פרופ אמיר ירון
צילום: דוברות בנק ישראל

"הפוגה בהעלאות הריבית אבל צפו לעוד אחת. אינפלציה של 3.5% - יעד מתון"

רפי גוזלן, כלכלן ראשי באי.בי.אי בית השקעות, על החלטת הריבית: בנק ישראל בעקבות הפד', עצירה אבל איתות על אפשרות להמשך העלאת הריבית, אם כי לא יותר מדי אלא אחת עד לרמה של 5%
איציק יצחקי | (3)

"להערכתנו, הרף להעלאת ריבית נוספת אינו גבוה במיוחד כתוצאה מהסיבות הבאות: ראשית, הערכת הבנק לאינפלציה של כ-3.5% עד לסוף השנה משקפת תוואי אינפלציה מתון יחסית. שנית, תמהיל האינפלציה בישראל זהה למדי לזה שבמדינות המפותחות, כלומר אינפלציה גבוהה ודביקה שנשענת על ענפי השירותים שהובילה את מרבית הבנקים המובילים להמשך העלאות ריבית, גם אם התהליך כלל הפוגות בהעלאת הריבית. בנוסף, הערכה זו מקבלת חיזוק ממגמת הפיחות בשער החליפין של השקל, שלהערכתנו טרם באה לידי ביטוי במלואה בנתוני האינפלציה. לפיכך, אנו ממשיכים להעריך כי בדומה לעולם, הורדת האינפלציה חזרה לעבר היעד היא משימה מורכבת שתדרוש האטה משמעותית בפעילות והרעה בשוק העבודה, כך שעצירה בריבית אינה מהווה סיום מחזור העלאות הריבית. בהתאם לזאת, אנו מצפים להעלאת ריבית אחת נוספת לפחות ל-5% במהלך המחצית השנייה של השנה", כך אומר רפי גוזלן, כלכלן ראשי של בית ההשקעות אי.בי.אי (IBI) אחרי העלאת הריבית אתמול על ידי בנק ישראל. כזכור, הוועדה המוניטארית החליטה להותיר את הריבית ללא שינוי ברמה של 4.75%, בהתאם להערכת הקונצנזוס. בבחירה שבין העלאת הריבית לעצירה "ניצית", הועדה בחרה באפשרות האחרונה. לדברי גוזלן, ההכוונה העתידית שונתה, ושיקפה טון "ניצי", כך שהתמתנות האינפלציה וההערכה כי המדיניות הנוכחית מרסנת תמכה אמנם בהותרת הריבית ללא שינוי, אך במקביל הועדה אותתה כי היא "רואה היתכנות לא מבוטלת להמשך העלאה של הריבית". "במידה והאינפלציה לא תתמתן כמתוכנן. אנו ממשיכים להעריך כי בדומה לעולם, הורדת האינפלציה חזרה לעבר היעד היא משימה מורכבת שתדרוש האטה משמעותית בפעילות והרעה בשוק העבודה, כך שעצירה בריבית אינה מהווה סיום מחזור העלאות הריבית, אלא הפוגה", מסביר גוזלן. "בנוסף, חידוש יוזמות החקיקה של הממשלה באופן חד צדדי שמגבירות את הלחץ על השקל מספקות רוח גבית לעלייה באינפלציה. לפיכך, אנו מצפים להעלאת ריבית אחת נוספת לפחות ל-5% במהלך המחצית השנייה של השנה". גוזלן סבור כי "הועדה המוניטארית הותירה את הריבית ללא שינוי, ברמה של 4.75% (קונצנזוס:4.75%), וליוותה זאת בשינוי 'ניצי' בהכוונה העתידית שמאותת על אפשרות להמשך העלאת הריבית. ניראה כי הועדה התעודדה מההפתעה כלפי מטה במדד מאי, שהובילה לירידה בקצב האינפלציה