שינויים בהרגלי הצריכה: מה הישראלים מעדיפים לקנות כיום?

מנתוני הלמ"ס עולה כי הרכישות בכרטיסי האשראי נותרו יציבות ברבעון החולף מבחינת ההיקפים, אך בחלוקה לקטגוריות ניכרים שינויים - פחות בגדים, רהיטים ומוצרי חשמל, ויותר מוצרי טכנולוגיה שנתפשים כהכרח בעידן של היום
עוזי גרסטמן |

יציבות ברכישות בכרטיסי אשראי בין יולי לספטמבר השנה לעומת הרבעון הקודם, כך עולה מנתוני הלמ"ס שפורסמו היום. ואולם היו כמה קטגוריות שהציגו שינויים מהותיים שמסמנים מגמות צרכניות מעניינות. על פי נתוני הלמ"ס, בזמן שסך הרכישות נותר דומה לתקופות הקודמות, חלו ירידות בולטות במוצרי המותרות, לצד עלייה בהוצאות על מוצרים טכנולוגיים.

קטגוריית מוצרי התעשייה, הכוללת פריטי הלבשה, הנעלה, רהיטים ומכשירי חשמל, רשמה ירידה של כ-6% ברבעון השלישי של 2024. ירידה זו מתעצמת על רקע ירידות דומות בשנתיים האחרונות. כך לדוגמה, ב-2021 נרשמה דווקא עלייה של כ-15.7% ברכישת פריטים אלה, שייתכן שנבעה מהשלכות הקורונה ועלייה ברכישות מקוונות. המגמה הנוכחית היא של צמצום, ככל הנראה בשל עליות יוקר המחיה והעדפת צרכנים לרכז את הוצאותיהם במוצרים חיוניים יותר.

הישראלים בוחרים להימנע מרכישת מוצרי מותרות צילום: Istock

בעיקר בולטות הירידות ברכישת הלבשה והנעלה, שהובילו את הצריכה המוגברת בשנים קודמות בקיץ. ירידה זו ניכרת גם במוצרי חשמל וריהוט לבית, שנחשבים רכישות חד פעמיות או כאלה שניתן לדחות. בעוד שמדד המחירים לצרכן ממשיך לעלות בעקבות עליית המחירים הגלובלית, רבים מבתי האב בישראל בוחרים להימנע מרכישות של מוצרי מותרות ולצמצם הוצאות.

מנגד, הקטגוריה של מוצרי מחשוב ותקשורת רשמה עלייה משמעותית של 3.1% - מגמה שמעידה על המשך עלייה בביקוש לטכנולוגיה ולציוד תקשורת, בעיקר סביב תחילת שנת הלימודים וביחד עם המעבר לעבודה מרחוק. עלייה זו מצביעה על כך שמשקי בית, גם בתקופות של מגבלות תקציביות, מוכנים להשקיע במוצרים טכנולוגיים שנחשבים חיוניים לשימוש יומיומי.

דוגמה בולטת למגמה זו היא העלייה ברכישת מחשבים ניידים, טאבלטים וציוד רשת ביתי. סקרי שוק מצביעים על כך שמשפחות רבות בישראל רואות במוצרי הטכנולוגיה, ובייחוד ציוד תקשורת, הוצאה מוצדקת - בעיקר עקב המעבר להוראה מקוונת ושימוש גובר בשירותי דיגיטל.

בתחום המזון והמשקאות, נרשמה ירידה מתונה של 0.4%, שהיא נמוכה משמעותית מהירידות בקטגוריות האחרות. הירידה הקטנה יחסית משקפת את שמירת היקפי הצריכה בתחום הבסיסי ביותר עבור רוב משקי הבית. עליות המחירים פוגעות בתקציב המזון של משקי בית, אך הצרכנים ממשיכים לצרוך באופן קבוע מוצרים חיוניים, גם אם בהיקפים קטנים יותר. ב-2021, בתקופת הקורונה, נרשמה עלייה ברכישת מזון בשל מגבלות הסגרים והצורך בהצטיידות לבית, אך מאז חלה ירידה הדרגתית שחוזרת לערכים רגילים יותר עם החזרה לשגרה.

