"הפוגה בהעלאות הריבית אבל צפו לעוד אחת. אינפלציה של 3.5% - יעד מתון"
"להערכתנו, הרף להעלאת ריבית נוספת אינו גבוה במיוחד כתוצאה מהסיבות הבאות: ראשית, הערכת הבנק לאינפלציה של כ-3.5% עד לסוף השנה משקפת תוואי אינפלציה מתון יחסית. שנית, תמהיל האינפלציה בישראל זהה למדי לזה שבמדינות המפותחות, כלומר אינפלציה גבוהה ודביקה שנשענת על ענפי השירותים שהובילה את מרבית הבנקים המובילים להמשך העלאות ריבית, גם אם התהליך כלל הפוגות בהעלאת הריבית. בנוסף, הערכה זו מקבלת חיזוק ממגמת הפיחות בשער החליפין של השקל, שלהערכתנו טרם באה לידי ביטוי במלואה בנתוני האינפלציה. לפיכך, אנו ממשיכים להעריך כי בדומה לעולם, הורדת האינפלציה חזרה לעבר היעד היא משימה מורכבת שתדרוש האטה משמעותית בפעילות והרעה בשוק העבודה, כך שעצירה בריבית אינה מהווה סיום מחזור העלאות הריבית. בהתאם לזאת, אנו מצפים להעלאת ריבית אחת נוספת לפחות ל-5% במהלך המחצית השנייה של השנה", כך אומר רפי גוזלן, כלכלן ראשי של בית ההשקעות אי.בי.אי (IBI) אחרי העלאת הריבית אתמול על ידי בנק ישראל. כזכור, הוועדה המוניטארית החליטה להותיר את הריבית ללא שינוי ברמה של 4.75%, בהתאם להערכת הקונצנזוס. בבחירה שבין העלאת הריבית לעצירה "ניצית", הועדה בחרה באפשרות האחרונה. לדברי גוזלן, ההכוונה העתידית שונתה, ושיקפה טון "ניצי", כך שהתמתנות האינפלציה וההערכה כי המדיניות הנוכחית מרסנת תמכה אמנם בהותרת הריבית ללא שינוי, אך במקביל הועדה אותתה כי היא "רואה היתכנות לא מבוטלת להמשך העלאה של הריבית". "במידה והאינפלציה לא תתמתן כמתוכנן. אנו ממשיכים להעריך כי בדומה לעולם, הורדת האינפלציה חזרה לעבר היעד היא משימה מורכבת שתדרוש האטה משמעותית בפעילות והרעה בשוק העבודה, כך שעצירה בריבית אינה מהווה סיום מחזור העלאות הריבית, אלא הפוגה", מסביר גוזלן. "בנוסף, חידוש יוזמות החקיקה של הממשלה באופן חד צדדי שמגבירות את הלחץ על השקל מספקות רוח גבית לעלייה באינפלציה. לפיכך, אנו מצפים להעלאת ריבית אחת נוספת לפחות ל-5% במהלך המחצית השנייה של השנה". גוזלן סבור כי "הועדה המוניטארית הותירה את הריבית ללא שינוי, ברמה של 4.75% (קונצנזוס:4.75%), וליוותה זאת בשינוי 'ניצי' בהכוונה העתידית שמאותת על אפשרות להמשך העלאת הריבית. ניראה כי הועדה התעודדה מההפתעה כלפי מטה במדד מאי, שהובילה לירידה בקצב האינפלציה השנתי, והמשיכה לציין את היחלשות המומנטום של האינפלציה, כפי שהדבר בא לידי ביטוי בנתוני האינפלציה מנוכי העונתיות ב-3-6 חודשים האחרונים". לדעת בית ההשקעות, התבססות על נתוני המדד מנוכי העונתיות בקביעת סביבת האינפלציה אינה טריוויאלית, "שכן הם מושפעים מגורמים רבים כדוגמת השינוי במחירים המפוקחים, בשער החליפין ובמחירי הסחורות, שהופכים את נתונים אלו לפחות מובהקים". גוזלן מסביר כי "לכן, מוטב לבחון את סביבת האינפלציה באמצעות מדדי האינפלציה הבסיסית (בניכוי אנרגיה, מעורבות הממשלה ופירות וירקות/מזון), שבשלב זה אינם משקפים מפנה אלא אינפלציה גבוהה ו"דביקה" של סביב 5%. כמו כן, ההפתעות המשמעותיות ביחס להערכות המוקדמות בשני המדדים האחרונים מפחיתים את מידת הביטחון בהערכת סביבת האינפלציה, ובשילוב עם הפיחות בשקל וההפוגה הזמנית בהעלאת הריבית בארה"ב, הובילו את הועדה ללכת בדרכו של ה-Fed, כלומר לבצע עצירה בתוואי העלאת הריבית, אך לאותת במקביל על אפשרות להמשך העלאת הריבית בהחלטות הבאות, וזאת כתלות בהתפתחויות". עוד הוא מוסיף: "מבחינת הפעילות הריאלית השינויים ביחס להודעת