כסף ישראלי שקלים חדשים מטבע אג"ח
צילום: Istock

ארגנטולס, יבואנית מקיטה, תיקנס ב-5.5 מיליון בגין פגיעה בתחרות

ארגנטולס, יבואנית כלי העבודה מקיטה, תחויב לשלם קנס של כ-5.5 מיליון שקל, בגין קביעת מחיר מינימום. כמו כן, הוטלו עיצומים בגובה של 320,000 - 250,000  גם על שלושה נושאי משרה בכירים בחברה זהו המקרה הראשון בישראל בו הטילה הממונה עיצומים כספיים בשל הסדרי הכתבת מחיר.
 
משה כסיף | (5)

הממונה על התחרות הודיעה לפני מספר ימים לחברת ארגנטולס כי בהתאם לסמכותה בחוק, היא קובעת שהסדרי הכתבת מחיר מינימום, שארגנטולס היתה צד להם בתחום כלי העבודה החשמליים, הם הסדרים כובלים אסורים.

ארגנטולס היא היבואנית הבלעדית בישראל של מותג כלי העבודה החשמליים מקיטה. 

במהלך השנים 2018-2017 פעלה ארגנטולס על מנת להעלות את המחירים לצרכן של מוצרי מקיטה. זאת באמצעות דרישה מלקוחותיה הקמעונאים, להעלות את מחירי המוצרים של המותג מקיטה המוצגים באינטרנט, ובמיוחד בפלטפורמת השוואת המחירים זאפ. בנוסף, ארגנטולס הגיעה להסדרים עם מספר קמעונאים לפיהם הקמעונאים יפסיקו ביחד לפרסם את מוצרי מקיטה באתר זאפ במועד מסוים. 

התוצאה הישירה של הסדר הכתבת מחיר המינימום (RPM Minimum) שאותו הנהיגה ארגנטולס, הייתה הגבלת התחרות בין הקמעונאים על מחירי המותג המסוים (תחרות תוך מותגית).

עמדת הממונה על התחרות היא שככלל אין מקום להתקשרות בהסדר RPM הנוגע למקטע הקמעונאי, אלא אם מאפייני השוק מצביעים על מידה מספקת של תחרות, ורק לצורך השגת תועלת פרו תחרותית מובהקת.

מבדיקת רשות התחרות עולה כי מותג מקיטה הוא מותג חזק ודומיננטי, חלקו בשוק כלי העבודה החשמליים המקצועיים גדול והתחרות בשוק זה מועטה. הסדרי הכתבת המחיר שנקטה ארגנטולס מעלים חשש לפגיעה משמעותית בתחרות. 

תגובות לכתבה(5):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 4.
    רמי 18/08/2022 00:31
    הגב לתגובה זו
    אנשים נוכלים ומסוכנים לציבור,מכרו פטישי אויר קונגו בכמויות לעזה דרך סוחר כלי עבודה גדול מתל אביב,והוא הכניס את זה לרצועה לא בתור קונגו,וכנראה הם השתמשו לחפירת מנהרות טרור...מה שמעניין אותם זה כסף,ורק כסף. המדינה והביטחון לא מעניין אותם בכלל. זוהי החברה ואלו הבעלים.
  • 3.
    אורן כליל 28/07/2022 21:47
    הגב לתגובה זו
    אין אמת בהחלטה שלהם. בתור אחד שעובד איתם 10 שנים, מעולם לא היה דבר כזה לפחות מולי.
  • קובי 29/07/2022 16:59
    הגב לתגובה זו
    איך אתה מסביר את המחירים המטורפים שלהם יחסית לעולם?.אין מילה אחרת חוץ מחזירות!!! עובדה שברגע שנכנסו מתחרים ביבוא מקביל של אותם כלים המחירים בשוק ירדו ב 40 אחוז!!!
  • 2.
    גד 28/07/2022 15:29
    הגב לתגובה זו
    התערבות נכונה של הממונה. כן ירבו. הגיע הזמן שיבואנים ידעו שיש אכיפה של חוקי תחרות גם בארץ
  • 1.
    דן לזר 28/07/2022 15:24
    הגב לתגובה זו
    רק זקנים קונים מקיטה
מטרו (נת"ע)מטרו (נת"ע)

אג"ח למטרו: נת"ע בוחנת גיוס חוב לפרויקט בגוש דן

מי המוסדי שישקיע בפרויקט הכי גדול במדינה אבל גם הכי מסוכן? החברה הממשלתית מקדמת הנפקת אג"ח כדי לגשר על פערי עיתוי בין הוצאות העתק להכנסות עתידיות ממסים ואגרות, אך מתווה המימון עדיין לא הוכרע, והשאלות על סיכונים, לוחות זמנים והרלוונטיות התחבורתית של הפרויקט מתרבות

