מעצר אזיקים חשוד
צילום: Istock

בעל צ'יינג' הלבין הון וביצע עבירות מס ב-32 מיליון שקל. מה ייגזר עליו?

נתנאל אריאל | (3)

פרקליטות מחוז מרכז הגישה לבית המשפט המחוזי מרכז כתב אישום כנגד ניר שם-טוב מרציאנו (37) מרמלה ונגד חברת מ. ניר שבבעלותו, עקב הלבנת הון לכאורה וקבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות, זאת לאחר שעשה שימוש בעיסוקו כרואה חשבון וכן בעסקים שברשותו ובהם עסק לשירותים פיננסים (צ'יינג') על מנת לבצע שורה של עבירות מס והלבנת הון בהיקף של למעלה מ-32 מיליון שקל, כך על פי טענת הפרקליטות.

על פי כתב האישום שהוגש על ידי עו"ד טובי הראל, שם-טוב הוציא פעמים רבות חשבוניות מס פיקטיביות מטעם החברה שבבעלותו במטרה להביא להקטנת חבות המס של החברה שלו וכן, במטרה להתחמק מתשלומי מע"מ ומס הכנסה.

כמו כן, הוא ניכה בצ'יינג' שבבעלותו שיקים של חברות שונות ובהמשך מסר דיווח לא נכון לרשות לאיסור הלבנת הון. נוסף על כך, הוא הציג מצא שווא לבנקים השונים, לפיו ישתמש בחשבונות הבנק אשר על שמו לצורך עסקי שאינו מיועד לפעילות של נותן שירותים פיננסיים ובכך קיבל במרמה את אישור הבנקים לאפשר שימוש באותם חשבונות, וזאת על אף שרוב פעילות הפקדת השיקים באותם חשבונות הייתה בפועל של פעילות הצ'יינג'. בכך, על פי הפרקליטות, הוא הטמיע את הרכוש האסור בחשבונות הבנק, ופעל במטרה להכשיל דיווח של הבנקים לרשות לאיסור הלבנת הון. 

במקביל לכתב האישום הוגשה בקשה לסעד זמני לתפיסת הרכוש, שבבעלותו עד תום ההליכים המשפטיים וזאת כדי למנוע את העלמת הרכוש, או עשיית פעולות העלולות לסכל את חילוטו בתום ההליך המשפטי.

תגובות לכתבה(3):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 3.
    משפטים כמו אלו שנשמעו הם ממש נדושים מעולם לא תודו 20/10/2021 17:40
    הגב לתגובה זו
    משפטים כמו אלו שנשמעו הם ממש נדושים מעולם לא תודו בשם הלקוח ותנו לו תקוות שב להפוך צח כשלג
  • 2.
    עמית 20/10/2021 13:58
    הגב לתגובה זו
    לבדוק במקביל אם הבנקים לא שיתפו איתו פעולה כי הוא שילם להם מתחת לשולחן
  • 1.
    אנונימי 20/10/2021 13:38
    הגב לתגובה זו
    כל ה" שוק האפו" הם פושעים הנהנים מהעלמת עין של החוק!הגיע הזמן לטפל בהון השחור ובמשפחות הפשע!
צהל עזה חרבות ברזל
צילום: דובר צהל

ועדת החוץ והביטחון אישרה לקריאה שנייה ושלישית את חוק הפנסיות לפורשי צה״ל

החקיקה מסדירה את סמכות הרמטכ״ל בעקבות פסיקת בג״ץ, על רקע התרעות בצה״ל על גל פרישות והתנגדות חריפה בכנסת לעלות התקציבית

אדיר בן עמי |

ועדת החוץ והביטחון של הכנסת אישרה לקריאה שנייה ושלישית את הצעת חוק שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות), תיקון מספר 36, המסדיר את סמכות הרמטכ"ל להעניק לפורשי צה"ל רכיב פנסיה מוגדל. ההצעה אושרה ברוב של חמישה תומכים מול מתנגד אחד, לאחר דחיית כלל ההסתייגויות שהוגשו לה.

החקיקה נועדה להסדיר מצב משפטי שנוצר בעקבות פסיקת בג"ץ מחודש ספטמבר האחרון, שקבע כי המדיניות הנהוגה בצה"ל להענקת תוספות פנסיה לפורשים חורגת מהמסגרת שקבע המחוקק ואינה מעוגנת בדין. בית המשפט קבע כי ללא חקיקה ראשית, הסמכות תבוטל החל מ־1 בינואר 2026, תוך מתן פרק זמן להסדרת הנושא בכנסת. מאז פסק הדין קיימה ועדת החוץ והביטחון שורת דיונים בהצעת החוק, שבמהלכם הציגו נציגי צה"ל תמונת מצב מדאיגה באשר להשפעת חוסר הוודאות על משרתי הקבע. באגף כוח האדם התריעו כי מאז פרסום פסק הדין הוגשו כ־300 בקשות פרישה, לצד כ־300 בקשות נוספות שנמצאות עדיין בתהליך.

