עובדי הייטק
צילום: sigmund, unsplash

בתחום הפיננסים מרוויחים בממוצע כמו בהייטק - 30 אלף שקל

השכר בהייטק עלה לעומת שנה שעברה, אבל ירד מחודש שעבר ב-8% לשכר של 29.2 אלף שקל בממוצע 
איציק יצחקי | (7)

בדקנו השבוע את תוספות השכר בבנקים. ניתחנו מי הבנקים שהכי נדיבים עם העובדים שלהם והסברנו שהשכר הממוצע בבנקים (יותר מכפול מהשכר הממוצע במשק) קצת משקר כי ככה זה ממוצע: יש כאלו שמתחתיו ויש כאלו שמעליו. עם פרסום נתוני הלמ"ס על השכר בחודש האחרון הנבדק (אפריל) עולה תמונה ידועה, אבל עדיין מפתיעה - השכר בגופים הפיננסים הוא כ-30 אלף שקל - דומה להייטק.   שכר ממוצע בענפים שונים השכר הממוצע במשק  עמד על 12,622 שקל - 4.7% יותר מאפריל 2022, אלא שבניכוי המדד שעלה בשנה האחרונה, מדובר בירידה של 0.2%. השכר הממוצע למשרת שכיר של העובדים בתחום ההייטק היה 29,219 שקל - עלייה של 5.4% ביחס לשנה שעברה, אבל ירידה של 8% ביחס לחודש קודם. נתוני השכר של חודש מרץ הטעו מעט. לכאורה, השכר זינק ב-8% ביחס לחודש מרץ הקודם עם שכר חודשי ממוצע של 13,683 שקלים. אבל הנתונים עלו בעקבות המענק החדש פעמי של כ-6,000 שקל לעובדי המגזר הציבורי, שמהווים 19.9% מהעובדים במשק. על פי נתונים ראשוניים של הלמ"ס, היה אמור להיות השכר הממוצע 12,258 - אבל הוא היה גדול יותר, אלא שבניכוי המדד השכר הממוצע למשרת שכיר היה 10,874 שקל - כלומר ירידה של 0.2% לעומת אפריל 2022 (10,900 שקל) - בגלל המדד הגבוה. הנה כאן, אפשר לראות את ההבדלים: נתונים: למ מספר משרות השכיר היה 3.942 מיליון, עלייה של 0.8% לעומת אפריל 2022 (3.910 מיליון) וירידה של 1.1% לעומת מרץ 2023 (3.985 מיליון). עוד מתברר, כי השכר הממוצע למשרת שכיר במחירים שוטפים של כלל העובדים היה 12,009 שקל, עלייה של 5.3% לעומת מאי 2022 (11,408 שקל). השכר הממוצע למשרת שכיר של העובדים הישראלים היה 12,349 שקל - עלייה של 5.4% לעומת מאי 2022 (11,721 שקל). בחזרה להייטק: שם לא נראה משבר - מספר משרות השכיר בתחום ההייטק היה 394.9 אלף, עלייה של 2.6% לעומת אפריל 2022 (384.8 אלף) וירידה של 0.6% לעומת חודש מרץ 2023 (397.2 אלף). משרות השכיר בתחום ההייטק היו 10.0% מכלל משרות השכיר במשק בדומה לחודש מרץ 2023. מספר משרות השכיר של סך כל העובדים היה 4.252 מיליון - עלייה של 1.1% לעומת מאי 2022 (4.205 מיליון) ועלייה של 1.3% לעומת אפריל 2023 (4.197 מיליון). מספר משרות השכיר של העובדים הישראלים היה 3.987 מיליון - עלייה של 0.7% לעומת מאי 2022 (3.961 מיליון) ועלייה של 1.2% לעומת אפריל 2023 (3.942 מיליון). נתונים: למ   בחודשים פברואר-אפריל 2023 עלה השכר הממוצע למשרת שכיר במחירים שוטפים ב-9.6% בחישוב שנתי, בהמשך לעלייה של 5.1% בחישוב שנתי בחודשים נובמבר 2022-ינואר 2023. במחירים קבועים: בחודשים פברואר-אפריל 2023 עלה השכר הממוצע למשרת שכיר במחירים קבועים ב- 6.1% בחישוב שנתי, בהמשך לעלייה של 0.3% בחישוב שנתי בחודשים נובמבר 2022-ינואר 2023. נתונים: למ נתוני המגמה מצביעים על ירידה במספר משרות השכיר: בחודשים פברואר-אפריל 2023 ירד מספר משרות השכיר ב-2.6% בחישוב שנתי, לעומת עלייה של 3.1% בחישוב שנתי בחודשים נובמבר 2022-ינואר 2023.  

