לא כדאי להיות חייבים למס הכנסה
הכותב מפרט את הריבית וההצמדה בגין חובות למס הכנסה וקובע כי תשלום החובות באמצעות אשראי בנקאי משתלם יותר.
כידוע חובות לרשויות המס נושאים מטבעם ריבית והפרשי הצמדה.
הריבית השנתית בגין חובות המס מסתכמת לשיעור של 4% אליה מתווספים הפרשי ההצמדה של הקרן לשיעור עליית מדד המחירים לצרכן.
חוב מס של 100 שקלים לדוגמא יכול לצבור בשנה ריבית צמודה והצמדה (בהנחת אינפלציה של 3%) בסכום של כ- 7 שקלים. אולם סכום זה אינו מוכר כהוצאה ולכן העלות האפקטיבית נטו היא 7 שקלים. לעומת זאת, עלותו האפקטיבית של אשראי בנקאי נטו, אשר ישמש לתשלום החוב למס הכנסה הינה נמוכה משמעותית מנטילת האשראי מרשויות המס. ברוב המקרים שיעור הריבית על הלוואות בחשבונות העסקיים נע סביב הפריים או הפריים פלוס 1. דהיינו ריבית שנתית בשיעור של 5.2%. ברוב המקרים הריבית המשולמת לבנק אינה מזוהה אחת לאחת עם תשלום חובות המס ולכן הוצאות הריבית בגינה נרשמים במסגרת ההוצאות השוטפות.
לכן יודגש כי כאשר הוצאות ריבית בשיעור הפריים נתבעים כהוצאה, העלות האפקטיבית נטו בניכוי מגן המס מסתכמת בידי חברה בשנת 2005 ל-3.432%; ואילו בידי יחיד ל- 2.652%.
לכן בכל מקרה העלות נטו של האשראי הבנקאי זולה יותר מאשר העלות נטו של האשראי ממס הכנסה.
בנוסף, יש לשים לב שאם חובות המס בגין שנת 2004 משולמים עד סוף חודש ינואר 2005 חובות אלו יהיו פטורים מהפרשי הצמדה וריבית. יש לזכור כי אם משולמים תשלומים ע"ח המס ביתר אזי ההחזרים נושאים הפרשי הצמדה וריבית שאף הן פטורים ממס הכנסה כך שבמקרים רבים תשואות אלה הינן גבוהות אף מעבר לחיסכון הבנקאי.
מדד המחירים לצרכן CPIמדד המחירים בנובמבר ירד ב-0.5%; מחירי הדירות ירדו גם ב-0.5%
הירידה במדד בהתאם להערכות הכלכלנים, מה קרה למחירי הדירות באזורים שונים והאם תהיה למדד השלילי השפעה על הריבית? וגם - למה אנחנו מרגישים שיוקר המחייה מזנק הרבה יותר ממדד המחירים לצרכן?
מדד המחירים לצרכן מדד המחירים לצרכן ירד ב-0.5% בחודש נובמבר, בהשוואה לחודש אוקטובר - בדומה להערכות הכלכלנים. בשנים עשר החודשים האחרונים (נובמבר 2025 לעומת נובמבר 2024), עלה מדד המחירים לצרכן ב-2.4%. ירידות מחירים בולטות נרשמו בסעיפי: ירקות ופירות טריים שירדו ב-4.1%, תרבות ובידור שירד ב-2.5%, תחבורה ותקשורת שירד ב-1.6% וריהוט וציוד לבית שירד ב-1.1%. הירידה החדה במדד נבעה בעיקר מסעיף הטיסות שירד משמעותית. עליות מחירים בולטות נרשמו בסעיף המזון, שעלה ב-0.4%. מדד מחירי הדירות ירד ב-0.5%.
הנה פרוט הסעיפים שהשפיעו על מדד המחירים - הוצאות על נסיעות לחו"ל גרם לירידה של 0.266%, ירקות ופירות תרמו לירידה של 0.09%:
מחירי הדירות בירידה כבר חודש שמיני ברציפות. הפעם הם ירדו ב-0.5%. בתל אביב נרשמה ירידה של 1.1%, בירושלים עלייה של 1.4%. תל אביב רק נזכיר עמוסה במלאי של 10,700 דירות כשקצב המכירות השנתי עומד על 2,200 דירות בשנה. כלומר יש מלאי שיספיק ל-5 שנים בקצב הזה, וגם אם הקצב יעלה, מדובר במלאי של שנים.
- מדד המחירים בנובמבר - צפי לירידה של 0.5%
- מדד המחירים באוקטובר עלה ב-0.5%; מחירי הדירות ממשיכים לרדת
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בשכר הדירה עבור השוכרים אשר חידשו חוזה נרשמה עלייה של 2.8% ועבור השוכרים החדשים (דירות במדגם בהן הייתה תחלופת שוכר) נרשמה עלייה של 4.7%.
התמ"ג זינק ב-11% ברבעון השלישי של 2025, הצריכה ב-21%
הצריכה הפרטית, ההשקעות והייצוא הובילו את הצמיחה לאחר הירידה החדה ברבעון השני על רקע מלחמת "עם כלביא"; התמ"ג לנפש עלה ב-9.5%
התמ"ג רשם קפיצה חדה ברבעון השלישי של שנת 2025, עם עלייה של 11% בחישוב שנתי (2.6% בחישוב רבעוני), כך על פי האומדן השני של החשבונות הלאומיים שפרסמה היום הלמ"ס. העלייה החדה משקפת התאוששות משמעותית בפעילות הכלכלית, לאחר ירידה של 4.8% בתמ"ג ברבעון השני של
השנה, שנרשמה בעקבות מלחמת "עם כלביא" והשפעותיה על המשק.
על פי נתוני הלמ"ס, הצמיחה ברבעון השלישי נובעת יותר מכל מהתאוששות חזקה בצריכה הפרטית, מגידול חד בהשקעות בנכסים קבועים ומעלייה ביצוא הסחורות והשירותים. במקביל, נרשמה גם עלייה מתונה יחסית בצריכה הציבורית, בעוד היבוא עלה בשיעור דו-ספרתי, דבר המעיד על חידוש הביקושים במשק.
תוצר מקומי גולמי לנפש נתונים מנוכי עונתיות, בשקלים
תמ"ג - נתונים מנוכי עונתיות שינוי כמותי לעומת רבעון קודם בחישוב שנתי
צריכה פרטית
בפילוח לפי רכיבי התוצר, עולה כי ההוצאות על צריכה פרטית זינקו ב־21.6% בחישוב שנתי (5% בחישוב רבעוני), לאחר ירידה של 5.1% ברבעון השני. הצריכה הפרטית לנפש עלתה ב-19.9% בחישוב שנתי. העלייה בצריכה הפרטית נרשמה כמעט בכל סעיפי ההוצאה, ובפרט במוצרים ברי-קיימא (למשל ריהוט, מקררים ומכונות כביסה) וברי-קיימא למחצה (למשל בגדים, נעליים וחפצים לבית).