רח"ט אכ"א, תא"ל אמיר ודמני, אמר בדיונים כי צה"ל נאלץ להתמודד עם פערים בכוח האדם באמצעות קידום משרתים צעירים ובעלי ניסיון מצומצם יותר. לדבריו, קיימת שחיקה הן במעמד והן בתנאי השירות, והחשש המרכזי הוא שאנשים איכותיים בוחרים שלא להישאר בשירות הקבע.


התנגדות חריפה להצעת החוק 

ח"כ עמית הלוי הגיש למעלה מ־3,000 הסתייגויות וטען כי מדובר במהלך תקציבי בהיקף של מיליארדי שקלים, שמוסתר מהציבור. לדבריו, הכספים מיועדים לפנסיות של פורשי קבע במקום להפניית משאבים ללוחמים הזקוקים לציוד ולתוספות תקציביות. הלוי טען עוד כי הפנסיות הצבאיות גבוהות משמעותית מהפנסיה הממוצעת בשירות המדינה, וכי מדובר בפורשים צעירים יחסית, לעיתים בשנות ה־40 לחייהם. לדבריו, החוק מוסיף התחייבות תקציבית נוספת של כ־1.7 מיליארד שקל למערכת שכבר נהנית מתנאים מועדפים.

בדיון האחרון אמר ח"כ הלוי כי החוק, שהובא להצבעה, מהווה בעיניו פגיעה קשה במשרתי הקבע ובלוחמי צה"ל. הוא טען כי ההשלכות ארוכות הטווח של ההחלטה עלולות לפגוע במערכת הביטחון עצמה.


צהל עזה חרבות ברזל
צילום: דובר צהל

ועדת החוץ והביטחון אישרה לקריאה שנייה ושלישית את חוק הפנסיות לפורשי צה״ל

החקיקה מסדירה את סמכות הרמטכ״ל בעקבות פסיקת בג״ץ, על רקע התרעות בצה״ל על גל פרישות והתנגדות חריפה בכנסת לעלות התקציבית

אדיר בן עמי |

ועדת החוץ והביטחון של הכנסת אישרה לקריאה שנייה ושלישית את הצעת חוק שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות), תיקון מספר 36, המסדיר את סמכות הרמטכ"ל להעניק לפורשי צה"ל רכיב פנסיה מוגדל. ההצעה אושרה ברוב של חמישה תומכים מול מתנגד אחד, לאחר דחיית כלל ההסתייגויות שהוגשו לה.

החקיקה נועדה להסדיר מצב משפטי שנוצר בעקבות פסיקת בג"ץ מחודש ספטמבר האחרון, שקבע כי המדיניות הנהוגה בצה"ל להענקת תוספות פנסיה לפורשים חורגת מהמסגרת שקבע המחוקק ואינה מעוגנת בדין. בית המשפט קבע כי ללא חקיקה ראשית, הסמכות תבוטל החל מ־1 בינואר 2026, תוך מתן פרק זמן להסדרת הנושא בכנסת. מאז פסק הדין קיימה ועדת החוץ והביטחון שורת דיונים בהצעת החוק, שבמהלכם הציגו נציגי צה"ל תמונת מצב מדאיגה באשר להשפעת חוסר הוודאות על משרתי הקבע. באגף כוח האדם התריעו כי מאז פרסום פסק הדין הוגשו כ־300 בקשות פרישה, לצד כ־300 בקשות נוספות שנמצאות עדיין בתהליך.

רח"ט אכ"א, תא"ל אמיר ודמני, אמר בדיונים כי צה"ל נאלץ להתמודד עם פערים בכוח האדם באמצעות קידום משרתים צעירים ובעלי ניסיון מצומצם יותר. לדבריו, קיימת שחיקה הן במעמד והן בתנאי השירות, והחשש המרכזי הוא שאנשים איכותיים בוחרים שלא להישאר בשירות הקבע.


התנגדות חריפה להצעת החוק 

ח"כ עמית הלוי הגיש למעלה מ־3,000 הסתייגויות וטען כי מדובר במהלך תקציבי בהיקף של מיליארדי שקלים, שמוסתר מהציבור. לדבריו, הכספים מיועדים לפנסיות של פורשי קבע במקום להפניית משאבים ללוחמים הזקוקים לציוד ולתוספות תקציביות. הלוי טען עוד כי הפנסיות הצבאיות גבוהות משמעותית מהפנסיה הממוצעת בשירות המדינה, וכי מדובר בפורשים צעירים יחסית, לעיתים בשנות ה־40 לחייהם. לדבריו, החוק מוסיף התחייבות תקציבית נוספת של כ־1.7 מיליארד שקל למערכת שכבר נהנית מתנאים מועדפים.

בדיון האחרון אמר ח"כ הלוי כי החוק, שהובא להצבעה, מהווה בעיניו פגיעה קשה במשרתי הקבע ובלוחמי צה"ל. הוא טען כי ההשלכות ארוכות הטווח של ההחלטה עלולות לפגוע במערכת הביטחון עצמה.