כסף ישראלי שקלים חדשים מטבע אג"ח
צילום: Istock

ארגנטולס, יבואנית מקיטה, תיקנס ב-5.5 מיליון בגין פגיעה בתחרות

ארגנטולס, יבואנית כלי העבודה מקיטה, תחויב לשלם קנס של כ-5.5 מיליון שקל, בגין קביעת מחיר מינימום. כמו כן, הוטלו עיצומים בגובה של 320,000 - 250,000  גם על שלושה נושאי משרה בכירים בחברה זהו המקרה הראשון בישראל בו הטילה הממונה עיצומים כספיים בשל הסדרי הכתבת מחיר.
 
משה כסיף | (5)

הממונה על התחרות הודיעה לפני מספר ימים לחברת ארגנטולס כי בהתאם לסמכותה בחוק, היא קובעת שהסדרי הכתבת מחיר מינימום, שארגנטולס היתה צד להם בתחום כלי העבודה החשמליים, הם הסדרים כובלים אסורים.

ארגנטולס היא היבואנית הבלעדית בישראל של מותג כלי העבודה החשמליים מקיטה. 

במהלך השנים 2018-2017 פעלה ארגנטולס על מנת להעלות את המחירים לצרכן של מוצרי מקיטה. זאת באמצעות דרישה מלקוחותיה הקמעונאים, להעלות את מחירי המוצרים של המותג מקיטה המוצגים באינטרנט, ובמיוחד בפלטפורמת השוואת המחירים זאפ. בנוסף, ארגנטולס הגיעה להסדרים עם מספר קמעונאים לפיהם הקמעונאים יפסיקו ביחד לפרסם את מוצרי מקיטה באתר זאפ במועד מסוים. 

התוצאה הישירה של הסדר הכתבת מחיר המינימום (RPM Minimum) שאותו הנהיגה ארגנטולס, הייתה הגבלת התחרות בין הקמעונאים על מחירי המותג המסוים (תחרות תוך מותגית).

עמדת הממונה על התחרות היא שככלל אין מקום להתקשרות בהסדר RPM הנוגע למקטע הקמעונאי, אלא אם מאפייני השוק מצביעים על מידה מספקת של תחרות, ורק לצורך השגת תועלת פרו תחרותית מובהקת.

מבדיקת רשות התחרות עולה כי מותג מקיטה הוא מותג חזק ודומיננטי, חלקו בשוק כלי העבודה החשמליים המקצועיים גדול והתחרות בשוק זה מועטה. הסדרי הכתבת המחיר שנקטה ארגנטולס מעלים חשש לפגיעה משמעותית בתחרות. 

תגובות לכתבה(5):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 4.
    רמי 18/08/2022 00:31
    הגב לתגובה זו
    אנשים נוכלים ומסוכנים לציבור,מכרו פטישי אויר קונגו בכמויות לעזה דרך סוחר כלי עבודה גדול מתל אביב,והוא הכניס את זה לרצועה לא בתור קונגו,וכנראה הם השתמשו לחפירת מנהרות טרור...מה שמעניין אותם זה כסף,ורק כסף. המדינה והביטחון לא מעניין אותם בכלל. זוהי החברה ואלו הבעלים.
  • 3.
    אורן כליל 28/07/2022 21:47
    הגב לתגובה זו
    אין אמת בהחלטה שלהם. בתור אחד שעובד איתם 10 שנים, מעולם לא היה דבר כזה לפחות מולי.
  • קובי 29/07/2022 16:59
    הגב לתגובה זו
    איך אתה מסביר את המחירים המטורפים שלהם יחסית לעולם?.אין מילה אחרת חוץ מחזירות!!! עובדה שברגע שנכנסו מתחרים ביבוא מקביל של אותם כלים המחירים בשוק ירדו ב 40 אחוז!!!
  • 2.
    גד 28/07/2022 15:29
    הגב לתגובה זו
    התערבות נכונה של הממונה. כן ירבו. הגיע הזמן שיבואנים ידעו שיש אכיפה של חוקי תחרות גם בארץ
  • 1.
    דן לזר 28/07/2022 15:24
    הגב לתגובה זו
    רק זקנים קונים מקיטה
בצלאל סמוטריץ (דוברות האוצר, מירי שמעונוביץ)בצלאל סמוטריץ (דוברות האוצר, מירי שמעונוביץ)

