איתמר בן גביר
צילום: צילום מסך דוברות עוצמה יהודית

פורום העסקים לנתניהו: "עצור את ההשתלחות המסוכנת של גורמים בקואליציה"

הקמת ממשלת אחדות טרם סוכמה, מקורבי בן גביר טענו: "גנץ ואיזנקוט אחראים למחדל בהיותם ראשי מערכת הביטחון בעבר". בפורום לא שתקו: "זו העת לעצור את הדימום הפנימי ולהתאחד"
איציק יצחקי | (5)

בזמן שהמלחמה בדרום נמשכת, גם המלחמה הפוליטית מסרבת לעצור. פורום העסקים, שכולל את החברות הגדולות במשק, הודיע כי הוא "דורש מראש הממשלה לעצור מיד את ההשתלחות המסוכנת של גורמים בכירים בקואליציה כנגד חלקים רחבים בציבור". 

הקמת ממשלת אחדות עדיין לא סוכמה בשלב זה, בין היתר בשל טענות כי השר איתמר בן גביר מערים קשיים. לפי ציטוטי מקורביו שפורסמו בחדשות 12: "גנץ ואיזנקוט אחראים למחדל בהיותם ראשי מערכת הביטחון בעבר". לפי הדיווחים, בן גביר מתנגד להקמת מטבחון מצומצם בלעדיו ומעוניין להשתלב בו. עוד אמרו מקורביו: "הוא היחיד שקרא כל החודשים לעבור ממגננה למתקפה, אין מצב שלא יהיה במוקדי קבלת ההחלטות".

"בשעה שמרבית הישראלים נרתמים למאמץ המלחמתי באופן רחב ומופלא. זו העת לעצור את הדימום הפנימי ולהתאחד", הוסיף הפורום בהודעה. "בכירים בקואליציה ובתקשורת  מסיתים כנגדם - זה מחדל נוסף שמפלג ומשסע את העם בשעתו הקשה ואין סליחה עליו".

בחודש יולי החליט פורום העסקים, הכולל 76 אנשי עסקים בכירים, להשבית את המשק במחאה על המשך חקיקת הרפורמה המשפטית. מאז עברו לא מעט מים בירדן וכיום הרפורמה נדחקה לשוליים, בעיקר בצל המלחמה והקמת ממשלת חירום לאומית.

תגובות לכתבה(5):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 3.
    שאול 10/10/2023 16:55
    הגב לתגובה זו
    נתניהו מסונדל ע"י פירומן והמדינה בוערת . שני בוגדים שילכו לעזאזל .
  • זאב 10/10/2023 20:59
    הגב לתגובה זו
    המנטליות השמאלנית של כל הגנרלים הללו לדורותיהל מלכתחילה הביאה לאסון הזה. הנוכחות של הרעל והשקר שאתה ממשיך להפיץ היא זאת שהרסנית. מצד האמת בן גבירמבחינה זו של הבנת המציאות הוא היחיד שבעצם מתאים להיות ראש ממשלה
  • 2.
    פורום העסקים השמאלנים לא מעניין אף אחד (ל"ת)
    מבין2 10/10/2023 14:34
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    דודו 10/10/2023 13:57
    הגב לתגובה זו
    גנץ מונע איחוד כי הוא משתלח בסמוטריץ ובן גביר. תעצרו אותו.
  • באמת לא ייאמן (ל"ת)
    זאב 10/10/2023 20:59
    הגב לתגובה זו
בצלאל סמוטריץ (דוברות האוצר, מירי שמעונוביץ)בצלאל סמוטריץ (דוברות האוצר, מירי שמעונוביץ)

הממשלה אישרה את תקציב המדינה לשנה הבאה - 662 מיליארד שקל

תקרת הגרעון בשנת 2026 תהיה בשיעור של 3.9% מהתוצר 

רן קידר |

אושר בממשלה התקציב לשנה הבאה - 662 מיליארד שקל. מדובר על גירעון של 3.9%, בהחלט סביר. התקציב, מסבירים באוצר, נועד להחזיר את הכלכלה הישראלית למסלול של צמיחה ואחריות בצד הוצאות הממשלה, לאחר שלוש שנים של תקציבי מלחמה בהן הכלכלה הישראלית תמכה את המערכה הבטחונית.

