"הפוגה בהעלאות הריבית אבל צפו לעוד אחת. אינפלציה של 3.5% - יעד מתון"
"להערכתנו, הרף להעלאת ריבית נוספת אינו גבוה במיוחד כתוצאה מהסיבות הבאות: ראשית, הערכת הבנק לאינפלציה של כ-3.5% עד לסוף השנה משקפת תוואי אינפלציה מתון יחסית. שנית, תמהיל האינפלציה בישראל זהה למדי לזה שבמדינות המפותחות, כלומר אינפלציה גבוהה ודביקה שנשענת על ענפי השירותים שהובילה את מרבית הבנקים המובילים להמשך העלאות ריבית, גם אם התהליך כלל הפוגות בהעלאת הריבית. בנוסף, הערכה זו מקבלת חיזוק ממגמת הפיחות בשער החליפין של השקל, שלהערכתנו טרם באה לידי ביטוי במלואה בנתוני האינפלציה. לפיכך, אנו ממשיכים להעריך כי בדומה לעולם, הורדת האינפלציה חזרה לעבר היעד היא משימה מורכבת שתדרוש האטה משמעותית בפעילות והרעה בשוק העבודה, כך שעצירה בריבית אינה מהווה סיום מחזור העלאות הריבית. בהתאם לזאת, אנו מצפים להעלאת ריבית אחת נוספת לפחות ל-5% במהלך המחצית השנייה של השנה", כך אומר רפי גוזלן, כלכלן ראשי של בית ההשקעות אי.בי.אי (IBI) אחרי העלאת הריבית אתמול על ידי בנק ישראל. כזכור, הוועדה המוניטארית החליטה להותיר את הריבית ללא שינוי ברמה של 4.75%, בהתאם להערכת הקונצנזוס. בבחירה שבין העלאת הריבית לעצירה "ניצית", הועדה בחרה באפשרות האחרונה. לדברי גוזלן, ההכוונה העתידית שונתה, ושיקפה טון "ניצי", כך שהתמתנות האינפלציה וההערכה כי המדיניות הנוכחית מרסנת תמכה אמנם בהותרת הריבית ללא שינוי, אך במקביל הועדה אותתה כי היא "רואה היתכנות לא מבוטלת להמשך העלאה של הריבית". "במידה והאינפלציה לא תתמתן כמתוכנן. אנו ממשיכים להעריך כי בדומה לעולם, הורדת האינפלציה חזרה לעבר היעד היא משימה מורכבת שתדרוש האטה משמעותית בפעילות והרעה בשוק העבודה, כך שעצירה בריבית אינה מהווה סיום מחזור העלאות הריבית, אלא הפוגה", מסביר גוזלן. "בנוסף, חידוש יוזמות החקיקה של הממשלה באופן חד צדדי שמגבירות את הלחץ על השקל מספקות רוח גבית לעלייה באינפלציה. לפיכך, אנו מצפים להעלאת ריבית אחת נוספת לפחות ל-5% במהלך המחצית השנייה של השנה". גוזלן סבור כי "הועדה המוניטארית הותירה את הריבית ללא שינוי, ברמה של 4.75% (קונצנזוס:4.75%), וליוותה זאת בשינוי 'ניצי' בהכוונה העתידית שמאותת על אפשרות להמשך העלאת הריבית. ניראה כי הועדה התעודדה מההפתעה כלפי מטה במדד מאי, שהובילה לירידה בקצב האינפלציה השנתי, והמשיכה לציין את היחלשות המומנטום של האינפלציה, כפי שהדבר בא לידי ביטוי בנתוני האינפלציה מנוכי העונתיות ב-3-6 חודשים האחרונים". לדעת בית ההשקעות, התבססות על נתוני המדד מנוכי העונתיות בקביעת סביבת האינפלציה אינה טריוויאלית, "שכן הם מושפעים מגורמים רבים כדוגמת השינוי במחירים המפוקחים, בשער החליפין ובמחירי הסחורות, שהופכים את נתונים אלו לפחות מובהקים". גוזלן מסביר כי "לכן, מוטב לבחון את סביבת האינפלציה באמצעות מדדי האינפלציה הבסיסית (בניכוי אנרגיה, מעורבות הממשלה ופירות וירקות/מזון), שבשלב זה אינם משקפים מפנה אלא אינפלציה גבוהה ו"דביקה" של סביב 5%. כמו כן, ההפתעות המשמעותיות ביחס להערכות המוקדמות בשני המדדים האחרונים מפחיתים את מידת הביטחון בהערכת סביבת האינפלציה, ובשילוב עם הפיחות בשקל וההפוגה הזמנית בהעלאת הריבית בארה"ב, הובילו את הועדה ללכת בדרכו של