"הפוגה בהעלאות הריבית אבל צפו לעוד אחת. אינפלציה של 3.5% - יעד מתון"
"להערכתנו, הרף להעלאת ריבית נוספת אינו גבוה במיוחד כתוצאה מהסיבות הבאות: ראשית, הערכת הבנק לאינפלציה של כ-3.5% עד לסוף השנה משקפת תוואי אינפלציה מתון יחסית. שנית, תמהיל האינפלציה בישראל זהה למדי לזה שבמדינות המפותחות, כלומר אינפלציה גבוהה ודביקה שנשענת על ענפי השירותים שהובילה את מרבית הבנקים המובילים להמשך העלאות ריבית, גם אם התהליך כלל הפוגות בהעלאת הריבית. בנוסף, הערכה זו מקבלת חיזוק ממגמת הפיחות בשער החליפין של השקל, שלהערכתנו טרם באה לידי ביטוי במלואה בנתוני האינפלציה. לפיכך, אנו ממשיכים להעריך כי בדומה לעולם, הורדת האינפלציה חזרה לעבר היעד היא משימה מורכבת שתדרוש האטה משמעותית בפעילות והרעה בשוק העבודה, כך שעצירה בריבית אינה מהווה סיום מחזור העלאות הריבית. בהתאם לזאת, אנו מצפים להעלאת ריבית אחת נוספת לפחות ל-5% במהלך המחצית השנייה של השנה", כך אומר רפי גוזלן, כלכלן ראשי של בית ההשקעות אי.בי.אי (IBI) אחרי העלאת הריבית אתמול על ידי בנק ישראל. כזכור, הוועדה המוניטארית החליטה להותיר את הריבית ללא שינוי ברמה של 4.75%, בהתאם להערכת הקונצנזוס. בבחירה שבין העלאת הריבית לעצירה "ניצית", הועדה בחרה באפשרות האחרונה. לדברי גוזלן, ההכוונה העתידית שונתה, ושיקפה טון "ניצי", כך שהתמתנות האינפלציה וההערכה כי המדיניות הנוכחית מרסנת תמכה אמנם בהותרת הריבית ללא שינוי, אך במקביל הועדה אותתה כי היא "רואה היתכנות לא מבוטלת להמשך העלאה של הריבית". "במידה והאינפלציה לא תתמתן כמתוכנן. אנו ממשיכים להעריך כי בדומה לעולם, הורדת האינפלציה חזרה לעבר היעד היא משימה מורכבת שתדרוש האטה משמעותית בפעילות והרעה בשוק העבודה, כך שעצירה בריבית אינה מהווה סיום מחזור העלאות הריבית, אלא הפוגה", מסביר גוזלן. "בנוסף, חידוש יוזמות החקיקה של הממשלה באופן חד צדדי שמגבירות את הלחץ על השקל מספקות רוח גבית לעלייה באינפלציה. לפיכך, אנו מצפים להעלאת ריבית אחת נוספת לפחות ל-5% במהלך המחצית השנייה של השנה". גוזלן סבור כי "הועדה המוניטארית הותירה את הריבית ללא שינוי, ברמה של 4.75% (קונצנזוס:4.75%), וליוותה זאת בשינוי 'ניצי' בהכוונה העתידית שמאותת על אפשרות להמשך העלאת הריבית. ניראה כי הועדה התעודדה מההפתעה כלפי מטה במדד מאי, שהובילה לירידה בקצב האינפלציה השנתי, והמשיכה לציין את היחלשות המומנטום של האינפלציה, כפי שהדבר בא לידי ביטוי בנתוני האינפלציה מנוכי העונתיות ב-3-6 חודשים האחרונים". לדעת בית ההשקעות, התבססות על נתוני המדד מנוכי העונתיות בקביעת סביבת האינפלציה אינה טריוויאלית, "שכן הם מושפעים מגורמים רבים כדוגמת השינוי במחירים