שינויים בהרגלי הצריכה: מה הישראלים מעדיפים לקנות כיום?
יציבות ברכישות בכרטיסי אשראי בין יולי לספטמבר השנה לעומת הרבעון הקודם, כך עולה מנתוני הלמ"ס שפורסמו היום. ואולם היו כמה קטגוריות שהציגו שינויים מהותיים שמסמנים מגמות צרכניות מעניינות. על פי נתוני הלמ"ס, בזמן שסך הרכישות נותר דומה לתקופות הקודמות, חלו ירידות בולטות במוצרי המותרות, לצד עלייה בהוצאות על מוצרים טכנולוגיים.
קטגוריית מוצרי התעשייה, הכוללת פריטי הלבשה, הנעלה, רהיטים ומכשירי חשמל, רשמה ירידה של כ-6% ברבעון השלישי של 2024. ירידה זו מתעצמת על רקע ירידות דומות בשנתיים האחרונות. כך לדוגמה, ב-2021 נרשמה דווקא עלייה של כ-15.7% ברכישת פריטים אלה, שייתכן שנבעה מהשלכות הקורונה ועלייה ברכישות מקוונות. המגמה הנוכחית היא של צמצום, ככל הנראה בשל עליות יוקר המחיה והעדפת צרכנים לרכז את הוצאותיהם במוצרים חיוניים יותר.
הישראלים בוחרים להימנע מרכישת מוצרי מותרות צילום: Istock
בעיקר בולטות הירידות ברכישת הלבשה והנעלה, שהובילו את הצריכה המוגברת בשנים קודמות בקיץ. ירידה זו ניכרת גם במוצרי חשמל וריהוט לבית, שנחשבים רכישות חד פעמיות או כאלה שניתן לדחות. בעוד שמדד המחירים לצרכן ממשיך לעלות בעקבות עליית המחירים הגלובלית, רבים מבתי האב בישראל בוחרים להימנע מרכישות של מוצרי מותרות ולצמצם הוצאות.
- סקר הלמ"ס: לראשונה מאז תחילת המלחמה ציפיות חיוביות לתיירות הנכנסת
- מדד המחירים באוקטובר עלה ב-0.5%; מחירי הדירות ממשיכים לרדת
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מנגד, הקטגוריה של מוצרי מחשוב ותקשורת רשמה עלייה משמעותית של 3.1% - מגמה שמעידה על המשך עלייה בביקוש לטכנולוגיה ולציוד תקשורת, בעיקר סביב תחילת שנת הלימודים וביחד עם המעבר לעבודה מרחוק. עלייה זו מצביעה על כך שמשקי בית, גם בתקופות של מגבלות תקציביות, מוכנים להשקיע במוצרים טכנולוגיים שנחשבים חיוניים לשימוש יומיומי.
דוגמה בולטת למגמה זו היא העלייה ברכישת מחשבים ניידים, טאבלטים וציוד רשת ביתי. סקרי שוק מצביעים על כך שמשפחות רבות בישראל רואות במוצרי הטכנולוגיה, ובייחוד ציוד תקשורת, הוצאה מוצדקת - בעיקר עקב המעבר להוראה מקוונת ושימוש גובר בשירותי דיגיטל.
בתחום המזון והמשקאות, נרשמה ירידה מתונה של 0.4%, שהיא נמוכה משמעותית מהירידות בקטגוריות האחרות. הירידה הקטנה יחסית משקפת את שמירת היקפי הצריכה בתחום הבסיסי ביותר עבור רוב משקי הבית. עליות המחירים פוגעות בתקציב המזון של משקי בית, אך הצרכנים ממשיכים לצרוך באופן קבוע מוצרים חיוניים, גם אם בהיקפים קטנים יותר. ב-2021, בתקופת הקורונה, נרשמה עלייה ברכישת מזון בשל מגבלות הסגרים והצורך בהצטיידות לבית, אך מאז חלה ירידה הדרגתית שחוזרת לערכים רגילים יותר עם החזרה לשגרה.
