צילום: Istock

ארגנטולס, יבואנית מקיטה, תיקנס ב-5.5 מיליון בגין פגיעה בתחרות

ארגנטולס, יבואנית כלי העבודה מקיטה, תחויב לשלם קנס של כ-5.5 מיליון שקל, בגין קביעת מחיר מינימום. כמו כן, הוטלו עיצומים בגובה של 320,000 - 250,000 גם על שלושה נושאי משרה בכירים בחברה זהו המקרה הראשון בישראל בו הטילה הממונה עיצומים כספיים בשל הסדרי הכתבת מחיר.

משה כסיף | 28/07/2022 15:01 (5)

נושאים בכתבה עיצום כספי רשות התחרות תחרות

הממונה על התחרות הודיעה לפני מספר ימים לחברת ארגנטולס כי בהתאם לסמכותה בחוק, היא קובעת שהסדרי הכתבת מחיר מינימום, שארגנטולס היתה צד להם בתחום כלי העבודה החשמליים, הם הסדרים כובלים אסורים.

ארגנטולס היא היבואנית הבלעדית בישראל של מותג כלי העבודה החשמליים מקיטה.

במהלך השנים 2018-2017 פעלה ארגנטולס על מנת להעלות את המחירים לצרכן של מוצרי מקיטה. זאת באמצעות דרישה מלקוחותיה הקמעונאים, להעלות את מחירי המוצרים של המותג מקיטה המוצגים באינטרנט, ובמיוחד בפלטפורמת השוואת המחירים זאפ. בנוסף, ארגנטולס הגיעה להסדרים עם מספר קמעונאים לפיהם הקמעונאים יפסיקו ביחד לפרסם את מוצרי מקיטה באתר זאפ במועד מסוים.

התוצאה הישירה של הסדר הכתבת מחיר המינימום (RPM Minimum) שאותו הנהיגה ארגנטולס, הייתה הגבלת התחרות בין הקמעונאים על מחירי המותג המסוים (תחרות תוך מותגית).

עמדת הממונה על התחרות היא שככלל אין מקום להתקשרות בהסדר RPM הנוגע למקטע הקמעונאי, אלא אם מאפייני השוק מצביעים על מידה מספקת של תחרות, ורק לצורך השגת תועלת פרו תחרותית מובהקת.

מבדיקת רשות התחרות עולה כי מותג מקיטה הוא מותג חזק ודומיננטי, חלקו בשוק כלי העבודה החשמליים המקצועיים גדול והתחרות בשוק זה מועטה. הסדרי הכתבת המחיר שנקטה ארגנטולס מעלים חשש לפגיעה משמעותית בתחרות.

כל הכותרות 24/7 הטלגרם שלנו - תכנים יחודיים

תגובות לכתבה(5):

הגב לכתבה

שם המגיב *

כותרת תגובה *

תוכן התגובה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה

4.
רמי 18/08/2022 00:31
הגב לתגובה זו
אנשים נוכלים ומסוכנים לציבור,מכרו פטישי אויר קונגו בכמויות לעזה דרך סוחר כלי עבודה גדול מתל אביב,והוא הכניס את זה לרצועה לא בתור קונגו,וכנראה הם השתמשו לחפירת מנהרות טרור...מה שמעניין אותם זה כסף,ורק כסף. המדינה והביטחון לא מעניין אותם בכלל. זוהי החברה ואלו הבעלים.
3.
אורן כליל 28/07/2022 21:47
הגב לתגובה זו
אין אמת בהחלטה שלהם. בתור אחד שעובד איתם 10 שנים, מעולם לא היה דבר כזה לפחות מולי.
קובי 29/07/2022 16:59
הגב לתגובה זו
איך אתה מסביר את המחירים המטורפים שלהם יחסית לעולם?.אין מילה אחרת חוץ מחזירות!!! עובדה שברגע שנכנסו מתחרים ביבוא מקביל של אותם כלים המחירים בשוק ירדו ב 40 אחוז!!!
2.
גד 28/07/2022 15:29
הגב לתגובה זו
התערבות נכונה של הממונה. כן ירבו. הגיע הזמן שיבואנים ידעו שיש אכיפה של חוקי תחרות גם בארץ
1.
דן לזר 28/07/2022 15:24
הגב לתגובה זו
רק זקנים קונים מקיטה