המפוקחים, בשער החליפין ובמחירי הסחורות, שהופכים את נתונים אלו לפחות מובהקים". גוזלן מסביר כי "לכן, מוטב לבחון את סביבת האינפלציה באמצעות מדדי האינפלציה הבסיסית (בניכוי אנרגיה, מעורבות הממשלה ופירות וירקות/מזון), שבשלב זה אינם משקפים מפנה אלא אינפלציה גבוהה ו"דביקה" של סביב 5%. כמו כן, ההפתעות המשמעותיות ביחס להערכות המוקדמות בשני המדדים האחרונים מפחיתים את מידת הביטחון בהערכת סביבת האינפלציה, ובשילוב עם הפיחות בשקל וההפוגה הזמנית בהעלאת הריבית בארה"ב, הובילו את הועדה ללכת בדרכו של ה-Fed, כלומר לבצע עצירה בתוואי העלאת הריבית, אך לאותת במקביל על אפשרות להמשך העלאת הריבית בהחלטות הבאות, וזאת כתלות בהתפתחויות". עוד הוא מוסיף: "מבחינת הפעילות הריאלית השינויים ביחס להודעת הריבית הקודמת מתונים יחסית, והועדה ציינה כי סביבת הפעילות איתנה וכוללת שוק עבודה הדוק, אך ישנן אינדיקציות מסוימות להתמתנות בנתוני הקצה. למעשה, בשילוב עם תחזית מחלקת המחקר נוצרת הערכה כי בדומה לעולם סביבת הפעילות הנוכחית מעט טובה יותר מאשר ההערכות הקודמות, אך זאת על חשבון השנה הבאה שבה יבואו לידי ביטוי בצורה משמעותית יותר השפעות הריסון המוניטארי בארץ ובעולם. הדבר קיבל ביטוי בהעלאת תחזית הצמיחה ל-2023 מ-2.5% ל-3%, לעומת הפחתת תחזית הצמיחה ל-2024 מ-3.5% ל-3%. תחזית זו נשענת על הערכה כי "המחלוקת סביב שינויי החקיקה מיושבת באופן שאינו משפיע על הפעילות הכלכלית". מכיוון שבמקביל הנגיד ציין את ההשלכות השליליות של אי הודאות הנובעת מהמצב הפוליטי הנוכחי, ובהתחשב בכך שההתפתחויות בתקופה האחרונה רק שיקפו התרחקות מהגעה להסכמות, ניתן לומר כי הסיכון לתחזית הצמיחה נוטה בבירור כלפי מטה. "במכלול הדברים, סביר כי הועדה ראתה לנגד עיניה את ההתפתחויות במספר משקים מובילים, שבהם הבנקים המרכזיים הבינו כי סביבת האינפלציה גבוהה ודביקה, הירידה בה איטית מהצפוי, כך שההערכה כי המדיניות המוניטארית מספיק מרסנת התבררה כשגויה ולכן נדרשות עוד העלאות ריבית. לכן, הועדה השאירה פתח ברור להמשך העלאות ריבית, ואף מייחסת לכך "היתכנות לא מבוטלת". כמו כן, במסגרת מסיבת העיתונאים הדגיש הנגיד את המחויבות להחזרת האינפלציה אל היעד, והדגיש כי לא יהסס להמשיך להעלות את הריבית במידה והאינפלציה לא תתמתן בהתאם למצופה.
- 3.יונתן קפרסון 11/07/2023 13:49הגב לתגובה זולא מספיק ש40% מהשכר שלי נגנב למיסים. גם עם אני רוצה לקנות מניות, אני עושה את זה מהכסף שלי שעבר מיסוי, וכמובן בזמן המכירה שוב פעם אני מקבל מיסוי של 30%... פאקינג תרדו מהאזרחים כמה אפשר? מכל חור רק לוקחים עוד ועוד, ממשכנתא של 4200, אני היום מחזיר 4900 ואתם רוצים עוד? מי נראה לכם נפגע מכל זה?