קיראו עוד ב"בארץ"

הנתונים האלה חושפים מגמה רחבה של שינוי בסדרי העדיפויות בקרב הצרכנים בישראל. בשנים האחרונות חלו שינויים משמעותיים בהרגלי הצריכה בשל גורמים מגוונים כמו יוקר המחיה, משבר הדיור ועליות במחירים העולמיים. הצרכנים נראים ממוקדים בהוצאות הכרחיות ומחושבות, עם העדפה לרכישות ממוקדות של מוצרים בעלי אורך חיים גבוה או מוצרים המוגדרים חיוניים למשק הבית.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
חיילי צהל חרבות ברזל
צילום: דובר צהל

בנק ישראל פרסם תכנית כוללת להקלות כלכליות לחיילי חובה

האמנה החדשה, שנקראת "אמנת זמינות פיננסית לסיוע לחיילים וחיילות בשירות חובה", תעודד את הבנקים להעניק פתרונות יצירתיים, להקפיא הליכים משפטיים ולשפר את הנגישות הפיננסית של חיילים לאורך השירות ובסיומו

רן קידר |
נושאים בכתבה בנק ישראל חיילים

הפיקוח על הבנקים בבנק ישראל השיק מהלך ראשון מסוגו, שמטרתו להעניק סיוע פיננסי ייעודי לחיילי וחיילות חובה. האמנה החדשה, שאומצה באופן וולונטרי על ידי כלל המערכת הבנקאית, מתיימרת להתמודד עם תופעה שהפכה בשנים האחרונות לנפוצה במיוחד: חיילים בשירות סדיר שמוצאים את עצמם תחת עומס כלכלי מהותי, לעיתים כבר במהלך השירות, ונושאים איתם את נטל החובות גם לאחר השחרור. 

היוזמה, הקרויה "אמנת זמינות פיננסית", נבנתה בשיתוף פעולה של שורת גופים ובהם הבנקים, חברות כרטיסי האשראי, איגוד הבנקים, משרד המשפטים (הסיוע המשפטי), רשות האכיפה והגבייה, ועמותת "נדן". לפי הפיקוח, מטרת האמנה אינה רק הקלה מידית על חיילים הנמצאים בקשיים, אלא גם מניעה, באמצעות כלים לשיפור הידע הפיננסי והנגישות לשירותים. 

מרכיב מרכזי באמנה הוא הטיפול בחוב. על פי המתווה, בנקים שיעמדו בהוראות יקפיאו הליכים משפטיים למשך שנה לחוב של עד 15 אלף שקל, וינסו לגבש עם החייל החייב הסדר תשלומים מקל, בהתאם ליכולותיו. ההקפאה תוארך בעוד חודש אם החייל ריצה עונש מאסר של 30 יום ומעלה. מדובר במהלך שיש בו היבט חברתי מובהק, אם כי המבחן המשמעותי יהיה מידת השימוש בו בפועל, ובעיקר מידת שיתוף הפעולה מצד הבנקים עצמם, שיכולים אמנם להעניק הקלות נוספות, אך אינם מחויבים לכך. 

כחלק מהשינוי, ימנו הבנקים אנשי קשר ייעודיים לחיילים, שיקבלו הכשרה ממוקדת בהובלת הגופים הרלוונטיים, כולל מפגש עם נציגי צה"ל והסיוע המשפטי, ויוכלו להציע פתרונות בהתאמה אישית. כל חייל יוכל לפנות לאיש הקשר בבנק שבו מתנהל חשבונו, ללא תלות במקום השירות או הסניף. במקביל, תוענק גמישות תפעולית, תעודת חוגר תוכר כאמצעי זיהוי רשמי לפעולות בסיסיות בבנק, חיילים יוכלו לפעול בכל סניף הקרוב אליהם ולא רק בסניף האם, ויונפקו כרטיסי חיוב דיגיטליים זמינים עבור חיילים המשרתים הרחק מהבית. 

באשר לאשראי, תצא המלצה להציע מסגרות מותאמות ליכולת הכלכלית של החיילים, תוך הפחתת סיכון להיכנסות למינוס או לחריגות לא מבוקרות. מעניין לראות שהאמנה אינה עוסקת רק בהיבט המיידי אלא גם בתקופות חריגות, כמו מלחמה. ההתייחסות למבצעים כמו "חרבות ברזל" ו-"עם כלביא" מעידה על לקח ברור שלמד הפיקוח: בתקופות לחימה נדרשת רמה גבוהה של גמישות ונכונות מצד המערכת הבנקאית לפעול ברגישות מול חיילים שנפגעו, נפצעו, או נמצאים בזמינות מבצעית אפסית. 