ה-Fed, כלומר לבצע עצירה בתוואי העלאת הריבית, אך לאותת במקביל על אפשרות להמשך העלאת הריבית בהחלטות הבאות, וזאת כתלות בהתפתחויות". עוד הוא מוסיף: "מבחינת הפעילות הריאלית השינויים ביחס להודעת הריבית הקודמת מתונים יחסית, והועדה ציינה כי סביבת הפעילות איתנה וכוללת שוק עבודה הדוק, אך ישנן אינדיקציות מסוימות להתמתנות בנתוני הקצה. למעשה, בשילוב עם תחזית מחלקת המחקר נוצרת הערכה כי בדומה לעולם סביבת הפעילות הנוכחית מעט טובה יותר מאשר ההערכות הקודמות, אך זאת על חשבון השנה הבאה שבה יבואו לידי ביטוי בצורה משמעותית יותר השפעות הריסון המוניטארי בארץ ובעולם. הדבר קיבל ביטוי בהעלאת תחזית הצמיחה ל-2023 מ-2.5% ל-3%, לעומת הפחתת תחזית הצמיחה ל-2024 מ-3.5% ל-3%. תחזית זו נשענת על הערכה כי "המחלוקת סביב שינויי החקיקה מיושבת באופן שאינו משפיע על הפעילות הכלכלית". מכיוון שבמקביל הנגיד ציין את ההשלכות השליליות של אי הודאות הנובעת מהמצב הפוליטי הנוכחי, ובהתחשב בכך שההתפתחויות בתקופה האחרונה רק שיקפו התרחקות מהגעה להסכמות, ניתן לומר כי הסיכון לתחזית הצמיחה נוטה בבירור כלפי מטה. "במכלול הדברים, סביר כי הועדה ראתה לנגד עיניה את ההתפתחויות במספר משקים מובילים, שבהם הבנקים המרכזיים הבינו כי סביבת האינפלציה גבוהה ודביקה, הירידה בה איטית מהצפוי, כך שההערכה כי המדיניות המוניטארית מספיק מרסנת התבררה כשגויה ולכן נדרשות עוד העלאות ריבית. לכן, הועדה השאירה פתח ברור להמשך העלאות ריבית, ואף מייחסת לכך "היתכנות לא מבוטלת". כמו כן, במסגרת מסיבת העיתונאים הדגיש הנגיד את המחויבות להחזרת האינפלציה אל היעד, והדגיש כי לא יהסס להמשיך להעלות את הריבית במידה והאינפלציה לא תתמתן בהתאם למצופה.
- 3.יונתן קפרסון 11/07/2023 13:49הגב לתגובה זולא מספיק ש40% מהשכר שלי נגנב למיסים. גם עם אני רוצה לקנות מניות, אני עושה את זה מהכסף שלי שעבר מיסוי, וכמובן בזמן המכירה שוב פעם אני מקבל מיסוי של 30%... פאקינג תרדו מהאזרחים כמה אפשר? מכל חור רק לוקחים עוד ועוד, ממשכנתא של 4200, אני היום מחזיר 4900 ואתם רוצים עוד? מי נראה לכם נפגע מכל זה?
- 2.הממשלה פועלת לתקן מה שהתחיל בקודמת (ל"ת)אזרח 11/07/2023 11:51הגב לתגובה זו
- 1.G 11/07/2023 11:04הגב לתגובה זוהכלכלה תוך מספר חודשים התרסקה. רצת עם הריבית בטירף כאילו סוף העולם .חכה תבדוק תחשוב .
.jpg)
קיבלתם חוב מהביטוח הלאומי? ייתכן שהוא בכלל לא שלכם - כך תיפטרו ממנו בקלות
מי אחראי על החוב לביטוח לאומי אם אתם פרילנסרים, מי אחראי על החוב לביטוח לאומי אם אתם שכירים?
ישראלים רבים מקבלים מכתבים מפתיעים מהביטוח הלאומי, שבהם נרשמים חובות של אלפי שקלים לתקופות עבודה ישנות. אך מה שרבים לא יודעים: אם עבדתם כשכירים באותה תקופה - החוב בכלל לא שלכם.
לפי החוק, כאשר אדם מועסק כשכיר, האחריות לדיווח ותשלום דמי הביטוח הלאומי חלה אך ורק על המעסיק. בפועל, הביטוח הלאומי לא תמיד יודע אם עבדתם כשכירים או לא, ואם המעסיק לא דיווח, החוב פשוט "נדבק" על שמכם. איך זה שביטוח לאומי לא יודע? המערכות לא מסונכרנות, הדטהבייס לא מעודכן. הביטוח הלאומי היה צריך לייצר ממשק מול משרד התעסוקה או רשות המסים ולקבל את המידע הזה בקלות, אבל בפועל זה לא קורה ויש רבבות אנשים שמקבלים הודעה על חוב.