- 2.הממשלה פועלת לתקן מה שהתחיל בקודמת (ל"ת)אזרח 11/07/2023 11:51הגב לתגובה זו
- 1.G 11/07/2023 11:04הגב לתגובה זוהכלכלה תוך מספר חודשים התרסקה. רצת עם הריבית בטירף כאילו סוף העולם .חכה תבדוק תחשוב .

הריבית תרד מחר ל-4.25% - איך זה ישפיע עליכם?
הסיכויים להורדת ריבית מאוד גבוהים, איך זה ישפיע על השווקים הפיננסיים ועל הכסף שלכם? וגם - 10 דברים שצריך לדעת על ריבית בנק ישראל
הנגיד, פרופ' אמיר ירון הוא שחקן הגנתי. סוג של בונקר. העיקר לא לספוג שער. לא צריך לנצח, צריך לא להפסיד. היו לו הרבה הזדמנויות לצאת למתפרצת, לכבוש ולהלהיב את הקהל. הוא יכול היה להוריד ריבית במספר הזדמנויות בעבר והיו לכך את כמעט כל התנאים הכלכליים, אבל למה לקחת סיכון ואולי להפקיר את ההגנה. הוא הולך על הכי בטוח שיש. אבל גם הוא יודע שנגמרו התירוצים למשחק הגנתי. השוק דורש כבר מזמן הורדת ריבית ורואים את זה בתמחורים של אגרות החוב והנכסים הסולידים. התנאים במשק ונתוני המאקרו תומכים בהפחתת ריבית. חוץ מזה, אצלנו יש ריבית ריאלית של 2% - אינפלציה של 2.5% וריבית של 4.5% מובילה לריבית ריאלית של 2% - זה גבוה מאוד בראייה עולמית.
ועדיין, הכל פתוח - עד שלא מורידים, הכל לכאורה פתוח, אבל הסיכויים להפחתה מחר של הריבית מאוד מאוד גבוהים. האינפלציה ירדה לתוואי ונשארת בו כבר מספר חודשים, שער הדולר נמוך, אחרי ירידה של 10% מתחילת השנה והוא בולם ומדכא עליות של מחירי יבוא. אנחנו אולי לא סיימנו את המלחמה, אבל יש סוג של הפסקת אש. גם נתוני הכנסות והוצאות המדינה עומדים בתקציב ועוד שורה של נתונים כלכליים והכי חשוב לנגיד - האינפלציה במסלול יורד. הריבית הגבוהה נועדה לדכא את האינפלציה שהיא האיום הגדול לכלכלה. הנגיד השאיר את הריבית גבוהה כי היא גורמת לירידה בהלוואות ובצריכה וגורמת לירידה בביקושים. כל זה כדי למנוע ביקושים שיעלו את המדד.
האינפלציה ירדה ל-2.5% התחזית קדימה היא לכ-2.2% ב-12 החודשים הקרובים, אז אפשר לשחרר מעט. וזו מילת המפתח - מעט. אל תצפו שירידה של רבע אחוז בריבית מ-4.5% ל-4.25% תשנה משמעותית את החזרי המשכנתא, את התשלום בגין הלוואות. זה יהיה בשוליים.
איך הפחתת הריבית תשפיע על הכסף שלכם?
ההורדה הצפויה מגיעה לאחר 14 החלטות רצופות שבהן הריבית נותרה ללא שינוי והנה ההשפעות שצפויות להיות לה:
- בנק ישראל רומז שהריבית תרד כבר בהחלטה הקרובה?
- הנגיד מודאג מחרם על תוצרת ישראלית, סיום המלחמה לא מבטיח הורדת ריבית
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
נתחיל במשכנתאות: השינוי הצפוי ישפיע ישירות על נוטלי משכנתאות והלוואות בריבית משתנה. במשכנתא ממוצעת של מיליון שקל ל-25 שנה, הורדה של 0.25% תוביל להפחתה של כ-70 שקל בהחזר החודשי. גם ההלוואות שלכם במסלול משתנה יוזלו בשיעור של 0.25%.

