כסף ישראלי שקלים חדשים מטבע אג"ח
צילום: Istock

ארגנטולס, יבואנית מקיטה, תיקנס ב-5.5 מיליון בגין פגיעה בתחרות

ארגנטולס, יבואנית כלי העבודה מקיטה, תחויב לשלם קנס של כ-5.5 מיליון שקל, בגין קביעת מחיר מינימום. כמו כן, הוטלו עיצומים בגובה של 320,000 - 250,000  גם על שלושה נושאי משרה בכירים בחברה זהו המקרה הראשון בישראל בו הטילה הממונה עיצומים כספיים בשל הסדרי הכתבת מחיר.
 
משה כסיף | (5)

הממונה על התחרות הודיעה לפני מספר ימים לחברת ארגנטולס כי בהתאם לסמכותה בחוק, היא קובעת שהסדרי הכתבת מחיר מינימום, שארגנטולס היתה צד להם בתחום כלי העבודה החשמליים, הם הסדרים כובלים אסורים.

ארגנטולס היא היבואנית הבלעדית בישראל של מותג כלי העבודה החשמליים מקיטה. 

במהלך השנים 2018-2017 פעלה ארגנטולס על מנת להעלות את המחירים לצרכן של מוצרי מקיטה. זאת באמצעות דרישה מלקוחותיה הקמעונאים, להעלות את מחירי המוצרים של המותג מקיטה המוצגים באינטרנט, ובמיוחד בפלטפורמת השוואת המחירים זאפ. בנוסף, ארגנטולס הגיעה להסדרים עם מספר קמעונאים לפיהם הקמעונאים יפסיקו ביחד לפרסם את מוצרי מקיטה באתר זאפ במועד מסוים. 

התוצאה הישירה של הסדר הכתבת מחיר המינימום (RPM Minimum) שאותו הנהיגה ארגנטולס, הייתה הגבלת התחרות בין הקמעונאים על מחירי המותג המסוים (תחרות תוך מותגית).

עמדת הממונה על התחרות היא שככלל אין מקום להתקשרות בהסדר RPM הנוגע למקטע הקמעונאי, אלא אם מאפייני השוק מצביעים על מידה מספקת של תחרות, ורק לצורך השגת תועלת פרו תחרותית מובהקת.

מבדיקת רשות התחרות עולה כי מותג מקיטה הוא מותג חזק ודומיננטי, חלקו בשוק כלי העבודה החשמליים המקצועיים גדול והתחרות בשוק זה מועטה. הסדרי הכתבת המחיר שנקטה ארגנטולס מעלים חשש לפגיעה משמעותית בתחרות. 

תגובות לכתבה(5):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 4.
    רמי 18/08/2022 00:31
    הגב לתגובה זו
    אנשים נוכלים ומסוכנים לציבור,מכרו פטישי אויר קונגו בכמויות לעזה דרך סוחר כלי עבודה גדול מתל אביב,והוא הכניס את זה לרצועה לא בתור קונגו,וכנראה הם השתמשו לחפירת מנהרות טרור...מה שמעניין אותם זה כסף,ורק כסף. המדינה והביטחון לא מעניין אותם בכלל. זוהי החברה ואלו הבעלים.
  • 3.
    אורן כליל 28/07/2022 21:47
    הגב לתגובה זו
    אין אמת בהחלטה שלהם. בתור אחד שעובד איתם 10 שנים, מעולם לא היה דבר כזה לפחות מולי.
  • קובי 29/07/2022 16:59
    הגב לתגובה זו
    איך אתה מסביר את המחירים המטורפים שלהם יחסית לעולם?.אין מילה אחרת חוץ מחזירות!!! עובדה שברגע שנכנסו מתחרים ביבוא מקביל של אותם כלים המחירים בשוק ירדו ב 40 אחוז!!!
  • 2.
    גד 28/07/2022 15:29
    הגב לתגובה זו
    התערבות נכונה של הממונה. כן ירבו. הגיע הזמן שיבואנים ידעו שיש אכיפה של חוקי תחרות גם בארץ
  • 1.
    דן לזר 28/07/2022 15:24
    הגב לתגובה זו
    רק זקנים קונים מקיטה
ההסתדרות
צילום: דוברות ההסתדרות

הישג לגמלאי שירות המדינה: יצורפו לקרנות הרווחה

ההסתדרות ומשרד האוצר חתמו על הסכם לפיו החל משנת 2026, המדינה תתקצב פעילויות רווחה, תרבות ופנאי גם לגמלאים המבוטחים בפנסיה צוברת, בתנאים זהים לגמלאי הפנסיה התקציבית


הדס ברטל |

ההסתדרות ומשרד האוצר חתמו היום (ה') על הסכם קיבוצי מיוחד ופורץ דרך, המחיל את שירותי קרנות הרווחה גם על גמלאי שירות המדינה המבוטחים בפנסיה צוברת.