אם גם אתם בקבוצה הגדולה הזו ואתם הייתם שכירים בתקופה הזו, אז לפחות תוכלו לבטל את רישום החוב בקלות. הביטוח הלאומי מאפשר באופן דיגיטלי לבטל את החוב, ללא בירוקרטיה מסורבלת, בלי להגיע לסניף ואפילו בלי שיחת טלפון אחת.
מה צריך לעשות? לכאורה, פשוט מאוד, בפועל גם זה לא טריוויאלי. אם קיבלתם הודעה על חוב לתקופה שבה הייתם שכירים – גשו לחפש תלושי עבר או את טופס 106 השנתי, והעלו את המסמכים דרך שירות שליחת המסמכים באתר הביטוח הלאומי. המערכת תזהה את העובדה שהייתם שכירים והחוב יבוטל. תוך ימים ספורים, תשוחררו מהחיוב. אבל, למי יש את התלושים לפני 4-5 שנים?
- פנסיה או נכסים: על מה הישראלים מסתמכים יותר בפרישה שלהם?
- דרך החתחתים להכרה בנכות מהמוסד לביטוח לאומי
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אם זה המצב תצטרכו לנסות לאתר תלושים כאלו, לדרוש ממקום העבודה הקודם, יש גם אפשרות להצהיר מול ביטוח לאומי. אבל זה תהליך יותר מסורבל.
אם אתם באמת חייבים, כלומר לא עבדתם במקום עבודה אחר, תנסו להגיע לסוג של פשרה מול ביטוח לאומי. ראשית, נזכיר שכן - גם אנשים שלא עובדים, בין עבודות, סטודנטים ועוד משלמים ביטוח לאומי. גם עצמאיים, פרילנסרים ועוד משלמים ביטוח לאומי. החוב הזה לא צץ מאין. שנית, מדובר על חוב עם הצמדה, ריבית, קנסות ועוד. כדי לבטל את הקנסות צריך להגיש בקשה.
פטריוט (צה"ל)ביקוש משולש לטילי הפטריוט והקשר לתעשייה הביטחונית הישראלית
וגם - 10 דברים שצריך לדעת על הפטריוט
בואינג משלשת ייצור רכיבי פטריוט על רקע ביקוש עולמי שיא. החברה האמריקאית נערכת לקפיצה דרמטית בהזמנות ומקימה מתקן חדש - התעשייה הביטחונית הישראלית צפויה להרוויח גם היא מהביקושים למערכות הגנה.
חברת בואינג הודיעה כי היא צופה עלייה חדה במספר מערכות ההנחייה (seekers) שהיא מספקת עבור טילי הפטריוט, מערכת ההגנה האווירית האמריקאית. מדובר בשילוש קצב האספקה על רקע דרישה עולמית גוברת למערכות הגנה מתקדמות, בעיקר באירופה.
מתכוננים לביקוש: מתקן חדש ומעבר לייצור מואץ
בהתאם לתחזיות הביקוש, בואינג הקימה מתקן ייעודי חדש בשטח של כ-4,000 מ"ר שנועד לתמוך בהרחבת כושר הייצור של רכיבי ההנחיה. סטיב פארקר, ראש חטיבת ההגנה והחלל של בואינג, ציין במהלך תערוכת התעופה בדובאי כי החברה "זיהתה את העלייה בביקושים עוד לפני שהלקוח עצמו פנה", וכי היא נערכת לתקופה של פעילות אינטנסיבית. המהלך מגיע על רקע סיום שביתה ממושכת במפעלי החברה בסנט לואיס, מיזורי – שם מיוצרים חלק מהרכיבים הקריטיים. בעקבות סיום השביתה, החברה נוקטת גישה מדודה בפתיחת קווי הייצור שנפגעו.
מערכת הפטריוט נמצאת בשירות נרחב בכמה מהמדינות המרכזיות של נאט"ו, לרבות גרמניה, פולין, הולנד ורומניה. בשנה האחרונה הביקוש למערכות אלו קפץ משמעותית, בעיקר בשל החשש באירופה מהמשך תוקפנות רוסית. בנוסף, מערכות הפטריוט נמצאות בשימוש אינטנסיבי באוקראינה, כחלק מהמאמץ ליירט טילים בליסטיים ורחפנים איראניים.
במקביל, גוברת הדאגה ברחבי העולם מהתעצמות המתיחות במספר מוקדים נוספים. באירופה, החשש המרכזי נוגע לא רק ללחימה הפיזית באוקראינה אלא גם לממד ההיברידי של המלחמה, לרבות מתקפות סייבר, הפצת דיסאינפורמציה וניסיונות לערער יציבות פוליטית במדינות החברות בנאט"ו. המתיחות סביב הגבולות המזרחיים של אירופה והאיום מפני חדירה של גורמים עוינים אל תוך שטח האיחוד האירופי מגבירים את הדרישה לפתרונות הגנה מתקדמים.