בנקים קרדיט מערכת

המס החדש על הבנקים - 9% על "רווח חריג"

שיעור המס עדיין בדיון, אך הדוח מדגים אפשרויות ותרחישים לפי 9%; ההצעה של הצוות הביו-משרדי - מס מדורג על רווחים גבוהים ב-50% מהממוצע בשנים 2018-2022 (רווחי הבנקים גבוהים פי 2 ויותר מהרווחים ב-2018-2022 ). הבנקים ילחמו. כל מיסוי גבוה על הרווח העודף הוא נכון; הבעיה הגדולה שהמיסוי הזה יתגלגל על הציבור וקיימת חלופה הרבה יותר פשוטה - לחייב את הבנקים לתת ריבית על העו"ש ולהגביר תחרות

צלי אהרון | 20/11/2025 16:04

נושאים בכתבה בנקים

דוח הצוות הבין-משרדי לבחינת מיסוי הבנקים, שפורסם להערות הציבור, ממליץ על הטלת מס רווח דיפרנציאלי שיחול רק כאשר רווחי הבנקים יעלו ב-50% מעל הממוצע שלהם בשנים 2018-2022. המס הנוסף, שגובהו טרם נקבע סופית מוערך בכ-9% מעל מס הרווח הקיים וזה גם השיעור שמודגם בהצעות של הצוות שדן בסוגייה. המס הזה נועד לתפוס את הרווחיות החריגה שנובעת מסביבת הריבית הגבוהה. חשוב להדגיש - רווחי הבנקים ב-2025 כפולים ויותר מהרווח הממוצע ב-2018-2022, כלומר מדובר על רווח שייכנס כבר מהיום הראשון ויהיה משמעותי.

חשוב להבהיר עוד נקודה חשובה - מיסים על הבנקים עשויים לחלחל ללקוחות כי אין תחרות בין הבנקים. האוצר יכול בלחיצת כפתור לפתור את הבעיה הקשה שנוגעת לכל בעל חשבון בנק. הוא יכול בקלות להעביר מהרווחים של הבנקים לרווחה של הציבור. המהלך הראשון שהוא יכול וחייב לעשות הוא לחייב בריבית על פיקדונות העו"ש ויש מקומות בעולם שבהם זו חובה. הפעולה הפשוטה הזו תוריד כ-20% מרווחי הבנקים ותחזיר לציבור את העושק הגדול.

עוד כמה פעולות נוספות ובעיקר הגברת התחרות, ולא צריך חוק מיוחד על מיסוי הבנקים, מה גם שהסיכוי שהוא יעזור לא גבוה.

בכל מקרה, הצוות, בראשות יוראי מצלאוי, סגן מנכ"ל משרד האוצר, הוקם בעקבות החלטת ממשלה מאוקטובר 2024 והתכנס במהלך תשעה חודשים. הדוח חושף את עומק הרווחיות החריגה: הבנקים הרוויחו 46 מיליארד שקל ב-2024 לעומת ממוצע של 9.8 מיליארד בעשור הקודם – עלייה של כמעט 400%. במחצית הראשונה של 2025 נרשם רווח נקי של 17 מיליארד, המבשר על שנת שיא נוספת. נעדכן שבינתיים דוחות רבעון שלישי פורסמו, הבנקים בקצב רווחים שנתי של קרוב ל-40 מיליארד שקל.

המנגנון: מיסוי חכם שמותאם לסביבת הריבית

בניגוד למס החד-פעמי שהוטל ב-2024-2025, ההצעה החדשה מציעה מנגנון דינמי. המס יחול רק כאשר רווחי הבנק יעלו ב-50% מעל הרווח הממוצע שלו בתקופת הבסיס (2018-2022), כאשר הרף יוצמד לתוצר או לגידול בנכסי הבנק. המשמעות: בשנים של ריבית נמוכה ורווחיות רגילה, הבנקים לא ישלמו מס נוסף כלל.

להמשך הכתבה לחץ כאן