עד היום, נהנו רק גמלאים בפנסיה תקציבית נהנו משירותי הקרן הכוללים סבסוד פעילויות תרבות, נופש, בריאות ופנאי. ההסכם החדש קובע כי החל משנת  2026, המדינה תעביר תקציב ייעודי עבור כל גמלאי בפנסיה צוברת העומד בתנאי הזכאות, ובכך תשווה את מעמדם למעמד הגמלאים הוותיקים. פנסיה תקציבית היא שיטת הפנסיה המסורתית של עובדי המדינה עד תחילת שנות ה-2000, שבה המדינה (המעסיק) מתחייבת תשלום קצבה קבועה, בהתאם לשכר ולותק, מתקציב המדינה. מאז 2003 עובדי מדינה חדשים כבר אינם נכנסים לפנסיה תקציבית אלא לפנסיה צוברת.

עיקרי ההסכם:

שוויון מלא: קרנות הרווחה יעניקו מעתה את אותם השירותים בדיוק לכלל הגמלאים, הן במסלול התקציבי והן במסלול הצובר. 

תקצוב המדינה: המדינה תקצה סכום שנתי (הצמוד למדד) עבור כל גמלאי בפנסיה צוברת, בדומה למודל הקיים בפנסיה התקציבית. 

תחולה רחבה: ההסכם חל על גמלאי הדירוגים המיוצגים על ידי ההסתדרות בשירות המדינה. 


בצלאל סמוטריץ (דוברות האוצר, מירי שמעונוביץ)בצלאל סמוטריץ (דוברות האוצר, מירי שמעונוביץ)

הממשלה אישרה את תקציב המדינה לשנה הבאה - 662 מיליארד שקל

תקרת הגרעון בשנת 2026 תהיה בשיעור של 3.9% מהתוצר 

רן קידר |

אושר בממשלה התקציב לשנה הבאה - 662 מיליארד שקל. מדובר על גירעון של 3.9%, בהחלט סביר. התקציב, מסבירים באוצר, נועד להחזיר את הכלכלה הישראלית למסלול של צמיחה ואחריות בצד הוצאות הממשלה, לאחר שלוש שנים של תקציבי מלחמה בהן הכלכלה הישראלית תמכה את המערכה הבטחונית.

במסגרת התכנית הכלכלית תהיה הפתחה במס הכנסה בדרך של ריווח מדרגות המס. תקציב משרד הביטחון יגדל באופן משמעותי על מנת להבטיח את ביטחון אזרחי מדינת ישראל ואת יכולתו של צה"ל להתמודד עם האיומים הנשקפים, והוא יעמוד על סך 112 מליארד ש"ח. ערב המלחמה עמד תקציב הבטחון על 65 מליארד ש"ח.


השרים אישרו את הרפורמה בענף החלב שנועדה להתמודד עם המונופולים הגדולים השולטים בשוק החלב ולהביא להוזלת החלב והגבינות. 


עוד מקצה התקציב תוספת משאבים משמעותית לשורת נושאים בעלי חשיבות ציבורית וכלכלית עליונה, ובהם הקצאה של למעלה מ-3 מיליארד ש"ח לתוכנית לקידום הבינה המלאכותית במשק והטמעתה במשרדי הממשלה, ונושאים רבים נוספים להרחבת ההשקעה בתשתיות והאצת הצמיחה במשק.


בין הרפורמות הנכללות במסגרת התכנית הכלכלית תקודם חבילת צעדים בתחום הפיננסי, החלת מס רכוש על קרקעות פרטיות פנויות שאינן חקלאיות, וכן חבילת תיקוני חקיקה להאצת פרוייקטים של תשתיות לאומיות.