאת כבר מתחילה להתערער כמו שנוכחנו לראות בשבוע המסחר האחרון שבו אפילו התוצאות הטובות של אנבידיה לא הצליחו לתמוך במגמה החשדנית שהחלה להתבסבס.