במסגרת התכנית הכלכלית תהיה הפתחה במס הכנסה בדרך של ריווח מדרגות המס. תקציב משרד הביטחון יגדל באופן משמעותי על מנת להבטיח את ביטחון אזרחי מדינת ישראל ואת יכולתו של צה"ל להתמודד עם האיומים הנשקפים, והוא יעמוד על סך 112 מליארד ש"ח. ערב המלחמה עמד תקציב הבטחון על 65 מליארד ש"ח.


השרים אישרו את הרפורמה בענף החלב שנועדה להתמודד עם המונופולים הגדולים השולטים בשוק החלב ולהביא להוזלת החלב והגבינות. 


עוד מקצה התקציב תוספת משאבים משמעותית לשורת נושאים בעלי חשיבות ציבורית וכלכלית עליונה, ובהם הקצאה של למעלה מ-3 מיליארד ש"ח לתוכנית לקידום הבינה המלאכותית במשק והטמעתה במשרדי הממשלה, ונושאים רבים נוספים להרחבת ההשקעה בתשתיות והאצת הצמיחה במשק.


בין הרפורמות הנכללות במסגרת התכנית הכלכלית תקודם חבילת צעדים בתחום הפיננסי, החלת מס רכוש על קרקעות פרטיות פנויות שאינן חקלאיות, וכן חבילת תיקוני חקיקה להאצת פרוייקטים של תשתיות לאומיות.

מילואימניקים. קרדיט: Xמילואימניקים. קרדיט: X

הבנות בין האוצר למשרד הביטחון - תקציב של 112 מיליארד שקל בשנה

מנדי הניג |
נושאים בכתבה תקציב הביטחון

משרדי האוצר והבטחון הגיעו להבנות: חיזוק בטחון המדינה לצד שמירה על איתנות כלכלית אחרי שיח ממושך ודיונים מקצועיים רבים שנערכו בשבועות האחרונים בין נציגי מערכת הבטחון לנציגי משרד האוצר, הבוקר הגיעו המשרדים לסיכום תקציבי של גובה הוצאות הבטחון לשנת 2026, והוא יעמוד על 112 מליארד ש"ח. מדובר בתוספת של 47 מליארדי ש"ח ביחס לתקציב הבטחון לשנת 2023 ערב המלחמה. 

המסגרת שאושרה מאפשרת שלא להשית העלאת מיסים על אזרחי ישראל בשנה הקרובה ואף להביא במסגרת תקציב המדינה הקלות במיסים. שר האוצר בצלאל סמוטריץ': "אני מברך את מערכת הבטחון על הסיכומים. אנחנו מקצים תקציב עתק להתעצמות הצבא השנה, אך גם כזה שמאפשר לנו להחזיר את מדינת ישראל למסלול של צמיחה והקלה על האזרחים".

הסכום שנקבע - 112 מיליארד שקל נמוך בכ־32 מיליארד שקל מדרישות הצבא המקוריות, שהסתכמו ב‑144 מיליארד שקל. טיוטת חוק ההסדרים המקורית כללה ביטול הטבה מיוחדת שניתנה לגמלאי מערכת הביטחון, קיזוז חלק מההיוון או מענקי הפרישה מתקרת ההון הפטורה ממס. בפועל, מדובר על המרה שבמקרה של גמלאים רבים הייתה מורידה את המס באופן משמעותי. בסוף הדיונים הוסרו כל הסעיפים האלה מהנוסח. גם סעיף שדיבר על קיזוז קצבת פנסיה כשבאותו זמן מקבלים קצבת עבודה מחדש, נפל, מה שמשאיר את המצב הקיים ללא שינוי.