השנתי, והמשיכה לציין את היחלשות המומנטום של האינפלציה, כפי שהדבר בא לידי ביטוי בנתוני האינפלציה מנוכי העונתיות ב-3-6 חודשים האחרונים". לדעת בית ההשקעות, התבססות על נתוני המדד מנוכי העונתיות בקביעת סביבת האינפלציה אינה טריוויאלית, "שכן הם מושפעים מגורמים רבים כדוגמת השינוי במחירים המפוקחים, בשער החליפין ובמחירי הסחורות, שהופכים את נתונים אלו לפחות מובהקים". גוזלן מסביר כי "לכן, מוטב לבחון את סביבת האינפלציה באמצעות מדדי האינפלציה הבסיסית (בניכוי אנרגיה, מעורבות הממשלה ופירות וירקות/מזון), שבשלב  זה אינם משקפים מפנה אלא אינפלציה גבוהה ו"דביקה" של סביב 5%. כמו כן, ההפתעות המשמעותיות ביחס להערכות המוקדמות בשני המדדים האחרונים מפחיתים את מידת הביטחון בהערכת סביבת האינפלציה, ובשילוב עם הפיחות בשקל וההפוגה הזמנית בהעלאת הריבית בארה"ב, הובילו את הועדה ללכת בדרכו של ה-Fed, כלומר לבצע עצירה בתוואי העלאת הריבית,  אך לאותת במקביל על אפשרות להמשך העלאת הריבית בהחלטות הבאות, וזאת כתלות בהתפתחויות". עוד הוא מוסיף: "מבחינת הפעילות הריאלית השינויים ביחס להודעת הריבית הקודמת מתונים יחסית, והועדה ציינה כי סביבת הפעילות איתנה וכוללת שוק עבודה הדוק, אך ישנן אינדיקציות מסוימות להתמתנות בנתוני הקצה. למעשה, בשילוב עם תחזית מחלקת המחקר נוצרת הערכה כי בדומה לעולם סביבת הפעילות הנוכחית מעט טובה יותר מאשר ההערכות הקודמות, אך זאת על חשבון השנה הבאה שבה יבואו לידי ביטוי בצורה משמעותית יותר השפעות הריסון המוניטארי בארץ ובעולם. הדבר קיבל ביטוי בהעלאת תחזית הצמיחה ל-2023 מ-2.5% ל-3%, לעומת הפחתת תחזית הצמיחה ל-2024 מ-3.5% ל-3%. תחזית זו נשענת על הערכה כי "המחלוקת סביב שינויי החקיקה מיושבת באופן שאינו משפיע על הפעילות הכלכלית". מכיוון שבמקביל הנגיד ציין את ההשלכות השליליות של אי הודאות הנובעת מהמצב הפוליטי הנוכחי, ובהתחשב בכך שההתפתחויות בתקופה האחרונה רק שיקפו התרחקות מהגעה להסכמות, ניתן לומר כי הסיכון לתחזית הצמיחה נוטה בבירור כלפי מטה. "במכלול הדברים, סביר כי הועדה ראתה לנגד עיניה את ההתפתחויות במספר משקים מובילים, שבהם הבנקים המרכזיים הבינו כי סביבת האינפלציה גבוהה ודביקה, הירידה בה איטית מהצפוי, כך שההערכה כי המדיניות המוניטארית מספיק מרסנת התבררה כשגויה ולכן נדרשות עוד העלאות ריבית. לכן, הועדה השאירה פתח ברור להמשך העלאות ריבית, ואף מייחסת לכך "היתכנות לא מבוטלת". כמו כן, במסגרת מסיבת העיתונאים הדגיש הנגיד את המחויבות להחזרת האינפלציה אל היעד, והדגיש כי לא יהסס להמשיך להעלות את הריבית במידה והאינפלציה לא תתמתן בהתאם למצופה.