פרופ צבי אקשטיין  (אורן שלו)פרופ צבי אקשטיין (אורן שלו)

"כיבוש עזה אינו רק אתגר ביטחוני אלא איום כלכלי חמור על ישראל"

פרופ' צבי אקשטיין, ראש מכון אהרון למדיניות כלכלית: "הסדרה בשילוב רפורמות כלכליות יכולה להחזיר את המשק למסלול של יציבות וצמיחה"

רן קידר |

מכון אהרן למדיניות כלכלית באוניברסיטת רייכמן מפרסם ניתוח הבוחן את ההשלכות הכלכליות של שלושה תרחישים ביטחוניים־מדיניים אפשריים הנוגעים לחזית עם עזה: סיום הלחימה והסדרה בינלאומית לניהול אזרחי של רצועת עזה; סיום הלחימה בעזה, ללא הסדרה. כיבוש מלא של רצועת עזה הכולל ניהול אזרחי מתמשך בידי ישראל

הניתוח שנבנה בשיתוף מומחי ביטחון מצביע כי כיבוש עזה כרוך בהוצאות ביטחוניות גבוהות, צפוי לגרור סנקציות כלכליות, ימנע יישום רפורמות תומכות צמיחה ויוביל לפגיעה ברמת החיים של האזרחים וביציבות הפיננסית של המשק. תרחיש כזה יוביל ל"עשור אבוד" – שנים רבות של צמיחה איטית - כפי שקרה לאחר מלחמת יום כיפור.  לעומת זאת, בתרחיש הסדרה והעברת הניהול האזרחי של רצועת עזה החל מ-2026 לאחריות בינלאומית תתאפשר חזרת המשק למסלול של צמיחה כלכלית כפי שקרה לאחר האינתיפאדה השנייה.

מכון אהרן מפריד בניתוח הכלכלי בין הטווח הקצר (2027-2025) לטווח הארוך (2035-2028). בכל אחד מהתרחישים הוערכו היקפי המילואים הנדרשים, היקף העובדים שיעדר ממקום העבודה, העלויות הביטחוניות והשפעותיהם על הגרעון, הצמיחה ויחס החוב לתוצר. 

כיבוש מלא של רצועת עזה

בתרחיש זה צה"ל נוקט בפעילות צבאית עצימה מאוד ברבעון האחרון של 2025 וכן ב-2026, לרבות גיוס מילואים רחב של כ-100 אלף אנשי מילואים. ישראל, מתוקף החוק הבינלאומי, מחויבת בחלוקת מזון ובשירותים אזרחיים בסיסיים לתושבי עזה. הפעילות הצבאית, יחד עם  ההוצאות בגין ניהולה האזרחי של עזה, לרבות חלוקת המזון, מגדילות את ההוצאות הצבאיות ב-2025 וב-2026 אל מעל ל-9% תוצר בשנה, ואת הגרעון בשנים אלו ל-7.6% ו-7.9% בהתאמה. החוקרים מדגישים שבכל התרחישים שנבחנו מתקיימת התאמה תקציבית של 2% תוצר (הפחתת הוצאות או העלאות מיסים) בשנים 2027-2026.  צמיחת התוצר בתרחיש זה תיפגע באופן משמעותית:  0.7% ב-2025 ו-1.1% ב-2026. ותוביל לצמיחה שלילית של התוצר לנפש (ירידה של 1.1% ב-2025,  ושל 0.7% ב-2026). תוצאות אלו הן סכנה של ממש ליציבות הפיננסית של ישראל – יחס החוב לתוצר צפוי לעלות ל-75.9% בסוף 2026 ול-78.8% ב-2027. רמות אלו של יחס חוב לתוצר צפויות להוביל להפחתה משמעותית של דירוג החוב של ישראל, לזינוק בפרמיית הסיכון ולעלייה בעלויות מימון ומחזור החוב של הממשלה. החוקרים מניחים כי תחת תרחיש כיבוש עזה לא יהיה ניתן ליישם רפורמות תומכות צמיחה כלכלית כגון השקעה בהון האנושי, בתעסוקה, בתשתיות ובעיקר תשתיות תחבורה ותשתיות דיגיטציה של המשק.

תרחיש זה טומן בחובו סיכונים גדולים לכלכלה הישראלים וליציבות המשק: ראשית, תנאים אלו לא יאפשרו מימון מלא של דרישות מערכת הביטחון  צפויה פגיעה משמעותית בשירותי האזרחיים, בעיקר בריאות, חינוך והשקעות בתחבורה. בנוסף, תרחיש כזה יחריף את מצבה המתדרדר של ישראל בזירה הבינלאומית הצפויה להטיל סנקציות כלכליות שיפגעו בחברות יצוא, בעיקר יצוא הייטק, ובייצור מקומי בשל קושי ביבוא מוצרי גלם וביניים.