"המס על הבנקים הוא מס על הציבור - והוא זה שישלם את המחיר"

בהמשך לכוונת שר האוצר סמוטריץ’ למסות את הבנקים, איגוד הבנקים מגיש את תגובתו לדו"ח עבודת צוות האוצר וטוען כי הדו"ח חסר השוואות לרווחיות בענפים אחרים, לא בחנו את ההשלכות הכלכליות, והמס צפוי לפגוע בציבור הרחב; מנכ"ל איגוד הבנקים, איתן מדמון "שר האוצר מבקש, באמצעות המהלך הזה, לגבות מס נוסף, בדרך עקיפה ולכאורה מתוחכמת מהציבור"

מנדי הניג |

ברקע הכוונה של שר האוצר בצלאל סמוטריץ’ להטיל מס מיוחד נוסף על הבנקים, איגוד הבנקים מגיש את עמדתו לדו"ח עבודת הצוות שבחן את המהלך. לטענת האיגוד, הדו"ח שאמור היה לשמש בסיס מקצועי להחלטה, לוקה בחוסרים מהותיים, מדלג על בדיקות קריטיות ובעיקר אינו מתמודד עם השאלה מי ישלם בסופו של דבר את מחיר המס.

המסמך מוגש אף שעמדת בנק ישראל, שהוא חלק בלתי נפרד מהצוות, טרם פורסמה, ובאיגוד סבורים כי מדובר בהליך שמתקדם מהר מדי, בלי בחינה כלכלית מלאה של ההשלכות על הציבור והמשק.

לטענת איגוד הבנקים, הדו"ח שפרסם הצוות באוצר לא כולל את שתי הבדיקות המרכזיות שעל הבסיס שלהן אפשר בכלל לדון בהטלת מס על סקטור ספציפי. קודם כל, בדו"ח אין כל השוואה בין הרווחיות של הבנקים לבין הרווחיות של ענפים אחרים במשק. באיגוד מדגישים כי זה  בדיוק הבדיקה שנדרשה מהצוות לבצע, כדי לבחון האם מתקיימות נסיבות חריגות שמצדיקות מיסוי מיוחד של ענף אחד בלבד. למרות זאת, הדו"ח, כך נטען, מדלג לחלוטין על השוואה כזאת.

שנית, הדו"ח לא בוחן את ההשלכות הכלכליות של המהלך על המשק הישראלי. אמנם מצויין בדו"ח כי הטלת מס על הבנקים עלולה להוביל לעליית ריבית, לצמצום האשראי, לפגיעה במשקיעים ולנזק לציבור הרחב, אבל בפועל לא ניסו לאמוד את ההשפעות האלה או להעריך את ההיקף שלהן. באיגוד מציינים כי מדובר בתוצאות שכבר התרחשו בפועל במדינות שבהן הוטל מס דומה, ולכן היעדר ניתוח עלות־תועלת מהווה, לדבריהם, כשל מהותי בעבודת הצוות ואף עומד בניגוד לעקרונות חוק האסדרה.

כמו כן, באיגוד טוענים כי הדו"ח מציג נתון שגוי שלפיו הציבור מחזיק בכ-70% ממניות הבנקים, בעוד שבפועל שיעור אחזקות הציבור עומד על כ-90%. לטענתם, מדובר בפער מהותי, שכן הציבור הוא זה שנושא בפועל בעלות של כל מס שיוטל על הבנקים. למרות זאת, בדו"ח אין כל ניסיון לאמוד את הפגיעה הצפויה בחיסכון הציבורי, בדיבידנדים או בשווי אחזקות הציבור. באיגוד מדגישים כי מבנה בעלות כזה אינו קיים באף מדינה אחרת שהטילה מס על הבנקים, ולכן השוואות בינלאומיות מחייבות זהירות מיוחדת.