תגובות לכתבה(7):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 7.
    כלכלן 16/07/2023 11:09
    הגב לתגובה זו
    זה נתון שמאוד יכול לעזור
  • 6.
    מנכל בנק 12/07/2023 08:36
    הגב לתגובה זו
    בפועל יש שכבה קטנה של מרוויחי שכר עתק, שכבת ביניים של מרוויחי שכר מעט מעל הממוצע ושכבה גדולה של מרוויחי שכר מתחת לממוצע, בפועל רוב מכריע של עובדי המגזר. אם הייתים מציגים את נתון השכר החציוני במגזר הייתה מתקבלת תמונה יותר מהימנה. להערתכי הוא באיזור ה- 12-14 אש"ח
  • 5.
    שייע 05/07/2023 08:36
    הגב לתגובה זו
    לא ברור לי איך כתבה כזאת עולה , לעג לרש - לא קרוב למציאות חבל שלא בודקים לפני שמפרסמים טבלאות בפייננסים לא מתקרבים לחצי מהסכום שצוין ( אולי אחרי 25 שנה וותק מגיעים לחצי מהסכום שצוין )
  • 4.
    חחחחחחח 04/07/2023 20:56
    הגב לתגובה זו
    גם בלי לקרוא את הכתבה, אני כבר לא מאמין לאף אחד. לא אתפלא אם בקרוב בועת השקרים, התאוות והשיעבודים תתפוצץ חזק חזק. מעניין מה יקרה לנדל"ן בארץ... ל"מחאת הרפורמה", ל"שיוויון", ועוד ועוד... היכונו!!!
  • 3.
    אבי 04/07/2023 18:48
    הגב לתגובה זו
    מכער לא מעט אנשים שעובדים בפיינסים. יועצי השקעות,סוכני ביטוח, מנהלי השקעות ואף אחד לא מרוויח 30 אלף אז לא ידוע מאיפה הנתונים האלו
  • 2.
    מה נשמע ביזפורטל? איזה תביעה יפה קבלתם (ל"ת)
    ביזפורטל עגלות 04/07/2023 14:52
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    מתעניין 04/07/2023 14:27
    הגב לתגובה זו
    ההיי טק - הקטר של המשק. הבנקים - עושקי ה"אזרחים הקטנים". שני תחומים שיוצאיהם מרויחים היטב, יכולים לחיות ברווחה, לקנות דירות ומכוניות יקרות יותר. הורים, דעו להיכן כדאי "לכוון" את הילדים.
דולר עולה
צילום: Photo by Alexander Schimmeck on Unsplash

מדוע מזנק הדולר ל-3.44?

ההצהרות אודות התעצמות הזירה בעזה והחשש מפני הסתבכות מתמשכת מובילים למימושים של המשקיעים הזרים ומפעילים לחץ על השקל 

רן קידר |
נושאים בכתבה שער הדולר

אחרי תקופה שבה השקל התחזק לרמות שאיש לא חזה שנגיע אליו בעיצומה של מלחמה, השבועות האחרונים הראו בלימה של מגמת ההתחזקות, ובימים האחרונים השקל החל להיחלש דולר שקל רציף -0.52%  . יש מספר גורמים שמשנים את המגמה, ובראשם הנושא הגיאופוליטי וההצהרות לגבי כיבוש מלא של הרצועה. אם במהלך "עם כלביא" הסטנימנט כלפי ישראל היה חיובי וישראל נתפסה כווינרית, קמפיין ההרעבה שהופעל נגד ישראל שהחל נגס בדימוי החיובי של המדינה שנלחמת ברעים והסנטימנט העולמי שינה כיוון והוביל לחששות מהסתבכות וכך גם למימושים של המשקיעים הזרים. התקופה שבה הכסף הזר נכנס לבורסה בהיקפים אדירים הסתיימה לפי שעה, והחלו המימושים. 

רק במהלך חודש יולי, יצאו מבורסת ת"א כמיליארד שקל במניות. וזוהי רק אחת מהזוויות שמראות עד כמה המגמה הזו משמעותית. בניגוד למגמה זו, ניתן לראות איך המשקיעים הישראליים הגדילו במהלך יולי את החשיפה לבורסה המקומית ורכשו בהיקף של כ-3 מיליארד שקל. עם זאת, למרות המכירות של המשקיעים הזרים, הם המשיכו ברכישות בסקטור הבטחוני בכ-200 מיליון שקל. למרות שהלחץ על המטבע כן ניכר בשער החליפין, הבורסה עלתה באופן כמעט רצוף במהלך חודש יולי, עם מחזורי מסחר גבוהים (כ-3.7 מיליארד שקל ביום) והמשיכה במגמה החיובית שהחלה ממש עם פתיחת המלחמה מול איראן. 

