הלחימה בלבנון משפיעה גם על שוק העבודה - זינוק בהיעדרויות עקב מילואים
סקר כוח האדם של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לספטמבר 2024 מצביע על מגמות משמעותיות בשוק העבודה בישראל, כשההשלכות של מלחמת חרבות ברזל ניכרות בעלייה בשיעורי האבטלה ובהיקף הנעדרים מעבודתם. הנתונים, שמספקים תמונת מצב עדכנית על התעסוקה במשק, חושפים את עומק המשבר התעסוקתי בצל האירועים הביטחוניים.
בספטמבר נרשמה עלייה בשיעור הבלתי מועסקים, שהגיע ל-2.9%, לעומת 2.7% באוגוסט. המשמעות היא שכעת יש כ-130.6 אלף בלתי מועסקים מתוך כוח העבודה הכולל. הנתון המדאיג יותר נוגע למספר הנעדרים זמנית מעבודתם מסיבות כלכליות, שזינק ל-19.9% מכלל כוח העבודה, לעומת 4.6% בלבד באוגוסט. זוהי עלייה דרמטית, המצביעה על הקשיים הכלכליים שהמלחמה הביאה עמה, כולל סגירת עסקים וצמצום בהיקף העבודה במגזרים רבים.
העלייה בשיעור הנעדרים עקב מילואים בולט במיוחד, כשבספטמבר נעדרו 12% מכוח העבודה מהעבודה לצורך שירות מילואים, לעומת 6.9% באוגוסט - עקב התרחבות המערכה בלבנון וגיוס המילואים לצורך כך. בקרב גברים, שיעור הנעדרים מסיבות כלכליות ומילואים עלה בחדות: 23.3% ו-23.4% בהתאמה, לעומת 6.8% ו-18.6% באוגוסט. גם בקרב נשים נרשמה עלייה משמעותית, עם 17.2% שנעדרו מסיבות כלכליות לעומת 3.5% בלבד בחודש הקודם.
- ה-AI והעבודה שלכם - מי בסכנה ומי לא?
- שוק העבודה האמריקאי מאותת על האטה מתונה: נוספו יותר משרות מהצפוי - אך שיעור האבטלה טיפס ל-4.4%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
- 1.מנחם מנדל 30/10/2024 16:11הגב לתגובה זוהמלחמה זה לא קשור לאנשים פה
כלכלת ישראל (X)נתון כלכלי מדאיג - גירעון בחשבון השוטף, לראשונה משנת 2013; מה זה אומר?
נקודת מפנה בכלכלה המקומית: גירעון בחשבון השוטף ברבעון השלישי של 2025, אחרי שנים רצופות של עודף. האם צריך לדאוג?
לראשונה מאז 2013 נרשם בישראל גירעון בחשבון השוטף של מאזן התשלומים, אירוע שעלול לבטא נקודת מפנה משמעותית במבנה המקרו-כלכלי של הכלכלה הישראלית. ברבעון השלישי של 2025 הסתכם הגירעון, בניכוי עונתיות, בכ-1.1 מיליארד דולר, לעומת עודף זניח של 0.1 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם, ועודפים רבעוניים ממוצעים של כ-3.8 מיליארד דולר בשנים שקדמו לכך.
המשמעות אינה טכנית בלבד. החשבון השוטף משקף את יחסי החיסכון-ההשקעה של המשק כולו ואת יכולתו לייצר מטבע חוץ נטו. מדובר על גירעון של תנועות הון ומעבר מעודף לגירעון מאותת כי המשק צורך, משקיע ומשלם לחו"ל יותר משהוא מייצר ומקבל ממנו - שינוי שעשוי להשפיע על שער החליפין, על תמחור סיכונים ועל מדיניות מוניטרית ופיסקלית גם יחד.
הסיבה: לא סחר החוץ, אלא ההכנסות הפיננסיות: הסיפור האמיתי מאחורי הגירעון
בניגוד לאינטואיציה, הגירעון אינו נובע מקריסה ביצוא או מזינוק חריג ביבוא הצרכני. למעשה, חשבון הסחורות והשירותים נותר בעודף של 1.8 מיליארד דולר ברבעון השלישי, שיפור ניכר לעומת הרבעון הקודם. יצוא השירותים הגיע לשיא של 22.9 מיליארד דולר, כאשר 77% ממנו מיוחס לענפי ההייטק, תוכנה, מו"פ, מחשוב ותקשורת.
הגורם המרכזי להרעה הוא חשבון ההכנסות הראשוניות, שבו נרשם גירעון עמוק של 3.7 מיליארד דולר, לעומת 2.0 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם. סעיף זה כולל תשלומי ריבית, דיבידנדים ורווחים לתושבי חו"ל על השקעותיהם בישראל, והוא משקף במידה רבה את הצלחתו של המשק הישראלי למשוך הון זר, אך גם את מחיר ההצלחה הזו.
הכנסות תושבי חו"ל מהשקעות פיננסיות בישראל קפצו ל-10.0 מיליארד דולר ברבעון, בעוד שהכנסות ישראלים מהשקעות בחו"ל הסתכמו ב-6.4 מיליארד דולר בלבד. הפער הזה לבדו מסביר את מרבית המעבר לגירעון. במילים פשוטות: חברות ישראליות מצליחות, רווחיות ומושכות השקעות, אך הרווחים זורמים החוצה, לבעלי ההון הזרים.