תגובות לכתבה(3):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 3.
    יונתן קפרסון 11/07/2023 13:49
    הגב לתגובה זו
    לא מספיק ש40% מהשכר שלי נגנב למיסים. גם עם אני רוצה לקנות מניות, אני עושה את זה מהכסף שלי שעבר מיסוי, וכמובן בזמן המכירה שוב פעם אני מקבל מיסוי של 30%... פאקינג תרדו מהאזרחים כמה אפשר? מכל חור רק לוקחים עוד ועוד, ממשכנתא של 4200, אני היום מחזיר 4900 ואתם רוצים עוד? מי נראה לכם נפגע מכל זה?
  • 2.
    הממשלה פועלת לתקן מה שהתחיל בקודמת (ל"ת)
    אזרח 11/07/2023 11:51
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    G 11/07/2023 11:04
    הגב לתגובה זו
    הכלכלה תוך מספר חודשים התרסקה. רצת עם הריבית בטירף כאילו סוף העולם .חכה תבדוק תחשוב .
ארצות הברית ויזה דרכון
צילום: Freepik

מהי ויזת זהב ואיפה עדיין אפשר להשיג אחת?

בעולם שמקשיח גבולות ומגבלות הגירה, מדינות רבות ממשיכות להציע מסלול מהיר לתושבות ולעיתים גם לאזרחות - למי שמוכן לשלם; מה עומד מאחורי הטרנד, למה הוא מצטמצם ואיפה הוא עדיין פתוח



עמית בר |
נושאים בכתבה ויזה זהב

ממשל טראמפ השיק לאחרונה רשמית את תוכנית ה-Gold Card בארה"ב, שמאפשרת לזרים אמידים להשיג אשרת הגירה קבועה (גרין קארד) בתמורה לתרומה של מיליון דולר לאוצר הפדרלי, או שני מיליון דולר דרך תאגיד. התוכנית, שהוכרזה בפברואר 2025 והוסדרה בצו נשיאותי מספר 14351, כוללת גם אופציית Platinum Card בעלות של חמישה מיליון דולר, שמקנה פטורים ממס על הכנסות מחוץ לארה"ב. מאז השקת האתר trumpcard.gov, הוגשו אלפי בקשות ראשוניות, בעיקר ממשקיעים מסין, הודו והמזרח התיכון, עם הכנסה צפויה לארה"ב של 50 מיליארד דולר בשנה הראשונה. זוהי התפתחות משמעותית בשוק הגלובלי של ויזות זהב, ששווי השוק שלו הוערך עד כה ב-30-50 מיליארד דולר בשנה וצפוי לגדול אפילו פי 2 בזכות המהלך של טראמפ. 

ויזות זהב, או תוכניות תושבות בהשקעה (Residence by Investment), קיימות כבר ארבעה עשורים ומשמשות ככלי כלכלי למדינות שמחפשות זרימת הון זר. בשנת 2024 נמכרו כ-10,000 ויזות כאלו ברחבי העולם, עם השקעה ממוצעת של 500 אלף דולר למשקיע. עם זאת, בשנת 2025 נרשמת מגמה של צמצום: 12 מדינות סגרו או הגבילו תוכניות, בעיקר באירופה, בעקבות לחץ מהאיחוד האירופי על סיכוני הלבנת הון וביטחון. למרות זאת, כ-30 תוכניות נותרו פעילות, עם דגש על אסיה, המזרח התיכון והקריביים.


מהי ויזת זהב


ויזת זהב מאפשרת למשקיע זר להשיג תושבות זמנית או קבועה במדינה בתמורה להשקעה מינימלית מוגדרת. ההשקעה יכולה לכלול רכישת נדל"ן (בממוצע 300-800 אלף דולר), השקעה בקרנות ממשלתיות (מ-250 אלף דולר), הקמת עסק שיוצר 10-50 מקומות עבודה, או תרומה ישירה לממשלה (מ-100 אלף דולר). ברוב התוכניות אין דרישה למגורים קבועים - רק ביקור מינימלי של 7-30 יום בשנה - מה שהופך אותן לפתרון גמיש למשפחות אמידות שמחפשות גיוון גיאוגרפי, אופטימיזציית מס (למשל, פטורים על מס הון) או גישה לשווקים חדשים.

