בעל צ'יינג' הלבין הון וביצע עבירות מס ב-32 מיליון שקל. מה ייגזר עליו?
פרקליטות מחוז מרכז הגישה לבית המשפט המחוזי מרכז כתב אישום כנגד ניר שם-טוב מרציאנו (37) מרמלה ונגד חברת מ. ניר שבבעלותו, עקב הלבנת הון לכאורה וקבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות, זאת לאחר שעשה שימוש בעיסוקו כרואה חשבון וכן בעסקים שברשותו ובהם עסק לשירותים פיננסים (צ'יינג') על מנת לבצע שורה של עבירות מס והלבנת הון בהיקף של למעלה מ-32 מיליון שקל, כך על פי טענת הפרקליטות.
על פי כתב האישום שהוגש על ידי עו"ד טובי הראל, שם-טוב הוציא פעמים רבות חשבוניות מס פיקטיביות מטעם החברה שבבעלותו במטרה להביא להקטנת חבות המס של החברה שלו וכן, במטרה להתחמק מתשלומי מע"מ ומס הכנסה.
כמו כן, הוא ניכה בצ'יינג' שבבעלותו שיקים של חברות שונות ובהמשך מסר דיווח לא נכון לרשות לאיסור הלבנת הון. נוסף על כך, הוא הציג מצא שווא לבנקים השונים, לפיו ישתמש בחשבונות הבנק אשר על שמו לצורך עסקי שאינו מיועד לפעילות של נותן שירותים פיננסיים ובכך קיבל במרמה את אישור הבנקים לאפשר שימוש באותם חשבונות, וזאת על אף שרוב פעילות הפקדת השיקים באותם חשבונות הייתה בפועל של פעילות הצ'יינג'. בכך, על פי הפרקליטות, הוא הטמיע את הרכוש האסור בחשבונות הבנק, ופעל במטרה להכשיל דיווח של הבנקים לרשות לאיסור הלבנת הון.
במקביל לכתב האישום הוגשה בקשה לסעד זמני לתפיסת הרכוש, שבבעלותו עד תום ההליכים המשפטיים וזאת כדי למנוע את העלמת הרכוש, או עשיית פעולות העלולות לסכל את חילוטו בתום ההליך המשפטי.
- השותף הסתיר הכנסות - וישלם יותר מ-2 מיליון שקל
- רואה חשבון גנב מיליון שקל מלקוחות והעלים הכנסות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
- 3.משפטים כמו אלו שנשמעו הם ממש נדושים מעולם לא תודו 20/10/2021 17:40הגב לתגובה זומשפטים כמו אלו שנשמעו הם ממש נדושים מעולם לא תודו בשם הלקוח ותנו לו תקוות שב להפוך צח כשלג
- 2.עמית 20/10/2021 13:58הגב לתגובה זולבדוק במקביל אם הבנקים לא שיתפו איתו פעולה כי הוא שילם להם מתחת לשולחן
- 1.אנונימי 20/10/2021 13:38הגב לתגובה זוכל ה" שוק האפו" הם פושעים הנהנים מהעלמת עין של החוק!הגיע הזמן לטפל בהון השחור ובמשפחות הפשע!
כלכלת ישראל (X)נתון כלכלי מדאיג - גירעון בחשבון השוטף, לראשונה משנת 2013; מה זה אומר?
נקודת מפנה בכלכלה המקומית: גירעון בחשבון השוטף ברבעון השלישי של 2025, אחרי שנים רצופות של עודף. האם צריך לדאוג?
לראשונה מאז 2013 נרשם בישראל גירעון בחשבון השוטף של מאזן התשלומים, אירוע שעלול לבטא נקודת מפנה משמעותית במבנה המקרו-כלכלי של הכלכלה הישראלית. ברבעון השלישי של 2025 הסתכם הגירעון, בניכוי עונתיות, בכ-1.1 מיליארד דולר, לעומת עודף זניח של 0.1 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם, ועודפים רבעוניים ממוצעים של כ-3.8 מיליארד דולר בשנים שקדמו לכך.
המשמעות אינה טכנית בלבד. החשבון השוטף משקף את יחסי החיסכון-ההשקעה של המשק כולו ואת יכולתו לייצר מטבע חוץ נטו. מדובר על גירעון של תנועות הון ומעבר מעודף לגירעון מאותת כי המשק צורך, משקיע ומשלם לחו"ל יותר משהוא מייצר ומקבל ממנו - שינוי שעשוי להשפיע על שער החליפין, על תמחור סיכונים ועל מדיניות מוניטרית ופיסקלית גם יחד.
הסיבה: לא סחר החוץ, אלא ההכנסות הפיננסיות: הסיפור האמיתי מאחורי הגירעון
בניגוד לאינטואיציה, הגירעון אינו נובע מקריסה ביצוא או מזינוק חריג ביבוא הצרכני. למעשה, חשבון הסחורות והשירותים נותר בעודף של 1.8 מיליארד דולר ברבעון השלישי, שיפור ניכר לעומת הרבעון הקודם. יצוא השירותים הגיע לשיא של 22.9 מיליארד דולר, כאשר 77% ממנו מיוחס לענפי ההייטק, תוכנה, מו"פ, מחשוב ותקשורת.
הגורם המרכזי להרעה הוא חשבון ההכנסות הראשוניות, שבו נרשם גירעון עמוק של 3.7 מיליארד דולר, לעומת 2.0 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם. סעיף זה כולל תשלומי ריבית, דיבידנדים ורווחים לתושבי חו"ל על השקעותיהם בישראל, והוא משקף במידה רבה את הצלחתו של המשק הישראלי למשוך הון זר, אך גם את מחיר ההצלחה הזו.
הכנסות תושבי חו"ל מהשקעות פיננסיות בישראל קפצו ל-10.0 מיליארד דולר ברבעון, בעוד שהכנסות ישראלים מהשקעות בחו"ל הסתכמו ב-6.4 מיליארד דולר בלבד. הפער הזה לבדו מסביר את מרבית המעבר לגירעון. במילים פשוטות: חברות ישראליות מצליחות, רווחיות ומושכות השקעות, אך הרווחים זורמים החוצה, לבעלי ההון הזרים.