אדיר בן עמי |
נושאים בכתבה מטרו גוש דן

פרויקט המטרו יהיה ארוך מהצפוי ויעלה יותר מהצפוי. פרויקט המטרו עלול להגיע לקו הסיום בעוד 20-23 שנים ולהיות לא רלוונטי כי יהיו פתרונות לתחבורה אחרים מהירים ויעילים יותר כי יהיה רובטקסי , אוטובוסים אוטונומיים וכמות הרכבים על הכביש תהיה נמוכה יותר משמעתית כי זה החזון העתידי של עולם הרכבים האוטונומיים. אז למה שמישהו ישקיע באג"ח של המטרו? הסיכון מטורף. הסיבה היחידה היא בגיבוי של המדינה - המדינה הולכת על הפרויקט שעשוי להגיע גם ל-250 מיליארד שקל ויותר  והיא צפויה לגבות אותו כלכלית. 

נת"ע, החברה הממשלתית שאמורה לבצע את פרויקט המטרו בגוש דן, מקדמת בחודשים האחרונים אפשרות להנפיק אג"ח בבורסת תל אביב. המטרה: לגשר על פער העיתוי בין ההוצאות האדירות הנדרשות להקמת הפרויקט לבין ההכנסות ממסים ואגרות, שחלקן אמורות להגיע רק בעוד שנים רבות - אם בכלל. המהלך ממתין להכרעה של מיכל עבאדי-בויאנג'ו, המועמדת לתפקיד החשבת הכללית, שעדיין לא אושרה בממשלה. השאלה שנשאלת היא מי בדיוק ירצה להשקיע באג"ח של פרויקט שיכול להימשך שנים, בעולם שבו הטכנולוגיה משתנה כל רגע ובקצב שדברים מתקדמים, אנחנו עשויים להיות במרחק שנים מרובוטקסי ברחובות.


מדובר בפרויקט תשתית בקנה מידה חריג, אולי הגדול שידעה ישראל, עם תג מחיר שמתקרב ל־180 מיליארד שקל לאחר הצמדות. אלא שבניגוד לכביש או מחלף, כאן מדובר במיזם רב־שנתי, רב־שלבי ורב־סיכונים, שמעטים יכולים לומר בביטחון מתי יושלם, כמה יעלה בפועל, והאם יעמוד בתחזיות הביקוש המקוריות. הוצאות על תכנון, חפירה וביצוע צפויות להתחיל הרבה לפני שמסים, אגרות גודש והשבחת קרקע יתחילו לזרום. חלק מההכנסות, אם יגיעו, תלויות בהחלטות של יזמים, תזמון מימוש נכסים ומצב שוק הנדל"ן, משתנים שקשה מאוד לבנות עליהם תזרים יציב.


במילים אחרות, מישהו צריך לממן את הפער. האפשרות שמונחת כעת על השולחן היא לגייס את הכסף מהציבור, דרך אג"ח. מדובר בחוב שמגובה בפרויקט שטרם התחיל בפועל, שמועד סיומו אינו ברור, ושכבר כיום מלווה באזהרות חוזרות ונשנות של מבקר המדינה ובנק ישראל. גם אם תינתן ערבות מדינה, כמעט הכרחית במקרה כזה, קשה להתעלם מהעובדה שמדובר בחוב שמגלם סיכון תפעולי, רגולטורי ופוליטי גבוה. כל שינוי במדיניות, כל עיכוב תכנוני, כל משבר תקציבי, עלולים לדחות עוד יותר את היום שבו המטרו יהפוך מרעיון למציאות.


הפתרון התחבורתי של העתיד?

עולה גם שאלה לגבי עצם ההיגיון התחבורתי של הפרויקט: האם המטרו, כפי שהוא מתוכנן כיום, אכן מייצג את פתרון הניידות המתאים לעשורים הבאים. שוק התחבורה העולמי מצוי בתקופה של שינוי מואץ, עם התפתחות של טכנולוגיות אוטונומיות, מודלים של תחבורה כשירות, ושירותי שיתוף שמערערים על ההבחנה המסורתית בין תחבורה ציבורית לפרטית. במקביל, רעיונות כמו הפעלה מסחרית של כלי רכב אוטונומיים, כולל שירותי רובוטקסי שנמצאים כיום בשלבי ניסוי והטמעה ראשוניים, מעלים שאלות לגבי גמישות, קיבולת ועלויות. בניגוד לתשתית מסילתית קבועה, פתרונות מבוססי תוכנה ורכב אוטונומי עשויים להתאים את עצמם מהר יותר לשינויים בדפוסי הביקוש, בצפיפות ובטכנולוגיה, ולהציב סימן שאלה סביב השקעות עתק בתשתיות קשיחות שמועד מימושן רחוק והיכולת להתאימן מוגבלת.