- הגירעון התכווץ לרמה של 4.5% מהתוצר: הכנסות המדינה זינקו ב-15%
- 400 אלף ילדים בשנה ילמדו על אנרגיות מתחדשות
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- משקיעים בחאקי: כך הפכו החיילים את הבסיסים לחממת השקעות לוהטת
הנתונים האלה חושפים מגמה רחבה של שינוי בסדרי העדיפויות בקרב הצרכנים בישראל. בשנים האחרונות חלו שינויים משמעותיים בהרגלי הצריכה בשל גורמים מגוונים כמו יוקר המחיה, משבר הדיור ועליות במחירים העולמיים. הצרכנים נראים ממוקדים בהוצאות הכרחיות ומחושבות, עם העדפה לרכישות ממוקדות של מוצרים בעלי אורך חיים גבוה או מוצרים המוגדרים חיוניים למשק הבית.
אלי כהן, שר האנרגיה והתשתיות. קרדיט: אופיר אייביהצעת החוק לסגירת תאגידי המים אושרה בוועדת השרים לחקיקה; איך זה ישפיע על חשבון המים שלכם?
רשויות שיעמדו בקריטריונים שיוגדרו יוכלו לנהל את משק המים בעצמן, בתנאי למשק כספי סגור ולייעול ההוצאות במים ובביוב; שאלות ותשובות על השינויים הצפויים
לאחר שנים שבהן תאגידי המים נמצאים תחת ביקורת ציבורית על ייקור חשבונות המים ועל ניהול מנופח, המערכת הפוליטית מתקרבת לשינוי במבנה משק המים. המהלך שמוביל משרד האנרגיה
והתשתיות מבקש לאפשר לרשויות מקומיות לחזור לניהול ישיר של תחום המים והביוב, כפוף לעמידה בקריטריונים מקצועיים ושמירה על כך שהגבייה תישאר מיועדת לטיפול במים ובהשקעה בתשתיות.
על פי הצעת החוק של שר האנרגיה והתשתיות אלי כהן, רשויות שיעמדו בקריטריונים שיקבעו יוכלו לנהל את משק המים בעצמן, זאת בתנאי שיישאר כמשק כספי סגור. המהלך צפוי לשים סוף לבזבוז ולניהול המנופח הקיים כיום ברבים מהתאגידים, ולהוביל לחיסכון בהוצאות משק המים והביוב. הצעת החוק אושרה היום בוועדת חוקה, ולאחר שתעבור לניסוח משפטי, היא צפויה לעלות לקריאה ראשונה בכנסת בעוד כחודש.
שר האנרגיה והתשתיות, אלי כהן אומר כי ״מטרת החוק שאנו מקדמים הוא ביטול תאגידי המים ברשויות יעילות. אין מקום במשק לעשרות תאגידים מנופחים עם מאות ג׳ובים מיותרים. זהו מקרה קלאסי בו הגולם קם על יוצרו ויצר בזבוז של מאות מיליוני שקלים בשנה. רשויות העומדות בקריטריונים יוכלו לנהל בעצמם את משק המים, וכך לחסוך מיליוני שקלים. מים הם מוצר צריכה בסיסי, ועלינו להבטיח שיטופל ביעילות מירבית במטרה להפחית את התעריף. הרשויות שיבחרו לבטל את התאגידים יתחייבו לניהול משק כספי סגור, באופן שיבטיח שההכנסות מהמים ישמשו אך ורק לצרכי ניהול משק המים והשקעה בתשתיות״.
עבודת המטה והמתווה לרשויות המקומיות
ההצעה לתיקון החקיקה מגיעה לאחר עבודת מטה מקצועית בנושא תאגידי המים, בהובלת מנכ״ל משרד האנרגיה והתשתיות יוסי דיין וצוות המשרד, יחד עם היועצים זאב בילסקי, ראש עיריית רעננה לשעבר, ועו״ד דרור שטרום, הממונה על ההגבלים העסקיים לשעבר.
- הבינלאומי: צמיחה בפעילות הליבה, התשואה על ההון ירדה ל-16.2%
- אנרג'יאן תספק גז טבעי לקפריסין דרך צינור תת ימי חדש
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בהתאם לתיקון, רשויות מקומיות שעומדות בקריטריונים שיקבעו יוכלו לפעול ללא חובת תאגוד, תוך שמירה על משק כספי סגור. היום אושרה הצעת החוק בוועדת השרים לחקיקה, ולאחר שתעבור לניסוח משפטי היא צפויה לעלות לקריאה ראשונה בכנסת בעוד כחודש.