הריבית הקודמת מתונים יחסית, והועדה ציינה כי סביבת הפעילות איתנה וכוללת שוק עבודה הדוק, אך ישנן אינדיקציות מסוימות להתמתנות בנתוני הקצה. למעשה, בשילוב עם תחזית מחלקת המחקר נוצרת הערכה כי בדומה לעולם סביבת הפעילות הנוכחית מעט טובה יותר מאשר ההערכות הקודמות, אך זאת על חשבון השנה הבאה שבה יבואו לידי ביטוי בצורה משמעותית יותר השפעות הריסון המוניטארי בארץ ובעולם. הדבר קיבל ביטוי בהעלאת תחזית הצמיחה ל-2023 מ-2.5% ל-3%, לעומת הפחתת תחזית הצמיחה ל-2024 מ-3.5% ל-3%. תחזית זו נשענת על הערכה כי "המחלוקת סביב שינויי החקיקה מיושבת באופן שאינו משפיע על הפעילות הכלכלית". מכיוון שבמקביל הנגיד ציין את ההשלכות השליליות של אי הודאות הנובעת מהמצב הפוליטי הנוכחי, ובהתחשב בכך שההתפתחויות בתקופה האחרונה רק שיקפו התרחקות מהגעה להסכמות, ניתן לומר כי הסיכון לתחזית הצמיחה נוטה בבירור כלפי מטה. "במכלול הדברים, סביר כי הועדה ראתה לנגד עיניה את ההתפתחויות במספר משקים מובילים, שבהם הבנקים המרכזיים הבינו כי סביבת האינפלציה גבוהה ודביקה, הירידה בה איטית מהצפוי, כך שההערכה כי המדיניות המוניטארית מספיק מרסנת התבררה כשגויה ולכן נדרשות עוד העלאות ריבית. לכן, הועדה השאירה פתח ברור להמשך העלאות ריבית, ואף מייחסת לכך "היתכנות לא מבוטלת". כמו כן, במסגרת מסיבת העיתונאים הדגיש הנגיד את המחויבות להחזרת האינפלציה אל היעד, והדגיש כי לא יהסס להמשיך להעלות את הריבית במידה והאינפלציה לא תתמתן בהתאם למצופה.
- 3.יונתן קפרסון 11/07/2023 13:49הגב לתגובה זולא מספיק ש40% מהשכר שלי נגנב למיסים. גם עם אני רוצה לקנות מניות, אני עושה את זה מהכסף שלי שעבר מיסוי, וכמובן בזמן המכירה שוב פעם אני מקבל מיסוי של 30%... פאקינג תרדו מהאזרחים כמה אפשר? מכל חור רק לוקחים עוד ועוד, ממשכנתא של 4200, אני היום מחזיר 4900 ואתם רוצים עוד? מי נראה לכם נפגע מכל זה?
- 2.הממשלה פועלת לתקן מה שהתחיל בקודמת (ל"ת)אזרח 11/07/2023 11:51הגב לתגובה זו
- 1.G 11/07/2023 11:04הגב לתגובה זוהכלכלה תוך מספר חודשים התרסקה. רצת עם הריבית בטירף כאילו סוף העולם .חכה תבדוק תחשוב .
סמוטריץ ממשלההרחבת הפטור ממס על יבוא אישי תיכנס לתוקף עוד 21 יום
במסגרת המהלכים שמקדם שר האוצר, בצלאל סמוטריץ' במאבק נגד יוקר המחיה, החליט השר להרחיב את הפטור ממע"מ על יבוא אישי; הרחבת הפטור ממס על יבוא אישי עד לסכום של 150 דולר תיכנס לתוקף עוד 21 יום
במסגרת המהלכים שמקדם שר האוצר, בצלאל סמוטריץ' במאבק נגד יוקר המחיה, החליט השר להרחיב את הפטור ממע"מ על יבוא אישי. הפטור ממס על יבוא אישי לסכום של 150 דולר ייכנס לתוקף עוד 21 יום. "הצרכן הישראלי לא יכול להיות שבוי בידי טייקונים שמחזיקים במשק" אמר סמוטריץ'.
שר האוצר מוביל שורה של צעדים להקלה בתחום יוקר המחייה ולתפיסתו פתיחת השוק תוציא מידי מונופולים וחברות ששולטות במשק את היכולת לגבות מהצרכן הישראלי מחירים גבוהים מרוב מדינות אירופה. כך למשל מחירי ההלבשה וההנעלה בישראל גבוהים ביחס לממוצע האירופאי. הפער במחירי המוצרים האלו מגיע לכ-28% מהממוצע ה-OECD.
על פי ההערכות, ארבע חברות גדולות בתחום ההלבשה וההנעלה בישראל מחזיקות יחד בכ-40% מנתח השוק בסקטור זה ולמעשה קובעות רף מחירים גבוה ולא מוצדק לכל משקי הבית. על פי נתוני משרד האוצר כוח הקנייה של אזרחי ישראל נמוך מזה של רוב מדינות אירופה כאשר ישראל נמצאת במקום ה-22 מתוך 38 מדינות. הסיבה לכך היא רמת מחירים יקרה שמצמצמת את כוח הקנייה של האזרחים בישראל.