הקשר העקיף לוול סטריט

בנוסף, ישנו את הקשר העקיף בין התנודות בוול סטריט לשער הדולר. כאשר הגופים המוסדיים, שמנהלים קרנות פנסיה, גמל והשתלמות, מחזיקים חלק ניכר מהתיקים שלהם בנכסים דולריים, רואים עליות בוול סטריט הם חייבים לאזן את התיק שלהם, היות ושווי הנכסים הדולריים שלהם עולה וכך הם נאלצים למכור מניות חו"ל ולאזן את החשיפה המטבעית שלהם, וכך הגידור לחשיפה הדולרית מוביל להקטנת חשיפה כשהמניות עולות - כלומר הדולר יורד. 

כאשר המוסדיים מגבירים את מכירות הדולרים בשוק המקומי, בעיקר דרך מכירת אופציות ונגזרים על הדולר, הם מייצרים היצע מוגבר לדולר בשוק הישראלי, מה שדוחף את שער הדולר כלפי מטה.

השפעת הריבית 

עוד גורם שמשפיע על חוזקו של השקל הוא הריבית, ואמנם בשנתיים האחרונות לא חזינו בשינוי בריביות, לא בישראל ולא בארה"ב, אבל השיח אודות הורדת הריבית גם הוא משפיע על השער. כלל האצבע הוא שככל שהריבית על השקל (ריבית בנק ישראל) נמוכה כך האטרקטיביות של השקל מול הדולר פוחתת וערך השקל פוחת ביחס לדולר (הדולר עולה). וכך, במידה וב-17.9 הפד יוריד את הריבית לפני שבנק ישראל יעשה מהלך כזה (ה-29.9 הוא מועד הבא להחלטת הריבית), הדבר יחזק את השקל ונוכל לראות בלימה של המגמה. 

קבלן שיפוצים נדלן
צילום: Istock

כ-69 מיליון שקל: קבלן מאום אל-פחם מואשם בניכוי חשבוניות פיקטיביות

בתקופה של שבעה חודשים בלבד: 96 חשבוניות, וכמעט 70 מיליון שקל של עסקאות מדווחות; מנגנון משומן של ניפוח מלאכותי של הוצאות כדי להתחמק ממס - נעצר; מקרה חריג או שזה רק קצה הקרחון של הקומבינות בענף הבניה?

מנדי הניג |

כתב אישום חמור הוגש נגד נביל מחאמיד, תושב אום אל־פחם ובעליה של חברת הבנייה "מן בזאר בנייה בע"מ". האישום הוא בגין ניכוי 96 חשבוניות פיקטיביות בהיקף עסקאות של כ-69 מיליון שקל, מתוכן נוכה מס תשומות בסך של למעלה מ-10 מיליון שקל. כתב האישום מייחס למחאמיד עבירות על פי חוק מס ערך מוסף, תוך ניסיון להשתמט מתשלום מס בנסיבות מחמירות. כתב האישום הוגש על ידי עו"ד שגיא דימנט מהיחידה המשפטית מע"מ מרכז ברשות המיסים בעקבות חקירה של חקירות מכס ומע"מ חיפה.

על פי פרטי כתב האישום, מחאמיד שימש כדירקטור, בעל מניות ומנהל בפועל של החברה, ובמהלך תקופה של שבעה חודשים בלבד - בין ינואר ליולי 2020 - הוא ביצע רישום של חשבוניות פיקטיביות שלא שיקפו עסקאות אמיתיות.

החשבוניות הפיקטיביות נרשמו על שם חברת "מן בזאר בנייה בע"מ" והוגשו במסגרת הדיווחים התקופתיים של החברה לרשות המסים. סכום המס שנוכה במסגרת אותן חשבוניות מסתכם ב-10,115,210 שקל. מחאמיד פעל באופן שיטתי כדי להתחמק מתשלום מס, תוך ניכוי מס תשומות "מבלי שיש לגביו מסמך כדין".

היקף החשבוניות והמס שנוכה בפועל מעיד, לפי רשות המסים, על פעולה נרחבת שבוצעה בזמן קצר יחסית. שבעה חודשים בלבד, 96 חשבוניות, וכמעט 70 מיליון שקל של עסקאות מדווחות. מנגנון ניפוח מלאכותי של הוצאות לצורך התחמקות ממס. הרשויות מתייחסות להיקף הגבוה ולשיטתיות שבביצוע כאל נסיבות מחמירות, שמהוות בסיס להגשת כתב האישום הפלילי.

הפרשה הזאת משתלבת בתופעה מוכרת המאפיינת ענפים מסוימים, ובפרט את תחום הבנייה. בענף זה, המבוסס לא פעם על חוזים חלקיים, שימוש בתתי־קבלנים, חברות "מטריה" ופעילות עסקית מול גורמים רבים בשטח מאפשרת להחליק ביתר קלות עסקאות שלא קרו במציאות.