בצלאל סמוטריץ (דוברות האוצר, מירי שמעונוביץ)הגירעון התכווץ לרמה של 4.5% מהתוצר: הכנסות המדינה זינקו ב-15%
הגירעון יורד ל-4.5% מהתוצר בעקבות שילוב של זינוק של 15% בהכנסות המדינה והאטה בקצב ההוצאות, בעוד הוצאות המלחמה המצטברות מאז אוקטובר 2023 מטפסות ל-226.9 מיליארד שקל; הגירעון החודשי בנובמבר התכווץ ל-3.3 מיליארד שקל והממשלה ממשיכה לנוע מתחת ליעד הגירעון
השנתי של 2025
החשב הכללי באוצר הגירעון הממשלתי מתכווץ. לפי האומדן העדכני של החשב הכללי באוצר נרשמת ירידה לגירעון של 4.5% מהתוצר ב-12 החודשים האחרונים, בהשוואה ל-4.9% בסוף אוקטובר. מדובר בתזוזה מצטברת של כ-0.4 נקודות אחוז, שמשלבת בין גידול משמעותי בהכנסות המדינה לבין האטה בגידול ההוצאות, זאת בתוך שנה המאופיינת עדיין בהשפעות כבדות של המלחמה על המסגרת התקציבית.
התמונה בולטת במיוחד בנובמבר האחרון. הגירעון החודשי הסתכם ב-3.3 מיליארד שקל בלבד, לעומת 12.2 מיליארד שקל בנובמבר אשתקד, פער שמחדד את התנודתיות בהוצאות הממשלה בסוף השנה ואת התרומה של הקפיצה בהכנסות ממסים. מתחילת השנה עומד הגירעון המצטבר על 74.7 מיליארד שקל, ירידה של כ-36% בהשוואה ל-116.8 מיליארד שקל בתקופה המקבילה ב-2024.
מנוע השיפור נמצא בצד ההכנסות. סך הכנסות המדינה מתחילת השנה הגיע ל-503.3 מיליארד שקל, עלייה של 15.1% לעומת התקופה המקבילה. הכנסות ממסים זינקו ב-15.6%, כאשר המסים הישירים, המשקפים בין היתר הכנסות משכר, רווחי חברות ורווחי הון – עלו ב-18.7%. המסים העקיפים, ובראשם מיסי צריכה, עלו ב-11.3%. בחודש נובמבר לבדו נרשמו הכנסות של 45.8 מיליארד שקל.
לצד זאת, הוצאות הממשלה עלו בקצב מתון בהרבה. מתחילת השנה הגיע היקף ההוצאות ל-578 מיליארד שקל, עלייה של 4.3% בלבד בהשוואה ל-2024. הוצאות המשרדים האזרחיים עלו ב-3.5%, והוצאות מערכת הביטחון עלו ב-2%. הגידול המתון משקף שילוב בין ריסון יחסי בהוצאות השוטפות לבין התזמון של העברות חד-פעמיות ורכישות ביטחוניות לאורך השנה.
- משרד האוצר פרסם את מכרז ביטוח הרכב הגדול בישראל לשנת 2026: כ-400 מיליון שקל בשנה
- מכרז הרכב הממשלתי - רשימת הזוכים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מרכיב מרכזי בדו"ח נוגע להוצאות המלחמה. לפי אומדן החשכ"ל, הוצאות המלחמה ברוטו בשנת 2025 עומדות על 85.3 מיליארד שקל. מפרוץ המלחמה באוקטובר 2023 מסתכם היקף ההוצאה המצטבר ב-226.9 מיליארד שקל, כולל 8.3 מיליארד שקל מקרן הפיצויים, מתוכם 3.8 מיליארד שקל בגין נזק ישיר. בנוסף נכללות בדו"ח הוצאות ביטחוניות שמומנו מסיוע אמריקאי והוצאות במסגרת תכנית "תקומה".