שר האוצר בצלאל סמוטריץ': ״הצרכן הישראלי משלם יותר מחברו במדינות המערב. הסיבה המרכזית לכך נעוצה בעובדה כי סקטורים שלמים מוחזקים בידי מונופולים וטייקונים שמנצלים את המשק הסגור כדי לגבות מחיר יקר ולא מוצדק מהצרכן הישראלי. החלטתי להגביר את התחרות בתחום הזה ולהוזיל בכך את סל המחייה עבור משקי הבית בישראל". השר פירסם את הצו להערות הציבור לקראת כוונתו לחתום עליו. בעוד 21 יום יוכל השר לחתום וההוזלה תיכנס לתוקף.
- המע"מ עולה - מה יקרה למחירי הדירות ומה עם מי שכבר רכש?
- "לבטל את הפטור ממס לשכר דירה, להעלות את מס החברות": מה המדינה צריכה לעשות בתקופה הזאת?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הצעד מוצג לציבור כעידוד תחרות, אך גורמי המקצוע באוצר מזהירים כי מדובר במהלך של כלכלת בחירות. וויתור על הכנסות ממסים בזמן שהמשק עדיין מתמודד עם עלויות המלחמה אינו צעד זהיר ובוודאי לא כזה שהדרג המקצועי תמך בו. בצמרת האוצר מדגישים כי שנים מדברים על ביטול פטורים, לא על הרחבתם, והמהלך הנוכחי הפוך לחלוטין לאג’נדה הרשמית של המשרד.
סמוטריץ ממשלההרחבת הפטור ממס על יבוא אישי תיכנס לתוקף עוד 21 יום
במסגרת המהלכים שמקדם שר האוצר, בצלאל סמוטריץ' במאבק נגד יוקר המחיה, החליט השר להרחיב את הפטור ממע"מ על יבוא אישי; הרחבת הפטור ממס על יבוא אישי עד לסכום של 150 דולר תיכנס לתוקף עוד 21 יום
במסגרת המהלכים שמקדם שר האוצר, בצלאל סמוטריץ' במאבק נגד יוקר המחיה, החליט השר להרחיב את הפטור ממע"מ על יבוא אישי. הפטור ממס על יבוא אישי לסכום של 150 דולר ייכנס לתוקף עוד 21 יום. "הצרכן הישראלי לא יכול להיות שבוי בידי טייקונים שמחזיקים במשק" אמר סמוטריץ'.
שר האוצר מוביל שורה של צעדים להקלה בתחום יוקר המחייה ולתפיסתו פתיחת השוק תוציא מידי מונופולים וחברות ששולטות במשק את היכולת לגבות מהצרכן הישראלי מחירים גבוהים מרוב מדינות אירופה. כך למשל מחירי ההלבשה וההנעלה בישראל גבוהים ביחס לממוצע האירופאי. הפער במחירי המוצרים האלו מגיע לכ-28% מהממוצע ה-OECD.
על פי ההערכות, ארבע חברות גדולות בתחום ההלבשה וההנעלה בישראל מחזיקות יחד בכ-40% מנתח השוק בסקטור זה ולמעשה קובעות רף מחירים גבוה ולא מוצדק לכל משקי הבית. על פי נתוני משרד האוצר כוח הקנייה של אזרחי ישראל נמוך מזה של רוב מדינות אירופה כאשר ישראל נמצאת במקום ה-22 מתוך 38 מדינות. הסיבה לכך היא רמת מחירים יקרה שמצמצמת את כוח הקנייה של האזרחים בישראל.
שר האוצר בצלאל סמוטריץ': ״הצרכן הישראלי משלם יותר מחברו במדינות המערב. הסיבה המרכזית לכך נעוצה בעובדה כי סקטורים שלמים מוחזקים בידי מונופולים וטייקונים שמנצלים את המשק הסגור כדי לגבות מחיר יקר ולא מוצדק מהצרכן הישראלי. החלטתי להגביר את התחרות בתחום הזה ולהוזיל בכך את סל המחייה עבור משקי הבית בישראל". השר פירסם את הצו להערות הציבור לקראת כוונתו לחתום עליו. בעוד 21 יום יוכל השר לחתום וההוזלה תיכנס לתוקף.
- המע"מ עולה - מה יקרה למחירי הדירות ומה עם מי שכבר רכש?
- "לבטל את הפטור ממס לשכר דירה, להעלות את מס החברות": מה המדינה צריכה לעשות בתקופה הזאת?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הצעד מוצג לציבור כעידוד תחרות, אך גורמי המקצוע באוצר מזהירים כי מדובר במהלך של כלכלת בחירות. וויתור על הכנסות ממסים בזמן שהמשק עדיין מתמודד עם עלויות המלחמה אינו צעד זהיר ובוודאי לא כזה שהדרג המקצועי תמך בו. בצמרת האוצר מדגישים כי שנים מדברים על ביטול פטורים, לא על הרחבתם, והמהלך הנוכחי הפוך לחלוטין לאג’נדה הרשמית של המשרד.