הריבית תרד מחר ל-4.25% - איך זה ישפיע עליכם?
הסיכויים להורדת ריבית מאוד גבוהים, איך זה ישפיע על השווקים הפיננסיים ועל הכסף שלכם? וגם - 10 דברים שצריך לדעת על ריבית בנק ישראל
הנגיד, פרופ' אמיר ירון הוא שחקן הגנתי. סוג של בונקר. העיקר לא לספוג שער. לא צריך לנצח, צריך לא להפסיד. היו לו הרבה הזדמנויות לצאת למתפרצת, לכבוש ולהלהיב את הקהל. הוא יכול היה להוריד ריבית במספר הזדמנויות בעבר והיו לכך את כמעט כל התנאים הכלכליים, אבל למה לקחת סיכון ואולי להפקיר את ההגנה. הוא הולך על הכי בטוח שיש. אבל גם הוא יודע שנגמרו התירוצים למשחק הגנתי. השוק דורש כבר מזמן הורדת ריבית ורואים את זה בתמחורים של אגרות החוב והנכסים הסולידים. התנאים במשק ונתוני המאקרו תומכים בהפחתת ריבית. חוץ מזה, אצלנו יש ריבית ריאלית של 2% - אינפלציה של 2.5% וריבית של 4.5% מובילה לריבית ריאלית של 2% - זה גבוה מאוד בראייה עולמית.
ועדיין, הכל פתוח - עד שלא מורידים, הכל לכאורה פתוח, אבל הסיכויים להפחתה מחר של הריבית מאוד מאוד גבוהים. האינפלציה ירדה לתוואי ונשארת בו כבר מספר חודשים, שער הדולר נמוך, אחרי ירידה של 10% מתחילת השנה והוא בולם ומדכא עליות של מחירי יבוא. אנחנו אולי לא סיימנו את המלחמה, אבל יש סוג של הפסקת אש. גם נתוני הכנסות והוצאות המדינה עומדים בתקציב ועוד שורה של נתונים כלכליים והכי חשוב לנגיד - האינפלציה במסלול יורד. הריבית הגבוהה נועדה לדכא את האינפלציה שהיא האיום הגדול לכלכלה. הנגיד השאיר את הריבית גבוהה כי היא גורמת לירידה בהלוואות ובצריכה וגורמת לירידה בביקושים. כל זה כדי למנוע ביקושים שיעלו את המדד.
האינפלציה ירדה ל-2.5% התחזית קדימה היא לכ-2.2% ב-12 החודשים הקרובים, אז אפשר לשחרר מעט. וזו מילת המפתח - מעט. אל תצפו שירידה של רבע אחוז בריבית מ-4.5% ל-4.25% תשנה משמעותית את החזרי המשכנתא, את התשלום בגין הלוואות. זה יהיה בשוליים.
איך הפחתת הריבית תשפיע על הכסף שלכם?
ההורדה הצפויה מגיעה לאחר 14 החלטות רצופות שבהן הריבית נותרה ללא שינוי והנה ההשפעות שצפויות להיות לה:
- בנק ישראל רומז שהריבית תרד כבר בהחלטה הקרובה?
- הנגיד מודאג מחרם על תוצרת ישראלית, סיום המלחמה לא מבטיח הורדת ריבית
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
נתחיל במשכנתאות: השינוי הצפוי ישפיע ישירות על נוטלי משכנתאות והלוואות בריבית משתנה. במשכנתא ממוצעת של מיליון שקל ל-25 שנה, הורדה של 0.25% תוביל להפחתה של כ-70 שקל בהחזר החודשי. גם ההלוואות שלכם במסלול משתנה יוזלו בשיעור של 0.25%.