בשנת 2025 השוק מושך כ-150 אלף משקיעים פוטנציאליים, בעיקר מסין (35% מהבקשות), רוסיה (20%) והודו (15%), על רקע חוסר יציבות כלכלית ומגבלות יצוא הון. היתרונות כוללים ניידות גלובלית: למשל, תושבות באיחוד האירופי מאפשרת כניסה ללא ויזה ל-180 מדינות, וגישה למערכות חינוך ובריאות מתקדמות. עם זאת, התוכניות כוללות בדיקות רקע קפדניות (Due Diligence) שדורשות ניקיון פלילי ומקורות כספים לגיטימיים, עם שיעור דחייה של 5%-10%.

דרכון זהב, או אזרחות בהשקעה (Citizenship by Investment), לוקח את הרעיון צעד קדימה ומעניק אזרחות מלאה בתוך 3-12 חודשים, ללא דרישת מגורים קודמת. בשנת 2025, 14 מדינות מציעות תוכניות כאלו, בעיקר באיים הקריביים, עם השקעה מינימלית של 200 אלף דולר. היתרון העיקרי הוא חופש תנועה: דרכון מהקריביים, למשל, מאפשר כניסה ללא ויזה ל-145-160 מדינות, כולל האיחוד האירופי, בריטניה וקנדה.

רשות המסים
צילום: רשות המסים

"לשלם מס של 2% או לחלק דיבידנד?"

חוק הרווחים הכלואים מאפשר לשלם קנס של 2% על הרווחים הכלואים או מס על דיבידנדים של 5% מהרווחים הכלואים - מה עדיף, והאם יש בכלל העדפה?

רן קידר |

השאלה שעסקים וראי החשבון שלהם מתעסקים בה כעת היא האם לשלם מס-קנס של 2% על הרווחים העודפים או לחלק דיבידנד מתוך הרווחים העודפים? תזכורת מהירה: חוק הרווחים הכלואים מגדיר רווחים מהעבר תחת חישובים והגדרות כרווחים שמחוייבים בחלוקה כדיבידנד באופן מדורג - 5% השנה, 6% בשנה הבאה.  אם לא מחלקים משלמים קנס-מס של 2% על יתרת הרווחים האלו.

המטרה של האוצר ורשות המסים היתה להגדיל את הקופה ולצד מהלכים נוספים הם הצליחו - ""אני ברווחיות של כמעט 30%, בגלל שאני מרוויח ויעיל, אני צריך לשלם יותר מס?". השאלה מה צריך לעשות בעל עסק שנכנס להגדרה הזו שהיא אגב כוללנית מאוד ועל פי ההערכות יש מעל 300 אלף גופים כאלו. בפועל, כל בעל שליטה שהעסק שלו לא ציבורי (חברות ציבוריות), לא עולה על מחזור של 30 מיליון שקל ומרוויח מעל 25% הוא בפנים.

יש הגדרות מדויקות לרווחיות, אבל ככלל אלו ההגדרות ואם תחשבו על זה - כמעט כל עסקי מתן השירותים והייעוץ בפנים, סיכוי טוב שגם עסקים קטנים, חנויות, רשתות, אפילו מאפיות, מסעדות וכו' בפנים. המונים בפנים והם מקבלים את ההודעות מרואי החשבון שלהם בשנה האחרונה.

ברגע שהם בפנים שי שני סוגי מיסוי - הראשון על הרווחים של שנים קודמות והשני על השוטף. נתחיל בשני - אם אתם עומדים בהגדרות האלו, אז המיסוי השוטף שלכם יהיה לפי המס השולי, יעלו בעצם את הרווחים מהעסק אליכם, יורידו את "המחיצה" שבינכם לבין העסק. המיסוי יהפוך להיות אישי, לא "ישותי". 

חוץ מזה, ממסים כאמור את העודפים. מגדירים מה הם הרווחים העודפים, אלו לא הרווחים החשבונאיים, ואת הסכום הזה רוצים שתחלקו כדיבידנד כדי שקופת המדינה תתמלא במס. יש שתי אפשרויות - תחלקו 5% שיעלו ל-6% מסכום הרווחים העודפים או תשלמו קנס של 2% על העודפים. מה עדיף, שואלים בעלי החברות: "לשלם מס של 2% או לחלק דיבידנד?"